מזרחה מכאן , טאג'יקיסטאן ...
-
מזרחה מכאן , טאג'יקיסטאן ...לט איט :
Never say Never
גם אני מצאתי את עצמי נוסעת למקומות , שמעולם לא חשבתי שאגיע . מי יודע
-
מזרחה מכאן , טאג'יקיסטאן ...ינינה איזה כיף לי לקרוא את דבריך אודות המוסיקה
לא היה לי מושג על כך לפני שכתבת על כך. מעניין מאד.
התמונות של האוכל מאד צבעוניות.
פלוב טעים יצא לי לאכול בארמניה שגם בה ישנו סעיף מדרך המשי.
שותה את דבריך בצמא וכמובן מציצה לצביה שהתחילה גם לכתוב בעידודך.
רחל לבון
-
וחמורים תחילהכמה מילים ותמונות מהטרק שעברתי : למעלה מ100 ק"מ , וגובה עליה (וירידה מצטבר) לפחות של הקילימנג'רו
בכל יום התחלנו את המסלול בטיפוס לאיזשהו מעבר הרים , שב"ד התגלה אגם או נחל מעברו השני , צפינו על הנו ף , ואז ירדנו לעברו השני . את הלילות העברנו באוהלים לשפת אגם או לצד נחל . יומיים ישנו בבית משפחה : הלינה היא על שטיחים בחדרים משותפים .
הציוד שלנו הועבר על גבי חמורים - בכלל חמור זה החיה הכי נפוצה שהיתה בטאג'יקיסטאן . נראה לי שבכל ימי חיי לא ראיתי כל כך הרבה חמורים כמו בעשרה הימים האלה. בכל הכפרים שעברנו , לכל משפחה היה חמור . בחמור נוהגים כוווךם : נשים , גברים , ילדים , זקנים . החמור משמש כבהמת משא , וככלי רכב.
מקבץ חמורים לפניכם
-
וחמורים תחילהחייבת להתפעל מהתמונות האלה בין ההרים עם הנשים הטג'יקיות WOW!!!!
החמורים נועדו להעברת מטען או גם לרכיבה?
רחל לבון
-
אגמי אלאודיןוהנה כמה מהאגמים שראינו :
מקבץ האגמים הראשון נקרא אגמי אלאודין (על שם איזשהוא קדוש) . במקום ישנם כמה אגמים סמוכים : צבעם תלוי בשעה של היום .
לאגמים האלה הגענו לאחר כשעה וחצי של הליכה איטית ונינוחה מ"מרכז טיפוס אלאודין " שם ישנו בלילה . אלה הן שלוש בקתות עץ פשוטות בתנאים בסיסיים : אבל זה היה הלילה היחיד בו ישנו במיטה מכוסים בשמיכת צמר , המושחלת לציפה דרך מעויין במרכזה ( ציפות כאלה הגיעו עם הורי מרוסיה , ואני זוכרת את עצמי מסתתרת בתוך הציפה , מזדחלת אליה דרך המעויין). המרכז מהווה "בייס קמפ" לכאלה שיוצאים לטפס על הפסגות מסביב. למקום זה ניתן להגיע עם ג'יפ , וניתן לבלות בו יום או יומיים עם טיולים באגמים .
-
וחמורים תחילהגם לרכיבה : ישנה מגבלת משקל לחמור כמובן , אבל הטאג'יקים אנשים רזים כך שניתן לראות רוכבים אפילו בזוגות שני ילדים , אמא וילד , סבתא וילד .
החמור היא חיה מדהימה בעבירותה , יש אוכל בשפע מסביב ומים בהנחלים ואגמים - מי צריך ג'יפ ?
אגב לכל סוג של מטען יש את התושבת שלו : התיקים שלנו הועברו בשקים צידדיים , מתחת לערימת המקלות יש התקן שנראה כמו מאזניים , שתומך במקלות מלמטה . כך נושאים גם ערימות חציר.
-
אגם מוטניי ואגם אלוי הגדולהאגם השני בו ביקרנו הוא אגם מוטניי - ברוסית פירוש שמו האגם העכור , אבל בעיניי בגלל כתמי השלג - הוא היה המקום היפה ביותר . היה עלינו לצעוד על שלוגיות כדי להגיע לשם . גובה כ 3600 מטר
מצידו השני של ההר הזה , מסתתר עוד אגם - כחול מכחול ושמו "אגם אלוי הגדול " . מטפסי ההרים מטפסים (על ציודם )על ההר , דרך מעבר מושלג בגובה 4700 מטר ומגיעים אליו - אנחנו הלכנו מסביב : וזה לקח לנו כמה ימים ועלינ מטורפת להגיע אליו .
מצורפים שני האגמים :
-
אגמי קוליקלוןמעברו השני של מעבר אלאודין , העולה מאגמי אלאודין נמצאים אגמים נוספים והגדול שבהם נקרא קוליקלון .
השתקפויות של הקרחונים שמעליו מרהיבות .
הנה מקבץ :
-
אגמי קוליקלון - מבט מההר -
שבעת האגמיםבקצהו האחרון של הטרק , ישנו איזור אגמים נוסף שניתן להגיע אליו בג'יפ . איזור זה קרוב יחסית לעיר פנג'קנט , העיר הגדולה באיזור , ואל עמק זרפשן - עמק פורה ורחב ידיים .
לא להאמין שאין במקום שום מלון , או אתר נופש . רק כמה מקומות אירוח בבתים הנקראים (homestay )
באיזור נקרא שבעת אגמים : על שם שבעה אגמים . הנה כמה מהם .
באיזור זה בהחלט יתן לבלות כמה ימים . האיזור יחסית מיושב ומרובה בכפרים וגם ההסתובבות בין הכפרים מרתקת .
-
אנשים טובים באמצע הדרךמרתק לא פחות היה המפגש עם האנשים החיים בהרים האלה. הכפריים עולים עם העדרים שלהם בימות הקיץ למעלה אל ההרים בשביל המרעה. הם מקימים שם מחנות ארעיים ונמצאים כל הקיץ .
המסורת היא שעובר אורח שמגיע למחנה בהרים , מוזמן אל האוהל לשתיה, מנוחה - מציעים לו לחם ויוגורט (ללא תמורה) . גם אנחנו , למרות היותנו קבוצה הוזמנו לא אחת לנוח ולאכול . מכיוון שהיינו קבוצה המדריך תמיד הציע לשלם - בד"כ לא ידעו לנקוב במחיר , סירבו לקבל כסף או אמרו "שלם כמה שתרצה" .
מדהים כמה רחבי לב הם האנשים , הכמעט חסרי כל האלה!
לא אלאה אתכם כאן התיאור מסלול הטרק , מי שמתעניין יוכל לקרוא יום ביומו בבלוג שלי . כולל תיאור המפגשים עם הכפריים , תמונות נוספות . בנתיים כמה מראות מהכפריים שפגשנו בדרך .
עד כאן להיום - המשך יבוא .
-
אנשים טובים באמצע הדרךואו ואו ואו
פשוט אין לי מילים
איזה יופי
כל כך עושה חשק!!
-
אנשים טובים באמצע הדרךינינה יקירת טג'יקיסטן!!!!
אילו אגמים מדהימים הבאת כאן
קשה לשבוע מלראותם בתמונות אז בוודאי במציאות פי כמה!!!
איזה יופי של תמונות של המקומיים!!!
אין מה לאמר בחרת יעד מעניין ויפיפה.
רוצה לשמוע כל פרט ופרט איך נראה לך שאפשר לבצע פרטי ולהגיע גם לאגמים המשתקפים להערכתך.
האם צריך להזמין מקומות לינה מראש או שמספיק שאגיע ואמצא מקום לינה?
רחל לבון
-
מזרחה מכאן , טאג'יקיסטאן ...ינינה הטיול שלך שופע מקומות מקסימים והתאורים שלך מוסיפים חשק ללכת בעקבותיך. אשמח לקבל ממך את המסלול.
-
מזרחה מכאן , טאג'יקיסטאן ...לצביההי צביה, תודה . אני מרגישה כך לגבי הטיול בפאמיר.
התיאור של הטיול לפי יום ביומו אפשר למצוא בלוג שלי :
-
אנשים טובים באמצע הדרך - לרחללרחל
אני מקווה שב"פרטי " את מתכוונת לטייל עם נהג\מדריך . הדרכים כרגע הן ממש חתחתים ולא מומלץ לנהוג לבד. עוד דבר שיש לקחת בחשבון זה שמדי פעם יש נקודות בדיקה של שוטרים , והם כפי שתיארה צביה מצפים לשוחד . אם את נוסעת עם נהג - הוא בתור מקומי כבר יודע איך לטפל בעניין : יוצא מהאוטו , הולך לשוטר לוחץ את ידו , כשבתוכה מגוגלים שטרות ... גם תמורת בדיקת דרכון יבקשו שוחד ..בקיצור כדאי להתנהל עם מקומי .
נראה שאפשר להגיע ולמצוא מקומות לינה תוך כדי תנועה , אף מקום לא היה מלא כשהיינו , וגם לנו הוחלף תוך כדי מקום לינה . בכל מקרה ממליצה להתיעץ עם הנהג .
לגבי האגמים :
האגמים ב "שבעת האגמים " הם הנגישים ביותר ברכב ובהחלט אפשר לבלות שם כמה ימים .
אגאמי אלאודין - נגישים אחרי מסלול הליכה של כשעתיים (היוצא מאכסנית מטפסי הרים ) - לא קשה מאוד , ובהחלט אפשר ללכת לאט לאט . אי אפשר להגיע אליהם ברכב. שאר האגמים מחייבים טרק של ממש , ומעברי הרים .
באיזור ישנו אגם גדול , המכונה "אגם אלכסנדר " או איסקנדר , לא בקרנו שם כי אצה לנו הדרך למרות שזה היה בתוכנית המקורית .
יש בודאי עוד אפשרויות , המקומיים ידעו לספר . התרשמתי מאוד מסינו , בעל החברה שספקה לנו את שירותי הלוגיסטיקה . הוא איש נעים הליכות , מקפיד מאוד על רמת השירות , נדיב עם עובדיו , ובכלל נשמה טובה ( ראי סיפור הנעליים הנשכחות שלי ..) אפשר ליצור איתו קשר באימייל
צביה תיארה טיול באיזור הפאמיר - מרוחק יותר וגבוה יותר . ראיתי כמה וכמה תיאורים של טיולי ג'יפים שמגיעים לאגמים מרהיבים לא פחות . דברי עם סינו - הוא מדבר טוב רוסית וצרפתית - הוא ידע ליעץ או להפנות למי כדאי .
-
כמה מילים על האיסלאם בטאג'יקיסטאןטאג'יקיסטאן היא מדינה מוסלמית (אפ כי לפי החוק יש הפרדת דת מהמדינה ) , אבל שוב ושוב הייתי צריכה להזכיר לעצמי שהתושבים הם מוסלמים .
מרבית הטאג'יקים הם מוסלמים ח'נפים - כלומר שייכים לזרם איסלאם ליברלי , שלדעתי בארץ (ובחדשות ) אנחנו לא פוגשים אותו .
ראיה לכך הוא חג הנאברוז - חאג פאגני שהתרש ונחוג כמו שהוא - לציין את השתוות היום עם הלילה .
הזרם הזה משאיר הרבה מקום לפרשנות פרטית , ומקל . הנשים אינן מחויבות ללבוש רעלה - מבחינה מסורתית רק כיסוי ראש מספיק . גם האלכוהול מותר - תחת סייגים הגיוניים : לא להשתכר , לא לשתות לבד , לא יין - ולכן מקובל בארוחות לשתות לחיים .
הימים הם ימי ראמאדאן - אבל כל הצוות אוכל - הם עוסקים בעבודה פיזית , ולכן למען בריאותם ותפקודם התקין הן אוכלים ושותים (אבל נמנעים מאלכוהול ) .
לא בכל כפר יש מסגד, ואפילו בדושנבה , אין מואזין הקורא חמש פעמים ביום לתפילה . כל אחד מתפלל בזמנו .
לפי החוק , אין לשאת יותר מאשה אחת .
לא חששנו לדבר עברית , לא חששנו לומר שאנחנו מישראל - איש ממילא אינו יודע איפה זה ..
-
מזרחה מכאן , טאג'יקיסטאן ...לצביהתודה רבה לך. שומרת את הבלוג המצויין שלך במועדפים.
-
כמה מילים על האיסלאם בטאג'יקיסטאןמקום מרתק, נופים קסומים, תודה על השיתוף.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות