תיאלנד - חופשה בסגנון אחר
-
את מספרת מקסים,
מזדהה מאוד עם הבאסה כשהגוף לא משתף פעולה עם התכניות וכופה מנוחה.
אז מה עושים כדי לא לחטוף עיניני בטן בתאילנד ? הרי האוכל הוא חלק מהחוויה.
-
טרמינלית.
תודה
אין לי תשובה מה עושים.
אני אחרי המחלה סגרתי את הפה אכלתי הרבה יותר בטוח, והרבה יותר מבאס.
ויתרתי על רוב חווית האוכל ( וזה היה ממש מבאס הרבה יותר מהפסד האומגות).
ונישארתי בריאה ( אולי גם מזל גם משייק אפשר לחלות שם ).
צריך לזכור שאני סופר רגישה ולא דוגמא מייצגת.
החברות שלי נשארו בריאות לגמרי ( והעזו הרבה יותר ממני ).
גם פנינית ומשפחתה שרדו בכבוד.
אצל איריס לעומת זאת חולים ב 2 הטיולים. ( ומחלות רציניות ) -
קופנגן - סיפור אהבההשיא של הטיול בלי שום ספק.
השקענו בקופנגן ( במלון ) ובתמורה קיבלנו גן עדן.
4 ימים ו 4 לילות בגן עדן עלי אדמות.
כל כך יפה כל כך שליו.
והיום וואו היום. עונג שאין כמותו.
המלון שלו נקרא Pavinman מרוחק מכל ארועי ה FULLMOON שהיו בדיוק שהיינו שם.
מלון מפנק יוקרתי יקר ומדהים. ( העלות ל 3 כ 260 דולר ללילה ).
עם חוף שאין שני לו.
ובריכה מקסימה.
וחדרים מדהימים.אנחנו מגיעים למלון שבנוי על צלע ההר.
קשה ללכת שם עליות וירידות מאוד תלולות.
מסתבר שמתנהלים שם עם טוקטוקים , מתקשרים ובא טוקטוק להסיע אותך.
הישמע מסורבל. זה לא.
השרות מדהים מרגע שהתקשרת ועד שמגיע טוקטוק עוברות לא יותר מ 2-3 דקות תמיד !!!
בחדר מחכה לנו טלפון סלולרי שאפשר לקחת איתנו ולהזמין טוקטוק מכל מקום ב RESORT
באזורים אסטרטגים ( ליד החוף לדוגמא ) יש טלפונים מקובעים שניתן להזמין דרכם.
הטוקטוק לוקח אותנו ללובי, שם מושיבים אותנו. ( כי מה פתאום שמחכה לצ’ק אין בעמידה ) ומביאים לנו תה קר או מיץ בטעם פירות יער, טעים להפליא.
הייתי חולה ? שכחתי מזה.
הטוקטוק לוקח אותנו לחדר על צלע ההר.
הם הצליחו לבנות את החדרים כך שיש נוף מלא למפרץ. כל החדר חלונות ענק, ואתה לא רואה אף חדר אחר ( ואף חדר אחר לא רואה אותך )
חדר ספון עץ ענקי ונוח.
אמבטיה ענקית וגם טוש ענק .
מרפסת יפהפה
נוף אדיר.
אני אתן לתמונות לדבר.
-
עיקר הבילוי שלנו בקופנגן היה בטן גב .
למלון חוף ים פרטי שהוא חלק ממפרץ מהמם ביופיו ( שיש בו עוד כמה מלונות ).
קייקים וסאפים וחגורות הצלה חינם לכל המעוניין.
בילינו שעות על שעות בים.
אני שעות על שעות במיים הקרירים השקטים והנקיים. צפה על הגב וגם חותרת בקייק.
הילדה שלי שעות על הסאפ.
במיים יש עיקצוצים קלים מידי פעם (ממה הקטנה ) כניראה ריר של מדוזות ( קדימון לא כנראה – בטוח ).
המסעדה של המלון על החוף מספקת אוכל ושייקים ואלכוהול.
לא צריך יותר כלום.
אני לא בן אדם של בטן גב אבל היה שם כיף מטורף.
ושוב אתן תמונות לדבר
-
והבריכה שגם בה היה כיף אדיר
-
טיפה הפסקה מהבטן גבבאחד הימים באמצע ששבענו מלא לעשות כלום, השכרנו על החוף סירה שתיקח אותנו לשנרקל ומסע חופים.Z
שילמנו משהו זניח אני לא זוכרת כמה.
אחרי מסע חביב לאורך החופים, הגענו לאיזור שבו כבר היו כמה סירות עם משנרקלים.
א בת ה 13 קופצת ראשונה, ועולה אחרי דקה בצרחות שיש מדוזות קטנות במיים.
נו באמת….סתם ילדה היסטרית לא? ( זה מה שאני חושבת ).
אני אראה לכם שהכל בסדר אומרת לילדים לוקחת שנורקל וקופצת למיים הכל כך כיפים. ר מייד אחרי.
ראיתי משהו שניראה כמו מדוזה קטנה, קטן עלי מתעלמת.
פתאום צריבה נוראית בזרוע ימין. ועוד אחת בשמאל. ( פחות קשה ).
לא זה לא היסטריה יש פה מדוזות.
ר ואני שוחות בלחץ חזרה לסירה.
יש לי כוויה מלאה שלפוחיות ביד ימין וצריבה בשמאל.
אל דאגה שרדתי לספר.
משיט הסירה שופך לי חומץ על הכוויה.
והאמת שאני ממש שמחה שזה קרה לי ולא לאחד הילדים, חבל על הזמן איזו סצינה היינו חווים.
אז על המקום ההוא ויתרנו וממשיכים לחוף ריק ומהמם. המשך.
יורדים לחוף.
שקט מדהים.
זה מזכיר את סיני ( למי שזוכר את סיני ).
כמה סירות דממה מיים.
שוב אנחנו המון בים.
אח”כ הולכים למסעדה קטנה על החוף מזמינים שטיה ספגטי פנקייק וכו.
השרות בקצב איטי בטרוף, אבל אנחנו לא ממהרים לשום מקום.
גן עדן כבר אמרתי.
( הכוויה קצת צורבת, המשיט מביא לי עוד מיץ לימון ושופך – הכל בסדר ).
חוזרים אחה"צ, הילדים נעלמים בבריכה.
אנחנו על החוף.
אלכוהול שייקים.
הנה קצת תמונות מהטיול שלנו לחוף הנטוש
-
קשה
ממש קשה לקרוא על קופנגן ולראות את כל התמונות האלו. געגועים עזים.
שיחקתם אותה עם המלון.
-
איילת המלון נראה מדהים !!! בקופנגן לא היינו . הכל נראה פסטורלי ושלו כל כך
צר לי לשמוע על כל המחלות ותקלת המדוזה. ממש לא נעים ואני כל כך מזדהה.
אגב, לפחות שלושה אנשים שחזרו מהמזרח בשבועיים האחרונים סיפרו לי על מיני מחלות שחלו שם. זה כנראה ממש לא נדיר ואני מתחילה לחשוב שמי שחוזר מבלי שחלה ממש בר מזל .
באופן אישי זה די ביאס אותנו ובשלב זה המזרח חוזר למצב המתנה.
איריס
-
כנ”ל איריס, המחלה מאוד ביאסה. וגם קילקלה משהו את המשך הטיול (בגלל מגבלות האוכל הקדות ששמתי על עצמי)
המדוזה היתה סתם ארוע זניח, ממש לא נורא. -
חזרה לקוסמויאחרי 4 ימים בגם עדן חוזרים למציאות.
במלון מציעים לנו את הסירה הפרטית שלהם למעבר לקוסמוי.
סירה מהירה יוצאת מהחוף הפרטי.
כולל הסעה למלון.
הנחה לילדים ( כל בני ה 12-13 נחשבו לילדים ).
הסירה המהירה באמת מהירה, וגם קופצת בטרוף על הגלים.
אני נהנית מכל רגע, לונה פארק לא מפחיד.
ר לידי ירוקה עם השקית ביד ( למרות הכדורים נגד מחלת ים ).
אבל זה קצר מאוד – זה היתרון.
רבע שעה אנחנו בקוסמוי.
עוד כמה דקות ומגיעים למלון החדש בקוסמוי -
מלון AMARI בקסמוי - נפילהאנחנו מגיעים למלון בקוסמוי.
זוכרים שהתקמצנו ( 230 דולר לילה )
ואנחנו מקבלים חדר ישן, מסריח מטחב או משהו דומה, קטנטן ( אחרי שהכניסו את המיטה השלישית אי אפשר לזוז בתוכו ).
השרות על הפנים. לא מנקים בזמן, השרותים בחדר מקולקלים ורק צעקות בטלפון השלישי שלי גרמו להם להגיע.
המיטה השלישית מגיע רק ב 22:00 בערב כשאני כבר רותחת, היא עלובה מתקלפת מתאימה לאכסניה סוג ד.
הם תוקעים אותה באמצע החדר בלי לנסות לסדר בפינה ונעלמים.
הקיצר על הפנים – ממש על הפנים.
חוץ הים הפרטי מלא אצות. אומנם יפה אבל לא שמיש.
הבריכות נחמדות. רגילות לגמרי.
מה שטוב במלון זו ארוחת הבוקר במדהימה. מגוונת בצורה שלא תאמן.
מיקום באמצע החוף המרכזי. ( לא יודעת אם זה יתרון ….תלוי למי ).
שלחו לי בקבוק יין כהתנצלות אבל אח”כ לא ניקו את החדר יומיים ( מה ששוב נפתר רק צעקתי )
רצינו לעשות כביסה המחירים כמו מלון 5 כוכבים במנהטן ( עד כה עשינו במלונות כי עלה בהם גרושים ).
השארנו את הילדים בבריכה.
יצאנו לחפש מכבסה.
מצאנו אחרי 10 שניות ומסרנו את הכביסה במחירי חינם.
אנחנו ממשיכות למרכז למטייל , לבדוק את טיול 42 האיים.
מגיעות ונרשמות למחר בבוקר.
משם מוצאות מסעדה על הרחוב.
הרחוב מלא במיון מסעדות שמציגות את מגוון הסרטנים הדגים והלובסטרים על המדרכה עצמה.
התישבנו באחת מהן.
החברות שלי אוכלות כמו שצריך
אני כרגיל לא מעיזה.
שותה שייק מצויין אוכלת מנגו ואורז דביק.
קצת מתבאסת סה”כ נחמד.
לא ניתן למלון לא מוצלח להרוס לנו – מחר 42 האייםבתמונות חוף הים במלון – יפה אך לא מתאים לרחצה.
-
איילת
המלון שלך בקופנגן כזה מהמם!!
עכשיו אני מבינה יותר טוב על מה דיברת
חופשת איים בתאילנד כמו שחולמים עליה
נראה לי שתביאי להם הרבה לקוחות..
לגבי אמארי זה די מפתיע שהיה כזה גרוע.
הוא משווק על ידי למטייל כמלון טוב ופופולרי.
גם אצלי הופיע באופציות ומזל שלא בחרתי בו כי לי לא היה את קופנגן לאיזון!
-
42 האייםבמטייל היציעו לנו טיול על ספינה גדולה ומהירה.
1500 לאדם
אישית הייתי מעדיפה ספינה קטנה ומהירה מהסוג שלקח אותנו מקופנגן אבל כאמור אני מקרה לא מייצג ובחרנו בגדולה לטובת הסובלים ממחלת ים.
אספו אותנו מהמלון ב 7:30
הספינה יצאה בערך ב 8:30
ספינה באמת ענקית.
כ 200 איש עליה (סתם הערכה לא ספרתי ) קצת המוני אבל לא צפוף מידי.
הנסיעה מהירה מאוד ובכלל לא קופצנית
הטיול כלל 3 חלקים :
1. הגעה לחוף שומם ומשם עושים קייקים בשמורה בין האיים
2. מעבר לחוף סמוך, משם מטפסים טיפוס קצר ותלול לנקודת תצפית מהממת על אגם ועל המפרץ
חזרה לאי הראשון לארוחת צהריים לא מוצלחת
( המעבר בין האיים הקטנים נעשה בסירה ארוכת זנב ולוקח מספר דקות ).
3. הגעה לאזור מתאים לשנורקלים וירידה לים ל 30-40 דקות.
וחזרה לקוסמוי – כולל הסעה למלון.
הכל מתבצע באופן מתוקתק ויעיל
כל 3 החלקים מאוד מוצלחים.
הכי פחות מרגש הם הקייקים ( אחרי שעות על הקייק בקופנגן ).
התצפית מהממת , אחת היותר יפות שראיתי.
השנירקול במעמקי הים. עונג אמיתי. באיזה שלב הפסקתי לשנרקל וסתם נהניתי במיים העמוקים הכחולים.
יום מאוד מוצלח ומהנה.
חוזרים אחה”צ מאוד עייפים.
אוכלים משהו במלון
ולישון
-
איזה תמונות!
טיול 42 האיים הוא נפלא. אנחנו לקחנו את זה עם סירת המנוע הקטנה ולמרות חששותי שמישהו יקיא זה לא קרה לשמחתי.
היה לנו עוד טיול עם קונספט דומה לקוטאו וקו נאנג-יואן – גם איים, הרבה שנירקול ועליה לתצפית מהממת, רק בלי הקיאקים. גם מומלץ. לא חובה את שניהם אם אין מספיק זמן כי הם די דומים (ואם בוחרים רק אחד אז 42 האיים עדיף).
לגבי קופנגן: לנו היתה התלבטות גדולה לגבי איך לחלק את 8 הימים שלנו באיים, וכמעט הלכנו על “מסלול החומוס” של קופנגן ואח”כ קוסמוי, רק שהיה חבל לי לבזבז זמן על המעבר בין האיים ולכן מצאתי פתרון שלנו עבד מצויין, ואני מציינת אותו כאופציה למטיילי העתיד:
הרעיון הוא שקופנגן מציע נוף יותר בתולי ורגוע מקוסמוי, כי כשאומרים “קוסמוי” רובם מתכוונים לחוף הצ’וואנג המרכזי והסואן. אבל בקוסמוי יש עוד חופים, והצפוניים שבהם, מאי נאם ובופוט, הם שקטים ובתוליים יותר ומזכירים את קופנגן מכל התמונות שראיתי.לכן פיצלנו את הלינות ל-4 במאי נאם ו-4 בצ’וואנג, שמעניקים חוויה אחרת כל אחד.
ואכן היתה לנו חוויה אותנטית ורגועה בסגנון קופנגן, במלון נהדר בחוף מאי נאם, Fair House Villas, שלמרות שדורג כ-4 כוכבים ולא 5 כמו המלון בצ’וואנג, וגם היה זול ממנו, היה מדהים ומפנק ברמות ומומלץ בחום רב.
-
המונסון( התאחנו אני ובפנינית. גם באותו המקום ביחד וגם שתינו ביום המונסון )
בבוקר קצת מחליטים על שינוי, קצת קניון, ניסע לסנטרל פסיטבל ( המול המקומי ) ואחה”צ תכננו את סילבר ביץ
תומר קם חולה שוב. אוף.
רץ לשרותים על הזמן.
ככה אנחנו נוסעים לסנטרל פסיטיבל
חוץ מהריצות הדחופות הוא די בסדר. אז שורדים.
מבזבזים כסף במרץ. בגדים קוסמטיקה וכו וכו
כשאנחנו יוצאים בצהריים.
מבול רוחות העצים עפים.
מה זה????
פנינית מסמסת לי שנחתו בקראבי במקום בקוסמוי.
אנחנו חוזרים במונית כי קשה ללכת למבול.
תוכניות החוף מבוטלות
ר כל הזמן רק אומרת איזה מזל שאנחנו לא בטיול ביום של אתמול….
במקום זה קונים פיצה והולכים לעשות מסאז רגליים עם אבנים חמות
כזה סתלבט שאני נירדמת על הכורסה.
כשחזרנו המזג אויר נירגע.
הילדים רוצים אייפד וזהו
אני ו ר יורדות לחוף של המלון.
מתיישבות באויר הנקי אחרי הגשם
מזמינות שייק החיים טובים -
הזמנתי לי גם שייק כזה .… ואני מחכה לפוט מסאז...
מותר לחלום , לא ?
מרגישים את הסתלבט דרך המילים שלך וזו בעיני המהות האמיתית של האיים : חופש אמיתי , שחרור מעצורים, החיים הטובים, פינוקים .
בטיולים אינטנסיביים כמו שאנחנו מתכננים לעצמנו בדרכ , אין לנו הרבה הזדמנויות כאלו למנוחה אמיתית , עד כדי הירדמות בכורסה .
זה נופש בקצב אחר, באווירה אחרת , ופעם בכמה זמן , אנחנו יכולים לשחרר ולגלות שאולי אנחנו כן אנשי בטן גב ( אבל רק בתאילנד ).
אנחנו עשינו את הטיול של 42 האיים בספיד בואט. אולי לא התלהבנו מהחלק של הקייאקים אבל אני זוכרת שהאי הזה שבו עוצרים לקייאקים היה מרהיב.
עם חול לבן, מי טורקיז , קוקוסים ורשת פרוסה - הבנים שיחקו כדורעף.
וכל הדרך לשם עם הצוקים העולים מהים - טיול משגע.
אמארי קוסמוי - מלון מאוד ישן אבל הבנתי ששופץ ודווקא שמעתי מחברים שחזרו מרוצים. אולי יש שם כמה אגפים ? תודה על האזהרה.
האם ניסיתם לדבר עם המרכז למטייל ולנסות להחליף מלון ?
ובאופן כללי, המלונות באיים יקרים , קוסמוי במיוחד ,חוף צאוונג הכי , וכביסה - ברור שעושים רק בחוץ כי במלונות באיים שוחטים במחיר. ברוכים הבאים לאיים וקוסמוי במיוחד מתייקר משנה לשנה.
באסה על האוכל ומחלת הבטן... זה בהחלט פוגם.
קרה לי ( רצח , גם אני רגישה ) בפעם הראשונה ומאז אף פעם לא ( טפו טפו טפו ).
תמיד חשבתי שאולי פשוט מתחשלים אחרי פעם אחת... (אבל כנראה שאצל איריס זה לא עבד ... )
לא נעים.
מודה שאני מתנסה אבל גם בו זמנית מאוד נזהרת. אין מצב שאקנה משהו כמו פירות הים/דגים שעומדים שם בחום ..
-
יש באמרי כמה אגפים, אולי יש טובים יותר. החדרים שלנו ניראו כמו חדרי ארוח בקיבוץ לפני 50 שנה
מה שבלט זה השרות המחפיר,
הייתי צריכה להתקשר 3 פעמים וממש לצעוק כדי שיבואו לעשות משהו עם שרותים שלא היו בהם מיים
לא ניסינו לעשות משהו מול המטייל . השלמנו עם גורלנו
-
איילת,
וואו!
ראיתי כעת את תמונות המלון מקופנגן ואת התמונות מהחופים ומסיור האיים- איזה כיף!
אם אגיע, נלון במלון היפיפה הזה, ונשתדל להתפנק.
למען מטיילי העתיד הישראלים, מציעה שתיידעי את למטייל תאילנד. הם חייבים לדעת לגבי השירות הגרוע.
לגבי המחלה- לקח לי 11 שנה לחזור למזרח (הפעם לויטנאם), לאחר “חווית תאילנד” שלי, שנמשכה כמעט שבוע…
אני ייחסתי את התגובה הקשה של הגוף שלי לאלרגיה שלי לדגים.
הפעם הצטיידתי בתרופות שונות ובעיקר במכתב בוייטנאמית לגבי האלרגיה שלי. (הוייטנאמים היו מאוד קשובים, ובאחת המסעדות בהויאן, אפילו נאמר לי שאין להם כמעט מה להציע לי, כיון שאפילו התיבול של כול הסלטים נעשה עם רוטב דגים). למזלי, הפעם מלבד יום של חום סתמי,הבטן שלי תפקדה.
נילי
.
-
רעיון טוב ניידע את המטייל.
לא יודעת לגבי עתיד במזרח...מדחיקה כרגע. אבל זה בעייתי.
לפני מספר שנים הייתי שבוע בדרום קוריאה , בעבודה, אכלתי חופשי ( היה מדהים ) ולא היו בעיות -
היום האחרון בקוסמויבחרנו לקחת ואן פרטי מהמטייל ב 1600 באט ל 4 שעוץת ( לא בא לנו טיול גיפים אולי זו היתה טעות ).
נסענו למפלים.
טעינו במפל והיגענו לזה בלי הבריכה במקום לזה עם הבריכה.
עדיין היה טיול יפה ליד הנחל.
וגם היו פילה וגור שהאכלנו בבננות , מה שגרם לילדים ( אלה שאוהבים פילים ) אושר ענקי.
אני רציתי להמשיך למפל השני אבל נותרתי בבדידות מזהירה, ונאלצתי לוותר.
כיוונו את הנהג לסילבר ביץ ( אחר מתברר שהגענו לחוף שכן שניקרא קריסט ביי או משהו כזה ). חוף מקסים בתולי כיפי, גם מסעדה נורא נחמדה
לא נימאס? לא ממש לא.
הזכרתי לילדים שאפשר לשחק בחול.
והחדווה הם בנו ארומונות וחומות….כמו פעם.
את הערב סיימנו במסעדה באיטלקית של המלון, שהיתה מצויינת
