שנה עברה שנה חלפה - ארה"ב 2019
-
שנה טובה חברים !
שנה עברה מאז הטיול שלי אותו תכננתי עם המון קריאה, לימוד ועזרה מהפורום הזה.
לא הצלחתי כל הזמן הזה לחזור עם סיכום כמתחייב, ואז נוצרה גם בעיית שם המשמתמש “מרסלו0” (ע”ע ספרות זולה) שעדיין לא הצלחנו לטפל בה.
בכל מקרה לכבוד החג ואולי לכבוד המצב הקשה אליו נקלע העולם, החלטתי לשתף את סרטון הטיול שלי.
אולי אצליח בהמשך לזה לרשום כמה תובנות משעשעות.
מקווה שתהנו,
שנה טובה ובתפילה שיפתחו גבולות צפון אמריקה.
סרטון ארה"ב 2019מרסלו (ללא 0)
-
@מרסלו-0
שלום
חמוד ,מרענן,ומושקע
תודה על השיתוף
שנה טובה וחג שמח
מוני
-
@מרסלו-0
וואי איזה סרטון מרענן וכייפי ! איזה חמודות הבנות (לקח לי כמה שניות להביון מה לא מסתדר לי בפרצופים שלהן… הן בלי מסכות! חח).
תודה על השיתוף ושנה טובה
-
-
@מרסלו-0
האמת כבר כמעט שכחנו...…
מרענן ביותר !!!!!
-
@מרסלו-0
אחלה סרטון
נקווה שיסמן את הבאות
והפורום יתעורר קרוב
חג שמח
-
@מרסלו-0
איזה סרטון כיפי!
מקסים ממש.
שתהיה שנה טובה
-
@מרסלו-0
איזה רעיון מקסים.
מתוקות הבנות.
יש גם בלוג לטיול?
-
@shani-ben-ari אמר:
יש גם בלוג לטיול?
לא, כמו שרשמתי לא יצא לי.
אני אתרץ – כשחזרתי הייתי עוד שבוע בחופש מהעבודה, אבל בערך ישבתי כל השבוע בסלון המום ולא מג’ט לג.
למדתי שאולי עדיף לחזור מיד לעבודה… כי כשחזרתי שקעתי שם עמוק בעניינים והשגרה הסתדרה לי (חזרה לכלוב זהב של האין לי זמן אני בהיי-טק).אני מנסה לרשום עכשיו כמה דברים הפוסט הזה יתן לי אולי פוש.
-
שיטת המגנט
היום, לפני שנה בדיוק עשינו את דרכנו אל LA.
תכנון הטיול התחיל בינואר 2019 עם קריאה בבלוג של תותי ואז המון המון קריאה פה בפורום הזה.הדבר הראשון שלמדתי, ודי יישמתי, הוא שבארה”ב לא ניתן להתפזר על פני המדינה בטיול של חודש.
למרות ששהיתי במצטבר איזה 9 חודשים בארה”ב לפני כן , עם 2 תקופות בנות 3 חודשים, לא נתתי לכך מחשבה. אולי כי הייתי בעיקר בעבודה ואף פעם לא בטיול משפחתי.אז יצאנו לדרך זוג + 2 הנערות, החייל נשאר בצבא “בקורס”.
היעד היה 3 שבועות במערב, ואז שבוע אחד ניו-יורק + ניו אינגלנד, כי לא הסכימו לוותר לי על “חלום ניו יורק” אז אני לא ויתרתי על בוסטון בתקופת שלכת.
אני אנסה להתרכז בנקודות מעניינות לפחות בעיני ולא בדברים הרגילים שכל אחד מכיר.
נחיתה, אינמיגרשיון, מזוודות, מכס, והסעה להשכרת רכב בסיקסט.
היינו בדרכנו לבית של חברים בואלי, להם אמרתי אל תבואו חבל על הזמן נגיע אליכם.
הזמנתי מיני-ואן ע”פ ההמלצות כאן, ומתוך האפשרויות השונות שידעתי שקיימות די חשקתי בקרייזלר פסיפיקה, ואם לא אז דודג’ קראוון וזהו.
על דלפק פקידת הקבלה הנחמדה הנחתי את הוואוצ’ר של ההזמנה ומיד צירפתי מגנט “מתנה עבורך” עם נוף מהמם של ירושלים אותו רכשתי בשוק מחנה יהודה ב-10 שקלים.
האמת לא ציפיתי לכזו התלהבות, אך מיד קפצה מאחור עוד בחורה צעירה עם רקע יהודי, אז שלפתי גם עבורה מהתיק עוד מגנט.
כמובן זכיתי ליחס אדיב ביותר, ואז היא שואלת אותי האם יתאים לי קרייזלר פסיפיקה שלדעתה זה הרכב הכי טוב שיש לה ונשאר לה רק אחד כזה.
סרבתי בנימוס כמובן… לא באמת.
לא זו הסיבה שהבאתי מגנטים במתנה, המחשבה הייתה ייצוג הולם לישראל וישראלים, אבל אם יצא לי בונוס לא אתנגד, אז קראתי לה “שיטת המגנט”.
בהמשך השארתי מגנטים כמעט בכל מוטל וכדומה.
ברוב המקומות זה סתם היה נחמד מצידי.
במלון אחד בדיסניילנד, פקידת הקבלה כמעט התחילה לבכות מהמחווה מישראל.
רכב מצויין
דוקא את המגנטים היפים לא צילמתי, זה אחד היותר פשוטים שהושאר לחדרנית
-
רק אחד נוגע, רק אחד מדבר
אחרי שלמדתי לעומק את כל החוקים מה מותר להכניס לארה”ב, לא כדאי שמישהו אחר ידבר באינמיגריישון ויענה באופן שגוי.
הרי הפחד שלנו הוא להיתפס עם עלי הלואיזה היבשים שביקשו החברים שנביא, אם אמרנו שלא הבאנו food, ועוד אחרי שפירטתי בטופס שהבאתי “עלי תה” (סוג של).
את הטעות תיקנתי בהסבר שאין עלינו פה כלום, אבל קראתי את כל ההנחיות ויש במזוודות רק מה שמותר כגון עלי תה.ידוע כי בקבלת רכב מושכר צריך ללמוד ולסדר הכל לפני שזזים מילימטר.
הרי זה מסוכן להתעסק בכפתורים בתחילת נסיעה במקום זר, ולהתחיל את הטיול במפגש עם עץ.
המשימה הראשונה במיני-ואן היא קיפול המושבים האחוריים – אפשר לקרוא לעזרה אבל אני אוהב להתעסק לבד בכיף שלי, זה מאתגר אותי.
תא המטען נפתח לבד מהשלט או בלחיצה זה קל, מעבר לזה כלום לא זז עד שמגלים כי כל הרכב מתכוונן חשמלית בכפתורים.
הצלחתי לגרום לצד אחד להתקפל ואז מישהי שלחה יד, לחצה על איזה כפתור והתא מטען נענה לבקשה להיסגר עלי.
מזל שהוא מצפצץ קצת לפני שנסגר ומשאיר לי חצי גוף בפנים ורגליים בחוץ, הצלחתי להימלט.
עוד דוגמה – שאף אחד לא ילחץ על כפתורים שהוא לא מכיר, ובטח לא האדום המפתה.
אסור ללחוץ על הכפתור הזה כשאתם יושבים בכיסא הנהג כי זה לא כ”כ נעים, אם כי די מצחיק (סרטון בקישור).
שווה ללמוד קצת את רכב לפני שנוגעים…
אני רק הכנסתי את המזוודות, התקנתי את המתקן לטלפון שהבאתי מסין, כיוונון נהג ותוכנת Sygic, רדיו והבנה בסיסית של מה שצריך, ויצאתי לדרך.
אחח אחח ארה”ב.
-
@מרסלו-0
המגנטים – רעיון מקסים !
אולי אזכור לממש את זה פעם
-
ג’ט לג / עייפת
לא מעט נרשם כאן על עניין העייפות אחרי הטיסה מהארץ והג’ט לג.
בקצרה היו לכולנו ללא הבדלים יומיים של ג’ט לג בהם עם כל ההתלהבות היינו אחרי הצהריים מאוד עייפים, במיוחד החל מ-6 בערב וב-8 כבר נופלים למיטה גמורים.
ביום השלישי לא ניצחנו את החייזרים, אבל כן את העייפת והכל התחיל להרגיש רגיל.נחתנו ב-15:00 שעון מקומי, אחת אחר חצות בארץ, ביום שהתחיל עם המראה ב-5 לפנות בוקר בישראל.
בדיעבד הייתי משתדל לנחות מוקדם יותר, למרות שאת הטיסות לרוב קובעים שיקולים אחרים (זמינות ומחירים).לנסוע אחרי הנחיתה יותר מאשר שעה עד לחברים זה היה הופך למוגזם ביותר.
גם ככה, עד לקבלת הרכב, לאכול משהו קטן ליד ויציאה מהשדה היה כבר 18:00 ואז ההפקקים, אום-רש רש hour.
בדרך לפתע התקפת עייפות חמורה ביותר, שלמזלי תורגמה להתקף צחוק מטורף, שאף אחד לא זוכר מה גרם לה, אבל לפחות זה העיר אותי והשאיר לי רק להתמודד עם הדמעות בעיניים שהפריעו לראות היטב את הכביש.
כמובן שמסלול ה-carpool דוקא היה רוב הזמן האיטי ביותר, ורק אם יצאתי ממנו בדיוק אז הוא הפך למהיר.
צחוקים זה מצויין, אבל כמו שנרשם אלף פעם – לשים לב לשעות ולא לתכנן נסיעות מאוחרות לפחות ביומיים הראשונים. -
@מרסלו 0 ,
עודני מנסה להתאושש מהעובדה שלא רק שאני בארץ בחגים אני גם לא יכולה לחגוג עם המשפחה… ומגיע הבלוג הנפלא הזה שלך!
עוקבת בהנאה, תודה
-
איזה כיף שבחרת בכל זאת לכתוב…
עוקבת
-
ארנבות טורס
“תפסת מרובה לא תפסת” הוא אחד המסרים שקראתי שוב ושוב בפורום.
מנגד עומדים הרצון והאילוצים האישיים של כל מטייל ומטייל כך שיתכנן מה שמתאים לו.במסגרת תכנון הנסיעה שלי עמדו כמה עוגנים סביבם הורכב הפאזל.
- ראש השנה בווגאס עם החברים
- יום כיפור כיום שבתון
- דיסנילנד ויוניברסל בימי חול
- כמה שיותר LA בניגוד לרוב ההמלצות (עיר “הבית” של זוגתי וביקור חברים)
- ניו יורק (כי הבנות לא ויתרו)
- בוסטון/ניו אינגלד (כי הגענו לסתיו וזה “אזור הבית” שלי וביקור חברים)המסר הראשון אומץ (חלקית) וכך ירדו המון יעדים על פני ארה”ב בטיול.
בצד השני עמידה בעוגנים, עם המטרה ברורה לשהות בקרב חברים שאין לכל אחד, ובתוספת מגבלות בריאותיות המאפשרות בעיקר תצפיות ופחות הליכות (שלא להזכיר טראקים) הובילו לכך שנקבעה מסגרת נסיעה במסלול ארנבות – קפיצה ליעד, תצפיות, וריצה ליעד הבא.
אשקר אם לא אומר שכן, בחלק מהמקומות נשאר טעם של עוד, אבל מה שהחמצנו לא בהכרח יכולנו לעשות.
מסגרת הטיול
2 ימים LA : סנטה מוניקה, וניס, התעלות, גריפיט, שלט הוליווד, שדרת הכוכבים.
1 יום דיסניילנד
1 יום LA : דאון טאון, בוורלי.
2 ימים SF : טווין פיקס, לומברד, הגולדן גייט, סוסליטו, אלקטרז, פיר 39, מגדל קויט, גולדן סטייט פארק, חברה.
2 ימים כביש 1 : תצפיות, 17 מייל, בסוף טעימה מסולוונג, סנטה ברברה, מאליבו ואיך לא לסיים בארוחת ער עם חבר.
4 ימים ווגאס (ראש השנה) : מה שעושים בווגאס נשאר בווגאס
3 ימים סיור פארקים מעגלי : גארנד קניון, עיקול הפרסה, קניון אנטילופ, ברייס, מעבר בזאיון.
1 יום LA : חברים (אחרים)
1 יום יוניבסל
2 ימים La Jolla (יום כיפור)
1 יום סי וורלד
1 יום סן דיאגו
1 יום טיסה לניו יורק
4 ימים ניו יורק : WTC, TOTR, מצעד קולומבוס, סנטרל פארק, גשר ברורלין, מוזיאון 911, ESB, חברים (תרתי משמע).
4 ימים בוסטון/ניו אינגלנד : בעיקר קניות ושלכת, וחברים.
נסיעות:
השתדלתי לחלק נסיעות כך שעוזבים בערב את היעד של היום הנוכחי, ולנים אי שם באמצע הדרך ליעד הבא.
יתרון אחד הוא כלכלי, בדיעבד, לינה בחורים עולה בין פחות למעט מאוד.
יתרון שני ועיקרי ניצול הערב לנסיעה, שינה טובה, השכמה מוקדמת והגעה ליעד מוקדם כך שרוב היום עוד לפנינו.
שום מקום
-
איזה כיף – פתאום בתוך השיממון והבאסה – סיפור טיול שמחזיר לכל המקומות האהובים .
מקווה שיהיה לך כוח להמשיך עד הסוף – כי בהחלט אתה משב רוח מרענן בשממה שנפלה כאן .
והסירטון – דוז פואה !
-
מצעד הטעויות
נעלי הליכה נוחות ובדוקות
כמה תכננתי ונפלתי בדבר הבסיסי ביותר.
נעליים חדשות, שכיף לצאת איתן לטיול, שנוסו רק בעבודה כאן בארץ הן לא רעיון טוב.
כנראה שהן היו צרות מדי, תומכות בכף הרגל פחות מדי, והעדות הראשונה לכך הייתה ביום השלישי בדיסניילנד אותו סיימתי עם כאבים בכף הרגל ובאצבעות.
המנוחה אחרי כן עזרה, אבל כשהגעתי לסיבוב פארקים הכאב חזר, ואצבע אחת ברגל הלכה והזדהמה לי.
טוב שתוכננו בעיקר תצפיות כי עברתי לנעלי אצבע עד לקניית נעלי ספורט חדשות ורחבות, וסיימתי בחזרה מהפארקים בבי”ח לטיפול ותרופות.
אגב היחס היה מדהים, וזמן ההמתנה קצרצר, הכל מלהיב עד שהגיע לארץ החשבון… רחמים על חברת הביטוח.אין בארה”ב בוטנים אמריקאים !!!
פור גוד סייק איך זה יכול להיות? אין לא מושג אני לא מצאתי.
אני צריך אותם לנסיעות – אם צצה לה עייפות אני מתחיל לגרוס וזה שומר עירנות בדוק.
בנוסף בוטנים אמריקאיים לא מלכלכים את הידיים, ואי אפשר להגזים כי הלסת מתעייפות מהלעיסות.
נאלצתי להסתפק בבננות מיובשות ובוטנים רגילים, דברים מוזרים אחרים רובם נזרקו לפח עם ציון נכשל “לא אכיל”.
את תמונות הפציעה אחסוך
-
@מרסלו-0
נהנה לקרוא. את תפקיד ה”בוטנים אמריקאים” שאתה אוהב לגרוס כדי לשמור על עירנות החלפתי לפני הרבה שנים בחבילה צוננת של גזר גמדי שטוף ומוכל לאכילה מהסופר.
-
@מרסלו-0
אהבתי את המגנטים, אני גם כן מחלק תשורות ישראליות קטנות (מחאמסות מחזיקי מפתחות ועד מוצרי ים המלח) אבל על מגנטים לא חשבתי.
ואני נזכר בחיוך בבוטנים האמריקאים, כשהתארחו אצלנו בחברה משקיעים מארה”ב במסגרת הכיבוד היו גם בוטנים אמריקאים,
המשקיעים מאוד אהבו את החטיף שלא היה מוכר להם ושאלו את המזכירה איך קוראים לחטיף והיא ענתה בשיא הטבעיות American nuts…..
כשנפרדנו מהם כל אחד קיבל שי שקית של אותו חטיף להראות בבית אילו מין אמריקאים יש בישראל.
