הרבה גבינה ושוקולד - סופ״ש חורפי בשוויץ
-
חזרתי לפני כמה ימים מסופ״ש ארוך בשוויץ. כמו רוב הנסיעות שלי בשנה האחרונה, חלק גדול מהנסיעה הזו היה סביב ביקור חברים, ולכן אין פה בהכרח מסלול מאוד הגיוני או סביר. אבל מאחר שנראה לי שכל מי שפה שמח לקצת אסקפיזם, החלטתי לשתף. אם האתר לא יערים יותר מדי קשיים, אולי בהמשך אצרף גם כמה תמונות נבחרות מהסתיו האחרון.
-
העילה לביקור הייתה נסיעת עבודה לבאזל. טיסה ביום רביעי בצהריים, יום עבודה מלא וארוך ביום חמישי ועוד כמה דברים בשישי בבוקר. שישי אחה״צ וערב - ביקור בקולמאר עם חברים מהעבודה. שבת בבוקר - רכבת ללוקארנו, יום עם חברים בלוקארנו, וחזרה לבאזל ביום ראשון בצהריים לטיסת ערב.
לינה בבאזל - Hotel Whettstein, היה בסדר גמור. שירת היטב את המטרה של להיות קרוב לארוע של העבודה והיה מספיק מרכזי לבילויי ערב בשווקי חג המולד של באזל. ההזמנה שלי הייתה ללא ארוחת בוקר, אבל אפשר לבחור עם או להחליט לשלם בבוקר על ארוחת בוקר אם רוצים. מה שכן, במלון יש קפה ותה חינם בלובי בכל שעות היום, כולל בבוקר, כמובן. רוב חברי ואני העדפנו ללכת למאפייה הסמוכה לקנות שם ארוחת בוקר. באופן כללי - היה טעים.
המחירים בסה״כ היו ממש סבירים, ואני חושבת שזה אולי מעיד יותר על יוקר המחיה בבריטניה מאשר על משהו בשווייץ. מחירים דומים, לפעמים אפילו זולים יותר.
היה קר, במיוחד בערב הראשון, אבל מעיל חורף חם עשה את העבודה בשבילי. השוק המרכזי בבאזל היה יפה מאוד, עם הרבה רחובות מקושטים בדרך, ומדי פעם גם חצרות עם ״מופעי אורות״. קנינו קצת יין חם וקרפים, אבל בשלב כלשהו הוחלט להכנס לאחת המסעדות שבשוק בשביל ארוחת הרקלט הראשונה של הביקור הזה. למי שלא מכיר, רקלט היא גבינה שוויצרית (ולא צרפתית) חצי קשה. יש שתי גישות איך בדיוק לעשות את זה, אבל שתיהן נגמרות בהרבה מאוד גבינה מותכת חמה, שאפשר לאכול עם תפוחי אדמה או עם לחם. כאן אכלנו את הגישה שבה מתיכים שפה של גלגל גבינה ומגישים לשולחן על צלחת, לצד תפוח אדמה, לחם, בצלצלים בחומץ ומלפפונים חמוצים.
משם המשכנו לעוד שוק, שהרגיש יותר אינדי, על גבול ההיפסטרי. בעיקר שתינו שם, עד שגירשו אותנו לקראת 10, כי אז צריך להיות בשקט ברחוב.
-
תודה על השיתוף. תמונות יפהפיות ומעוררות חשק למקום שלו ואווירת חגים אמיתית.
-
תודה שקד. יפה רגוע ומעביר קצת את אווירת החג
-
תודה, כיף לקרוא ולראות את התמונות
-
תודה לכם שאתם מצטרפים ומגיבים! רוב הזמן אני קוראת שקטה ונחמד לדעת שיש עוד מי שנמצא כאן.
אני מגיעה למנה העיקרית:
אחרי שכולנו אכלנו ושתינו ואכלנו ושתינו (הרבה גבינה ושוקולד, כאמור), רוב הצוות חזר הביתה ביום שישי בבוקר. נשארנו אני, חברתי לעבודה האמריקאית האהובה ועוד חבר אחד. כבר לפני כמה שבועות היא אמרה שמעולם לא הייתה בשוק כריסטמס, ואני נרתמתי למשימה ואמרתי לה שנוסעים לקולמר. רק 40 דקות ברכבת מבאזל. במקור לא ידעתי אם היא באמת רוצה לבוא או שסתם לא נעים לה להגיד לי לא, אבל היא רצתה באמת. עסדנו קצת בשישי בבוקר, התברברנו קצת, ואז יצאנו, כשהחבר הנוסף זרם על ההזמנה להצטרף. קניית כרטיסי הרכבת לא הייתה הכי אינטואיטיבית וטיפה הסתבכנו עם זה, כשבסוף סיימנו את הרכישה עצמה כשאנחנו על הרכבת. אין מחסום, אבל אם בא פקח אז צריך כרטיס. לא היו פקחים, אבל כן קנינו כרטיסים.
השוק הראשון בקולמאר הוא בערך 10 דקות הליכה מהרכבת והוא די גנרי, בטח יחסית לכל היתר. כן עצרנו שם ליין פטל חם ומתובל בבאר המסתובב, שזה שילוב קצת מוזר אבל בסדר.ככה הוא היה נראה כשחזרנו משם בערב. כשהגענו עוד היה אור.
משם המשכנו ללכת לעיר העתיקה, במסלול חג המולד שמסומן במפות שבעיר. לא הלכנו בדיוק לפי הסדר, אבל אני לא בטוחה שזה קריטי. קולמאר, וואו! היפה והחיה אבל באווירת חג מולד. ממש סט של דיסני (כולל הצפיפות). חג המולד באקסטרים.
הגענו ל״שוק הגורמה״, שהאמת שהיה טיפה מאכזב, כי הוא היה מאוד קטן וגם רוב האוכל בו היה די סטנדרטי. עם זאת, אני עדיין אכלתי ריזוטו עם פרוסות כמהין שחורות לצד כוס יין לבן, וחברתי הגדירה את זה כ״boojiest street food I ever ate”. בשלב כלשהו הייתה איזו הדגמה אבל לא ממש התרכזנו בזה.
החושך התחיל לרדת, בכל זאת כבר היה 16:30 או 17:00, והכל רק נהיה יותר יפה ונראה שגם יותר עמוס.
הגענו חזרה לבאזל סביב 19:00 או 20:00, נפרדנו מהחבר בתחנת הרכבת, ואנחנו המשכנו בללכת לאכול פיצה ליד המלון שלנו.
שניהם היו אמורים לטוס למחרת, הוא ללונדון והיא לניו יורק דרך לונדון. שניהם נשארו בבאזל לעוד יום בגלל הסופה הגדולה שפקדה את בריטניה. אני מראש תכננתי לחזור בראשון בערב. -
למחרת בבוקר הספקנו לארוחת בוקר זריזה במאפייה שליד המלון שלנו ונפרדנו בצער. אני חושבת שהביקור בקולמאר לחלוטין ענה על הבקשה שלה לביקור בשווקי כריסטמס. היא גרה בניו יורק ועדיין הרשמנו אותה. עכשיו אני קצת מתבאסת שיקח זמן עד שנהיה שוב באותה היבשת.
במקור התלבטתי אם אני רוצה להשאר לסופ״ש באזור באזל ואלזס או לנסוע לבקר חברים שעברו ללוקארנו בקיץ. החברים ניצחו. הנסיעה לוקחת בין 3 ל-4 שעות לכיוון. אמורה להיות גם רכבת פנורמית ישירה, אבל היא לא פעלה בסופ״ש הזה, וחבל. הנסיעה נוחה מאוד וגם יפה, אבל כן שווה לדעת שבמקטע שבין ציריך לבלינזונה יש מקטע די ארוך שהוא בתוך מנהרה בהרים ופחות רואים את הנוף. יש כל מיני כרטיסי הנחה ברכבות השוויצריות, אבל בנסיעות של יומיים זה לא משתלם.
השארתי את המטען בלוקר בתחנת הרכבת בלוקארנו והלכתי לפגוש חבר אחר שהגיע מהעיר ויספ. לוקארנו נמצאת בצפון אגם מאג׳ורה, וזה די מדהים להכיר אנשים שבאמת גרים בעיירות הציוריות האלה. בחורף היא מאוד שקטה ושלווה. כשאני ביקרתי, היה אפור וקודר, שזה בגדול מה שאני מצפה שיהיה בחורף, אבל אמרו לי שזה חריג, לרוב השמים כחולים והאגם בצבע טורקיז יפה. שלג היה בעיקר בפסגות הגבוהות. אכלנו צהריים ואז הסתובבנו קצת בשוק הכריסטמס המקומי והקטן, שתינו שוקו חם סמיך והצטיידנו (הצטיידתי) בהרבה גבינה בסופר, להביא הביתה (אנחנו חזרזירים ומתחביבינו לאכול ביחד כשאנחנו נפגשים).
כשיצאנו מהקפה התחיל להחשיך ואז להפתעתי גיליתי שכל האזור של שוק חג המולד מואר באורות צבעוניים.
זה היה ממש יפה, אבל שנינו כבר הזדרזנו ללכת. הוא לרכבת ואני לחברים.
ההגעה לחברים הייתה קצרה. על הנייר זה מאוד קרוב, בפועל זה קרוב, אבל בעליה כי לוקארנו והכפרים הסמוכים יושבים על צלע ההר. עליתי לאוטובוס שניה לפני שהוא נסע אבל לא הצלחתי להבין איך לקנות כרטיס. אחד הנוסעים אמר לי שאני צריכה כרטיס ״אם יבוא פקח״, כלומר, ״תשחררי״, אז שחררתי ונסעתי 3-4 תחנות. אני מתנצלת בפני השלטונות. משם כבר הייתי אצל החברים בבית. אתם בטח מנחשים, אכלנו רקלט לארוחת ערב וקינחנו בשוקולד. בבוקר התקשינו להתארגן עם תכניות ממשיות אז נשארנו בבית, ויצאנו רק זמן קצר לפני הרכבת שלי. יכול היה להיות נחמד קצת יותר להסתובב ליד האגם, אבל זה לא מה שקרה. עשינו ממש סיבוב פרידה ואני נסעתי חזרה לבאזל לטיסה. הרכבת הייתה הרבה יותר מלאה, אבל היה לי מקום ואפילו ליד חלון.
השוק של לוקארנו באור
אני טסתי בחזרה כשהסופה כבר שככה אבל עוד היו קצת שיבושים כתוצאה ממנה, הטיסה שלי התעכבה בערך בחצי שעה אבל יחסית לאחרים זה באמת היה לא ממש נורא.
היה קצר, היה יפה והיה בהחלט טעים מאוד.
מאפיה רגילה ונורמלית לחלוטין
רקלט לארוחת ערב
-
איזה כיף לך שקד! היינו בקולמר בספטמבר, וזה מקום פשוט קסום ( וכל הכפרים מסביב לטעמי אף יותר). מן הסתם כל הקישוטים עוד מוסיפים לקסם של המקום. תודה על השיתוף
-
מאוד כיף לקפוץ ככה לביקור חברים קצר באווירת החג. תודה על השיתוף, התמונות - תענוג. happy holidays
-
מרהיב שקד. מזל שאני שבע…
-
תודה שקד! בקולמאר הייתי בכריסמס וכיף להיזכר, וגם לשמוע על כל שאר החוויות, הספקת לא מעט!
-
תודה על השיתוף החוויתי והתמונות הנהדרות. מקסים לראות את האיזור באור החורף שנותן נופך אחר. לצערי כבר לא מתחשק לי להגיע לצרפת בעקבות השנה האחרונה וקולמאר תישאר בתמונות של אחרים כנראה, יפה ככל שתיהיה. כן ירבו עוד סיפורים כאלה!
-
איזה יופי של טרום חג מולד. אכן קולמר ובכלל אלזאס " חג המולד באקסטרים" והתמונות מראות את זה יפה.לוקראנו שלך אפרפרה למדי, בעיניי עיר יפה עם שלג מעל ואגם כחול (אבל צריך שמש ושעות יום) נהנתי מהטיול.
-
תודה רבה שקראתם ושהגבתם! קולמאר בהחלט ״סיפקה את הסחורה״ והצדיקה את הנסיעה מבאזל, שבעצמה הייתה מקושטת ויפה. התחושה שלי היא שאנשים שם בעיקר התעניינו בארוע עצמו וביכולת להרוויח כסף, והרבה פחות בפוליטיקה. הצבעת אי האמון בממשלה הצרפתית הייתה באותו היום או סמוך ליום שבו היינו שם (וגם ביטול הבחירות ברומניה), אם כבר, זה עניין אותם יותר, וגם פה אני לא לגמרי בטוחה. אם הייתי מחליטה להשאר רק באזור הזה כנראה שהייתי נעזרת בשאטל ומבקרת גם בכפרים נוספים, אבל בשביל ה-3-4 שעות שהיינו שם הרגשנו שזה מספיק.
הביקור בלוקארנו באמת הרגיש עונה מתה. נמסר לי שבדרך כלל השמים כחולים, גם בחורף, אבל זה לא מה שקרה בדיוק באותו הסופ״ש. לא היה מספיק שלג בפסגות בשביל תמונות מאוד פוטוגניות אבל גם לא היה בהיר במיוחד. זה לא זמן אידיאלי לביקור, פרט לזה שהיה ריק ולא צפוף בכלל. זה עדיין מדהים שאנשים באמת גרים במקומות האלה.
-
