חזרנו מחופשה מצפאוריטית –או - אוגוסט במצפה רמון - איזה כיף היה!
-
שלום לקוראי הפורום הבודדים שנותרו…
(או אולי מתחילים לשוב בימים אלה?)חזרנו מחופשת תחליף-חו"ל,
ואם תחליף-חו"ל אז עד הסוף – חייבים סיפור לפורום להשלמת החוויה, לא?
הימים ימי קורונה, וכבר איבדתי תקווה שאסע לחופש כלשהו בקיץ.
אבל כרגיל הבכור לא מוותר, בואי ניסע למטר הפרסאידים במצפה רמון...
הפרסאידים הם סוג של מטאורים, מעולם לא שמעתי עליהם ובטח שלא שמעתי על המטר שלהם המתרחש כל שנה באוגוסט ושיאו בין 12 ל 13 לאוגוסט.
אני מניחה שתבינו לליבי שבשנים כתיקונן אני עסוקה בנסיעות אחרות בקיץ...
אבל מסתבר שבמצפה רמון מדובר בסוג של פסטיבל קבוע באוגוסט.
מצפה רמון
בשיא הקיץ השתגעתי למות מחום אבל כדרכו הבכור מציע שוב ושוב עד שאני אומרת – למה לא בעצם?
במקביל סמדרולה גם תכננה חופשה דומה באיזור (בואי תצטרפי לסיפור!! ),
ולאט לאט השתכנעתי...
והזמנתי לינות.
כמה שבועות לפני המועד המיוחל כבר היה קשה למצוא לינה בצימר או בדירה (בן הזוג הטיל וטו על מלונות)
אבל המזל היה לצידי ונמצאו שני לילות בחוות כרמי הר הנגב, לאחר מכן הוספנו לילה שלישי בערד בדירת אירבנב, אם כבר הגענו לדרום הרחוק...
ככל שהתקרב מועד החופשה גברו הפרסומות בנושא בתקשורת ולאט לאט הבנתי שאני נכנסת לאירוע המוני ביותר והתחלתי לדאוג קצת.
תגובות החברות גם לא היו מעודדות... נורא חם שם לא?
אבל המשכתי בתיכנון שלי שלקח בחשבון גם את העומס וגם את החום והחלטתי שיהיה בסדר.
יומיים לפני הנסיעה טוויסט לא נעים בעלילה.. הבכור נכנס לבידוד.
למזלנו הוא נמצא שלילי ועל כן לא נכנסנו גם אנחנו לבידוד,
וכך נסענו לחופשה רק ארבעתנו – אנוכי, בן הזוג, האמצעי החייל ופיקאצ'ו בן 12, ואת הבכור יוזם החופשה נאלצנו להשאיר בבית. כמה מבאס.
ולמרות זאת, איך היה?
היה פשוט נהדר וחוויתי במיוחד, ואתם מוזמנים בהמשך לשמוע למה!
בלי כמה תודות אי אפשר, זכינו לבלוגריות (ובלוגר) משובחים ותודה לכולם על ההשראה -
השפירית, איריס – עד הטיול הבא, check in/out, ועוד אחד של check in/out, יולו בלוג, הבלוג של שילה , אביחי - ילדטבע, ועוד ועוד...
כמיטב המסורת ריכוז לינקים נוספים בסוף הסיפור.
כמה תמונות שתיכנסו לקצב וכבר אני מתחילה.
-
יום 1 - נוסעים דרומה..…חלק א’
היום הגדול הגיע ואנחנו נוסעים דרומה.
לא סתם יום של חופשה, היום יום ההולדת של פיקאצ'ו, אירוע שלרוב לא מתרחש בארצנו…
בדרך עצרנו במסעדה הודית/צמחונית חמודה וזולה בירוחם בשם מאיושקה (חפשו בפייסבוק) לתחילת החגיגות,
ואפילו הפתענו את פיקאצ'ו בעוגה אישית שהוזמנה מאופה מקומי (גלו – אופים אהבה במדבר, בפייסבוק).
ואם אנחנו כבר בדרך למצפה רמון, לא נעצור בכמה מקומות?
אז עצרנו.
באתר טיולי קראתי על תצפית מיוחדת לבקעת צין, במקום שנקרא מצפה דור ומנציח את דור כהן ז"ל שנהרג בגיאורגיה ב 2015, בן 22.
לא סתם תצפית אלא נדנדה כזו מול הנוף..
התצלום באתר נראה טוב, אז הלכנו לחפש אותה.
"את חושבת שהנדנדה תשב ותחכה רק לנו" צוחק עלי האמצעי... אבל לא התייאשתי.
מתחילים ברחבת הקבר של בן גוריון, מצפה דור אמור להיות קרוב אליו.
בדרך מהחניה עוברים במבואה נעימה וירוקה, ומי פה מסתובבים בכיף שלהם ממש לידי? יעלים כמובן.
אלה היו זכר ונקבה שהסתובבו בחופשיות ממש לידי...
שקט דממה ורק ציוץ ציפורים מסביב.
סיפתח מפתיע ונהדר.
אבל איפה הנדנדה?
אני ממשיכה הלאה, חולפת על פני רחבת הקבר. 200 מטר הובטחו באינטרנט.
אז לא בדיוק…
אני פוגשת את האמצעי שהתעקש להגיע מכיוון אחר, הולכים לאורך המצוק, והנה הגענו.
היי... זו לא נדנדה אלא ספסל.
גם מסתבר שלא 200 מטר מאחוזת קבר בן גוריון אלא 200 מטר ממדרשת בן גוריון.
אבל למי אכפת כשהנוף כזה מדהים.... נחל צין וואו!
כמו שניתן לראות עומס לא היה במקום... והכל בא על מקומו בשלום.
טיפ פרקטי וחשוב – אנחנו ביקרנו בשעות אחר הצהריים (לקראת חמש), אל תנסו להגיע בשעות החמות כמובן.
מדד הכוכבים למצפה דור (לא חשבתם שנוותר על זה נכון?)
בן הזוג 5 ("מקום קסום") אני 5 האמצעי 5 ("טיפ – לחנות במדרשת בן גוריון") פיקאצ'ו 3 ("היה ספסל ולא נדנדה וחם!")
-
יום 1 - נוסעים דרומה.....חלק ב’
אנחנו ממשיכים הלאה, חשבנו לבקר בעין עבדת אבל השמורה נסגרה , אז למה שלא נעצור בפארק הר מחיה – חרותות סלע?
את הוויז כיוונו לפי ההוראות למצפור ליפא גל.
גם פה יש נוף אבל אחרי נחל צין אנחנו מתקשים להתרגש. פחות מרשים.
באנו לראות את חרותות הסלע או כפי שהן נקראות באנגלית Rock Engravings –
מצבור חרותות סלע מהמאה השניה לפני הספירה ועד המאה האחת עשרה לספירה.
מהמצפור יוצאים שני מסלולים מעגליים – אדום באורך 550 מטר וירוק באורך 1200 מטר העוברים בין החרותות העיקריות.
אנחנו הסתפקנו במסלול הקצר, שימו לב גם פה – לא להגיע בשעות חמות, המקום חשוף לחלוטין לשמש, לא נגיש לעגלות וכולל הליכה בשביל לא סלול בירידה/עליה מתונה.
הצלחנו למצוא כמה יעלים על הסלעים, כמו זה למשל
אבל באופן כללי מצב הציורים לא טוב, ומה שעוד יותר חבל – מצב ההסברים לא טוב...
אם רק היו רושמים בצורה מסודרת ליד כל נקודה מה אמורים לראות בה ומה הרקע ההיסטורי המיוחס לה, מניחה שהייתי מוצאת יותר ענין.
אותי המקום איכזב.
מזל שמצאתי הרבה מאוד שבלולים יפים בדרך...
כנראה שהם נפוצים בדרום אבל בצפון הרחוק ממש לא כך שבשבילי היו סוג של אטרקציה.
מדד הכוכבים לפארק הר מחיה חרותות הסלע
בן הזוג 2 ("מיותר") אני 2 האמצעי 2 פיקאצ'ו 0
הגיע הזמן להמשיך עוד קצת ולהגיע לצימר שלנו בחווה.
מתארגנים, פורקים, אוכלים משהו, בשמונה הזמנו הדרכה לצפיה בכוכבים שנערכה בחווה עצמה.
החברה המובילה להדרכות הכוכבים היא בטבע והיא מבצעת הדרכות גם באופן עצמאי,
גם כחלק מהפעילויות בהר הנגב - למשל בחווה שלנו,
וגם ככל הנראה (אני רק מנחשת כי אי אפשר היה לקבל תשובה בנושא מהם) כחלק מהפעילויות החינמיות המוצעות על ידי סוכנות החלל הישראלית (זה המקום לטיפ – הפעילויות החינמיות נתפסות מהר יותר מכרטיסי איזיג'ט במכירה.. עקבו היטב מתי נפתחת ההרשמה).
אומנם הצלחתי להשיג כרטיסים להדרכת הכוכבים החינמית אבל בשעה יחסית מאוחרת ולכן החלטתי לשלם סכום נכבד ביותר להדרכה בחווה שנראתה לי על פניו רצינית יותר – באורך שעתיים ולא שעה ונערכה בשעה נוחה יותר.
כאמור ההדרכה הייתה צריכה להתחיל בשמונה.
אנחנו מגיעים למקום המפגש – יש זמן... עוד לא מתחילים.. מתארגנים. 🤨
בינתיים בעל החווה יוסי מראה לנו את בית הבד שלו. מעניין.
עברה חצי שעה וסוף סוף מתחילים.
מתחלקים לשתי קבוצות לפי כללי התו הסגול.
אנחנו מתחילים בשכיבה על המחצלות, מביטים בשמיים של מצפה רמון,
שמיים זרועי כוכבים שבהחלט אין לראות כמותם בעיר שלנו....חוויה.
שומעים קצת הסברים, אבל ממש לא על המטאורים.
למטאורים הקדיש המדריך בערך 2 דקות (בסוף) כאילו לא זאת הסיבה שהביאה את המוני המבקרים למצפה רמון היום (בתאריך שיא מטר המטאורים) ,
אבל לא נורא – גם לא ראינו שום מטאור.
המיקום לא היה מהמשובחים לתצפית כוכבים ,
סמוך יחסית לכביש הראשי עליו זרמו עוד ועוד רכבים לאיזור במשך כל שעות הערב וסמוך גם לבה"ד 1 - שני גורמים לזיהום אור.
אחר כך המשכנו לפינת הטלסקופים – הם היו כל כך פשוטים שאי אפשר היה לראות בהם כמעט כלום.
בני המשפחה התחילו להעלות זכרונות מהטלסקופים מארה"ב...
ברבע לעשר המדריכים כבר קיפלו את הבאסטה, ממהרים לעוד הדרכה, הרי זה ה-לילה שלהם. הדרכות הכוכבים נמשכו עמוק לתוך הלילה.
סך הכל נטו פעילות של שעה ורבע מתוך שעתיים שהובטחו, עם תוכן שלא קשור כלל למטר המטאורים שבגללו באנו לפה באמצע הקיץ ועם טלסקופים שלא עונים על הציפיות...
האמת – הרגשתי שעשו עלי סיבוב.
ולא סתם סיבוב, סיבוב ענק.
הדרכה שעולה 130 ₪ לאדם !! (הנחה של 10% דרך החווה, עדיין מחיר הזוי ומה עוד שלא עמדו בזמנים המובטחים)
אכזבה גדולה מבחינתי.
(ספויילר – הפיצוי עוד יגיע… אל תשלפו את הממחטות כל כך מהר
)אבל ההדרכה הזו הייתה מיותרת לחלוטין,
ואם באמת מתעניינים בעובדות בסיסיות מהו מטר המטאורים מומלץ להאזין לפודקאסט "עושים היסטוריה" בנושא הזה.
אנחנו עשינו זאת מבעוד מועד וטוב שכך.
מדד הכוכבים להדרכת הצפיה בכוכבים
בן הזוג 3.5 ("למדתי") אני 0 האמצעי 0 פיקאצ'ו 0 ("היה הרבה זיהום אור, עדיף לצפות לבד")
כבר הולכים לישון, איך נסכם את היום הזה?
למרות האכזבה מהדרכת הכוכבים הרגשת החופש הראשון מזה זמן כה רב לא פגה
והטיול רק מתחיל,
הבטחתי כיף גדול לא?
-
יום 2 - טיול זריחה, פארק צבעי רמון, עבדת וחוויה לילית מדהימה… – חלק א’
בוקר טוב.
אומנם 4 בבוקר
אבל שום דבר לא יפריע לנו בדרך לטיול הזריחה המתוכנן, תצפית מגבעת החרוט במכתש.רוב בני המשפחה חובבי שינה מושבעים, אבל לשדה התעופה לא היו קמים?
אז הנה נמצאה סיבה אחרת שמצדיקה את זה.
חשוך בחוץ, אני יוצאת לבדוק איפה מטר המטאורים.. עכשיו קרוב מאוד לשעת השיא.
והנה הוא בא לנחם אותי, יותר מטאורצ'יק מאשר מטאור מפלח את השמיים. קצר כזה.
לפחות אוכל להגיד שראיתי משהו.
למרבית הפליאה בני המשפחה אכן קמים ואנחנו יוצאים לדרך.
גבעת החרוט ממש איננה קרובה, צריך לרדת את הירידות של מצפה רמון בחושך, ואחר כך הוויז עוד לא מעודכן ולוקח אותנו בדרכי עפר עקלקלות עד לתחילת המסלול (הדרך הנוחה יותר להגיע היא דרך פארק צבעי רמון ואז רוב הדרך תהיה סלולה).
מכל עבר אנחנו רואים מכוניות שעצרו במקומות שונים ופשוט הלכו לישון. כנראה נגמרו המקומות בחניונים.
בקיצור התחלנו את היום הכי משוגע שלנו, וכמו שאומרים - לאט לאט הגברנו.
חונים בחניון יום עין סהרונים (ולא להתבלבל עם חניון עין סהרונים! הוראות מפורטות בלינק שנתתי, זה חניון שיותר קשור לנחל ארדון)
והנה אנחנו יוצאים לדרך ברגל.. חמש וחצי בבוקר.
אור ראשון והירח עוד מלווה אותנו.
נספיק לזריחה
בני המשפחה מזרזים אותי אבל הנה הצלחתי בכל זאת להגניב תמונה..
מתחילים בשביל הג'יפים השחור בירידה, ואחר כך עוברים לשאר השבילים לפי ההוראות, בכל צבעי הקשת כחול-אדום-ירוק.
כולם בעליה עד לעליה התלולה מכולן לגבעת החרוט עצמה.
נעים מאוד בשעות האלה, ואפילו רוח מנשבת.
עוד מאמץ קל והגעתי (אחרי כולם כמובן)
הכל שקט מסביב, נוף מדברי נהדר מסביבי 360 מעלות והתמונות פשוט לא מצליחות לתפוס אפילו קמצוץ מזה…
אז הספקתי לזריחה?
הקפה כבר מוכן (מזל שהאחרים הגיעו לפני),
עוד כמה דקות והנה השמש מגיעה במלוא הדרה..
זורחת מהר מהר ואיזה יופי שזה היה לראות את זה!
הספקתי ממש ברגע האחרון!
מדד הכוכבים לטיול זריחה לגבעת החרוט
בן הזוג 5 ("חוויה מיוחדת") אני 5 אמצעי 5 ("שווה כל רגע") פיקאצ'ו 5
כן קונצנזוס הפעם!! היה שווה!
-
יום 2 - טיול זריחה, פארק צבעי רמון, עבדת וחוויה לילית מדהימה… – חלק ב’
הגבעה היתה כולה לרשותנו, למרות כל ההמונים שהגיעו לאיזור מצפה רמון, ונשארנו לאכול וסתם להנות מהנוף.
בשבע וחצי ירדנו מהגבעה ורק אז פגשנו אבא ושני ילדים בדרך למעלה.
כבר התחיל להתחמם ואנחנו בדרך לפארק צבעי רמון הסמוך, הפארק החדש שהוא למעשה כרגע בעיקר כביש חדש סלול בין סלעי המכתש הצבעוניים.
אנחנו בדרכנו למחצבה הישנה , שם אפשר להתרחץ במים קרירים ונעימים.
בשעה שמונה וחצי כבר היו אנשים שנהנו מהמים כמונו.
וגם היה כבר חם, כדאי להביא ציליה כי במקום צל איננו בנמצא.
שימו לב לסלעים מסביב עם כל הגוונים העדינים שלהם.
היה כיף!
מדד הכוכבים לפארק צבעי רמון ולשחיה במחצבה
בן הזוג 4 אני 5 אמצעי 4.5 ("אין צל") פיקאצ'ו 5 ("הדירוג עבור הרחצה במים")
ומה עכשיו?
עוד מוקדם ומסעדות עוד לא נפתחו, ומצד שני הבטחנו לפיקאצ'ו למלא בקבוקים בחול צבעוני במקום שמותר לעשות זאת.
לכן עצרנו ב "אבן רוח מים" , ממש קרוב, ונתנו לשני האחים זמן גיבוש משפחתי....
דירוג של פיקאצ'ו לאיסוף חול צבעוני ב”אבן רוח מים” 5 ("מגוון עצום של צבעים").
לטובת מי שלא מכיר אציין כי האטרקציה במקום היא גם "הים של מצפה" בו ניתן לרחוץ בדומה למחצבה בפארק צבעי רמון.
פה היה יותר עמוס, הרבה יותר עמוס, כנראה כי המקום יותר ותיק וידוע וגם אולי השעה שהתקדמה תרמה לכך.
ליד "אבן רוח מים" נמצאת המנסרה הידועה, אנחנו לא ביקרנו כי כבר היינו בה לא פעם בעבר ועכשיו הגיע הזמן לארוחה טובה ולשנ"צ משובח.
איפה אוכלים?
רשימה טובה של מסעדות אפשר למצוא פה,
אני בחרתי במסעדה הטבעונית Vegan Xpress, שבהצלבת מקורות זכתה לתשבחות מקיר לקיר (תמצאו אותה בפייסבוק) ושימחה מאוד את האמצעי הצמחוני.
ולא אל תדאגו, לא מדובר במנות עשבים...
, המסעדה טבעונית אבל אני קוראת לה טבעונית-שחיתותית.אפשר להזמין משלוחים, אבל לנו היה מזל יותר גדול משכל,
התייצבנו במקום בלי לתאם בשעת הפתיחה 12 בצהריים ומצאנו שולחן פנוי בחצר הבית, שם בעצם נמצאת המסעדה.
בעלי המסעדה הם מקהילת העבריים, ואולי כשאוכלים ככה כל כך טעים זה הסוד לטבעונות כל החיים...
הנה מנת הדגל – בורגר פטריות עם "גבינה" ורצועות סייטן מעושנות....
תאמינו לי שכולם ליקקו את האצבעות.
ואחרי ארוחה טובה, הגיע תורו של השנ"צ.
כולנו עמדנו יפה במשימה
למעט פיקאצ'ו שגם קימה ב 4 בבוקר אינה מהווה בעיניו סיבה לשנ"צ.עוד אנקדוטה ששכחתי לספר, כשעלינו מהמכתש לכיוון המסעדה והצימר שלנו, ראיתי את זרם המכוניות, ואת כמות האנשים באיזור מרכז המבקרים, והבנתי שכצפוי העומס רב ולכן כל מה שנמצא באיזור הזה יחכה לפעם הבאה.
כך שמי ששוקל להגיע בשיא מטר המטאורים כדאי שיקח בחשבון את זה.
אחר הצהריים קמנו משנת היופי, ונסענו לסיור ערב שהוזמן מראש בגן לאומי עבדת, הלא היא העיר הנבטית הקדומה.
בשעות היום חם שם בטירוף מן הסתם (אני תוהה לעצמי האם יש מבקר בודד שיעז לבקר שם בשעות הצהריים, והאמת שלא ברור לי למה בכלל ממשיכים לעבוד בשעות כאלה, או שאולי זה דווקא סטרט אפ רציני כי אף אחד לא בא ואין שום צורך לעבוד?).
סיור הערב היה הזדמנות לבקר במזג אויר נעים והוא כלל כמה חלקים.
התחלנו בסיור מודרך בעבדת, מדריכה צעירה ונחמדה הסבירה לנו על התרבות הנבטית ועל העיר הקדומה.
עבדת נמצאת גבוה מהכביש, כשתסעו בו תוכלו לראות את שיירת הגמלים הנבטית.. כנראה מביאה תבלינים בדרך הבשמים J
הסיור הסתיים בשקיעה... איזה יופי. אני רגילה לשקיעה בים J
פה קצת אחרת…
ולראות זריחה ושקיעה באותו יום... איזו חוויה.
בנקודה זו יכולנו להמשיך למופע מוזיקלי ולתצפית כוכבים נוספת אבל החלטנו לחתוך להמשיך הלאה.. זה הלילה האחרון שלנו באיזור מצפה רמון ורצינו למצות עצמאית את האפשרויות בחיפוש מטאורים.
מדד הכוכבים לעבדת
בן הזוג 4 ("לא אתר ארכיאולוגי מהדרגה הראשונה אבל שווה ביקור קצר") אני 3 האמצעי 3 פיקאצ'ו 2 ("רק התצפית לשקיעה הייתה שווה")
-
יום 2 - טיול זריחה, פארק צבעי רמון, עבדת וחוויה לילית מדהימה… – חלק ג’
ובכן הגיע הרגע לחפש מטאורים בצורה יותר רצינית.
נסענו לכיוון בורות לוץ, איזור שמתהדר בחושך שלו...
בדרך ראינו פקח שמורות הטבע מלא מוטיבציה מחלק דו"חות להנאתו. אסור להיכנס בחושך לאיזורים שאינם החניונים המורשים.
אנחנו עצרנו בחניון שנקרא שדרית, בדרך לבורות לוץ.
גם הוא חשוך, מה זה חשוך...
אני קוראת לו הלבירינט הגדול בתבל.
מכל עבר מכוניות ואוהלים וממש לא ברור לאיפה אמורים לנסוע.
אבל חושך היה.
בסופו של דבר מצאנו היכן להתמקם, הבאנו מהרכב את המחצלת ואת כל הטרנינגים (היתה גם כירבולית אחת שתוכלו לנחש מי ניכסה אותה לעצמה) וקיווינו לטוב.
בתחילה רק חלקנו ראינו מטאור פה ושם, אבל פתאום הגיע אחד כזה ענק, חוצה את השמיים במהירות הבזק, ממש את כל שדה הראיה....
ברור לכם שכולנו צעקנו מיד WOW !!
ולא רק אנחנו, כנראה כל השאר שם בחניון עשו בדיוק אותו דבר...
אחר כך הגיע עוד אחד ענק, ועוד... גם הם זכו לוואו אל תדאגו.
זה לא מטר כמו שמדמיינים (זו גם לא היתה שעת השיא), נדרשת מעט סבלנות אבל היא משתלמת!
היתה חוויה מדהימה!
מסר לאומה – כדי ליהנות ממטר המטאורים לא מספיק "לבוא למצפה רמון" ולהסתכל בשמיים. צריך לבחור מקום ראוי מבחינת זיהום אור, רחוק ככל שניתן מכבישים וממוסדות.
קר מאוד בלילה במקום כזה, וכששוכבים קר עוד יותר אז הצטיידו בהתאם.
לתמונות אני מקווה שאתם לא מצפים, לא טרחנו להביא מצלמה מקצועית למצפה רמון ולכן נסתפק בזכרונות J
מדד הכוכבים לתצפית הכוכבים בחניון שדרית
בן הזוג 4 אני 5 האמצעי 5 פיקאצ'ו 5 ("ראינו המון מטאורים")
היה יום עמוס וגדוש בחוויות...
ואפילו קיבלנו חוויה מתקנת בתחום המטאורים!
יום שווה!
-
יום 3 - עין עקב ועין בוקק – חלק א’
היום אפשר לקום קצת יותר מאוחר
, אני מנצלת את הזמן לתה בחצר הגדולה של הצימר.אבל לא לאורך זמן... יש תוכניות.. בטח שיש.
בחום כזה של שעות הבוקר התוכנית חייבת לכלול מים. או מיזוג.
אני הלכתי על מים.
אנחנו נפרדים מהחווה לשלום (לא היה לילה פנוי להיום בלילה) ונוסעים לשדה בוקר,
שם קבענו טיול ג'יפים לעין עקב עם יניר במדבר. כן, אותו אחד שהמליצה עליו השפירית – תודה!
בדרך כלל אנחנו לא חובבי ג'יפים. יותר מדי רגישים לטילטולים.
אבל עין עקב הוא מעיין נעים שהדרך הסבירה אליו מוגבלת לג'יפים או לפחות לרכבים גבוהים, אז אין ברירה.. ננסה!
והיה שווה לנסות... אולי זה תלוי בנהג?
הנהג אבנר לקח אותנו לעין עקב דרך נחל צין בדרכים "ג'יפיות" למהדרין וכולנו הרגשנו מצויין גם בסיום הטיול.
בנחל צין אותם נופים מהממים שראינו ממצפור דור, רק הפעם מצד אחר…
בדרך כלל אין לנו ג'יפ ואנחנו לא רואים מה מתרחש בדרכי הג'יפים, הפעם בגלל עומס המבקרים באיזור נראה לי שנחל צין שיפשף את עיניו כדי להאמין שכל כך הרבה ג'יפים נוסעים בו בבת אחת.
למעשה אבנר הנהג היה צריך לשפשף את עיניו כי ככה נראה החניון של עין עקב כשהגענו, ג'יפ תחת כל עץ רענן…
אההממ....
מהחניון למעין כ 10 דקות הליכה.
המים עמוקים , ולמזלנו רוב האנשים נמצאים למעשה על שפת המעין ומשאירים לנו ליהנות מהאיזור העמוק לבדנו.
מה שכן – ברור שכמו בכל מקום בארץ גם פה הקפיצות מככבות…
למרות העומס מסביב, הצלחנו ליהנות מהשהיה במים העמוקים, שם לא צפוף.
וגם מהתה שבישל לנו יניר
. (והעוגיות ).נפתח התיאבון..…
בדרך חזרה חזרנו מכיוון אחר, לא שכחנו לדגמן תמונות עם הג'יפ בעזרת אבנר שגם צילם.
מדד הכוכבים לטיול הג'יפים לעין עקב
בן הזוג 3.5 ("בכל זאת לא אוהב טילטולים בג'יפ") אני 5 האמצעי 4.5 ("נותנים יותר מדי קרדיט לעין עקב. אבל אבנר היה אחלה!") פיקאצ'ו 4
והנה הגיע הזמן לאכול ארוחת צהריים מאוחרת.
לא ארמוז מי אבל יש כאלה במשפחה שלא אוכלים עוגיות
. והם היו רעבים. יום שישי בצהריים – זמן אתגרי במיוחד.
במדרשת בן גוריון יש כמה מסעדות/דוכנים – חלק נסגרו במפתיע בניגוד לשעות הפתיחה ובחלק פשוט נגמר האוכל.
טוב נמשיך צפונה לירוחם.
בודקים את חומוס אינתי ופתאום אני פוגשת שם חברת ילדות (שהיום ירוחמית), כמובן סיבה למסיבה ומתעכבים לשיחה.
אבל חומוס לא ייצא מפה.. קצב ההכנה קצב מדברי כנראה.
אז נחזור למאיושקה, המסעדה ההודית?
חזרנו אבל גם שם נגמר האוכל.
מאיושקה מצליחה למצוא לנו מעט חומוס וסלט... מעט מעט לכולנו.. זה מה שנשאר. נשמה.
שעות חמות אחרי הצהריים, אם נרצה לטייל עוד באיזור ירוחם נצטרך לחכות כמה שעות, ולא התחשק לנו.
אז המשכנו הלאה לערד, שם מסתבר שהאוכל לא נגמר וסוף סוף אכלנו כמו שצריך במסעדת מוזה הידועה.
המקום מאוד מבוקש ועדיף להזמין מקום מראש.
ומה עכשיו?
ממש מול מוזה נמצא רובע האומנים של ערד, איזור שעיריית ערד השקיעה בו ב 2017-2018 ואז גם צוירו בו לא מעט ציורי קיר.
אז באתי לראות.
ביום שישי אחרי הצהריים המקום דמה לעיר רפאים אמיתית, אינני יודעת מה המצב ביום אחר או האם גם פה נתנה הקורונה את אותותיה.
הנה קצת דוגמאות, ע"פ הסברים מפה, יש אפילו מפת ציורי קיר למשקיענים במיוחד!
הדמות הזו היא אחת משתיים המצויירות על רקע צמחיה בשחור לבן, במקלט במקום, עבודה מ 2017.
אם הבנתי נכון את ההסברים מדובר באמן ישראלי בשם Klone, שנוהג לשלב את הצמחיה הזו בעבודותיו, כמו גם חתול... פה הוא מצוייר על קיר אחר של המקלט ולצידו עבודה אחרת שאינני יודעת של מי היא.
אומרים שיש ציורים של Klone עם הצמחיה והחתול גם בתל אביב.. מישהו מכיר?
והנה החתול :
העבודה הבאה היא חמסה של אמן אמריקאי בשם Cryptik
אלה שתי דמויות צבעוניות שציירה שחר אלבו
עבודה מ 2016 של zero cents:
נסיים בתמונת הג'חנון הסגור..עיר רפאים כבר אמרתי? כואב הלב.
-
יום 3 - עין עקב ועין בוקק – חלק ב’
הגיע הרגע להחליט על המשך הערב.
הילדים מאוד רוצים לעין בוקק. לא רוצים לנסוע עכשיו לדירה.
זה לא היה בתיכנון בכלל אבל נזרום, קדימה.
קצת מבייש לספר אבל האמת שלא הייתי בעין בוקק אף פעם.
והייתי לא מעט פעמים בים המלח, אבל תמיד חם מדי…
אז הגיע הזמן להשלים את החור בהשכלה, לא?
גם כשהגענו בשש לפתח עין בוקק, עדיין היה חם ולח בים המלח. פה זה לא מצפה רמון.
קיוויתי שבשעה כזו לא יהיה עומס, ואכן היו אנשים אבל לא במידה שקילקלה לנו את ההנאה.
הרבה אין לי לחדש, בוודאי רובכם ביקרתם בעין בוקק.
הליכה קלילה במים, קצת מפלונים, קצת בריכות קטנטנות...
מסלול כזה "פושט" אבל אני אהבתי מאוד!
מדד הכוכבים לעין בוקק
בן הזוג 3 ("מספיק פעם בחיים J, חם ולח ") אני 5 האמצעי 3 ("לא מלהיב, לא מזיק") פיקאצ'ו 5
בשמונה בערב כבר היינו בדירה בערד. ממש מוקדם היום...
אוגרים כוחות J
-
יום 4 - נחל ערוגות
גם היום קמים מוקדם, אבל לא בארבע אז קטן עלינו...
לנחל ערוגות יש להזמין מקום מראש כיום ואני הזמנתי כניסה בין 8 ל 9 בבוקר. יש גם שעה נסיעה אל תשכחו.
בשמונה וחצי התייצבנו בקופות, רק שתור ארוך השתרך....
רק בתשע התחלנו ממש ללכת.אל דאגה – בשמונה וחצי חם מאוד
, גם בתשע חם מאוד .בנחל ערוגות היינו בפעם האחרונה בפסח, גם אז היה חם
.כלקח מהפעם הקודמת, הפעם התיכנון היה ללכת במסלול הרטוב, המסומן בכחול,
רק מה שלא שמתי לב היה שגם כשהולכים ברטוב יש צורך בחלק מהדרך לעבור גם למסלול היבש וללכת בו בשיא החום. אויש.
התחלנו ללכת, חלפנו על פני ה"מגלשה" הראשונה ועצרנו במגלשת הסלע השניה.
איזה כיף של מים…
ועוד לא היה עומס, בריכה שלמה רק בשבילנו.
פיקאצ'ו ניצל את ההזדמנות לגלישות חוזרות שוב ושוב.
כשהתחיל עומס המשכנו הלאה עד למפל הנסתר. נחמד אבל האמת שבמגלשות נחמד יותר.
בשלב זה היינו צריכים להחליט אם ממשיכים הלאה לבריכות העליונות, בהן לא ביקרנו בפעם האחרונה שהיינו בנחל ערוגות.
ברור שכן, קטן עלינו!
טיפ – הבריכות העליונות לא מסומנות במפה שמחלקים בקופה וגם אין שלט ברור אליהן ליד המפל, יש לעלות מעלה בשביל כחול שמסומן "יציאה" (לא בכיוון ממנו הגעתם למפל הנסתר כי מדובר ביציאה אחרת!), בסוף העליה נפגשים השביל הכחול והאדום ויש להמשיך שמאלה , בהמשך כבר יש שילוט לבריכות העליונות.
ועוד טיפ – לי אישית היה הרבה יותר קשה החלק היבש בדרך למפל הנסתר מאשר העליה לבריכות העליונות. ממליצה לא לוותר עליהן אם כבר הגעתם עד הלום. ועוד יותר ממליצה לא לקחת ילדים קטנים, גם לא למפל הנסתר. זה לא מסלול קל גם אליו.
אז הגענו.
זמן לנוח. לאכול. וכמובן לצפות בשלל הקופצים...
המים נעימים מאוד.
נהנינו יפה, רק מה הבעיה עכשיו?
שצריך גם לחזור.
וחם.
מאוד חם.
אמרתי כבר שחם?
המסלול לא קצר, בדיעבד הסתבר שהיה עומס חום היום וחלק מהמסלולים אפילו נסגרו, אבל אנחנו לא ממש הקשבנו לתחזית...
מה אנחנו בחו"ל? מה כבר יגידו? שיירד גשם מחר?
אבל עם הרבה מנוחות, ועצירות במים, WE DID IT !
בדרך חזרה גם ראינו באיזור המגלשה השניה חילוץ של מי שהקפיצה פחות הצליחה לו.. לא נעים, ממש לא נעים.
הסלעים מאוד חלקים בנחל ערוגות, חשוב להיזהר ובפרט עבור מי שחושב לקפוץ!
מדד הכוכבים לנחל ערוגות (באוגוסט)
בן הזוג 4.5 ("אחד המסלולים השווים ") אני 4 ("היחס בין המסלול היבש לרטוב לא מתגמל מספיק") האמצעי 4 ("חום קיצוני מדי") פיקאצ'ו 3 ("המפל הנסתר והבריכות העליונות לא שווים את המאמץ שבמסלול")
הרכב חיכה לנו לוהט כמו שרק אוגוסט בים המלח יכול להיות, התחלנו לנוע הביתה...
עצירת מסעדה באבו גוש על הדרך
וזהו, הסתיים הטיול הקצר וחוזרים הביתה לשיגרה.
היה נהדר, תודה לכם אם הגעתם עד הלום, ומקווה שנתראה בסיפור הבא מחוץ לארץ הקודש.…
-
משהו חיובי גם יוצא מהקורונה- אנשים מגלים את הארץ שלהם- והתמונות שלך רק מחזקות את זה- מקסים! -
תשמעי לא ידעתי שיש כל כך הרבה מיים במידבר
כל הכבוד לכם על המרץ
חול זה לא אבל עדיין שווה ביותר
-
כיף לקרוא ולראות את התמונות...
-
תראי אתכם הופכים לימונים ללימונדה קרה ( קרה, בטח קרה , בחום הזה...) ועוד כתבת על זה סיפור , כל הכבוד !
-
יפה! כולם נוסעים צפונה, וטוב לראות שיש גם מי שנהנה בדרום (ועוד בחום הזה! אני מאוהבי הדרום, אבל לא בקיץ).
במצפה רמון לפעמים אפילו קריר בלילה בקיץ, ראינו שם את אחד משמי המטאוריטים, אבל זה לא היה הראשון שלי והרגשתי שזו היתה נסיעה ארוכה רק בשביל זה (כי לא יכולנו להישאר) כשכבר ראינו במקומות קרובים יותר. לגבי Klone, יש כמה ציורים שלו במרכז, מהם זכור לי בעיקר החתולים בפארק הירקון, על רגלי אחד הגשרים למכוניות או משהו כזה. מהעבודות היותר מוצלחות שלו ובמיוחד כשהמים משקפים את הציורים.
-
גדליהו, איילת, karnielr, עדי ו keves – רוב תודה על התגובות !
הבטחתי צבר לינקים, כל אחד מתאים לפעמים לעונה אחרת או לאיזור קצת אחר כך שצריך לברור היטב מה מתאים ספציפית לנסיעה שלכם .
היו עוד הרבה אפשרויות שפחות התאימו לנו בשיא הקיץ, או נפלו בגלל העומס במצפה רמון בשיא מטר המטאורים, או סתם לא התאימו למסגרת הזמנים
אבל.... אנחנו עוד נשוב !!
עוד על חניון לוץ ומסלוליו check in /out
ריכוז כתבות שיווקיות של הר הנגב
מדריך סיורים כולל עקרבים נעם שלו
בלוג על חופשת ניצנה כולל השכרת בורדים לחול
-
כל הכבוד לך על תכנון מדוקדק וקפדני שכלל קריאה ואיסוף החומר מכל הבלוגים!
תודה שריכזת אותם כאן בשרשור לתועלת הציבור.
ממש כפי שאת נוהגת לעשות בדיווחים על טיולים מעבר לים…….אני מקבלת את הצעתך ומצטרפת לדיווח על הטיול שלנו למצפה רמון
שלד הטיול היה די דומה לשלכם , עם שינויים קלים. -
באזור הדרום אנו אוהבים לטייל בחג החנוכה.
תנאי החום המדבריים לא הסתדרו לנו כבילוי מתאים לחום יולי-אוגוסט.
חבר שלנו, גדי, חובב אסטרונומיה כתב על מטאורים ותצפית כוכבים בקיץ במצפה רמון
https://gadieid.blogspot.com/2011/08/perseids.htmlאתר אסטרונומיה ומדע וגם טבע סביבה צילום ותיירות
אז החלטתי שהשנה הגיע הזמן המתאים לנסוע לתצפת בתאריכי השיא, רביעי עד שישי 12-14 באוגוסט.
חיכיתי לפתיחת ההרשמה לפעילויות החינמיות של משרד החלל.
בתחילת אוגוסט פנינית בישרה לי שההרשמה נפתחה.
מיד הזדרזתי להירשם - כמו במכירה של איזיג'ט
נשארו מקומות פנויים לשעות מאוחרות. לא נורא. נסתדר.רביעי בערב – תצפית כוכבים במצפה רמון
חמישי בערב – סיור עקרבים במחצבת הגבס.
הגעתי לשלב חיפוש לינה.
כאן הופתעתי לגלות שלא נשארו מקומות פנויים לימים רביעי-שישי (דירות, חאנים, בי"ס שדה).
פרט לוילה במחיר של 2,000 שח ללילה!!!
(אמנם חסכנו טיסות לאוסטריה – אך אין צורך להיסחף
)
הזזתי יום אחורה, לשלישי, ומצאתי חדר פנוי בבי"ס שדה הר הנגב.הזזתי ביום נוסף, ושריינתי את חאן מחצבת הגבס.
לינה בקמפינג אהובה על הילדים – עלי פחות
אך בשביל חווית תצפית הכוכבים /פרסאידים אמא מוכן להתפשר על הנוחות.כתבתי מייל למשרד החלל לבטל את ההזמנות שלנו לימים ד,ה וביקשתי לבדוק אם מתפנה מקום עבורנו .
לימים ב',ג'.
כעבור יומיים קיבלתי תשובה חיובית שהתפנו מקומות במחצבת הגבס בשני בלילה:
בשעה 20:30 סיור עקרבים ומיד לאחר מכן תצפית כוכבים.בסופו של דבר הכל הסתדר בצורה מושלמת!
-
מי מצטרף לחופשה של אמא?
אבא מעדיף לעבוד בבית במזגן ולשמור את ימי החופש לטיולים בארץ בסתיו, כשמזג האוויר יהיה נעים יותר.
3 ימים לפני הטיול, בן ה-14 וחצי מעד וסדק את כף הרגל. הרגל גובסה ואסור לו לדרוך עליה.
אז הוא נשאר בבית לשמור על אבא שלא יעבוד יותר מדי שעות.אז נסענו עם בת 23, בן 18, בן 12 ובת 9.
יום שני 10 באוגוסטנסיעה ממרכז הארץ למצפה רמון
מרכז מבקרים מצפה רמון – בחנוכה לפני 3 שנים וחצי ביקרנו במרכז אחרי פתיחתו המחודשת.
הגדולים לא התלהבו לבקר שוב, אך הסכימו בשביל הקטנה, שלא זוכרת את הביקור הקודם.
ביקור חביב של 40 דקות. בעיקר צפיה בסרטונים.
הוציאו משם את המוצגים שמדגימים תופעות גיאולוגיות במכתש.
סרט חדש מוקרן על מערכת השמש והכוכבים.חי רמון – מחפשים את הפסמון
משחק אינטראקטיבי באמצעות אפליקציה ייעודית בסמארטפון – בן ה12 ובת ה9 התלהבו לפתור את השאלות ולהסתובב ברחבי המתחם.
אני נהניתי להתבונן על הפסמונים הפעלתניים.
הקרנת סרט על בע"ח במכתש רמון – סרט טבע מוצלח שלפני שנים אחדות היה מוקרן במרכז המבקרים.
צפרדע שהתייבשה על הכביש בדרך לחי רמון
“קירוב חברתי” ברובע הבשמים – ברוח ימי הקורונהקנית מאפים במאפית "לשה" ברובע הבשמים, קניות בסופר.
-
נסיעה לחאן מחצבת הגבס, הקמת אוהלים, ארוחת ערב
החאן משתלב בנוף בלב המכתש במחצבה ישנה נטושה.
המתחם כולל חשמל, תאורה, שירותים, ברזיות מים, מקלחות חמות,
פינה מרכזית למדורה, מנגלים, מקרר ושולחנות בסגנון קק”ל.
מתחם די חדש ברמה גבוהה. המקלחות והשירותים נקיים ויפים.
75 שח לאדם, 25 שח עבור מזרןלהגעה כתבו בוויז: מכתש רמון, מחצבת הגבס
-
@סמדרולה אמר:
הפעילויות של משרד החלל היו במחצבת הגבס – 5 דקות הליכה מהחאן.
20:30 סיור עקרבים עם עמרי
היה מרתק לשמוע על חיי העקרבים, וגם לחפש אותם בעזרת פנסי אולטרה סגול.
עמרי היה קשוב לשאלות של הילדים המתעניינים.
מבחינת תיאום ציפיות כדאי שאגלה לכם שלאחר כחצי שעה של חיפושים נמצא עקרב קטן אחד בלבד.
21:30 תצפית כוכבים בהדרכת מדריכות מב"ס שדה הר הנגב
היה מעניין לראות שמים זרועי כוכבים ולעקוב אחר ההסברים.
בעזרת טלסקופים פשוטים ראינו את כוכב שבתאי, צדק וערפילית.
אני התקשיתי להירדם באוהל. רגישה מדי לרעשים, אפילו לקולות הרוחבמשך הלילה 3 פעמים קמתי לשירותים – הבטתי לשמים לראות פרסאידים נופלים והצלחתי לראות אחדים.
בפעם הבאה כדאי ליישם המלצות מתוך הבלוג (להביא אטמי אזניים וכיסוי עיניים כמו לטיסה)
המלצות לקמפינג מוצלח
יש שם גם המלצות ומידע על מסלולי טיולים ברחבי הארץ.
