פורטוגל - סתיו 2019 - דיווח מהשטח
-
-
אין בעיה. קח את הזמן.
-
-
קראתי בעניין רב את תיאור הטיול שלך שהיה מפורט ומדויק כרגיל.
כמה דברים:
- טיילתי בפורטוגל לפני 10 שנים ולפני 8 שנים – זה היה ממש בעיצומו של המשבר הכלכלי והמדינה הייתה ריקה, מתיירים ובכלל. אני זוכרת שבליסבון חניתי מול מנזר ההירונימים… תיירים כמעט ולא היו, המחירים היו מצחיקים עוד יותר מאשר היום, והכול היה רגוע מאוד. הייתה חניה בשפע ברחובות הערים, כולל ליסבון, לא היה תור בשום מקום(!) – אפילו לא ב”פשטיש דה בלם” המפורסם. חניתי מול הקונדיטוריה ויצאתי לקנות עוגה… לא יאומן איך הכול השתנה.
- חבל שלא נכנסת למוזיאון השטיחים בפורטלגר – אני זוכרת אותו מאוד לטובה, אחד המקומות המעניינים שהייתי בהם. יש שם כמה סיפורים מעניינים.
- גם המבצר/מתחם של הטמפלרים בתומאר זכור לי לטובה – היו שם אלמנטים נהדרים של האדריכלות המנואליאנית המקושטת והמעוטרת להפליא. אני מניחה שבטח גם שם יש תורים. אני זוכרת שפשוט באתי, חניתי מול הכניסה, ונכנסתי. נשמע כמו מדע בדיוני היום.
- סך הכול – אהבתי מאוד את פורטוגל שהייתה אז עדיין לא מתוירת כל כך, עם המון אוצרות תרבות וטבע ואוכל נהדר. גם לי האנשים זכורים לטובה. אני משערת שהתיירות הגואה טובה בשבילם ואחראית ודאי לחלק מההתאוששות שלהם מפשיטת הרגל הכלכלית. לנו. התיירים, זה פחות נעים.
שוב תודה, ולהתראות בטיול הבא
-
-
תודה רבה. שמחתי לשתף.
-
יום 24 - יום רביעי - 30.10.19
האתר של אל על איננו מאפשר לבצע צ'ק אין מוקדם. ניסינו אתמול בערב מספר פעמים ללא הצלחה. בן משפחה דיבר בארץ עם אל על ואמרו לו שיש תקלה באתר, ושננסה מחר (היום). ובכן גם היום לא עובד... הורדתי גם את אפליקצית אלעל, וגם זה לא עוזר.
לא קריטי, כי ממילא עלינו למסור מזוודות ויש לנו מקומות ישיבה מוזמנים, סתם מעצבן. ננסה שוב במשך היום.
ב- Cascais שבה נסיים את הטיול היום לפני הנסיעה לשדה התעופה צפוי לפי התחזית גשם מ-14:00. אז אנחנו אמורים להיות כבר בארוחת צהריים, כך שנקווה שהגשם לא יפריע לקטע האחרון.
-
מתארגנים סופית עם המטען ויוצאים מהדירה ביום מעונן ביותר עם ערפל כבד לכיוון Estorill. חונים כמתוכנן בקרבת צומת השדרות Marginal ו-Aida, בתשלום זעום. שלמנו אירו אחד לארבעים דקות והספיקו לנו שם שלושים דקות.
נעזרנו בשרותים של בית הקפה בצומת, ודרך המעבר התת קרקעי מתחת לפסי הרכבת עברנו לטיילת החוף.
קבלו התרשמות ויזואלית :
-
נוסעים אל Cascais הקרובה וחונים בחניון סגור, שתמיד עדיף לנו, לא רחוק מלשכת האינפורמציה של העיר.
הולכים כמה מאות מטרים אל השוק של יום רביעי.
בקרנו רק בחלק של האוכל, דוכני הדגים הרשימו במיוחד.
-
ויתרנו לחלוטין על שוק הבגדים, שאוכלוסיית המוכרים בו לא מצאה חן בעינינו.
-
בסמוך לחניון מצאנו חוף נחמד.
-
אנחנו ממהרים לרכב, כי מאוחר ורוצים להספיק ארוחת צהריים.
במסעדה הראשונה מרשימתנו מחוץ למרכז מלא לגמרי, ואנשים ממתינים גם בחוץ. כנראה מכיוון שמגישים ארוחה מלאה ב-10.50 אירו.
אנחנו ממהרים למסעדה אחרת מרשימתנו גם כן מחוץ למרכז אבל בכיוון הפוך, וכאן יש מקום. Cantinho da Guia. ארוחה טובה, אבל הזמן מתכרסם.
-
בסמוך, במרחק הליכה, בית קפה מרשימתנו,
Sacolinha da Guia. זה מתגלה כמקום גדול ומפואר עם מבחר גדול ומעניין של עוגות. מבקשים שני קפה גדול ועוגות שבחרנו מהויטרינה. מביאים קפה על בסיס חלב ללא קפה, או בקיצור מים חמים עם חלב. ממש לא היתה בעיה של אי הבנה. פשוט נסיון רמאות, כי הקפה יותר יקר מהחלב. הנוסעת אומרת לוותר ואני מתעקש ומחזיר את החלב ודורש קפה. בלי בעיות מקבלים קפה, מצויין! וגם העוגות טובות מאד. יש להם עוד פטנט. במקום חשבון, מקבלים כרטיס מגנטי, שאותו סורקים בקופה לצורך תשלום. כך אין אפשרות לראות את הסכומים. גם הקופאית רק אומרת את הסכום הסופי, וכאילו לא מבינה כשאני מבקש ממנה 3 פעמים את החשבון המודפס לפני התשלום. בסוף הבינה... קבלתי חשבון, בדקתי ושלמתי. כמובן שלא מקבלים כרטיסי אשראי. Only cash כולם יודעים להגיד באנגלית... בסך הכל 7 אירו. יקר יחסית לפורטוגל, בדיחה יחסית לארץ.
אגב, גם כאן, כמו במקומות אחרים, מסעדות ובתי קפה ממוקמים בקומות הקרקע של בנייני מגורים, בשכונות מגורים מובהקות.
-
מתחיל גשם שהולך ומתגבר ואנחנו ממהרים לשדה התעופה. זמן נסיעה מתוכנן כחמישים דקות, ורצינו להגיע 3 שעות לפני הטיסה של 19:15, אבל התבזבז זמן בגלל המסעדות ובגלל בית הקפה, וגם הגשם מאיט את קצב הנסיעה, ועוד צריכים לתדלק לפני ההחזרה.
5 קילומטרים לפני שדה התעופה, נכנסים לתחנת דלק.
במשאבה הראשונה הסכום על הצג איננו מאופס כששולפים את הזרבובית. אני חושב שזו תקלה. עובר למשאבה אחרת, אותו דבר.
חשבתי שלא הבנתי משהו, למרות שכבר תדלקנו כמה פעמים, ונכנסתי למשרד התחנה לברור. אומרים לי שעלי לתדלק ואחר כך לשלם. הבנתי, שמנסים לעבוד עלי כמו על אחרים שממהרים לשדה התעופה. אמרתי שהמונה לא מתאפס, ואז הם הבינו שאני הבנתי... שולחים איתי עובד החוצה, הוא שולף את הזרבובית, עושה סימן מוסכם לקופאי, והנה קסם, המונה מתאפס. אני שואל את העובד מה היתה הבעיה. הוא דובר אנגלית ואומר לי שלא היתה בעיה. ברור…
מסקנה, בכל תחנת דלק לא להתעצל, לצאת מהרכב ולוודא שהמונה מאופס לפני התחלת התדלוק.
בגשם שוטף משלימים את הנסיעה לשדה התעופה. כמובן שהשילוט להחזרת הרכב איננו ברור ונעלם מפעם לפעם, אבל אנחנו מצליחים לא להתבלבל, ומגיעים בשלום לאיזור החזרת הרכב של סיקסט. מצלמים כמובן את מד הקילומטרים הסופי ואת מד הדלק המלא.
העובד של סיקסט בודק ומשחרר אותנו במהירות אחרי חתימה במסופון שלו אחרי שראינו שרשום בו שמיכל מלא וגם
No new damages.
לא מסתפקים בכך והולכים לדוכן ההשכרה של סיקסט לקבל חשבון סופי. חייבו אותנו במחיר שכירת התקן Via Verde ועוד 30 סנט עבור מעבר בקטע קצרצר של כביש אגרה שידענו עליו.
לא היו לנו כרטיסי עליה למטוס, כי האתר של אל על לא עבד, ולא נדרשנו בכלל להציגם. למרות שהגענו לצ'ק אין שעתיים וחצי לפני ההמראה, היינו בין הראשונים.
כמובן שהעליה למטוס התעכבה, אבל המטוס יצא בזמן. הטיסה היתה סבירה חוץ מהצוות שהתעסק רוב הזמן עם הדיוטי פרי.
הגענו בזמן לארץ וכמובן שחיכינו הרבה זמן למזוודות. דווקא בכניסה לביקורת הדרכונים היו כמה מכונות כף יד שעבדו.
הגענו לביתנו רבע שעה לפני הזמן המתוכנן וצנחנו שדודים למיטה לפנות בוקר.
-
נסענו 2850 ק”מ ב- 24 ימי טיול. יותר מידי לטעמנו.
למרות שבהרבה מקומות מקבלים רק מזומנים, בסיכומו של דבר הוצאנו במזומן רק 450 אירו.
הדירה שעזבנו בסוף Veiga Beirao Flat ממש לא מומלצת, ולו רק בגלל מצוקת החניה הבלתי נסבלת לידה, שאותה כבר תארתי. אני מזכיר שוב שאיננה בקומת קרקע, יש כ-8 מדרגות בין מפלס הרחוב לבין דלת הכניסה.
חוץ מזה, שרר סרחון חזק של ביוב בחלל הכניסה, בין דלת האינטרקום של הבניין לבין דלת הכניסה. התברר שהיתה סתימה בביוב של הבניין, שטופלה יומיים מאוחר יותר וראינו הודעה לדיירים שמתבקשים שלא לזרוק לאסלות דברים לא רצויים.
גם בחדר האמבטיה הקטן מבין השניים שרר סרחון מהניקוז של המקלחון. שפכנו פעמיים קומקום של מים רותחים. עזר מעט וחזר. השתדלנו להמנע מהשימוש בחדר אמבטיה זה.
הדלתות הפנימיות של הדירה אינן מתאימות למשקופים וחורקות.
רכבת עוברת בסמוך בתדירות גבוהה, לא בלילה, אך בערך בשש בבוקר.
המחיר. 100 אירו ללילה, אינו שווה את התמורה. ביקורות מצויינות בבוקינג...
וחוץ מזה מרקיז, הכל בסדר. הדירה גדולה, המיטה נוחה והכרים נוחים. המטבח מצוייד היטב ויש גם מכונת כביסה. יש סופר מרקט חביב ממש בסמוך ןגם בית קפה מוצלח שצמוד לאולם ספורט המוקדש להוקי. לא ידענו שהוקי הוא ענף ספורט מקובל בפורטוגל.
בזאת תם סופית הדיווח מהשטח, כשאנחנו כבר יותר מ-24 שעות אחרי החזרה הביתה, עדיין עייפים אך בתהליך התאוששות מתקדם.
טיולנו הבא למרכז אוסטריה, באביב 2020, כרטיסי טיסה נרכשו, מגורים כבר הוזמנו. ביטוח רפואי לחו”ל כבר נרכש. רוב התכנית מבחינת נקודות עניין כבר מוכנה ונשארו רק ליטושים אחרונים. נשאר להזמין רכב והכין רשימת מסעדות. תהיה לנו תעסוקה לחורף…
תודה לעוקבים הפסיביים ולמפרגנים שטרחו והגיבו בכתב.
-
תודה לך הנוסע המתמיד. כרגיל השקעה גדולה והרבה חומר למחשבה וטיפים.
שמחתי לקרוא שטיולך הבא הוא שוב לאוסטריה. כבר מזמן שמתי עליה עיין כי הפעם האחרונה
שהייתי שם הייתה ב- 1991. בטוח שהכתבה הקודמת וגם הבאה יעזרו.
-
-
תודה רבה לך נוסע מתמיד על הפירוט והתמונות.
בהחלט מסייע לתכנון שלנו לשנה הבאה.
יש לך אפשרות לכתוב מה המקומות מהם הכי התרשמת בטיול?
-
בבקשה:
קו החוף כפי שתואר בין Peniche לבין פורטו.
על Obidos אפשר בהחלט לדלג.
פורטו כמובן, ובגדול!
לא הגענו אל Viana do Castelo, ולדעתי יש לה פוטנציאל, במיוחד לתצפית מאיזור הכנסיה.
-
על Tomar ועל Batalha אפשר לדלג.
Fatima רק למי שרוצה להתרשם מהמתחם המיוחד (רצינו) או למי שמעוניין לחזות בטקסים המיוחדים (לא עניין אותנו).
