הגיגי סתיו על צפון הודו והודו בכלל
-
אגב, נאקו
שלא ברור לי אם שייך לקינור או לספיטי גם כפר מדהים במקום מדהים לא פחות. -
תמונה מאוד יפה
לא הייתי בנאקו אבל נדמה לי שצביקה חזר אליה בקייץ אחרי 20 שנה וגם ראה לא מעט פיתוח??
-
הדרך לצ׳יטקול
עד לסאנגלה לא אטרקטיבית במיוחד ומוטיב מטעי התפוחים חוזר מצידי הדרך.
ישבתי ב״צד הרחוק״
-
-
בכפר העליון בצ׳טקול הישן בקרבת המקדש החדש ישבה לה קבוצת המקומיים הזו עם סיר צ׳אי עצום ושתתה. ממש רציתי לטעום אבל לא ידעתי איך עושים את זה.
בערב
הראשון
-
תמונות יפות דרור
-
תמונות מהממות ובכלל.....מדהים
-
נאקו שייכת קינור, הגבול עם ספיטי עובר מעט צפונה ממנה במקום שנקרא malling שם יש גם את הקטע הבעייתי למעבר בכביש שחווה מפולות קבועות (malling nala)
-
-
-
כמו שכתבתי, הייתי ״לבד״ כל היום וחצי ששהיתי בצ׳יטקול. בשלהי העונה, לא היה קר במיוחד אבל תיירים חוץ מכמה מקומיים לא ראיתי ובן השיחה היחיד שמצאתי שהיה גם הוא לבד היה בעל המסעדה שבה אכלתי תמיד לבד או איתו.
כשלא טיילתי ברגל הייתי איתו והיה מעניין למרות שהוא לא היה אדם אופטימי במיוחד.
בערב הראשון הלכתי לקראת השקיעה לתחנת הגבול (הצ׳קפוסט)
העמק עם הנהר
שזורם מהווים
רקע מתאים
לאור השקיעה
-
כשישבתי לארוחת הערב שאלתי את בעל המסעדה על השביל שיורד לצ׳יטקול מטרק שיוצא מרישיקש עליו קראתי בלונלי פלאנט. חשבתי לעשות אותו כטיול יום למחרת.
נדמה לי שהוא הסתכל על הראש שלי וצבע השיער (זה שנשאר) ואמר שהוא לא יודע בוודאות אבל ״יספיק לי״ לטפס לדגל הודו הענק שמתנפנף לו על ההר שמצפון לכפר.
שמחתי לשמוע שהעליה לדגל עוברת דרך החלק העליון של הכפר הישן והיפה.
למחרת אחרי ארוחת הבוקר
יצאתי בשביל שמטפס מעל הכפר
הדרך יפה
ומצאתי את ציוני הדרך שהוא הזכיר
אבל בשלב מסויים הבנתי שאני לא ממש עולה לדגל אלא הולך על שביל לכיוון הגבול
-
שאלתי את בעל המסעדה בצ׳יטקול איך זה שתפוח מקומי יפה וטעים עולה 10 רופי, בדיוק כמו שקית צ’יפס צבוע שההודים קונים בכמויות ודואגים להיפטר מהעטיפות הבלתי מתכלות דרך חלון האוטובוס.
הוא ״הסביר״ שההודים מאמינים בערך בתדמית ובבריאות של קוקה קולה ופריטו ליי הבין לאומיים יותר מאשר בתפוח שגודל בסנגלה הקרובה.
בכל מקרה כשהגעתי לנקודה שבה השביל הגיע לאוכפון
ועבר למגמת ירידה,
החלטתי לעצור ולהוציא את התפוחים התמרים והשקדים שהיו ארוחת הצהריים שלי
השמיים היו עדיין כחולים
והפסגות בהקו בלובן
-
״הפרלמנט בקאלפה״
לקאלפה הגעתי לבד בג׳יפ מרקונגפיאו בשעת ערב מאוחרת. באותה דקה הגיעו עוד שלושה תיירים אירופים מצולקי דרכים ודלי תקציב באוטובוס מנאקו.
הסתובבתי לחפש מלון במשך כשעה עד שמצאתי חדר סביר ואז התפניתי לחזור לכיוון ה״מרכז״ ולחפש ארוחת ערב. בדהבה שעל הרחוב הראשי ראיתי את שתי הנשים מתוך השלישיה ונכנסתי לאכול גם אני.
כמו שנהגתי גם לפני כן הדהבה הזו הפכה להיות המקום בו סעדתי את כל ארוחותי במשך 5 ימים בהם שהיתי בכפר.
יומיים אחר כך נשארתי התייר הלא הודי היחיד בקאלפה.
בדהבה שנוהלה ע״י בחור שנעזר באחותו, סעדו תיירים הודים מזדמנים אבל באופן מפתיע גם סועדים קבועים מהכפר ופרצופים שהפכו מוכרים.
ישבתי במקום לא מעט זמן כשלא טיילתי
וניסיתי ללמוד
דרכו משהו על הכפר ותושביו
הספר השכן
יושבים לכתוב הזמנות חתונה
ממשתתפי הפרלמנט
-
תמונות נוספות
מקאלפה
היפה
אולי גם שם אפשר לשהות תקופה ארוכה
ואם רוצים קצת ״עיר״ אפשר לרדת ל״פיאו״
-
קאלפה באמת מקום מדהים.
מסעדת הבית שלי הייתה לא רחוק מתחנת האוטובוס מסעדה בבעלות זוג נפאלי.
-
נחמד לי שאני יודע לתת לתמונות שלך היום מיקום ומשמעות.
-
-
מתי אתה נוסע לנפאל?
פסח?
היינו ב2015 שלושה שבועות לפני רעידת האדמה שהחריבה את הכפר לאנגטאנג שבתמונה.
קיאנג׳ין גומפה בלאנגטאנג
טיפסנו לרי אחרי לילה מושלג.
-
מתכנן סוף ספטמבר לאנטאנג אגמים
