הגיגי סתיו על צפון הודו והודו בכלל
-
חזרתי לפני שבועיים וחצי מביקור קצר יחסית
בלדאק זאנסקר ו״צפון הודו״.
חזרתי ״שבע״ ללא הרגשה שהיה חסר לי זמן כדי ״להשלים״ את הביקור אבל נשארה בי עדיין סקרנות רבה ויתכן מאוד שהשובע דומה לשובע שאני מרגיש אחרי הקפה של הבוקר שבעצם רק ״מכין את הגוף לארוחה״?.
צביקה כתב איפשהו ש״אין על הודו ובמיוחד צפון הודו״ ואני בודק עם עצמי איך זה מהדהד אצלי.
שאלתי את עצמי בשבועות בהם טיילתי לבד ״בצפון״ שאלות כמו: לאן, למה לזוז עכשיו אם בסה״כ נחמד מאוד להיות תקוע במקום בו הייתי, איך להתנייד וכו׳. זה היה טיול שבעצם אף פעם לא התנסיתי בו כך, קצת טיול של אחרי צבא בלי יעדים מוגדרים ובלי מגבלות זמן למרות שמסגרת הזמן הייתה קצובה. קיבלתי הרבה עצות טובות מצביקה שאת סגנון הטרקים שלו אני מאוד אוהב (ומנסה לאמץ במינונים שמתאימים לי) וגם ״גיליתי״ שלפעמים הטעם שלי קצת אחר.
מחשבות על לדאק וזאנסקאר ממלכות הטרקים המדבריים עם רכסי ההרים שהעיין לא שבעה מהם, המנזרים שכמו קישוטי קצפת ופירות יער משתלבים בנוף העוגה ההררי והאוכלוסיה הדלילה קשת היום והמרתקת יכולים מבחינתי למלא עוד טיולים רבים.
מודה לתאי וצביקה ש״שכנעו״ אותי להיכנס לזאנסקר (טעימה קטנה שהשאירה חשק לעוד) וממליץ לוותיקי לדאק כמו צילה לבדוק גם כן את הנתיב הזה.
תודה גם לצילה על אינסוף הטיפים וההמלצה לגסטהאוס הנפלא בלה ולגולני ורוני ש״מכרו״ כל כך טוב את צפון הודו.
נמשיך לפתח את המחשבות והשאלות בהמשך....
-
לחלק הלדאקי/זאנסקארי של הטיול הייתה לי תוכנית של מעל שבועיים מגובשת לפרטים.
התוכנית הייתה לטייל בנסיעה משולבת עם מספר הליכות יומיות לפאדום דרך זאנסקאר במשך 5 ימים ומשם להמשיך לפידמו ואז לטרק 5 ימים לכיוון צפון לכפרים יולצ׳ונג וניראג שצביקה דיבר בשבחו ואחר כך לקצר בעזרת רכב צפונה ולעשות עוד יומיים של טרק מהמסלול של לאמיורו צ׳ילינג.
התוכנית קצת השתבשה משני טעמים שקיצרו את ההליכה ולינה בשטח ל3 ימים בלבד:
א. מ2017 נסללו עוד כבישים שהגיעו כבר לכפרים לינגשט וניראג
ב. אשתי פיתחה יבלות קשות ברגליים
מכל מקום באמצעות 3 ימי ההליכה שכן עשינו השלמנו ״מסלול מעגלי״ יפיפה של 12 יום מלה ללה שנתן טעימה טובה מזאנסקאר והיכרות מצויינת עם החלק הצפוני של תוואי הטרק לה מנאלי היפיפה.
נחתנו בלה ב18 לספטמבר ומזג האוויר האיר לנו פנים עד 5 לאוקטובר היום בו עזבנו אבל מצד שני העיר לה הרגישה קצת סגורה ונטושה מה שהעיב מעט בהתחלה על ״שמחת החיים״ בימי ההסתגלות.
בימים שנותרו לנו בלה לפני העזיבה כבר נחשפנו להכנות יותר משמעותיות ו״עזיבות״ לקראת החורף אבל אלו התגמדו לעומת הכנות המפרכות של הכפריים לחורף שראינו במשך הטיול שעשינו.
הפעם הגענו בסוף העונה והעמקים ברובם היו פחות ירוקים ואחרי קציר עם אלומות מוזהבות אסופות בשדות.
אחרי הקציר בלינגשט.
-
למעלה שדה בסקיומפטה ולמטה נשות הכפר הקטן אוספות שיחים יבשים שיערמו על הגגות וישמשו מספוא לחיות המשק בחורף הארוך
גגות ״מתכסים״ מספוא לקראת החורף
-
-
תודה על הגיגי הסתיו והתמונות הנהדרות!
-
נחזור כנראה להשלכות והשפעות התזמון של הטיול בלדאק על אופי הטיול שם (ב12 יום פגשנו פחות מ10 תיירים למשל) אבל השלכות התזמון על הנסיעה בדרך המפורסמת מלה למנאלי היו מאוד משמעותיות.
ב5 לאוקטובר אשתי יצאה בטיסה מלה חזרה לארץ ואני יצאתי באותו הערב בנסיעה לכיוון מנאלי עם תוכנית לרדת בדרך בקיילונג על מנת ״להתארגן״ שם ליציאה לטרק ברלצ׳ה לה לצ׳אנדרה טל שהיה אמור לחבר אותי לספיטי בה תכננתי לטייל וממנה להמשיך לקינור.
אומנם בעל הגסטהאוס בלה הביא לידיעתי את העובדה שיומיים קודם ירדו שלגים בברלצ׳ה לה וברוטאנג פאס אבל הוא לא הוסיף לזה משמעויות.
מכיוון ש״האוטובוס״ מלה למנאלי חדל מפעילות סדירה, המליצו לי לנסוע ב״מיניבוס של 6 בערב״.
קניתי כרטיס אחרי ששאלתי ואישרו לי שיש על המיניבוס שרשראות לשלג.
המיניבוס לילה הזה היה טעות שאסור לחזור עליה
-
דרור תודה אין על ההימליה … כבר שנים שזו המנטרה שלי … כל הר כל נוף כל טיול ; אה מדהים יפה … אבל זה לא בהימליה
️ויש הרבה יופי בעולם … אבל להימליה אני תמיד נמשכת כל פעם – שואלים אותי תמיד ׳ למה תמיד לשם ?׳ כי אין כמו שם!
אמנם יש לי עדיפות להימליה פורחת וירוקה … סיקים
️, אבל לאדאק בצפוף אחרי… נראה מה עוד נשאר עוד בברכיים וקרסוליים לסיבוב נוסף …
תודה … תמשיך להגיג ולטרק להנות ולצלם … ישר כוח … לי חסרות כמה שנים להשלים עוד ריגושים…
-
שמח ״שאספתי״ כמה מתעניינים בהגיגי.
כמובן שזה סתיו בכל חצי הכדור הזה ומי שרוצה מוזמן להוסיף את הגיגיו או להגיב על אלו שלי ושל אחרים.
-
-
קוראת בעניין רב!
-
-
התעוררנו כולנו בשתיים בלילה לערך לבום שזעזע את המיניבוס .…
תלולית העפר שעצרה אותנו מלהדרדר לתהום
הנהג שנרדם בפיתולי הירידה התעורר יחד איתנו מופתע אבל התעשת במהירות והאשים את השניים שישבו לידו שלא שמרו עליו ער.
מעל המניבוס כפי שהתיישב על התלולית.
המיניבוס בבוקר אחרי לילה ארוך ארוך
-
בניגוד לביקור הקודם שהיה ביולי בשיא העונה, בו עיקר האינטראקציה הייתה עם תיירים אחרים ועם המדריכה שלנו אנגמו וגם קצת עם מדריכים אחרים, הפעם טיילנו ממש בסוף העונה ונהננו בעיקר מהאינטראקציה עם המקומיים. הנהגים שנהגו אותנו שישה ימים שהתחלפו בגלל תקלה ברכב ואחר כך בשטח דורג׳ה הסייס ואנגמו שגויסה שוב והייתה איתנו כל 12 הימים וכמובן בעלי ההומסטייס השונים בהם לנו.
המפגש הזה עם חיי המקומיים היה ברובו המכריע נעים מעניין ועד כדי מרתק.
מימד לגמרי אחר בטיול.
הילדים המקסימים ומלאי המרץ של זונפו ודולמה בכפר יולצונג. לומדים ישנים ואוכלים במטבח שבו התארחנו
הילד הקטן ששמו נשכח כרגע פשוט פקעת אנרגיה בלתי נגמרת שמח להפגין את כישוריו הרבים
מדליק אש במקצוענות שלא תתואר
מדגים את כישוריו ברכיבה על אופניים ללא מושב ו״עוזר״ לדולמה בבישול
-
חשבתי לא מעט לפני שניגשתי לכתוב את הדברים האלה. דרור, מקווה שלא תפגע.
לדעתי זו הייתה טעות וחוסר אחריות לקחת את האוטובוס הזה.
חדשות לבקרים אנחנו שומעים על התאונות מהסוג הזה. למה לקחת סיכונים שיכולים לעלות בחיינו.
תמיד יש אלטרנטיבות אחרות בטוחות יותר ואם אין, מייצרים אותן גם במחיר כספי יקר יותר.
צר לי - שגית בקטע הזה.
-
מסכים לגמרי רוני....
-
אין עלייך.....לא פשוט למטיילים מלאי אגו להודות בטעות.
כשהייתי שם עם הילדים הבנתי שהנסיעה ממנאלי ללה הייתה פשוט יותר מידי לקטנים וזאת אף על פי שאני והגדולים התעלפנו מהנוף האחרים לרוב סבלו. את החזרה כבר עשינו בטיסה.
מאוד נהנה מהגיגך.....עונג שבת אמיתי.
-
@מוטי-א אמר:
אין עלייך.....לא פשוט למטיילים מלאי אגו להודות בטעות.
ההכרויות שלנו מוגבלות לפורומים השונים. מעט מאד נפגשנו ממש.
את דרור אני מכיר רק מהאתר. מלא אגו זה לא הוא.
אני חושב שחשוב להצביע גם על טעויות כדי שהקוראים ילמדו מהן.
את כל טיולי הכנתי ואני מכין מהחוויות, נרשמים, העיצות והאזהרות שהועלו כאן באתר (וגם באתרים וספרים אחרים).
-
משתדלים לתת עיצות טובות … נכון שלא תמיד מספרים על פשלות – עברתי את. רוטאנג בגשם שוטף בספטמבר לפני שנים – לא הייתה ברירה אלא להמשיך למנאלי… עם הבוץ וה״סקי״ שהג׳יפ עשה : על סיפורי נהגים שנרדמים מספרים לי החברים שגרים בהימליה –
העיקר שיצאת בשלום מזה – אני בטוחה שלא תחזור על זה -
נהיגה בהודו
-
אני לא רוצה כרגע להתמקד בנסיעה לה מנאלי אבל ברור שאחזור אליה בהמשך גם כדי להשלים איך היא הסתיימה. מכל מקום היא שינתה לי את התוכניות וגרמה לי לוותר על ספיטי.
נושאים שכרגע אני חושב שמעניין אותי להפוך בהם קצת הם:
התניידות יבשתית בהודו. רק היום עלה פה נושא הנהיגה בהודו שעניינה אותי קצת לפני שנתיים אבל כרגע פחות. מצד שני אני מרגיש צורך לאתגר קצת את גישת הרכב עם הנהג שמקריאה בפורום חשבתי שהיא כמעט קונסזוס כאשר התקציב לא מגביל.
״מה זה צפון הודו״ מעבר לטרקים?
האם קשמיר היא באמת ״המקום היפה בעולם״ ורק מאילוצי התראות מסע ועכשיו החלטה 370 של ממשלת הודו המטיילים ״מסתפקים״ במה שנשאר? האם צפון הודו בחיסור קשמיר זה לדאק ספיטי קינור פארווטי צ׳מבה מנאלי רישיקש ודראמסלה.
איך פסגות ונופי קינור פארוואטי רישיקש ודראמסאלה (צ׳אמבה?) עומדים מול פסגות נפאל. מה יש שם שאין בנפאל (יש לי כמה רעיונות)?.
אחת השאלות (הנאיביות אני יודע) שמעניינות אותי היא מה יש בחלק העצום של הודו שבכלל לא נגעתי בו מעבר ל״צפון״?.
אז ברור ששמעתי על גואה וקוצ׳ין וקרלה ועל ההיל סטיישנס בדרום ועל מטעי התה היפים אבל כרגע אני חושב שעוד ארמונות מסגדים ומקדשים לא מעניינים אותי ולא שמורות עם חיות כאלו ואחרות.
מאוד שמח שהייתי במקדש הזהב באמריצר אבל למרות ״יפיו המשגע״ מה שעניין אותי במיוחד בו היה הסצינה המטורפת עם המוזיקה הסוחפת והשירה האמונית הטוטאלית אל מול ההשטתחויות הכנועות של העולים לרגל
״קודש הקודשים״ במקדש הזהב הסיקי באמריצר
בטח יעלו עוד דברים בהמשך.
אם כבר מקדש הזהב
אז כבר
-
שכחת פסגה חשובה השלישית בגובהה הקנצ׳נדזונגה בסיקים – גולש ל נפאל – צביקה עשה שם טרק שלצערי כבר לא אוכל לו…
