בלגיה - מלכה כה ענווה
-
בלגיה - מלכה כה ענווהכמה חיכיתי לקרוא על החוויות שלכם באופני הרכבת ולא איכזבת.
אילו לא היית עושה את זה, באמת הייתי מטיס אותך שוב לבלגיה להשלים חובות.
המפעילים של הרכבת לא היו צריכים לשאול מאיפה אנחנו. הם ישר זיהו שאנחנו מישראל. וזה לא קורה בדרך כלל.
דינאן מקסימה, אוי כמה שהיא מקסימה. אבל בשמונה בערב אין נפש חיה ברחוב. אני לא יודע למי הם יורים זיקוקים באחת עשרה בלילה? או שזה הגירסא שלהם לתיקון ליל שבועות.
אלעד
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאלעד -
התהייה הזאת בהחלט חלפה גם בראשי והסקרנות לבדה כמעט הצליחה לגרום לי לצאת שוב בלילה ובגשם לעבר העיר... כפי שכתבתי, בסיכומו של דבר ויתרנו על הבילוי הלילי הזה, כך שלפחות בנתיים, השאלה תשאר בלתי פתורה...
אז לפני שממשיכים - עוד כמה תמונות מסוהייר הפרחונית....
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיום העשירי – לחם ושעשועים
אתמול, בעת שהבלגים יצאו לעצמאות, הודו החזאים בתבוסתם, פתחו סוף סוף את החלון והסכימו כולם, פה אחד, שמכאן ובהמשך השבוע הבא עלינו לטובה – ענן לא יתענן, טיפה לא תטפטף ושמש חמימה עד חמה תזרח לה במרום.
משכך, ומשידענו עוד מראשית שאין לנו באמת זכות בחירה בדילמה הנצחית –
to be or not to be (in walibi or aqualibi) -
הרי שנעזרנו בשירותיה הטובים של פלורנס, והדפסנו אצלה כרטיסים אינטרנטיים בהנחה לאתר העינויים הפופולארי והדו-ראשי הלזה.
וואליבי ואקווליבי - אנחנו בדרך! (פעם ראשונה שאני ממש משתמש בביטוי הזה על סימן הקריאה שלו, ודווקא עכשיו לא פועל הקיצור המעצבן האייפוני הזה שמגשים את עצמו כל אימת שלא צריך). הילדים – בעננים.
אז קמנו בבוקר, עפעפנו קלות לכיוון החלון - ולא ראינו כלום.
כלומר, ליתר דיוק זה לא היה בדיוק 'כלום'.
זה היה סוג של ערפל מהזן הסמיך והכבד, ובטרם הספקנו לתהות להיכן נעלמה לה השמש המובטחת, החליף את מקומה הגשם המוכחש.
הבטנו כלא מאמינים בתעתועים אלה של מזג האוויר (ובמטומטמים אלה שמתעקשים לנסות ולחזות אותו), אבל – הכרטיסים כורטסו, הארנקים כבר רוקנו וגשם או לא – שעשועים יהיו גם יהיו!
גב' זפירה קיבלה אותנו מצוחצחת ורחוצה.
זה היה גם זמן להזכר, לפרק זמן ממושך מידי, באותו טיק עוויתי ממנו היא סובלת, שמוצא ביטויו בחיים עצמאיים לחלוטין של הווישר הזה שמותקן שם מאחור, שברצותו מנגב וברצותו שובת, וכישר בעיניו יעשה. נו טוב – בן נאמן הוא למשפחת הוישרים כשאבי המשפחה מפגין כישורים דומים מלפנים בקצבים בלתי נשלטים.
נסענו לנו כך מאותגרי וישרים, ואני ניסיתי בכל כוחי הדל, לאורך המסלול הרטוב, להבין את הדינמיקה הזאת של הכאוס (כמובן ללא הצלחה). הגשם לא פסק מרדת.
ג'יפי החליט גם הוא להפגין את כישוריו, בזמן הלא מתאים, עת פספס הוא את פארק השעשועים והוביל אותנו לסיור בלתי מחוייב המציאות באי אלו עיירות בסביבה, אך סוף טוב הכל טוב –
הגענו למגרשי החניה של הפארק בסמוך מאוד לפתיחה ובשעה שגב' זפירה משמיעה המהום אחרון של לפני השינה הצפוייה לה, עשו איתנו השמיים חסד נוסף – הגשם נפסק לו - ועל כך כבר נאמר –
Thank good for small mercies.
אותם חסדים קטנים התגלו בהמשך כמשמעותיים יותר, שכן ככל הנראה בעטיים של גשמי הבוקר, התמעטו המבקרים והתקצרו עד מאוד התורים לעומת אלו שכיכבו בזכרונות מסויטים למדי שהיו לי מביקור קודם במקום שנים מספר לפני כן.
באותה 'פעם', לא היו חסדים ולא נעליים, וזכינו 'להנות' ממנעמי הפארק כשבחוץ טיפסה הטמפרטורה לאחד מהשיאים הבלגיים של כל הזמנים – 40 מעלות.
לכל מעלה כזאת הצטרפו גם להקות אינדיאניות, שבספירה לא מוסמכת (שלי), מניין הפריטים שבהן הסתכם באלפים רבים מידי.
גם בני עמנו האהובים לא טמנו ידם בצלחת האינדיאנית הזאת באותה עת.
השילוב דאז של החום האיום, הלחות הבלתי נסבלת שהתלוותה אליו משום מה, הרעש, ההמולה, התורים מרובי הישראלים וההזנחה שפשתה במקום - הפכו אז את הביקור לחוויה של ממש. מאלו המיותרות ביותר הקיימות, לפחות עבורנו, המבוגרים.
הילדים (ביתי ושאר שבט חוגגי בר ובת מצווה) דווקא נהנו מאוד.
אז הפעם הגיע התיקון וכמעט כל העקוב הפך למישור.
אומנם, עד שעות הצהריים השמיים היו מעוננים ואף מעט מעורפלים;
אומנם, משעות הצהריים החל להתחמם וניתן היה לווותר על איזו מעלה או שלוש;
אומנם, במהות, הפארק סירב לשנות את עורו ולהפוך למוזיאון מגריט נניח, אך ללא ספק עבר הוא שיפוץ ושדרוג במהלך הזמן שחלף מאז אותו ביקור טראומטי – וכך – בסיכומו של דבר – חווינו בפארק יום נעים במיוחד, ועבור הילדים – כפי שמובן מאליו – היה גם זה אחד מהימים המוצלחים ביותר.
בשל מיעוט המבקרים היחסי (אם בשל מזג האוויר בבוקר ואם בשל יום העצמאות של אתמול שאולי משך מבקרים רבים) אף הספקנו ללא מאמץ יוצא דופן לנסות את כל המתקנים בהם היינו מעוניינים.
בעניין זה, ולטובת המתעניינים בביקור במקום בעתיד, אומר שבהחלט מדובר בפארק משפחתי שאינו מיועד דווקא לחובבי האקסטרים.
בפארק יש 42 מתקנים כפי שמפורט במפה בה ניתן להצטייד בכניסה.
לפי הגדרות הפארק - הנכונות כמובן - 8 מאותם מתקנים נכללים בקבוצת 'האקסטרים' (וזה כולל 4 רכבות הרים בהחלט בהחלט מרשימות ), ואני יכול להגיד בוודאות שמדובר בלא יותר משש וחצי - שבע, שכן אחד מהשמונה הוא מתקן מכוניות מתנגשות לא אקסטרימיות בעליל, ועוד אחד - מתקן מים שאצלנו עשו אותו כולם בהנאה מרובה (כולל ילדה בת 10 - לא אמיצה במיוחד..).
18 מתקנים מוגדרים בצדק כמשפחתיים (ואחד מהם הוא אקווליבי אליו נגיע עוד מעט), והשאר - מיועדים לילדים קטנים יותר.
כמובן שיש בפארק גם הופעות ודוכני משחק וחנויות - המתאימים לכל גיל.
קיצורו של דבר - לגמרי לגמרי פארק לכל המשפחה.
אז לאחר שעלינו וירדנו, הסתובבנו וטולטלנו, נרטבנו והתייבשנו (הייתם פעם בתאי פן משפחתיים כאלה האמורים לייבש אותך אחרי מתקן האבובים?), ולאחר רכישת המזכרות המתחייבות – עזבנו את ווליבי ונעמדנו בתור לא יעיל במיוחד לאקוuליבי – פארק המים המצוי במתחם.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהכרטיס הכניסה האינטרנטי שרכשנו כלל גם בילוי בן שעה וחצי בפארק המים הזה עליו עוד מעט יסופר.
ממה שהבנו (ואתר האינטרנט אינו ידידותי מספיק, לפחות בעיני, בהקשר הזה), ניתן להסתפק ב – 90 דקות אלה או לקנות כרטיס כניסה יומי במחיר מופקע. ככל הנראה יש גם אפשרות לא כלכלית בעליל להאריך את אותן 90 דקות מימיות - אבל לא התעמקנו בכך יתר על המידה.
פארק המים, במובנים אנתרופולוגיים, הוא פארק על טבעי המחולל מוטציות משונות.
כך, אותם בלגים עצלים משהו, חביבים ובלתי מזיקים – משאך מתגלגלים הם למקום זה – הופכים הם באחת לגרמנים לכל דבר ועניין.
וכאן אני מניח תרצו וודאי לדעת על שום מה ולמה מתגולל אני על הבלגים בהאשמות כה חמורות
– אז אני מצידי אספר ואסביר.באקווליבי נקוטה מדיניות מחמירה, לפיה, כל הצועדים בסך בשבילי פארק מקורה זה יעמדו בכל הכללים הבאים –
איש לא יעטה על רגליו במקום הקדוש כפכף או מנעל מכל מין וסוג.
איש לא יכסה את עורו בכל סוג של מלבוש מלבד בגד הים המתחייב.
ובעניין בגד ים זה – בסוג של שעשוע מעוות - קובעים הכללים כי הגברים שבינינו ילבשו אך ורק בגדי ים צמודים – מכנסי רכיבה וכגון דא – הא ותו לא.
ואם יחייך מי מכם מתחת לשפמו ויאמר, נו טוב, מעט כללים עוד לא הזיקו לאיש, וודאי לא לאיש ישראלי גאה כמונו – אומר לו למחוק מייד את החיוך הטיפשי מפניו.
וכל זאת למה? – הסכיתו ושמעו.
לאחר הליכי החיול (החלפת הבגדים, לוקרים, צמידים ושאר מיני ירקות מוכרים) – צועדים הטירונים בסך לעבר נקודת הכניסה.
שם ניצבים בגאון שומרי ושומרות המחנה ועיניהם חדות כעיני עייט. אין הם מפספסים דבר.
כל מי שהשיאנו ליבו למרוד במלכות ולנעול איזה סנדל, ללבוש איזו גופייה, לאחוז בידו מתחת למגבת חולצה מבצבצת, או – הגרוע מכל – להפגין בגד ים מהזן המוכר לעולם הנאור ולאו דווקא לעדת רוכבי האופניים המסוקסים הסובלים מכאבים במקומות מסויימים – ננזף במבט קשה ומוחזר לסוף התור - ולא מורשה הוא להכנס – ובנתיים - שעון 90 הדקות מתקתק.... (אגב – משקברניטי האתר מודעים לתורים ולנהלים, מוקצבות 15 דקות נוספות X 2 עבור זמן ההתארגנות בכניסה וביציאה, המוענקות בפרץ נדיבות לזכאי ה – 90).
בשל מדיניות זו שנאכפת כאמור בגרמניות מחמירה – המראות בפארק אינם קלים....
כידוע – אותם מכנסיים צמודים שבעיניי נראו מגוחכים מאז ומעולם מבלי קשר לשאלה מי הוא הלובש אותם – וודאי שמקנים צורה פורימית למדי, בלשון המעטה של המעטה, לכל אותם לא מעטים שלא מקפידים קלה כחמורה על אכילת חסה שלוש פעמים ביום.
נו טוב... כללים הם כללים – וכך – ממושמעים מתמיד, נהננו לנו בכל זאת מאותה הפוגה רטובה בבריכות ובמגלשות בפארק הקטן הזה (למעט איזו התנגשות לא מחייבת בין ראשו של השחמטאי לאיזו מגלשה סוררת, שאף היא הסתיימה בשלום יחסי).
טסה וחלפה לה שעה ועוד מחציתה – וחזרנו לנו להעיר את גב' זפירה שחיכתה לנו בשורות הראשונות של החניה – כשאנו מצויידים בדיסק החנייה המתחייב שנרכש בקופות החנות הראשית הסמוכה ליציאה מהפארק.
נסענו לנו לצימר לעוד בילוי משפחתי של ערב, וכך בא לו לקיצו עוד יום אחד מוצלח ומיוחד.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק, בעוונותי הרבים, ובגלל עומס האירועים הגעתי לאשכול הזה רק היום.
ישבתי לי בנחת על כורסא במוזיאון המדע במונטריאול, תוך כדי הנכדים מעבירים שם את זמנם בנעימים, התחלתי לקרוא ולא יכולתי להתאפק מלצחוק, אפילו בקול רם. הסבתות לצידי העיפו מבט, לא הבינו מה השפה המשונה בטאבלט שלי ומה מצחיק שם כל כך.
אמנם בלגיה לא נמצאת במקום כלשהו ברשימות לשנים הקרובות, והפחות קרובות, אבל הסיפור שלך תענוג צרוף, וכמובן מחכה להמשך
-
בלגיה - מלכה כה ענווהריקי -
ברוכה הבאה ותודה על המילים הטובות.
אני מאוד בעד הקונספט הזה של לשבת על כורסא בקנדה ולקרוא סיפור ישראלי על טיול בבלגיה...
אין לי שום בעייה כמובן גם עם משחקי החלפת ארצות או פעילויות בתוך המשפט הזה ....
וכל עוד שיהיה אפשר להמשיך ולהגיד אותו או את שכמותו - הרי שיש עוד למה לצפות...
אני אשתדל להמשיך בערב... העבודה מקשה עלי....
תמשיכי להנות בטורונטו,
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיי שמוליק
קוראת בשקיקה את תיאורייך , נהנית מאוד ומתרגשת מנסיעתנו המתקרבת.
מנסה להבין לגבי פארק המים- הבנים חייבים להכנס עם בגדי ים צמודים "ספידו"?
האם לא יאפשרו להם להכנס עם מכנסי גלישה שאיתם הולכים בארץ?
כי אם כן הלך לנו פארק המים.... לא אקנה במיוחד בשביל שעה וחצי בגד ים עבור שלושתם.
תודה
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיי מיצה,
התשובה לשאלתך היא כן... ולא סתם כן - אלא כן הכי חד משמעי שיכול להיות.
לא יתנו לגברים להיכנס עם מכנסי גלישה.
ספידו זו אופציה' וגם - מה שמאוד פופולארי שם - מכנסי רכיבה כאלה, כמו של רוכבי אופניים. בקיצור - משהו צמוד היטב...
האמת היא שלי כבר היה אחד כזה מהפעם הקודמת שנסעתי עם הבת, כך שנאלצנו לקנות רק עוד אחד - לבן - ומצאנו גם אחד די יפה (לפחות כשהוא לובש אותו...).
הם מוכרים בגדי ים כאלה גם במקום - וגיליתי שהמחירים שם זולים מהמחיר ששילמתי בארץ... כמה לא מפתיע...
ואחרון - לא חייבים להיות שם רק שעה וחצי. ניתן גם לקנות כרטיס ליום שלם - רק שזה עולה בערך כמו כרטיס הכניסה לפארק עצמו אם אני זוכר נכון, היינו - לגמרי לא זול.
אני גם די משוכנע שיש אפשרות להאריך את השעה וחצי הזאת - הכלולה בכרטיס - אלא שגם זה עבור מחירים די מופקעים...
ואחרון - לא יודע אם בריסל על הפרק אצלכם, אבל א אז ניתן לבקר בפארק המים oceade - חלקו מקורה וחלקו פתוח. 11 מגלשות מסוגים שונים.
נמצא ב – Bruparck
כתובת:
Bruparck, Voetbal -en Kampioenschapslaan 3 (near Houba de Strooperlaan) B-1020
שעות פתיחה: 10:00 – 21:00 (כנראה שאזור הסאונות נסגר ב – 19:00).
תעשו חיים,
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווההי שמוליק!
חזרנו מהגיחה הספונטנית שלנו ואני שבה לפורום במטרה לכתוב על טיולינו - אך אי אפשר שלא להציץ בסיפורי חבריי היקרים ממקומות שונים על גבי הגלובוס...
אז קראתי ברפרוף, הצצתי בתמונות במקסימות. ביג לייק.
אני חייבת לך תשובה על החידון מלפני 150 הודעות בערך - זו סנדרה קים, זוכת האירוויזיון היחידה של בלגיה, כשהיתה בת 12 (או 14?) בזמן התחרות.
והאמת- שחשבתי עליכם בזמן הטיול שלנו, כשבעלי, בערב הראשון, לא הצליח בשום פנים ואופן לעשות רוורס במכונית. חטפנו התקפת צחוק ונזכרתי בסיפורי "הבנת המכונית" שלך עם האיתותים הווישרים והנדברקס...
אז אני עוד אשוב להשלמת קריאה מסודרת.
שירלי -
בלגיה - מלכה כה ענווההיי שירלי,
ברוכה השבה!
מכיוון שידיעות שונות אודות גיחתך גונבו לאוזניי, החלטתי להותיר את החידה העתיקה שלי בלתי פתורה בנתיים, עד לשובך, והנה - כמה טוב שבאת הביתה...
את כמובן צודקת.
סנדרה קים היא הזוכה הצעירה ביותר בתולדות האירוויזיון.
היא היתה בת 13.5 בעת שזכתה ב - 1986 בתחרות, ושיא זה גם לא יישבר - שכן כללי התחרות שונו בנתיים ונקבע גיל מינימום - 16 - להשתתפות בתחרות.
היתה זו הזכייה היחידה עד כה של בלגיה.
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק - תודה רבה על העזרה.
אנו נוסעים לשבוע ומתוכננים ללון במלון דירות ליד בריסל (דירה גדולה עם 2 חדרי שינה וארוחת בוקר )וממנו מתוכננים לצאת לטיולי כוכב.
הצימר שהמלצת עליו לא פנוי בתקופה שאנו נוסעים והחלטנו ללון ליד בריסל ולצאת כול בוקר לדרך, גם אם זה כרוך בנסיעה של שעה + לכיוון.
מקווה שלא נתחרט על כך.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהמיצה -
למה שתתחרטו?
אם תרצי קצת כאב ראש חיובי, פיתחי אשכול ופרסמי את התוכנית. נשמח להסתכל ולנסות לסייע.
שנמשיך קצת?
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיום האחד עשר – על מכלן, מדעים ושמיים סגורים
היום אמור להיות היום הלפני אחרון של הטיול שלנו, והוא כולו מוקדש למכלן.
אודה וקצת אבוש, כי קודם לתחילת החפירות הקדם ארדניות שלי, העיר מכלן העירה בי בעיקר אסוסיאציות ספורטיביות – זכר לימים בהם שיחק אלי אוחנה בקבוצת הכדורגל המקומית ואף הגיע עימה להשגים יפים (פעם, בימים שג'מוס היה מסייר ביתר קביעות גם באשכולי טיול נידחים כעין אלה, הוא וודאי היה יכול להרחיב, ואז גם הייתי מתנצל על שלא עלה בידי למסור דרישת שלום בשמו לוירטון האחת והיחידה).
כמובן ששיעורי הבית פתחו בפניי עולם חדש, מבהיק ופלמי, כך שציפינו בסקרנות רבה לביקור בעיר זו – ואכן – לא התאכזבנו.
מכלן התגלתה לנו כעיר מקסימה ונעימה לשיטוט ולטיול, והספקנו לטעום אך מעט מכל שיש לה להציע.
התחלנו את היום באתר עטור התשבחות וההמלצות – הוא מוזיאון המדע – הוא הטכנופוליס.
קצת פרטים מדעיים –
את הטכנופוליס – Technopolis ניתן למצוא בכתובת - Technologielaan, B-2800 Mechelen
שעות הפתיחה: כל יום מ – 09:30 ועד 17:00.
החניה חופשית בצמוד למוזיאון.
מכירים את זה שלעיתים הציפיות בנוגע למקום זה או אחר מרקיעות שחקים עקב המלצות יוצאות דופן שניתנו לגביו ואז בסוף......
אז זהו – זה לא המקרה.
כל הסופרלטיבים שהורעפו על מוזיאון זה התגלו כמוצדקים, ובאמת חווינו שם שלוש וחצי שעות נפלאות ומרתקות.
הסתובבנו גם ביחד וגם לחוד, תפעלנו והפעלנו, ניסינו והתנסינו, נגענו, הרחנו, הקשבנו, שמענו, יצרנו ולמדנו – והכל בדרך חוויתית מאין כמותה.
בקיצור – תענוג של ממש!
על הביקור במקום העיבה רק עננה אחת קטנה.
אתמול לעת ערב, מששבנו לצימר, למדנו על המלצת רשות התעופה הפדראלית האמריקאית שלא לטוס לישראל ועל הענות חברות התעופה האמריקאיות להמלצה זו.
הבנו שהמצב שברירי ושניתן לצפות במידה רבה של סבירות לאפקט דומינו שיקרקע עד מהרה גם את הטיסות של החברות האירופאיות.
משזה היה המצב, ומשאנו אמורים לטוס ארצה למחרת, הבנו שיהיה עלינו לחרוג הפעם מהחלטתנו להתנתק מהאינטרנט במהלך היום.
משהוסר העוצר הוירטואלי, ובהתחשב בכך שהמוזיאון מציע wi fi יעיל בחינם, ליוו אותנו במהלך הביקור גם חדשות מזרח תיכוניות - ואלה כידוע לא היו מלבבות במיוחד...
בשלב כלשהו החלטנו לנקוט ביוזמה על מנת לדעת את מצב הדברים לאשורו ולחזור ולהנות מהזמן השאול שעוד נותר לנו.
יצאתי לי למרפסת הצמודה לקפיטריה של המקום לאחר נשנושים קלים, ויצרתי קשר ביוזמתי עם Brussels Airlines.
המוקדן החביב הקשיב לשאלתי – ערך בירור קצר והשיב לי כי לא חל כל שינוי בלוח הטיסות ואלה יצאו כרגיל.
עוד הוא מסר לי, כי בכל מקרה בו חל שינוי בלוח הטיסות – נשלחת אודות כך הודעת SMS (וגם הודעת מייל) – ולכן – הוא מאחל לי המשך חופשה נעימה ומציע שלא לדאוג כלל ועיקר.
אז אכן המשכנו בחופשתנו הנעימה וכמובן שגם המשכנו לדאוג, גם בכלל וגם בעיקר, אבל, נחושים מתמיד – לא הנחנו לדאגות אלו לפגום בהנאה.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהבאזור 13:30 – 14:00 לערך נפרדנו מהמוזיאון ונסענו לקתדרלה ולמגדל סט. רומבולד – הוא מגדל הפעמונים הידוע – אשר הוכרז כאתר שימור של יונסק"ו ונחשב לסמלה של העיר.
מעט פרטים מצלצלים –
את הקתדרלה ואת מגדל סט. רומבולד – St. rumbols's Cathedral; St. Rumbold's Tower – ניתן למצוא בכתובת –
Onder den Toren 12 (nearby the market place), Mechelen
חיפושי האינטרנטיים העלו כי שעות הפתיחה של המגדל הן אלה:
כל יום פרט ליום שני, מ – 10:00 עד 16:00. כניסה אחרונה ב – 16:30.
בימי שני, כך ראיתי שכתוב - בשעות 20:30 – 21:30 - מתקיים במגדל קונצרט פעמונים.
שעות הפתיחה של הקתדרלה: כל יום מ – 09:00 עד 17:30.
מצויידים בפרטים אלו, ביום רביעי בשבוע, באנו בשערי המגדל דרוכים וערוכים בסגנון אלעדי זוטא לטיפוס מעייף אך מספק במדרגות מגדל הפעמונים המפורסם לתצפית מרהיבה על העיר.
מה רבה היתה הפתעתנו, ואכזבתם של חלקנו, לגלות קשישה בלגית אסרטיבית בבוטקה כנסייתית בקתדלרה שהודיעה לנו שיום רביעי דווקא ולא יום שני הוא היום בשבוע בו המגדל סגור למבקרים.
לא מצאנו טעם לעמת את הצדקת המקומית המבוגרת משהו עם אתר האינטרנט הצעיר יותר והלא מעודכן של המקום, מה גם שחששנו שהיא לא תצליח לרדת לחקר צהלות השמחה שנשמעו מכיוון חלק מהדור הצעיר שהתלווה אלינו לנוכח בשורת ביטול תוכנית המדרגות...
אז השלמנו עם המצב, טיילנו לנו בקתדרלה המאוד מאוד מרשימה, וכדרכנו, ישבנו לנו וקראנו מעט על תולדותיה מתוך חומרים בהם הצטיידנו מבעוד מועד.
בתום הסיור באוויר הקריר של הקתדרלה, יצאנו שוב החוצה אל השמש וחזינו בפלא מגדל הפעמונים מבחוץ.
בכלל – מדובר בכיכר נפלאה, ובלשונה של אלונה הייתי אומר שזו כיכר עם נשמה הולנדית טובה ויפה.
-
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווהמכאן עברנו לשיטוט מהנה בעיר העתיקה על בתיה הצבעוניים הבנוייה מסביב לכיכר הגדולה – והתמקדנו לטובת בכורתנו המצפה - במדרחובים היפים המאכלסים חנויות רבות ומושכות.
לטובת אותם מתי מעט שמתעניינים בזוטות מעין אלה - רחובות הקניות המרכזיים היוצאים מהכיכר הם: Bruul ו – Ijzerenleen
בשלב כלשהו נקטנו שוב בפיצול המבורך. הבנות פנו לסקירת עומק של אי אילו מהחנויות, ואילו השחמטאי ואני נפננו לטיול בסגנון האהוב עלינו – מין שיטוט ללא מטרה ברגליים דואבות בסמטאות וברחובות.
טיולינו הוביל אותנו לנהר החוצה את העיר והתיישבנו לנו על הספסלים המוצבים במקום לפוש קמעה, לשתות, להתבונן בעוברים ושבים ולחשוב מחשבות.
בטרם היה סיפק בידי להמציא איזו המצאה חשובה, ניעורתי משרעפי בעטיו של צפצוף טורדני שהעיד על הודעת SMS שנחתה במכשירי.
וזו היתה לשון ההודעה – בקיצורים ההכרחיים –
Brussels Airlines regrets to inform you that due to an uncertian security situation in Tel Aviv
Your flight is cancelled. May we ask you to contact our service center at… between …
We apologise for the inconvenience
אז עיצמו עיניים ודמיינו את הסיטואציה.... מכלן היפה, נהר, נמנום קל, SMS ו..... מה עכשיו??
(המשך יבוא...)
-
בלגיה - מלכה כה ענווהבנקודה זו, ועל אף המצב, לא יכלתי שלא לחייך לעצמי לנוכח האנדרסטייטמנט האירופאי המנומס הזה, המדבר על uncertian security situation - ומכיוון שגם אני חונכתי שנים ארוכות על ברכי אותו סוג של נימוס – לא יכלתי גם שלא להענות מייד להזמנה, ובעודי יושב על אותו הספסל בדיוק, בבחינת שם ישבנו גם בכינו, יצרתי קשר עם חברת התעופה הבלגית שלא רוצה עוד לטוס.
היתה זו – ללא ספק – אחת השיחות ההזויות (וגם היקרות) שניהלתי מעודי.
וככה זה היה:
תחילה שאל אותי המוקדן התורן כיצד הוא יוכל לעזור לי.
שאלתי אותו אם במקרה הוא יכול להמליץ על טיסות זולות לישראל.
הוא כמובן לא הבין את ההלצה ולכן נאלצתי להיות מעט יותר רציני ולומר לו שכעת נודע לי על ביטול הטיסה שלנו מחר לתל אביב ואני מתקשר על מנת לשאול מה עלינו לעשות.
המוקדן ביקש שהות קצרה לבדוק את המידע המפתיע שבפי, ולאחר שתי דקות המתנה על הקו לערך, הוא שב אלי ושאל מהיכן לי ידיעה מוזרה זו.
השבתי לו כי מוזרה או לא – קיבלתי את החדשה מהחברה שמעסיקה אותו.
הוא שוב הופתע, ציין ברצינות תהומית (שככה יהיה לי טוב!!) שמדובר במקור מידע אמין (אני שב ומציין – זה מה שהוא אמר) וביקש עוד הפוגה לבדיקה מעמיקה יותר של הדברים.
לאחר עוד שתיים שלוש דקות בהן האזנתי לאיזו מוזיקה מעצבנת, שב אלי המוקדן מעודכן מתמיד.
הוא מסר שאכן ממש עכשיו הופצה הידיעה על ביטול הטיסות לת"א, הוא הוסיף עוד איזה הסבר משעמם בטונים מכובדים ותוך צירוף מספר התנצלויות, ולבסוף שאל האם ארצה שהוא ינסה לאתר עבורי טיסה חלופית.
השבתי לבן שיחי כי אני מוצא שזה רעיון יעיל במיוחד וחשוב, והוא שב והתפוגג לו לאיזה זמן על מנת לחשב חישובים ולהתייעץ ביועצים רמי דרג.
בזמן שאנשי חברת התקשורת גולן מחככים ידיים בהנאה, שב אלי ידידי הטלפוני ושאל מה דעתי לטוס ארצה בעוד חמישה ימים מבריסל.
השבתי לו שאף שאני כלשעצמי מוצא את ההצעה הזו מפתה למדי, הרי מספר גורמים בארץ שמכונים לקוחות ושיש להם יד ורגל בכך שעלה בידי לממן את הטיול שחשב להסתיים – עלולים שלא לקבל את הדבר בעין יפה – מה שיקשה עלי מאוד ויצער אותי מאוד.
הבחור שחוש ההומור שלו השתבח מרגע לרגע, הבין את כוונתי, ושב ואמר שהוא אכן מצטער מאוד לשמוע על כך (תשובה שליוותה כל פתיח של תגובה מצידו מאותה נקודה ואילך), והוסיף ושאל האם נהיה מוכנים להתפצל ולטוס בטיסות נפרדות.
על כך השבתי שאנו משפחה מאוד מלוכדת ומאוחדת והטיול עוד קירב אותנו יותר, ובקיצור עניתי כי הדבר אינו בא בחשבון.
ידידי המוקדני קיבל תשובה זו ברוח טובה – נעלם לו להפוגה בה כבר הורגלתי וחזר עם הצעה חדשה – אנו נטוס בעוד שלושה ימים באותה טיסה בדיוק שתצא מבריסל הבירה.
הצעה זו נשמעה לי בהחלט סבירה והגיונית בנסיבות, והבחור החל בתהליך שינויים וכרטוסים – שנמשך ונמשך ונמשך עד שאוזני כבר להטה....
הגענו סוף סוף לרגע המיוחל עת הבלגי הטלפוני סיכם באוזני את כל פרטי ההזמנה החדשה וביקש את אישורי הסופי בסגנון השעשועונים הטלויזיוניים.
אני נתתי אישור זה ללא היסוס (מכין בראשי את צרור השאלות הבאות שצריכות להשאל כעת), נשמע קליק מקלדתי מהצד השני – ואחריו - שקט מבשר רעות למשך מספר שניות - ואז – עמיתי לקו הודיע לי, בצירוף עוד אי אלו התנצלויות, כי בזמן שאנו מדברים נתפסו המקומות האחרונים על טיסתנו החלופית וזו עפה פרחה לה והיתה כלא היתה.
שקלתי במהירות רכיבה על סוסים, הפלגה על רפסודה, או אולי הזמנת שירות משלוחים חמאסי, והבנתי בצער שאין לי ברירה אלא להמשיך בשיחה עליזה זו - וכך צעדנו לנו שנינו לעבר האלטרנטיבה הבאה.
הפעם זו באה בדמות החברה האם - לופטהאנזה – שתיקח אותנו בעוד שלושה ימים לפרנקפורט, ומשם, לאחר איזו שהייה, נטוס לישראל.
הסכמתי.
התחננתי בפני הבחור החביב להקליד הפעם קצת יותר במהירות, הוא נענה לאתגר ותוך לא יותר מעשר דקות נוספות נשלם גם תהליך זה ואנו שבנו ומצאנו עצמנו רשומים לטיסה קיימת (בנתיים).
מכאן עברתי כמובטח לברר עם ידידי החדש את הבירוקרטיות הנלוות, ובמיוחד - האם מעסיקתו מתכוונת להציע לנו מלון נחמד ללון בו, אוכל לאכול ומים לשתות?
שאלה זו מצאה אותו מעט לא מוכן, אך הוא התעשת במהרה והשיב שעניינים אלה אינם מצויים בתחום טיפולו.
משביקשתי, אם כך, להעביר את השיחה למומחה המקומי – נעניתי שהדבר בלתי אפשרי שכן ברורים מעין אלה מבוצעים אך ורק דרך המייל, ובכל מקרה המחלקה הרלוונטית כבר יצאה לביתה.
לא התעקשתי להעמיד את הבחור על הסתירה הפנימית בתשובתו, אך כן התעקשתי לשאול מתי אקבל מענה בעניין זה – במיוחד בהתחשב בכך שעלי לפנות את הצימר האהוב הנוכחי שלנו מחר בשעות הבוקר.
הבחור הבטיח לי נאמנה כי מדובר בשירות מדהים ואקבל תשובה מהירה אם רק אתרצה ואפנה במייל עוד הערב, וכך סיכמנו איפוא שאעשה, ולא שהיו לי הרבה ברירות...
בשעה שעמדנו להפרד ולפנות איש איש לענייניו, צצה במוחי רק עוד שאלה טרוויאלית אחת, ומייד ביקשתי לבררה.
האם – כך שאלתי – במקרה בו ההחלטה על ביטול הטיסות תתבטל בעצמה – האם מובטח לי כי אשובץ חזרה לטיסתי המקורית האייר בריסלית האמורה להמריא מחר בשעות הערב.
כאן השתרר שקט מתוח ולאחריו הגיעה השיחה לשיא – עת נשמעה התשובה שלעד נחרטה לה בזכרוננו המשפחתי.
בקול רם, סמכותי וברור של משגר החלליות מיוסטון, ובאיטיות רבה המדגישה כל מילה במילה, הודיע לי ידידי אך משכבר כך –
SIR, THIS PLAIN IS NOT GOING TO FLY, SIR
כאן ככל הנראה הוכרעתי.
לא הצלחתי עוד להתאפק ופרצתי בצחוק כה רם שלא איפשר לי להשחיל ולו מילה אחת.
המוקדן המבועת עוד משאלתי נבהל נתגובה זו שנדמתה לו היסטרית במקצת, וכנראה היה סבור שהשתגעתי... (וודאי ימצאו כאלה שיסכימו איתו, אין מה לדבר).
הוא המתין ללא הועיל במשך מספר שניות שלא שיפרו את מצבי, ואז ביקש לברר האם הכל בסדר איתי והאם הבנתי את תשובתו.
אזרתי את כל הכוחות שעוד נותרו בי כדי להבטיח לו נאמנה שהכל כשורה ולהפרד ממנו, ואז נפניתי להסביר לשחמטאי, שהלך ואיבד סבלנות לצידי את פשר השמחה המוזרה שאחזה בי.
נו טוב, אני מתנצל על פירוט היתר של שיחת טלפון זו שהתנהלה לה ככה בסתם יום של חול במרכזה של מכלן הנפלאה, והדגישה – כאילו שהדבר היה דרוש – את העולם ההזוי בו אנו חיים.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהבתום השיחה ההזויה הזאת, גילינו שבדיוק הגיעה שעת הפגישה המחודשת עם הבנות.
אצנו רצנו לזארה המכלנית ומצאנו את הבנות בקופה ממתינות בעצבנות לכרטיס האשראי שכמובן נותר בארנקי.
בשוך ההתרגשות הראשונית של הפגישה, הבן השחמטאי מיהר להודיע לבנות על ביטול הטיסה, ואני מצידי פרצתי שוב בצחוק סוער, מה שגרם לבנות שלא להאמין לבן, לו - להתעצבן ולצחוק בו זמנית, והשמחה כמובן היתה רבה.
רק משהראיתי לבת זוגי את ראיית ה – SMS - נאותו הבנות להשתכנע כי אכן נכונים לנו עוד מספר ימים בלגיים, וברגשות מעורבים נפרדנו מהעיר ונסענו לנו ללילה אחרון אצל פלורנס ופייר.
בשעות הערב ניסחנו פנייה רהוטה ומרגשת במיוחד לחברת התעופה שלנו, תוך שהצבענו על לוחות הזמנים הדוחקים וביקשנו לקבל תשובה מהירה ודחופה על מנת לדעת כיצד עלינו להתארגן החל מיום המחר.
בעת הזאת, נזכרנו, בת זוגי ואני, בחלום סודי שליווה אותנו בכל טיולנו הזוגיים לחו"ל בעת שהיינו נוסעים לשדה התעופה על מנת לשוב הביתה, ובחלום, מודיעים לנו על ביטול הטיסה ועל כך שנאלץ להאריך את חופשתנו המופלאה בעוד מספר ימים.
אמרנו זה לזו שלפעמים חלומות מתגשמים (גם אם מכל הסיבות הלא נכונות) והחלטנו ביחד עם הילדים שאין כל סיבה שלא ננצל לטובה את שארע ונעשה הכל על מנת להמשיך ולהנות בחלק נוסף זה של החופשה 'שנכפה' עלינו.
עם תחושות ומחשבות אלו עלינו על יצוענו, לקראת היום שהיה ואינו עוד היום האחרון לטיול...
לילה טוב ושקט לכולם
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק,
אני רואה שלמכורים יש את אותם החלומות
אהבתי את התמונות ממכלן, ועד לרגע זה חשבתי שחוץ מאלי אוחנה אף ישראלי לא דרך ולא ידרוך במכלן... אז טעיתי
איזה כיף שזכינו לקבל עוד כמה ימים מבלגיה
רובי
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיי רובי,
תשמע - אלי אוחנה ידע לאן כדאי להגיע. זו באמת עיר כייפית ויפה עם איזה קסם.
אבל - מי שממש עשה את עסקת חייו היה רוני רוזנטל
ולזה נגיע בקרוב. תודה שאתה ממשיך ללוות אותנו!
סוף שבוע מקסים,
שמוליק
