חזרנו מברלין
-
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...בניגוד לעץ הנורבגי המסורתי בככר טראפלגר בלונדון, כאן חוץ מהעץ בככר פריז יש עוד הרבה עצים גבוהים וגדולים מאוד, חלקם מקושטים בדרכים מאוד יצירתיות, חלקם בכלל לא עצים, אלא אוסף של כל מיני אריזות מתנה, תאמינו או לא, בשלב מסויים כבר הפסקתי להתפעל ולצלם...
נעה - תודה על התוספת, את למעשה אוששת את שאני ידעתי על הסקווטרים מפי הסקווטרים עצמם. אלא שאני הבנתי שזה עניין לגמרי אידיאולוגי אצלם. כמו שאמרתי קודם, היום, קשה לי להביע עמדה לכאן או לכאן.
ואחרי דוכני חג המולד הלונדונים של נעה ונועה, התחלתי לחשוב, אולי בכל זאת יש פלישה סינית לאירופה????
רבקה
ככר פריז(גודל:14.79KB) קא דה ווה(גודל:20.72KB)
-
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...הקהל מריע, יוצא מגדרו, מתלהב נורא ומבקש עוד.
הבוקר התחיל נפלא, רק שימשיך כך
אלונה -
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...וסוכריה לכל הדי ג'אים של הפורום.
רבקה
IMG_1153.JPG(גודל:19.43KB)
-
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...הי רבקה,
כיף לטייל איתך בברלין, היפה עוד יותר עם תאורת החג, ולראות את העיר דרך המבט הייחודי שלך. תמיד מעניין לראות את נקודות המבט והדגשים השונים העולים מן הסיפורים והתמונות
אפשר הדרן נוסף?
תודה על השיתוף,
מירה -
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...גם אני מצטרפת ל- Standing ovation...
רבקהל'ה, תודה! -
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...רבקה,
תודה תודה תודה.
אני נמסה למראה התמונות המוארות האלה.
כל כך יפה
ענת -
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...
רבקה'לה,
כל כך מתנצלת שנעלמתי מכאן לכמה ימים. היה לי ברור שצריך לגייס זמן כדי לקרוא כל מילה, לפתוח את התמונות, כלומר - להיות במצב של ריכוז ושל קשב. כל ערב אמרתי לעצמי - עכשיו הוא הרגע, ובכל פעם הגעתי לזה מאוחר מדי, בעייפות גדולה. אז עכשיו נפנפתי את כולם והתיישבתי מול המסך. היה כל כך מרתק לראות ולקרוא את תובנותייך הנבונות, כמו שאמרה יעל. אני נהנית מאוד מאוד מההגשה שלך.
נהניתי מאוד מההסתכלות שלך על המזרח והמערב. עושה רושם שזה זה כמו לראות עיר בהתהוות. לפני שנסעת ניסית להסביר לי על משיכתך לנושא הסקווטים. מודה שלא כל כך הבנתי ואני חושבת שאמרתי לך את זה. עכשיו אני מבינה יותר. בטח עד שאגיע לברלין - תכל'ס כבר לא יהיה כפי שהוא, אבל אשתדל לקחת איתי את הטיפ של אסי, להתבונן על מה שרלוונטי לברלין של אותו הזמן, על מה שיש, ותמיד יש משהו מעניין אם יודעים לפקוח את העיניים.
התרגשתי לקרוא על הקטעים הקשורים ליהדות. מעניין שבית הכנסת נראה מרשים מבחוץ, בניגוד לרוב בתי הכנסת. הזדעזעתי אתכם בפרשת המעיל. חשבתי על עצמי, איך הייתי עומדת שם ומתכווצת. קשה להתחמק מהאסוציאציות שמופנמות אצלנו כל כך חזק. שמחתי לראות שאנדרטת הנשים יותר מרשימה ממה שהיה נדמה. יפה לראות את הטחב (אכן טחב?), המתפתח על האבן. זה עושה את הפסלים יותר חיים.
נהניתי לקרוא את חוויותייך ממוזיאוני האמנות. העבודה של קיפר עדיין לא פתורה אצלי עד הסוף. השמות אצלו מאוד משמעותיים. אז ברור שיש חשיבות לדמותה של לילית. אבל מה הוא רצה לומר באמצעותה, זה מעניין. אנסה לקרוא בהמשך את הקישורים שנירית העלתה.
בלי שהייתי בברלין, אני חושבת שאת צודקת בהערכה שלך לגבי הגרפיטי בעיר. מאז "שהתגלה" סיפור הגרפיטי שבחומה, העיר הזאת נקשרה בין היתר בדימויים של גרפיטי, אבל הוא מפסיק להיות אותנטי בשלב כלשהו, ובמיוחד כשהתיירות נכנסת לתמונה. דיברנו על זה ודעתי הייתה כזאת מלכתחילה. ובכל זאת מעניין לראות את הפינות ואת הגילויים שמעבר לפינת הרחוב. אני מנחשת שהביטויים האלה על קירות בתים בעיר יותר מעניינים וחזקים מאשר בחומה עצמה, למרות ששם יש ריכוז.
אגב, גם דוגמאות הארט ברוט שהעלית נראות לי קצת מאולצות ומלאכותיות. קשה להסביר, אבל אין להן חיות טבעית ואותנטית. הן משדרות לי קצת זיוף. אבל אני חושבת שהייתי מאוד נהנית לבקר שם (בתכל'ס), כי ההתהוות של המקום, הגלגול שלו, ההוויה של האמנים, מרקם החיים שם - כל זה מעניין לא פחות מהתוצאה.
היה מעניין כל כך לקרוא
.
יאללה, ביי,
זיוה -
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...רבקהל'ה
גם אני כמו זיוה מתקשה בזמן האחרון למצוא מספיק זמן כדי לקרוא כל מה שיש לפורום להציע, אבל לא רציתי סתם לרפרף על האשכול שלך, אלא לקרוא בעיון וליהנות מכל רגע.
כך עשיתי כעת והאמת- אין לי הרבה מילים...
אני רק יכולה להתפעל מיכולות התיאור שלך , מהתובנות המיוחדות וכמובן מהתמונות הנהדרות
אהבתי במיוחד את אנדרטת הנשים המרשימה, ואת בתי הקפה הקטנים והמיוחדים. ברלין אכן נראית אחרת מנקודת המבט שלך.
תודה על השיתוף !!!
נורית
-
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...תודה רבה על התגובות שלכם!
זיוה - אכן ירוקת על הפסלים, טחב. הנה עוד שני פסלים שכנראה שייכים לאותו אמן. האחד בסמיכות לזעקת הנשים והשני בחצר בית ספר בפרצנלאואר ברג. הגריפיטי שעל הפסל, למשל הרגיז אותי. ברור.
ואת כנראה צודקת גם לגבי יצירות הת'כלס. ובכל זאת, זה מקום מאוד מיוחד. תודה לך.
אנחנו כבר בודקים מחירים לסופי שבוע כדי לראות את מה שלא הספקנו....
ענת, אוסי, מירה, נורית אלונה - תודה.
רבקהIMG_0869.JPG(גודל:15.85KB) IMG_1177.JPG(גודל:18.69KB)
-
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...בתמונה הראשונה - איש הנקניקיות וכל הגריל עליו...
התמונה השניה, דוכן האבסינט. זוכרים שדיברנו כאן על כך שהשקה אסור למכירה ורק בגרמניה מותר?
וגם שכחתי לספר שראינו את כוס האבסינט של פיקאסו באוסף ברגרואין:
http://www.gplanet.co.il/pictures/uploaded/40632.jpg
רבקהIMG_0920.JPG(גודל:15.19KB) IMG_0982.JPG(גודל:14.19KB)
-
ועוד איזו סוכריה...רבקה,
איזה מזל שחזרת להדרן
תודה בשם הדיג'ייס של הפורום
יעל -
ועוד איזו סוכריה...וביציע יושבת לה פולניה אחת, צועקת בשקט בראוו וממלמלת "את רואה, רבקה, כשאת רוצה את יכולה". איזה הדרן! איזה כיף!
אלונה -
ועוד איזו סוכריה...לא יכול להיות שנגמר... בטח יש לך עוד כמה סוכריות.
אפשר עוד?
נעה -
ועוד איזו סוכריה...מה שיפה אצל רבקה, וגם אצלך, נעה (ואני בהחלט לומדת מכן), שאפשר לספר על שבוע טיול באשכול באורך סביר, בלי מגילות ארוכות מדי, ושעדיין יהיה מרתק. ומה שכיף, שאחר כך, כשהקהל מבקש הדרן, אפשר לשלוף עוד ועוד תמונות, אנקדוטות, זכרונות וסיפורים ללא כל סדר, היגיון או רציונל כלשהו. גם אני אשמח לעוד. את יכולה לשפוך, רבקה, בלי בושה
(ונעה - גם את. כתבתי לך באשכול שלך).
מעניין אותי אם כוס האבסינט של פיקסו עושה משהו בבטן, כשמתייצבים מולה במציאות, פנים מול פנים, או שקשה לראות אותה במנותק מהמותג, כמו שהמונליזה חדלה להיות דיוקן אמנותי מרשים והפכה לפלקט, בגלל מה שההיסטוריה עשתה לה (כך אצלי לפחות). -
ועוד איזו סוכריה...תודה תודה זיוה.
אני אענה מהר כל עוד זה טרי
תראי, יש הבדל עצום בלעמוד מול יצירה שאת מכירה כמעט מכל צד בספרים ובאתרי האינטרנט לבין לעמוד לפני יצירה שהיא חדשה לך לגמרי. ההתייחסות היא שונה.
בייחוד, כשעומדים לפני יציריות שנחשבות "חשובות" שכתבו עליהן שירי הלל שונים. למשל, באוסף ברגרואין היו כמה הדפסים של פול קליי ולידם ה"מאסטר" או היצירה המקורית שממנה הוא עשה הדפסים. ואת רואה שהוא הדביק חתיכות נייר אחת ליד השניה, בדיוק כמו שביתך הקטנה ודאי עושה (אולי היא אף מוכשרת יותר) ואת לא מבינה.... אבל כשהמבט חוזר אל ההדפס הכל כבר בהיר יותר.
במקרה של כוס האבסינט, תמיד ידעתי שזה פסלון קטן, אבל לא עד כמה קטן... זה כאילו מוריד מההילה שלו. אולי גם הזמן עושה לו לא טוב - הוא הרי עשוי מחומרים מתכלים כלשהם... בקיצור - ברור שפיקאסו שיחק ואנחנו עומדים ועושים וואו, כי כתוב בספרים. הראש של גרטרוד שטיין יפה בעיניי פי כמה. (הוא עמד באותו חדר).
אבל כן, יש בי התרגשות של ילדה כשאני עומדת מול יצירה מסוג זה.
רבקה -
ועוד איזו סוכריה...רבקה,
היה כייף לטייל איתך בברלין.
התמונות מקסימות, מקסימות!
כייף גדול!
