זיכרונות מקיץ 2019 - מהעולם שהיה לפני הקורונה
-
עכשיו הגענו אל הפוסט האחרון שאני מעלה בחלק של שוויץ בטיול (לפני המעבר לצרפת):
אז אני חוזרת אל מסלול ההליכה של היום האחרון בשוויץ, ולחלק האחרון שלו אחרי הירידה מדרך הקרחונים למטה אל החלק הנמוך שנמצא כבר בפאתי הישוב גרינדלוולד, ושם יש תצפיות יפות מאוד אל עבר הפסגות עם הקרחונים ואנחנו מתקשים להיפרד מהמקום...
עלתה בנו המחשב אולי להתחיל לצעוד לכיוון הקרחונים ולהמשיך את הטיול בסטייה מהמסלול הראשי שמשולט ומסודר ומביא עד לחניון שבו הרכב שלנו חנה – זאת הייתה התלבטות קשה אך השיקולים נגד היו: עייפות אחרי שכבר טיילנו כמה שעות (אחרי מס' ימים של טיולים אינטנסיביים בשוויץ), וכיוון שהיינו צרכים להתארגן לקראת המעבר לצרפת, והיינו קצת מוגבלים בזמן כי רצינו גם לקנח את החלק של שוויץ בבילוי לילי באינטרלקן (אחרי שכבר יצא לנו לבלות בה לילה אחד בבית הקפה ובשיטוט ברחוב הראשי שהיה מאוד מוצלח).
אז התחלנו ללכת חזרה אל הרכב ואז הסתובבנו חזרה במטרה בכל זאת לטייל אל הקרחונים כי זה היה מפתה...אך לבסוף ההחלטה לסיים את חלק הטיולים בשוויץ נפלה כי היה בתכנון הטיול שלנו בהמשך טיול אל קרחון הארג'נטייר באלפים הצרפתיים שם ממש עולים על הקרחון - אז אמרנו לעצמנו שנשמור את החוויה הזאת לחלק של לצרפת...
אז אסיים את הדיווחים שלי מהחלק של שוויץ עם תמונות אחרונות אותן אני מצרפת מהתצפיות בסיום מסלול ההליכה המדהים שעשינו בירידה מגרוסה שיידג אל גרינדלוולד, וכן עוד תמונות אחרונות למזכרת מאגם באכלפ המדהים.
___ 
-
ואוו מהמםםםם -
יום המעבר משוויץ לצרפת:
את יום המעבר מהאלפים הברניים לצרפתיים תכננו כיום נסיעות עם הרכב בדרכי נוף ולא באוטוסטרדות - רצינו לחוות את שוויץ הכפרית באזורים אחרים ושונים קצת בנופים שלהם לעומת מה שראינו עד אז.
יצאנו יחסית מאוחר לדרכים אחרי התארגנות איטית בהשוואה לימים קודמים בהם יצאנו מוקדם לימי הטיול (שהיו אינטנסיביים מאוד), אז הפעם הרשינו לעצמנו מעט להאט את הקצב בבוקר שבא אחרי הלילה האחרון בשוויץ בו בילינו באינטרלקן עד שעה מאוחרת יחסית.
מסלול הנסיעה שבחרנו (שאגב גם ה-waze בחר עבורנו כאשר ביטלנו את האופציה של נסיעה בכבישים מהירים) עבר דרך אחד מכבישי הנוף היפים בשווייץ שמתחיל באזור האגמים בפניה משפיץ ובהמשך מטפס להרים ועובר בקרבת הישוב גשטאד (Gstaad) שבו עצרנו לטייל בשוטטות במרכז הישוב שהמה באנשים.
אח"כ המשכנו בנסיעה בכביש צר והררי עד לישוב איגל (aigle) אליו יורדים בירידה חדה ובכביש עוד יותר צר על סלע הר מלא בגפנים סביב, ובנסיעה איטית מאוד כאשר נתקענו בפקק ארוך בדרך זו – ההמלצה שלי רק למי שיש לו זמן לנסוע בכביש זה כי זאת נסיעה יפה מאוד ושונה לחלוטין מנסיעה בכבישים מהירים בה לא ניתן להתרשם כלל מהנופים היפים ששוויץ מספקת.
עצירה עשינו על שפת אגם ז'נבה עדיין בשוויץ, ומשם נסיעה עד הישוב מרטיני (martigny) שם פנינו בעליה תלולה בכביש צר ועוד יותר מפחיד מזה של איגל מול מדרון ארוך ובלתי מסתיים להמשך נסיעה בדרכים הרריות עד לחציית הגבול לצרפת קצת אחרי הפניה אל סכר אמוסון ((emosson.
חשבנו לעלות אל הסכר ולבקר בו (טיול שדרש מספר שעות) אך השעה כבר הייתה מאוחרת יחסית אז ויתרנו ובמקום זה הלכנו אל מסלול טיול אל מפל Cascade de Bérard שכבר נמצא בשטח צרפת אחרי שחוצים את הגבול .
המסלול מתחיל קצת אחרי הישוב Le Buet והוא מוביל אל מפל יפה בין סלעים אחרי הליכה רגלית של כ20 דקות לערך במסלול שעובר בתור יער, כאשר את הרכב החנינו בתחילת המסלול מול שער ברזל (שלא אפשר מעבר רכבים).
בסיום הטיול אל המפל כבר התקרבה שעת החשכה אז המשכנו בנסיעה בירידה על כביש D1506 אל עבר עמק שאמוני, ואז אל מול עינינו מתגלה הדבר אליו חיכינו כל הטיול הזה – ההרים המושלגים של פסגת המונט בלאן!
ועכשיו לסיום דיווח זה ולפני התמונות שאצרף מיום המעבר אז וידוי אישי: אחרי שקראתי מלא סיפורי טיול ודיווחים מהאלפים הצרפתיים של גולשים מהפורום של “למטייל” שטיילו ודיווחו משם, וכל כך התרשמתי מהתמונות והמראות...
חיכיתי בכיליון עיניים להגיע בעצמי אל היעד הנכסף הזה, ולחוות בעצמי את מה שאחרים שכל כך היטיבו לתאר וגרמו לי להרגיש....אז אני כל כך מבינה ומזדהה איתך אביבית שכבר מתה להגיע לשוויץ ולחוות בעצמך את מה שמתארים האחרים שטיילו שם.
הטיול שלנו בראש ובראשונה תוכנן לאלפים הצרפתיים זה היה גולת הכותרת של הטיול שלנו (וכאמור בהתחלה חשבנו על כוכב שאמוני וכוכב אנסי כפי שרבים כאן מהפורום עשו), כאשר האלפים הברניים היו רק בונוס – אך איזה בונוס זה היה...
בדיווח הבא שלי על מסלול הטיול הראשון שעשינו באלפים הצרפתיים בעליה לאגם הלבן – בתחילת המסלול הנוף לא הרשים אותנו, והרגשנו שהם לא ישתוו לנופים שחווינו באלפים הברניים, ושזה לא כוחות ונתאכזב....
אבל ככל שטיפסנו לגובה הדעה שלנו השתנתה, ולכן חכו לדיווחים הבאים שלי ותראו שהם ניצחו בסוף ובגדול!
מצרפות תמונות מיום המעבר משוויץ לצרפת:
הנסיעה בדרך הנוף ההררית בשוויץ
ועוד תמונה
מסלול הטיול אל מפל Cascade de Bérard
ועוד תמונה
המפל מקרוב
ועוד תמונה
ברוכה הבאה שאמוני!!!
-
עכשיו יצא לי לראות את השרשור הזה – שרשור מדהים ומפלצתי!
מבטיחה להצטרף אליו אחרי שאסיים עם השרשור שלי
וככל שהוא מתמשך זה מבשר לנו שהחזרה לשגרה עדיין רחוקה מאוד...
-
-
במבי תמונות נהדרות!!!
שוב מחזירות אותי לתכנון המקורי שלי לקיץ 2020 (תגידי מה זאת ההתעללות הזאת...? חחח)
הכוכב הראשון שלנו היה מתוכנן להיות בוילאר סור אולון ומשם יום אחד תוכנן לאזור סכר אמוסון. כמובן גם Aigle עם הטירה היפה (ופארק חבלים לילדים, אפרופו הדיון הקודם) היו בתכניות. וביום המעבר לאלפים הברניים חשבנו לנסוע דרך גשטאד.
אין ספק שההספקים שלכם מרשימים! נראה לי פי 2 משלנו.…
תזכירי לי בני כמה היו הילדים שלך בזמן הטיול הזה?
-
יופי של כניסה לאלפ”צים הבאתם!
Cascade de Berard הוא אתר לא יומרני אבל מאוד מתגמל. כשמגיעים לשאמוני בפעם הראשונה רוב המטיילים מעדיפים, בצדק, לנצל כל יום יפה לעלייה ברכבלים לטיולים בפסגות – יש איזה 7-8 רכבלים בעמק שאמוני, ומכל אחד מהם יוצאים כמה מסלולי הליכה, ככה שלא חסר למלא טיול שלם רק בהם (בזוכרנו שגם לא תמיד בכל הימים מזג האויר מאפשר זאת).
אנחנו הגענו למפל ברארד בסבב השני שלנו באיזור, אחרי שקיצרנו את מסלול ה-TMB לטובת טיולים קלילים יותר בשאמוני, וכך מצאנו את המסלול הזה, שהיה מהנה ביותר.
-
זה לא שלילי חס וחלילה!
יש אפילו מונח כזה הקרוי “שרשורפלצת” ויש לו אפילו פירוש: פוסט עם הרבה מאוד תגובות ותתי תגובות.
התמונות שמעלים שם נהדרות וגם הדיונים מעניינים ומחכימים, ונחשפתי אליו כעת לראשונה.
-
בטיול ההוא ילדיי היו בני 16 ו14 – וזה היה הבדל גדול לעומת טיולים קודמים איתם!
הם ויתרו על אטרקציות רבות (שגם גוזלות זמן יקר כמו לדוגמא פארק חבלים) לטובת עוד ועוד מסלולי טיול בטבע שהפכו עבורם לאטרקציות בפני עצמן וההספק עלה בעקבות כך.
נתקלנו גם בקשיים חייבת לציין, והשיא היה במסלול הטיול בעליה לאגם הלבן (שהוא המקום הבא שעליו אדווח) – ומסלול ההליכה שעשינו שהוכתב עקב השבתת רכבלים בקיץ 19 , והוא היה מאוד מאוד קשה ומאתגר עבורם, ואפילו אנחנו ההורים התקשינו מאוד ללכת במסלול זה!
אני חושבת שלגביך הילדים קצת גדלו מאז התכנון הראשוני שלך אז אולי תוכלי לעשות התאמות וקצת "לאתגר" אותם יותר במסלולי טיול קצת יותר ארוכים.
אני ממליצה לך על הטיול מגרוסה שיידג לגרינדלוולד עליו דיווחתי בסיום החלק של שוויץ – מקסימום תעלו עם האוטובוס ותרדו איתו בחזרה אחרי שטיילו קצת למעלה במעבר ההרים ובקרבתו בטיול בטבע וחזרה לנקודה בה האוטובוס דואר אוסף את הנוסעים בדרך חזרה לגרינדלוולד.
ובדיעבד הייתי מייעצת לך לוותר על הכוכב בואן סור אולון לטובת עוד ימים בכוכב של גרינדלוולד שם יש הרבה מאוד אופציות גם לטיולים ויש גם לאטרקציות ולא חסר דבר גם לא לשבוע ימים!
לא הייתי בואן סור אולון אבל לפי מפת גוגל אני רואה שהיא ממוקמת לא במקום אידיאלי - יש שם באזור המון כביש מתפתלים, ומבחינתנו הנסיעה בכבישים ההרריים בקרבת הישוב איגל וכן בעליה ממרטיני לסכר אמוסון הייתה חוויה חד פעמית שלא נחזור עליה!
ואם צריך לבחור מילה אחת למה שהרגשנו בנסיעות הללו אז היא: סיוט!
-
מסכימה לגבי כביש מרטיני-שאמוני. עשינו אותו לשני הכיוונים ביום אחד שבו נסענו משאמוני למונטרה (ממרטיני למונטרה זו כבר נסיעה נוחה וישרה יותר בעמק), החזור היה לנו די נסבל (בעליה) אבל בהלוך אחד הבנים הרגיש ממש לא טוב, היינו חייבים לעצור בצד, לרדת מהאוטו וממש לשבת שם איזה רבע שעה עד שיתאושש.
-
אני מחכה בקוצר רוח לסיפור האגם הלבן! מקום נהדר, שהעליה אליו אכן קצת מאתגרת. בגילאי 14-16 הילדים בדרך כלל כבר בכושר הרבה יותר טוב מהוריהם...
-
היום אני כבר לא אספיק לדווח על הטיול לאגם הלבן במסלול הטיול שעשינו מחניון Col Des Montens בטיפוס רגלי מפרך עד Lac Blanc.
אני מקווה שמחר אוכל להתחיל בדיווח שיהיה ארוך ומפורט לגבי מסלול הטיול שזכה אצלנו למקום הראשון בכל מסלולי הטיולים שעשינו!
אז בינתיים מצרפת תמונות מבוקרו של אותו יום טיול , וכן של מסלול הטיול ע”פ מפת גוגל (ולקח לנו הרבה יותר זמן מהחישוב שגוגל מפות חישב – למעשה זה היה יום טיול מלא מבוקר ועד שעות אחה”צ המאוחרות).
תמונה מבוקר הטיול לאגם הלבן
ועוד תמונה
ועוד אחת
ומסלול הטיול שעשינו ע”פ גוגל מפות
-
מסלול הטיול לאגם הלבן – קיץ 2019 :
הגענו לדיווח מהמקום שזכה אצלנו במשפחה במקום הראשון מבין כל מסלולי הטיול שעשינו בטיול קיץ 19 – מסלול הטיול מחניון הרכבים Col Des Montens ועד לאגם הלבן Lac Blanc.
בהכנות לקראת הטיול קראתי והתעדכנתי כאן בפורום ובאתרי האינטרנט של שאמוני לגבי סטטוס הרכבלים שמתוכננים להיות פעילים באותו קיץ, ולצערי הרב נודע לי ששני רכבלים שמאוד בניתי עליהם מושבתים עקב שיפוצים דווקא בקיץ 2019 כאשר אני מגיעה ליעד עליו חלמתי .
2 הרכבלים שהושבתו באותו קיץ היו: הפלג'ר (FLEGERE ) ולוגנן (LOGNAN) – לגבי האחרון היה רכבל חליפי שנותר פעיל והוא: פלאן ג'וראן (PLAN JURAN) שגם מוביל אל קרחון הארג'נטייר שהיה היעד האחד בו תכננו לטייל (אמנם ההליכה ממנו אל הקרחון יותר קשה מאשר מרכבל LOGNAN אך עדיין הייתה חלופה)...
לעומת זאת לרכבל הפלג'ר לא היה תחליף ברמת רכבל חליפי בדרך לאגם הלבן היעד שלא רצינו לוותר עליו – אז חיפשנו דרכים חלופיות להגיע אל היעד הנכסף הזה מה שהוביל אותנו לבסוף אל מסלול ההליכה שעליו אדווח כעת (ואתמול צרפתי מפה של מסלול הטיול אותו עשינו).
מדובר בעליה קשה מאוד מאוד – מסלול בדרגת קושי גבוהה ++ עבור מי שאינו מורגל בטיפוסים בהרים (ואנחנו לא כאלו), זה חייב אותנו לעשות שימוש במקלות הליכה ובלעדיהן לא היינו מצליחים לצלוח מסלול זה מתחילתו ועד סופו .
ההתחלה בעליה בטיפוס מהחניון אל ההר בקטע הכי פחות יפה של המסלול, כאשר בקטע זה גם סבלנו מהשמש שהכתה בנו ומהחום הרב, ולכן נאלצנו לעשות מלא הפסקות למנוחה ולשתיית מים, ובנוסף לא התרשמנו כלל מהנופים והייתה תחושת אכזבה בהשוואה לנופים שחווינו במסלול האחרון באלפים הברניים ושוויץ (מסלול הירידה מגרוסה שיידג אל גרינדנוולד).
הילדים שלי הכריזו מיד על ניצחון מוחץ לטובת האלפים הברניים והאכזבה נכרה על פניהם (כאשר אנחנו ההורים בשלב זה עדיין לא מהרנו לשפוט...) – מה שעוד אוסיף לתחושה הלא טובה הייתה קבוצת מטיילים מקומיים (דוברי צרפתית) שמשום מה נצמדה אלינו בכל קטע העלייה הראשונה,
והם הציקו לנו בכל הקטע הזה של הטיפוס, וכל פעם שעצרנו גם הם עצרו כעבור זמן קצר ולא יכולנו להתנתק מהם...
השינוי התחיל כאשר סיימנו את העלייה המתישה בקטע הראשוני והתחלנו לצעוד בקטע יותר מישורי ובגבהים: מזג האוויר עבר שינוי כאשר מקטע זה השמש הוסתרה ע"י עננים וזה הקל עלינו במאוד בהמשך המסלול, קבוצת המטיילים המקומיים התרחקה מאתנו (נפגש איתם שוב בהמשך...), והנופים התחילו להשתנות כאשר קרחון הארג'נטייר (Argentière Glacier) וכל העמק נגלה לנו במלוא יופיו מגבוה, וההר הצחיח מתחילת מסלול ההליכה פתאום הראה סימני חיים ופריחה... ואז גם הגיע ה"כוכב" של מסלול זה!
מצורפות תמונות מהקטע הראשוני של מסלול הטיול בטיפוס בדרך לאגם הלבן:תחילת המסלול בחניון הרכבים
קרחון הארג'נטייר ממרחק
ועוד תמונה
סיום העלייה הקטע הראשוני
ההרים המושלגים ממרחק בתחילת הצעידה במקטע השני של המסלול 
ה"כוכב" של המסלול בהופעה ראשונה
-
הי במבי, תמונות נהדרות מנופים מוכרים ואהובים!
היתה לכם עוד אופציה להגיע לאגם הלבן, במסלול קל יותר. סימנתי לך על התרשים: עולים ברכבל משאמוני ל-Planpraz (ממנו עולה רכבל נוסף לתצפית הברוונט שהיא מומלצת בכל מקרה). סימנתי את זה בחץ ובספרה 1. מפלאנפראז הולכים במסלול של כשעתיים שהוא די מישורי עד לתחנת הרכבל פלג’ר (שהיתה סגורה בקיץ 2019), סימנתי את זה בקו מקווקוו, וממנה מטפסים לאגם הלבן, טיפוס של כשעתיים, שזאת הדרך שלרוב עושים כאשר רכבל הכסאות מפלז’ר לאינדקס סגור. המסלול שבין פלאנפראז לפלז’ר עובר ב”מרפסת” שמעל עמק שאמוני ומול רכס המון בלאן, כך שהנופים הם היפים ביותר שיש באיזור.
בכל מקרה, נראה שגם הדרך בה בחרתם היתה מוצלחת מאוד! (אך אולי המפה הזאת תשמש את הדורות הבאים..)
-
תודה על המפה שצרפת (בהחלט יכולה להיות שימושית עבור המטיילים הבאים). תודה גם על התמונה שצרפת אתמול ממפל ברארד (השלים לי צילומים מהמקום כי דווקא התמונה מזווית הצילום שלך יצאה לי מטושטש). לגבי המסלול שאת ציינת: אנחנו עלינו על הרכבל planpraz והמשכנו לתצפית מהברוונט ביום האחרון של הטיול. האם כוונתך להלוך וחזור מהרכבל הזה לאגם הלבן וחזרה?
-
זאת אופציה, כן. דרך איפה חזרתם מהאגם הלבן? אני ממתינה בסבלנות לסיפור שלך
-
אנחנו בחזור ירדנו את כל הדרך שבה עלינו בהלוך – כלומר חזרנו אל אותו חניון רכבים ב Col Des Montens .
האופציה שאת הצעת לדעתי הייתה עדיפה רק במקרה ובו רוצים לשלב גם את הרכבל ותצפית הברוונט באותו יום טיול של האגם הלבן (וזאת משימה כמעט בלתי אפשרית למי שלא ממיטיבי הלכת).
אנחנו לקחנו בחשבון מראש שכל הטיול לאגם הלבן יהיה ארוך ומתיש ויתפוס לנו יום שלם, ולכן תזמנו אותו לפני הימים בהם עשינו שימוש בפס התלת יומי לרכבלים והרכבות של האזור (אותו קנינו כמה ימים לאחר מכן).
בכל מקרה אם כבר הבנת אנחנו לא מחובבי הנסיעה בתחבורה ציבורית (כולל ברכבלים) אז העדפנו לא להיות תלויים בהם אם אין רכבל שממש מעלה לנקודה קרובה כמו הפלג'ר (שכאמור היה סגור בקיץ 19), ולמרות שהמסלול שעשינו היה קשה פי כמה מהאופציה שאת הצעת - העדפנו אותו מהסיבות שציינתי, ולכן גם נערכנו בהתאם לקראתו ולא טעינו מסתבר.
ממשיכה בדיווח:
החלק הבא במסלול הטיול כבר סיפק נופים מעולם אחר – השתקפות של בריכות עם צמחיה מול ההרים בשילוב עם פריחה משגעת, תצפיות יפהפיות לעמק למטה ולפסגות ההרים בלבן, וככל שטיפסנו הנוף נהיה דרמטי יותר ויותר.
בשלב מסוים טעינו בניווט ובעקבותינו טעו שני מטיילים שהלכו בעקבותינו כיוון שזיהינו ממרחק 2 אגמים וחשבנו שהם היעד שלנו כלומר האגם הלבן .
כאשר אנחנו מגיעים לאותם אגמים את מי אנחנו רואים? את קבוצת המטיילים המקומיים דוברי הצרפתית אותם פגשנו בעליה בקטע הראשון של המסלול, וגם כאן במקום הפסטוראלי הזה מול האגמים היפים והצלולים הם לא שמרו על שקט ופטפטו בקולי קולות...
הסטייה הזאת האריכה לנו את הדרך בכמעט שעה תמימה אבל זה היה שווה רק כדי להגיע לצמד האגמים המיוחדים שלא נמצאים על הנתיב הראשי של המסלול.
בתום מנוחה ופיקניק קצר ליד האגמים ניווטנו בחזרה אל הדרך הנכונה ביחד עם צמד המטיילים שטעו בעקבותינו, ולקח לנו ולהם די הרבה זמן “לבלות” בדרכים עקלקלות בין סלעים ושיחים עד שזיהינו ממרחק מטיילים שהלכו במסלול הנכון וחברנו אליהם.
מצורפות תמונות מהקטע השני של מסלול הטיול.
___
___
___
-
האם האגמים הללו הם lacs des cheserys?
אני מתה להגיע גם אליהם, מתוכננים ל-TMB2 שלנו כאשר יגיע זמנו….
-
הי יונה וקשת,
בדקתי בגוגל מפות ואכן אלו הם אגמי lacs des cheserys - איך לך ברירה ונראה לי שתצטרכי בTMB שאת מתכננת לעשות את המסלול שאני עשיתי
.מצרפת מפת גוגל של המסלול שלנו עם האגמים מסומנים
ועוד מפה בהגדלה של החלק האחרון של המסלול עם חיצים שמסמנים את הסטיה מהמסלול הראשי.
החלק האחרון בעליה בטיפוס אל האגם הלבן היה הקשה מכל ומפרך ברמות – עליה בלתי נגמרת כשהיעד הנכסף נראה ממרחק אך הטיפוס עד אליו דורש מאמץ רב וכושר גופני גבוה (מתאים למיטיבי לכת בלבד!): התחיל בעליה תלולה על ההר, אח"כ עובר לקטע עם סולמות ברזל מכל שצריך מאוד להיזהר בטיפוס עליהם (לאחוז חזק!), בדרך רואים אגם נוסף מרשים והסיום של ה-500 מטרים האחרונים בעליה בשלג עמוק - קשה בטירוף !
הילדים שלי התחילו להישבר בקטע הסופי באמצע הטיפוס בשלג העמוק, ואפילו אנחנו ההורים התקשנו מאוד בשלב הזה של הטיפוס – הדופק עלה והמאמץ היה ניכר על כולנו ואחרי עצירות רבות למנוחה בכל הקטע הסופי של הטיפוס המתיש הגענו סוף סוף אל היעד הנכסף!
מצורפות תמונות מהאגמים שעברנו בחלק האחרון של המסלול בעליה לאגם הלבן:
צמד האגמים lacs des cheserys
אגם Cheserys Lac Des בדרך למעלה
והאגם הלבן Lac Blanc בסיום הטיפוס המפרך
-
כמה כח רצון היה לכם כדי להגיע ליעד הנכסף!!
כמה שעות לקח הטיפוס?
מכיוון שלא הייתם מוגבלים לשעות הרכבלים בחזור יכלתם להרשות לעצמיכם להתעכב ככל שנזקקתם לכך, בלי לחץ.
