הגיגי סתיו על צפון הודו והודו בכלל
-
יופי של תמונות
-
מכיוון שהפוסט מדבר על צפון הודו, הנה כמה זיכרונות מערבה מכאן, מקשמיר

הזוג’י לה, הפאס המפריד בין לאדאק לקשמיר ואחד המקומות היפים, השער לקשמיר. 1998. אחרי כחודש בלאדאק הנוף ההופך ירוק לפתע הוא מחזה מלבב מאד

-
בתי הסירות באגם נאגין, פסטורליה רצינית..
בתמונה הבאה בצד שמאל לפני הסירה רואים גידולי ירקות הצפים על מי האגם, הירקות נשתלים בחומר צמחי יבש וכך יוצרים ערוגות על פני המים.. יפה מאד
-
אוטובוס הקומותיים היחיד בו נתקלנו בצפון הודו.. סרינאגאר, 1998
-
-
וואוו – איזה יפי
מזכיר נשכחות מהמקום הכי יפה בהודו ומעורר געגועים
והנה משהו מאותו אזור שלוש שנים מאוחר יותר (2001)


-
ועוד קצת – אוח – קשמיר, קשמיר...
-
ועוד קצת


-
ואחרונות לבינתיים


-
אחלה תמונות. האם אין אפשרות להגיע לקשמיר כיום?
-
-
בדרך לדראס – ליד סונמארג. למעשה דראס זה בצד השני של הפאס (זוג’י לה) – בכיוון של לדאק.
והאם אפשר כיום להגיע לקשמיר? – עקרונית כן אבל זה תלוי במצב הפוליטי ברגע הנתון. בשנה האחרונה למשל היה אפשר להגיע לקשמיר עד סוף יולי ואז הצבא ההודי סגר את האזור באופן מוחלט בגלל העניינים הפוליטים (ההחלטה לשנוץ את הסטטוס של ג’אמו וקשמיר). כרגע לא ברור המצב ובכל מקרה זה עונת החורף… מאמין שעם הגעת האביב יהיה ניתן לבקר שם.
-
רן
השאלה היא אם “הסגר הוסר” ?
ביולי כל התיירים הורחקו משם ועד אוקטובר לפי טענות הקשמירים שיש להם חנויות בלה, אפילו להתקשר הבייתה הם לא יכלו………...
-
@ranamitai אמר:
בדרך לדראס – ליד סונמארג. למעשה דראס זה בצד השני של הפאס (זוג’י לה) – בכיוון של לדאק.
והאם אפשר כיום להגיע לקשמיר? – עקרונית כן אבל זה תלוי במצב הפוליטי ברגע הנתון. בשנה האחרונה למשל היה אפשר להגיע לקשמיר עד סוף יולי ואז הצבא ההודי סגר את האזור באופן מוחלט בגלל העניינים הפוליטים (ההחלטה לשנוץ את הסטטוס של ג’אמו וקשמיר). כרגע לא ברור המצב ובכל מקרה זה עונת החורף… מאמין שעם הגעת האביב יהיה ניתן לבקר שם.
כן בגלל הסגירה שהיתה אני שואל, לא שמעתי מאז על פתיחת האזור. בתמונה ששלחתי מהפאס (עם הקצין ההודי) המבט הוא לכיוון סונמארג
-
המשך יום ההליכה הראשון

התאפיין בטיפוס אל הפאס פארפי

שתעתע וחמק מהעיין עד שטיפסנו וקרבנו מספיק בכדי להבחין בו


אחרי מנוחה וצילומים אנגמו עזבה ומיהרה לחבור לדורג׳ה שכבר התמקם במבנה האוהל תה של הקמפינג של זינגצ׳ן. אנחנו המשכנו בקצב האיטי שלנו

בסוף הירידה חצינו גשר על הנהר הכחול המרהיב שעמד ממש על גבול אתר הקמפינג. הסוסים של דורג’ה שרעו מסביב למקום אישרו לנו עוד בירידה את מקום סיום ההליכה של היום הראשון

-
נהר נהדר -
טיקסה 1998..
-
פרוואטי 1998
-
נייניטאל כנ”ל..
-

