השלט בשדה התעופה תופס את העין שלי זמן קצר אחרי שנוחתים.
"מוניות נגישות עבור אנשים עם נחישות". זה התרגום.
לא הייתי בטוח שהבנתי שהכוונה ל"נכים" עד שראיתי את זה כתוב שוב בשלטים בכניסה לשירותי נכים, אוטובוסים וכד'.
אצלנו הם "נכים". בדובאי הם: "אנשים עם נחישות".
שפה יוצרת תודעה.
זה מזכיר לי כשהגעתי לראשונה להודו לפני כמה שנים. נחתתי בשדה תעופה קטן אי שם ליד קאסול. בשלט מעל שירותי הנכים היה כתוב: "Differently Abled" – יכולים, אבל אחרת.
מקסים, מקסים, מקסים.
הם לא נכים. הם יכולים ומסוגלים, אבל קצת אחרת מהרגיל.
הם לא "מוגבלים" - הם אנשים עם נחישות.
ואנחנו חשבנו שאנחנו ה'מתורבתים'.
שפה יוצרת תודעה ואם נפסיק לכנות אותם: נכים או בעלי מוגבלויות, אז גם בעינינו הם יפסיקו להיות כאלו. ואולי אולי, גם בעיניהם. [ע"ע: קוצק-ונהי בעינינו כחגבים].
זה לא עניין של פגיעה ברגשות או פוליטלי קורקט – זה רק לשנות את המשקפיים של כולנו.