עונג של סתיו בדרום איטליה
-
איזה אזור מקסים זה איילת.
טיילתי בו רק יום ארוך אחד במסגרת קרוז . לקחנו נהג פרטי שליווה אותנו כל היום. מאד התלהבנו ואמרנו שנשוב.
בינתיים זה לא קרה, מקווה שיצא בעתיד.
תודה רבה על השיתוף ומקסים לראות איך הילדים גדלו.
-
@איריס-ס אמר:
אזור מקסים זה איילת. טיילתי בו רק יום ארוך אחד במסגרת קרוז . לקחנו נהג פרטי שליווה אותנו כל היום. מאד התלהבנו ואמרנו שנשוב. בינתיים זה לא קרה, מקווה שיצא בעתיד. תודה רבה על השיתוף ומקסים לראות איך הילדים גדלו.
תודה איריס.
-
אנחנו מסיימים את הטיול בצהרי היום.
מחליטים להמשיך לעיירה שפיספסנו אתמול – אמפלי .
ובדרך מערת האיזמרגד “שאולי תהיה פתוחה היום”
אבל קודם צריך דלק, אפילו הדיזל ניגמר מתי שהוא.
גוגל מפס טוען שיש 10 קמ מאיתנו( לכיוון אמפלי ) תחנת דלק על הכביש.
אז הוא טוען...נוסעים ובאמצע שום מקום הוא מכריז הגעת ליד ( טוב אולי זה היה וייז – לא משנה שניהם מאותו האבא ).
חושבים מה לעשות ונזכרים שאתמול בפיזטנו חנינו ליד תחנת דלק. אומנם קצת מבאס לנסוע אחור ולהיכנס שוב לפיתולים הצרים של פוזיטנו אבל חייבים דלק.
מכאן לכאן, היגענו נעמדים מגיע בחור איטלקי ומבשר לנו, ניגמר לנו הדיזל…..
ממתי בתחנות דלק ניגמר הדלק?????
מניפלאות דרום איטליה.
אבל הוא גם מסביר לנו איפה יש תחנה ( שוב לכיוון אמלפי אבל יותר רחוק משהגענו )
מתםללת שאכן יש ונוסעים….כבר יש מנורה כתומה.
למרבה המזל הפעם זה מצליח.
גם תחנה שניראת כמו תחנה, וגם יש בה דלק.
עמוסים בדלק מגיעים למערת האיזמרגד.
הנוער רוטן שהוא רעב.
טוב אין שום בעיה גם היום סגור.
עוד קצת ומגיעים לאמלפי, הפעם ניתן לפנות לנמל. עוד קצת פנימה ואנחנו מוצאים חניה בחניון פתוח וגדול ( בלי שרותי ולה המפתח נשאר אצלי ).
אמלפי גם כן יפהפה אבל אחרת.
יותר וייב של נמל כיפי שכזה וחופי רחצה.
אכלנו שם באחת המסעדות על החוף ( שום דבר שראוי לציון ).
הסתובבנו קצת בסימטאות. חיפשנו גלידה טובה, ודגמנו חנות עוגות משובחת והמוני חנויות של מזכרות.
מצרפת 2 תמונות של הנמל היפה
בדרך חזרה מחשיך
שקיעה מדהימה מקדמת אותנו מהצוקים.
לא היה מקום עצירה אז התמונה מהאוטו אבל כדי שיהיה שמץ של רמז כמה יפה זה היה.
כמעט ועשיתי תאונה מרוב שבהיתי בים בהמקום בכביש
עוד ערב של סתלבט בצימר.
שוב ארוחה של סופר , ספר טוב.
איזה כיף זה טיול כוכב.
-
הי איילת,
אוהבת לקרוא את הסיפורים שלך.. גם כשאני מתכננת וגם כשאני אחרי, להיזכר כמה יפה שם…
גם אנחנו היינו את לואיג’י ואוגו !!
תודה על השיתוף והתמונות היפהפיות…
מחכה לקפרי
-
או! חיכיתי לסיפור על דרך האלים, שם לא היינו.
מזל שלא חיכית לאוטובוסים בין העיירות..
לפעמים אני תוהה במקרים כאלה איך יכול להיות שדווקא אני צריכה לגלות שהדברים לא בדיוק כפי שנראו באינטרנט... במיוחד כשמדובר במקום יחסית ידוע.
פוזיטנו זכורה לי לטובה... נשארנו בה שבת במלון בוטיק עם מרפסת לנוף
-
פנינית דרך האלים לא מספקת נוף אחר, אבל מי כמוך יודע שההבדל בין ללכת ולהנות מנוף לבין לראות אותו מנקודת תצפית או מהרכב שונה לגמרי.
מאוד ממליצה , גם מי שקשה לו ללכת בגלל הברכיים יכול לעשות חלק ולחזור.annaly – הבנתי מלואיגי שבאים אליו המוני ישראלים. מפה לאוזן.
ותור קפרי היום -
יום שישי – קפרי
האי קפרי היה גולת הכותרת מבחינתי, אבל האמת שלא הבנתי כמה.
ידעתי שיפה , מאוד.
אבל מכל הבלוגים שקראתי לא הבנתי עד כמה יפה , עד כמה קסום עד כמה מיוחד.
גן עדן בהתגלמותו.
היום הזה זוכה במקום הראשון, בענק, אצל ארבעתינו.
לקפרי מגיעים במעבורת הסורנטו ( יש מעבורות מעוד מקומות מן הסתם לא בדקתי ).
המעבורות יוצאות החל מ 7:30 בבוקר.
תוכנית הבילוי בקפרי ארוכה מאוד ואני מחליטה לצאת מוקדם כדי להספיק הכל.
הפעם הילדים ניגררים מהמיטות ב 6:30ב 7:00 אנחנו באוטו, עשרים דקות נסיעה לנמל.
לאוגי כמובן צייד אותי במפות והוראות, איפה לחנות, במה לנסוע , היכן לטייל.
לפי ההוראות שלו – לקנות כרטיסים למעבורות רק לדרך הלוך כדי לא להיות מוגבלים בחזור ( ברשת יש המלצות כאלה והפוכות בשפע ).
הניסיון שלי עם לואיגי טוב, אני קונה כרטיסים להלוך 17 יורו לאדם.
המעבורת בינונית, נוחה, הים שקט.
הילדים מנמנמים 25 דקות ואנחנו בקפרי.
השעה 8:15 עכשיו כבר רעבים ( ארוחת בוקר בצימר רק ב 8:00 ).
בחוף הנמל יש מסעדות קטנות, חצי מאפיה חצי מסעדה.
אנחנו בוחרים אחת ומשביעים את הרעב עם כריכים טריים קורסונים קפה ושוקו חםהכי הייתי להוטה למערה הכחולה, וקוויתי שתהיה פתוחה.
רק במטוס קראתי עוד בלוג על השייט סביב האי והחלטתי לשלב.
איזה מזל – כי מתברר שזה העיקר.אני ניגשת לדוכן מכירת הכרטיסים, המערה הכחולה פתוחה. קני קונה לפי ההנחות מלואיגי כרטיס לשייט סביב האי+ המערה הכחולה ( כי יש שייט רק לנערה הכחולה ושייט רק מסביב לאי )
18 יורו ואדם.
ועוד 14 שמשלמים כם הכניסה למערה הכחולה לסירת קופה ( נתנו לי הנחות לילדים אז 10 לילד ו 14 למבוגר ).
יש עוד חצי שעה ליציאה ואנחנו מטיילים בנמל.
הנמל מלא חנויות פעמונים, קסומות.
אני יוצאת עם סט פעמונים חמוד שתלוי כבר בסלון בבית
אנחנו עולים לסירה
לא גדולה ולא קטנה , מושלמת.
יש בה מקום אולי ל 20-30 איש.
אנחנו מטפסים לקומה העלויונה יושבים באויר הפתוח.
הסירה מתחילה להקיף את האי , מזג האויר ניפלא והמראות לא פחות.קבלו את הילדות אחת ביום ירוק והשניה ביום ורוד
דקות בודדות ומגיעים למערה הכחולה.
מלא סירות מגדלים שונים מחכות לתורן.
מבשרים לנו שנחכה 40 דקות.
נישמע הרבה אבל זה עבר מהר ( ואולי זה לא היה 40 דקות ).
ככה עומדים בתור במיים
( דרך אגב אפשר להגיע גם מהיבשה )
שמגיע לתורנו אנחנו עוברים לסירות קטנות.
לשימחתנו מאפשרים לכולנו להיכנס לסירה אחת.
הכניסה למערה הכחולה מאוד נמוכה וממש שוכבים על קרקעית הסירה זה על זה כדי לא להיפגע מהתקרה.
תראו איך ניראנו
במערה הכחולה חשוכה רק רואים מעט מיים כחולים.
היא מלאה סירות ונהגי הסירות שרים סרנדות בקולי קולות.
האמת מגניב לגמרי.
ובאמת מיוחד
אחרי המערה חוזרים לסירה הגדולה ומתחילים להקיף את האי.
הכל פשוט יפה כל כך
רואים את המיגדלור
ואת העיירה קפרי
ומגיעים למערה הירוקה שלא נכנסים לתוכה אלא מגיעים לפיתחה וגם בה המיים הם וואו ירוקים
ההמשך לסלעים המפורסמים,
ומי שמתנשק במעבר מתחת לחור שבסלע ישאר עם זה שנישק אותו לעולם.
בלית ברירה אני מנשקת את תומר
לקראת החזרה גם ניפגשים עם השומר של האי
כולם פה מסכמים את השייט כלא פחות ממושלם.
אם אתם בקפרי לא לוותר על השייט הזה בשום פנים ואופן גם עם המערה הכחולה -
התחלתי לקרוא. בהחלט יעד שגבוה במגירה, במיוחד לאלו ה”קצרים”.
אעמיק בקריאה בהמשך.
תודה על פירוט מופלא של סיפור הטיול.
אורנה
-
גם יותר מ 15 שנה אחרי שהייתי במערה הכחולה אני עוד זוכרת את צבע המים ( קצת כמו של האגמים ברוקיס ? )
ואת החוויה של הכניסה למערה עם הסירות. ובאמת הכל שם משגע מסביב.
-
נהנת לקרא על הטיול שלכם.
תמונות יפות, ובכלל מה יכול להיות רע באיטליה?
תגידי, אולי רק נדמה לי, אבל האם הטיולים עם המתבגרים שלך נעשו כייפים וזורמים יותר?
עדיין זוכרת את הטיול של ארהב הקודם, שהם פתאום קיטרו על טיולי הליכה.. כאשר קראתי לראשונה, שלי היו קטנים יותר והתבאסתי בשבילך..
בטיול האחרון פתאום גם אצלנו ניצני גיל ההתבגרות אצל הקטן (שרק בן 8!) שקיטר וחיפש וויפי בלי הפסקה
ועל הגדולה בת ה 12 אין מה להרחיב.. אז מקווה שעם הזמן זה ישתפר בחזרה אצלנו.
-
היי איילת,
לדרך האלים לא הגענו, ובוודאי אני מבינה את התלהבותך מן ההליכה , כאשר הים נשקף בין העצים. חוויתי חוויה דומה בהליכה בין הכפרים בצ’ינקווה טרה.
גם בקאפרי לא היינו כעת. אז זה היה אוגוסט, וקאפרי נשתמרה בזכרוני כיעד לתיירות המונית בחום בלתי נסבל.
לעומת זאת דווקא בוילה רופלו בראוולו ביקרנו.
המראות של הים והגן מקסימים...
נילי
-
@eden24h אמר:
ם, שהם פתאום קיטרו על טיולי הליכה.. כאשר קראתי לראשונה, שלי היו קטנים יותר והתבאסתי בשבילך..
הטיולים נהיים יותר זורמים כי:
1. הם יותר גדולים ויותר מתחשבים
2. כי הרבה יותר פשוט להשאיר אותם במלון/רכב שלא בא להם ללכת.
זה לא שאין עימותים, אבל הם פחותים בהרבה -
סיימנו את השייט בקפרי והיעד הבא הוא העיירה אנה קפרי שנימצאת בראש ההר.
בעיירה ישנו רכבל כיסאות ( מושבי יחיד) שהוא היעד שלנו ( אני גרופי רציני מאוד של רכבלי כסאות ).
אפשר לנסוע באוטובוס אבל הילדים מתלהבים מהמוניות עם הגג הפתוח, ואנחנו הולכים על זה ולוקחים מונית.
הנסיעה ממש יפה במיוחד בקטעים בהם נחשף הים תוך כדי טיפוס.
אנחנו מגיעים ל”עיירה” שמבחינתנו מתבטאת במרכז עם מלא חנויות מסעדות סימטאות וכד.
מנשנשים משהו והולכים לקנות כרטיסים לרכבל.
אין תור בכלל תוך שניות תורנו.אני מחכה ששלושת הילדים יעלו ועכשיו תורי.
והנה מי חשב שאני איטליה ורכבלים לא ינפיקו שוב דרמות – אז הנפיקו.
בקטנה.
מטר אחרי שהרכבל שלי יוצא לדרך בעוד מתארגנת עם בסוגר והתיק וכו ...משהו צונח לי מהיד. האייפון. מובעתת אני רואה אותו צונח לגן ירוק של עשבים מייד לאחר יציאת הרכבל לדרך. זעקת האימה שלי גורמת למישהו למטה להציץ לגן אבל זהו… ( למה למה מה עבר עלי שלא דחפתי אותו לתיק )
טוב זה רק טלפון.
מקסימום ...בין כה וכה אני מתכננת חדש בקרוב כדי להנות מהשיפור במצלמות.
מחליטה להדחיק ולא לפגוע בהנאה ורק צועקת לילדה לפני לצלם הרבה כי אין לי טלפון
אז הנה מה שהיא צילמה מהדרך בת ה 15-20 דקות לערך
הרכבל כסאות מגיע לראש ההר. יש שם תצפיות משגעות. ובית קפה קטן.
וגם אפשר לרדת ברגל.
מן הסתם היינו יושבים שם או יורדים ברגל...אבל בכל זאת הטלפון. יש מתח באויר. ( בעיקר אצלי ).
אז אנחנו מסתפקים בתצפיות.
הגובה עצום והמראות מהממים.
שוב נידמה לי שהים מתחבר לשמיים ורואים שכדור הארץ הוא עגול.
כל כך יפה.קבלו הפצצה.
אחרי ששבענו מהמראות מעט אנחנו יורדים למטה בעוד 20 דקות חלומיות ברכבל.
ועכשיו לטלפון.
מפעיל הרכבל מראה לי איך לגשת ל”גינה” המדוברת.
אבל אבוי מקרוב אלה לא עשבים קצרים אלא גיבעולים קוצניים בגובה חצי מטר מעל אדמה בוצית.
אני מאתרת את המיקום המדויק ( כי מעליו עובר הרכבל ) אבל העשבים עבים וממש אין סיכוי.
הסיכוי היחיד אולי הטלפון לא על שקט.
מתקשרים אליו ומעימקי האדמה הבוצית משהו מצלצל חלש.
אז הנעליים מלאות בוץ
הידיים מלאות שריטות.
אבל האייפון שלי בידי.
אושר!!!!! -
חוזרים לאנה קפרי.
עכשיו כבר רעבים ממש ואנחנו מתיישבים לאכול בכיף באחת המסעדות בכיכר.
האוירה שם ממש כיפית.
מסתובבים בין החנוית.
מיצינו.
עכשיו רוצים להמשיך לעיירה קפרי.
התור לאוטובוס עצום, ואני נענית ללחץ הנוער ושוב מתפנקים עם מונית.
קפרי היא רצף של מרחוב וחנויות יקורה , אין סןף חנויות תכשיטים ( אפילו קנינו משהו נחמד ).
הליכה של רבע שעה מביאה אותנו לתצפית אחרת על הים גם היא יפה יפה ( כן נימאס לשמוע ) מגני אוגוסטוס.
לקח לנו קצת זמן למצוא את המקום. שאלנו כמה פעמים. בסוף היגענו.
אנחנו כבר ב 17:00 אחר הצהריים.
גמורים מעייפות.
חזרה לנמל קונים כרטיסים למעבורת חזרה ותוך חצי שעה אנחנו שוב בסורנטו.
הכב מחכה לנו בביטחה שחניון ליד הנמל.
מסעדות לא מעניינות אף אחד, שוב מסתפקים בארוחת סופר.
אין ספק שזה היה היום המדהים ביותר בטיול.
-
ממשיכה להינות איתכם גם בקאפרי
גם אני זוכרת את קאפרי כחוויה מקסימה (חוץ מהרחפת שהובילה לאי שגרמה לי לבחילה, הבנתי שהיום זה שונה), ועד עכשיו מצטערת שאי אפשר היה להכנס למערה הכחולה בגלל ים גלי.
משום מה קראתי כמה פעמים כאן באתר דיווחים נגד המערה הכחולה ולא הבנתי למה, אולי בשיא העונה יותר בעייתי. בכל מקרה משמח שזה היה מושלם בשבילכם (ושהאייפון נמצא
),לגמרי גורם לי לרצות לשוב לטיול ארוך יותר. -
@צפנת-לוינשטיין אמר:
ממשיכה להינות איתכם גם בקאפרי
גם אני זוכרת את קאפרי כחוויה מקסימה (חוץ מהרחפת שהובילה לאי שגרמה לי לבחילה, הבנתי שהיום זה שונה), ועד עכשיו מצטערת שאי אפשר היה להכנס למערה הכחולה בגלל ים גלי. משום מה קראתי כמה פעמים כאן באתר דיווחים נגד המערה הכחולה ולא הבנתי למה, אולי בשיא העונה יותר בעייתי. בכל מקרה משמח שזה היה מושלם בשבילכם (ושהאייפון נמצא),לגמרי גורם לי לרצות לשוב לטיול ארוך יותהמערה הכחולה נחמדה אבל היא לא משהו שאי אפשר לפספס.
בעניי השייט סביב האי הוא חוויה הרבה יותר חזקה מהמערה עצמה
כמובן שאם פתוח לא הייתי מוותרת.
-
איילת
הנופים מהממים.. במיוחד אהבתי את תצפית אוגוסטוס!
וסיפור הזוועות של הפלאפון...יש לך עצבים חזקים מאוד כשצולמת מחייכת לפני ששב אלייך!!
-
מכאן נשאר רק לסכם.
היום הבא מוקדש לנאפולי.
החניה שוב בשיטת הוואלה.
טיילנו ברחובות, בטיילת, הרבה שופינג.
הלכנו לאכול את הפיצה “הכי טובה” שאני לא מוצאת את שמה אבל ניתן למצוא בגוגל.
תכלס הפיצות הטובות בנאפולי דומות ללאפה שמוכרים במסעדה מזרחית ועליה רוטב עגבניות ומוצרלה.
טעים – כן.
משהו מיוחד ממש לא.
ביום שלמחרת אנחנו חוזרים לרומא , שוב לינה באותו המקום.
עוד חצי יום של שוטטות ברומא. הילדים לא רוצים ותיקן ולא סיור מאורגן בקליסאום.
אז חזרנו לאותם אתרים, ניסינו מטעמים אחרים.
יום שני בבוקר – חג שני של סוכות 5:00 בבוקר ממריאה הטיסה חזרה.
עונג של טיול.
עכשיו מתחילים לחשוב על הפעם הבאה.
-
-
תודה רבה איילת על ההשראה!
אני חושבת שידעת כמו תמיד למצוא את שביל הזהב בין רצון הנוער לבין הדברים שחשובים לך ולכן כולם אכן התענגו…
מאחלת לך עוד שלל טיולים כיפיים
