היי,

המסלול אכן מקסים.

מדובר ביותר מ12 קילומטרים של הליכה, שכוללים טיפוס לא קטן ולאחר מכן ירידה תלולה. כן יש צורך במיומנות הליכה, בנעליים טובות, ובכושר/מוכנות מנטלית לטפס וללכת מרחק ארוך. כמו כן, החלק הראשון והאחרון של המסלול הוא צעידה די מונוטונית על אספלט כדי להגיע לחניה (אלא אם הדבר השתנה מאז שהיינו שם), שיכולה להיות די משעממת ושוברת עבור הילדים. לא הייתי אומרת שזה מסלול למשפחות שלא מורגלות בהליכה.

הוא לא מסוכן אם הולכים בזהירות ועם ציוד מתאים, אבל צריך לקחת בחשבון את הירידה התלולה (בהנחה שהולכים בכיוון שתיארתי כאן- מתחילים מהאגמים ומסיימים במפלים, כדי לא לעלות את הירידה התלולה), שצעד לא נכון יכול לגרור החלקה ונפילה, וגם את הטיפוס המתמשך. הבן הקטן שלי היה אז באותו גיל ואנחנו די מיטיבי לכת, הוא סיים בהצלחה ונהנה (וכמובן היה גאה בעצמו מאוד), אבל היו חלקים שהיה לו קשה ומעייף ונראה היה לנו שלא יצליח לסיים את המסלול ושנצטרך להסתובב ולחזור. 

עוד פרט חשוב הוא שאנחנו הגענו למסלול הזה אחרי רצף של ימים שבכל אחד הלכנו מסלול ארוך אחר - כך שהיינו בכושר טוב וב"מוד" של הליכה, והגענו למסלול הזה, שהיה הקשה והארוך מכולם, אחרי התקדמות הדרגתית ברמת הקושי. אני ממליצה, אם בוחרים שכן להתאתגר ולעשות את המסלול הזה, לבנות גם כן הדרגתיות: להתחיל למשל מהמסלול של סקלנטה פלסו עד הרבינוק (שאמור לקחת כשלוש שעות) ולראות איך הולך לכם, ומשם להתקדם.

עוד מסלול ארוך שבעיני שווה את ההשקעה הוא הסוחה בלה בגן העדן הסלובקי- אם לאף אחד אין פחד גבהים ויש לכולם נעליים סגורות ונוחות - בעיני שווה להשקיע ולנסוע לשם. חוויה מדהימה בנוף נהדר. 

כמובן שלכל המסלולים האלו צריך מפת סימון שבילים ורצוי להתחיל אותם כמה שיותר מוקדם, ולהיערך מבחינת אוכל- סנדוויצ'ים לכל היום, שוקולד/גומי לתדלק את הילדים כשהם מתייאשים, הרבה הרבה מים, ושכבה עבה לנקודות הגבוהות.

לגבי רוהאץ'- הירידה היא פשוט שביל צר על צלע הר, שיורד גובה די משמעותי בקטע שביל מאוד קצר. אין תהום, אבל צעד לא נכון וחיפזון יתר יכולים לגרום לנפילה או החלקה. הנה מפה של המסלול עם קווי גובה - אפשר לראות שהירידה יותר תלולה מהעלייה. יש גם את הקושי המנטלי- היא יחסית בסוף המסלול, אחרי הרבה עלייה מצטברת ואחרי כל האגמים המרשימים. לא יודעת להעריך כמה זמן היא לוקחת, לנו כל המסלול לקח שש שעות בהליכה בקצב טוב עם הרבה מאוד הפסקות, בטיפים מהקיץ האחרון ראיתי משפחה שתזמנה בשבע שעות כולל עצירות, אני מניחה שאפשר גם בהרבה פחות. 

ועוד טיפ: הנה מסעדה מקסימה על הכביש חזרה מהמסלול לכיוון הטטרה

לגבי גן העדן הסלובקי- אני לא חושבת שהסוחה בלה מסוכן למי שאין לו פחד גבהים ויש לו יכולת ללכת מרחק כזה (המסלול כולו 10 קילומטר- 5 של העלייה בקניון שבהם כמעט לא מרגישים את המרחק ו5 של ירידה). אנחנו היינו עם בן פחות משבע שמאוד מאוד נהנה מהסולמות ומהמסלול. לדעתי מקרים של סכנות במסלולים כאלה קורים רק מחוסר זהירות בהליכה/ התרשלות בציוד. 

דאגנו תמיד שיהיה מישהו לפניו והוא יראה איך להניח את הרגל, ושיהיה מבוגר צמוד אחריו למקרה שיפחד/יחליק וזה לא קרה. היינו באוגוסט והסולמות לא היו חלקים בצורה יוצאת דופן. אני מניחה שגם במסלולים קצרים יותר, הפקטור של הסולמות שיכולים לסכן עדיין קיים.

פשוט צריך לקחת את הזמן, להיות זהירים ולהסתכל טוב טוב איך ואיפה דורכים, וכמובן עם ציוד מתאים. אנחנו לא ראינו מישהו עם כפפות מיוחדות ולא הרגשנו צורך במשהו בסגנון...

אגב, לדעתי ערוץ רוהאץ' הוא יותר קשה ומאתגר מהסוחה בלה

זהו, סיימתי לחפור  בטוחה שתהנו בכל מסלול שתעשו בסופו של דבר, סלובקיה נהדרת!

היי,

מוזמן לקרוא בבלוג שלי, עשינו כוכב של 4 לילות באפוסן עם ילדים בקיץ האחרון- תיארתי את המסלולים שעשינו. כאן, מהכותרת 21/8. את ההמלצות למסלולים האלו קיבלתי בשרשור הזה, יש שם גם עוד המלצות של אילן למסלולים נוספים ואתרים בסביבה שלצערי לא הספקנו.

ממליצה בחום לא לוותר על המסלול לקניון הצבעים.

לא רואה סיבה לעשות שם טיול ג'יפים, הכבישים עבירים.

אני מתלבטת בתשובה שלי - 

מצד אחד, ברוב הטיולים שלנו בשנים האחרונות אנחנו ישנים במקומות לא סטנדרטיים לאזורים שאנחנו מטיילים בהם, ומרוויחים בכך לינות מיוחדות במקומות יותר אותנטיים ושקטים, ולרוב גם יותר בזול. הילדים שלי אוהבים נסיעות ואין להם בעיה עם זה, והם גם גדולים מספיק להתארגן מהר בבוקר ולעמוד בזמנים כדי שנוכל להספיק כל מה שרצינו למרות הנסיעה הנוספת. אז אם היום הייתי נוסעת לסלובקיה ואיזשהו מקום לינה היה מושך אותי למרות שהוא מרוחק יותר - הייתי הולכת על זה. שוב, תלוי בילדים ובכם - כי זה אומר להתחיל כל בוקר בלפחות רבע שעה נסיעה (לאתרים שיותר קרובים לז'דיאר), ולרוב יותר, ולבלות יותר זמן ברכב.

מצד שני, בין ז'דיאר לטטרנסקה לומניצה יש 25 דקות נסיעה, ובין ז'דיאר לשטרבסקה פלסו למשל יש יותר משעה נסיעה. וכמובן אם מוסיפים לזה פקקים שיכולים להיות, תורים ארוכים לרכבלים בשיא העונה, חיפוש חניה מתמשך וכו', וכמובן כל ההתארגנות לנסיעה. כשישנים בטטרנסקה לומניצה רוב הדברים האלו נפתרים - הרכבלים במרחק 3 דקות הליכה, מגלשות הרים גם כן, יש חשמלית לעיירות הסמוכות ואפשר לטייל ימים שלמים ברוגע ובנחת בלי לנסוע הרבה ולחפש חניה כל פעם מחדש, אפשר להגיע לאטרקציות לפני התורים (ויש הרבה כאלה) ולחזור מוקדם יחסית לדירה, ויש יותר שירותים לתייר כיוון שזה המרכז התיירותי. מה גם שיש המון מה לעשות על הקו שבין טטרנסקה לומניצה לשטרבסקה פלסו- היינו שם ארבעה ימים ורק טעמנו ממה שיש לאזור הזה להציע. לא הגענו בכלל מזרחה לז'דיאר וכו'.

אז בעיני אתם צריכים לבחור מה מתאים לכם - אם אתם תקתקנים שתוך חצי שעה מהרגע שקמתם אתם כבר באוטו לנסיעה, ואין לכם בעיה עם השכמה מוקדמת ויותר נסיעה כדי לעקוף את התורים, והלינה שווה יותר מכל אחת אחרת - לכו על זה, זה מה שאנחנו עושים בשנים האחרונות. אם הילדים קטנים ולוקח יותר זמן להתארגן בבוקר, ואין סבלנות להרבה נסיעות ועמידה בתורים, ורוצים מקסימום טיול בלי לרוץ ולהיות באוטו הרבה - לא הייתי מתפשרת על המיקום.

מקווה שעזרתי ולא סיבכתי עוד יותר

הדר

בשביל להגיע לנקיקים, מפלוני המים והנחלים המפורסמים של גן העדן הסלובקי- רק מסלולים עם סולמות, זה הייחוד של השמורה וכך מטיילים בה...

המסלולים שלא כוללים סולמות, לא נכנסים לנקיקים - אך הם יפים בלי קשר- אופציות כאלו הן להקיף את אגם dedinky או המסלול לתצפית טומשבסקי- יש מסלול קצר שמפורט כאן, ומסלול ארוך יותר של תשעה קילומטרים, כאן