וינה יפייפיה ושקטה
-
וינה יפייפיה ושקטהגם לי יש תמונה של סבי שהיה חייל בצבא האוסטרו-הונגרי (K und K).
לפי מומחה לדרגות בצבא האוסטרו הונגרי הוא היה רב סמל בתותחנים.
-
וינה יפייפיה ושקטה -
וינה יפייפיה ושקטהאנקדוטה קטנה בנוגע ליהודים בוינה:
הם היו גם מנוע כלכלי אדיר ועסקו בבנקאות, בתעשייה ובכל. רבים מהאמידים שבהם היו גם פטרוני אמנות. על עומק המעורבות היהודית וכן על עומק האנטישמיות שהתפתחה במקביל אפשר ללמוד מהמקרה הבא:
אחרי מלחמת העולם הראשונה כתב סופר בשם הוגו בטאואר ספר בשם "העיר ללא יהודים", המתאר כיצד תיראה וינה נטולת יהודים לאחר שישלחו אותם למחנות במזרח. הספר נכתב במטרה להציג את האבסורד שבאנטישמיות. שנה אח"כ אף יצא לאקרנים סרט בעקבות הספר. זמן קצר לאחר מכן נרצח הסופר על ידי פשיסט. האחרון זכה לתמיכה גדולה בציבור ושוחרר מהכלא לאחר מאסר סמלי קצרצר.
-
וינה יפייפיה ושקטהאם כבר עוסקים בנושאים יהודיים, דבר דומה קרה גם בהונגריה. הפריחה הכלכלית והתרבותית של הונגריה (שעד היום מזכירים בהונגריה כתקופת הזבר שלה) היתה בין השנים 1867 (שנת ההסכם עם אוסטריה) עד 1914 (פרוץ מלחמת העולם השניה).
בזמן הזה ליהודים היתה תרומה אדירה גם לכלכלה וגם לתרבות. רוב התעשיה ההונגרית יוסדה ע"י תעשינים יהודיים, רוב הבנקים, הקבלנים והארכיטקטים היו יהודים. גם רוב בתי הקפה והתיאטרונים היו בעלות יהודית.
-
וינה יפייפיה ושקטהשלום חברים,
איזה יופי של דיון התפתח!
LBD - יופי של תמונה!
מן הסתם השנים הטובות בהונגריה חופפות את הטובות של אוסטריה - אלה ימיו של הקיסר פרנץ יוזף, שאני לא יודעת אם מאהבת היהודים או אם מהיותו פרקטי היה שליט מיטיב.
שמוליק - תקצר היריעה מלספר על כל משפיעי התרבות הוינאים שהיו יהודים או נשארו יהודים... רק אזכיר כאן, את זמנהוף בעל האספרנטו, ועל מאהלר עוד אדבר כשאזכיר את בית האופרה.
זיוה - חן חן.
המאמר שציינת לבעלי הסבלנות - היה אחד המרתקים שקראתי לפני הטיול - אם תיכנסי לקישורים תראי גם תמונות וסרטונים מעניינים. משום מה, אתמול כשחיפשתי אותו לא מצאתי בשמורים (רציתי לצטט...) אז תודה שהחיית אותו עבורי.
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטההשלט המחריד על "הכלבים היהודים" עומד שם 595 שנים (משנת 1421)
מזמן שגירשו את כל יהודי אוסטריה.
יש בכיכר שלט נוסף מזכוכית המתנצל על השלט הקיים.
השלט הוא מוצג היסטורי לכן משאירים אותו
למרות שלדעתי אם היה שם שלט שכתוב בו "הכלבים האיסלמים" הוא לא היה נשאר שם 5 דקות...
-
וינה יפייפיה ושקטהאיזה יופי של דיון התפתח כאן
מצד אחד גאווה גדולה לקרוא על ההיסטוריה של העם שלנו ומצד שני עצב גדול על האובדן של האנשים ועל כל מה שהעולם שלנו הפסיד בכך שהשמיד חלק גדול מהעם היהודי
אני חושב שזה טוב שהשאירו את השלט ״הכלבים היהודים״ כדי שכולם יראו מה התחולל באירופה הנאורה כבר לפני 600 שנה.
רובי
-
וינה יפייפיה ושקטהתרומת היהודים לתרבות והאומנות האירופית, וכן לחיי המסחר והכלכלה, לא תסולא בפז.
אגב גם האדריכל פרידנסרייך הונדרטווסטר שעיצב את "בית הונדרטוואסר" מסמלי וינה, היה יהודי.סמל נוסף של העיר, הגלגל הענק של וינה Wiener Riesenrad שנמצא בפארק פראטר
נרכש בשנת 1916 בידי אדוארד שטיינר יהודי וינאי.
אך בשנת 1938 לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה), הוחרם הגלגל הענק מידיו של שטיינר על ידי הנאצים.
(שטיינר נרצח מאוחר יותר באושוויץ).
-
וינה יפייפיה ושקטהשנעבור לשופינג לטובת הנוסעים הקרובים?
קנינו הפעם יותר מתמיד.
אני לא אוהבת לקנות בחורף בגדים. (כלומר בחו"ל)צריך לפשוט כל כך הרבה כדי למדוד, שזה הופך לטירחה במקום הנאה. אבל כל כך הרבה רחובות קניות שאי אפשר להשאר אדישים.
אז כמו במחירי המסעדות, גם הבגדים - ככל שקרובים יותר למרכז - יותר יקר, אבל גם יותר הוט קוטור. אם בתקציב שלכם - לכו על זה.
Kärntnerstraße - הוא הרחוב היותר מפונפן, מאריה הילפר הרבה יותר זול, ועדיין רחוב מאוד נעים, לא פושט... בשכונות המרוחקות יותר, ניתן למצוא חנויות חמודות שאינן רשתות עם מוצרים יותר מיוחדים.
היינו בשני קניונים - מגדל המילניום, כי כבר היינו באזור לצורך אחר, אם מגיעים לשם ביום יפה אפשר לעלות לתצפית יפה על וינה (ראיתי בתמונות) ביום אפור כמו שלנו זה היה בזבוז זמן. חנויות בעיקר של הרשתות המוכרות, לא מרגש במיוחד.
הקניון השני מומלץ בכל מקום וגם יורם אישר - DZ - מגיעים עם U1 לתחנת kagran.
קניון ענקי שקשה להשתלט על כל גודלו, כל הרשתות המוכרות, כולל desigual המקסימה, אבל דורשת תקציב מיוחד....
והטיפ שלי - חנות ענקית למוצרי קוסמטיקה, יותר זולה מDM המוכרת - MULER
והיתרון מבחינתי - ליד הכניסות יש לוקרים כך שאפשר לאחסן את המעילים.
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהשוב תודה על הדגשים והחידוד - בדיוק בזמן שאני עורכת לעצמי את קובץ ההמלצות.
אני מבינה שכדאי לבוא עם מזוודות גדולות וריקות-למחצה
מירה
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקהל'ה,
וינה שלכם נפלאה! הסיפור שלך נהדר! הצילומים חבל"ז!
ערך מוסף מאוד לכל התוספות כאן על "הפינה היהודית".
תודה!
אורנה
-
וינה יפייפיה ושקטהמירה - טיול נעים, ותודה אורנה יקרה!
והנה הגעתי לילדים - נירית - בשבילך:
וידוי: אני מאוד אוהבת להתבונן על ילדים בתרבויות האחרות. לא צריך להגיע לשבט נידח באפריקה כדי לראות עד כמה הם שונים מאיתנו. באירופה, זו שאני ביקרתי בה, ראיתי תמיד איך מחנכים את הילדים להכיר ולאהוב תרבות, אף פעם לא במידה שראינו כאן בוינה.
לא היה רגע, להוציא שבת וראשון, שבו סובבנו את הראש לכוון כלשהו בו לא היתה קבוצת תלמידים בדרך אל/מ מוזיאון כזה או אחר. טורי טורי תלמידים בכל הגילאים, הולכים בסדר מופתי, ובשקט כמעט מוחלט. לפעמים היו ילדים בשוליים שנופפו בידיהם ומיד קראו להם לסדר... אז ברור שהלב נכמר כאן - הרי ילד הוא ילד וצריך להוציא אנרגיות. ברור שגם להם יש אנרגיות להוצאה.... אבל אולי זה מתבטא במקומות אחרים אותם לא ראיתי...
ואז היינו בבית העירייה - שם נפתחו פינות פינות יצירה עבור ילדים, בעיקר לגילאים הצעירים - והם עבדו כל כך יפה בהדרכת המדריכים - האופים הצעירים לא זרקו קמח אחד על השני, לא חטפו כלים, חיכו בתור יפה כדי להכניס את פרי יצירתם לתנור וכו'
ובמוזיאונים - כיתות שלמות ישבו בליווי מורה ואמא אחת - ספרתי בערך 30 ילדים - לא מעט, והם ישבו והאזינו יפה, והצביעו בשקט כשנשאלו. בתערוכת מירו באלברטינה (אסור היה לצלם בתערוכה הזו, אמרו לי אחרי שצילמתי את התמונה הבודדת הזו) ישבה קבוצת ילדים כבני 5-6 - נפשי יוצאת לציוריו של מירו, אבל ההתבוננות בקבוצת הילדים הזו היתה הרבה יותר מעניינת. המדריכה שישבה על הרצפה יחד עם הילדים, החזיקה בידה לוח, הסבירה משהו לילדים והם נתבקשו לענות ע"י ציור על הלוח שבידה, בשקט ניגש כל ילד בתורו, צייר וחזר למקומו, הילדים פינו מקום לעובר ועזרו לו לחזור למקום - לא חטפו, לא הזיזו, לא הרביצו, והרבה יותר מעורר מחשבה - אמנות מעניינת אותם! ההשתתפות היתה ערה כאילו דיברו כאן על נסיכות או גיבורים מושיעים... והרי מדובר בציורים לא פיגורטיבים של מירו!
אני חושבת שיש כאן יותר מנקודה אחת למחשבה, בעיקר לכל מי שחושב שמוזיאונים לא נועדו לילדים.
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה,
השרשור שלך כל כך מעניין, כל נקודה שאת מעלה כאן בהקשר הוינאי מעלה אצלי הנהוני הסכמה....מאד נהנית לקרוא את התובנות שלך על הביקור ולהתבונן לעומק בתמונות.
גם אני במהלך הביקור בוינה התעניינתי מאד ביהדות וינה, אולי כי התגוררנו ברובע היהודי.
בקיץ,אגב, וינה לא הייתה כל כך שקטה, נהפוך הוא, היא הייתה צפופה והומה מתיירים, אבל הקור של הוינאים הורגש גם בקיץ.
המלון נראה מאד מיוחד, מדוע אינך ממליצה עליו? האם לאחר כמה ימים העיצוב הופך למעייף? מסכימה איתך שהשכונה בה נמצא המלון היא אחת השכונות הנחמדות בעיר.
ואורה, לשאלתך לגבי מוזיאון שיתאים למתבגרת אני ממליצה על המוזיאון של הונדרטוואסר, נוסף על העיצוב המיוחד של מבנה המוזיאון, עפ"ר מוצגות בו תערוכות מרתקות.
אני גם ממליצה על ביקור בארמון הופבורג בתערוכה של סיסי, היא עשויה בטעם טוב וסיפורה של סיסי יעורר שאלות אצל המתבגרת.
-
וינה יפייפיה ושקטהאשכול מאד מעניין. הדיווחים עם הדגשים המעניינים והמיוחדים, הדיונים שמתפתחים והמידע הנוסף. תודה.
גם אני קראתי (לפני כמה שנים) את "הארנבת עם עיני הענבר" (לאט, עם הפסקות) והוא בעיני ספר יפיפה ומומלץ לאוהבי אמנות ומי שמתעניין ביהדות ותרומת היהודים לתרבות במרכז אירופה.
-
וינה יפייפיה ושקטהגם אני הופתעתי שראיתי קבוצת ילדים קטנים יושבים בשקט מוחלט ומדריכה מסבירה להם על התערוכה. תגידי, גם בארץ לוקחים ילדים מבית הספר לתערוכות אומנים? גם אני צילמתי לפני שהעירו לי על האיסור. אגב גיליתי שבכל תערוכה שבחנות המוזיאון נמכר ספר התערוכה, יש איסור צילום.
-
וינה יפייפיה ושקטהתודה עפר ומיקה.
מיקה את ההמלצות שלך אשמור גם לביקור הבא בוינה... ותיארתי לעצמי שהאביב- קיץ נראים אחרת...
בעניין המלון, חשבתי שאמרתי - אי הנוחות בו מרובה. חוסר אפשרויות איחסון, שאולי לא מטרידות בטיול של יומיים אבל כן בטיול של שבוע, המיטה הגבוהה, שפחות מתאימה לאנשים קטנים כמונו. זהו למעשה.
LBD - אני מניחה שלוקחים בארץ כתות למוזיאונים, בטח לא בתדירות שראיתי בוינה, מצד שני, אני לא גרה בתל אביב (בה אני חושבת מרבית המוזיאונים) אז אני חסרת קנה מידה. כאן, בפורום פגשתי לא אחת דיונים על "מוזיאונים כן לילדים או לא..."
בעניין צילום במוזיאונים - במרבית המוזיאונים בהם ביקרתי בשנים האחרונות מתירים לצלם, בעיקר כי צילום ללא פלאש אינו מזיק, פיזית, ליצירות. כולל בוינה. בשני מקומות אסרו צילום - בסצסיון - האולם בו נמצא הפרסקו של קלימט, ובתערוכה של מירו באלברטינה - בשאר התערוכות הותר הצילום.
אולי אתה צודק בעניין הספרים, אבל ביננו, אם מישהו רוצה צילום של התמונות באיכות, הוא לא יכול לעשות זאת בתנועה אקראית באולמות התצוגה, דרוש לשם כך ציוד, כולל ציוד תאורה טוב ולשם כך אני מניחה שדרוש אישור.
יש מצב שראינו את אותה קבוצת ילדים????
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה,
את הפוסט שלך בעניין הילדים צריך לגזור ולשמור או להעתיק ולהדביק.....
גם אנחנו הבטנו לא אחת בקנאה בקבוצות הילדים האלה, ויש לכל שסובב את העניין הזה כל כך הרבה נגזרות והשלכות...
אנחנו דווקא כן גרים בקרבת ת"א אך לצערי - כמות הביקורים של ילדינו במוזיאונים במסגרת לימודיהם במערכת החינוך - היא זעומה עד לא קיימת.
ועוד הערה בעניין הצילומים -
בביקור שלנו בפרלמנט בבודפשט לפני מספר שבועות, המדריכה ציינה כבר בתחילת הסיור שהצילום מותר למעט במקום אחד, אולם מרהיב בו נמצא, בין היתר, גם הכתר ההונגרי, שם היא חזרה על האיסור בתחילת דבריה.
אחד המשתתפים ביקש ממנה להסביר מדוע לא ניתן לצלם - והיא אמרה כך -
הפלשים פוגעים ביצירות האומנות שבאולם.
בשלב כלשהו - כך היא המשיכה והסבירה - התירו צילום בלי פלשים, אך במיוחד עם כניסת הטלפונים הסלולאריים החכמים, הם גילו שרבים מצלמים בכל זאת עם פלשים - בדרך כלל לא במכוון אלא אוטומאטית - ולכן הם הבינו שיש להחזיר את האיסור המקורי והגורף על כנו....
אני חייב להגיד שההסבר של LBD נשמע לי אף הוא הגיוני מאוד....
שמוליק
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה, מודה לך ששהוספת לאשכול המעניין והמהנה את תאור הילדים במוזאונים. גם אני פגשתי קבוצות רבות של ילדים במוזאונים ואתרים אחרים גם בקיץ (במסגרת קייטנות? ) , וגם שם הילדים התנהגו למופת.
עד כמה אני יודעת ילדים כן מבקרים במוזאונים במסגרת בית הספר בארץ. לא בתדירות שהייתי רוצה, אבל יש כמה ביקורים . ברור שילדי ה"פריפריה" מבקרים הרבה פחות. תלמידי מגמות האומנות (המעטים מאד ) זוכים ליותר סיורים כאלו.
כמעט בכל ביקור שלי עם תלמידים, אני נאלצת להיות שוטרת ולהיות עסוקה בעיקר בהשלטת משמעת (דבר שנוא עלי במיוחד
). תמיד נזכרת בקנאה באותם ילדים שקטים ורגועים שראיתי במוזאונים בחו"ל (ולא רק במוזאונים. בסיכום הטיול שלי בפראג תארתי כיתה שיצאה לצייר ליד הנהר).אני חושבת שפעם היו ביקורים רבים יותר. אני זוכרת שכתלמידה ביקרתי מספר פעמים במוזאונים בתל אביב (מעיר סמוכה) ועד היום זוכרת את ההסברים מאירי העיניים והסיפורים של המדריכים. מאד אהבתי. אבל מאז עברו הרבה מאד שנים ולא מעט רפורמות...
-
וינה יפייפיה ושקטהלרבקה, אם הית שם ב-19 לנובמבר אז יכול ליהות. עכשיו שמתי רק לב שאת צלמת. אני צילמתי את התמונות של אישתי (לשעבר) הציירת לאלבום. מכוון שאני לא צלם מקצועי ואין לי ציוד תאורה, צילמתי באור השמש והתמונות יצאו טובות מאוד.
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה, אני ממשיכה לעקוב אחרי האשכול המעניין שלך, תודה רבה לך.
בעניין ביקור של ילדים במוזיאונים, גם אני מאוד אהבתי איך הילדים באירופה מתנהגים במוזיאונים. רשמתי על כך בשרשור שלי אחרי חזרתנו מפריז. ראינו קבוצת נערים יושבים, מתבוננים, כותבים, מדברים והכל מאוד תרבותי, ללא רעש ובלי להפריע למבקרים אחרים.
לצערי, בבתי ספר שלנו יש מעט מאוד ביקורים. בני לומד בבית ספר בתל אביב ולא זכור לי ביקורים במוזיאונים. אולי פעם או פעמים שלא היו מאוד משמעותיים. בעיניי, ההדרכה שעושים במוזיאונים מאוד חשובה כדי להפנים את המוצגים.
אחרי שחזרנו מפריז וסיפרתי בגאווה בעבודה שכן הצלחתי וביקרנו עם המתבגר שלי בכמה מוזיאונים, קיבלתי מבטים מוזרים ותגובה שמוזיאונים זה מאוד משעמם. לא היה לי מה לענות ...נשארתי ללא מילים.
