ברלין זוגי טרום כריסמס – אפשר שוב?
-
פנינית חברתי היקרה,
איזה יופי של סיור הכנה את עושה לי כאן
!אני קוראת בשקיקה ומודה לך על ההשקעה, על הקישורים והכי – על הדיווח החינני ושיש גם כאן כוכבים!
התמונות מקסימות (ואיך, איך לא צילמת לי את הקייזרשמארן ! אני אשתדל לעשות חוויה מתקנת!).
ואיזה שיחוק של מזג אוויר. הלוואי שלנו גם יהיה כך.
טוב, תמשיכי.
לילה טוב ו…..נדבר
שירלי
-
פנינית,
איזה קצב טיולים מרשים יש לכם.
ואיזה כיף לנו שכך
כי הדיווחים שלך אח”כ זה כיף גדול.
להעתיק ולשמור
מחכה להמשך
טל
-
יופי של ציורי קיר!!!
את זה של היפנית עם החלון והמרפסת אהבתי ממש!
ואנחנו בכלל לא ידענו על המופע של סנטה שמגיע עם המזחלת... טוב, כנראה שנצטרך לחזור להשלמות ... !
תודה גם שהוספת את הסיפור טרום כריסמס שלי.
-
צחצח – אני נמסה...
לא לדאוג, פיקאצ’ו עוד יסע...שירלי – איזה כיף לך שהטיול עוד לפנייך!!
טל – יופי שהצטרפת, תודה על הפירגון!
עדי - לחזור תמיד כדאי...
אבל לגבי סנטה אני לא רוצה להרוס את החלום אבל בשקט אספר לך שהוא לא באמת הגיע עם המזחלת שלו מהשמיים.
לא נורא, יש הרבה סיבות אחרות לחזור...
כבר אמשיך….
-
מצחיקה שאת... הראיתי לילדים את התמונה והם כבר הרסו לי את החלום ... אמרו שרואים את החוטים ...
-
עדי אין על הילדים שלך…
-
יום 3 – אומנות רחוב, מוזיאון השטאזי ו..עוד שווקי כריסמס! – חלק ב’
לאחר הסיור הגיע הזמן לנשנש משהו.. מה יותר טבעי משוק כריסמס Markthalle Neun הנמצא בשכונה?
מדובר בשוק מקורה סגור, בימים כתיקונם יש בו שוק אוכל שווה בימי חמישי, ובעונה הזו שוק כריסמס בסופ"ש.
כמה דקות הליכה והגענו לכניסה ומצאנו...
הפגנה!
לא הפגנה גדולה, אבל בכל זאת.
כמה וכמה מתושבי השכונה עומדים בפתח עם חומר הסבר ועם שלטים.
המחאה כנגד... הג'נטריפיקציה!
התושבים רוצים שוק שהוא שוק... לא מקום לרכישת צדפות ויינות יוקרה!
ומסתבר שאפילו סופר ALDI לפשוטי העם שנמצא בתוך המבנה עומד להיסגר...
ההפגנה הייתה מלווה ברעשנים ובמשרוקיות...
נכנסנו פנימה, ועמדנו בתור לרכישת כרטיס כניסה.
גם אתמול למשל הכניסה לשוק Gendarmenmarkt הייתה כרוכה בקניית כרטיס במחיר של 1 יורו.
ובכן כשהתקדמנו קצת שאלנו – כמה עולה כרטיס?
55 יורו!
הסתכלנו על המוכר לא מאמינים.
הוא חזר על עצמו : five five... קשיי הבנה...
מסתבר שהיום יש בשוק יריד יינות, וזה המחיר!
כמובן שלא הייתה לנו כוונה להיכנס במחיר כזה, יצאנו החוצה למפגינים עם קצת יותר הזדהות....
אז מה עכשיו?
החלטנו לגוון קצת ולנסוע ל.. מוזיאון השטאזי.
ידעתי שיש סיור מודרך באנגלית רק פעם ביום בשעה שלוש, ואם לא נצא מיד לא נספיק.
אוכל כבר נמצא בהמשך...
מוזיאון השטאזי לא נמצא במיקום הכי נוח אבל הוא יחסית משתלב עם האיזור הזה בצורה סבירה.
המוזיאון נמצא בבניין הראשי של השטאזי, שהיה לו מתחם גדול מאוד בברלין עם הרבה בניינים.
השטאזי היה הזרוע של המשרד לביטחון פנים בתקופת מזרח גרמניה, ועסק בכל מה שנחוץ כדי להבטיח את המשך שלטונה של המפלגה, בין השאר או בעיקר באמצעות ריגול.
קיבלנו מדריכה נהדרת ובזכותה היה מאוד מעניין (אין צורך להזמין מראש מקום).
אנסה לספר קצת מהסיפורים שסיפרה לנו, תמונות כמעט לא צילמתי.
קצת סדרי גודל –בשטאזי הועסקו 90,000 עובדים רשמיים ועוד 180,000 מרגלים סמויים.
זה ארגון שגדל וגדל משנה לשנה.. ואף אחד לא עצר את זה.
המרגלים הסמויים היו מכל שכבות האוכלוסיה ומכל המקצועות, כדי לעשות את עבודתם נאמנה.
הם ריגלו אחרי בני המשפחה, החברים לעבודה, השכנים...
מתוך אוכלוסיה של 16 מיליון איש, לשטאזי היו תיקי ריגול על 4 מיליון מהם, כלומר כל אדם רביעי היה תחת מעקב.
דמיינו מה קרה כאשר נפלה החומה...
נפתחה האפשרות לאנשים לבוא ולקרוא את תיקי הריגול שלהם.
ואז הם גילו מי ריגל אחריהם, וברוב המקרים זה מן הסתם היה מאוד לא נעים לגלות.
במוזיאון מוצגים סיפורים של חלק מהמרגלים.
למשל זמר פאנק ידוע, או מישהו שהתחתן עם אשתו רק כדי לרגל אחריה עבור השטאזי.
היה הרבה שימוש בטכניקות פסיכולוגיות "בחליפה אישית" כדי לשכנע אנשים לרגל.
לפעמים בצורה של גזר, לפעמים בצורה של מקל..
ישבו וחשבו מה ישפיע על כל אחד.
למשל נער שלא רצה להתגייס לשטאזי כי רצה להתקבל לאוניברסיטה.. מה הבעיה לנקום בו שלא יתקבל?
זמר הפאנק למשל היה חולה באסטמה, מיד באו לרופא שלו ואסרו עליו לתת לו את התרופות שלו.
אלה עוד נקמות מתונות...
ראינו קצת מהמצלמות המיוחדות שהוחבאו בכל מיני חפצים, למשל מצלמת אינפרה אדום שצילמה דרך דפנות רכב חונה.
ולבסוף ביקרנו במשרדים של ראש השטאזי האגדי שכיהן יותר משלושים שנה בתפקיד- אריך מילקה – ושמענו עליו.
מה שעוד היה מעניין לשמוע הוא מה קרה עם ביטולו של השטאזי בנפילת החומה.
זה הרי תהליך ממש לא קל...
אנשי השטאזי, בין הרשמיים ובין הסמויים, לא קיבלו כל עונש אחרי שהרסו את החיים של כל כך הרבה אנשים.
מתוך כל העובדים רק כארבעה קיבלו עונש.
כלומר אותם אנשים שלמשל בילו עשרות שנים במחנות עבודה או שהתעללו בהם בדרך זו או אחרת, ראו איך אנשי השטאזי לא מקבלים כל עונש, ולא רק זאת אלא יושבים בנחת ומקבלים את הפנסיה הגבוהה שלהם מהממשלה, ועכשיו מצפים שכולם יחיו ביחד בשלום כעם אחד בגרמניה אחת.
כמובן שיש ביקורת מצד חלק מהאוכלוסיה על המצב הזה .
המדריכה הסבירה שחוקית קשה לתבוע אנשים על מעשים שביצעו במערכת חוקית אחרת בה המעשים היו מותרים.
אבל .. איפה עובר הגבול? לפי ההיגיון הזה גם הנאצים פעלו על פי חוק.
נשאיר את השאלות פתוחות..
מה שבטוח שהסיור המעניין חשף אותנו לכיוונים שלא היינו מודעים אליהם קודם לכן.
(לגבי ביקור במוזיאון ללא סיור – יש אודיו גייד, אבל לדעתי המוזיאון יבש מאוד ללא סיור.
ואיפה אכלנו דרך אגב? חטפנו משהו בקפיטריה של מוזיאון השטאזי. זה היה כמו קפיטריה של ההסתדרות לפני 30 שנה.. שום דבר לא באמת השתנה שם!!
חוויה קצת קריפית...
).מדד הכוכבים למוזיאון השטאזי (כולל סיור)
אני 5 בן הזוג 5
-
יום 3 – אומנות רחוב, מוזיאון השטאזי ו..עוד שווקי כריסמס! – חלק ג’
אחרי המוזיאון הגיע הזמן לעוד שוק כריסמס.. אולי כזה שלא עולה 55 יורו.
גוגל מפס הוליך אותנו לחפש חשמלית.. בסדר...
מפה לשם אנחנו שומעים מוזיקה ורואים שהגענו לשוק אחר לגמרי, סתם במקרה בדרך לחשמלית.
הזדמנות לאוכל!
טופו עם קייל הולך?
הולך... זה אפילו היה טעים!
גם פטריות חמות.
איזה מין שוק זה?
ראיתי אשה שחובשת מצנפת של סנטה, לא התביישתי והתחלתי לדבר איתה.
רציתי לדעת אם היא באמת חובשת את המצנפת לכבוד החג ולא בתור מוכרת או משהו כזה.
היא דווקא מאוד שמחה לספר על השוק ועל עצמה.
מסתבר שהשוק היה שוק שכונתי לגמרי Lichtenrader Lichtermarkt.
הוא נפתח רק מאחת עד שש ביום בו היינו באיזור (ורק ביום הזה), וכל הדוכנים הופעלו על ידי גורמים מהקהילה (בתי ספר, כנסיות ועוד), ללא מטרת רווח.
לא פלא שפה יין חם עלה 1 יורו במקום 3.5 !
כך נראו הדוכנים.. משפחתיים שכאלה..
נראה שהסחורה שמכרו לא הגיעה מסין!
ואם כבר אנחנו בענייני אוכל..
אז בשוק כזה ראיתי במו עיני איך מורחים פרוסות לחם במשהו (גבינה?), מסדרים מלפפון חמוץ ומוכרים!
שכונתי עד הסוף
ככה שוחחנו לנו עם האשה, היא היתה כל כך נחמדה, דיברנו גם על חנוכה ועל ישראל.
אמרתי לה שאצלנו בחנוכה אין כאלה שווקים.. זה יותר משפחתי.
נו ואת אוהבת את זה?
אפשר גם וגם.. לא?
היינו עדיין תחת השפעת הביקור במוזיאון השטאזי, והיא סיפרה לנו שהיא חיה במזרח גרמניה עד גיל 30.
אמרנו לה שהגענו לפה אחרי המוזיאון.. מיד היא אמרה שלא היה לזה שום השפעה על חיי היום יום.
החיים היו רגילים כך היא אמרה.
גם החומה בכלל לא הורגשה היא הוסיפה.
ראיתי שזה לא משהו שנעים להיזכר בו.. והחלפתי מיד נושא.
חשבתי על כל המצבים הלא פשוטים שיש לנו בישראל, ואנחנו מדחיקים וממשיכים הלאה.
אפילו מקרים כאלה פשוטים.. יומיומיים... לא של ימי מלחמה ממש.
רק לפני כמה שבועות נסעתי לעבודה ובדרך השתלטה הודעה של פיקוד העורף על הרדיו. טילים בדרום.
הגדולים היו בדרום או בדרך לדרום, פיקאצ'ו לבדו הולך לבית הספר ומי יודע אם לא יתחילו עוד רגע טילים בצפון,
ו.. הגעתי לעבודה והתחלתי את היום כרגיל.
יש משהו אחר לעשות?
מן הסתם כך טבע האדם.. מדחיקים וממשיכים הלאה.
סיימנו את השיחה ברוח טובה, קצת סיפרנו לה על החיים האישיים שלנו ואפילו הצטלמנו ביחד,
לחדי העין אני מוסרת בשמה שגם העגילים שלה הם בצורת סנטה!
המשכנו הלאה.. בכיוון החשמלית.. והגענו לקצה השני של השוק.
שם היתה הופעה לקהל, ליד הכנסיה המוארת.
היתה חוויה.
איזה כיף למצוא הפתעות כאלה.
-
סליחה שנדחפתי (שוב
), *הסוכן* היותר מעניין(את מי שקרא את "כל כתבי", ג׳ון לה קארה) וגם "אחד משלנו" - מישה וולף. -
תודה על ההרחבה
-
יום 3 – אומנות רחוב, מוזיאון השטאזי ו..עוד שווקי כריסמס! – חלק ד’
בסוף השוק נמצאה גם תחנת החשמלית אותה חיפשנו...
בזמן שהמתנו הגיעה חשמלית שכולה מכוסה פרסומות ל... תל אביב וירושלים!
ולאן אנחנו נסענו?
לשוק ימי הביניים במתחם התרבות RAW.
https://www.visitberlin.de/en/historischer-weihnachtsmarkt-RAW-berlin
מדובר בשוק קצת אחר, באנו לנסות.
המתחם מעוצב בסגנון כפרי-חקלאי.
והנה דוכן אכילה מעוצב כמזחלת
בנוסף לאוכל שאינו שונה דרמטית משווקים אחרים קיימות פעילויות יותר יחודיות למי שמעונין.
למשל ירי בחץ וקשת..
או הטלת גרזן!
היו במקום גם פעילויות יחודיות לילדים כמו רכיבה על סוסי פוני, או גלגל ענק שמופעל ידנית.
בקיצור נחמד..
אבל מאחר שלא חשקנו בפעילויות הללו לא יצאתי מגדרי.
-
תודה גם לך על עוד סיפור מעניין (והנשנושים).
* הרבה בניינים בשכונת קרוייצברג היו נטושים, כמה קבוצות/בודדים החליטו לגור שם(בחינם), בחלקם הקימו פאבים ועשו פעילויות נוספות (עד שלאחרונה הגיעו בעלי-הממון), פעם היה שם שמח.
-
בוקר טוב יקירה
השלמתי קריאה.
מה זה שוק כריסמס ב 55 יורו? השתגעו?
המוזיאון נשמע מרתק ועצוב לשמוע שככה התנהלו הדברים. גם השיחה עם הגרמניה היתה מרתקת.
תמשיכי...
-
-
יום 3 – אומנות רחוב, מוזיאון השטאזי ו..עוד שווקי כריסמס! – חלק ה’
עכשיו הגיע הזמן לחזור לאיסט סייד גלרי לסיור עצמאי.
לא באמת חשבתם שאוותר על זה, נכון?
התחלנו ללכת, ובדרך.. חפץ חשוד! המשטרה חסמה את הגשר…
אבל לא נתייאש כל כך מהר.
עשינו עיקוף די רציני והצלחנו להגיע. יש!
עוד בארץ הוצאתי רשימה של "עשרת הגדולים באיסט סייד גלרי" (הציור שראינו בתחילת היום – "ארץ אבות" – ביניהם)
עקבתי אחר הרשימה וכמובן התרשמתי באופן חופשי גם משאר הציורים.
כולם צוירו במקור ב 1990 לכבוד נפילת חומת ברלין.
הנה דוגמאות לציורים הבולטים
It Happened in November – ציור של Kani Alavi
תחושות של הצייר כמי שגר בצ'ק פוינט צ'רלי... זרם האנשים ממזרח גרמניה.
שימו לב לשלל הרגשות שמביעים פני האנשים.
מכונית הטראבי פורצת את חומת ברלין... – ציור של Birgit Kinder
מחווה למכונית הטראבי ולתושבי מזרח גרמניה שניסו לעבור את החומה במשך השנים.
The Wall Jumper – ציור של Gabriel Heimler
לא נראה לי שדרושה הרבה פרשנות פה! (יש שיפוצים במקום שקצת הקשו על הצילום).
ה"מונה ליזה" של האיסט סייד גלרי – Fraternal Kiss נשיקת האחווה - ציורו של Dmitri Vrubel
הציור הכי ידוע ומפורסם פה, מופיע גם לא מעט בחנויות המזכרות...
קצת מפתיע לראות אותו לראשונה, מי אלו שמתנשקים ככה?
מסתבר שזה לא ציור דמיוני..
הצייר העתיק צילום אמיתי של נשיקה בין ברז'נייב לבין נשיא גרמניה המזרחית הונקר לרגל 30 שנה לגרמניה המזרחית.
נשיקה כזו הייתה מקובלת בין המנהיגים של המדינות הללו.
השם המדוייק של התמונה הוא - My God, help me to survive this deadly love
Detour to the Japanese Sector - ציור של Thomas Klingenstein
צייר מזרח גרמני שיחזר את חלום ילדותו להגיע ליפן..
מה שלא היה ממש אפשרי כשהילדות עוברת עליך במזרח גרמניה.
(הבחירה במילה "סקטור" מתייחסת לחלוקת ברלין לסקטורים.. לאחר מלחה"ע השניה מזרח העיר היה בשליטה סובייטית, דרום-מערב העיר היה בשליטה אמריקאית, המערב בשליטה בריטית וצפון-מערב העיר בשליטה צרפתית)
דרך אגב, בסופו של דבר החלום התגשם ו Thomas Klingenstein אכן הצליח לבלות ביפן 10 שנים.
cartoon heads - ציור של Thierry Noir - Homage to the Young Generation
Thierry Noir נחשב לאמן הראשון שצייר על חומת ברלין.
הוא צייר במשך חמש שנים באופן לא חוקי על הצד המערבי של החומה.
מכיוון שהציורים היו לא חוקיים הוא היה צריך להיות מסוגל לבצע אותם במהירות, וצייר את הראשים הללו שמאוד פשוטים לציור גם מבחינת מורכבות הצורה וגם מבחינת מספר הצבעים בשימוש.
עם נפילת החומה הוא הוזמן לצייר באופן חוקי על הצד המזרחי.
יש הרבה מאוד פרצופים כאלה על החומה, הנה שניים מהם.
Diagonal Solution to a Problem – ציור של Mikhail Serebryakov
זהו אולי הציור שהכי דיבר אלי.
מה הבעיה להשיג מאנשים לייק? כל האמצעים כשרים...
הכל סבבה ואל תגידו אחרת.
כמובן מתייחס לחיים במזרח גרמניה.
Touch the Wall – ציור של Christine Kühn
פחות יצירת אומנות גדולה לדעתי אבל המסר יפה..
עוברי אורח הוזמנו להשאיר טביעות ידיים על החומה כזיכרון לזמנים בהם כמובן היה אסור לגעת בה.
Thank You, Andrei Sakharov – ציורם של Dmitri Vrubel and Viktoria Timofeeva
הוקרת תודה לאנדריי סחרוב, פעיל זכויות האדם שזכה גם בפרס נובל לשלום בזכות פעילותו. הוא נפטר כמה שבועות לאחר נפילת החומה.
Berlyn – ציור של Gerhard Lahr
איך אסכם?
מאוד אהבתי, יש הרבה מאוד ציורים לאורך 1.3 ק"מ..
פה הבאתי ממש אחדים מהם.
TAKE YOUR TIME
מדד הכוכבים לאיסט סייד גלרי
אני 5 בן הזוג 4
-
יום 3 – אומנות רחוב, מוזיאון השטאזי ו..עוד שווקי כריסמס! – חלק ו’
השעה כבר הייתה יחסית מאוחרת, הגשר עם החפץ החשוד – עדיין סגור.
הסוללה של הפלאפון – גמורה, וגם סוללת הגיבוי... (המצלמה עבדה שעות נוספות היום).
אומנם מפת גוגל מפס היתה טעונה בטלפון הנוסף אבל חיפוש תחבורה ציבורית לא עובד ללא רשת.
אבל אפשר להסתדר כמו פעם...
סך הכל אנחנו כבר די ותיקים בשכונת קרויצברג, הסתובבנו פה מהבוקר...
מצאנו את דרכנו לתחנת רכבת תחתית, אבל אז נזכרתי במסעדה טובה שראינו באיזור בזמן הסיור וקראתי עליה המלצה.
נכנסנו ל UMAMI , מסעדה אסיאתית. (יש כמה סניפים בברלין)
המסעדה היתה מלאה מפה לפה, אבל גם ללא הזמנת מקום מראש (ראשון בלילה) די מהר התפנה עבורנו מקום.
ומה אומר... זה היה ממש במקום.
האוכל היה נפלא,
המחירים מחצית מישראל לרמה דומה.
ממליצה.
נסיים בקינוח המדהים – אורז שחור ברוטב קוקוס/מנגו עם פירות יער…
שבעים עייפים ומרוצים נסענו חזרה למלון... איזה יום!!
-
יום 4 – הרייכסטאג, מוזיאונים ו..יש עוד שווקי כריסמס! – חלק א’
היום יום טיול אחרון.. (כבר??
)מתחילים בביקור שהוזמן מראש לכיפה של הרייכסטאג.
כמו שכתוב בכל מקום, הביקור חינמי אך יש לתאם מראש פה.
בזמן הביקור שלנו לא היו זמינים סיורים מודרכים בבנין אלא רק ביקור עצמאי בכיפה.
אנחנו כבר מאוד מיומנים ומתמצאים במרכז ברלין, יורדים בתחנת שער ברנדנבורג הסמוכה.
הבוקר מעונן…
כמה דקות הליכה והגענו לבנין.
אנחנו עוברים את סידורי הביטחון די בזריזות (להביא דרכונים ואת אישור ההזמנה), ויוצאים כקבוצה לבנין עצמו.
כשנכנסים לבנין מכה בך פתאום הגובה של העמודים הללו...
הם מאוד מאוד גבוהים!
אנחנו עולים במעלית לכיפה, לא לשכוח לקחת מפה שמסבירה את התצפית וגם אודיו גייד.
נכנסים פנימה... מרשים, אין מה לדבר.
מתחילים לעלות במסלול ספירלי בכיפה , האודיו גייד מסביר כל מיני הסברים, לא יותר מדי מעניינים.
הכיפה השקופה מסמלת את השקיפות בעבודת הממשל, ולמעשה אפשר להשקיף על עבודת בית הנבחרים מהחלון שנמצא בקרקעית הכיפה.
המראות עוזרות לניהול מיטבי של חיסכון באנרגיה.
יותר מזה – לא מאוד הקשבתי ולא התעמקתי...
אז האם כדאי לבוא ביום או בלילה?
הבכור שלי שהיה בברלין לפני בביקור משלו טוען שברלין מכוערת בכל מקרה
והעיקר הוא התרשמות מהכיפה עצמה.האם אני מסכימה איתו?
ברלין לא יפהפיה מלמעלה, זו גם הסיבה שלא עלינו לתצפיות אחרות, אבל בכל זאת יש מה לראות, למשל את שער ברנדנבורג.
קשה לתכנן זאת מראש אבל ביום בהיר ויפה נראה לי עדיף לעלות לכיפה באור יום.
לא ניסיתי בעצמי בלילה כך שאצטרך לחזור שוב גם למטרה הזו..
מה לא עושים כדי לתת חוות דעת מקיפה.
מדד הכוכבים לביקור בכיפת הרייכסטאג
אני 4.5 בן הזוג 3.5
אחרי הביקור אנחנו הולכים לשוטט קצת בשדירת אונטר דן לינדן בנחת.
משלימים מזכרות לילדים...
עד שאנחנו מגיעים לאחד המוסדות המפורסמים ביותר בברלין – קפה אינשטיין.
אין מצב שיקבלו אותנו בארץ לפני שנשלים פה חובת אכילת שטרודל תפוחים ברוטב וניל.
המקום אירופאי מהודר, עם מלצרים של פעם..
המחירים כפולים מאשר בכל מקום אחר.
אז השקענו 8 יורו ועמדנו במשימה יפה.
בעיני – נחמד אבל לא יותר מזה.
ולמי שרוצה לאכול פה עוד, מנה נוספת ידועה היא השניצל .
-
יום 4 – הרייכסטאג, מוזיאונים ו..יש עוד שווקי כריסמס! – חלק ב’
המשכנו באונטר דן לינדן , כבר מכירים את כל הבניינים...
הנה האוניברסיטה והנה האופרה, ובמהירות הגענו ליעד הבא – מוזיאון הפרגמון באי המוזיאונים.
מוזיאון רציני מאוד אלא שהמוצג הכי ידוע שבו (מזבח הפרגמון) נמצא בשיפוצים כבר אי אילו שנים, ובאופן בלתי גרמני בעליל מועד סיום השיפוצים נדחה שוב ושוב.
כרגע מדובר על 2024.
אבל זה לא אומר שאין מה לראות בו גם עכשיו, ומי שרוצה דווקא פרגמון יכול לבקר (בתשלום נוסף) בבנין סמוך בתערוכה בנושא מזבח הפרגמון Das panorama.
כמה פרטים טכניים –
מאחר והזמן שלנו לא רב, כדי להתמקד במוצגים העיקריים נעזרתי באפליקציה המציעה תוכניות סיור למוזיאון . תוכנית סיור לשעה היא חינמית והאפשרויות האחרות עולות כמה שקלים.
בנוסף להסברים באפליקציה מקבלים במוזיאון אודיו גייד בחינם, מפה, וכמה הדגשות של מוצגים עיקריים.
חשוב למבקרים בעונה עמוסה – יש להזמין מראש TIME SLOT לביקור. זה אפשרי באינטרנט גם עבור מי שנכנס למוזיאון עם כרטיס הנחות כלשהו וגם עבור מי שרוכש את כרטיס הכניסה עצמו באינטרנט. כרטיס הכניסה יקר יחסית ומשתלם לשלב מוזיאונים נוספים. אנחנו הוספנו את כל המוזיאונים של אי המוזיאונים במסגרת ה Welcome card.
אני אספר על שני מוצגים עיקריים במוזיאון הפרגמון.
הראשון שבהם הוא שער מילטוס.
מילטוס הייתה עיר מסחר טורקית, והשער המשוחזר היה שער הכניסה לשוק, באיזור 100 לפנה"ס.
הוא נחשב למבנה הגדול ביותר ששוחזר בתוך מוזיאון, הנה תראו בעצמכם..
לא כל כך מזמן ביקרנו באתונה, ואני יכולה לומר שמצב השער הזה עולה בהרבה על מצב העתיקות במוזיאון האקרופוליס, כאשר ההצהרה היא שלפחות 60 אחוז ממנו הם חלקים מקוריים, והיתר שיחזור.
איך זה הגיע לברלין? ארכיאולוג גרמני חפר, מצא והביא… ברור.
המוצג השני הידוע הוא שער עישתר
בעיני זה המוצג הכי מרשים, ואני לא זוכרת שראיתי משהו דומה במוזיאונים אחרים בעולם.
שער עישתר הוא שער כחול ומרשים מהמאה השישית לפנה"ס, שנבנה ע"י נבוכדנצאר (השני) מלך בבל.
כן, אותו אחד שהחריב את בית המקדש...
מה שבטוח – לבנות הוא ידע.
שמענו הרבה הסברים על האלים הבבליים.
עישתר על שמה נקרא השער היתה אלת האהבה והמלחמה, אבל השער נבנה לכבוד האל מרדוק.
אם תתבוננו בחיות שעל השער, כל אחת מהן מייצגת אל אחר.
מרדוק מיוצג על ידי חיה שנקראת "דרקון" , לא ממש דרקון אלא חיה דמיונית שכל חלק שבה נלקח מחיה אחרת, למשל - רגליים של אריה, עוקץ של עקרב וכדומה.
זה מאוד הזכיר לנו חיות דמיוניות שראינו בסין.
השוורים בשער מייצגים את האל אדאד – האל שקובע את מזג האוויר ואליו יש להתפלל שיהיה מזג אוויר טוב לגידולים החקלאיים.
וכמה שהשער נראה גדול (תסתכלו ביחס לאנשים), במציאות היה לאחריו עוד שער כפול בגודלו!
עוד אפשר לראות במוזיאון את הדרך המלכותית ("דרך התהלוכות") שקישרה בין המקדש לאל מרדוק לארמון המלך.
הדרך קושטה כולה באריות, שימו לב שהאריות נבנו בצורה תלת מימדית והם בולטים מהקיר.
היה מאוד מעניין , את רוב זמן הביקור במוזיאון הקדשנו לשער הזה ולדרך התהלוכות הסמוכה אליו.
סיפרתי רק על קצה המזלג…
מדד הכוכבים למוזיאון הפרגמון
אני 5 בן הזוג 5
דרך אותו בנין ניתן להמשיך למוזיאון החדש (בתשלום נפרד או באחד מהכרטיסים המשולבים, גם פה יש אודיו גייד חינמי ויש אפליקציה ) .
בתוך המוזיאון החדש (שגם הוא פתוח ביום שני כמו מוזיאון הפרגמון, השאר סגורים) יש כמה מוזיאוני משנה.
אנחנו התמקדנו במוצגים מצריים.
ראינו לדוגמא מה שנקרא book of death – ספר שאדם היה יכול להזמין והוא מתאר את המשפט שייערך לו בסוף חייו.
כל מעשיו ישקלו זה מול זה ולפי נטיית המאזניים ייגזר גורלו לגן עדן או לגהנום.
באופן לא כל כך מפתיע בכל הספרים שנמצאו התוצאה היתה חיובית..
סוג של "מחשבה יוצרת מציאות"?
ראינו מוצג שנקרא House Altar of Amana period המתאר את תקופת שלטונו של המלך אחנתון.
אחנתון היה (על פי הפרשנות הרווחת) מלך שהחליט לשנות את הדת במצרים ולהפוך אותה למונותאיסטית, כאשר האל שנבחר היה אור השמש (aten).
רואים בתמונה אותו יושב עם נפרטיטי אשתו ועם שלוש בנותיהם, מתחת לקרני השמש…
אולם – עם מותו מת גם רעיון המונותאיזם ומצרים חזרה לפוליתאיזם.
המוצג הידוע ביותר במוזיאון הוא ראשה של אותה מלכה – נפרטיטי – הנחשבת לסמל היופי.
זה היה המקום היחיד שנתקלנו בו באיסור לצלם והתמונה פה היא מהאינטרנט.
נפרטיטי הייתה יפה אבל לא הכי צעירה כשפוסלה פה.. ראו הקמטוטים בעפעפיים.
עין אחת הייתה חסרה כשנמצא הפסל ולא נמצאה גם בסביבתו.
אפשר כמובן לערוך ביקור ארוך בהרבה במוזיאון החדש (וגם בפרגמון) אולם מבחינתנו ובמסגרת אילוצי הזמן היינו מרוצים מההתרשמות הקצרה.
מדד הכוכבים למוזיאון החדש
אני 4.5 בן הזוג 4.5
-
יום 4 – הרייכסטאג, מוזיאונים ו..יש עוד שווקי כריסמס! – חלק ג’
ואחרי כל כך הרבה תרבות... לא הגיע הזמן לאכול כמו שצריך?
בטח שהגיע…
נסענו למסעדה הודית מומלצת Amrit.
יש כמה סניפים, אנחנו נסענו לזה שברובע MITTE.
גשם התחיל לרדת
, אבל מה אכפת לנו...מרקים מעולים, גם המנות העיקריות, ולא לשכוח את הצ'אי...
אבל קינוח רציתי במקום אחר.
המסעדה נמצאת כמה דקות הליכה מבית קפה של עוגות גבינה בלבד Princess cheesecake, שהומלץ על ידי רואה עולם.
חייבים לראות ולטעום.. לא??
בדרך הרחובות האלגנטיים של השכונה... ממליצה להסתובב בנחת.
בית הקפה לא מאוד גדול והשירות לא מאוד מהיר, לא כדאי לבוא בזמנים עמוסים, אבל הכוכבת היתה עוגת גבינה חלומית בטעם טופי קרמל מלוח.
טעימה טעימה
אבל פוטוגנית היא לא.נו טוב, לא כל אחד יכול להיות מושלם.
הצצנו גם בבית הכנסת החדש בעל כיפת הזהב, הוא נמצא די קרוב. (מבחוץ).
ערב אחרון בברלין.. צריך לחשוב טוב טוב מה נכנס ומה נחתך.
החלטנו לנסוע לאיזור צ'ק פוינט צ'רלי, לאטרקצית VR חדשה בברלין – TIMERIDE.
קצת חששתי ממלכודת תיירים או לחילופין אטרקציה שמתאימה יותר לבני נוער, אבל שמעתי כמה הדים חיוביים
והחלטנו לנסות.
היינו לבדנו בהקרנה... והיה מאוד נחמד.
מתחילים בסרטים שמראים את החיים כפי שהיו במזרח גרמניה וגם זה מעניין,
ממשיכים לסרט בו מוצגות לפנינו מספר דמויות,
ומסיימים ב VR עצמו – "נסיעה באוטובוס" בתוך מזרח ברלין כפי שנראתה פעם, כאשר באוזניות מלווה אותך הדמות בה בחרת.
למי שחושש מבחילות וכדומה – אין שום בעיה, החוויה היא מאוד איטית ובאמת מזכירה נסיעה באוטובוס. לא לשכוח לסובב את הראש לכל הכיוונים מדי פעם...
נחמד לבוא לדעתי דווקא לאחר שמכירים את העיר כפי שהיא היום. עם זאת – לא מאסט.
לגבי ילדים – למרבית הצער לדעתי לא מתאים מאחר שצריך להבין אנגלית היטב.
מדד הכוכבים ל TIMERIDE
אני 4 בן הזוג 4 ("בגלל ה VR, הזדמנות מצויינת למי שעוד לא חווה")
כבילוי אחרון בברלין נבחר שוק כריסמס של טירת שרלוטנבורג.
לא כל כך קרוב... אבל לא נורא, הזדמנות לנוח קצת ברכבת.
הגענו בשילוב אוטובוס ממש עד פתח הטירה…
מהמם!
השוק היה נעים מאוד, לא עמוס, מאוד מקושט
בתחום הגסטרונומי אפשרויות פחות שחוקות.
יש כמה מסעדות סגורות שניתן לאכול בהן, אך שימו לב שהמטבח לא פתוח ממש עד הרגע האחרון.
אנחנו נכנסנו לבית השטרודל, אכלנו דווקא שטרודל מלוח עם תרד וגבינה...
לאחר שהמשכנו להסתובב ראיתי משהו מעניין..
זה קינוח?
כן!
מדובר ב Dampfnudel!
מה לא שמעתם על המאכל הזה?
מי שרוצה שיקרא בעיון בויקיפדיה ממה בדיוק עשוי הבצק, אבל מה שלי יש לומר הוא שזה סוג של גוש בצק או אטריה שמוגש עם רוטב וניל ופירות יער (יש עוד אפשרויות).
יכול להיות רע?
יחד עם גלוויין.. הכל סבבה
מה עוד היה?
בכניסה תיבת נגינה של פעם…
ונגנים מכל מיני סוגים ניגנו מוזיקה קלאסית
כאלה נגנים
וכאלה נגנים גם
עוד כמה תמונות כי כל כך קשה לבחור…
ו... חוזרים למלון.
-
יום 5 – טסים הביתה
טוב זה לא היה ממש יום…
טיסת ראינאייר יוצאת באחת בצהריים, מספיק בדיוק כדי לקום ולאכול בנחת ולנסוע לשדה.
נסענו לשדה בשילוב רכבת ואוטובוס, מה שאיפשר לי בזמן ההחלפה להציץ מתחנת הרכבת של גן החיות לעבר הפריימארק של קודאם ולעבר הכנסיה השבורה,
ואפילו לאסוף עוד חוויה ברלינאית של נקניקיית Currywurst במוסד הידוע Curry 36 - צמוד לתחנת הרכבת.
היה טיול נהדר!
תודה לכל מי שליווה אותי בהכנות ובסיפור… אשתדל לצרף לינקים נוספים בהמשך.
