תודה על הדאגה רוני.
הייתי כשבוע בתאילנד, ולא היה לי זמן להיכנס לפורום.
הייתי בטאיפיי בזמן רעידת האדמה – היא היית ארוכה יותר מרעידות קודמות. היו רעידות ממש בכל ערב. קצת מפחיד, אבל לא היה שום דבר בטאיפיי...
תודה על הדאגה רוני.
הייתי כשבוע בתאילנד, ולא היה לי זמן להיכנס לפורום.
הייתי בטאיפיי בזמן רעידת האדמה – היא היית ארוכה יותר מרעידות קודמות. היו רעידות ממש בכל ערב. קצת מפחיד, אבל לא היה שום דבר בטאיפיי...
חזרתי מביקור ב:
בקרוב אוסיף טיפים. בינתיים, מעט תמונות.

אכתוב קצת (בשילוב תמונות) ואשתף בקרוב!
ישנתי על ההר באיזה מקום פשוט, כך שאוכל לצפות בזריחה, בשקיעה, לטייל להנאתי ולתרגל טאי צ’י.
ישנם די הרבה מסלולים, וכמו אתרים תיירותיים נוספים – תתרחק מעט מהאתר המפורסם עם הגישה הנוחה בו אלפי אנשים, ותוכל למצוא את עצמך במקום מדהים לא פחות, לבדך.
למשל, זכור לי שביקרתי באזור אחר שרשרת הרי וודאנג, שבזמנו הייתי צריך רכב פרטי להגיע לשם ושכרתי איזה מונית-טוקטוק שיביא אותי לשם וימתין לי. לא היה שום שביל מסודר, והנהג ליווה אותי. מצרף משם תמונות.
תמונות הטבע הן ממסלול באזור היחסית מתוייר, אבל פגשתי שם רק אדם נוסף אחד לקראת הסוף…
אני מצטט חבר/קולגה (נעם בקנר) שכתב את הדברים הבאים בצורה נהירה
(ניתן לקרוא עוד ממה שכותב ב:רשימות מן הארץ הטהורה -sukhavati בעברית, או RECORDS OF THE PURE LANDS Eurasian history, culture and travel באנגלית) -
האקטואליה האחרונה מחצי האי הקוראני, עודדה אותי לכתוב על נושא שמעלה בי בחילה קשה מזה זמן מה.
בניגוד לאשליה, תופעת התיירות אינה מתרחשת בואקום, כאחת התעשייות הגדולות בעולם היא קשורה ישירות למציאות הכלכלית והפוליטית של מדינות רבות, ובאחדות מהן היא מהווה את מקור ההכנסה העיקרי, ובעלת השפעה רבה על רווחת האוכלוסיה לטוב ולרע.
תיירות אינה רק חדוות גילוי טהורה ונקיה מיחסי הירארכיה וכח, ולשאלה מי הוא הצרכן ומי הנצרך. מי המבקר ומי המבוקר ומעמדם ההדדי היא שאלה משמעותית שפעמים רבות נדחקת הצידה מתחת לדימויים של חיוכים, חולצות פשתן לבנות ואווירת ההפוגה מהשגרה.
בשנה האחרונה ישנה עלייה חדה בהד התקשורתי והפרסומי לטיולים לקוריאה הצפונית. בחיפוש מתמיד אחר היעד האקזוטי הבא חברות תיירות רבות ובהן גם ישראליות, ממהרות לבסס מסלולים בדיקטטורה הצפון קוראנית. הפרסומות בעיתונים ואונליין נוטות לעשות שימוש בסופרלטיבים מושכים, בהדגישם את כל שקוסם לאוזן המבקר הסקרן המחפש את יעד הייחודי הבא. לדוגמא :"צפון קוריאה היא ללא ספק אחת המדינות המסקרנות ביותר בעולם כיום. זוהי מדינה סגורה, מנותקת משאר העולם, כולל שכנותיה, ואשר רב הנסתר על הנגלה אודותיה. לתייר מערבי (ורק מעטים הגיעו למדינה זאת בינתיים) היא משרה אוירה של טירה נצורה הקיימת במעין חלל ריק.… אבל השוני הזה מכל דבר מוכר, הוא הוא האחראי למסתורין האופף את המדינה ואחראי לכח המשיכה המיוחד שלה."
דימויים שכאלה, המשלבים בין אווירת אינדיאנה ג'ונס לתחושת נסתר וגילויו קשורות ישירות לגרוע ביותר שמעודדת כלכלת התיירות. מאחורי הרמזים וכתיבת התוכן השיווקית והמצוחצחת מסתתרת האמת הדוחה.
-צפון קוריאה היא מן המדינות הטוטליטריות האחרונות בעולם.
-זוהי למעשה "מונרכיה" בה שולטת משפחת קים והקליקה הקשורה בה, מאז יום הווסדה.
-הממשלה הצפון קוראנית מחזיקה במונופול חד משמעי על ערוצי המידע ומונעת חופש מחשבה, ביטוי ודת מלבד דת הפולחן למשפחת קים.
-דוחות מתריעים מזה שנים על מדיניות של רדיפה, הרעבה, עבודות כפייה, הוצאות להורג ועידוד הלשנות.
-מוערך כי עד 200,000 איש מוחזקים במחנות מעצר וכפיה בהם נהוגים עינויים, הרעבה למוות, ושוב מנות הגונות של עבודות כפיה והוצאות להורג.
העולם אינו מחולק הרמטית לטוב ולרע, מדינות רבות, מארצות הברית אבירת הדמוקרטיה, דרך המזרח התיכון לגווניו ועד ארצות מרכז אסיה מעורבות סדרתית בהפרות חמורות של זכויות אדם.
עם זאת, יש משהו שבעייני מבחיל במיוחד בהתעלמות מהפשעים החמורים והטוטלטאריות המוחלטת והרצחנית של המונרכיה הצפון קוראנית בשם תאוות בצע וחיפוש מסחרי אחר היעד האקזוטי הבא.
הכתבות השיווקיות שמבטיחות את השינוי שמביאה בשורת התיירות לאזרחי צפון קוריאה על כנפי שבבי שיחה עם מדריכים מורשים לא שוות בעייני את הנייר עליהן הן כתובות. אני מאחל לאופרציות התיירויות הללו להפסק לאלתר עד אשר תקרוס היישות הרעה הזאת ותמחה מעל פני האדמה.
לסיום אזכיר ואומר כי תיירות לא מתקיימת בוואקום והדולרים של אלה מכם הנוסעים לצפון קוריאה נטבלים בדם.
בעיקרון – תמיד אפשר לבקר בטאיוואן. אבל, אם יש גמישות ואפשר להגיע מתי שרוצים, להלן כמה הערות:
חגיגות:
פברואר: 16-18 זה ראש השנה הסיני. חג משפחתי. הרבה חנויות סגורות, מקומות מלאים באנשים, כל המדינה בתנועה. כדאי להימנע.
שבועיים לאחר מכן זה חג הפנסים. יש הרבה דברים יפים.
מאי-יוני: בסביבות חג השבועות יש את חג סירות הדרקון
דצמבר: לקראת חג המולד – חגיגות צרכניות מערביות רגילות. חג המולד נחגג בטאיוואן כחג רומנטי. 24-25 בדצמבר מסעדות יהיו מלאות בזוגות ומשפחות.
ראש השנה האזרחי – מופע הזיקוקים היפה ביותר שראיתי, ממגדל טאיפיי 101, שהיה עד לפני 10 שנים הבניין הגבוהה בעולם. הזיקוקים מתואמים ביחד עם מוזיקה, ובגלל שאין מבנים גבוהים מסביב – זו ממש חגיגה. טאיוואנים שנוסעים לניו-יורק מתאכזבים שם. הנה סרטון מהשנה הזו.
ישנם פסטיבלים רבים נוספים כמו פסטיבל הזיקוקים ב-Penghu בסביבות מאי, פסטיבל פסלי החול ב-Fulong ועוד.
עונות:
נובמבר-פברואר: חורף
פברואר-אפריל: אביב, נעים
מאי-יוני: תחילת הקיץ, חם ולח
יולי-ספטמבר: קיץ, חם ולח עונה גשומה
ספטמבר-אוקטובר: סתיו, יבש, נעים
זה מעט מכליל, מכיוון שגם בקיץ אפשר להינות ממזג אוויר קריר בהרים הגבוהים, ובחורף הקר (כמו בישראל) בצפון טאיוואן, בדרום יהיה חם יותר.
- לדעתי, העונה הטובה ביותר היא באביב, כשיש את פריחת הדובדבן (ועצים נוספים בסגנון). לא קר מדי, לא חם מדי, פחות גשום.
- החורף והאביב זה זמן מעולה למעיינות חמים.
- בחורף מגיעים מאות אלפי פרפרים לעמק מאולין. לקראת הקיץ, אותו הדבר קורה עם סוג פרפרים אחרים באזור מיינונג (שניהם בדרום, ליד גאוש’יונג).
- באפריל-מאי זו העונה שניתן לראות גחליליות.
- ציפורים, פרחים, וצמחים שונים ניתן לראות בעונות שונות, וזה די מגוון.
סיכום:
כל זמן הוא טוב לביקור בטאיוואן.
החוויות התרבותיות בעיר תהיה דומה בכל העונות (אם כי אפשר לאכול דברים מעולים בקיץ כשמאוד חם, או לחלופין מרקים מהבילים כשקר).
אני חושב שמרץ-מאי זה הזמן הכי טוב.
אבל, אם יוצא זמן אחר, אז למה לא להתאים לאחד הארועים שיש…
וכמובן… תמונות:






אני בוחר לפי הבנת חברות התעופה ומגוון –
החודש טסתי מטאיפיי לבנגקוק עם EVA ובחרתי Vegetarian lacto-ovo meal כי זו מנה צמחונית טובה טאיוואנית שמכילה ביצה.
בדרך חזרה (בנגקוק-טאיפיי) בחרתי Vegetarian Hindu meal כדי לגוון ולאכול אוכל הודי אחרי שאכלתי המון אוכל תאילנדי.
בכלליות, ההבדלים הם:
Vegetarian Hindu meal – צמחונות לפי המסורת ההודית, כולל מוצרי חלב (גהי ופניר, לא גבינה צרפתית), אוכל הודי.
Vegan meal – ארוחה טבעונית לפי אופי חברת התעופה
Vegetarian Jain meal – צמחונות לפי המסורת הג’אינית, טבעונית וללא ירקות שורש, ללא בצליים-שומיים
Vegetarian oriental meal – צמחונות לפי המסורת הבודהיסטית הסינית, טבעונית וללא בצליים-שומיים
Vegetarian lacto-ovo meal – צמחונות, כולל ביצים ומוצרי חלב.
Vegetarian raw meal – ארוחה טבעונית – נא (לא מבושל)
רגב, לא נתנו לי להכניס לטאיוואן את עצי הבאובאב ממדגסקר…
אבל יש כאן עצים גדולים אחרים, כמו הברוש הטאיוואני (Formosan Cypress)!

התשובה הנכונה היא:
מומלץ לאכול ולהתנסות מהכל בלאוס. ירק, פרי, קטניות, וכדומה, בתנאי שהמקום נקי, הטבחים נראים נקיים ומקפידים על נקיונם ונקיון המזון ורואים שיש במקום תעבורה רבה של קונים.
להקטנת הסיכוניים בהידבקות במחלות זיהומיות, מומלץ להימנע ממוצרי בשר למיניהם.
גם כללים אלו אינם מבטיחים 100% של הצלחה במניעת הדבקות במחלה זיהומית שמקורה במזון או מים. (ואגב, זה נכון לכל מקום אחר בעולם)
מצויין! יש עוד כמה וכמה אתרים ומקומות שפועלים לפי עקרונות של תיירות בת-קיימא, ותיירות אחראית.
אגב, להזמנת מלונות (בכל העולם), אפשר להעזר באתר הבא: http://www.bookdifferent.com/en
שלום ד”ר אנט,
לכמה זמן תקף חיסון צהבת Havrix Hep A?
קיבלתי את החיסון ב-19/08/2009 (זה התאריך של הבוסט שניתן לאחר כחצי שנה), ורציתי לדעת אני צריך לחדש אותו או שהוא תקף לעוד מספר שנים (כמה?).
תודה רבה,
רועי
שמח לקרוא את התשובות והניתוחים של כולם.
האם עדיין אתם מפרסמים טיפים בלמטייל?
מה דעתכם לגבי הנושא הבא בקבוצות הפייסבוק: המידע “נאבד” ונשים לא באמת משקיעים בחיפוש התשובה. כל פעם שואלים את אותה שאלה (“איפה מוציאים סים?” “מגיע ל-3 ימים לעיר, מה יש לעשות?” “באיזה איזור הכי טוב לישון?”). אותן שאלות שחוזרות על עצמן. אלה שיודעים את התשובות עונים פעמיים, ואז נמאס להם. אז יוצא שלא עונים, או שהתשובות פשוטות.
מתי?
פסטיבל אלת הים = תהלוכת מאדזו בשפלת החוף המערבי?
תוותרו על אגם השמש והירח. אם הייתם באיזשהו אגם באירופה הוא לא ירשים אתכם, ויש מקומות הרבה יותר מיוחדים בטאיוואן. לדוגמא:
Lala shan, Taiping shan, Ali shan.
האם אני היחיד שמרגיש שתור הזהב של הפורום חלף וקובוצות פייסבוק מחליפות אותו?
אני לא רואה הרבה פעילות פה (וגם העיצוב החדש הפך את הפורום למעט מסורבל).
דעות אחרות?
היא לא התייחסה לכל סין – רק לקונמינג.
היא שאלה על 3 ימים מלאים מהונק-קונג: טיסה לטאיפיי או לקונמינג.
אפשרות 1: להישאר בהונק-קונג, לא חסר מה לעשות וטיסות הלוך ושוב לוקחות שני חצאי יום.
אפשרות 2: לטוס לקונמינג, די בזבוז. הדברים המרשימים באמת ביוננאן נמצאים מחוץ לבירת המחוז (אלא אם היא מכירה לעומק את העמים השונים שחיים ביוננאן ואז יש כל מיני פינות חמד אקזוטיות בקונמינג, אבל בכל מקרה לא כזה שווה).
אפשרות 3: לטוס לטאיפיי, יעד מושלם לביקור של סופ”ש / 2-3 ימים (כמובן שאפשר ורצוי גם יותר, אבל זה הנתון פה).
אכן, אפשר להיות בהונג-קונג הרבה זמן! (אבל יותר יקר שם...)