מחלץ את עצמי.. עמק פין
הכניסה לקשמיר (זוג’י לה) 1998:
בראלאצ’ה לה 1998 :
עמק ג’נג’לי 2011:

מחלץ את עצמי.. עמק פין
הכניסה לקשמיר (זוג’י לה) 1998:
בראלאצ’ה לה 1998 :
עמק ג’נג’לי 2011:

עוד קצת
עמק נהר הטונס (tons)

פרפר יפה בעמק
הדרכים הידועות…זאת מפרקת רכבים מקצועית

והתוצאה: הכל לטובה, הכרנו חברים חדשים ברישיקש 

הפקת טרפנטין באוטארקנד


מכיוון שהפוסט מדבר על צפון הודו, הנה כמה זיכרונות מערבה מכאן, מקשמיר 
הזוג’י לה, הפאס המפריד בין לאדאק לקשמיר ואחד המקומות היפים, השער לקשמיר. 1998. אחרי כחודש בלאדאק הנוף ההופך ירוק לפתע הוא מחזה מלבב מאד
רק אומר את דעתי, יש הרבה מקומות בעולם שמתאימים לקפיצה קצרה של 10 ימים, הודו לא אחד מהם.
לא מבהיל ולא מקלקל, רק אומר את דעתי. אין סיבה להתעצבן.. תן את המלצתך, אני את המלצתי, ומותר שתהיה קשת של דעות.
להלן הודעת ממשלת הודו:
עובר אורח חולף במהירות באזורים רבים ומטבע הדברים פחות פנוי לפרטים הקטנים ולדקויות התרבותיות וההיסטוריות, לכן קל לצייר לו תמונה ורודה או מוטעית לגבי החיים, התרבות ואת השתלשלות ההיסטוריה במלואה. דוגמה קלאסית היא הקהילה הבודהיסטית הטיבטית הגולה בהודו. כמעט כל מי שביקר בלאדאק יידע לומר שמדובר בפציפיסטים שוחרי אחווה ושלום על פי תורת הבודהה. מעטים יודעים שבמשך שנים רבות ואפילו לאחר גלות הדלאי לאמה ה-14 להודו, רוב (!) אוכלוסיית טיבט היו צמיתים על גבול העבדים של משפחות אצולה טיבטיות. כמו כן הטיבטים היו לוחמים אכזריים שדגלו בכוח הזרוע בניגוד גמור למהפך שחל מאז גלה הדלאי לאמה להודו. הם נהגו להילחם ללא חת באויביהם הסינים ואויבים רבים אחרים. למעשה הכישלון הצבאי מול סין הוא שגרם להם לשנות פאזה ולהפוך לפציפיסטיים (לכאורה). מהכרותי הצנועה התמונה שהגולים הטיבטיים מנסים לצייר אינה מדוייקת בלשון המעטה.
ההיסטוריה מורכבת הרבה יותר מהתיאור לעיל כמובן. רק רציתי לחשוף פן שלא תמיד אנשים מודעים אליו.
ולמרות כל מה שנאמר, אובדנם העצום את המולדת העתיקה שלהם הוא אסון גדול עבורם אבל אסור לשכוח שהאחריות לכך מוטלת גם על כתפיהם.
לדעתי רג'סטאן באפריל - לא. מתחיל חם ונהיה חם מאד מיום ליום לכיוון מאי. אז הטמפרטורות נוסקות ל-45-50 מעלות. רוני - אין מה להשוות את אוגוסט לאפריל, אוגוסט "קר" יחסית לאפריל, אמנם הרבה יותר לח, אבל בהחלט נסבל. לדעתי גבול עליון אמצע מרץ. עדיף פברואר. או אוקטובר עד דצמבר.
תלוי מתי מגיע המונסון, ועוצמתו, ואת זה כמובן לא ניתן לחזות. סוף יוני תחילת יולי זה בערך המועד הממוצע שהמונסון מגיע לאזורים אלה. בדרמסלה בדרך כלל המונסון חזק יותר מהאזורים האחרים שצוינו (מנאלי, קינור). אני הייתי שוקל גם את רישיקש והאזור, גם בה המונסון מכה, אבל יותר חם מאשר בצפון הגבוה שהופך קריר למדי בזמן הגשמים כשהשמש מתחבאת.. בכל מקרה לדעתי לא צריך לשלול אזורים בגלל המונסון, למרות שבטיול של שבועיים יש לו פוטנציאל לחבל בתכניות
רישיקש לוהטת במונסון? - הכל יחסי.. רישיקש לוהטת בין אפריל ליוני, ומרגע שמתחיל המונסון הטמפרטורות יורדות בכ-10 מעלות והלחות עולה. לא מאד חם אבל מאד לח. הזמן הנעים ביותר ברישיקש הם החודשים מרץ-תחילת/אמצע אפריל, וספטמבר-אוקטובר. בין אפריל ליוני לעומת זאת, הטמפרטורות ברישיקש נעות סביב ה-40 מעלות, עדיין נמוך מהטמפרטורות בדלהי ואגרה למשל, שם הטמפרטורות החל מסוף אפריל ועד שמתחיל המונסון מגיעות גם ל-50 מעלות.
@רוני-סופר אמר:
שהמלריה לא תדאיג אותך.
לאחר חזרה מטיול באתיופיה התברר שאחר החברים לקה במלריה. בטיפול של שבועיים החלים
(על הדרך ריפאו אותו גם מסימפטום אחר, אבל זה לא קשור).
רוצה לומר – אם כבר, אז יש ריפוי פשוט. ימי יבוש הביצות חלפו.
ושיהיה לבריאות.
אני יותר חושש מהקוביד בהודו. רמת החיסונים נמוכה, רמת המודעות נמוכה.
אבל אני מניח שסביבתכם תהיה במצב טוב יותר מ”יתר הודו”.
הייתי נזהר מאמירות כאלה
אני לא יודע לגבי טיפול פשוט, אבל יצא לי להכיר חולי מלריה, ולהתעניין בנושא ולמיטב זכרוני חלק מסוגי המלריה הם כרוניים ומתפרצים מדי פעם במשך החיים גם לאחר ריפוי. כלומר יכול להיות מצב שאין ממש ריפוי.
רק בריאות
בין היעדים
מקיילונג לאורך נהר הצ'נאב, אודייפור, (לא ההיא מראג'סטאן), sach pass, עמק פאנגי והלאה לקילאר ואחכ קישטוואר
משם צפונה לקשמיר למסע ארוך או דרומה לצ'אמבה ודרמסלה למסע קצר
הכל יחסי
בתכנית לפעם הבאה..
קצת ספיטי מ-2004
“כביש” בעמק פין
רחבת החניה בקיבר:
קי גומפה:

יפה מאד אם אני מזהה נכון שתי התמונות הראשונות הן מסרצ’ו לכיוון צפון? השלישית ממש קיילונג והרביעית מהרוטאנג צפונה
אזור מדהים
כן היו מכוניות אופנועים וגם סוס. חמור אולי יהיה מתישהו..
למזלנו הודו לא נגמרת:

קצת יותר למטה
אבל אותם המים
הגנגס עולה על גדותיו במונסון
ורנאסי 2011
עוד קצת
עמק נהר הטונס (tons)

פרפר יפה בעמק
הדרכים הידועות…זאת מפרקת רכבים מקצועית

והתוצאה: הכל לטובה, הכרנו חברים חדשים ברישיקש 

הפקת טרפנטין באוטארקנד

