לקצה העולם ובחזרה - אלסקה והוואי
-
התצפית האחרונה ( ממש בסוף הכביש שבו מתפתלים בקניון – אי אפשר לטעות ) ניקראת משהו כמן קהללו….מדהימה ביופיה. בהחלט משהו יוצא דופן שהותיר אותנו פעורי פה.
בילינו בה יותר מחצי שעה כי היופי היה באמת יוצא דופן
ובתקריב
-
משם אנחנו נוסעים למקום הלינה, בחרתי בכפר נופש בדרום האי ( למרות שהרוב המלונות נמצאים במזרח האי ) בגלל הקירבה למקומות בהם רצינו לטייל.
הלינה היא WAIMEA PLANTATION COTTAGES
שילמתי על המקום הון ( 400 דולר ללילה ). התמורה היתה קוטג מאוד מיושן עם 2 חדרי שינה ומטבח וסלון קטנקטנים ומרפסת שווה.
ההבטחה למזגן התבררה כמזגן רק באחד מחדרי השינה… בשאר החדרים היה מאוורר.
נכנסו לקוטג והיה שם חם בטרוף, איזה 50 מעלות.
הילדים אימצו מייד את החדר שינה עם המזגן...ואני כבר תהיתי איפה אני קונה מזרם מתנפח לישון על הריצפה.
בנתיים עשיתי נסיונות , פתחתי את מליון החלונות הסגורים, נסעתי לסופר ( 10 דקות ) והבאתי אוכל לדירה, ולמרבה ההקלה בשעות הערב החום התפוגג ובסופו של דבר היה מאוד נעים לישון שם. אבל לשהות ביום בלי מזגן היה בלתי אפשרי. החדר עם המזגן והמרפסת המקסימה הצילו את המצב.
את הערב בילינו על החוף של המלון עם מראות של שקיעה נחמדה ובמרפסת השווה של הקוטג שלנו.
בכל איזור הכפא נופש ( כמו בכל קאווי ( מסתובבים תרנגולים באותן כמויות ( ואפילו יותר ) שבישראל מצויים חתולים. ( גם במאווי נתקלנו פה ושם בתרנגולים משוטטים אבל לא בכמויות של קאווי )
-
מחרת מוזמנת לנו הפלגה לצפיה בחופח נפילי + שחיה ושנורקלינג.“בצפון האי קוואי נמצא החוף ושמורת הטבע Na Pali Coast. זהו האזור המדהים ביותר בקוואי - צוקים תלולים, מחודדים וירוקים עוצרי נשימה ניצבים על שפת האוקיינוס. לא ניתן להגיע לאזור הזה במכונית, והאופציות לראות את תופעת הטבע המדהימה הזו היא באמצעות שייט באוקיינוס מול הצוקים, סיור הליקופטר מעל הצוקים או לרציניים מבניכם באמצעות מסלול הליכה של כ-20 ק״מ שנקרא Kalalau Trail. שימו לב שאם החלטתם ללכת על האופציה האחרונה תצטרכו להצטייד בציוד מתאים (אוכל ולינה) ולהרשם באתר של שמורת הטבע מבעוד מועד.”
אורך השייט חמש שעות, הזמנתי אותו מאתר תיווך בשם VIATOR ואני אפילו לא זוכרת את שם המפעיל. היו שם מספר מפעילים כולם דומים ובחרתי פשוט בזה שהיה לו מקום ( הזמנה היתה די ברגע האחרון )
623 דולר לשלושתינו
החברות מציעות שייט בוקר עם שחיה ושנירקול ושייט ערב רומנטי עם שקיעה וארוחת ערב.
ע”פ הדיווחים אחה”צ הים סוער הרבה יותר, וזהו שייט עם בעיות של גלים וטלטולים.
אהבת השחיה והמיים היא תוספת שהכריעה לכיוון שייט הבוקר.
השייט יוצא ב 7 בבוקר ( והוא הסיבה העיקרית למיקום המלון – מרחק 10 דקות נסיעה )
הספינה בינונית בגודלה, יש עליה בערך 20-40 איש.
השייט כולל ארוחת, שתיה חופשית והיה גם אלכוהול דומני.
הצוות מאוד ידידותי ועוזר בכל דבר.
הדרך לוקחת כשעה וחצי עד שמגיעים לצוקי נפילי.
מבטיחים לנו ים מאוד שקט בנפילי ובדרך אליה ויותר בעייתי בחזור. ( אז הבטיחו...).
השייט הלוך מקסים, הים כחול כחול הרוח נעימה, המראות נעימים פשוט כיף.
מגיעים לאיזור נפילי ובתחילתו יורדים למיים, כשעה שהינו במיים, כחולים עמוקים ונעימים.
הצטיידנו בבננות לציפה והיה ממש עונג ( עם כי המון דגים מעניינים לא ניראו בשנירקול ) מי שרצה היו גם חגורות הצלה.
לקראת הסוף בבת אחת אני מקבלת בחילה, ממש בתוך המים.
מחלת ים בתוך המיים – ממש מוזר, אף פעם לא קרה לי.
מטפסים חזרה לסירה, הבחילה חזקה ובקפטן מדווח שלמרות ההבטחות מזג האויר התהפך ובאיזור נפילי שקט לא יהיה , להיפך.
דבר ראשון שולפת את הדרממין ובולעת...מזל שהיה איתי אחרת הייתי גומרת שם רע מאוד.
היו לא מעט אנשים ( וילדים ) שהקיאו את נישמתם.
השייט מול נפילי מהמם, אבל הים גבוה הספינה מיטלטלת. קשה מאוד להתפעל בנחת ( מה זה קשה מאוד בלתי אפשרי
).
התמונות שאראה לכם חלקיות. מפל מדהים שנופל למיים ( למשל ) בכלל לא הצלחתי לצלם.
למזלי הדרממין משפיע די מהר, והבחילה האיומה שלי נירגעת ואני שורדת את החוויה בשלום. ( מה שאי אפשר להגיד על כל שכני לשייט שחלקם מקיאים את נשמתם).
הילדים שלי דווקא גיבורים ולא מרגישים כלום
בדרך חזרה מנפילי ( שוב לניגוד להבטחות או יותר נכון לאיומים ) הים נירגע ושוב בשייט שליו ונעים.
הדרממין קצת מרדים ואני נירדמת על הסיפון….ברוח ובחוץ ממש נעים (ואני קצת שרופה אח”כ למרות טונות קרם שיזוף )
סה”כ למרות הקושי היה שווה, ומומלץ. אבל קחו דרממין ( לא השגתי בארץ. התרופה הנמכרת בארץ טרבמין הרבה יותר מרדימה , ניתן לקנות בכל בית מרקחת בארה”ב )
-
למיותר לציין שאחרי השייט אנחנו מחוסלים. חוזרים למלון ( מוקששים משהו מהיר לאכול בדרך – מקדונלד איך לא . ידעתם שהם כבר לא מוכרים יותר סלטים במקדונלד בארה”ב. שנה אחת עזבתי אותם ותראו מה קרה ).
ההפעם אני מתנחלת בחדר עם המזגן ( ולא לבד ) ואין כמו שנץ אחרי חצי יום בים.
אחה”צ נוסעים לעיר הבירה LIHUE קונים ארוחת ערב שווה ( לא מקדונלד ) ויורדים איתה לחוף POIPU המפורסם ( מה זה מפורסם אני בטוחה שאין מי שקורא פה ולא שמע עליו כבר 100 פעם...אבל בקרב תיירים בקאווי הוא די מפורסם ).
יש אויר טוב שולחנות פיקניק שקיעה יפה ואוכל נהדר ( שמעתם פעם על בוריטו סושי – שזה כמו סושי אבל לא חותכים אותו לכן לא צריך למלא אותו מעט….מעדן מדהים קנינו אחד מלא סרטנים התענגנו עליו ,חזרנו לאותה מסעדה עוד פעמיים עד שעזבנו את האי ).
עוד יום תם, מחר היום האחרון בקאווי ובהוואי בכלל.
-
היום האחרון שלנו בקאווי מתחיל בפישול רציני.
התוכנית שלי היא החלק הראשון של הטרק לצוקי נפילי מסלול הליכה של כ-20 ק״מ שנקרא Kalalau Trail.
כדי לעשות את המסלול כולו דרושה לינת שטח וצריך PERMIT מיוחד.
הפורומים התעסקו בלי סוף בדיון למה כן צריך PERMIT ולמה לא, ואני הבנתי שלחלק הראשון אין צורך.
מתברר שאכן אין צורך ב PERMIT אבל יש צורך בהזמנה.
הקיצר פיספתי והתוכנית התאדתה ...מבאס מאוד.
בסוף היום הזה אנחנו טסים ל SF בחרתי בטיסת לילה שיוצאת ב 22 מקאווי ונוחתת ב 6 ב SF
ניראה לי רעיון טוב מבלי שחשבתי על ההשלכות של לטייל יום שלם ( וללכת לים ) מבלי שיש היכן להתקלח לפני הטיסה.
היום הזה בגדול יום מבזובז, אני מנסה לאתר מסלול אחר, אבל אחרי קילומטר הךיכה אנחנו מבינים התאורים היו מוגזמים ומדובר במסלול יער לא מלהיב וחוזרים על עיקבותינו.
חזרנו לחוף מאתמול בערב POIPU , הפעם בשעות היום לשחיה כיפית, לידנו שחה צב ענק ואח”כ עוד אחד. די מדהים.
זה חוף טוב לשנירקול ורבים משנרקלים לידנו, ובכלל בקאווי המיים פחות קרים מאשר במאווי.
התרחצנו במקלחות להחוף, החלפנו בגדים ברכב…..שרדנו כדי לספר.
סוף סוך טעמנו את הממתק המסורתי של קרח עליו שופכים מיץ מתוק צבעוני, חשבתי שזה סתם גועל אבל למרבה ההפתעה זה היה דווקא די טעים. ( שמתי לכם תמונה של היצירה )
משם גם חזרנו למסעדה המדהימ המאתמול עם הסושי בוריטו , ונסענו לצפון האי לצפות בנופים ובמפלים שונים ( WAILUA FALLS ועוד מפלים שלא מוצאת את שמם ). המפלים יפים, אבל נקודות התצפית אליהם רחוקות מאוד ושדה הראיה לא טוב, והם פחות מרשימים.
מבאס אותי רצח היום המבוזבז למרות שהיו בו קטעים חביבים, כי הוא היה אמור להיות מדהים.
הטיסה חלקה, אני נירדמת ( עם כדור שינה ) דקה מהמראה ומתעוררת מהבום של הגלגלים בקרקע .
בי בי הוואי, אהבנו אותך מאוד, אני לא בטוחה שאחזור ( לא כי לא אהבתי אלא כי ההגעה קשה מאוד ואין לי הרגשה של חייבים עוד- בניגוד לאלסקה ).
נשארו לנו 5 ימים ב SF ( התכוונתי לפחות אבל טיסת אלעל נידחתה והאריכה לנו את השהות ב SF )קצת תמונות מהיום הזה
\
\
-
אסכם את SF והאיזור בפוסט אחד כי באמת אין שום דבר מעניין ומיוחד במה שעשינו שם:
1. המון המון שופינג בעיר עצמה וגם ב VALLEY. אחרי 3+ שבועות בארה”ב בלי קניות בכלל ,הנוער שלי ( בעיקר החלק הנשי בו. אבל לא רק ) התנפל על המולים.
2. כביש מספר אחד עם לינה במנטריי עד בערך אמצע הדרך למורו ביי וחזרה. סוף סוף אחרי מליון ניסיונות שלא צלחו הגעתי לפארק של גוליה פפר עם המפל שנשפך לים, האמת ממש יפה למרות שאורך המסלול מגוחך.
3. טיילנו בעיר במקומות הקלאסים שכבר היינו בהם כמו הגשר, סוסיליטו, המזחים ( לאוהבי המתוק הסופגניות הקטנות שמוכרים ב 39 היו להיט עבורנו ) , טווין פיקס ( שם לא היינו – והתצפית מאוד מרשימה – לא להחמיץ )
4. מסעדה עם כוכב משלן לי ולתומר ( נופר לא מתחברת לקונספט ) היה לנו ממש כיף.
5. בדיקת קורונה ב 90 דולר לאדם ב WORKSITE LAB
6. שהינו ( בשנית כמו לפני 4 שנים ) במלון COVENTRY INN על רחוב לומברד, שיש בו חניה חינם.
מחיר צנוע של כ 150 דולר ללילה חדר נעים, יחס משובח. מומלץ בחום.
כמה דקות הליכה מהמלון נמצאת מאפיית NOA BAGELS ( רשת נפוצה באיזור ) שאני גרופי של מאז ומתמיד, ושם אכלנו כל יום בלי יוצא מן הכלל ארוחת בוקר שווה. עכשיו גם הילדים גרופי שלה.
נהנינו מ SF , בדיעבד היה אפשר לקצר ולהאריך את קאווי, אבל כאמור יום אחד נוסף אחרי שהכל היה סגור בגלל שינוי של טיסת אלעל ( אחד ממליון השינויים עליהם סיפרתי ).חזרנו לארץ לשבוע בידוד שלא היה קשה במיוחד, השכנים בישוב וחברים דאגו לכל מחסורינו.
קצת תמונות לסיכום – תודה שטיילתם איתנו. מקווה שהסיפור יעזור להרבה טיולים בעתיד.
-
איילת, תודה על ההשקעה האדירה בתאורים ותמונות שעושים הרבה חשק.
בהוואי הייתי מזמן - ב-1985. נהנתי, אבל איכשהו היא לא נצרבה לי בזכרון כמשהו שאני חייב לעשות שוב. עם זאת, לי לא זכורה עוינות כלשהי, אלא רק תשתיות תיירות לקויות שהיו בכמה רמות מתחת לארה״ב היבשתית: שדות תעופה שנראים כמו האנגר מטוסים ישן, רכב שכור עם הילוכים ידניים וללא מיזוג, לינה במלונות בהם צריך לבחור בין מזגן מיושן ורועש לבין מאוורר תיקרה שעושה הרבה רוח ורעש שאינם מאפשרים לישון ומול כל זה מחירים יקרים בהרבה מהמקובל ביבשת.
אני מקווה ש-35 שנה מאוחר יותר, המצב של תשתיות התיירות טובים יותר.
באלסקה לא הייתי ופתחת לנו כאן מגירת חלומות חדשה.
החשש העיקרי שבגללו עד כה לא תיכננתי טיול לאלסקה, הוא החשש מקור. אינני זוכר אם התייחסת לנושא זה. איך הסתדרתם מבחינת ביגוד מתאים למזג אויר כזה?
-
המזג אויר באלסקה ממש לא בעייתי.
לא קר במיוחד. רוב מוחלט של הטיול היינו עם מכנסיים ארוכים ודקים, חולצה קצרה וסווצר. (ולא פעם רק חולצה קצרה)
היו לא מעט ימים שאכלנו במסעדות בחוץ.והיה נעים לשבת בחוץ.
במלונות לא הפעלנו חימום למעט מקום אחד שהיה מאוד גבוה.
רק בטיולים על הקרחונים התווסף פליז ולא עבה במיוחד לוותר. ורק פעם אחת השתמשתי בכובע הצמר.
הזהירו אותנו מגשם ולכן היו לנו מעילי גשם דקים אבל בפועל למרות הימים המאוד מעוננים, גשם לא ירד כמעט.
הש"ת בהוואי עדיין ניראה כמו תחנה מרכזית בעפולה...ומזגני חלון היו גם אצלנו. (אבל לא היה לנו תקציב למלונות המפוארים)
הרכב היה כמו בכל מקום אחר בארהב חדיש אוטומטי וממוזג.
הוואי משופעת בטלסלות (הבן שלי ספר והיו המון )
אבל בגדול ההרגשה עדיין שמטיילים במדינת עולם שלישי ולא בארהב
-
איילת, תודה רבה על שיתוף הטיול הנהדר. התרשמתי מאלסקה . הוואי יפה אבל פחות מושכת לאור סיפורי תשתיות המלונות והיחס מהמקומיים.אגב, לא כ”כ הבנתי איך מזג האויר באי יכול להיות יבש כשמסביב הכל מים אבל בסדר…. עדיף יבש מאשר חם ולח.
-
היה לכם טיול משגע, אהבתי גם את אלסקה וגם את הוואי, שני ניגודים שהשילוב בניהם נראה מוצלח מאד!
מעניין אותי מה דעתך על הנופים באלסקה בהשוואה לטיולים האחרים שעשיתם בארה”ב (או במקומות אחרים).
-
קשה לענות על זה, איך אפשר למשל להשוות את נופי המדבר עם נופי אלסקה?
אני אישית אוהבת יותר נופי מיים, הרים וירוק .
אלסקה מככבת אצלי בראש יחד עם הרוקיס וגליישר. -
מתקשה למצוא מילים שיביעו את תודתי והערכתי , כי כל מילה נראית לי פחותה מידי
התרגלנו כבר לקבל ממך דיווחים מרשימים בעבר, אבל אני חושב שנשבר כאן שיא.
בנוסף למורכבות הלא קלה בלשון המעטה שנלוותה לנסיעה הזאת אותה צלחת -שאפו
תודה גם על הרבה ערכים מוספים שנרשמו בדיווח הזה .
אגדה כבר כתבתי בנוגע אליך, אלופה גם כבר רשמתי בהזדמנות אחרת ,אז פשוט
היי ברוכה!
מוני
-
מוני תודה על המילים החמות
-
תודה!
-
תודה איילת, בעיקר התכוונתי לרוקיס ולגלישר שדומים . נשמע שהם באותה שורה עם אלסקה מבחינת הנופים .
-
ממלכתי תמורת שייב אייס! מתה על זה.
תודה על השיתוף, היה כיף לטייל איתכם בימים שכאלו שאנחנו בקושי יוצאים מהבית. מאמצת רעיונות בתקווה שיום אחד אולי נחזור לטייל.
-
איילת רצוי שלפני שאת מתחילה לכתוב את סיכומי הטיולים שלך תכתבי שלא מומלץ לילדים , אם הילדות שלי קוראות את סיכום הטיול שלך אני בטוח שיתחיל בבית תהליך של אמא מחליפה . ועכשיו ברצינות מאוד יפה ,מושקע את נכס לפורום ואפילו נכס לקהילת המטיילים של מדינת ישראל .
-
@ayeletback אמר:
אבל בגדול ההרגשה עדיין שמטיילים במדינת עולם שלישי ולא בארהב
כאחת שטיילה גם במדינות עולם שלישי וגם בהוואי...אז לא, לא הייתי קוראת להוואי מדינת עולם שלישי. אני לגמרי מודה שיש דברים שמפריעים לזרימה של הטיול שם, בעיקר קושי אדיר במציאת מקומות חנייה ליד אתרים, חוסר שילוט, חופים מדהימים שעל מנת להגיע אליהם צריך להחנות את הרכב בשולי הכביש בצורה פרטיזנית. הוואי היא אחד המקומות היפים שראיתי בעולם, וראיתי, ולכן אני מגלה סלחנות לנקודות אלו.
-
כן, מסכימה שעולם השלישי זו הסחפות , אבל זה עדיין לחלוטין לא מרגיש טיול בארה”ב או במדינה מערבית.
משהו באמצע. -
אני חושבת שזה גם קצת תלוי איפה בארה״ב טיילת.
ברור שאין מה להשוות לסאן פרנסיסקו אבל אנחנו הרגשנו הרבה יותר ״חור״ נניח בדרום דקוטה מאשר בהוואי, במיוחד כשזה מגיע למסעדות ופסיליטיז.
אבל אנחנו ממש אוהבים את הוואי (בכיתה ה׳ היתה לי מורה ילידת הוואי שלימדה אותנו על התרבות, המוסיקה, ומאז יש לי פינה חמה בלב). אז אולי אני משוחדת.
