חזרנו מטיול משפחתי באיסלנד - יולי 2021
-
@אסף 16
כלבי הים הסתכלו עלינו בעייפות
היו שם גם אנשים הזויים ששלחו להם נשיקות וצעקו אליהם. היה את ההוא שהיה במים, שבשלב מסויים יצא אל החוף עם קולות קצת מאיימים, ואני לקחתי כמה צעדים אחורה שזה קרה. נשיכה שלהם זה לא משהו סימפטי.
בכל מקרה, כמובן שאסור להאכיל או להתקרב..
@sigal levi
סיגל, היית בשתי המדינות? היינו אמורים להיות בנורבגיה ב 2020..הקורונה קצת הרסה לנו את התוכניות. מה שמיוחד באיסלנד זה הרב גווניות של הנופים לדעתי..
מטייל, זה באמת אינדיווידואלי. אני מסכימה שאיסלנד אחת המיוחדות והמפעימות. אני הכי אהבתי את ניו זילנד בכלל..הילדים למשל אהבו את סקוטלנד יותר.
כייף שאת ממשיכה ללוות אותי! 🤩 ותודה על המחמאות!
-
סוף סוף סיפור הטיול עבר לעמוד 9, אני משום מה מקבלת שגיאה בכניסה לעמוד 8...שאר העמודים בסדר גמור.
כמה ימים פספתי בעמוד 8?
-
יפה. כשהתכוונתי ב”האכלה” לא התכוונתי האכלה תוך כדי ליטוף אלא זריקה של דגים ממרחק בטוח ותיארתי לעצמי שזה אסור.תודה
-
זה לא מופע ב-Sea World, אתה גם פולש לשטח המחייה שלהם וגם מנסה לסדר להם את הארוחות?! הן יודעות להסתדר לבד.
עדיף כמה שפחות להטריד את החיות והם יודעות לתקוף(לא רק נשיכות).
-
-
אנחנו אנשים שומרי חוק, ברגע שזה אסור, כאן נגמר הסיפור. תודה -
מבאס! עדיין לא נפתח לי…פספסתי 4 ימים בטיול היפהפה שלכם
אולי עוד יסתדר אי פעם…
כמה ימים היו לכם בטיול?
-
-
ממשיכה לעקוב בהנאה אחר הסיפורים והתמונות המדהימות שטרחת לצלם.
כמו בטיולים הקודמים, אני מתפעלת מההשקעה שלך לצלם מכל מיני זוויות, בתנאי גשם,
להמתין /לחזור ולא לוותר עד שיש תמונה טובה של המקום.
אגב, לא נתקלתי בבעיה לקרוא בעמוד 8. -
תודה! גם אני עוקבת אחרי הסיפור שלך ונהנת
-
-
@שמחת הפרטים הקטנים
במשך שנים איסלנד נדחתה כי לא התאים לי לעבור כל יום מקום לינה. אז בטיול הזה דאגנו להיות בכל מקום לפחות 2 לילות ואז זה פחות נורא לדעתי.
בעלי עדיין חשב שזה הרבה מדי נסיעות, אני חשבתי שזה היה סביר – מצד שני, הוא זה שנהג
ברמת העיקרון, איסלנד רחוקה ולא זולה, אז עד שמגיעים רוצים לראות כמה שיותר.
אם מחליטים, אפשר לטייל ולהתמקד באזור מסויים – למשל באזור הדרומי, יש שם הרבה מאוד טיולים ומקומות לראות, ואז אפשר להוריד את כמות הנסיעות. אני ספציפית אהבתי מאוד גם את האזור המזרחי.
יום 17
התוכנית להיום: לעשות עצירה בדרך לרייקיאוויק, לעשות בדיקת קורונה, לעשות צ'ק אין בדירה ולהסתובב קצת בעיר
מזג אויר: גשום וקר
נהיגה: ~175 ק"מ (2.5 שעות נהיגה נטו)
בתכנונים המקורים חשבתי על לטייל בחצי אי לפני העזיבה, או לעשות את טרק מפלי Glymor בדרך, או לעצור במפלי Barnafoss ו Hraunfossar ..
אבל העובדה שגשום ואפור, והידיעה שצריך להגיע עד 14:00 לבדיקת קורונה (בסופ"ש הבדיקות עד 15:00), משנים לנו את התוכניות.
החלטנו לנסוע כמעט ישר לעיר, עם עצירה קטנה ב Troll Park
נוסעים כשעה וקצת ומגיעים לאזור המלון. צריך להיכנס לאזור הקבלה ולשם על הכניסה (כבר לא זוכרת כמה עלה, לא יקר מדי).
יש כאן מפלים חמודים, אבל העניין פה זה פארק הטרולים, שבעיקר מתאים לילדים קטנים יותר, אבל גם החבר'ה שלי שמחו לעצירה וקצת הסתובבות בפארק.
יש כאן מסלול שעובר בין פסלי טרולים.. הלהיט הוא מכשפת טרול ענקית ומכוערת להחריד עם סיר מרק גדול לתוכו כמובן הילדים נכנסים לצילום…יש גם כל מיני משחקים בדרך..
אחרי קצת פחות משעה, כאשר הגשם שוב התגבר, יצאנו לכיוון בדיקת הקורונה.
כמה מילים על קורונה ובדיקות הקורונה באיסלנד – נכנסים לאתר הממשלתי, משלמים 50 יורו וקובעים תור ליום ושעה. לפי מה שהבנתי, הם לא מקפידים על שעה, פשוט יש להגיע עם הבר קוד למקום הבדיקה.
כפי שכתבתי בהתחלה, הגענו לאיסלנד כאשר היה אפס תחלואה ואפס הגבלות – טיילנו כמו בעבר, ודי הצלחנו לשכוח מהקורונה..בלי דיווחים וטלויזיה וחדשות על הנושא, בשום מקום לא היתה שום תזכורת לנושא.
כנראה בעקבות הורדת כל המגבלות וגם הורדת בדיקת הקורונה בכניסה לאיסלנד, זן הדלתא הגיע גם אליהם וגרם לעלייה בתחלואה. האיסלנדים מגיבים יחסית מהר, והוחלט להחזיר חלק מהמגבלות, כולל מסיכות באזורים סגורים, החל מהיום.
אז כאשר הגענו לריקיאוויק, חזרה לאזור מיושב עם הרבה אנשים וגם עם הגבלות, זה היה די שוק בשבילנו וגם קצת מדכא אחרי שבועיים וחצי בטבע ובלי קורונה ברקע..
הגענו למקום הבדיקה, ותור ארוך השתרך בכניסה לבניין (תור בסיבובים אפילו, של מאות אנשים)..הוצאנו מסיכות מהתיק הגדול, לראשונה מאז שהגענו, ונעמדנו בתור. חיכינו כ 40 דקות עד לבדיקה..הבדיקה עצמה היא נוראית – המטוש מגיע עד המוח בערך. הקטן שלי עשה ראשון את הבדיקה, והילד היה בהלם..אני מהצד אפילו עוד יותר..זה היה ממש אגרסיבי. אח"כ הגיע תורי, והקטע המשעשע שזאת היתה בדיקת הקורונה הראשונה שלי
התור לבדיקה, זה הרבה סיבובים עד שמגיעים לבניין
-
המשך יום 17
סיימנו עם הבדיקה ונסענו העירה, למלון דירות שלנו שנמצא די במרכז העיר – לקח קצת זמן למצא חניה, ואפילו מצאנו חניה בלי תשלום. רוב החניה במרכז העיר היא בתשלום, צריך לעקוב אחרי השלטים כדי להבין איזה איזור זה מבחינת תשלום. התשלום באפליקציה או באינטרנט לדעתי, אבל כאמור, לא התעסקנו בזה.
מלון הדירות שלנו היה Ódinsvé Hotel Apartments
המלון מומלץ, דירוג 9 בבוקינג, ממש במרכז העיר, 5 דקות הליכה מהכנסייה. יש לו סלון, מטבחון ושני חדרי שינה, ממש נוח, נקי ונחמד. החיסרונות שלו זה שהיינו קומה 2 בלי מעלית, ושאין ממש חניה קרובה, אבל אפשר להסתדר. אנחנו הגענו בסופ"ש ועדיין מצאנו.
אחרי שהתמקמנו, יצאנו לסיבוב בעיר, ולחפש אוכל כי היינו מורעבים. העיר קטנה יחסית, וממש חמודה לטעמי. יש ציורים וגרפיטי בכל מקום, היה ממש נחמד.
בסביבות 18 חוזרים לדירה קצת לנוח ולהתחמם, ובינתיים מקבלים את תוצאות הבדיקה (תוך 5 שעות בערך) – כולנו שליליים! חייבת להודות שבימים האחרונים התרבו הפוסטים בקבוצות על חולים שאובחנו רגע לפני הטיסה הביתה והוכנסו לבידוד, וקצת הייתי לחוצה.
ב 20:00 יוצאים לעוד סיבוב – הפעם מגיעים ל Tjörnin Pond , אגם מסודר עם פארק ומסלולי הליכה מסביבו. ראינו מלא ברבורים וברווזים ועוד ציפורים בפארק..כאמור, עדיין אין ממש חושך, אז לא לחוצים עם השעות. בסוף שוב נהיה קר מדי אז חוזרים למלון ללילה.
סיכום היום: הגענו ליעד האחרון שלנו, אנחנו שליליים במובן החיובי, וסה"כ רייקיאוויק עיר ממש נחמדה להסתובב בה
-
יום 18
התוכנית להיום: להסתובב ברייקאוויק, לעשות קצת קניות של מתנות, ובלילה לטוס הביתה
מזג אויר: גשום וקר + רוחות
נהיגה: ~50 ק"מ (0:45 שעות נהיגה נטו)
היום קמים באיזי, יוצאת עם המתבגרת לסיבוב מאפיות וקונים קצת מאפים גם לבנים שנשארו בבית.
מעבר לזה דוגמות את רחוב הקניות המרכזי Laugavegur, למרות שבגלל שהיום יום ראשון, הרבה חנויות סגורות. עדיין נכנסות לכמה חנויות מזכרות, וקונים קצת וגם מתנות..בסוף קופצים גם לבונוס, הסופר המוזל שלהם כדי להצטייד בשוקולדים, אבל שכחנו מסיכות (עוד לא הפנמנו, וגם לא האיסלנדים, שמאתמול יש חובת מסיכה במקומות סגורים), ולא הורשנו להיכנס.
חזרנו לדירה ואכלנו את המאפים עם קפה..
בעיקרון יש הרבה מוזיאונים שנשמעים נחמדים, כמו מוזיאון הלוויתנים, מוזיאון Tales from Iceland, Perlan ומוזיאון הסאגה, Northern Lights center אבל אצלנו לא היה ביקוש בכלל למוזיאונים (לרוב אין, אבל עכשיו ספציפית במיוחד), אז חזרנו להסתובב בעיר.
התחלנו עם אזור החוף - בית האופרה HARPA קירות החזית עשויים מתיבות זכוכית משושות בצורות ובצבעים שונים, הניצבות באלכסון זו לזו.
לא רחוק משם יש את פסל – Sólfarið נוסע השמש. זהו פסל מתכת שנמצא מול הים ומסמל נסיעה ליעד של תקווה..
בסוף הגענו אל הכנסייה המפורסמת – Hallgrímskirkja – זה המבנה הכי בולט בסביבה. נדרשו 38 שנים כדי להשלים את הבניין. גובהו של המגדל כ-70 מטרים (יש מעלית בתשלום), ומראשו תצפית שאמורה להיות מאוד יפה, אבל אנחנו פספסנו את שעות הפתיחה).
בתוך הכנסייה יש עוגב ענקי, בגובה 15 מטרים, משקל 25 טון והוא מורכב מ-5275 צינורות, שחלקם בגובה של מעל 10 מטרים, לעיתים אפשר לשמוע נגנים מנגנים שם – לא היה בזמן שלנו.
ברחבה שממול הכנסייה מוצב פסל של מגלה הארצות לייף אריקסון. הפסל הוענק במתנה לאיסלנד על ידי ארה"ב.
אחרי ארוחת ערב מוקדמת ב 17:00, חוזרים לחדר לארגונים אחרונים, וגם כאן מחכה לנו קשת נחמדה לפרידה.
לקראת 20:00 יוצאים לשדה התעופה, כמעט שעה נסיעה, מחזירים את האוטו במהירות (ועל הדרך מוודאים שלא חטפנו קנס על מהירות, כי קצת חששנו בגלל כל מצלמות המהירות ששמענו שיש). עוד כמה דקות הליכה ומגיעים לשדה. כאשר פותחים את הצ'ק אין, תור ארוך ויחסית צפוף, מתבקשים להראות בדיקות שליליות, ואחרי מסירת המזוודות הכל זורם בסדר.
היה עיכוב קל ביציאה של הטיסה, אבל בפרנקפורט גם ככה יש לנו כמעט 4 שעות המתנה, אז זה לא נורא. בפרנקפורט האזור שממנו יוצאת הטיסה לארץ סגור (ענייני ביטחון כנראה) אז אנחנו מגיעים לשם ממש לקראת הסוף. הבידוק גם כאן מייגע וארוך, בודקים שמילאנו את טפסי הכניסה לארץ, שוב בדיקות קורונה ויאללה, למתחם..בטיסה חזור קיבלנו כל זוג 3 כסאות והיינו הכי צמודים למחלקה הראשונה וסה"כ היה נוח ועבר מהר.
בנחיתה בארץ, הדברים די תקתקו, ולמרות שהכנו את עצמנו שיקח זמן ויהיה צפוף היה בסדר. אחרי איסוף מזוודות, ראינו שיש תור לבדיקת קורונה למשפחות עם ילדים עד גיל 10 – הקטן שלנו עוד 10 ימים בן 10, אז נהנים מהתור המקוצר
הבודקת כל כך עדינה (בטח לעומת בדיקת הקורונה שעשינו באיסלנד), ואני מחמיאה לה..היא בהתחלה לא בטוחה אם אני צינית או רצינית..וזהו..נגמרה החופשה שלנו. הילדים חזרו לבידוד של שבוע, וכולנו בריאים לשמחתי.
פוסט סיכום יבוא בהמשך
-
סיכום:
אז מה היה לנו? טיול בתקופת קורונה, התחלנו את התכנון שהכל היה נפלא, יצאנו לטיול בתחילת הגל הרביעי וחזרנו כאשר המצב ממש התחיל להחמיר.
- חודשיים של תכנון, 18 ימי טיול, 9 מקומות לינה, אוטו 4X4 אחד חמוד
- הרבה בדיקות קורונה לילדים, קצת פחות לנו.
- הרבה כרטיסי אשראי ואפס כסף מזומן
- מי שתיה מהברז, ומים חמים למקלחת קצת מסריחים (גיאותרמיים)
- מזג אויר גשום, רוחות, קור, חום, שמש, עננים. כמובן לא לשכוח את הקשתות המרובות.
- מעילים, פליזים, כפפות, כובעים, בגדי גשם, מכנסי הליכה, נעלי הליכה, בגדי ים וכפכפים. ואפילו כילה נגד חרקים.
- הר געש פעיל אחד ואחרים כבויים , איזורים גיאותרמיים, גייזרים, שדות לבה, ים, מפלים, אגמים, קרחונים, לגונות קרחונים, חופי ים שחורים, צוקים, הרים, דרכי עפר, פיורדים, שדות טורמוסים אינסופיים, שדות מרשמלו אינסופיים גם כן.
- אופנועי שלג ,שייט זודיאק ,ואפילו מערת לבה אחת
- 2 ערים גדולות ועוד אינסוף עיירות קטנות.
- פאפינים, שחפים, שחפיות הקוטב, עוד הרבה ציפורים בלי שם, כלבי ים, איילי צפון והרבה ברחשים.
- המון שינה, אוכל טעים שבישלנו, זמן משפחתי, זמן לצלם, אפילו זמן לקרא ספר, הליכה והמון אויר נקי, והכי חשוב המון זמן נטול קורונה.
איסלנד, נעמת לנו מאוד
-
תודה רבה על שיתוף הטיול הנפלא והתמונות הנהדרות במיוחד על “מלכת היופי” הטרולית שמבשלת ילדים להנאתה. -
שמחתי לעקוב אחרי הטיול המדהים שלכם!
התחברתי בעיקר ללגונות הקרחונים, החופים השחורים, ולחלקים ה’ירוקים’ כמו המסלול המשגע שעשיתם ב Vestdalur
אבל גם כל השאר (כמו הר הגעש) פשוט מדהים
מקווה להגיע לאיסלנד יום אחד...
-
עדן, כמה זמן לא ביקרתי בפורום של למטייל , הקורונה הרדימה אותי .
מחשבות על להוציא לפועל טיול שנדחה ונדחה הביאוני להיכנס ולהיזכר בימים הנפלאים שכל יום היה כייף לקרוא סיפורי מטיילים ולחלום על הטיול הבא.
והנה אני נתקלת בסיפור שלך על איסלנד , שהיא חלק מ״חלום להגשים״
קראתי ונהנתי כל כך, והתמונות הנפלאות שהעלת , תודה רבה לך על השיתוף ושהזכרת לי למה איסלנד היתה מושא חלומותיי.
זהו, רוצה גם ...
-
אחלה טיול רואים שנהניתם.
רוצה להוסיף שני דברים:
- מי שלא יכול לטייל הרבה זמן בהחלט אפשר לראות המון בשבוע נטו של החלק הדרומי ושמורות הטבע. בכלל לדעתי אסור לעשות רק את הכביש ההיקפי בלי שמורות(highland) בכלל.כמובן שיש המון מה לראות בכל חלק של איסלנד.
- בנוגע לבדיקות - אולי אני מפספס פה משהו אבל קראתי על המון אנשים שכתבו שהבדיקה היתה כואבת. עשינו ברייקאויק ולא כאב לי בכלל וגם לא לאבא שלי שעשה באותו הזמן בעמדה ממול. סוגיה מעניינת.
-
תודה לך על סיכום מושקע ומעניין!
