ומה בדבר מילה טובה ל”למטייל” שעדיין לא מחקו את ההודעה הזאת מהפורום? 
בימים טרופים אלה, זה ממש לא מובן מאליו. לא בטוח שהם חותמים על התואר “חביבת הפורום"...
ומה בדבר מילה טובה ל”למטייל” שעדיין לא מחקו את ההודעה הזאת מהפורום? 
בימים טרופים אלה, זה ממש לא מובן מאליו. לא בטוח שהם חותמים על התואר “חביבת הפורום"...
היום השני התחיל מוקדם והסתיים מוקדם. 6 ק"מ ועליה של 1000 מ' שלקחו לנו 5 שעות. בצהריים אנחנו כבר במחנה השני – Shira Cave Camp. מתחיל להיות יפה פה... מכאן גם רואים בפעם הראשונה את הפסגה. נראה קרוב, אבל ייקח לנו עוד כמה ימים טובים להגיע. התכנית להמשך היום כוללת סוגים שונים של בטלה (סליחה, הסתגלות וייצור אינטנסיבי של כדוריות אדומות לטובת ההמשך...) אוכלים, ישנים, אוכלים, ישנים, מצלמים, בוהים בנוף ובעורבי-הענק שמסתובבים בכל מקום, קוראים ספר... חופש. עזי הנפש יוצאים לסיבוב קצר למערה הסמוכה, ומדווחים שלא הפסדנו הרבה.
כשישנים בגובה 4000 מ' כבר מתחילים להרגיש את הגובה, מכל הבחינות. גם ממסע קצר לשירותים חוזרים מתנשפים. הנוף מהמחנה יפהפה. העננים כבר מתחתינו, לא מעלינו כמו קודם. נראים כמו שמיכת פוך לבנה ועבה שמכסה את כל מה שמתחת ל-3000 מ'... ברגע שהשמש שוקעת (ובאיזה יופי היא שוקעת!) נהיה קפוא. וכשהיא זורחת (איזה יופי – כנ"ל!) לוקח שעה-שעתיים עד שנהיה שוב נעים.


דורון, אדי – שמח שהצטרפתם, והמון תודה על המחמאות. כדאי להישאר בסביבה, רק התחלנו...
את היום השני אנחנו מתחילים כבר יותר מנוסים, יותר מתורגלים, ועם הרבה יותר כדוריות אדומות. עוד יום של עליה רצינית – הלילה נישן כבר בגובה של כ-4000 מ'. ואז יבואו עוד יומיים שבהם מקיפים את ההר מדרום. במשך היום מטיילים גבוה, ואז יורדים לישון בסביבות ה-4000. זה היתרון הגדול של מסלול ה-Machame שבזכותו רוב המטפסים אכן מגיעים לפסגה. הסתגלות.
תוך כדי טיפוס הצמחיה והנוף משתנים בקיצוניות. היער מתחלף בשיחים, הנוף נפתח. אנחנו עדיין בחולצות קצרות. עולם החי מורכב בעיקר מעורבי ענק, ובהפסקות לפעמים מעכברים (נברנים? גרבילים?) קטנים וחמודים.




גולני – באמת שאתה מחפש קליקות ומועדונים סגורים במקום שאין. משום מה השתמשת בי כדוגמה ל”חבר מועדון”. חיפשתי טוב טוב בארנק, ולא מצאתי שם שום כרטיס מועדון. לא יהיה כלום כי אין כלום.
העדות הכי טובה לכך שאין שום מועדון סגור, היא השרשור של kand על יוסמיטי שצומח כאן במקביל. kand העיד על עצמו שזו הפעם הראשונה שלו כאן, התחיל להעלות סיכום טיול משובח, וקיבל תגובות מהמתלהבות ביותר שראיתי כאן בפורום. אז איפה כאן הקליקה?
גם בשרשור היפהפה של שאול על האיים האזוריים התגובות החיוביות הגיעו. אולי קצת מאוחר, אבל הגיעו. כולנו בני אדם, לא קהל של רובוטים בתוכנית טלביזיה שמוחא כפיים כשמרימים לו שלט.
חבל, סתם חבל. יש כל כך הרבה מהגועל-נפש הזה בעולם האמיתי, חבל להכניס את זה כאן לפורום.
גילוי נאות 1: כבר בשרשור של שאול כתבתי לך תגובה קצרה אך סרקסטית. יונית צינזרה אותה באותה הזדמנות שצינזרה אותך. חבל.
גילוי נאות 2: אני כנראה האדם האחרון שאין לו פייסבוק, אז אין לי מושג מהן ה”מדיות האחרות” העלומות שכולם מדברים עליהן. כנראה ששם הכל מושלם…
רק בריאות, ושנה טובה,
יובל
יום אחד ממש ממש לא מספיק אפילו לגרד את קצה הקצה של ההתחלה של להבין לאן הגעתם… יומיים-שלושה נטו, לא כולל הגעה ועזיבה שגם הן לוקחות זמן, זה ממש המינימום וגם זו פשרה כואבת. אם יש לכם רק יום, עדיף לוותר ולהאריך במקום אחר.
אוקיי, אוקיי. יש קהל אז יהיה סיפור…
זברה – צודק(ת) לגמרי! להגיד ״טיילתי כבר בקרוגר״ זה כמו לומר ״קראתי כבר ספר״… אפשר ורצוי לחזור שוב ושוב. אני כבר הודעתי בבית שלא טרחתי להמיר את הראנדים שנשארו לי בחזרה לדולרים. שומר אותם לשנה הבאה!
איריס – יומיים לפני הטיסה קניתי מצלמה של קנון, דגם SX60. לדרישות שלי היא מאוד מתאימה, למרות שזו לא ממש מצלמה רצינית. אני רציתי מצלמת point-and-shoot קטנה ולא מסורבלת, בלי עדשות מתחלפות וכיו״ב, אבל עם זום אופטי גדול (x65). מאוד מרוצה ומאוד ממליץ.
רחל – איזה יופי! אני קצת פחות נוכח בפורום לאחרונה, לצערי, אבל הייתי חייב לראות מה חדש באפריקה… פשוט תענוג לעקוב אחרי הטיול שלכם, והתמונות יפהפיות. יש הרבה חפיפה עם הטיול שלנו, ונחמד לראות איך כל אחד נהנה ומתרשם מדברים אחרים. כל הכבוד גם על ההשקעה בתעוד ובשיתוף – זה צורך הרבה זמן וממש לא מובן מאליו. ממתין בסבלנות להמון צילומים של המפלים…
יובל
רחל – איזה יופי! צילומים נהדרים. ממתין בסקרנות רבה לשמוע איך חווית את דרא״פ. כבר לא נשארו לך הרבה יבשות לכבוש…
יובל
טיסות פנים - SATA
אחד כזה ואחד כזה…
רציתי לומר “שמיים”, אבל פוחד לראות את המספרים…
תודה!
אה, ואם יש המלצה דומה במאהה, גם אשמח מאוד
אכן צפוף, אבל במצבנו זה לא עניין של מה בכך לקבץ את כל המשפחה יחד לשבוע שלם...
תודה על העצה – החלוקה עדיין פתוחה, ואתן עדיפות לפראלין. יש מלון ששווה לשקול במיוחד?
הרבה זמן לא ביקרתי כאן, שמח לראות שהפורום חי וקיים…
טסים לחופשה משפחתית בסיישל בפסח. יש לנו כמעט 7 ימים מלאים: נחיתה במאהה ביום ו’ ב-8 בבוקר, המראה ממאהה ביום ה’ ב-17:30. מחפשים לטעום קצת מהכל. לא צוללים, רק משנרקלים, מאוד אוהבים לטייל ברגל. אוהבים לצלם. בין לבין גם סתם נרבוץ על החוף, אבל לא הרבה.
קראתי קצת ולא מצליח לגבש דעה:
- איך לחלק את הזמן בין האיים. חצי-חצי בין מאהה ופראלין, בהנחה שמפראלין נעשה גיחה ללה-דיג ליום אחד? הגיוני או לא?
- שכירת רכב, כן או לא? הדעות חלוקות. אני נוטה לשכור כי זה הכי קל וגמיש, בטח למשפחה. זה אומר להחליף רכב כשעוברים אי. לא נשמע לי סוף העולם. אני מפספס משהו?
- איך בוחרים לינה? נכנסים ל-booking או דומיו ומחפשים? יש מקומות לינה “מעניינים”?
תודה!
יובל
חחחח
עשינו את זה עם מתבגר בן 15, אבל אני בטוח שבו 11 יעמוד במשימה בקלות. בכל מקרה העניין הוא לא הסולמות, אלא באמת שזה יום ארוך עם הפרש גבהים לא קטן. אם זה מלחיץ מדי אז יש מספיק אפשרויות אחרות. כל הסיבוב לא שווה אם אי אפשר לשבת על המרפסת של הבקתה באגם הלבן ולשתות קפה בנחת...
איזו הגזמה… לו הייתי מצלם את הסולם של המגלשה בגן הילדים מזווית כזאת, ומוסיף מוסיקה ואפקטים, גם הוא היה נראה מפחיד ואתגרי… הגזמה מוחלטת.
יש עוד כמה סולמות קטנים יותר. חווייתי ולא מפחיד בכלל.
בשביל שממשיך לאגם הלבן יש עוד סולם, קטן יותר. בקטע שבין האגם הלבן לפלג’ר אין סולמות.
במקרה חזרנו מסובב מון-בלאן בשבוע שעבר…
זה הסולם הגבוה ביותר בקטע של Tre le Champ. ממש לא נורא.

המחנות שייכים ל״רשות שמורות הטבע״ (sanparks) ונמצאים בתוך שמורת קרוגר עצמה. הם לא fancy, אבל נקיים ונחמדים ויש בהם כל מה שצריך. הלודג׳ים הם פרטיים, נמצאים בשמורות פרטיות שגובלות בקרוגר, יקרים בהרבה, ולרוב על בסיס ״הכל כלול״.
מהתאור שלך, נראה שהמחנות (rest camps) יענו על הדרישה. באתר sanparks.org תוכלו למצוא את כל הפרטים וגם להזמין.