אלף כטב"מים לא יצליחו לעצור אותי – אירלנד משפחתי בפסח
-
ימים קשים מאוד לכולנו,
הסיפור האחרון שלי בפורום היה מטירול בסוכות האחרון,
סיפור של ימים תמימים שהסתיים כפי שהסתיים.
ואם בחנוכה עוד נשארנו בארץ עם ביטול הטיסה,
בפסח אנחנו כבר מאוד רוצים לנסוע ולהתאוורר קצת, אם יתאפשר.
הכרטיסים נקנו בלופטנזה הרבה לפני אוקטובר,
ודווקא – לאירלנד.
מי היה יכול לשער שמדינה כזו תהפוך לסימבולית...
רגשות קצת מעורבים אבל אנחנו ממשיכים בתוכניות.
בינתיים שינויים בלוח הטיסות כנהוג בימים אלה, מחייבים אותנו ללילה של קונקשן בדרך. אוקיי.
אלא שברגע האחרון, המתקפה הישראלית באירן קצת הרתיעה את סוויס אייר,
איתם היינו אמורים לטוס בדרך הלוך.. והם ביטלו את הטיסה.
מי שחווה את מצוקת הטיסות לארץ ומהארץ לאחרונה מבין שחלופה לצאת מהארץ בפסח היה מאוד קשה למצוא.
כל שאר הטיסות של קבוצת לופטנזה היו מלאות לחלוטין.
לוותר ברגע האחרון לא רצינו, והפיתרון שנמצא היה -
להקדים את היציאה מהארץ, לטוס לקפריסין, ואת הטיסה היוצאת מת"א להתחיל בלרנקה.
ת"א-פאפוס-לרנקה-פרנקפורט-דבלין...
סוג של יציאת מצרים קטנה...
אז היה שווה?
מוזמנים לקרוא...
תודות לבלוגריות הישראליות:
איריס – עד הטיול הבא ,K.Amit, לימור גרובר, גלית – הולכת על זה
לבלוג האירי המצויין The Irish Road Trip, ול Earth Trekkers.
ויאללה, מזמינה אתכם להצטרף אלי לכמה דקות של אסקפיזם,
עם כוס גינס ביד
ומוזיקה אירית משובחת! 
The Ring of Dingle
Cliffs of Moher
Dublin
Gap of Dunloe
Killarney National Park
Glendalough
-
תוכנית הטיול
גם לפני תלאות הטיסות, מדובר בטיול קצר שאינו באורך טיול אופטימלי לאירלנד,
אבל זה מה שהיה ועם זה ננצח!
הטיול כלל את הסיבוב הקלאסי מדבלין במזרח לחופי אירלנד המערביים, בדגש על כמה שיותר טבע.
צפון אירלנד לא נכללה בטיול, נשאיר משהו לפעם הבאה...
נסענו בהרכב משפחתי לא מלא אבל כמעט - אני ובן זוגי, הבכור בן 26 ופיקאצ'ו בן 15. (האמצעי נשאר הפעם בארץ).
שלד הטיול הותאם לזמן המצומצם וגם לאילוצי מזג האוויר ואת היום הראשון הקדשנו לדבלין כדי לחכות לבכור שהגיע בטיסה אחרת משלנו (שלא בוטלה..)
יום 1 - דבלין (לינה דבלין)
יום 2 - נסיעה למערב אירלנד, צוקי מוהר Cliffs of Moher (לינה Doolin)
יום 3 – פארק קילרני Killarney National Park (לינה Killarney)
יום 4 – טבעת דינגל The ring of Dingle ו - Gap of Dunloe (לינה Killarney)
יום 5 – נסיעה מזרחה, Kinsale , Hore Abbey (לינה באיזור Wicklow)
יום 6 - מסלול בשמורת Glendalough , דבלין (לינה סמוך לשדה"ת דבלין)
-
וואו פנינית נראה ונשמע מבטיח. אם זה קצת מנחם, אז אותנו לופטהנזה הטיסו בסוף פברואר לבואנוס איירס באיחור של יומיים דרך אדיס אבבה במקום פרנקנפורט ועם נחיתה בהפתעה בסאן פאולו. אוטובוס מאסף לכרטיס שנקנה במחיר מלא ואפילו הוספנו למושבים. מצד שני אל על יקרים בטירוף. השבוע הזמנתי למונטריאול ביולי ב1600 דולר באייר פראנס כי הכרטיס המקביל של אל על עלה 2260 דולר.
-
יום 1 - דבלין
לדבלין הגענו אומנם לאחר דרך ארוכה שכללה לילה בלרנקה ולילה בפרנקפורט,
אבל הטיסות היו כולן בשעות נוחות יחסית, ישנו כל לילה במלואו, והמסע כולו עבר עלינו בנינוחות וללא לחץ ועייפות,
כל כך שמחנו שהצלחנו לנסוע!
אפילו נהנינו לחזור ללרנקה
לבית הקפה האהוב בו אכלנו אז באוקטובר To Kafe Tis Chrysanthi’s
ולטיילת שעל חוף הים
אין בלרנקה אטרקציות משמעותיות (תאמינו לי),
לכאן באים לתחושתי פשוט לנוח, ואם נכנסים לסטייט אוף מיינד הזה אפשר בהחלט גם ליהנות!
כך שלמרות המסע הארוך הגענו לדבלין די רעננים בשעות צהריים,
מוכנים להתרשם בכיף מהעיר ביום כזה שכולו בונוס ולא נכלל בתוכנית המקורית (צריך גם להסתכל על חצי הכוס המלאה –לא?)
לא כללתי בתוכנית מוזיאונים, וגם לא רציתי להתחייב לסיורים למיניהם,
רציתי בעיקר להסתובב באופן חופשי ולספוג כל מה שאפשר... וכך היה.
מהשדה למרכז העיר מונית בחצי שעה (יש גם הסעות FREE NOW ו BOLT, ויש גם אוטובוסים),
נסענו לדירת אירבנב במיקום מרכזי מאוד כדי לאחסן את המזוודות.
הדירה משופצת כולה ונעימה, מרחק הליכה קלה מאטרקציות הלילה של דבלין ולכן במיקום פנטסטי.
החסרונות שלה – מדרגות, ורעש מהרחוב הראשי שהיא שוכנת בו (עוברות חשמליות).
למרות הרעש ישנו טוב והיינו מרוצים.
(לחובבי פריימארק הדירה שוכנת ממש מול החנות האירית של פריימארק שנקראת Penneys).
ואחרי ההתמקמות אנחנו יוצאים ברגל לכיוון איזור ה Temple Bar.
בדרך חוצים את נהר ה Liffey על הגשר הכי מפורסם בדבלין - Ha'penny Bridge - שימו לב ל"שערים" המיוחדים דרכם עוברים הולכי הרגל
מגיעים לפאב הכי מפורסם ותיירותי בדבלין – The Temple Bar -
שתיירים רבים באים לבקר בו ולהצטלם עם העיצוב האדום-אדום שלו
נכון, זה פאב לתיירים, וככזה גם בשעת צהריים יש פה מה שנקרא LIVE MUSIC (בפאבים המסורתיים ההופעות בשעות הערב בלבד) ,
אבל אנחנו רק מתחילים את הביקור שלנו באירלנד,
וזמר עם גיטרה ששר שירים איריים יחד עם כוס גינס ראשונה מני רבות ופלטת גבינות מושחתת זה ממש ממש סיפתח מעולה להיכנס לוייב הנכון!
אז ישבנו, שתינו וקצת נישנשנו, כולנו מבסוטים,
ולהפתעתי אפילו פיקאצ'ו היה מרותק להופעה והתגלה כמומחה נסתר למוזיקה אירית... (הבכור כאמור עוד לא איתנו היום).
אנחנו ממשיכים הלאה,
עוברים ליד הקתדרלה המרשימה Christ Church Cathedral (אבל לא נכנסים)
כן נכנסים לפאב העתיק ביותר באירלנד The Brazen Head , פאב שהוקם ב 1198, מזמן לא אכלנו....
התפריט - תפריט פאב אירי טיפוסי – אנחנו מזמינים המבורגר, נזיד בקר ובירה (פיקאצ'ו אומר שטעים) מוגש עם כדורי פירה שמעוצבים ככדורי גלידה,
וסלט עם גבינת עיזים מטוגנת , בוגדים בגינס עם בירה אחרת (בקצב הזה טוב שבכל בירה אנחנו מתחלקים..) והכל טעים!
מפה אנחנו ממשיכים הלאה אל פסלה המפורסם של Molly Malone, מוכרת דגים שיותר מאשר היא מפורסמת,
מפורסם בעיקר השיר אודותיה שהפך כך אומרים להמנון הבלתי רשמי של דבלין ומושמע על ידי אוהדים במשחקי ראגבי.
ומי שיציץ לתוך הסלסלות יגלה שם את הצדפות והשבלולים המוזכרים בשיר.
הפסל נמצא סמוך מאוד ל Trinity College הידוע בו נמצא אחד המוצגים המפורסמים של דבלין - The Book of Kells ,
אבל אנחנו כאמור בסיבוב התרשמות בלבד מהעיר ובכל מקרה הכל כבר נסגר, אנחנו ממשיכים למדרחוב השופינג הסמוך - Grafton Street.
חנויות מותגים לרוב, וגם הופעות רחוב...
ואפילו חנות לגו עם קצת דקורציה מקומית (שימו לב לשילוב ה"שער" של גשר Ha’penny)
הסתובבנו עוד קצת, והלכנו לנוח מעט בדירה.
היעד לערב – The Church Café Bar, מקום שקראתי שיהיו בו מוזיקה וריקודים איריים.
הוא נמצא במרחק הליכה של דקות ספורות מהדירה שלנו, אני נכנסת ודי מופתעת..
מסתבר שלא סתם הוענק למקום שמו, מדובר בפאב שבאמת נמצא במבנה של כנסיה לשעבר.
כולל עוגב וכולל קברים בקירות!
הנה צד אחד של הכנסיה לשעבר , בו יושבים הנגנים
לפניהם במה לזוג רקדנים שעולים לריקודים קלטיים מהירים מאוד
והנה הבר במרכז ומאחוריו העוגב
כשהגענו בשבע וחצי המקום היה עמוס ומלא מפה לפה (וזה ביום חול!).
המתנו לשולחן ליד הבר, מה שהיה דווקא נחמד מאוד כי נתן לי זווית מצויינת לנגנים ולרקדנים,
ולאיפה בדיוק אנחנו ממהרים?
אחר כך קיבלנו שולחן מרוחק קצת יותר, נהנינו מהאוכל ומהאווירה ואני ממליצה מאוד!
(כדי לתפוס שולחן קרוב לנגנים מניחה שצריך להגיע בשש וחצי או קודם).
חזרנו לדירה מרוצים,
ובאחת עשרה בלילה נקש הבכור בדלת שלנו – כן הוא הצליח להגיע למרות קונקשן של כשעה בלבד בלונדון, איזה כיף!
מדד הכוכבים לביקור בדבלין
אני 4 ("שפע פאבים לבחור מהם"), בן הזוג 4 ("אהבתי את פאב הכנסיה, היכרות ראשונה בדבלין עם סצנת הפאבים האירית"), פיקאצ'ו 5 ("היה כיף בכל הפאבים – זו עיר שכדאי לבקר בה כדי לאכול, לשתות וליהנות מהמוזיקה")
-
אין מה לומר שכל טיול שלכם עושה חשק והצילומים כרגיל לא אמיתים
-
יום 2 - נסיעה למערב אירלנד, צוקי מוהר Cliffs of Moher
בוקר טוב בדבלין,
אנחנו מתארגנים לאיטנו ובינתיים הבכור מנצל את הזמן לסיבוב זריז בגשר Ha’penny,
לפחות לראות משהו מדבלין לפני שנוסעים...
בסופו של דבר אנחנו יוצאים בנסיעה ב BOLT לשדה, שם הוזמן הרכב השכור לטיסה המקורית,
ושם חשבנו שנפגוש את הבכור לאחר שיפספס את הקונקשן ולכן לא שינינו את מיקום ההשכרה.
נסיעה של כשלוש שעות לפנינו מדבלין שבמזרח אירלנד ועד לצוקי מוהר שבמערב, אחד מהאתרים הכי מפורסמים של אירלנד.
בדרך עוד עצרנו כמובן לקניית סופר ראשונה, והוויז טילטל אותנו להנאתו בכבישים זעירים שחצו את Burren National Park ,
אבל בסופו של דבר הגענו לצוקי מוהר בערך בארבע אחה"צ, עם לא מעט שעות אור עוד לפנינו וביום שמשי למדי
לשמחתנו בשעה זו המקום לא היה עמוס באוטובוסי התיירים המגיעים מדבלין מדי יום – כדאי להגיע לפניהם מוקדם בבוקר או לאחריהם.
צוקי מוהר ידועים ביופיים ולאורכם משתרע שביל הליכה של 12 ק"מ (חינמי).
ניתן להתחיל אותו מצפון מהעיירה Doolin , וניתן להתחיל אותו מדרום .
מרכז המבקרים נמצא בין שתי נקודות הקיצון הללו, בערך באמצע. עוד על השביל ניתן לקרוא פה.
התלבטתי רבות כמה להקדיש להליכה, האם לעשות את השביל במלואו (ולחפש מונית שתחזיר אותנו) או האם לעשות את השביל רק חלקית.
בסופו של דבר החלטתי שבמסגרת הזמן שלנו נקדיש למקום את היום הזה בלבד, נתחיל במרכז המבקרים ונזרום לפי ההתפתחויות בשטח.
ליד מרכז המבקרים נמצאת החניה הרשמית - יקרה ומתומחרת לפי מספר הנוסעים ברכב.
אני אשאיר לכם לנחש מה אנחנו עשינו... תהיו יצירתיים.
(עוד אופציה היא לחפש חניה זולה הנמצאת ליד Gra Coffee וקרוב מאוד לשביל, בעונה שלנו הדרך אליה היתה סגורה).
הגענו לאיזור מרכז המבקרים , ועלינו גם על מגדל O'Brien's Tower , יפה אבל לטעמי זו אינה הנקודה היפה ביותר לתצפית אם יש כוח ללכת קצת.
מפה החלטנו להמשיך בשביל לכיוון צפון
והנה מבט לשביל עצמו, בתחילתו מגודר,
בהמשך – ממש לא
נהנינו מאוד מהנופים המשתנים בכל עיקול ,
משתדלת לא להגזים עם התמונות שלא תגיעו לרעלת צוקים...
השביל כלפי צפון בכיוון ירידה, מה שהבטיח לנו עליה בחזור, אבל לא התרגשנו יותר מדי.
יום ראשון של הליכה ואנחנו עוד בשיא המרץ.
הגענו לקטע שנמצא בשיפוצים והחלטנו לחזור (בערך בנקודה Pollboy Lookout בגוגל),
בדרך מצאנו כבשים מיוחדות במינן
כמובן שלא ויתרנו על המשך השביל ממרכז המבקרים לכיוון דרום, שם מומלצת מאוד הנקודה
Viewpoint South, Cliffs Of Moher
בעיני – נקודת התצפית הטובה מכולן ויחסית לא קשה להגיע אליה.
נהנינו מאוד מהשביל צפונה שהיה פראי יותר, אבל גם כאמור מהשביל דרומה.
למיטיבי לכת -ממליצה לשקול את השביל המלא,
ולפחות מיטיבי לכת – ללכת כמונו קצת צפונה וקצת דרומה, או רק דרומה (קל יותר) ,
אבל גם מי שכלל לא רוצה לצאת להליכה יוכל להתרשם ללא מאמץ מהנופים באיזור מרכז המבקרים.
מדד הכוכבים לצוקי מוהר
אני 5 בן הזוג 5+ ("שווה ללכת ולהתרחק ממרכז המבקרים") הבכור 5 פיקאצ'ו 5
מפה נסענו לדירה שלנו בעיירה הסמוכה דולין - Killilagh House Accommodation , מקום שהיינו מרוצים ממנו.
ממול לדירה נוח לחצות את הכביש לפאב McDermott's Pub , הידוע בהופעות המוזיקה שלו מדי ערב.
שימו לב – פה וגם ברוב הפאבים הקלאסיים, אוכל מוגש רק עד 21,
ולאחר מכן מתחילה ההופעה בה ניתן להזמין שתיה בלבד.
כדאי להגיע בזמן, לתפוס שולחן טוב ולאכול, ולאחר מכן ליהנות מההופעה.
הפאב היה מלא למדי אבל בסופו של דבר לאחר המתנה הצלחנו לקבל שולחן מוצלח במיקום אסטרטגי להופעה.
והאוכל - היה טעים!
ההופעה פה היתה מושקעת ואותנטית יותר מאשר החוויות שלנו בדבלין,
מדובר היה בשלישית נגנים – כנר, נגן בכלי פריטה דומה לעוד/גיטרה, ונגן בחמת חלילים אירי.
הבירה זרמה פה כמים...
נגן חמת החלילים הצליח לחסל לא מעט כוסות גינס...
וגם הסביר לנו בין לגימה ללגימה כמה מסובך לנגן בחמת חלילים אירי, מודה שמעולם לא שמתי לב לכלי הזה...
במקום לנשוף בפה כמו הסקוטים, יש לנגן מפוח שהוא מחזיק עם המרפק שלו ובאמצעותו נכנס האוויר.
היה מקסים וחוויתי למדי,
במבט לאחור אני יכולה לסכם שזה היה אחד הפאבים המוצלחים ביותר מכל אלה שביקרנו בהם!
נשארנו עוד ועוד..
ואם זה היה תלוי בפיקאצ'ו היינו נשארים אפילו עוד יותר..
אבל בסופו של דבר בכל זאת באיזור 11 בלילה חזרנו כמה צעדים לדירה שלנו,
המוזיקה כנראה המשיכה עוד הרבה אחרינו...
(פאב נוסף די סמוך שגם בו יש מוזיקה הוא McGann's Pub)
לילה טוב
-
יום 3 – פארק קילרני Killarney National Park
אנחנו קמים לבוקר מעורפל ולא מבשר טובות מבחינת גשם..
בכל זאת אירלנד מסתבר.
אני מנסה להתאים את התוכנית כמה שאפשר...
תחילת היום מוקדשת בכל מקרה להתקדמות דרומה לאיזור קילרני,
והדרך עוברת בתחילתה בכבישים כפריים יפים בין כבשים לפרות.
אנחנו זורמים עם הענין המוזיקלי ומשמיעים ברכב פלייליסט אירי. כיף.
אפשר לנסוע דרומה בשילוב מעבורת מ Killimer
אבל אנחנו מעדיפים לא להיות תלויים בלו"ז שלה ונוסעים באוטוסטרדות בהמשך הדרך.
מגיעים לקילרני עצמה ומגוונים בצהריים במסעדה אסיאתית מומלצת Khao Asian Street Food.
לאחר מכן הגיע הזמן גם לראות משהו היום,
בחרתי במקום שאינו מחייב ראות טובה במיוחד או הליכה מרובה – Torc Waterfall הנמצא בתוך הפארק הלאומי קילרני.
יש בפארק גם אתרים שהם ממש מבנים כמו בית מוקרוס אבל אותנו הם עניינו פחות, בכל זאת רצינו קצת טבע.
קשה לקרוא להגעה למפל מסלול, מדובר ב 200 מטר לכל כיוון, והמפל עצמו אינו מרשים במיוחד.
אבל הדרך מאוד נעימה ירוקה וטחובה, בסגנון היערות הקסומים שבסיפורים...
אפשר גם לצאת מהמפל למסלולים קצת יותר ארוכים (יש להמשיך ולעלות לאחריו) - אנחנו רק הלכנו מהחניה וחזור.
הנה בתמונה מפת מסלולים סביב המפל.
המשכנו למסלול על גדת האגם - מסלול קל ושטוח, כ 4 ק"מ - נמצא גם באולטרלייס,
למרות שנראה לי שיהיה קשה פה ללכת לאיבוד... Dinis Cottage and Old Weir Bridge
המסלול מוליך למה שנקרא Meeting of the waters (מפגש בין כמה אגמים) , לבית קפה (היה סגור בעונה שלנו) ולגשר ישן.
התחלנו קצת ללכת אבל אז... נפתחו ארובות השמיים והתחיל הגשם.
היינו מצויידים כראוי אבל החלטנו שהמסלול לא מצדיק הליכה בגשם,
ולכן חזרנו לרכב והמשכנו הלאה, בתקווה שאולי נצליח לראות משהו בתצפית המפורסמת Ladies View.
הראות מעורפלת אבל אתם רואים שמשהו ראינו..
ומה שבטוח שישבנו בבית הקפה המובטח ממול לתצפית ונהנינו מעוגות ביתיות.
במזג אוויר טוב אפשר גם לשבת למעלה לתצפית טובה יותר.
מדד הכוכבים לפארק קילרני
אני 4.5 בן הזוג 4.5 ("אהבתי את הטיול למפל") הבכור 4.5 פיקאצ'ו 4
הרבה לא נותר לעשות במזג אוויר כזה ולכן נסענו לקבל את הדירה שלנו בקילרני -
דירה ענקית עם 3 חדרי שינה ו 3 שירותים ואפילו מכונת כביסה..
רק פרט קטן היה חסר לה : וויפי. אופס.
מסתבר שעדיין צריך לוודא שיש...
התארגנו כולל מבצע כביסה, אחר כך הגיע הזמן לצאת קצת לארוחת ערב ולפאב כמובן.
במרכז קילרני הפאב שבניתי עליו היה גדוש מפה לפה ובישרו לנו שיש עיכובים במטבח, הבנו שמפה לא תצא הישועה.
לכן נסענו לאכול במבשלה המקומית Killarney Brewing & Distilling Company -
פה יש שפע שולחנות פנויים וגם אוכל טעים, מלווה בבירה המקומית בלבד המיוצרת פה,
אבל הסגנון של המקום יותר הזכיר לי דיינר אמריקאי מאשר מקום אירי.
חזרנו למרכז קילרני לפאב הידוע במוזיקה שלו O’Connors Traditional Pub.
כפי שצפינו מסיפורי הבלוגים, המקום היה עמוס וגדוש מפה לפה (יום חול),
סיכוי לתפוס כסא לא היה קיים (בפאב הזה אין אוכל כלל ואם רוצים לבוא לפני שמתחילה המוזיקה (ב 2130 לערך) ולתפוס מקום צריך למעשה להתחיל לשתות קודם...),
בקיצור קשה קשה..
פה הבנתי שבהרבה מהפאבים האיריים אין מטבח ומדובר בשתיה בלבד.
באים שותים ומקשיבים למוזיקה בעמידה, זה הדיל.
אז ויתרנו וחזרנו לדירה.
היום היה היום החלש של הטיול בגלל מזג האוויר,
אבל – ספויילר – זה היה היום היחיד הגשום!
לילה טוב
-
תודה שמיד הופעת כמו תמיד
אכן תלאות טיסה הסיפור שלך.. בימינו צריך להיות מוכנים לאתגרים אם רוצים לטוס
-
יום 4 – טבעת דינגל ו - Gap of Dunloe - חלק א'
מאיזור קילרני ניתן לטייל בשלוש "טבעות" או לשונות יבשה לחופי האוקינוס האטלנטי – טבעת קרי, טבעת דינגל וטבעת ברה.
הטיול שלנו קצר ומבין שלושתן לא הסכמתי לוותר על טבעת דינגל.. והיום הוא היום!
אנחנו נוסעים מעט צפונה, כשעה נסיעה מקילרני לעיירה דינגל.
נופים יפים בדרך לדינגל...
עיקרי התצפיות והעצירות בטבעת דינגל הן במה שנקרא Slea Head Drive -
מסלול מעגלי לאורך החופים המתחיל ומסתיים בעיירה דינגל.
כדאי לתכנן מראש את העצירות , אפשר לקרוא פה ופה.
אנחנו עוצרים בתחנה הראשונה שלנו – Ventry Bay Beach
כבר שכחתי כמה יפים הם החופים האטלנטיים בשפל!
פשוט הסתובבנו בחוף..
פיקאצ'ו חיפש צדפים..
ומכל זווית הכל נראה שונה!
היה כיף גדול שם!
כשחזרנו לחניה הבחנתי בספריית משחקים לחוף.. איזה רעיון חמוד!
המשכנו בנסיעה, מכל כיוון כבשים וטלאים מתוקים, ונופי הים כמובן
בהמשך אפשר לעצור בנקודה שנקראת Blaskets view ממנה נשקף נוף מדהים לאיים בשם זה,
או להמשיך עוד קצת לבית קפה מדוגם Caifé na Trá שמשקיף לנוף דומה
אתם מוזמנים לשבת בחוץ ממש מול הנוף..
או להשקיף מבפנים אם קר מדי
הבנים מוסרים שכדאי להסתפק במשקאות מפנקים ובעוגות, את הטוסטים שלהם הם פחות העריכו.
-
יום 4 – טבעת דינגל ו - Gap of Dunloe - חלק ב'
ועכשיו כשאנחנו מלאים בכוח הגיע הזמן לקצת הליכה.. לא יותר מדי.
חונים ב Slea Head Parking ומשם ניתן להגיע לשני מקומות סמוכים ויפים.
התחלנו בטיפוס על גבעה – Dunmore Head. נוף מקסים 360 מעלות.
לאחר שירדנו מהגבעה בסמוך לחניה ניתן לרדת עוד לחוף מקסים ומיוחד, Coumeenoole Beach
איזה צבעים!
בחוף זה גלים מצויינים והיו פה כמה וכמה גולשים שהפגינו יכולות...
עוד ניתן לראות סלעים בירוק מבהיק, מצופי אצות שהתקשו על גבם
ובכלל מקסים פה!
ואם החוף הזה הפתיע אותי ובכלל לא היה בתיכנון,
העצירה הבאה בהחלט תוכננה מראש והיא אחד המקומות הבולטים ביותר בטבעת דינגל - Dunquin Pier
אי אפשר להתעלם מהסלעים האלה!
כמו שאתם רואים יש בטבעת דינגל שפע תצפיות מהממות,
עצרנו לעוד אחת ליד המוזיאון - The Blasket Centre Viewing Platform
ובזאת הכרזנו על רעלת תצפיות
וויתרנו על האחרונה שהיתה רשומה לי - Ceann Sibeal View Point.הגיע זמן לחלץ עצמות וגם לאכול, חזרנו לעיירה החמודה דינגל.
אכלנו במסעדת דגים מומלצת The fish Box (הכל כמובן טרי מהאוקיינוס)
והסתובבנו קצת בין החנויות הצבעוניות
וזהו, סיימנו את ביקורנו בטבעת דינגל
היה נהדר!
מדד הכוכבים לטבעת דינגל
אני 5 בן הזוג 4.5 הבכור 5 פיקאצ'ו 5 ("אהבתי את החוף עם הצדפים")
היום עוד ארוך...
החלטתי לנסות ולהגיע למסלול המפורסם של פארק קילרני – Gap of Dunloe. בלאו הכי הוא די סמוך לדירה שלנו.
מדובר במסלול של כ 11 ק"מ (לכל כיוון), שהוא למעשה כביש,
אבל כביש צר מאוד שבו מצטופפים להם הולכי רגל, רוכבי אופניים וכרכרות סוסים ,
כך שפרקטית לא אפשרי לנסוע בו ברכב.
גם לגבי המסלול הזה היו לי התלבטויות כמה להקדיש לו ואיך.
בזמן התיכנון הגעתי למסקנה שככל הנראה נלך 6 ק"מ עד לנקודה הגבוהה ביותר ונחזור.
נסיעה בכרכרה פחות מדברת אלינו (למעוניינים –100 יורו)
וישנה גם אפשרות נוספת ליצור מעין מסלול מעגלי על ידי שילוב של הליכה בכיוון אחד עם שיט באגם לקילרני וחזרה באוטובוס לרכב (אפשר לקרוא פה).
המסלול המלא ברגל - הלוך ושוב - מתואר באולטריילס - Dunloe to Lord Brandon's Cottage.
אבל.. מוקדם מאוד בבוקר או מאוחר מאוד בערב אפשר לנסות גם ברכב, אין כרכרות פעילות וגם הולכי רגל מועטים מאוד.
אז החלטתי שאם כבר הסתדרו לנו הזמנים, למה שלא ננסה לראות מה המצב?
המסלול מתחיל מ Kate Kearney Cottage, שם אמורים לחנות ולהתחיל ללכת.
אנחנו נכנסנו לקראת שקיעה ברכב,
הכביש אכן צר ומפותל כצפוי...וברור שנוסעים לאט מאוד ובזהירות.
די מהר הגענו לאיזור הגשר וזה הטיפ שלי למי שיילך ברגל – בעיני די והותר ללכת עד לגשר (שנקרא Wishing Bridge)
הנה כמה תמונות מהאיזור
ועוד כמה תמונות מהמשך הכביש
נסענו עד סוף הכביש וחזרנו
היה יפה, אי אפשר להגיד שלא, אבל באתי עם ציפיות בשמיים וקצת התאכזבתי.
הרעיון שהייתי הולכת את כל זה על כביש נשמע לי פשוט לא הגיוני...
זה יפה כנסיעה נופית אבל בעיני קצת מאכזב בתור מסלול.
אין פה את הפראות שיש במסלול... את התחושה הזאת.
מצד שני בהחלט ייתכן שאם הייתי משקיעה את המאמץ ברגל אולי הייתי מתרגשת יותר מכל מה שפגשנו בדרך...
חוויה שונה לגמרי, אין לדעת.
מדד הכוכבים ל Gap of Dunloe
אני 4 בן הזוג 3 הבכור 4 ("היה יפה לראות במבי בשקיעה") פיקאצ'ו 4 ("הכבשים חמודות")
לילה טוב, היום בלי פאב!
-
וואו! איזה מושלם, תמונות נהדרות!
והזכרונות שלי משם עדיין טריים כל כך...
אני שמחה שזכיתם למזג אוויר יפה כל כך, משהו בכלל לא מובן מאליו (יום אחד גשם זה לא נחשב, מצטערת)
ומסתבר שגם במספר ימים לא גדול אפשר לחוות ולהנות ולראות המון.
-
יופי שבאת ושוב המון תודה על הבלוג שכל כך עזר לי!
-
יום 5 –Kinsale , Hore Abbey
בוקר טוב, מזג האוויר ממשיך להאיר לנו פנים.
והיום אנחנו מתחילים לחזור מזרחה לכיוון דבלין, השאלה מה לראות בדרך....
התלבטתי אם לחזור לאותה תצפית Ladies View -היום במזג אוויר טוב ומשם להמשיך למעבר הרים יפה Molls Gap ולעיירה Kenmare ,
או אולי לבקר בטירת Blarney הידועה כדי לנשק את אבן בלארני...
אבל בסופו של דבר החלטתי לשלב בדרך ביקור בעיירה Kinsale.
כשהגענו חנינו במגרש החניה שליד לשכת התיירות וליד המרינה של העיירה, ויצאנו למסלול קליל לאורך המרינה,
מסלול המגיע עד למבצר Charles Fort (כ 3 ק"מ לכל כיוון). שמו הרשמי של המסלול Scilly Walk.
המסלול די עירוני באופיו ונקודת היציאה הרשמית שלו היא מהפאב The Spaniard
רוב ההליכה היא במעין סוג של פארק עירוני על שביל סלול ומתאים לעגלות (אם כי לא מדובר בשביל שטוח).
בסופו של המסלול אם כבר הגענו למבצר.. אז נכנסנו.
לא הייתה לנו סבלנות רבה למוזיאון,
קראנו רק מעט ובעיקר הסתובבנו על החומות המשקיפות לנוף.
בכניסה למבצר פסיפס המפה שלו בצורת כוכב
והנה מבטים מגובה החומות
כשיצאנו מהמבצר מצאנו שזוג כלות באו לפה לצילומי חתונה...צודקות!
בשלב זה נעשינו רעבים.
קיוויתי שנוכל לאכול בפאב המומלץ הסמוך למבצר The Bulman Bar ,
אבל האמת שלא הייתי ממש מופתעת כשהיום בשבת בצהריים אי אפשר היה להכניס שם סיכה.
רצינו להזמין BOLT חזרה לחניה כדי לא לחזור ברגל אבל גם זה בשבת בצהריים.. לא זמין.
אז חזרנו ברגל לרכב, מוכנים ומזומנים לראות איפה נמצא לאכול...
ואם נקצר את הסיפור - מקום לאכול לא מצאנו
והבנו שעדיף להתקדם בנסיעה..
עוד דרך ארוכה לפנינו.
איך אסכם את הביקור בקינסייל?
השביל היה "חמוד" ..
לא משהו שבשבילו נוסעים לאירלנד, זו דעתי.
יותר בגדר משהו נחמד לתושבי המקום.
אולי חבל שלא הספקנו להסתובב גם במרכז העיירה עצמה,
ועוד יותר חבל שלא אכלנו בשום מקום כי קינסייל ידועה כמעוז קולינרי,
אבל סך הכל זו לא הייתה עבורנו הבחירה הכי מוצלחת כנראה.
מדד הכוכבים ל Kinsale
אני 3.5 בן הזוג 3.5 הבכור 3.5 פיקאצ'ו 3
אז המשכנו בנסיעה מזרחה.
מה כן אכלנו? שוקולד כמובן
וגם עצרנו באיזה תחנת דלק לפאסט פוד..
כן כן תראו לאיפה הגעתי.
ובסופו של דבר הגענו לעצירה הבאה שלנו Hore Abbey.
מדובר במנזר עתיק שניתן לבקר בו, והוא נמצא ממש סמוך ליעד המפורסם Rock of Cashel.
אלא שבעוד שסלע קאשל הוא יעד מאוד מתוייר, בתשלום, מציע הדרכות, יש בו כנסיה (וגם אומרים שנוף) והוא נסגר מוקדם כמובן... (לפני שהגענו),
Hore Abbey פתוח בחינם מתי שתרצו, הוא לא עמוס, והכי חשוב – מהווה אטרקציה נפלאה לבנים מטפסים וגם לחובבי תמונות אינסטגרמיות
שני היעדים הסמוכים הללו הם קלאסיים לעצירה בנסיעה ממזרח למערב או להיפך ונמצאים ממש על הדרך.
ובכן הגענו למנזר, הנהג המסור החליט שזה הזמן לחטוף תנומה
ואני יצאתי בתפקידי כצלמת של הבנים.הנה מבט כללי למנזר
ומבט מהמנזר לכיוון סלע קאשל בראש הגבעה, תראו כמה סמוכים הם
ועוד כמה תמונות מהביקור
זו הייתה הפתעה מרעננת, לא היו לי בכלל ציפיות אבל די נהנינו להסתובב שם באופן חופשי!
מדד הכוכבים ל Hore Abbey
אני 4.5 הבכור 5 ("כיף לטפס שם") פיקאצ'ו 5
הנהג התעורר, ואנחנו ממשיכים בדרך.
החלטנו לחפש ארוחת ערב או פאב אטרקטיבי בעיר Carlow שהיא ה"עיר הגדולה" הקרובה ביותר לדירה שלנו.
שבת בלילה.. שיהיה לנו בהצלחה.
בדקנו עוד ועוד מקומות - אין שולחנות פנויים
אבל בניגוד לצהריים (או שאולי עכשיו התמדנו יותר בחיפוש),
בסופו של דבר מצאנו פאב חביב Teach Dolmain ,
לא הפאב המוביל של הטיול אבל העיקר שאכלנו וגם שתינו עוד קצת גינס...
מפה נסענו לדירה הכי מפוארת שאי פעם ישנתי בה בטיולים...
מדובר למעשה בקוטג' שלם עם ארבעה חדרי שינה וארבעה שירותים.
הוא נמצא במיקום נידח ביער, ובעלת הבית חיכתה לנו בלילה עם פנס כדי לעזור לנו למצוא אותו,
אבל המיקום הזה היה מצויין לתוכניות שלנו למחר ומאוד נהנינו מהלוקסוס
(שלא לדבר על מכונת כביסה ומייבש, כבר הבנתם שיש לי חולשה לנושא.. ברור שניצלתי את הענין)
במטבח חיכתה לנו צלחת סקונס..
יש למה לחכות.
לילה טוב
-
יום 6 - מסלול בשמורת Glendalough - חלק א'
בוקר טוב, מזג אוויר טוב, וסוף סוף הגיע הרגע למסלול אמיתי!
לא על כביש, לא בתוך עיירה... בטבע!
קצת התעכבנו בזחיחות מסויימת למרות שיום ראשון היום..
אבל היה לנו יותר מזל משכל ומצאנו את החניה האחרונה במגרש של השמורה –
עבור המסלול שלנו עדיף לחנות במגרש של האגם העליון Glendalough Upper Lake Car Park
בחרנו במה שנקרא "המסלול הלבן" – 9.5 ק"מ, כ 400 מ' שינוי גובה, נמצא גם באולטריילס –
מפה טובה של המסלולים בשמורה נמצאת פה , חלקם קלים וקצרים.
דבר ראשון ניגשנו להתרשם מהאגם עצמו
ואחר כך התחלנו לעלות מעלה על הגבעה – Spinc באירית.
מזג האוויר היה מצויין להליכה, ונוף נשקף לכל אורך הדרך, משתנה מרגע לרגע.
(בדרך עברנו את המפל של השמורה – לא מרשים).
ראשון הציץ אלינו האגם התחתון של השמורה
אחר כך הגיע האגם העליון המוארך, בגדה השניה שלו מטה נחזור בסופו של המסלול
הפסקה לסקונס (הגיע זמנם
)
והנה מבט לשני האגמים גם יחד
אחר כך התחלנו לרדת מהגבעה,
בדרך פגשנו איילה עם לב לבן בישבן...
נראה לי שמדובר ב Roe deer
כשהתחלנו לרדת מטה לכיוון עמק Glenealo הנופים מאוד השתנו
-
יום 6 - מסלול בשמורת Glendalough - חלק ב'
חזרנו על שביל העובר לאורכו של האגם, ניתן גם לרדת ממש לשפתו.
היה מעולה!
טיפ למי שיטייל במסלול – אנחנו התחלנו בעליה וסיימנו בהליכה לאורך האגם, זהו הכיוון המקובל למסלול.
לעומת זאת בבלוגים ישראליים ראיתי המלצה להפוך את הכיוון ולהתחיל בהליכה לצד האגם.
לדעתנו עדיף ללכת בכיוון המקובל כמונו, גם כדי לעשות את מירב המאמץ של העליה כשרעננים בתחילת המסלול,
וגם מכיוון שבצורה הזו בירידה הפנים הם לעבר נוף העמק.
מדד הכוכבים למסלול בשמורת Glendalough
אני 5 בן הזוג 4.5 הבכור 4 פיקאצ'ו 5 ("חשוב לעשות את המסלול בכיוון הנכון!")
אחרי המסלול אכלנו במסעדה סמוכה – הגרועה ביותר בטיול.
אפילו הגינס לא הצליח להציל אותה.
המשכנו בדרך לדבלין, חשבתי שאסע בדרך נופית אבל היא לא הצדיקה את עצמה
וכך הגענו לקראת ערב לדבלין הפקוקה.
היעד – הפאב The Cobblestone שנחשב מאוד אותנטי ומוביל ב LIVE MUSIC שלו.
ובכן – זה נכון!
רביעיית נגנים, ביניהם חמת חלילים אירי, קהל נלהב, פאב מלא מפה לפה באירים ששותים בירה,
ומרוב התלהבות אחת הצופות קמה ורקדה לפני ההרכב ריקוד קלטי מהיר.
אבל – אוכל אין פה.
כמו שאמרתי – שותים עומדים ומקשיבים למוזיקה. זה הדיל.
המשכנו ברגל למרכז העיר , לאיזור הטמפל בר,
היו לי ברשימה כמה פאבים יותר תיירותיים שיש בהם מוזיקה.
יום ראשון וזה לא היה קל..
אבל בסוף מצאנו מקום ב The Old Storehouse Bar and Restaurant
המוזיקה פה כמו בפאב הטמפל בר מבוצעת על ידי זמר עם גיטרה, ככה זה בפאבים התיירותיים
אבל היה נחמד, היה גם טעים
ו... זהו... הטיול מסתיים לו.
נסענו ללון בסניף שדה"ת של פרמייר אין -
כמנהג הרשת הזו חדרים פרקטיים ולא יקרים, ויש גם שאטל לשדה.
למחרת אני לקחתי את השאטל לשדה והמשכתי לארה"ב בענייני עבודה,
ולאחר מספר שעות שאר בני המשפחה החזירו את הרכב וטסו חזרה לארץ.
אז איך לסכם?
היה שווה
היה מאוד שווה
שמחה שלא נתנו להזדמנות הזו לטייל ביחד לחמוק מהידיים,
ושרק נזכה כולנו לרגעים משמחים במציאות הלא פשוטה שלנו!
-
-
תודה פנינית, כרגיל סיכום נהדר ומרענן. שנמשיך רק לטייל - שומר על השפיות שלנו ( וכמובן גם קריאת סיפורי טיולים. )
-
ענבר, מירב
תודה רבה
מוסיפה ריכוז לינקים
בלוגים בעברית
בלוגים באנגלית
מסלולים באירלנד – THE IRISH ROADTRIP
מסלולים באירלנד - TRAVELLEMMING
-
אין על הטיולים שלכם ועל התמונות המהממות!
תודה רבה על הדיווח המפורט והמרענן בתקופה מאתגרת. מקווה להיעזר בעתיד בהסברים הברורים ובשפע הלינקים שריכזת לנו כאן.
בשורות טובות לכולם
-
שנה שעברה הייתי באירלנד ביולי מדינה מהממת
