זיכרונות מקיץ 2019 - מהעולם שהיה לפני הקורונה
-
קניון הארה אכן תיירותי מאוד וקרוב לישוב מיירינגן כך שהוא נגיש לקהל הרחב ומוצף בתיירים ואולי זאת הבעיה... בדיוק הפוך מקניון גלצ'רשלוכט רוזנלוואי שנמצא במקום שהרבה יותר מסובך להגיע אליו, והוא הרבה יותר פראי וטבעי ולכן אנחנו אהבנו אותו יותר.
-
ועוד מוונגן
הבית שלנו בוונגן – מאחוריו אחו מקסים עם כבשים שצלצול הפעמונים שלהן היה קסום...(בלילה הן לא היו כך שלא הפריע)
-
כן אין ספק שקניון הארה הרבה יותר ממוסחר
אנחנו הגענו מיד על הבוקר בפתיחה וכך היינו די לבד...זה הפיתרון שמצאנו כדי להימנע מההמונים (למרות שאני אוהבת לשבץ קניונים ומפלים לסוף היום כדי לסגור ‘חורים’)
-
אנחנו העדפנו לא להיות תלויים התחבורה ציבורית בכלל, אם כי דווקא לגבי ונגן הנסיעה ברכבת שווה וזאת חוויה בפני עצמה בזכות הנוף במהלך הנסיעה שאינה ארוכה ומייגעת כמו לדוגמא בשינגה פלאט או אפילו ברכבת האדומה בשאמוני . אני מניחה שאצלכם הילדים יותר קטנים מאשר אצלנו ולכן חזרתם מוקדם לישוב כל יום כפי שרשמת. בכל זאת אם הייתם רוצים לבלות בבילוי ערב באינטרלקן במסעדות ובבתי הקפה הנחמדים שיש שם כפי שאנו עשינו ומאוד נהננו - האם זה היה אפשרי או שהקפדתם לחזור מוקדם בין השאר כי משעה מסויימת הרכבות לונגן כבר אינן פעילות?
-
תודה -
טייולנו עם פעוטה בת שנה ותשעה חודשים. חזרנו יחסית מוקדם כי אנחנו אוהבים להתחיל את יום הטיול מוקדם (8 וחצי כבר היינו בחוץ בכל בוקר) ולסיים יחסית מוקדם, וברוגע לבלות ו’להרגיש’ את עיירת הבית.
הרכבות בונגן היו עד מאוחר מאד (זכור לי אפילו 01:00 בלילה) והתדירות שלהן מעולה, כך שהן לא הגבילו אותנו.
אנחנו אוהבים מאד לטייל בשוויץ ברכבות, זה לא היה הטיול הראשון שלנו בשוויץ וכבר הכרנו את התחבורה הציבורית המעולה.
במקומות אחרים שטיילנו כן שכרנו רכב.
נכון שבימים מסוימים וונגן הוסיפה לנו 40 דקות נסיעה (מדהימה), אך היו ימים אחרים שכמעט ולא נסענו, וונגן קרובה מאד ליונגרפאו, למסלול ממינליכן לקלינה שידג, ללאוטרברונן ומפלי טרומלבאך, למיורן ולכל המסלולים היוצאים ממנה.
-
הי DINZ,
נראה שאת ויונה וקשת הייתן החלוצות כאן מהפורום שטיילו באלפים הברניים עם ילדים ממש קטנים (אצלך אפילו עם פעוטה) – שאפו לשתיכן!
אנחנו כאמור טיילנו עם ילדים בוגרים הרבה יותר, ולכן חלק מהמסלולים שאנחנו עשינו (שעליהם טרם דיווחתי) לא ניתן היה לעשותם בהרכב של ילדים קטנים בשום אופן!
עכשיו אני עוברת לדיווח הבא שלי (שהבטחתי מקודם שאפרט לגביו) ואלו מפלי גיסבאך (Giessbach Falls).
מדובר בסדרת מפלים הנמצאים מעל אגם ברינץ (הם נופלים מגבוה בהר ונשפכים עד האגם בסופם).
ניתן להגיע לאתר ב2 דרכים: באמצעות עליה עם פניקולור משפת אגם ברינץ (אחרי שייט באגם) או באמצעות הרכב בעליה עד לחניון רכבים של האתר (ברור לכם באיזו דרך מבין השתיים אנחנו בחרנו...).
רוב התיירים שמגיעים לאתר מסתפקים בטיפוס עד המפל שהולכים מאחוריו מתחת לסלע, ושם נשקף אגם ברינץ מבין סילון המים במראה מיוחד.
אנחנו בחרנו לטפס עוד הרבה יותר גבוה כאשר עברנו את כל סדרת המפלים השוצפים עד למפל הכי גבוה שנגיש למטיילים, ושם יש גשר מעל המפל שממנו יש תצפית יפה על אגם ברינץ והמסעדה במבט מגבוה.
העלייה למעלה די מתישה והשתמשנו במקלות הליכה כדי להקל על המאמץ (בהמשך במסלולים בעליה תלולה באלפים הצרפתיים הם באו לידי ביטוי הרבה יותר...).
בדרך למעלה עצרנו לפיקניק בטבע וישבנו על סלעים ביער (בסטייה קלה ממסלול הטיפוס המשולט), וכאשר הרמנו אבן עם צמחיה עליה (שהפריע לנו בנקודת הפיקניק שערכנו) גילינו להפתעתנו מתחתיה מאות קרציות! (שימו לב יש להיזהר מהן באתר זה!).
בחזרה למטה הגענו עד למסעדה שנמצאת סמוך לתחנת הפניקולור העליונה ומשם יש תצפית יפה על סדרת המפלים מלמטה כלפי מעלה.
סך הכול כל הטיול הזה לקח לנו כשעתיים בדרגת הקושי בינונית -מדובר בטיפוס רב עד למעלה עם עצירות מדי פעם לשתיית מים ומנוחה (ואנחנו גם עצרנו גם לפיקניק בתחילת העלייה כפי שכבר ציינתי).
המקום מומלץ מאוד והפתיע אותנו לטובה (הציפיות שלנו היו לפחות מזה בגלל הסיפורים שקראנו על האתר כששם לא פורט לגבי המסלול המלא עד למעלה), ובזכות העלייה המלאה עד לפסגת המפלים זה לדעתנו משדרג את הטיול משמעותית וזאת גם ההמלצה שלנו – לעשות את המסלול מלא.
הבונוס הנוסף: טיילנו כמעט לבדנו בעליה במסלול זה, ואין כלל עומס מטיילים וצפיפות רבה כמו שקיימת במפל תחתון שמתחת הסלע – שם רבים עוצרים לצלם מאחורי סילון המים (דווקא מטיילת עם ילד צעיר יחסית עלו איתנו באותו המסלול לסדרת המפלים עד שהתייאשו לקראת סוף העלייה ואנחנו המשכנו עד הסוף).
מצרפת תמונות ממפלי גיסבאך המקסימים:
___
___
___
-
התמונה האחרונה ממש מדהימה! נראה שממש שווה לעשות את הטיול עד הסוף.
לגבי זה שהייתי חלוצה, אז זה לא כך, לפורום הזה יש היסטוריה מפוארת...
היו פה הרבה גולשים מדהימים שהיום לצערי לא נמצאים...והם אלו שסיפרו פה על טיולים לשוויץ עם הילדים ולמעשה נתנו לי את האומץ לעשות את זה.
נסי לדפדף אחורה בפורום (ולא בבלוגים ששם אין הרבה) לשנים מ2005 ועד 2014 ותמצאי פה שפע של סיפורי טיול בשוויץ עם ילדים.
-
מדהים מזכיר קצת את מפלי הטריברג -
אני יחסית חדשה כאן בפורום אך יצא לי לקרוא לא מעט סיפורי טיול ודיווחים של גולשים על שוויץ והאלפים הברניים (בעיקר מהשנים האחרונות), אך בהרכב גילאים כמו שלכם כמעט ולא יצא לי לקרוא.
ללכת כל כך הרבה אחורה בזמן ובשנים לא ראיתי צורך (מה גם שחלק מהמידע שתואר אז בטח כבר לא רלוונטי לעכשיו כך אני מעריכה...).
מבחינתי לטייל עם ילדים קטנים התאים יותר ליעדים כמו הולנד, היער השחור ואפילו אוסטריה שם יש יותר אטרקציות המתאימות לילדים קטנים, ואפשר לשלב את זה עם טיולי טבע במסלולים בדרגת קושי קלה (אבל אתם הוכחתם שזה אפשרי גם בשוויץ ונראה שהיה לכם אחלה חופשה).
אנחנו בטיול הזה מאוד נהננו מהעובדה שהילדים כבר גדולים וכך יכולנו להרשות לעצמנו לטייל במסלולים יותר מאתגרים (שבשנים קודמות לא חשבנו אפילו לטייל באופן כזה), ולמרות שזה לא היה קל בחלק המקרים (בעיקר באגם הלבן) – זה היה שווה כל רגע!
גם הטיפוס עד לראש מפלי גיסבאך לא היה פשוט ודרש מאמץ רב, ובהרכב שלנו זה התאפשר - אז נסיים ב2 אחרונות משם:
___
-
-
לפני שאמשיך לדיווח הבא שלי אני רוצה לציין את הבן שלי שרק בזכותו אתם זוכים לדיווחים ולתמונות!
הוא זה שמדרבן אותי לרשום כאן והוא גם זה שיצר את החשבון שלי ב"למטייל" וגם עוזר לי עם העלאת התמונות ובחירתן, וגם מגיב מדי פעם (במקומי) לאלו שרושמים כאן תגובות.
הילדים שלי (כמו אני מניחה של רבים מכאן – אלו עם המתבגרים...) שקועים בZOOM ובמחשבים מבוקר ועד ערב עכשיו בעידן הקורונה, וכבר קשה מאוד להוציא אותם מזה...
לצערי הרב זה גם מרחיק אותם מהחוויות של הטיולים בחו”ל שמתעמעמים עם הזמן שחלף מהפעם האחרונה... ולאור המגפה שלא תעזוב אותנו כל כך בקרוב החלום לשוב ולטייל איתם בהרכב המלא לפני הבגרויות והצבא הולך ומתרחק...
אז לפחות בשבילו (כמו בשבילי) הדיווחים כאן עוזרים להתגבר על המחסור,וטוב שיש את התמונות כדי להיזכר..
אז שוב תודה לבן שלי וקדימה לדיווח הבא....שמגיע מקום מיוחד מאוד והוא: קניון גלצ'רשלוכט רוזנלוואי (Gletscherschlucht Rosenlaui) אליו הגענו בנסיעה ישירה מחניון הרכבים של מפלי גיסבאך (עליהם דיווחתי בדיווח הקודם שלי).
הנסיעה היא בדרך צרה אליה פונים לפני הישוב מיירינגן כאשר יש בדרך עמדת תשלום אבל ללא שומר (פשוט עוצרים ומשלמים באשראי במכונה – אחרת מסתכנים בדו"ח מפקח מקומי).
המסלול בתוך קניון טבעי וממש נכנסים בין הנקרות החצובות בסלע וצועדים שם בין קירות הקניון הצרים – התחושה של טבע פראי ובתולי, והחוויה שלנו שם הייתה הרבה יותר חזקה מזאת של קניון הארה שם מדובר באתר תיירותי ומסחרי.
בנוסף – יתרון נוסף ומשמעותי: בעוד בקניון הארה וכן בגלצ'ר שלוכט של גרינדלוולד היו הרבה מטיילים שטיילו במקביל אלינו – במסלול הזה היינו כמעט לבדנו (בגלל שהמקום אינו נגיש כמו 2 הקניונים האחרים אז הוא פחות הומה בתיירים).
המסלול מתחיל במפל יפה לפני הכניסה לתוך הקניון, ממשיך בחלק היפה ביותר בין קירות הקניון ומתחת המים השוצפים (בחלק הצר ההליכה קצרה בהרבה מאשר בקניון ושלוכט של גרינדלוולד), ומסתיים שוב במפל בחלק הפתוח שלו כאשר יוצאים מהקניון הצר שוב אל הטבע הפראי.
המסלול כולו מגוון ומומלץ מאוד – שעה של טיול בדרגת קושי קלה כאשר הבעיה העיקרית זה להגיע עד לשם בנסיעה ארוכה ופתלתלה עם הרכב (אפשר להגיע גם באמצעות אוטובוס דואר שעוזר במקום).
מצרפת תמונות משם:
___
___
___
-
תודה רבה על הדיווח המפורט. וגם לבן על הדרבון והעידוד.
התמונות נהדרות והנופים מקסימים.
מקווה להגיע לשם ביום מן הימים
-
עוד כמה תמונות ממפלי טריברג שצילמתי
-
הי סמדרולה וברוכה המצטרפת לשרשור.
הנופים אכן מקסימים ואנחנו שמחים מאוד שבחרנו בשילוב של האלפים של שוויץ וצרפת באותו הטיול כי מזה פחות מקובל (תחושת הבטן שלי ניצחה שאולי לא נספיק את שני היעדים בהרכב המשפחתי המלא, ולא רצינו לוותר על 2 החלומות שהוגשמו לבסוף).
אני מאמינה שגם את וגם אביבית שמתעניינת ביעד זה תזכו לבקר שם – שוויץ אמנם יקרה מאוד אבל עדיין נמצאת באירופה וקרוב אלינו וזה לא יעד בלתי מושג (רק תצטרכו לחכות מעט עד שהקורונה תחלוף...).
תודה גם לך סיגל ולכל מי שמשתף בתמונות (אתם מוזמנים להמשיך).
השרשור מתארך לו, ולכן אני רוצה לסכם את החלק של שוויץ ולעבור אל האלפים הצרפתיים, אז… לסוף שמרתי את הדובדבן שבקצפת!
אז בצער רב אני נאלצת לנפות מקומות נוספים בהם בקרנו בשוויץ (והבולטים מבין אלו שלא דיווחתי אודותיהם הם: מפלי ריינבך ליד מיירינגן ואגם אושנזי שמעל הישוב קנדרסטג – מקומות יפים מאוד אבל לא ברשימת הThe Best שלנו), ולעבור היישר אל היום האחרון בו טיילנו באלפים הברניים במסלול הטיול היפה היותר אותו עשינו בשוויץ והוא: מעבר הרים גרוסה שיידג ומסלול הטיול בירידה אל גרינדלוולד.
כאן אני מתחילה בדיווחים יותר נרחבים שילוו ביותר תמונות לגבי מסלולי טיול שמבחינתנו היוו את שיאי הטיול - לכן אלו יהיו סיכומים בהמשכים ולא בפעם אחת כמו עד עכשיו.
אז נתחיל בגרינדלוולד המקום ששימש כבסיס טיול הכוכב שלנו בשוויץ (התמונה של הישוב עם הענן על ההר צולמה בשעת השקמה באותו בוקר אחרון בו טיילנו באלפים של שוויץ), ובנסיעה באוטובוס הדואר עליו עלינו מתחנה שסמוך למלון Wetterhorn.
כרטיסים לנסיעה באוטובוס יש לקנות בקופה שנמצאת בסמוך לתחנה (שכאמור נמצאת בסמוך למלון Wetterhorn בגרינדלוולד), ובמקום חניון רכבים גדול בו החנינו את הרכב.
אנחנו רכשנו כרטיסים רק לכיוון אחד עד לפסגת מעבר הרים גרוסה שיידג ומשם ירדנו בחזרה בצעידה רגלית במסלול מענג בירידה לגרינדלוולד .
האוטובוס איטי להחריד וכל מספר שניות הוא צופר בקולי קולות במהלך הטיפוס למעלה – החוויה בנסיעה איתו אינה נעימה מצד אחד: בגלל הצפיפות כאשר עולים יחד איתך אליו מלא תיירים (בנסיעה שלנו הוא היה מפוצץ), וכן הנסיעה האיטית והמייגעת בדרך למעלה...
אך מצד שני זה מאפשר תצפיות יפות במהלך הנסיעה בעליה מול ההרים והקרחונים – ובתמונות ממהלך הטיפוס באוטובוס אסיים דיווח זה (לפני הדיווח הבא מטיול טיול זה שיגיע בהמשך...)
התמונות מגרינדלוולד:
ותמונות מהנסיעה באוטובוס:
-
במבי, תמונות מקסימות!
כל כך רוצה להגיע כבר לשם! זה נכון שכשהילדים יגדלו נוכל לעשות מסלולים מאתגרים יותר. מצד שני, אני מניחה שגם נפספס חלק מהמסלולים (כגון מסלולי הגמדים) וגינות השעשועים שיהיו כבר קטנים עליהם.
בכל מקרה, ממשיכה לקוות שהקיץ הבא יהיה טוב יותר מקודמו ויאפשר סוג כלשהו של טיולים.
בינתיים מסתפקת בתמונות ובסיפורים שלך ושל כל המצטרפים.
אם יש לך או לאחרים גם המלצות לינה שוות תרגישו חופשיים להוסיף. אפשר גם בפרטי.
תודה על שהחזרת קצת מאווירת הטיולים לפורום
-
קודם כל תמונות מאוד יפות,שנית שוויץ אומנם מאוד יקרה גם המסעדות שם יקרות,אבל היא באמת יפה. -
היי זאת תמונה שצילמתי בשוויץ תהני
-
אביבית, אני מחזיקה לך אצבעות שתוכלי לטייל בשוויץ עוד בקיץ הקרוב.
אני כידוע אינני אופטימית כלל לגבי הקיץ הקרוב ואף מעבר לכך... אבל מי שיידע לקחת סיכון מחושב יוכל אולי ליהנות מחופשה עם מגבלות רבות לצד סכנות רבות, כאשר לחלק זה יצליח (כמו איילת מהפורום שנהנתה בקרואטיה), ולחלק אחר לא (כמו אלו שטסו ליוון ולעוד מדינות שבזמן שהותם שם הפכו למדינות אדומות כשחלקם אף נתקעו שם ונזקקו לטיסות חילוץ).
בכל מקרה לי ולמשפחתי כל עוד אנחנו בצל הקורונה זה לא מתאים לצאת לחופשות בחו"ל!
לגבי מה שרשמת בהקשר למסלול הגמדים וגינות השעשועים בשוויץ: אז שוויץ בהחלט משלבת גם באתרי טבע פינות לשעשועים וכן אטרקציות, אבל הטבע שם כל כך עוצמתי ומסלולי הטיול כל כך מגוונים ומרשימים שלדעתי חבל "לבזבז" ימים ושעות על בילוי במתקני שעשועים ואפילו על אטרקציות "שוות" אפילו כמו האומגה ומתקן הנשר בפירסט והקרטינג בבוראט שאנחנו ויתרנו עליהם רק כדי להספיק לעוד מסלול טיול מדהים בשינגה פלטה אחרי פירסט ביום יפה שאיפשר זאת (מסלולי טבע יפים לילדים, גינות שעשועים ואטרקציות תמצאי בשפע ביעדים אחרים באירופה, ולדעתי אין להם ערך מוסף דווקא בשוויץ).
אז אחרי שהבעתי מעט את דעתי נחזור אל הטיול שלנו אל מעבר גרוסה שיידג שהיה גולת הכותרת של החלק של שוויץ, ואל כמה תמונות מפסגת המעבר בתצפית אל עבר עמק Reichenbachtal (שבו מצוי גם קניון Gletscherschlucht Rosenlaui עליו דיווחתי כמה ימים קודם).
___
___
___
-
הי במבי, דינז, סיגל, סמדרולה וכל שאר העוקבים.
חזרתי לשרשור אחרי הפסקה קלה, ואני בולעת את התמונות בשקיקה. אכן איזור בלתי-נתפס ביופיו.
השנקל שלי בסוגיית שוייץ עם ילדים קטנים או גדולים:
בתחילת דרכי כמארגנת טיולים משפחתיים, לפני כעשור, נטיתי גם אני לחוכמת ההמונים, לפיה למשפחות עם קטנטנים עדיף לסוע למקומות נוחים ועמוסי אטרקציות כמו הולנד, היער השחור וכו’, ולהשאיר את שוייץ לגיל מבוגר יותר של הילדים. אני עדיין רואה את ההגיון שבזה – הדבר הכי עוצמתי בשוייץ הוא הטבע והפסגות – שני מקומות שפחות מתאימים לפעוטים (מגובה מסויים ומעלה אפילו אסור לקטנטנים לעלות מסיבות רפואיות).
יחד עם זה, בשנים האחרונות התפיסה שלי בארגון טיולים קצת השתנתה – אני חושבת שיש המון דרכים להנות בכל מקום, יתרונות וחסרונות לכל גיל. כך, למשל, ניצלנו בשוייץ היקרה מאוד את כרטיסי ה”ג’וניור” לשלושת ילדינו שחסכו לנו מאות יורו, ובשורה התחתונה די הישוו את עלות הטיול הזה לטיולים במקומות אחרים שנחשבים זולים יותר. כמו כן, מסלול הגמדים היה מופלא ממש עבור הילדים שלנו, כמו גם המוזיאון הפתוח בבאלנברג, שהיווה שילוב מנצח בין “אטרקציות” שמרתקות את הילדים לנוף הבונבוניירה השוייצרי שבתוכו כל היופי הזה מתקיים, כך שגם ההורים נהנים מכל רגע.
כשאני רואה עכשיו את כל התמונות שלכן זה עושה לי חשק עצום לחזור לשם להשלמות בטבע, אולי כבר בהרכב זוגי כשילדה אחת פרחה מן הקן ועוד שניים לומדים לבגרויות (ואחרי הקורונה, מי יודע, אולי כבר יגיע הגיוס
).ועכשיו חוב שלי לבמבי – תמונות מהיונגפראויוך.
וגם מהמוזיאון הפתוח בבאלנברג, אתר שלדעתי לא מקבל פה את הכבוד הראוי לו: אנחנו הגענו אליו די במקרה, הוא היה אצלי ברשימת ה”רזרבות”, כאשר בתוכנית היו עליות לפסגות בכל יום במשך שבוע. בפועל, אחרי 3 ימי פסגות אינטנסיביים, הרגשנו צורך לגוון במשהו קצת יותר רגוע, וכך שלפתי מהרשימה את המוזיאון הפתוח שהיה, כאמור, שוס אמיתי.
