שנה עברה שנה חלפה - ארה"ב 2019
-
כרטיסים 4 – הכרטיסים
כלומר כרטיסים לארטאקציות/אתרים/תחב”צ.חשוב: להכין בהקדם תוכנית מסע מפורטת.
כלומר לא תוכנית על באיזו עיר/אזור נבקר ביום כזה או אחר, אלה מה המקומות שנבקר בהם על מנת להתכונן לאתרים שדורשים הזמנת כרטיסים מראש, וכמה שיותר מוקדם. בכל מקרה מדובר ממילא במקומות שהביקור בהם לוקח החל מכמה שעות ועד ימים שלמים.
לפני שמישהו כועס עלי או רושם כי עשה אחרת, ברור שזה אפשרי והרי לא מדובר בחיים או מוות.
יש לי שתי דוגמאות הפוכות.
דוגמה 1: זוג חברים של אשתי טיילו ע”פ תוכנית “מה שבא לי עכשיו” גם מלונות לא הזמינו מראש. רק כשרצו להגיע לאלקאטרז לא היו כרטיסים לשם וספסרים ברחוב רצו מהם כאלף שקל (כך סיפרו לא ירדתי לפרטים האם לזוג כרטיסים, נשמע הגיוני שכן). אז היו כרטיסים, אבל הם ויתרו.
דוגמה 2: בתור לאנטילופ היו לידי זוג ישראלים נחמדים שלא הזמינו מקום מראש, ובשעת בוקר מוקדמת הצליחו כן לרכוש והיו איתנו בסיור ונהנינו ביחד מאוד. איזה חברותי אני יוצא? זו אשתי, אשמתה.
אני הזמנתי את כל הכרטיסים למקומות שדרשו זאת הרבה זמן מראש, כלומר ברגע שנפתחה המכירה לאותו יום שבו רציתי לבקר ואפילו ברגע הפתיחה בהתחשב בהפרש השעות.
באתרים האלה המכירה היא בזמן קבוע של כמה שבועות/חודשים מראש, רשמתי לי זאת ביומן האלקטרוני וכך קיבלתי התראה יום לפני.
יצא לי גם לדגום מדי פעם שהם לא שינו את הכללים, לוודא שפתיחת היום מכירה שלי מתקדמת כצפוי. פה ושם גם שלחתי שאלות אם נדרש.
חשוב: לבדוק שמגיעים לאתר הרשמי ולא אתר אחר מתווך שבד”כ המחירים בו יהיו גבוהים יותר או יגבו עמלה כזו או אחרת למשל בדמי משלוח בסוף.בהמשך אכניס קישורים לאתרים הרשמיים, ואציין כמה זמן מראש הזמנתי מה שהיה תקף אז אצלי.
את כל מה שהזמנתי שמרתי בטלפון – מיילים/שוברים/אפליקציות, גם רשום בתוכנית המודפסת, וגם בטפטפת בתיק גב ממנו כל פעם שלפתי את הוואוצ’ר המודפס הבא.
דיסניילנד/יוניברסל/סי-וורלד: לפארקים האלה הזמנתי כאמור רק ערב לפני. לא ראיתי שום צורך להקדים מלבד סיכון במידה ונאלץ לבטל מסיבה כלשהי. ביוניברסל דוקא כן שינו את “צבע הביקוש” של אותו יום וכך זה עלה טיפה יותר. אפליקציות לאתרים האלה התקנתי מראש, הן מאפשרות רכישה וגם הצגת כרטיסים.
אלקאטרז: הזמנתי 3 חודשים מראש. כאן כמעט טעיתי ובחרתי באתר הלא רשמי, זה די אופייני לאתרי ממשלה פארקים/אתרי מורשת.
טירת הרסט: החלטנו לא לבקר שם אבל לתיעוד המכירה שם היא חודשיים מראש.
לאס ווגאס: לא הזמנתי כרטיסים למופעים מה שנדרש לבצע בהקדם. פשוט סליו דיון סיימה לצערנו הופעות קצת לפני ולא היה משהו ברמה הזו. הכרטיסים למופעים במקומות טובים מגיעים למאות דולרים לכרטיס.
פארקים לאומיים: קניתי בפארק הראשון שנכנסנו אליו את הפס השנתי, מה שמשתלם החל מהפארק השלישי. יש אפשרות להזמין מראש אבל המשלוח הביתה מסבך את העניין. קראתי כי קיים סיכוי שלא יהיה כרטיס בפארק הראשון אליו נכנסים, אבל זה כנראה נדיר, רוב הטיילים רוכשים בפארק עצמו.
אנטילופ קניון: ישנם כמה אתרים שמוכרים כרטיסים לסיור, חלקם יוצאים מפייג’. אני רכשתי מנבאחו טורס 5 חודשים מראש, האתר השני אנילופ קניון היה sold out ברגע שבדקתי.
פה פספסתי את רגע פתיחת המכירה בכמה שעות, וכאשר נכנסתי כבר לא היו סיורים פנויים בשעת צהריים, מה שלי לא הפריע כי רציתי לבוקר. בהמשך הצלחתי גם להזמין לבן לאותה שעה ללא בעיות.
נעבור למזרח
שאטל מניוארק למלון – כרמל: הלכתי עם המלצה מכאן והזמנתי בכרמל, היה מצויין. ניתן לבטל ולכן אין בעיה להזמין הרבה זמן מראש.
עכשיו מצאתי היכן תיעדתי את הממלצה השנייה: “לבדוק את issac, היה עושה פעם העברות 1-917-406-3171”
רכבת תחתית: כפי שסיפרתי רכשתי במכונה כרטיס שבועי, חשוב לשים לב מראש שכל כרטיס אשראי יכול לרכוש רק 2 כרטיסים.
City Pass C3 : רצינו לבקר גם בתצפית רוקפלר TOTR (חדש להורים) וגם באמפייר סטייט (אייקוני לבנות) וגם להגיע לכתר בפסל החירות.
אחרי בדיקה מעמיקה הסיטי פס לא נותן עלייה לכתר רק ביקור באי ולכן לא היה רלוונטי (שוב היה חשוב לבנות, וגם לי כי הפעם הקודמת הייתה סיוט). המחיר שלו היה רק 10$ יותר מאשר להזמין כ”א מהנ”ל בנפרד ולכן הרווחנו את ה-911 מוזיאון בהפרש הזה. הוא כן מאפשר רישום מראש וקביעת הזמנה לרוקפלר, הוא לא מאפשר לאמפייר סטייט ונתקלתי בסיפורים שאנשים הגיעו והתבקשו במקום לקבוע לזמן אחר. אצלי הכל היה פנוי ללא בעיות. אותו סיפור במוזיאון 911 אליו גם ניתן ברכישה נפרדת לקבוע שעה. אטראקציות אחרות שכלולות כגון מוזיאונים לא משכו אותנו, ושייט או סיור אוטובוס תיירים דרשו סיבוך של להגיע אליהם ולקבוע תור.
התצפיות ברכישה נפרדת מאפשרות כמה שידרוגים מסוגים שונים, למשל עלייה גם ביום וגם בלילה באותו היום, שזה לא רע אבל אנחנו עשינו תצפית אחת ביום והשנייה בלילה. שידרוגי VIP כאלה ואחרים גם יקרים וגם לא עניינו אותי (למשל לעלות קצת יותר למעלה באמפייר סטייט או לעקוף את התור).
בסיכום הייתי מרוצה מהרכישה, השוברים נשמרו בטלפון וגם מודפסים.
יש גם פס רגיל ל-6 כניסות, זה כבר ידרוש יותר ימים ומוזיאונים.פסל החירות: אחרי הבירורים והתכתבות איתם ומפני שמגבילים מאוד את כמות הנכנסים לתוך הפסל, הזמנתי 6 חודשים (!) מראש עם פתיחת המכירה לשעה שרציתי כרטיס עלייה עד לכתר crown וזו האפשרות היחידה לעלות לשם (לא כלול בכרטיסים אחרים).
פיטר לוגר: כן גם למסעדה כזו דרוש להזמין מקום 6 שבועות מראש. זה לא שאין המתנה או שמי שלא הזמין לא נכנס, אבל אולי קיבלנו קדימות, הגענו מסתבר בשעת עומס, ביציאה כבר היה די ריק, נדמה לי שבכלל יש להם הפסקה עד הארוחת ערב.
מוניות: שווה להתקין מראש אפליקציות אובר, ליפט או דומה אני בחרתי באובר.
נעבור לצרפת
מגדל אייפל: הוזמן חודשיים מראש, פשוט עקבתי כל יום מתי היום שלי נפתח והזמנתי שעה מספיק מאוחרת (אבל לא מדי) כך שגם אם הטיסה תאחר נספיק להגיע.
רכבת: רשמתי כבר, רוכשים במקום במכונות בנוחות. יש איזה תרגיל שמאפשר הנחה על כרטיס שיש למכור לתיריים אבל הם עלולים לסרב, הסיפור היה בקופות, לא התעסקתי בזה חבל על הזמן , כל העדר זרם למכונות.
נדמה לי שזה הכל – אם שכחתי משהו חשוב אוסיף לכשאזכר.
עכשיו עדיף לשלוח שלא ימחק לי. -
@מרסלו-0
מרסלו, תודה על סיפור טיול מפורט ומהנה מאוד בימי קורונה מדבריים אלה.
נהניתי גם מסגנון הכתיבה וגם מהתחושה שטיילנו קצת ביחד – אנחנו טיילנו בחלק מאותם מקומות באותו הזמן (ניו אינגלנד וניו יורק, בלי החוף המערבי, מסוף ספטמבר עד 21.10 בשנה שעברה).
לגבי כרטיסים (מי יודע, אולי חלק מהמידע כאן יעזור למישהו מתישהו
פסל החירות:
רציתי לקחת את הסיור הרשמי, בכרטיס שכולל את מירב האטרקציות – גם השיט, גם המוזיאון של ההגירה באליס איילנד (שמעניין אותי גם ברמה האישית משפחתית), וגם טיפוס על הפסל עד לכתרו. נכנסתי לאתר כמה חודשים מראש (קיבלתי כאן התראה מוצדקת שהמקומות נתפסים מהר ורצוי להקדים להזמין, ממש ברמה של חודשים) – ועדיין היו מקומות לכל השבוע המתוכנן שלנו בניו יורק. אבל עוד לא הזמנתי. למה? כי בתנו הבכורה נסעה בשנה שעברה לטיול הגדול שלה אחרי צבא בדרום אמריקה, היא עוד לא ידעה אם תחזור בזמן להצטרף אלינו, ואם בכלל תרצה להצטרף אלינו, אז לא ידעתי כמה כרטיסים להזמין – 4 או 5. החלטתי לחכות עוד קצת. ומתישהו, שכבר נהיה ברור שרוב הסיכויים שהיא לא תצטרף, נכנסתי שוב לאתר וכבר לא היו כרטיסים. האמת היא שלא מאוד הצטערתי. קראתי כאן את הטיפ של ליאור על השיט החינמי במעבורת לסטייטן איילנד, ממנו ניתן לראות ולצלם את הפסל, והסתפקנו בזה. אני מניחה שארצה גם לטפס ממש על הפסל ביום מן הימים, אבל ניו יורק ממילא היא עיר שאני מתכננת לחזור אליה יותר מפעם אחת, כך שאני בטוחה שעוד תהיה לי הזדמנות. עוד שיקול חשוב עם הילדים היה שבשלב הזה של הטיול (הגענו לשבוע בניו יורק אחרי שבועיים של טיול שלכת מתגלגל בניו אינגלנד) כבר היתה קצת “עייפות החומר”, מבחינתם אם הייתי גוררת אותם לפסל זה כנראה היה בעיקר מטלה, אז במצב עניינים כזה עדיף שיעשו מה שהם מעדיפים ולא נבזבז עליהם כרטיסים יקרים לאטרקציה שלא מעניינת אותם.
מוזיאון 9/11
קראתי איפשהו טיפ מצויין על כך שבניו יורק יש מוזיאונים שנותנים כניסה חינם בימים ובשעות מסויימים של השבוע. אני נמנית על האנשים שסבורים שהמצרך הכי יקר בטיול הוא זמן, ולכן לא משתלם להתעקש לדחוף “בכוח” ביקורים במקומות מסויימים בזמנים מסויימים רק כדי לחסוך את עלות הכרטיס, אבל במקרה של המוזיאון הזה זה פשוט השתלב לנו מושלם בתוכנית. בימי שלישי (אם זכרוני אינו מטעיני), החל מ-17:00 הכניסה למוזיאון הזה היא חינמית, צריך רק לעמוד בתור שנפתח ב-15:00 ולקוות שיישארו כרטיסים כאלה כי הכמות מוגבלת (אבל ממה שראיתי לא היתה בעיה עם זה, התור לא היה נורא וכל מי שהגיע זכה לקבל כרטיס חינמי).
ואם כבר הזכרתי את המוזיאון הזה, אז כמה מילים עליו:
בעיני זה די “אתר חובה” למי שמגיע לניו יורק. מקום עוצמתי שלא לומר מצמרר.
אחד הדברים שהדהימו אותנו היה שכל התערוכה היתה מאוד ברוח חיובית של פיוס, שיקום וצמיחה מההריסות. אין התייחסות לנושא הטרור, או לרקע הגיאו-פוליטי של האירוע. אני חייבת להודות שהופתענו מזה. הגישה הישראלית לנושא הטרור והפיגועים מאוד שונה. זה אולי צפוי במידה מסויימת, אבל עדיין, ההמנעות הממש מוחלטת מההתעסקות עם המפגעים או מניעיהם בכל זאת הפתיעה אותנו.
ונקודה אישית מרגשת: בין כל חללי הפיגוע היו 3 ישראלים. אחד מהם הוא אחיין של חבר משפחה יקר שלנו. התרגשנו לראות את תמונתו + טקסט + סרטון קצר לזכרו (יש כאלו לכל חלל). יהיה זכרו ברוך.
-
דבר ראשון יהי זיכרו ברוך.
משום מה זכרתי שרק ישראלי אחד נהרג שם.
היה שם איזה כיסוי מסויים מה היה לפני, כלומר התכנון, ומה אחרי כלומר השיקום. אני לא זוכר במדוייק מה כי ראיתי תמונות של המחבלים ובן -לאדן, נטענתי והייתי עסוק סליחה בלמלמל קללות בעברית, אכן הגישה שלנו כנראה שונה לטרור.
לגבי יום שלשי החינם כמו שרשמת קראתי על זה פה אבל זה לא התאים לי בתוכנית ושכחתי מזה.
פסל החירות כן תמיד יהיו עוד הזדמנויות – אצלי היה חוסר ידע אולי הבן יצטרף דוקא לחלק הזה בטיול, אבל בזכות שאני כבר טיפסתי למעלה, ולמרות שעקרונית הכרטיס הוא שמי, פשוט הייתי מוותר על הטיפוס ומגיע רק לאי או פדסטל או עושה בכלל משהו אחר. בסוף הוא הגיע למערב וזה גם התלבש טוב על שבועיים מדהימות.
תודה על ההרחבה! -
אני חושב שזהו – כיסיתי הכל.
נשאר לקוות שנחזור לטייל במהרה בכלל ובפרט בארה”ב.
אם יש שאלות/הערות/אחר מוזמנים להמשיך לרשום.
תודה לכולם!
למי שקרא, למי שלחץ על הבוהן, למי שהגיב, למי שהוסיף מידע.
-
מאוד נהנתי לטייל איתכם מרסלו !
תודה רבה על ההשקעה הרבה בתאור המאורעות, המסקנות, הטיפים, הסרטונים וכו
מצטרפת לתקוות, שנחזור כבר לשטח. בינתיים, נחמד להזכר איך זה היה פעם... בזכות סיפורים כמו זה שלך.
-
@מרסלו-0
תודה על השיתוף. נהנתי מאוד לקרוא, לצפות ולגלות הפתעות משותפות, עליהן כתבתי לך בפרטי.
משב רוח רענן בשנה איומה.
נקווה ל-2021 טובה בהרבה.
-
פעם נוספת תודה , כפי שנאמר ע”י צביקה ,משב רוח נהדר בתקופה
המבאסת עד קודרת הזו.
איזו השקעה !
מוני
