סיכום טיול צפון מזרח ארה"ב עם ילדים קטנים - חגי תשרי 2019
-
יום 20 - יום שני ה-14.10.19
היום זה בעצם היום האחרון של המסלול הרכוב שלנו. מחר אנחנו מגיעים לניו יורק ומחזירים את הרכב. כדי להקל על הנסיעה הארוכה מאית'קה לניו יורק, החלטנו (בעצתו של מוני) ללון באמצע הדרך בעיירה Tannersville שסמוכה להרי הפוקונו מצד אחד, ולאאוטלט ענק מצד שני.
כאופיים של ימים אחרונים (ונתעלם לרגע מהעובדה שמגיעים מחר לניו יורק), היום הזה התנהל בעצלתיים וללא תכלית עניינית כל כך. ולא שלא היו תוכניות, הם פשוט השתנו תוך כדי. הרעיון המקורי היה לעצור באמצע הדרך ב-Animal Adventure Park ליד Binghamton,NY שזה בעצם גן חיות קטן ומשפחתי, שגולת הכותרת שלו היא שאפשר להתקרב ולהאכיל את הג'ירפות וחיות אחרות. מעין אתנחתא נחמדה עם הילדים בדרך הארוכה, ומשם להמשיך לאאוטלט לכמה שעות טובות, שהיה ממוקם ממש קרוב למלון. טיול בשמורת הפוקונו היה גם אופציה (לא ריאלית) ברשימה, במידה ויסתדר כך או אחרת. תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
אז קמנו בבוקר קצת מאוחר ולקח לנו זמן להתארגן ולארוז. חשבנו שכדאי לאכול לפני היציאה לדרך, והחלטנו להביא סנדויצים מושקעים מ-Itacha Bakery המומלצת. הגענו למקום, אשתי ירדה למסעדה ואני חיכיתי עם הילדים באוטו. הצרה הייתה שהיא נתקלה בעומס רב ושירות גרוע, ובפועל חיכתה למעלה מ-40 דק' עד שהאוכל היה מוכן, מה שגרם לכולנו להיות רעבים עוד יותר ולהתחיל את היום לא טוב. התחלנו את הנסיעה והחלטנו שנעצור בעוד חנות Dollar Tree בדרך. גם רצינו לרכוש מזוודה ועוד כמה דברים מוולמארט, וידענו שזו ההזדמנות האחרונה לכך בערך, אז קפצנו גם לסניף וולמארט קרוב שהצלחנו לאתר בסביבה. בין לבין השעה כבר נהייתה מאוחרת, והדרך לכיוון גן החיות הקטן הייתה פקוקה ועמוסה ע"פ הוייז. החלטנו לוותר (בין כה וכה תכננו גם לבקר בגן חיות בניו יורק אז לא כ"כ נורא) ולהמשיך ישר לאאוטלט, ובדרך לשם ירדנו מהכביש המהיר לארוחת צהריים בברגר קינג.
כך קרה שבעצם הגענו לאאוטלט לקראת השעה 17:00, ונשארנו בו כמעט עד הסגירה המאוחרת. האאוטלט הזה היה הרבה יותר מוצלח מזה שהיה בנורת' קונאווי וקצרנו בו הצלחה. יש במקום גם מסעדות ודוכני אוכל, כך שגם מהבחינה הקולינרית דאגנו לנשנש פה ושם.
המלון שבחרנו לישון (שוב, בהמלצתו של מוני) היה Best Western Plus Poconos Hotel. היתרון הגדול שלו הוא הקרבה לאאוטלט, הוא ממש צמוד אליו, כך שאפשר היה לעשות שופינג עד מאוחר (ואפילו השלמה קטנה למחרת בבוקר). מעבר לזה המלון היה די פשוט. פקידת הקבלה הייתה קרירה, והחדר היה פשוט מאוד. מגרש החנייה אמנם צמוד לחדרים, אך אין יציאה מהחדר לחניון, אלא דרך מסדרון פנימי. בנינו על מכונת כביסה במלון הזה, שהצטברה לנו למימדים עצומים, והתבאסנו מאוד לגלות שאין להם מכונות כביסה בכלל במלון. הבנו שנצטרך לדאוג לזה בניו יורק. העלות המקורית של החדר הייתה 198$ ללילה, אבל אחרי כמה חודשים המחיר ירד ל-98$. כמובן שביטלתי את ההזמנה המקורית והזמנתי שוב. בערב הילדים דאגו לעשות מסיבת תחפושות עם התחפושות החדשות המדהימות שקנינו בוולמארט ובחדר היה כייף גדול מתובל בהרגשה חמוצה של סיום. אבל היי, מחר אנחנו מגיעים למנהטן – אז יש למה לצפות !
-
יום 21 – יום שלישי ה-15.10.19
היום האחרון שלנו עם הרכב ואנחנו מגיעים ליעד הסופי שלנו – מנהטן האהובה. קמנו בבוקר בבסט ווסטרן והלכנו לארוחת בוקר במלון שהייתה טובה מאוד. היום האריזות של המזוודות היו קצת יותר מוקפדות כי ידענו שנצטרך לפרוק הכל מהאוטו בהמשך היום ולכן אסור שיישאר כלום בחוץ. התוכנית להיום היא להגיע למנהטן כמה שיותר מהר, כדי לנצל את היום כמה שאפשר שם (אחרת מה הטעם לישון שם גם היום שהלינה יקרה כ"כ ?). אחרי השלמה קטנה באאוטלט יצאנו לדרך, בלי עצירות מיותרות. הגענו למנהטן בסביבות 12:00 בצהריים ישר למלון שלנו שממוקם באפר ווסט סייד.
אספר שיש לנו רומן ארוך עם ניו יורק. אחותי ומשפחתה גרו בעיר 11 שנים וחזרו לארץ לפני כמה שנים. בתקופה ההיא ביקרנו בה אינספור פעמים והתאהבנו בעיר מביקור לביקור. אין ספק שזו העיר האהובה עלינו בעולם. מאז שאחותי חזרה לישראל, וגזלה מאתנו מקום לשים בו את הראש בעיר, לא ביקרנו בעיר. מה גם שגדלנו כמשפחה והמצב הפך להיות עוד יותר מורכב. הפעם האחרונה שהיינו בה הייתה לפני 9 שנים, ומאז געגועים רבים. למעשה, הטיול הזה נולד כי קבענו קודם כל שאנחנו רוצים לטוס לניו יורק השנה, וסביב זה בנינו את טיול השלכת. אז הרבה ציפיות לפנינו.
מה לגבי הלינה ? אז כאמור זו פעם ראשונה שאנחנו ישנים במלון בעיר. כשהיינו מבקרים את אחותי ומשפחתה היינו לנים אצלם, באפר איסט סייד באיזור רחוב 85. שכונה מקסימה שגרמה לנו לאהוב את הצד הפחות סואן (טוב נו, בניו יורק הכל סואן) ומתוייר של העיר, ויחד עם זאת מרגיש כ"כ ניו-יורקי מקומי שם. אנחנו פחות מתחברים לרעש ולבאלגן באיזור הטיימס סקוור והרבה יותר מעדיפים את האיזורים הצפונים, קרי אפר ווסט ואפר איסט סיידס. החלטנו לחפש מלון באיזורים אלו. מה גם שהיה נראה לי שיותר יתאים לילדים איזור מרווח, נעים יותר וקרוב לפארק, ופחות למיד טאון ההומה והעמוס. התחלתי לחפש מדי יום מלון באיזורים האלו (אף שלא שללתי על הסף מלונות במרכז העיר) וראיתי שהמחירים על סף ההזויים. באחד הימים הופיע מבצע בהוטלס.קום על מלון 4 כוכבים עם ביקורות סופר מעולות באפר ווסט סייד. החלטתי להזמין את המקום ואם אמצא משהו טוב יותר בהמשך אז אשנה את ההזמנה שלי. לא מצאתי עד ליום הטיסה מלון זול יותר ברמה דומה. כל מה שהיה זול יותר, היה הרבה הרבה פחות מומלץ, וההוזלה הייתה כמעט לא משמעותית. אז לפרטים עצמם: המלון שהזמנו נקרא The Lucrene Hotel והוא ממוקם ברחוב 79 פינת אמסטרדם אווניו. 2 דקות מתחנה של הרכבת התחתית. 7 דק' הליכה למוזיאון הטבע ולסנטרל פארק. הליכה קצרה למרכז לינקולן וקולומבוס סירקל. אינספור מסעדות ובתי עסק מסביב. מיקום פנטסטי. המלון עצמו 4 כוכבים. נקי מאוד, שירותי, מכובד. עזרו לנו כל פעם עם העגלה, מוניות, מזוודות, חבילות שהזמנו וכל מה שביקשנו. היה נהדר ואני מאוד ממליץ על המקום. החדר היה גדול ומרווח מאוד (2 מיטות קווין), שלא כמו מלונות אחרים בעיר שנודעים במימדיהם הקטנים. והמחיר ? כצפוי המחיר היה היקר ביותר בטיול הזה, אך יחד עם זאת מחיר טוב למלון בניו יורק לחדר גדול יחסית עם 2 מיטות קווין – 350$ ללילה כולל מיסים (בלי ארוחת בוקר).
עוד יתרון שהיה למלון הזה (אמנם לא מכריע, אבל נחמד) הוא שהייתה תחנה של avis במרחק של 2 רחובות ממנו. כלומר הגענו למלון, פרקנו את כל הציוד, כולל כסאות הרכב של הילדים וכל מה שהיה על הרכב (והיה הרבה), ומשם נסיעה קצרה לתחנת האיסוף וחזרה ברגל למלון – כל הסיבוב הזה לקח לי תוך פחות מ-10 דק', כשבינתיים אשתי טיפלה בצ'ק אין.
היה לנו עוד חוב לוגיסטי אחד לפני שמתחילים לטייל – כביסה, ודחוף. גוגל מאפס גילה לנו שממול למלון הייתה מכבסה (למען האמת 3 מכבסות מסביב למלון). הגענו לשם והתחלנו במלאכת הכביסות – 2 מכונות במקביל. הבנו שנצטרך להעביר 45 דק' וזה היה זמן מעולה לשוטט סביב המלון ולהכיר את האיזור. חזרנו לשים את הדברים במייבש, ואז הלכנו לאכול פיצה מעולה לארוחת צהריים. אחרי ארוחת צהריים אספנו את הכביסה הנקייה והיבשה, שמנו הכל בחדר ויצאנו לתור את העיר. בניו יורק הסתובבנו כל הזמן עם העגלה (בדומה לבוסטון וטורונטו), כי הילדים לא באמת מסוגלים ללכת מרחקים גדולים כל כך. צעדנו ברגל דרומה לאורך אמסטרדם אווניו וברוודווי, נהנים לנשום את האוויר הניו יורקי ולהכנס לקצב שהעיר הזו מכתיבה. קנינו מאחד הדוכנים בדרך תותים ופטל, ובמקום לקבל דולר בודד עודף, קיבלנו 4 בננות. הגענו לכיכר קולומבוס בפינה הדרום מערבית של הסנטרל פארק, והחלטנו להיכנס לפארק. בפארק עשינו פיקניק עם הפירות שקנינו והילדים השתעשעו בכמה גני שעשועים צמודים זה לזה ושונים באופייהם.
יצאנו מהפארק לפינה הדרום-מזרחית, סמוך למלון פלאזה המפורסם וחנות אפל האייקונית. מדהים תמיד הסדר והניקיון בעיר כ"כ עמוסה, למשל יש בן אדם שדואג להוציא מבריכות הנוי שבכיכר עלים. זה תפקידו. בארץ דואגים לזה אולי פעם בשנתיים אחרי שמקבלים תקציב חריג. יחי ההבדל הקטן.
נכנסנו לאפל סטור שתמיד כייף להיכנס, והפעם גם היו לנו כמה שאלות למוכרים. המשכנו בשדרה החמישית דוגמים מדי פעם חנות כזו או אחרת. סניף יוניקלו שם הוא בעצמו בגודל של קניון. ברחוב 50 נכנסנו לרוקפלר סנטר. הרחבה המרכזית כבר הפכה לזירת החלקה על הקרח, מראה שריתק את הילדים דקות ארוכות. מסביב דגלי כל המדינות, וכמובן שחיפשנו גם את דגל ישראל שלנו והצטלמנו איתו. 2 חנויות חובה לילדים במתחם הזה: מצד אחד חנות לגו ענקית, עם המון דגמים ענקיים מוכנים, דמויות מלגו, והרבה דברים שהילדים אוהבים. חוויה מגניבה גם להם וגם להורים. המחירים עצמם דומים לדברים שראינו בוולמארט ולא יקרים יותר. בצד השני FAO Schwarz. חנות הצעצועים הענקית והמיתולוגית, שפעם הייתה סמוך לחנות אפל בשדרה החמישית, נסגרה, ונפתחה לא מכבר מחדש במיקום הזה (רח' 49 בין החמישית לשישית). זו חנות הצעצועים הכי שווה שיש. בובות פרווה ענקיות, מתחם לכל מותג או דמות מוכרים, פסנתר רצפה ענקי (מפורסם מהסרט ביג בכיכובו של טום הנקס), Build a bear, ועוד הרבה הפתעות. בשביל הילדים שלנו המקום היה כמו לונה פארק אחד גדול (וגם לגדולים), ולמען האמת הם כ"כ נהנו והתרשמו מהדברים עצמם, ולא עניין אותם לקנות ולקבל מתנה. בהחלט מטריף.
כבר נהיה מאוחר וחשוך, והחלטנו ללכת לכיוון הטיימס סקוור. בדרך היינו רעבים ועצרנו לארוחת ערב ב-Pret A Mangar. הרשת הפופולרית והמוצלחת מאוד שמציעה כריכים ועוד הרבה דברים טובים (ובאמת היה פה מבחר גדול, יותר ממה שראיתי באירופה, כולל של מנות חמות). מכאן המשכנו עד לטיימס סקוור עצמו. הילדים, כיאה לכל אדם שמגיע בפעם הראשונה לטיימס סקוור, קיבלו הלם. היו מסונוורים מכמויות האנשים, השאון, אורות הניאון, השלטים בכל פינה. חוויה כייפית. כמובן שנכנסנו איתם לכל חניוית הקונספט המגניבות כמו m&m וקנינו גלידה לקינוח. משם את הסאבווי האדום ישר עד למלון והולכים לישון, עייפים אך מרוצים.
-
מנהטן יום 1:
-
לא בא לי להפריע אבל חייבת
אתה כותב ככ יפה! קריא וזורם,מותח וקליל-מקסים!!!
מחכה להמשך קורותיכם במנהטן
וכמו שטובה קוראת לעיר-עיר העירים
-
-
-
מאוד נהנת מהסיכום, הכתיבה ומהתמונות של הקטנים שלך!
גם אנחנו מטיילים מגיל אפס עם הילדים, ואוהבים את זה מאוד..
-
יום 22 – יום רביעי ה-16.10.19
בוקר טוב ניו יורק !
התעוררנו אנרגטיים היישר לאוויר הניו יורקי – איזה כייף. בהמשך היום, לקראת הצהריים, צפוי לרדת גשם ולכן היינו צריכים להתאים את התוכניות להיום.
מילה לגבי התכנון שלנו לטיול בעיר: להבדיל מהמסלול הרכוב, שמטבע הדברים כל יעד קצוב בזמן קצר יחסית, היו לפנינו 6 ימים בעיר. נוסיף לכך את העובדה שכבר ביקרנו מספר פעמים רב בניו יורק לשהות ארוכה בעבר. על כן לא הרגשנו שיש אתרים או אטרקציות שאנחנו "חייבים" לעשות או לראות. הרעיון היה להסתובב בעיר, כל יום באיזור אחר, ולחזור למקומות ואתרים שאהבנו בעבר. שוטטות בשכונות ואתרים אהובים בלי מטרה מוגדרת תוך כדי תיבול עדין לדברים שיעניינו את הילדים (גני שעשועים וכדומה). אז זה לא שלא היה לנו תכנון – היה אקסל מסודר ובו חלוקה של אתרים ומסלול לכל יום, אבל בעיקר בראשי פרקים ובגדר המלצה. בנוסף – בשלושת הימים האחרונים אנחנו הולכים לטייל עם בת דודה של אשתי, בעלה והבת הקטנה שלהם, שמגיעים במיוחד לוייקנד מקליפורניה לפגוש אותנו, ולכן ניסינו לשמור איזורים מסויימים לימים איתם.
אז נחזור להיום – הגשם צפוי להגיע בצהריים, ברמת הסערה, כך שאי אפשר באמת לשוטט ברחובות. החלטנו שאת הבוקר נתחיל באיזור היוניון סקוור האהוב עלינו, נגיע עד לאן שנגיע, וכשהשמיים יתקדרו ניקח סאבווי היישר למוזיאון הטבע הענק לבילוי אחה"צ.
קבענו שאת הבוקר נפתח בארוחה בדיינר מקומי. הפור נפל על Big Daddy’s הממוקם ב-Park Av. סמוך ליוניון סקוור. מדובר בדיינר חביב, צבעוני מאוד, עם המון אייקונים תרבותיים מהמאה הקודמת שתלויים על הקירות ובכל פינה במסעדה, מה שמוסיף לריגוש הנוסטלגי (למשל לזהות את קווין ומשפחתו מ"שנות הקסם" או את לוסי מ-“I love Lucy”). המקום מפורסם במנות הגדולות שלו, ובעיקר במילקשייקים הענקיים (לא טעמנו). כשהגענו המקום היה עוד ריק, אבל כמה דקות אחרי שהתיישבנו כבר התמלא לגמרי. החסרון (כיאה לדיינר מוצלח): התפריט עצום, כתוב בשפה מליצית, מקושקש, צבעוני, לא ברור בעליל. בסוף הסתדרנו. הזמנו סנדוויץ' רוסטביף, טורטייה משגעת וחביתה לילדים, שהגיעה גם עם פנקייק. כמובן שהכל מגיע עם מלא תוספות וסלטים. המון אוכל. היה טעים ומוצלח.
משם חזרנו ליוניון סקוור עצמו, לסיבוב קצר בשוק האיכרים המקסים שלו. עצרנו גם בסוכה שהוקמה במרכז הכיכר ע"י חסידי חב"ד, ומעשה זה היה הכי קרוב לאווירת חג בחודש האחרון. בכלל, בגלל הטיול הארוך יצא שהחגים דילגו עלינו לגמרי השנה, וקצת התגעגענו לאווירה החגיגית והמשפחתית. המשכנו לטייל קצת לאורך רחוב 14. באווירת ה-Halloween נכנסנו לעוד חנות ענקית של מסיבות ותחפושות (Party City). לא ייאמן כמות המסיכות והתחפושות שמציעים כאן למכירה. מכל הסוגים ובכל הגדלים. הילדים זרמו איתי עם מסיכות מפחידות ומצחיקות, אבל כמובן שהכי אהבו את המסיכה של בובת לגו האהובה עליהם.
חזרנו על עקבינו לכיכר ופנינו לכיוון ברודווי. האיזור מאוד נחמד ושוקק, המון חנויות נחמדות כמו FLYING TIGER האהובה עלינו, שלא משנה מתי נכנס אליה תמיד נצא עם כל מיני דברים מגניבים. המשכנו לצעוד עד לפארק מדיסון סקוור. ממולנו בניין פלאטאיירון המרשים. סמוך אליו מרכז האוכל האיטלקי המפורסם Eataly (שכבר ביקרנו סניף דומה בבוסטון) ועוד חנות לגו גדולה. נכנסנו לנוח קצת בפארק, והילדים השתעשעו ברדיפה אחר סנאים ומשחק במתקנים ובנדנדות. אנחנו שמים לב שבצד הצפון-מערבי של הכיכר המון כבאיות מכבי אש ומכוניות משטרה. הכביש נחסם. עוד ועוד כבאיות מגיעות לאיזור. אנחנו (עדיין בגינה) לא רואים עשן ולא רואים אש. עזבנו את הפארק והמשכנו על ברודווי, עוקפים את האיזור החסום. עד לרגע זה לא הבנו מה קרה שם, והאם היה אירוע כלשהו או שזה רק במסגרת תרגיל. חלפנו על איזור "קוריאה טאון" – המון חנויות של פיצ'פקעס ואוכל קוריאני, ובהמשך על Manhattan mall עד להגיענו לרחוב 34 השוקק חנויות ורשתות גדולות. בסוף הרחוב אנחנו מזהים את בניין האמפייר סטייט החשוב והמרשים. טפטופי גשם החלו פה ושם, וזה היה תירוץ מצוין להיכנס לחנות או שתיים או יותר באיזור. אפילו ביקרנו בסניף המקומי של Target. קטן, פשוט, תכליתי. איזה הבדל של שמיים וארץ לעומת סניפי טרגייט מחוץ לעיר הגדולה.
הבנו שכדאי להתקדם למוזיאון כי הגשם מתחיל להתחזק, אך ברגע המכריע הילדים צריכים שירותים. לך תמצא שירותים מסודרים עכשיו. כל החנויות הגדולות טוענות אין להן, וכולן מפנות אותנו למייסיס הענקי שנמצא בצידו השני של הכביש. אין ברירה, נכנסים למייסיס. ובמייסיס כמובן שלא עושים לנו חיים קלים במירוץ לשירותים: שירותי גברים נמצאים בקומת המרתף. שירותי נשים באחת הקומות העליונות. והמעליות מתחבאות בסוף הקומה. מה שמצריך מאיתנו להתרוצץ מקומה לקומה, ובעל כורחנו לעבור בין הסטנדים השונים. לפחות הצלחנו לא להתפתות לקנות משהו. יוצאים ממייסיס, גשם התחזק מאוד בחוץ. אנחנו מבינים שנצטרך להכנס לסאבווי הקרוב ולהחליף רכבת, במקום ללכת עוד 5 דק' לרכבת ללא החלפה. לא נורא.
דרך אגב – פיצ'ר מגניב חדש בגוגל מאפס שגיליתי בטיול: בנוסף להצגה של קווי הסאבווי עצמם, מופיע גם שרטוט של תחנות הסאבווי (subway stations layout). ניתן לראות את צורת התחנה של הרכבת התחתית, ולהבין לגמרי איפה הכניסות והיציאות, ואיך מנווטים בתוך התחנה ואליה. בתמונה המצורפת התחנה היא האיזור המוצלל בורוד. צריך באפשרויות מפה להציג תחבורה ציבורית / transit כדי לראות את הקווים עצמם ואת התחנות. לי לפחות זה היה חדש.
אז לקחנו רכבת עד למוזיאון הטבע שנמצא סמוך לסנטרל פארק, בצידו המערבי, בשכונת האפר ווסט סייד. מסתבר שיש מעבר ישיר מהרכבת למוזיאון, לקומת המרתף, ואין צורך לעלות למפלס הרחוב. יש שם עמדת קופות נוספת (ולא היה בכלל תור) וגם עמדה אוטומטית להוצאת כרטיסים שהוזמנו מראש. למי שלא יודע במוזיאון הטבע ישנה אפשרות לשלם כמה שרוצים ולא לשלם את מחיר הכרטיס המלא (suggested price). אין מחיר מינימלי ואפשר גם לשלם סנט בודד לכרטיס אם רוצים. המחיר הוא לכרטיס לתערוכות הקבועות ולא כולל תצוגות מיוחדות, סרטים ומופע בפלנטריום. האפשרות הזו קיימת אך ורק בתשלום בקופה במקום (ולא בהזמנה באינטרנט) ומי שמעוניין לחסוך כמה דולרים יכול להשתמש בה. לאחר שקנינו כרטיסים ניגשנו דבר ראשון למזנון המוזיאון שממוקם ממש ממול לדוכני כרטיסים בקומה התחתונה, לנשנש ארוחת צהריים קלה. משם המשכנו למוזיאון.
מוזיאון הטבע או בשמו הרשמי "המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע" הוא לטעמי אתר ביקור חובה בעיר, בכל גיל. כחובב טבע גדול הייתי במקום בכל אחד מביקוריי בעיר. מבנה המוזיאון עצום, מעין ארמון ניאו-גותי מרשים, שנבנה ונחנך לפני כ-150 שנה. בין היתר יש במקום עשרות אולמות המציגים פוחלצים של בע"ח מכל העולם,המעוצבים בצורה ריאליסטית ומקצועית לגמרי, קומה שלמה של שלדי דינוזאורים אמיתיים וחיות פרה-היסטוריות נוספות, מאות אבני חן ומטאורים, תערוכות בנושא אבולוציה, אנתרפולוגיה והיסטוריה של תרבויות בעולם, פלנטריום ענק ותערוכה על היקום והחלל, טבע עירוני ואיכות הסביבה, וכמובן תערוכות מתחלפות רבות. לדעתי זה ה-מקום לקחת ילדים בניו יורק, בייחוד שמחפשים מקום סגור לימי גשם, אבל בהחלט לא רק בגשם. אם מזג האוויר נחמד יותר משהיה לנו אפשר בכייף לשלב עם הסנטרל פארק הצמוד. הילדים ייהנו משלל התצוגות, מפגישה פנים אל פנים עם בעלי חיים רבים בגודל טבעי (ואפילו לוויתן כחול ענק שתלוי מעל ראשיכם), מהדינוזאורים המגניבים שלא יפגשו בשום מקום אחר, ועוד עשרות רבות של הפתעות. אנחנו טיילנו מאולם לאולם, נחשפים לעוד ועוד חיות ומיצגים, הילדים לא רצו לוותר על כלום. כמובן שאי אפשר להספיק הכל, זה ארוך ומעייף בשלב כלשהו. בנוסף, הגענו למוזיאון מאוחר בצהריים ובחמש ורבע הכרוז הודיע שהמקום ייסגר בעוד חצי שעה. נשארנו עד הסיום נרגשים מהחוויה.
ביציאה נקלענו למשימה צבאית מהמדרגה הראשונה – גשם שוטף וחזק ללא הפוגה, כאשר המוזיאון ממוקם 2-3 בלוקים מהמלון שלנו בקו אווירי, אבל צריך להקיף את כל המבנה העצום. אנחנו עם מטריה אחת בלבד ועגלה עם גגון. למזלנו איתרנו יציאה צדדית שחסכה לנו דרך (וגשם). בהליכה מהירה וניסיון להתחבא כמה שיותר מתחת לגגונים הגענו למלון רטובים ומאושרים, היישר לחדרנו הקט. במזג אוויר כזה אי אפשר יהיה לצאת מהמקום עם הילדים, אפילו לא למסעדה קרובה. החלטנו שאת הערב נבלה בחדר בכייף כולנו יחד באווירה ביתית, ונזמין לנו משלוח מאחת המסעדות התאילנדיות באיזור. חברה שעברה לא מזמן לניו יורק וגרה ממש בשכונה שלנו המליצה על Land Thai Kitchen. הביקורות ב-YELP שיבחו, והזמנו בעזרת האפליקציה. האוכל הגיע חם וטעים היישר לחדרנו. המלון אפילו דאג להעביר לנו צלחות וסכו"ם. הייתה ארוחה מהסרטים. טעימה מאוד. פתרון מעולה לגשם המעצבן שפקד אותנו. לפחות אין צפי לימים גשומים יותר עד שנעזוב את העיר, אבל בתחזית למחר מככב אייקון מפתיע:
.
-
ניו יורק – יום 2: (אין הרבה תמונות היום לצערי)
-
הי גיא
חזרתי להשלמות קריאה בסיפור שלכם (אולי גם אצליח להתקדם בזה שלנו)
כמה חמודים הקטנים שלכם\
ובכלל ממש כיף פה בסיפור טיול הזה.
מחכה להמשך ניו יורק
טל
-
גם אני כאן עוקבת בשקט.
כל הכבוד על סיכום כ”כ מפורט, סיפרת את חוויתיכם בצורה מאד נעימה ומעניינת.
גם אנחנו נגיע לאזור בקיץ 2020, עם 2 ילדים מתבגרים והרבה מהמקומות ואפילו המלונות משיקים לשלכם, הולכת להעתיק לי טיפים:)
-
יום 23 – יום חמישי ה-17.10.19
קמנו לבוקר חדש בעיר. הגשם נעלם, אך מזג האוויר בעיר עדיין עושה בעיות. מהחלון בחדר השמיים נראים סבירים, ועוד חשבנו שלפנינו יום נעים. אז חשבנו. התוכנית להיום היא איזור הדאון טאון. רצינו להתחיל מהטיילת שסמוכה לגשר ברוקלין, לחצות את הגשר המרשים עם נופי העיר עד להגעה לפארק הסמוך לעיריית ניו יורק ומשם לטייל באיזור הפיננסי, גראונד זירו, באטרי פארק ושייט לסטייטן איילנד.
התחלנו בארוחת בוקר קלה. מול המלון שלנו מבצבץ שלט מגרה " Bagels & Co", וגם השם מוכר לי מאיפה שהוא. מדובר במעדנייה (יהודית וכשרה למי שמעוניין) שיש בה הכל. גולת הכותרת היא בייגלים טעימים עם מבחר גדול מאוד של ממרחים וסלטים. אז כל אחד מארבעתנו בחר לו את הבייגל שבא לו עם הממרח שבא לו, קפה לגדולים, והופ יצאנו לדרך. הבייגלס היו מעולים! טריים וטעימים, וכל הסלטים שלקחנו היו ממש טובים! ממליץ מאוד על המקום וזו אחלה ארוחת בוקר. מכיוון שרצינו להגיע לברוקלין היה עדיף לנו לצעוד כמה דקות עד למוזיאון הטבע ולקחת את הרכבת הכחולה משם, מאשר לקחת את הרכבת האדומה שליד המלון ולבצע החלפה. בהליכה גילינו שלמרות שאין גשם מאוד קר היום, ובעיקר יש רוח מאוד חזקה, ברמה שלא נעים ואף בלתי אפשרי להסתובב בחוץ, כאילו סופת טורנדו בדרך לכאן. הבנו שזה לא יהיה רעיון מוצלח לחצות את גשר ברוקלין ברוח כזו חזקה, והחלטנו לנסוע ישר לאיזור של אנדרטת הזיכרון למגדלי התאומים. ירדנו בתחנת Chamber st והתחלנו לצעוד ברחוב לכיוון דרום. רוח פרצים עוטפת אותנו מכל כיוון וגורדי השחקים הרבים רק מסייעים לשבירת הרוח והתעצמותה. יש נקודות בין הבניינים ששם הרוח ממש חזקה ומקפיאה. נמלטנו על נפשנו לסטארבקס הקרוב לשירותים, והבנו שצריך מקום סגור בינתיים עד שהרוח תירגע. הבחנו בשלט הכניסה של חנות הכולבו הידועה “Century 21” ונמלטנו לתוכה. למי שלא מכיר מדובר בחנות ענקית שמציעה כל מה שקשור לביגוד, הנעלה, אקססוריז וכו' לכל הגילאים והמינים. אז עברנו בין קומת הגברים, לקומות הנשים, ובסוף נתקענו בקומת הילדים, שם היו כמה וכמה הפתעות נחמדות.
לקראת השעה 13:00 עשינו את צעדינו ל-9/11 memorial. ביקרתי במקום כמה פעמים בעבר, החל משנת 2003, ובכל שנה המקום היה נראה שונה עם מיצג זכרון אחר עם שילוט "זמני" תמידי. זו פעם ראשונה שראיתי את האנדרטה הסופית ואני מאוד התרשמתי ממנה. מדובר ב-2 בריכות גדולות, שכל אחת מהן נמצאת בתוך בור שנחפר בדיוק איפה שהיו שני המגדלים. מים נופלים מארבעת הפאות של כל בור לבריכה, והכל מתנקז לתוך חור גדול במרכזה. בהחלט סימבולי, מרגש ועוצמתי. על המעקות מסביב לבריכות חרוטים שמות 2977 הנספים במגדלים ובכל ארבעת המטוסים שנחטפו. להבדיל מאנדרטאות סטנדרטיות שם שמות ההרוגים שמסודרים בסדר אלפביתי, כאן מסודרים השמות על פי יחסי קירבה ובקשת המשפחות, קרי קבוצות חברים, משפחה, מכרים וכיוב' על מנת להדגיש את שותפות הגורל שההרוגים חוו יחד ויחסיהם הקרובים. מסביב פזורים פסלי הנצחה לכבאים הרבים שנהרגו, שהם עצמם נחשבים שם בתור הגיבורים הלאומיים סביב האסון הגדול הזה, באופן שהזכיר לי את ההתייחסות הרגשית המיוחדת בישראל לחללי צה"ל. למוזיאון הזיכרון ששוכן במקום לא נכנסנו, בעיקר בגלל שלא היה נראה לנו מתאים עם הילדים, אך זה נראה לי מעניין מאוד וברור לי שאגיע לשם בעתיד.
סמוך לאנדרטה הוקם ונפתח לאחרונה מרכז קניות ענק וייחודי, הנקרא Westfield World Trade Center, שאמור להחליף את מרכז הקניות שהיה קיים בין המגדלים עד 2001. הקניון במבנה ייחודי ואליפטי הוא יפה מאוד, ומכיל בתוכו גם תחנת סאבווי. אנחנו נכנסנו לשירותים וגם עברנו באפל סטור שהיה שם. כדאי להעיף מבט.
המשכנו במורד הרחוב. התחממנו באמצע הדרך עם קפה ודאנקין דונאטס בנוהל הרגיל. פנינו להעיף מבט על כנסיית השילוש הקדוש – Trinity Church, והמשכנו לכיוון רחוב ברודווי. הנה הגענו לפסל השור המסתער המפורסם, סמלם של וול-סטריט ושל הקפיטליזים האמריקאי הידוע, כי הרי שור מסמל עלייה בבורסה משום שהוא תוקף את יריבו עם קרניו ומניפו כלפי מעלה (לעומת ירידה בשוק ההון שמסומנת ע"י דוב שמשכיב את קורבנו על הקרקע ומפעיל עליו את כל כוחו ומשקלו). הייתי כאן מפעמים מספר וזו הפעם הראשונה שאני נתקל בתור להצטלם עם השור (ומדובר גם לתור לצילום עם ראשו וגם לתור אחר לצילום עם אחוריו). הסתפקנו בצפייה וצילום מרחוק. נהיינו רעבים. הילדים ואשתי רוצים ברגר קינג. לי קצת נמאס. החלטתי לנסות את אחת מהפוד טראקס הרבות שנמצאות ברחבי העיר, ובפרט באיזור הזה, ולפגוש אותם בברגר קינג הסמוך. בחרתי משאית עם אוכל הודי ולקחתי את המנה שנראתה לי הכי פחות חריפה (אורז עם חזה עוף) והמוכר הבטיח לי שזה לא חריף. כמובן שלא חריף אצל ההודים, זה סופר חריף עבורי, ואכן היה חריף, אבל טעים ומיוחד. ממליץ לנסות.
מכאן המשכנו ל-Staten Island Ferry. מדובר במעבורת גדולה שמעבירה נוסעים ממנהטן לסטייטן איילנד בתדירות של 2-4 פעמים בשעה 24/7, והשוס הוא שזה חינם לגמרי. הסיבה לכך היא שאין שום דרך, כביש או גשר שניתן לעבור באמצעותם מסטייטן איילנד למנהטן (ולהיפך) ללא עלות (כי סאבווי למשל עולה כסף), ולכן העירייה מממנת את השירות הנ"ל לתושביה ועל הדרך גם תיירים נהנים מהשייט. ומה מיוחד בשייט ? ראשית, למי שלא רוצה לשוט עד לפסל החירות ולבקר שם (לא תמיד בסדר העדיפויות וכן גוזל זמן וכסף), המעבורת עוברת סמוך לפסל החירות. צריך לדייק ולומר שהיא לא ממש מתקרבת אל ליידי ליברטי, אבל בהחלט ניתן לצפות בה ממרחק ולהרגיש שראיתם גם את פסל החירות בטיול. דבר שני שייט הוא תמיד נחמד. בטח עם ילדים קטנים. דבר שלישי הוא הנוף המהמם של מנהטן, ובפרט של הרובע הפיננסי עמוס גורדי השחקים, בדרך חזרה. השייט אורך כ-25 דק'. חשוב לדעת שברגע שהמעבורת מגיעה לסטייטן איילנד כל הנוסעים מתבקשים לרדת מהמעבורת, גם אם אתם מעוניינים לחזור איתה למנהטן (וקרוב לוודאי שזה כך). יש לרדת ממנה ולהיכנס דרך שער הכניסה מחדש ע"פ התור. לא לדאוג המעבורת גדולה ויש מקום לכולם. כדאי לתפוס מקומות סמוך לחלון הפונה לצד מערב כדי לראות את פסל החירות (בהלוך זה צד ימין, בחזור צד שמאל). אנחנו בחזור התקדמנו לקצה הספינה כדי לראות את קו החוף המהמם של העיר. הילדים מאוד נהנו מהשייט (וגם אנחנו) והתרגשו מלראות את פסל החירות, שדמותה ליוותה אותנו בכל מקום בניו יורק עצמה.
בהגיענו חזרה למנהטן נאלצנו לוותר על ביקור בבאטרי פארק, גם בגלל הקור וגם בגלל השעה. תפסנו סאבווי ירוק חזרה עד למיד טאון כי לפנינו עוד ערב עמוס.
זה המסלול שעשינו עד לרגע זה היום (ניו יורק יום 3 - חלק א'
ב-18:00 קבענו עם חברים טובים שעברו לעיר לא מזמן לארוחת ערב ואח"כ אנחנו רוצים לפגוש את בת דודה של אישתי עם בעלה והתינוקת שלהם, שהגיעו במיוחד מסן פרנסיסקו לסופ"ש במנהטן איתנו. יש לנו כמעט שעה עד המסעדה והחלטנו לשוטט בחלקים שלא הספקנו שלשום בשדרה החמישית וגם קצת בשישית, עד למסעדה שהייתה ברחוב 61 לא רחוק מהסנטרל פארק. ירדנו בגראנד סנטרל, וצעדנו במעלה השדרה החמישית. הילדים, סחוטים מהיום העמוס, מצאו זמן אידיאלי לתפוס תנומה בעגלה ולצבור כוחות לקראת ארוחת הערב. אנחנו נהנינו מהשאון, ההמולה והערב הניו יורקי שירד. בדרך ראינו מבנים ופסלים מיוחדים, וחיפשנו את פסל ה-LOVE המפורסם, אך לא איתרנו אותו.
ב-18:00 הגענו למסעדה, "Serafina" שמה. זוהי מסעדה איטלקית שיש לה כמה וכמה סניפים בעיר, והיא בהחלט טעימה מומלצת. הייתה ארוחה מהממת עם חברה טובה ואוכל טעים. משם לקחנו רכבת לטיימס סקוור וצעדנו למלון של קרובי המשפחה שהיה במרכז ה-Hell’s kitchen. וואו, איך אני שמחתי שלא בחרנו מלון באיזור הטיימס סקוור. עמוס, רועש והרבה פחות נעים מהאיזור שבו אנחנו שכנו. לפחות לנו זה היה פחות מתאים. שהגענו אליהם, אחרי כל החיבוקים, הנשיקות וההתרגשות הגדולה, כבר לא היה לנו כוח לצאת, ובטח לא לאכול. נשארנו לפטפט ולקשקש כמעט שעתיים בספות בלובי, וידענו שלפנינו עוד 3 ימים לצבור חוויות יחד.
-
ניו יורק – קצת מדאון-טאון וקצת ממיד-טאון:
-
תודה רבה רבה על השיתוף. אני עדיין כאן.חמודים התאומים שנרדמו בעגלה, מעייף לטייל בניו יורק...:)
-
אחחחח ניו יורק !!!!
כיף של סיפור !
ויש יתרון גדול להסתובב במנהטן עם עגלה שמאפשרת לילדים לנוח מכל האינטנסיביות הזאת.
-
אז אחרי הפסקה של כמה ימים, שינסתי מותניים ועשיתי מה שאפשר כדי לסיים את סיכום הטיול הזה.
מקווה שלא יצא ארוך ומייגע מדי, ואולי אבדנו קוראים בדרך… נשארו לנו עוד יומיים וחצי בניו -יורק, מייד ממשיכים...
-
יום 24 – יום שישי ה-18.10.19
את בוקר יום זה התחלנו כמו אתמול בארוחת בוקר עם “Bagels and Co” הנהדרת שצמודה למלון שלנו. לקחנו לדרך בייגלס והלכנו לרכבת התחתית. נסיעה קצרה והגענו ליוניון סקוור, כאן קבענו להיפגש עם בני הדודים שהגיעו אתמול לעיר. בזמן שחיכינו להם נכנסנו ל-2 חנויות אהובות עלינו בעיר.
הראשונה – נסו לנחש ע"פ התמונה:
אז לא מדובר במעדנייה נחשקת, אלא בחנות הדגל של רשת PETCO. בקצרה זוהי חנות של חיות מחמד. אבל באמריקה כמו באמריקה, הם עשו מהחנות הזו כולבו מטורף לחיות. החל מהמעדנייה שמופיעה בתמונה ומגישה אוכל מוכן לחיות, ציוד ברמה הכי גבוהה, לבוש, אקססוריז, מספרה, מרפאה, וכמובן כל הקומה התחתונה בה יש מבחר עצום של חיות מחמד כולל זוחלים ועכבישים טרופיים, מכרסמים ממינים רבים והמון המון דגים, כולל כאלו שזוהרים בחושך. חוויה כיפית לילדים ולנו.
בצמוד אליה יש את חנות הדגל של Barnes and Noble, רשת הספרים המדהימה. מדובר על חנות של כמה קומות שכוללת מתחם ענק לילדים עם המון ספרים ומשחקים. הילדים ממש התלהבו ונהנו לעיין בכמה מהספרים. יש במקום גם בית קפה ואפילו כמה מיצגי לגו ענקיים חמודים מאוד. יופי של חנות.
משם יצאנו לכיכר עצמה והילדים חילצו עצמות בגן השעשועים החביב שבמרכז הכיכר, שהיה עמוס בילדים שככל הנראה הגיעו יחד עם הגננות / מורים מהמסגרות הסמוכות. משם המשכנו לצידה השני של הכיכר והתחלנו לצעוד דרומה לאורך University Place לכיוון הגריניץ' וילג'. מבנים השייכים לקמפוס של NYU ניבטים פה ושם והאטמוספירה הופכת להיות שקטה ושלווה יותר ויותר.
אנחנו מגיעים לוושינגטון סקוור פארק היפה ומלא החיים התמידי. במרכז הפארק שער יפה דמוי שער הניצחון, ובריכת נוי יפה עם מזרקה גדולה (שרבים חושבים בטעות שהיא המזרקה שמצולמת בשיר הפתיחה של "חברים"). בתוך הפארק היה קמפיין גדול של חברת נייר טואלט, שכלל משחק גלגל המזל שהקהל הרחב השתתף בו וזכה במגוון פרסים מעולם נייר הטואלט ושימושיו...
יצאנו מהכיכר בצידו השני ותיכננו לשוטט קצת בווסט וילג' בדרכנו לצ'לסי. לא עשיתי שיעורי בית טובים ובחרנו בדרך שהייתה קצת משמימה (עלינו דרך השדרה ה-6 ופנינו ל-Greenwich Av.). בדיעבד הייתי בוחר להאריך את הדרך וללכת בשכונה עצמה דרך רחוב בליקר למשל. בסופו של דבר הגענו ל-meat packing district, איזור שעבר שינוי גדול בשנים האחרונות ממפעלי בשר ישנים לאיזור בילוי שוקק חיים ביום ובלילה. במרכזו נמצא צ'לסי מרקט המפורסם. נכנסנו לשוק. עמוס מאוד. הכל באווירת חג ליל כל הקדושים. עשרות בובות וקישוטים תלויים בכל פינה. המון דוכנים ומסעדות. הכל נראה טעים ומגרה. המשפחה שהתגעגעה לטעם ישראלי רצתה לאכול ב"מזנון" של אייל שני, אני דווקא בחרתי מקום אחר שהגיש סטייק טוב בלחמנייה. היה מעולה ויופי של הפסקת צהריים.
משם הלכנו מאחורי השוק לנקודה שבה יש עלייה לטיילת ההי-ליין. לדאבוננו, המעלית הייתה תקולה ואנחנו עם 2 עגלות, 3 ילדים, אישה בהריון והמעלית הקרובה במרחק כמה רחובות. תושייה נפלה עלינו והעלינו הכל במדרגות. ההיי ליין מקסימה. המון פינות חמד. חלון פנורמי מעל הרחוב. פסלים ויצירות אומנות מפוזרים לאורך הדרך. הילדים נהנו להתרוצץ ולהשתובב. אני מת על הרעיון המקסים הזה, של פארק אורבני מקסים בלב העיר, ומקווה שיתפתחו דברים דומים גם אצלנו.
אחרי צעידה נעימה ירדנו במעלית של רחוב 30 ואז נגלה לפנינו מרכז שנקרא “little Spain”. מדובר במעין שוק שמרכז בתוכו דוכנים רבים של אוכל ספרדי, מסעדות, בר ובתי קפה. מעין משהו שמנסה להיות דומה לשוק "לה-בוקרייה" בברצלונה, אך בהיקפים קטנים יותר. בכל אופן המקום היה מעולה להפסקה של אחה"צ. ממה שראינו האוכל והשתייה לא היו זולים כל כך, אבל נראו מעולה, ובסיטואציה אחרת היינו לוקחים בכייף קנקן סנגרייה שנראתה טוב כל כך. הפעם בחרנו קפה ועוגה, ולילדים קנינו גלידה. אבל איזו גלידה! בדוכן המתוקים היו מתקני גלידה אמריקאית, אבל מעבר לשוקולד ולוניל הסטנדרטיים, גם בטעמים אחרים כמו פטל. הגלידה הייתה פשוט מעולה! מומלץ מאוד!
משם המשכנו מעבר לפינה להאדסון יארד החדש. התחיל להיות קר ורוח חזקה, כך שלא באמת התעכבנו שם יותר מדי. מבנה ה-Vessel החדש שהוקם שם באמת מרשים ויפה, אך מזג האוויר לא הותיר לנו יותר מדי ברירות ונאלצנו לברוח מהמקום.
לקחנו סאבווי לרחוב 42 וטיילנו קצת במרכז העיר. עברנו על בריאנט פארק החמוד וטיילנו בין השדרה החמישית לשישית ללא כוונה ברורה. כמו אתמול, הילדים תפסו תנומה קלה בעגלה. בשלב מסויים החלנו מנווטים את דרכינו למסעדה שהזמנו לארוחת ערב באיזור הטיימס סקוור. כשהגענו לשם, הערנו אותם. שם המסעדה היה Dim Sum Palace. מסעדה סינית שהייתה מפוצצת עם ביקורות מעולות. האוכל היה ממש טוב. הזמנו המון סוגים של דים סאם, מרקים ונודלס. כולם נהנו. יחד עם זאת אני חייב לציין שבלילה ולבוקר שלמחרת שניים מתוך ארבעת המבוגרים הקיאו ולא הרגישו טוב. האם זה הדים סאם? אין לנו מושג, אבל זה מה שקרה.
-
תמונות – יום 4 בניו יורק – וילג’ וצ’לסי בעיקר:
-
יום 25 – יום שבת ה-19.10.19
בוקר שבת! מרגישים את הסוף. מחר אנחנו ממריאים, ולמעשה היום זה היום המלא האחרון שלנו בעיר. רצינו לפתוח אותו בפיקניק בסנטרל פארק ולשם כך הלכנו למסעדת הבייגלים שסמוכה למלון שכבר כתבתי עליה. אממה, כפי שהזכרתי המקום יהודי ושומר כשרות, ולכן סגור בשבת. עשינו אחורה פנה והלכנו למעדניית בייגלס אחרת שהומלצה מפי כמה ממכרינו, שמה הוא Zabar’s. המקום היה מפוצץ באנשים, מה שמצדיק את המוניטין של המקום. יחד עם זאת זה לא בדיוק כמו ה-bagels and co שליד המלון שלנו (בעיניי הוא היה יותר מוצלח). לקחנו כמה בייגלס וממרחים טייק אווי ועשינו את דרכנו לפארק. בהגיענו לסנטרל פארק מצאנו לנו פיסת דשא מוצלת ושקטה, פרסנו שמיכה ועשינו אחלה פיקניק בין כל הירוק המהמם. הפארק הוא אחד החלקים האהובים עליי בעיר ותמיד אפשר למצוא בו ריגושים חדשים.
כשסיימנו לאכול התחלנו לצעוד בפארק דרומה. תחילה דרך שבילים צרים ומגניבים, כאילו אנחנו ביער קסום, ואח"כ בטיילת הנחמדה סמוך לאגם המרכזי, שהייתה שוקקת אנשים כיאה ליום שבת בבוקר ועוד עם מזג אוויר נעים רגע לפני שמתחיל החורף. עברנו דרך המול המרשים בדיוק בעיצומה של הופעת רחוב מגניבה שתמיד יש לפארק להציע. הילדים, מיותר לציין, התלהבו מאוד מהפארק הענק, מהעצים, הדשא, המרחבים והאגם, וכן מהפסלי;ם הרבים שפזורים בו, כמו פסל הכלב הגיבור Balto. ליד הפסל פגשנו אדם יחד עם בנו המבוגר והמיוחד שהגיעו במיוחד לניו יורק כדי להצטלם עם פסלו של הכלב הגיבור. היה מרגש.
הגענו לצד הדרום מזרחי של הפארק, לגן החיות של הסנטרל פארק, שם קבענו עם בני הדודים שלנו. הם טרם הגיעו והודיעו שיתעכבו ואנחנו נכנסנו בינתיים לגן, מחכים להם במרכזו, סמוך לבריכה של אריות הים. גן החיות של הסנטרל פארק הוא גן חיות קטן מאוד, אין בו מגוון גדול של בע"ח ושבילים ארוכים ומפותלים, אך יש בו קצת מכל דבר וזה בהחלט מספיק וסוגר את הפינה בטיול עם ילדים. מי שכן מעוניין לבקר בניו יורק באחד מגני החיות הגדולים בארה"ב, מוזמן להגיע ל-Bronx Zoo ששוכן ברובע הצפוני של העיר. זהו גן חיות עצום ומדהים (ביקרנו בו בעבר), סיור בו יכול לקחת כמה שעות טובות, והוא חוויה ענקית לגדולים ולקטנים. בטיול שלנו, הילדים אמנם רצו גן חיות, אך הפעם החלטנו שנמצה את העניין בגן החיות של הסנטרל פארק. אז במרכז הגן יש בריכה יפה מאוד עם אריות ים, שכל קירותיה שקופים ואפשר להסתובב סביבה ב-360 מעלות. הילדים רצו ורדפו אחרי אריות הים לפחות 20 דק' בזמן שהמתנו לבני המשפחה. הם כ"כ נהנו מהתצוגה והמשחק עם החיות שזה היה שווה כל רגע. בשלב מסויים התבשרנו שהם יתעכבו עוד קצת ושלא נחכה להם. אז המשכנו לטייל בגן החיות לבדנו. כאמור, הוא קטן מאוד ואני חושב שפחות משעה (ואני מותח את הגבול) מספיקה. יש כאן פינגווינים, דובי גריזלי, נמר שלג, פנדה אדומה, קופים, כלבי ים ואיזור גונג'ל טרופי עם מלא בע"ח. קצת מכל דבר בערך. מספיק לגמרי. הנאה מובטחת, ועדיין נשאר הרבה זמן לטייל בעיר עצמה (אשתי התלוננה ספק בצחוק, ספק ברצינות, שאת היום האחרון שלה בניו יורק היא מבלה בגן חיות...).
בדיוק כשיצאנו מהגן פגשנו את בת דודה של אשתי והילדה שלה. בעלה חזר לחדר כי הוא לא הרגיש טוב אחרי לילה של הקאות. הוא יצטרף בהמשך. לקחנו סאבווי לסוהו האהובה והמטריפה. הסתובבנו בחנויות הרבות והגדולות ברחוב ברוודווי שוקק החיים, לב ליבו של הסוהו. בשלב מסויים חתכנו לצהריים במסעדה שהמליצו לנו עליה – “Fanelli’s Café”, אחלה מקום לסנדויצ'ים, המבורגרים ודברים טעימים אחרים, אווירה מגניבה וצעירה, מומלץ ! בסיום הארוחה התפצלנו – אשתי, בת דודה שלה והתינוקת רצו להמשיך את סיבוב הקניות שלהם, אני והילדים, באדיבותו הרבה של גוגל מאפס, איתרנו גן שעשועים במרכזו של הסוהו הסואן, מי היה מאמין. אני ממש אוהב את גני השעשועים באמריקה, כי הם כל כך שונים מאלו של הארץ, ורק בשביל הגיוון והשינוי זה שווה. הילדים התרוצצו והשתוללו בין מתקן למתקן, ואפילו שיחקו עם ילדים אחרים, ללמדנו ששפה זה לא מכשול.
אחרי כשעה ומשהו מיצינו את המתקנים והתחשק לנו גלידה. רצה הגורל ומול גן השעשועים הייתה חנות גלידה שנראתה מלאת אנשים. יאללה, נכנסנו לשם. הגיע תורנו והילדים בהתלהבות גדולה בחרו טעם לגלידה על גבי מסך מגע וגם אני. יצא 15$, אז הושטתי למוכרת שטר של 20 דולר. ואז ההפתעה: היא אמרה לי שהגלידריה הזו היא cashless, מושג שנתקלתי בו פעם ראשונה בטיול. כלומר התשלום הוא רק באמצעות כרטיסי אשראי או Apple Pay. לא מקבלים מזומן. עמדתי נבוך כי את הארנק השארתי לאשתי שמסתובבת עכשיו בין החנויות, ולקחתי איתי רק מזומן שהנחתי שיספיק לי לכל צורך שיתעורר במהלך הזמן הקצר שנפרדנו. אמרתי למוכרת שמבחינתי תיקח את כל ה-20$ ואני לא צריך עודף, כי באמת לא הייתה לי דרך לשלם ולא רציתי לאכזב את הילדים. היא אמרה שהיא לא יכולה ואין להם מזומן כלל. ואז אחרי שנייה וחצי שהיא הסתכלה עלינו והבינה כמה הציפייה של הילדים גדולה היא אמרה לי, אוקיי, אל תדאג, אני אעשה לכם את זה מתנה. הייתי בהלם! הכינה לנו 3 גביעי גלידה מתנה לגמרי, ולא הסכימה לקחת את ה-20$ אפילו לא כטיפ. אמרתי לה שאני אבוא אח"כ לשלם, אבל היא אמרה לי שאין צורך ושאני אסיר דאגה מליבי. כמה כייף להיתקל באנשים טובים! למעוניינים, המקום נקרא Van Leeuwen Ice Cream והוא ממש מול גן השעשועים. יצאנו עם הגלידה והתחלנו להסתובב ברחובות הקטנים של הסוהו כמעט עד לליטל איטלי (הילדים בעגלה כמובן), עד שקיבלתי טלפון מאשתי שקורא לנו לחזור. גם בעלה של הבת דודה הגיע והחלטנו לסיים את הערב בבית קפה נחמד באיזור. המקום נקרא Café Gitane והוא ממש כמה בלוקים ממרכז הסוהו. מדובר על בית קפה קטן ושכונתי, שאפילו העגלות לא יכלו להיכנס אליו והיינו צריכים לקפל ולמצוא להן מקום בצד. המקום הוא באווירה ניאו-מרוקאית אפשר לומר, עם תפריט שכולל גם קוסקוס ודברים נחמדים אחרים. אנחנו היינו יותר בקטע של קפה וקינוחים. הזמנו כמה הפתעות ערבות לחך לשולחן והתחממנו עם קפה ותה טעים, והיה אחלה סיום של יום.
משם המשכנו למלון, לא לפני שעברנו בדרך לקנות קצת ממתקים והפתעות בסגנון Halloween הביתה. מחר טסים, ויש לנו עוד לילה של אריזות ולכן לא רצינו להגיע מאוחר כל כך.
-
ניו יורק יום 5:
