ערים במרכז לבקר בהן במהלך טיול ממזרח למערב
-
שלום לכולם,
אני רוצה לתכנן טיול מהחוף המזרחי לחוף המערבי, נסיעה ברכב. אני שם בצד לרגע את עניין הוויזה, את שכירת הרכב, את הלינה ואת כל היוצא בזאת – תחילה אשמח להתרכז בתכנון ראשוני של מסלול. חשבתי להתחיל בקנדה: מונטריאול, אוטווה, טורונטו, ומשם לרדת אל מפלי הניאגרה ולאחר מכן לבוסטון, שם אתחיל טיול מהחוף המזרחי אל החוף המערבי. ארצה לסיים אותו בסן פרנסיסקו/סן דייגו. מדובר בטיול של מספר חודשים (פחות מחצי שנה), טיול של אחרי צבא.
לשאלתי: באילו ערים כדאי לבקר? ערים שנמצאות במרכזה של ארצות הברית, ששווה לבקר בהן במהלך הטיול? נופים, אתרים וכו’?
תודה מראש לעונים
-
זה מאד תלוי בעונה. מתי הטיול מתוכנן?
-
האם זהו טיול עירוני בעיקרו מבחינת תחומי העניין או שאתה מעוניין לראות ולחוות גם טבע?
-
טיול מחוף לחוף ברכב מתאים לטיול טבע, לא נוח לטיול ערים.במטרופולין צריך לרוב למצוא לינה בפרבר שיש בו חניה, לרוב מרוחק ודורש תחבורה ציבורית כדי להגיע לאתרים המעניינים במרכז המטרופולין.
לטיולי ערים עדיפה תחבורה ציבורית, אוטובוס או רכבת למרחק קצר יחסית, טיסה למרחקים בינוניים ומעלה (בארה”ב/קנדה)
כרגע ככל הידוע לי אפשר לעבור מקנדה לארה”ב אבל לא להפך.
-
אניח שבכל מקרה מדובר על תוכנית לאחרי הקורונה, כלומר לפחות עוד שנה?
כדאי להבין כמה נקודות לפני שמתחילים:
הכל תלוי בסיכוי לקבל ויזה כזו ארוכה אחרי צבא, וזה לא יהיה פשוט.
אם הכוונה לטיול ברכב, זה יהיה מאוד מאוד יקר בגלל הביטוח היקר לשכירת רכב לצעירים (כשחברות רבות בכלל לא משכירות מתחת לגיל 24). עד כמה שידוע לי בשנים האחרונות כבר לא פשוט לרכוש ולמכור רכב כתייר כחלופה להשכרה.
בטיול ערים, הרכב לא ממש משרת אותך. הוא יותר מעמסה כלכלית. עדיף לשקול תחבורה ציבורית.
טיול ערים זה מתיש לשנה, ועדיף לרווח ולאוורר עם טבע.
אם לא הולכים על רכב אלא שילוב של תחבורה ציבורית ואולי גם טיסות, אפשר לרדת מהרעיון של ממש לצייר קו מחוף לחוף. במקום זה לך על ערים שמעניינות אותך, זה ניצול יותר טוב של הזמן מלשים כל מיני ערים כפילר בין לבין.
-
בלי להתייחס לעונות ותקופה של הטיול
ככלל לדעתי מעבר בין צד מזרחי למערבי אטרקטיבי יותר בחלק הדרומי (בקיץ יותר בעייתי)
רושם את המסלול בקווים כללים מאוד – צריכים להחליט כמה זמן מקדישים לכל אזור ומקום
מבוסטון הייתי מדרים לכיוון וושינגטון – משם ממשיך לכיוון פלורידה – ואז לאורך הצד הדרומי – דרך ניו אורלינס – יוסטון – פניקס – לוס אנגלס/לאס ואגס ולכיוון סן פרנססיקו
יש הרבה שילובים שניתן לעשות – אבל מאוד תלוי במועד הטיול ובהעדפות שלכם
-
לא לגמרי עונה לך על השאלה (לא עשיתי או תכננתי טיול דומה...) אבל רעיון שאולי ימצא חן בעיניך ואולי... לא:
לאחרונה קראתי קצת על נסיעה בכביש 66 ההיסטורי וזו נראת לי דרך ממש מעניינת לעבור מהחוף המזרחי (שיקגו, בעצמה עיר שווה! אם כי לא ממש על החוף...) לחוף המערבי (לוס אנג׳לס, על ה״קו״ סן-פרנסיסקו – סן דיגו שציינת בהודעה שלך), או להפך כמובן (חשוב להתאים את הטיול לעונה).
אם אני הייתי מחפשת לחבר בין החופים, הייתי בודקת את האופציה הזו יותר לעומק. אם יש לך זמן, ניתן להרחיב את המסע הזה ולבקר למשל בגרנד קניון או באיזור סדונה (ובעוד אתרים לאורך הדרך, או כסטייה ממנה) – אבל ראשית כדי לבדוק אם אתה מוצא בכלל עניין בנתיב הזה (שיש לו את האופי המיוחד שלו).
כאן יש דוגמה לסרטון (ארוך!) שמתאר נסיעה בת 14 ימים (ממערב למזרח) על הדרך, כולל תאור של רבים מהאתרים לאורכה: https://www.youtube.com/watch?v=H0bA72fjHMQ&ab_channel=ThroughMyLens.
יש הרבה אינפורמציה נוספת באינטרנט (אולי כדאי להתחיל ממשהו – סרטון, מדריך – קצר יותר).
כמובן שאפשר להאריך את הטיול כרצונך ע״י מסע בכל אחד מהחופים לפני/אחרי החצייה בנוסף לסטיות מהדרך באמצע החצייה עצמה.
בהצלחה!
-
תודה רבה לכל העונים.
ארחיב קצת על הרעיון שלי כדי שתוכלו לענות לי בצורה מפורטת יותר:
נניח שמדובר בנסיעה של אביב-קיץ (מאי-ספטמבר).
אני מכוון לשילוב בין ערים ובין טבע.
המסלול שחשבתי עליו: קנדה (מונטריאול, אוטווה, טורונטו) — לרדת למפלי הניאגרה — משם להמשיך לבוסטון — ניו ג׳רזי — וושינגטון הבירה — שיקגו — דנבר — סולט לייק סיטי — פארק ילוסטון — לעבור במונטנה — סיאטל — פורטלנד — סן פרנסיסקו, סן דייגו — (אולי אפילו לסיים בטקסס).
כפי שאתם רואים, אני בערך מתחיל בערים, משם ממשיך לטבע (מרכז ארצות הברית – קולורדו, וויומינג, יוטה, מונטנה וכו׳) ומסיים בערים.
מה אתם חושבים? טיול שכזה אפשרי? נניח להתחיל בטיסות, לשכור רכב החל משיקגו, להשתמש בו עד סן פרנסיסקו (בהתאם למסלול לעיל).
נשים בצד שנייה את עניין הוויזה. האם זה פרקטי? לשכור רכב ולעשות איתו מסלול שכזה?
תודה רבה שוב
-
קודם כל שמים את המסלול שלך על מפה ובוחנים אותו היטב:
https://goo.gl/maps/vSdDrRUPEH9kCPKD8
מספר מסקנות ראשוניות:
א. מזג האוויר בעונה הרלוונטית בה תבחר הוא קריטי להצלחת הטיול. כבר כתבו זאת לפני.
ב. למרות רצונך להתעלם מנושא שכירת הרכב, זה עלול להיות בלתי אפשרי עד יקר בטירוף לשכור בקנדה ולהחזיר בארה”ב.
ג. גם שכירת רכב בחוף המזרחי והחזרתו במערבי עלולה להיות יקרה מאד מאד.
ד. אני מציע לבטל את הקטע הקנדי ולבקר בו בהזדמנות אחרת. למרות זאת תוכל לבקר במפלי הניאגרה, כי המסלול ממילא עובר בסמוך להם.
ה. במסלול שמצורף תהיה לך נסיעה יפה מאד על גדות אגם Erie, ומומלץ לבקר כמובן בשיקגו (שוב, בתלות במזג האוויר). אם תסטה מהמסלול תוכל לבקר גם בסט’ לואיס היפה ובמינאפוליס המעניינת. תוכל בקלות לבקר בדנבר קולורדו ואם תשנה את המסלול תוכל לעבור אפילו בלאס ווגאס. האפשרויות הן רבות. הנה דוגמא למסלול חלופי: https://goo.gl/maps/iLQw698PJZREqKMo9.
ו. האפשרויות הן רבות ומגוונות, ותלויות בזמן שעומד לרשותך ובעונות השנה, וכמובן בתחומי ההתעניינות שלך.
ז. אתרום לך את תאור טיולנו במרכז ארה”ב:
-
פרט לעובדה שתוכל להגיד “עשיתי את ארהב מחוף לחוף” – הרי שאין ממש סיבה “לנסוע את כל ארה"ב ולבזבז זמן אדיר במעברים ארוכים שאין בהם תכלית “טיולית”.
אם אתה רוצה לשלב ערים עם טבע ויש לך 4 חודשים – אין ספק שארה”ב (וגם קנדה) הם יעד נהדר. מהטובים שיש בעולם.
אפילו ש- 4 חודשים נשמע כמו המון זמן, אני הייתי ממליץ לך להתמקד.
כלומר – לסמן את השמורות / ערים שמעניינות אותך ולייצר מסלול, או מספר מסלולים שהמעבר ביניהם הוא בטיסה – שעובר בכולם.
אם אתה מדבר על שמורות – אתה מפספס יוסמיטי (בעיני ה-שמורה של ארה”ב), ואת כל השמורות החצי מדבריות (גרנד קניון, ברייס, ציון, פייג’, סדונה, קניונלנדס, ארצ’ס ואחרים). בקנדה אתה מפספס את הרוקיז כמובן (בכלל לא בטוח שמתאים לטיול הזה).
-
תודה רבה על תגובתך.
כאמור אני מתכנן לנסוע במאי-ספטמבר, זאת אומרת אביב-קיץ.
האם אתה חושב שעדיף לוותר על הרכב לגמרי ולהתנייד בטיסות? האם יש נקודות שבהן כן עדיף לשכור רכב (במרכז ארצות הברית, קולורדו, וויומינג, אולי עדיף רכב)?
מה דעתך על להתחיל את הטיול בקנדה ולהתנייד באמצעות טיסות? כלומר, לא לשכור רכב בקנדה ולהחזיר אותו בארה״ב, אלא לשכור רכב בקנדה, להשתמש בו עד טורונטו, ו טורונטו לקחת טיסה לבוסטון?
-
צודק בהחלט. השמורות שציינת בהחלט מעניינות אותי מאוד וארצה לבקר בהן בטיול.
מהתבוננות שלך במסלול שציינתי, באילו נקודות לדעתך עדיף להשתמש בטיסות ובאילו נקודות בשכירת רכב?
-
אני מתעלם רגע מענייני ויזה, עלויות וקורונה.
היתרון הגדול ביותר של חוף לחוף (ולא שאני פוסל) זה להגיד “עשיתי חוף לחוף”. לדעתי, יש כמה מסלולים הרבה יותר מוצלחים מאשר “חוף אל חוף”.
הנה הצעה אחת:
להתחיל בסן פרנסיסקו, לעלול משם דרך צפון קליפורניה, אורגון ומדינת וושינגטון, משם להיכנס לקנדה אל הרוקיז הקנדיים. להתחיל להדרים דרך מסלול פנימי יותר (גליישר, ילוסטון, רוקיז אמריקאים) ומשם דרומה דרך השמורות אל לאס ווגאס. משם ללוס אנג’לס ולעלות בחזרה צפונה אל סן פרנסיסקו. (יש בדרך המון אתרי טבע וערים \ עיירות מעניינות, לא ציינתי כמעט כלום, רק את המסלול הכללי). זה מסלול שלהערכתי ייקח כ3-4 חודשים לעשות אותו (אני עשיתי את רובו הגדול אבל בהרבה טיולים נפרדים). המסלול מעגלי כך שהשכרת הרכב קלה יותר. בגלל אופי המסלול (מין לולאה צרה כזו) יש אפשרות לקצר או לחתוך בהרבה נקודות ולכן יש הרבה גמישות. כדי להוזיל עלויות, אפשר לישון ברוב הטיול בקמפינג עם אוהל, או מראש לשכור רכב קמפר (יש לי לינקים לחברות שמתמחות בזה). לרכוש מזון בסופרים ולבשל לעצמך. היה לנו טיול כזה של חודש וזה היה גם מהנה מאוד וגם די חסכוני.
אם תחבר לזה ביקור שבעצם מדלג בין ערים גדולות בחוף המזרחי (בין הערים נוסעים ברכבת \ אוטובוס \ טיסה) נראה לי שיהיה לך טיול מכובד מאוד. אבל גם לא זול…
אם בכל זאת בוער לך חלום ה”חוף לחוף”, אז בגלל שהטיול מתוכנן לקיץ כדאי לדעתי לעבור במסלול צפוני (צפונה מקו סט לואיס – דנבר).
-
@מטייל_4123859 אמר:
כאמור אני מתכנן לנסוע במאי-ספטמבר, זאת אומרת אביב-קיץ.
העונה בסדר גמור. יהיו ימים חמים מאד, אבל לפחות לא יהיו ימים נורא קרים עם רוחות מקפיאות.
האם אתה חושב שעדיף לוותר על הרכב לגמרי ולהתנייד בטיסות? האם יש נקודות שבהן כן עדיף לשכור רכב (במרכז ארצות הברית, קולורדו, וויומינג, אולי עדיף רכב)?
אתה מוכרח להתמקד ביעדים שאותם תרצה לראות ולפי זה להחליט איפה להיות עם רכב.
מה דעתך על להתחיל את הטיול בקנדה ולהתנייד באמצעות טיסות? כלומר, לא לשכור רכב בקנדה ולהחזיר אותו בארה״ב, אלא לשכור רכב בקנדה, להשתמש בו עד טורונטו, ו טורונטו לקחת טיסה לבוסטון?
אתה מפספס כאן משהו. אם תחליט בכל זאת לבקר גם בקנדה, כנראה שתתחיל בטורונטו שאליה תטוס ולא במונטריאול שמזרחית לה. לכן אני ממליץ על המסלול הזה: https://goo.gl/maps/mjfh98qYDPqE2pv76. גם את המסלול הזה צריך לשפצר ולחקור, אבל בכל אופן תתחיל ותסיים בטורונטו, וזה אכן יקל עליך עם שכירת הרכב (לקיחה והחזרה באותו מקום), ומטורונטו תטוס אכן לבוסטון.
-
מה דעתכם על המסלול הזה:
אינני רוצה לעשות “חוף לחוף” במטרה לסמן וי ולהתרברב שעשיתי “חוף לחוף”. אינני מתכנן כלל לעשות את כל הטיול עם רכב, אולי במרכז המדינה בלבד (קולורדו, וויומינג, פארקים לאומיים וכו’). אלו היעדים העיקריים שבהם אני רוצה לבקר.
-
ברשותי כאמור 4 חודשים, מאי-ספטמבר. (נתעלם רגע מהקורונה)
-
-
המסלולים שצירפת, ובעיקר הראושן, הם לחלוטין “חוף לחוף” גם אם לא “נגעת” במים בשני הצדדים. אתה מבזבז ה-מ-ו-ן זמן בנסיעות באיזורים פחות מעניינים.
הנה הצעה עבורך, כללית
מסלול שמתחיל בסן פרנסיסקו, יורד כביש מס’ 1 ללוס אנג’לס ומדרים על סן דייגו, משם חוזר ליוסמיטי אגם טאהו ונוסע צפונה דרך אורגון ושמורת קרייטר עד למדינת סיאטל (שמורת אולימפיק, הר רנייר, הר הגעש סט הלנה ועוד), חוצה את הגבול לקנדה ומבקר בונקובר ובאי ונקובר, משם מדרים בנסיעה ארוכה לילוסטון , סולט לייק סיטי ולשמורות המדבריות המדהימות (קניונלנדס, ציון, ברייס, פייג’, גרנד קניון ועוד) ומסיים בלאס וגאס.
משם טס לצד המזרחי (נגיד לניו יורק), נוסע בטיול משולב עיירות וטבע עד למפלי הניאגרה, עולה לטורונטו, ונוסע מזרחה למונטריאול, משם דרומה לבוסטון שם מחזיר את הרכב ומטייל עירונית בבוסטון, ניו יורק וושינגטון. ואז חוזר לארץ
לא לקחתי כאן בחשבון את הזמנים והתאמת האיזור והסדר לעונות השנה.
-
כן? אתה חושב?
אם נניח אבחר בטיסה משיקגו לדנבר הרי שחסכתי לעצמי נסיעה מיותרת באיזורים פחות מעניינים – לא כך?
-
אם המטרה היא לא מחוף עד חוף, למה ללכת דווקא על המסלול הזה? צמצם למקומות שהכי מעניינים אותך בארה”ב ובקנדה גם אם הם לא על קו המחוף לחוף. אולי תתמקד בחוף אחד, או חוף אחד פלוס טיסה ליעד-שניים בחוף השני. 4 חודשים זה לא כזה הרבה, מניסיון של טיול ארוך יותר באזור.
לשמורות צריך רכב. בשביל סתם לעבור מעיר לעיר לא צריך. השכרה לכל הטיול תעלה הון – תבדוק עלויות ותבין שכדאי לרדת מזה ולחשב מסלול מחדש. גם תוספת יקרה מאוד על זה שאתה מתחת לגיל 24 (מתחת לגיל 21 אין בכלל השכרת רכב, ובין 21-24 לא כל החברות ישכירו לך וצריך ביטוח צעירים יקר), גם תוספת יקרה על זה שאתה מחזיר במקום שונה מהאיסוף, ובטח אם צריך את הרכב גם לארה”ב וגם לקנדה. הרכב יבלע לך את כל התקציב.
