זיכרונות מקיץ 2019 - מהעולם שהיה לפני הקורונה
-
היינו אמורים לצאת היום לטיול בדרום, אבל במזג אויר כזה לא נותר אלא לטייל בין שבילי הפורום… והשרשור של במבי הוא בהחלט המסלול המעודף עלי
אז אצרף כאן תמונות שלנו מה”קרקס הקרחוני” – אנחנו טיילנו בו ביום יפה, ואני נהנית מאוד לראות אותו גם באוירה חורפית כאן בתמונות.
אני מצרפת גם תמונה שלנו מאותה “מערת קרח” קטנה שציפתה גם לנו – אמנם היינו ביום חם, אבל ביולי 2016, אחרי חורף קר ועמוס משקעים במיוחד באלפ”צים – ה”מערה” הזאת ששמוליק גילה לנו עליה עוד ציפתה לנו (באוגוסט היא כבר לא היתה):
-
הי יונה וקשת,
איזה מזל שיש אותך כדי להסתכל בנוסטלגיה אל ימי העבר בפורום, ולהזכיר לכולנו את אותו קיץ 2016 הבלתי נשכח – והתמונות שצרפת מוכיחות זאת!
מסתבר שגם שנת 2019 התאפיינה בחורף גשום ומלא משקעים באירופה (שהמשיך להיות גשום לפרקים גם בקיץ).
וזה בניגוד לשנים 2017 ו2018 שהיו "יבשות" עם מעט משקעים בחודשי טרום קיץ (האחרונה אפילו התאפיינה בגל חום קיצוני בחודשי הקיץ כזכור לי).
ואם ציינת סיפורים של מטיילי 2016 מהפורום אז מהסיפור של שמוליק אני זוכרת בעיקר את חווית המצנחים.
זה היה מפתה מאוד אבל בסוף ויתרנו על כוכב אנסי לטובת האלפים הברניים, ולכן זאת חוויה שתחכה לנו לפעם הבאה שנגיע לאזור...
ואם כבר...הסיפור שהכי עשה לי חשק לאלפים הצרפתיים היה סיפורה של לימור, והוא זה שהביא אותנו אל האגם הלבן לבסוף – אז תודה לך לימור! (אם את עוד כאן נמצאת בפורום).
התמונות שצרפת יפות מאוד אז גם אני מצרפת תמונות משלי מ"המערה" עם הקרח והבוץ - חוויה קצת מוזרה ורטובה (נרטבנו שם בטירוף מהמים שטפטפו מעלינו בלי הרף).
-
הי אביבית,
עכשיו מעט התפניתי לענות לך לגבי שאלתך בהקשר למסלול הטיול שלך.
אני רושמת את דעתי האישית על סמך התרשמותי מהטיול שאני עשיתי באזורים שאת מתכננת לטייל בהם.
אז אם את שואלת את דעתי תוותרי בטיול הראשון על הכוכב של וילאר-סור-אולון לטובת עוד ימים בכוכב של גרינדלוולד.
אגם ז'נבה לדעתי לא שווה יותר מיום ביקור בדרך מז'נבה אל האלפים הברניים או מז'נבה אל האלפים הצרפתיים (לפחות בטיול הראשון באזור ולכן אנחנו טיילנו שם בדרך אל גרינדלוולד).
המיקום של הישוב הזה שאת בונה סביבו את הכוכב נמצא באזור הררי, ומהחוויה האישית שלי הנסיעה בכבישים מתפתלים בהרים באזורים הללו או דומים להם (אנחנו נסענו בירידה אל איגל בכביש ממש מסוכן וצר!) לא היה כיף גדול, ועוד כשצריך לעשות זאת הרבה פעמים הלוך וחזור...
אני מבינה שהעליה אל היונגפראו לא באה בחשבון מבחינתך (בגלל המחיר המטורף), אז את הביקור בקרחון 3000 תוכלי להמיר בביקור בטיטליס, ואז תוכלי לתזמן את הביקור שם במעבר בין הכוכב של גרינדלוולד לכוכב של לוצרן.
לכמה זמן תכננת את הכוכב של וילאר סור אולון?
-
ממשיכה בדיווח שלי לגבי הטיול בשמורת הקרקס הקרחוני:
אחרי הכניסה ל"מערה" התלכלכנו כולנו והתמלאנו במים ובוץ, וזה דרש החלפת בגדים, ולמזלנו סחבנו איתנו במסלול הליכה זה תיקי גב ובהם סט בגדים קצרים להחלפה (כי את הטיול התחלנו עם בגדים ארוכים בעקבות מזג האוויר הקר והסגרירי מהבוקר).
ההחלפה באה בזמן כי בדיוק בקטע האחרון של המסלול מזג האוויר החל להתבהר ושמש הפציעה, ובדרך חזור אנו פוגשים מלא מטיילים שבאים ממולנו, ואז מסתבר לנו שבחרנו במסלול הארוך שמקיף את הנהר של השמורה בעוד אלו שטיילו ממולנו בחרו במסלול הקצר שבו אנו חזרנו.
לקראת סיום המסלול אנחנו מצלמים ממרחק את הצוקים המחודדים עם המפלים שנשפכים מהם כשהם עדיין מכוסים בחלקם בעננים במראה עוד יותר מרשים ודרמטי מזה שבתחילת המסלול, ובשלב זה השמיים אט אט מתבהרים, והבוקר החורפי נעלם לו לקראת צהריים שמשיים.
לסיכום: יש להקדיש בין שעתיים וחצי ל-3 שעות לכל המסלול כולו (אם תעשו הקפה מלאה כמונו), ולדעתנו זה היה שווה כי למרות שהחלק הראשון ארוך ולוקח הרבה זמן עד שמתקרבים אל הצוקים (שבתחילה נראים רק ממרחק) – הדרך מגוונת יותר ועוברת בין נחלים, פלגי מים ויער יפה וזה מעשיר את המסלול כולו (אם כי בחלקים ממנו הוא די משעמם יש לומר).
המסלול אינו קשה ובדרגת קושי בינונית (מינוס) אך הוא קצת ארוך, ומי שאין לו הרבה זמן להקדיש יכול ללכת במסלול הקצר יותר ישירות אל המפלים ולחזור באותה הדרך (בכניסה לשמורה ניתן לקבל מפות מסלולים ויש מספר אופציות).
בסיום הטיול בשמורת Cirque du Fer à Cheval מזג האוויר כבר לגמרי מתבהר, ואנחנו ממשיכים לקניון סמוך Gorges des Tines שבו קיאקים משייטים במים הגועשים בקטע הצר של הקניון ממש מתחתנו, וזה קורה כאשר אנחנו מגיעים אל הגשר מעל הקניון ומשם מצלמים אותם.
מצרפת תמונות מסיום מסלול הטיול הקרקס הקרחוני, וכן מקניון Gorges des Tines :
הדרך חזור מול קבוצת מטיילים שטיילו במסלול הקצר
תצפית על הצוקים עם המפלים ממרחק לקראת סיום המסלול
ועוד תמונה
ועוד אחת
קניון Gorges des Tines והקיאקים 
עוד תמונה
ועוד אחת אחרונה 
-
היי במבי,
תודה על התייחסותך המפורטת.
הכוכב בוילאר נולד סביב הצורך להתאים את מועדי הטיסות שיצאו הכי זולות לצורך ברוב המקומות בגרינדלוואלד לקחת לינה משבת עד שבת. אז נוצר פער של 4-5 ימים וככל שבדקתי יותר מצאתי יותר דברים לעשות באזור וילאר, הרבה מעבר ליום אחד, כולל אופציות טובות לימים גשומים. אהל בהחלט מקבלת את המלצתך לגבי קושי הנסיעה ואחפש מקומות נגישים יותר. אם יתאפשר גם אנסה להאריך את גרינדלוואלד מעבר לשבוע שתוכנן.
יונגפרויך כנראה כן ייכנס לתכניות. נפסל בגלל קושי ההגעה יותר מאשר העלויות. בכל אופן אחרי "צום החופשות" שהיה לנו מגיע לנו להתפנק בנוף מדהים וגם הילדים (ומקווה שגם הסבלנות שלהם) יגדלו.
גם טיטליס בתכניות - ממקום הלינה השלישי ליד אגם לוצרן.
-
@bambi19 אמר:
מצרפת תמונות מסיום מסלול הטיול הקרקס הקרחוני, וכן מקניון Gorges des Tines :
תמונות ממש יפיפיות!!!
-
למיקום נקודת הכוכב ומקום הלינה משמעות רבה בהצלחה של טיול!
בגלל שהכול נדחה אז יש לך הזדמנות לתקן את המסלול, ולדעתי זה ישפר לך משמעותית אותו כי כל השאר חוץ מהכוכב של וילאר נשמע מעולה.
אם ההזמנה היא לשבוע ויש מס' ימים של פער את יכולה למקם לינה נוספת באזור מיירינגן כי שם יש מקבץ של אתרים קרובים שיכולים למלא מספר ימי טיול.
(כולל אפשרות ליום טיול במעברי הרים גרימסל וסוסטן פאס ועוד אתרי טבע שבדרך לשם).
אם גם יונגפרויך וגם הטיטליס בתכנון אז בוודאי שתוכלי לוותר על קרחון 3000 (יש בקרבת לוצרן גם את הפילאטוס והר ריגי כך שלא חסרות פסגות...).
תוודאי מראש שמזג האוויר והראות מתאימה לעליה לפסגות הגבוהות.
אנחנו חיכינו עד ליום האחרון של הטיול שהיה עם ראות חלקה בשעות הבוקר כדי לעלות אל פסגת המונט בלאן עם רכבל איגול דה מידי.
-
תודה אביבית.
ואלו לא התמונות האחרונות שאני מעלה מהאזור הזה בו טיילנו באותו יום טיול שהחל בבוקר עם אווירה חורפית, והמשיך בצהריים נעימים כמעט בלי זכר לעננות ולקור שליוו אותנו בבוקר.
אחרי התצפית על קניון Gorges des Tines בקטע הצר שלו עם סירות הגומי ששטו במסלול הראפטינג במים הגועשים מתחתינו (חוויה שאנחנו לא עשינו אבל נראה לי שהיא שווה – אנחנו פשוט העדפנו בטיול הזה לעשות יותר מסלולי טיולים על חשבון אטרקציות), אנחנו נוסעים לישוב סמונס (Samoens) ושם מסתובבים כשעה בישוב היפה ובמדרחוב המקסים בין הבתים העתיקים שלו, וקונים בסופר מקומי בגטים עם ירקות ושימורים ונוסעים ליעד הבא שלנו שם מקיימים פיקניק בטבע לפני הטיול הבא.
והמקום הבא שבו טיילנו באזור הוא מפל Cascade du Rouget שנמצא לא רחוק מהעיירה Sixt Fer à Cheval (שדרכה אנחנו שוב עוברים הפעם עם שמיים בהירים ולא אפורים כמו בבוקר).
המפל מיוחד מאוד וכדי להגיע קרוב אליו יש לטפס על סלעים עד שמגיעים ממש למרגלותיו, ושם המים גולשים מלמעלה אל תחתית המפל והרסיסים מגיעים עד אלינו וההנאה מהחוויה הזאת גדולה!
המפל מקסים וממוקם ממש קרוב אל הכביש ולחנית הרכבים כך שמדובר בטיול רגלי קצר מאוד אך מספק, ובביקור בו אנחנו מסיימים את הטיול באזור הזה ועושים פעמנו חזרה אל אזור שאמוני (כדי להספיק לטייל עוד בפארק האיילים Park de Merlet לקראת סיום אותו יום).
מצרפת תמונות מ- Samoens , Sixt Fer à Cheval ומפל Cascade du Rouget
-
@bambi19 אמר:
מצרפת תמונות מ- Samoens , Sixt Fer à Cheval ומפל Cascade du Rouget
אין מילים! גלויות אחת אחת וכ"כ עושות חשק להיות שם!!
לעניין מיירינגן - קיוויתי למקום קרוב יותר לאחד משדות התעופה (באזל, ז'נבה) שיאפשר הגעה בשעה סבירה ללינה ביום הראשון. אבל בהחלט בא בחשבון. תודה!!
-
לגבי מיקום לינת הכוכב: אצלי השיקול המרכזי בבחירת מקום הלינה זה שהוא יהיה במיקום שקל יחסית להתנייד אליו עם הרכב בנסיעות הלוך וחזור, ושבקרבתו מקבץ רחב ושווה של אתרי טבע ואטרקציות (ואם יש ילדים קטנים אז גם שיהיו פעילויות באזור שיתאימו גם עבורם), ואני חושבת שמיירינגן עונה על הדרישה הזאת גם אם נדרש להאריך קצת את הנסיעה כדי להגיע עד אליה ביום הראשון לטיול (בכל מקרה אם מדובר בטיסת ערב לז'נבה/באזל תאלצי כנראה ללון בלילה ראשון קרוב לשדה התעופה).
אצלנו הטיסה הלוך נחתה בשעות הבוקר המאוחרות כך שיכלנו להגיע די בנחת אל היעד שלנו בגרינדלוולד ובדרך לטייל באתרים לאורך אגם ז'נבה, ולאחר מכן עליה על הכביש המהיר ונסיעה עד ליעד (ואם זה היה במיירינגן זה היה מוסיף לנו עוד קצת פחות משעת נסיעה כך שזה לא כל כך נורא).
לגבי האלפים הצרפתיים את צודקת לחלוטין – מטיילים ממש בתוך גלויה, ולדעתנו הם עלו על האלפים הברניים גם מבחינת הנופים והטבע, וגם מבחינת האוכל (בגטים וקוראסונים בבולנז'רי כל בוקר - פק"ל), וגם העלויות הרבה יותר סבירות מאשר בשוויץ.
אז בהמשך לדיווח הקודם שלי על היום שהחל בבוקר בשאמוני באווירה החורפית עם טפטוף קל בתצפית על הרי המונט בלאן כשברקע העננים, אז אותו יום מסתיים לו בביקור בשמורת האיילים parc de marlet שוב בתצפית מול הרי המונט בלאן אלא שהפעם ה”כוכבים” הם צמד האיילים בעלי הקרניים שאותם מצלמים על רקע ההרים (ובהמשך פגשנו עוד חיות בפארק הקטן יחסית עם הנופים המשגעים).
העלייה לפארק בפניה מהישוב Les Houches (קצת לפני שאמוני בנסיעה שלנו בדרך חזרה מהטיול שלנו בקרקס הקרחוני ובאתרים נוספים הקרובים אליו), והיא מתפתלת בהרים בנסיעה איטית (קצת היה קשה לנהוג שם בכבישים הצרים הללו בעליה התלולה אחרי יום של נסיעות הארוך שהתחיל עוד בבוקר).
הגענו במיוחד בשעות של סיום היום (הפארק פתוח עד 19:00 ) כדי להחנות בחניון העליון ולא לצעוד רגלית בעליה מתישה מהחניונים למטה (מה שקורה בשעות העומס כאשר החניונים העליונים מתמלאים).
לדעתנו זה לא אתר חובה וכדאי להשאיר אותו לסיום היום בלבד כאשר גם מתפנות החניות למעלה וגם מזג האוויר נוח יותר ופחות חם (בשעות מוקדמות יותר נראה לנו די מייגע ומיותר לבזבז את זמנך בטיול שם).
מצרפת תמונות מ - parc de marlet
-
מקסים!!
נראה שיש שם איילים קבועים שמתנדבים לעמוד על הגגות כדי לעזור למבקרים לצלם תמונות פוטוגניות...
-
אכן נראה שהכינו את התפאורה הזאת במיוחד לכבוד מבקרי השמורה, ובכך מפתים רבים מהמבקרים להגיע לשם…
האמת היא שלפעמים תמונה אחת (כמו זאת של האייל בתנוחה שלו על ההגבהה מול הקרחון), מצליחה לפתות אותך להגיע למקום - וכך קרה גם אצלנו (וכמו במקרה האגם הלבן גם כאן הקרדיט ללימור ולסיפור שלה מ2016!), ואני שמחה שגם לנו יצאו תמונות פוטוגניות.
עכשיו אני רוצה להתקדם עם השרשור הזה שמתארך לו ולהתחיל לשאוף לסיום לקראת השיאים הכי גבוהים שחווינו בטיול שלנו שעליהם אדווח בהמשך…
אז אחרי שיא אחד שעליו כבר דיווחתי – הטיול לאגם הלבן אני אדווח לכם בדיווחי הבאים על מסלול הטיול שזכה במקום 2 אצלנו אל קרחון הארג’נטייר, וכן שיא השיאים: העליה עם רכבל איגול דה מידי אל פסגת המונט בלאן, והמשך יום הרכבלים והרכבות האחרון בטיול שלנו שהיה לא פחות ממדהים!
אז כעת כדי להתקדם אני נאלצת לצערי (שוב כמו בחלק של שוויץ) לנפות הרבה מקומות ואתרים בהם בקרנו באלפים הצרפתיים ולהתמקד ב-Highlight של הטיול.
ובכל זאת כמו במקרה של שוויץ כדי לסיים פרק דיווחים זה אני מצרפת תמונות לפי נושאים של אתרים מוצלחים בהם טיילנו שלגביהם לא אפרט.
אז הפעם מדובר ב... אגמים, קניונים, מפלים, וקרחונים.
והמקומות בהם טיילנו ומצורפות תמונות משם:
- האגם הירוק (Lac Vert) - נמצא ליד העיירה Passy באזור שאמוני, וזהו אגם בראשיתי יפהפה שמומלץ להקיפו בהליכה קלילה כאשר מכל זווית נשקף נוף אחר עם השתקפויות יפות.
- קניון השטן Les Gorges du Pont du Diable))– קניון מרשים מאוד שממוקם די רחוק משאמוני (יותר קרוב לאגם ז’נבה, ולכן אפשר לתזמן אותו ליום הההגעה לאלפים הצרפתיים בנסיעה משדה התעופה של ז'נבה בדרך לשאמוני).
הסיור בקניון הוא עם מדריך מקומי שנותן הסברים מייגעים בשפה הצרפתית בלבד.
אין אפשרות ללכת עצמאית במסלול שלוקח כ- 45 דקות (עם המתנה לא קצרה לפני), ובגלל זה מבחינתנו זאת הייתה החוויה הכי הגרועה שלנו מביקורים באתרי טבע (פשוט סיוט)!
- מפל דארד (CASCADE DU DARD) – מפל הממוקם בעליה לכיוון מנהרת המונט בלאן, והגענו אליו בסיום יום טיול (והוא מתאים לשעות שלפני החשכה כיוון שזהו לא אתר שיש הגבלה בשעות הכניסה אליו).
- קרחון Les Bossons (Glacier des Bossons) - קרחון אליו עלינו עם רכבל כסאות לביקור ותצפית קרובה אל הקרחון הנסוג (מאוד), ויש במקום תצפית יפה וגם קיוסק לשבת בו עם קפה וגלידה ולנוח מעט.
מצרפת תמונות מהאגמים, קניונים, מפלים וקרחונים בהם טיילנו שלא אפרט לגביהם (אם בכל זאת מישהו ירצה פירוט יותר נרחב –שירשום).
-
-
צודק.
התמונה המדוברת היא של יעל האלפים.
אבל יש בשמורה הזאת גם איילים, ומצרפת תמונה אחת שצילמנו אותם (ממרחק).
-
מסלול הטיול לקרחון ארג'נטייר ( Argentière Glacier)
היום אתחיל בדיווח על מסלול טיול שדורג אצלנו במקום השני מבין מסלולי הטיול שעשינו (אחרי הטיול לאגם הלבן שדורג אצלנו במקום הראשון).
*אבל יש לי ספויילר להמשך: התמונות שיגיעו ממסלול זה יהיו ייחודיות ביותר לעומת שאר האתרים בהם בקרנו – כלומר במסלול הזה ראינו משהו שבדרך כלל לא רואים, וצריך לחפש מתחת לאדמה כדי להגיע לזה...
ולכן מבחינה מסוימת בהקשר לתופעות טבע שנתקלנו בהן שגם תועדו בתמונות – זה היה השיא! (והגענו אליו ממש במקרה).
מתוך ההכנות לטיול קראתי על מטיילים רבים (במיוחד אלו בעלי משפחות עם ילדים) אשר טיילו במסלול שמוביל אל תצפית הקרחון במסגרת יום טיול בו הם עלו עם הרכבל לגראן מונטט, ובדרך עצרו בתחנת הביניים Lognan ומשם יצאו במסלול הליכה רחב ולא קשה שמוביל לנקודת תצפית על קרחון ארג'נטייר - מסלול לא ארוך (כשעה לכל כיוון) ומתאים למשפחות.
עד כאן הכול פשוט וסטנדטי... אבל הרכבל לגראן מונטט היה סגור לרגל שיפוצים בקיץ 2019 וגם תחנת הביניים Lognan לא הייתה פעילה, מה שאילץ אותנו לעלות על הרכבל החליפי plan joran שמגיע עד לתחנת האמצע, אך שם הוא מסיים את המסלול שלו ואין המשך למעלה אל הגראן מונטט - מה שהוריד את הביקור שם מהפרק ואילץ אותנו להתמקד במסלול טיול אל הקרחון בלבד (שקצת יותר ארוך וקשה מזה שמתחנת Lognan).
אבל אם כבר קרחון אז למה רק עד לתצפית עליו? מדוע לא לעלות על הקרחון עצמו ולחוות את החוויה הייחודית הזאת של הליכה עליו?
אמנם מדובר בעליה לא קלה מנקודת התצפית בטיפוס עד קרחון עצמו ובעוד שעה של הליכה קשה - אבל בהרכב המשפחתי שלנו (בניגוד לאלו שקראתי את דיווחיהם שטיילו עם ילדים קטנים) יכולנו להרשות לעצמנו אתגרים קצת יותר מסובכים, ואחרי שכבר עמדנו באתגר המסלול בעליה לאגם הלבן אז האתגר הזה היה יותר פשוט.
לא קראתי סיפורים ודיווחים כאן ב"למטייל" של מי שעלה על הקרחון עצמו וביקר בו עצמאית, ולכן זה יהיה הדיווח הראשון של מי שעשה כך (אלא אם מישהו מכאן כן עשה כך ודיווח, ומשום מה לא יצא לי לראות דיווח זה).
בניגוד לדיווחים ממדינות בהן כן ספרו גולשים על הליכה על קרחונים כמו בנורבגיה, איסלנד וקנדה שם זה נעשה בסיור מאורגן עם מדריך ועם ציוד נדרש להליכה על קרח, ועם לוגיסטיקה די מסובכת, ועלות לא קטנה... אצלנו זה בוצע עצמאית - מה שהעצים את החוויה פי כמה!
עוד בשוויץ בסיום מסלול הירידה ממעבר גרוסה שיידג לגרינדלוולד חשבנו לעלות ולראות את הקרחונים מקרוב, אבל שם זה דרש הליכה מאוד מסובכת וקשה בעליה עד אליהם, ולא היה לנו מספיק זמן בשביל זה...
אז ויתרנו על החוויה הזאת שם, ואמרנו לעצמנו שהחוויה הזאת תגיע בחלק של צרפת בטיול...- ואכן זה הגיע כאן ובגדול!!!
לפני שאתחיל בדיווח על מסלול ההליכה אל הקרחון, אני חוזרת אל הבוקר של אותו יום טיול אותו אנו פותחים במרכז שאמוני בשיטוט קצר במדרחוב היפה של הישוב עם הפסלים המפורסמים בסמוך לנהר, ומשם אנו ממשיכים אל תחנת הרכבת האדומה, ושם בקופות אנו רוכשים את כרטיסי המולטיפאס ל- 3 ימי הרכבלים והרכבות הרצופים של אזור שאמוני שהיו גם 3 ימי הטיול האחרונים בטיול שלנו.
יצא שמזג האוויר באותם 3 ימי הטיול האחרונים היה בהיר עם מעט עננות בחלק מהימים, וזה איפשר לנו לתזמן את העלייה ברכבלים לאותם 3 ימים רצופים (מבלי צורך לפצל לימים לא רצופים ואז לשלם יותר), כאשר ליום האחרון של הטיול שע”פ תחזית מזג האוויר הייתה צפויה בו הראות החלקה ביותר תכננו את העלייה אל ה- Mont Blanc עם רכבל Aiguille du Midi.
ביום הראשון לקנית המולטיפאס תחזית מזג האוויר לא הייתה חד משמעית, ולכן הספתח שלנו שוריין לטיול לקרחון הארג'נטייר – יעד שכה ייחלנו לראותו עוד בהכנות לטיול...
מצורפות תמונות מהבוקר בשאמוני לפני היציאה לטיול אל הקרחון ארג'נטייר:
-
לגבי הליכה על קרחון, זאת פעילות מסוכנת, בפרט במזג אויר חם (מעל 0 מעלות, כמה שיותר, יותר מסוכן).קרחון זה גוף פעיל, זורם במדרון, נמס, קופא שוב ותוך כדי זה נוצרים שברים וחללים.
הסיכוי להיפצע על קרחון גבוה יחסית לרוב הפעילויות בטיול, לכן יש מדינות בהן אסור לעלות על קרחון בלי מדריך.
החברות שהכרתי לסיור על קרחונים הן מקומיות והם בודקים יומית את פני הקרחון ומסמנים לעצמם מסלולים בטוחים.
טוב שאתם עברתם את זה בשלום, אבל חשוב שמי שקורא את זה ידע על הסכנות.
-
הערה חשובה מאוד @SAILOR !
רציתי לרשום על זה בהמשך והקדמת אותי.
ההליכה על הקרחון אכן מסוכנת!, ולא הייתי ממליצה למשפחות עם ילדים קטנים לעלות עליו.
אצלנו הילדים בוגרים ובעלי מודעות גבוהה ועם אחריות והבנה, וכן היינו מאוד זהירים ולא התקרבנו לאזורים היותר מסוכנים בקרחון שבהם מסוכן ללכת.
למרות כל מה שנאמר בנושא והאזהרות הנדרשות אני חייבת לציין שלפחות לגבי קרחון הארג'נטייר ונכון לקיץ 2019 בלבד, ולאזור הספציפי שבו טיילנו על הקרחון – הרגשנו שאנחנו צועדים (ודורכים) על קרקע בטוחה!
אז נחזור שוב אל תחילת הטיול בדרך אל הקרחון, והיום אנחנו בימי קורונה, וראיתי שכבר פתחו "שולחן הימורים" כאן בפורום אירופה לגבי מתי נחזור לשגרה (דעתי האישית – לא בקרוב... אבל אני לא מוכנה להמר על חודש ספציפי...).
לעומת זאת בקיץ 2019 היינו בעולם שהיה לפני הקורונה, ובזמן שבישראל התחיל קמפיין סבב בחירות מס' 2 מתוך 3 באותה שנה!, והיו כאלה שהבטיחו הבטחות שנמסו על הקרח, וכאלו שהורידו שפמים (שאח"כ היה צריך להדביק אותם בחזרה...), ונכנסו לפלונטר פוליטי בלתי פתיר...
אז שם בצרפת כבר במהלך סבב 2 מצאו את הפתרון החלופי – ובני גנץ כלומר Plan Joran הוא היה הרכבל החלופי (לרכבל ה- Lognan ) שהביא אותנו למעלה אל ההר בדרך לקרחון.
אז בניגוד לאגם הלבן ששם כדי להגיע ליעד הנכסף נאלצנו ללכת ברגל בטיפוס מפרך מהקרקע עד לגובה של 2352 מטר, כאן בזכות "החלופי" צעדנו בקו יש מתחנת Plan Joran בגובה 1923 מטר ישירות אל תצפית הקרחון.
ההליכה מתחנת הרכבל העליונה אל תצפית הקרחון לקחה קצת פחות משעה, ובניגוד להליכה מתחנת Lognan שם השביל רחב ונוח להליכה – במסלול הזה ההליכה היא בדרך צרה, ובחלק מהמסלול נתקלנו בקטעים עם מים ובוץ שהיינו צרכים לחלוף על פניהם מבלי להתלכלך.
הנוף הנשקף במסלול זה הוא אל הרכס ממול (שבו צעדנו במסלול לאדם הלבן), וגם לכיוון הרכס שצעדנו מתחתיו כאשר מדי פעם מפלונים יורדים ממנו, הליכה שבסופו של דבר הביאה אותנו עד לתצפית הקרחון.
מצורפות תמונות ממסלול ההליכה מתחנה עליונה של רכבל Plan Joran ועד תצפית הקרחון Argentière Glacier:
-
המשך מסלול הטיול אל קרחון הארג'נטייר:
מנקודת התצפית התחתונה על הקרחון אנחנו מתחילים לצעוד בעליה חדה אל החלק העליון של הקרחון שנמצא בקצה העליה.
המאמץ במסלול העליה הוא די גדול, ובערך באמצע העליה אנחנו פונים לכיוון המדרון ויורדים משביל ההליכה המסודר אל נקודת תצפית שממוקמת ממש מעל הקרחון בין הסלעים והצמחייה.
אנחנו מתמקמים בעמדת התצפית ומנצלים זאת גם למנוחה קלה, שתית מים ואכילת פירות כדי למלא עצמנו באנרגיה להמשך הטיפוס למעלה...
אח"כ אנו חוזרים לשביל העפר ולעליה המתישה שנמשכת קרוב לשעה (עם עצירות בדרך), כאשר ממרחק נראות פסגות השלג על רכסי ההרים שממולנו (וראינו בהמשך גם מטפסי הרים עם ציוד מתאים שממשיכים הלאה אל עבר הפסגות).
הקרחון פעיל ולאורך העלייה שומעים קולות של נפילת שברי הקרח ממנו, והוא בחלק הזה במבנה הררי שלא מאפשר הליכה עליו...
...עד שמגיעים לנקודה גבוהה בקצה העלייה שבה ניתן לראות שהקרחון שם נהיה שטוח יותר ופחות מסוכן להליכה.
כל האזהרות וההערות החשובות אותן ציין @SAILOR חשוב לחזור ולשנן אותן כעת: קרחון הוא גוף פעיל, זורם במדרון, נמס, קופא שוב, ותוך כדי כך נוצרים שברים וחללים, ויש סכנה בהליכה עליו!
אנחנו זהירים מצד אחד אבל גם נלהבים מצד שני, וההתרגשות גדלה ומתעצמת ככל שאנו מתקרבים אל הקרחון... עד שמגיע הרגע המיוחל שבו אנו עוברים מצעידה על סלעים, אדמה ועפר לרגע שאנו מתחילים לצעוד על הקרח!
זאת הגשמת חלום עבורנו בטיול זה – כבשנו את היעד עליו חלמנו ועלינו על הקרחון!!!
והמראות שאנו רואים שם על הקרחון.... מדהימים!
מצרפת תמונות מהעלייה מנקודת התצפית התחתונה ועד לתחילת הצעידה על קרחון Argentière Glacier
-
מרהיב!!!
-
תודה DINZ.
המראה אכן מרהיב אבל זה לא היה השיא של הביקור שלנו בקרחון... כי הוא עומד להגיע עכשיו!
אני שוב מצטערת שלוקח לי הרבה זמן בין דיווח לדיווח ושהשרשור מתארך מאוד (מעבר למה שצפיתי).
אני מנסה לנצל כל דקה שמתפנית לי כדי לרשום את הסיכום הבא שלי (עכשיו גם הבן שלי מאוד עסוק אז זה עוד יותר בעייתי מבחינתי כי אין מי שמדרבן...).
עכשיו אני גם מבינה במה זה כרוך התיעוד הזה, ולא נותר לי אלא להעריך ולהודות לכל כותבי הסיפורים והדיווחים משנים הקודמות (מהאלפים הצרפתיים ומעוד יעדים...) שעשו זאת בצורה כל כך יסודית ומפורטת – שאפו להם!
צר לי עד מאוד שהרבה כותבי סיכומים מאז כבר לא נותרו פעילים כאן בפורום, ונקווה שבתום תקופת "היובש" בטיולים חלקם לפחות יחזרו לכתוב כאן.
אז בהמשך למה שרשמתי מקודם אני מנסה גם בימי הקורונה הללו לראות את האור שבקצה המנהרה....ויש תקווה שנחזור מתישהו לשגרת הטיולים שדומה במעט לזאת של שנת 2019 אבל לדעתי זה ייקח עוד לא מעט זמן...
אז בינתיים מה שנשאר זה שוב לחזור אחורה כדי לספר לכם על השיא של הטיול שלנו ב2019 מבחינת תופעות הטבע והתמונות שצלמנו.
אחרי כחצי שעה של צעידה על הקרחון אנחנו ההורים כבר רוצים להמשיך לטייל קצת הלאה לסלעים ולמפלים שבהמשך מסלול ההליכה מעבר לקרחון...
אבל הילדים שלנו שמבחינתם כל מראות הקרח והשלג היו ה"אטרקציה" של כל הטיול הזה ממשיכים להסתובב שם על הקרחון ולחפש דברים מעניינים לצלם אותם...
ואז פתאום מתחת לפני אדמה הם מגלים את "המשהו הלא צפוי, והמראות שבדרך כלל לא רואים אותם" (כפי שכבר רשמתי בספויילר למסלול הזה לקרחון).
הם קוראים לנו לבוא ולראות את המראה המדהים שנגלה אל מול עינינו מתחת לפני האדמה (והקרחון), ואנחנו מתפעלים מהמראה ולא מפסיקים לצלם!!!
אז הילדים שלנו לימדו אותנו משהו בטיול הזה: צריך להאמין, לחפש (אפילו מתחת לאדמה), ולא להתייאש - כי בסוף יגעת ומצאת תאמין!
וכך גם לגביי כולנו קהיליית המטיילים כאן :
נחזור מתישהו לטייל כמו פעם לפני הקורונה – שלא יהיה לכם ספק בזה – זה ייקח שנה, שנתיים אולי קצת יותר....אבל בסוף הוא יגיע... האור שבקצה המנהרה!
