מכסת 1200 ישראלים ליוון
-
ברור, הייתי צינית לגבי גמר השרדות וכתבות התדמית על האמירויות. נראה שתחום הנדסת התודעה בארץ מתחיל לגבור על תחום הנדסת המחשבים וההייטק שאנחנו כל כך אוהבים להתגאות בו. כי אפילו הקטר העוצמתי הזה לא יוכל לגרור אותנו החוצה מבוץ האנדרלמוסיה שנתקענו בו.
הייתי מוכנה לסגר מרצון, כולל סגירת השמיים, אם הייתי יודעת שההחלטות בנוגע לנגיף מתקבלות בצורה מקצועית ועניינית, ושאלו שקיבלו את אמון הציבור יצדיקו את האמון הזה ויגייסו את מיטב המוחות והכוחות כדי לטפל בנגיף תוך דאגה לרווחתו של כלל הציבור.
-
אני מניחה ש-20,000 זה מספר זניח בהשוואה למספר הנוסעים בחגים בשנה שעברה, אבל זה מספר גבוה מאוד בעיני בהתחשב בגובה הסיכון שהאנשים הללו לקחו.
-
-
כרגע בערוץ 13, דיווח שועדת השרים המיוחדת לענייני נתב"ג החליטה שכל הנוסעים לחו"ל יוחרגו ממגבלת 500 מטר ויוכלו לנסוע לחו"ל.
נתב"ג ישאר פתוח.
-
לדעתי יש עוד המון שאלות פתוחות וסיכונים. זה ממש לא רק מבחר יעדים מצומצם , בדיקת קורונה וקצת כאב ראש בביטוח וכו
אותי למשל מטרידה טיסת החזור. יש בדיקת קורונה גם בחזור? ואם אין – אז מדובר על שעות במקום סגור עם עוד מטיילים שלא נבדקו. ולא אני ממש לא סומכת על כולם שיישמרו על ריחוק חברתי בטיול עצמו – אתה רואה שעושים את זה בארץ? כי אני ממש לא רואה את זה קורה פה. ה״ישראלי הממוצע״ ממשיך להדבק אלי בתור לסופר גם היום (זה דבר שעולה לי על העצבים בלי קשר לקורונה, כבר מזמן – שנים).
כמובן שגם מי ששומר על ריחוק חברתי לא מובטח לו כלום. אתה לא בבידוד. יש סיכון כלשהו גם למי שמנסה מאוד לשמור על הכללים, במיוחד במדינות אדומות.
ומה אם אתה חולה בחו״ל? אז אתה תקוע שם? הרי לבוא לארץ לא תוכל. וזו מחלה ארוכה ולפעמים גם ממש קשה. איך טטוס לארץ כשאתה חולה או נושא את הנגיף? הרי תדביק את כל המטוס.
ומה עם כל השינויים התחופים. פה בארץ וגם בארץ היעד. איך מכניסים את זה ל״רשימה״ של הקשיים? שינווים יכולים לקרות לא רק לפני שנסעת , גם תוך כדי שאתה שם. מגבלות חדשות בארץ היעד וכו
ברור לחלוטין שזה סובייקטיבי ויש מי שעדיין יעדיפו לטוס. אולי זה תלוי גם במידה כלשהי באופי הטיול. זה בוודאי תלוי באופי המטייל. אבל לעשות רשימה כזו זה קצת… מצחיק בעיני. זה פחות מחלקי.
-
-
@IO אמר:
לדעתי יש עוד המון שאלות פתוחות וסיכונים. זה ממש לא רק מבחר יעדים מצומצם , בדיקת קורונה וקצת כאב ראש בביטוח וכו
היה לי עובד שבנסיעת עבודה בארה”ב קיבל אירוע קשה של אבנים בכליות, במצבו אי אפשר היה להטיס אותו חזרה לארץ והיה צריך לעבור ניתוח בארה”ב, היה צריך להוציא לאישתו ויזה בנוהל חירום (לא היה לי הגיוני שיעבור ניתוח לבד) והיה צריך למצוא פתרון לילדים שלו שהיו די צעירים.
מדובר בעובד יחסית צעיר, בן בערך 40, כשגורם הסיכון היחידי הוא קצת משקל עודף.
ואני יכול לתת עוד דוגמאות.
לא רק בזמן קורונה יש סיכונים.
לדעתי מי שיחפש אפס סיכון לא יסע אף פעם, וגם לא יוכל להשאר בארץ כי גם בישראל יש סיכונים, צריך לנהל את הסיכונים ולהביא אותם לרמה סבירה (שזה מדד סוביקטיבי)
@IO אמר:
אותי למשל מטרידה טיסת החזור. יש בדיקת קורונה גם בחזור? ואם אין – אז מדובר על שעות במקום סגור עם עוד מטיילים שלא נבדקו. ולא אני ממש לא סומכת על כולם שיישמרו על ריחוק חברתי בטיול עצמו – אתה רואה שעושים את זה בארץ? כי אני ממש לא רואה את זה קורה פה. ה״ישראלי הממוצע״ ממשיך להדבק אלי בתור לסופר גם היום (זה דבר שעולה לי על העצבים בלי קשר לקורונה, כבר מזמן – שנים).
ככל שאני יודע אם אין סיבה מיוחדת לעבור בדיקה (למשל האדם יראה סימפטומים של קורונה) אין בדיקה בדרך חזרה.
אבל גם בישראל אם אין סיבה לא בודקים אף אחד, וכמו שאמרת נדבקים אלינו גם בתור בסופרמרקט.
אבל ההסתברות שהאדם שלידך ביוון או אפילו במטוס בחזרה נשא קורונה הרבה יותר נמוכה מאשר ההסתברות שהאדם לידך בסופר בישראל נשא קורונה.
@IO אמר:
ומה אם אתה חולה בחו״ל? אז אתה תקוע שם? הרי לבוא לארץ לא תוכל. וזו מחלה ארוכה ולפעמים גם ממש קשה. איך טטוס לארץ כשאתה חולה או נושא את הנגיף? הרי תדביק את כל המטוס.
ומה עם כל השינויים התחופים. פה בארץ וגם בארץ היעד. איך מכניסים את זה ל״רשימה״ של הקשיים? שינווים יכולים לקרות לא רק לפני שנסעת , גם תוך כדי שאתה שם. מגבלות חדשות בארץ היעד וכו
ברור לחלוטין שזה סובייקטיבי ויש מי שעדיין יעדיפו לטוס. אולי זה תלוי גם במידה כלשהי באופי הטיול. זה בוודאי תלוי באופי המטייל. אבל לעשות רשימה כזו זה קצת… מצחיק בעיני. זה פחות מחלקי.
נכון, אם אני אחלה בחו”ל אני לא אעלה על מטוס גם בגלל שלא יעלו אותי וגם בגלל אחריות חברתית.
במה זה שונה מאותו עובד שתיארתי? או גם לי קרה שנפצעתי בחו”ל ולא יכולתי לעלות למטוס?
ובכלל, ביציאה אופיינית שמדברים עליה, שבוע עד 10 ימים, מה ההסתברות שאדם ידבק וגם יגלה סימפטומים? הוא צריך להדבק בערך בירידה מהמטוס….
ונכון, האי ודאות הגדולה ביותר היא בהחלטות ממשלת ישראל. זו לא בעיה בריאותית אלא מנהלית אבל זו אי הודאות הגדולה ביותר.
הסיכון קיים אבל צריך לזכור שעד היום במשך חצי שנה ממשלת ישראל לא מנעה מאזרחי ישראל כניסה לארץ. יכול להיות שיהיה שינוי? – אמת. מה ההסתברות? לא יודע, אבל אני יודע מה קרה עד היום.
-
כל מילה בסלע. כולל ההידבקות בסופר. אנשים לא מכבדים מרחב אישי בישראל. השארת נתב”ג פתוח זו בדיחה על חשבוננו. או שעושים סגר כללי או שלא עושים סגר כללי.
@דוקטור-דו-ליטל אמר:
לא רק בזמן קורונה יש סיכונים. לדעתי מי שיחפש אפס סיכון לא יסע אף פעם, וגם לא יוכל להשאר בארץ כי גם בישראל יש סיכונים, צריך לנהל את הסיכונים ולהביא אותם לרמה סבירה (שזה מדד סוביקטיבי)
קודם כל, אם סבירה זה סוביקטיבי, אז סוביקטיבית אדם אחר יכול לחשוב שההשוואה לא נכונה וזה לא מצב סביר, נכון? תמיד יכול לקרות משהו. אפשר גם לקבל דום לב במיטה בבית. אבל בין אם זה סביר סוביקטיבית או לא סביר סוביקטיבית לדעת הנוסע, אי אפשר להגיד שהמצב עכשיו הוא בדיוק באותה רמת סיכון (לבריאות ולביטול הטיול) כמו לפני שנה, כי תמיד אפשר לחטוף דום לב לא צפוי או להידרס במעבר חצייה. עכשיו נוספו לכל הבלתי ידועים בסיכון נמוך גם מגיפה כלל עולמית פלוס ביטולים רבים וחוקי ויזה וכניסה ובידוד משתנים במהירות. גם אם מישהו חושב שהסיכוי להיפגע מזה נמוך, עדיין סיכון1 (ברגיל) + סיכון2 (של תקופת הקורונה) שווים יותר מסך ההסתברות של סיכון1 בלבד. אולי התבלבלתם עם ה”מתמטיקה” שהוספת מטוס פרטי לא מייקרת טיסה קיימת…….
-
בוודאי שההסתברות להתרחשות של אחד משני הסיכונים שהם אירועים בלתי תלויים גבוהה מההסתברות להתרחשות רק סיכון אחד. ניסיתי להסביר שבשום מקרה הסיכון לא יהיה אפסי.
לגבי סוביקטיביות:
הסיכון שלי לאיזשהו אירוע בריאותי אחרי גיל 60 הרבה יותר גבוה מאשר בגיל 30 אבל אני מקווה לטייל הרבה יותר בגיל 60 ממה שטיילתי בגיל 30. כי למרות שאוביקטיבית הסיכון הרבה יותר גבוה סוביקטיבית הסיכון הגבוה יותר מבחינתי בהחלט סביר.
לכן למרות שאוביקטיבית תוספת הקורונה בהחלט מגבירה סיכון עדיין הסיכון הגבוה יותר יכול להיות ברמה סבירה במדד הסוביקטיבי.
לכן אני מבין את אלו שהחליטו כן לקחת את הסיכון הגבוה יותר בגלל הקורונה, וגם את אלו שהחליטו לא לקחת את הסיכון הגבוה יותר בגלל הקורונה,
בדיוק כמו שאני מבין את אלו שמטיילים (והרבה) בגיל מבוגר, כמו את אלו שאומרים שבגילם הם מעדיפים להמנע מנסיעות
-
כל אחד עושה את השיקולים שלו לגבי עצמו, זה לגיטימי. ברור שאף פעם הסיכון לא אפסי, זה החיים, גם אפשר למות במפתיע בבית. ההתנגדות שלי היא לאמירות של “תמיד אפשר להידרס בכביש” כאילו רמת הסיכון היום זהה ללפני שנה. היא לא כזו וגם לא מתקרבת להיות דומה. על האם הסיכון שווה מבחינתו של אדם אם לנסוע או לא, זה כבר סיפור אחר שנתון לשיקוליו שלו. ובכלל אצלי אחד הדברים שמכריע נגד, גם בלי קשר לרמת הסיכון הבריאותי, זה שזה פשוט לא כיף לנסוע ככה כשמלאי היעדים מגביל ויש יותר התעסקות במסביב מאשר הזמן שאהיה בפועל ביעד וגם יותר לחץ מאם הכל יילך כמו שצריך, שזה בדיוק ההיפך מחופשה מנקה ראש בשבילי. אבל כל אחד והשיקולים שלו.
-
התעסקות היא עוד גורם, הרבה הכנות לעומת פעם שדרכון בתוקף כרטיס טיסה וכרטיס אשראי הספיקו.
עדיין אם היו מציעים לי היום לבלות את הסגר על איזה חוף בחלקידיקי במקום סגור בבית – כנראה שהייתי הולך על זה.
פשוט מחירי הטיסות לא מקובלים עלי.
-
מחירי טיסות בחגי ישראל אף פעם לא היו מקובלים עליי……..
-
אז?
-
עדכון שהועבר כעת ע”י קרן מרציאנו: ועדת השרים המיוחדת שדנה בעניין צפויה להודיע שנתב”ג יישאר פתוח בתקופת הסגר לטיסות שכבר אושרו , ולא יאושרו טיסות חדשות נוספות.
זה רחוק מאוד מההרכזה שנתב”ג יישאר הפתוח – אולי בדיוק להיפך.
הערכה שלי שייקח הרבה מאוד זמן עד שיאשרו שוב טיסות חדשות לאותם היעדים הבודדים שהסכימו לקלוט את הישראלים …
-
-
-
לפי כל הסממנים – בולגריה היא אחת המדינות שמצבה הוא הטוב ביותר באירופה.. בוודאי שטוב יותר מאשר מספר מדינות שמוגדרות כיום ככאלו שאם חוזרים מהן, אין צורך להיכנס לבידוד (רק שהן לא מכניסות אותנו).
כלומר – שוב הפוליטיקה מדברת מפי המנהיגים.
-
אז עכשיו ברור למה אנשי משרד הבריאות מזהירים שבולגריה וקרואטיה עלולות להפוך לאדומות - כדי להרתיע את אותם האחרונים שמתלבטים אם להזמין לשם - אלו שרוצים לברוח מהסגר ועכשיו מסתכנים שבחזרההייאלצו לבלות בבידוד של 14 יום... אני יכולה גם להסיק מכך שהדילים ליוון די מלאים ואיפה שעדיין לא מילאו את הנופשונים לחג זה אצל השכנות מהבלקן...
-
-
@דוקטור-דו-ליטל אמר:
היה לי עובד שבנסיעת עבודה בארה”ב קיבל אירוע קשה של אבנים בכליות, במצבו אי אפשר היה להטיס אותו חזרה לארץ והיה צריך לעבור ניתוח בארה”ב, היה צריך להוציא לאישתו ויזה בנוהל חירום (לא היה לי הגיוני שיעבור ניתוח לבד) והיה צריך למצוא פתרון לילדים שלו שהיו די צעירים.
מדובר בעובד יחסית צעיר, בן בערך 40, כשגורם הסיכון היחידי הוא קצת משקל עודף.
ואני יכול לתת עוד דוגמאות.
לא רק בזמן קורונה יש סיכונים.
לדעתי מי שיחפש אפס סיכון לא יסע אף פעם, וגם לא יוכל להשאר בארץ כי גם בישראל יש סיכונים, צריך לנהל את הסיכונים ולהביא אותם לרמה סבירה (שזה מדד סוביקטיבי)
מה הקשר עכשיו אותו עובד צעיר שלך? את מי זה מעניין שהוא היה צריך למצוא פתרון לילדים הצעירים שלו? ומי אמר שרק בזמן קורונה יש סיכונים.
התייחסתי לרשימת ה״מתלות הנוספות״ שצוינה בתגובה. לקחת את זה ל״מי שיחפש אפס סיכונים אל יסע אף פעם״ – זה להתווכח למען להתווכח/לתקן למען התיקון/ וסתם ״להוכיח״ את הבנאדם שהגיב. אף אחד לא טען שלא ״צריך לנהל סיכונים״ וכולם מבינים שזה לגמרי סובייקטיבי – למעשה כתבתי גם את זה בתגובה. וכן, אני בדיוק עכשיו מתווכחת למען להתווכח, התגובה שלך פשוט עיצבנה – אז בא לי (לפחות אני מודה בזה ולא מנסה להראות יותר חכמה).
ככל שאני יודע אם אין סיבה מיוחדת לעבור בדיקה (למשל האדם יראה סימפטומים של קורונה) אין בדיקה בדרך חזרה.
אבל גם בישראל אם אין סיבה לא בודקים אף אחד, וכמו שאמרת נדבקים אלינו גם בתור בסופרמרקט.
אבל ההסתברות שהאדם שלידך ביוון או אפילו במטוס בחזרה נשא קורונה הרבה יותר נמוכה מאשר ההסתברות שהאדם לידך בסופר בישראל נשא קורונה.
בישראל אני לא יושבת כמה שעות במטוס עם אנשים שלא עברו בדיקה...
וההשוואה לישראל היא בכלל לא רוולנטית וגם די מטופשת. בישראל אני ״נאלצת״ לחיות, מה לעשות? אז הסיכון פה הוא מצב נתון ואין שום חכמה גדולה בלהעלות אותו ולהשוות אותו לסיכון שאני נוטלת על עצמי בחו״ל.
אגב,בסיכון של החיים בישראל אפשר לשלוט, לפחות אני יכולה לשלוט, במידה לא מועטה. למשל – אני לא חייבת ללכת לסופר…
וכל עניין הסופר לא ניתן כדוגמה לסיכון בישראל אלה להתנהגות של הישראלים. אם לא היה מעניין אותך רק להוכיח אולי היית שם לב לזה.
נכון, אם אני אחלה בחו”ל אני לא אעלה על מטוס גם בגלל שלא יעלו אותי וגם בגלל אחריות חברתית.
במה זה שונה מאותו עובד שתיארתי? או גם לי קרה שנפצעתי בחו”ל ולא יכולתי לעלות למטוס?
עוד פעם עם העובד הצעיר?…
כפיים לך על האחריות החברתית. באמת תודה אתה נדיר.
בדיוק מה שמטריד אותי זה שהרבה ישראלים הם לא נסיכים כמוך.
ובכלל, ביציאה אופיינית שמדברים עליה, שבוע עד 10 ימים, מה ההסתברות שאדם ידבק וגם יגלה סימפטומים? הוא צריך להדבק בערך בירידה מהמטוס….
בדיוק! בדיוק זו הסיבה שאני חושבת שהחזרה הי מסוכנת. בדיוק צורת החשיבה הזו היא מה שמדאיג אותי.
כי אם יש מי שכבר נושא את הנגיף, כנראה שהוא עוד לא מגלה סימפטומים ולא ידע שהוא צריך להבדק (או שהוא חרא שינסה להסתיר את זה כדי לחזור לארץ בכל מחיר). ואין לי מושג מה זה אומר לגבי סיכויי ההדבקה של הנוסעים האחרים בטיסה.
מצטערת על התגובה הממש לא נחמדה. משום מה התגובה שלך עצבנה אותי ממש, כנראה בלי פרופורציה , ואחרי שניסיתי להבליג – החלטתי שלא. סליחה.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות