1. אנחנו, בזמנו, ארבנו באחד הצמתים המרכזיים של העיירה, פנינו לכל מי שנראה כמו תרמילאי והצענו לו להצטרף אלינו לטרק. נחלנו כישלון חרוץ [גרמני חביב אחד הצטרף אלינו ללגונה המפורסמת ההיא אבל לא היה יכול לצאת לטיול ארוך יותר], אבל היה נחמד. אני מניח שכיום יהיה קל יותר לאתר שותפים ברשתות החברתיות, או בסוכנויות השונות שמוציאות מטיילים לטרק.
2. כמעט הכול אפשר לקבל בסוכנות שיוצאים איתה. אם את רגישה מבחינת היגיינה, את יכולה להביא שק שינה [שיכול להיות נחמד גם באוטובוסים קרים], אבל בטיול קצר יחסית לא בטוח שזאת השקעה שווה. רק לוודא עם הסוכנות שאת אכן מקבלת הכול. מה שכן חשוב לדאוג לו זה ביגוד חם איכותי – חולצה תרמית, מיקרופליס, פליס, מעיל גשם, מכנסי גשם, כובע צמר, גרביים טובים וכו’. יכול להיות קר מאוד בקורדיירה בלאנקה, למרות שיכול להיות שביולי נעים יותר [אני טיילתי באוקטובר, כבר מחוץ לעונה]. ולהצטייד גם במספיק כסף מזומן כדי לשלם פרוטקשן למקומיים בדרך ולמקרי חירום.
4. הוואיוואש מדהים. אבל יש גם טרקים יפים אחרים [לא מניסיון אישי] – האלפאמאיו, הסנטה קרוז ואחרים. יש גם טיולי יום שווים.
5. אפשר לצאת לבד, אבל עם הסוכנויות נוח מאוד – הם דואגים לציוד, לחמר וחמורים, לטבח וכו’. בכל מקרה, לא לצאת לבד לגמרי. מסוכן.
6 ו-9. קוסקו והמסיבות שלה יכולה להיות אחלה סיום לטיול כזה. אבל גם ארקיפה [אוכל מצוין, חיי לילה סוערים, אדריכלות מרשימה ולא מעט טרקים שווים בפני עצמם], החופים של הצפון, ואפילו לימה [שממילא תעברי שם כנראה בדרך הביתה] הם מקומות נחמדים להתאוששות.
