התגשמות חלום בצפון מערב ארה"ב 🌳 💫 🐾
-
תמונות ממש יפות!
אני בכלל מצדיע לך על השיתוף הכנה בחווית הטיול עם ילדים קטנים. בעולם הפייסבוק/אינסטגרם/שאר הרשתות כלם רק מראים את הנפלא והמקסים, כאילו אין תקלות ואכזבות וכיוב'. כל מי שטייל/מטייל עם ילדים בגילאים הללו וגם גדולים יותר ( חוץ מיחידי סגולה מושלמים) יכול בקלות לדמיין אתכם בסיטואציות המתוארות, לפעמים זה מה שתזכרו אחרי שנים יותר מהנוף...
לא שזה יעודד- ברוקיז הגעתי למיון עם ילד שהחליט שהוא נשר והכניס רגל לחור של מרמיטה... היה לילה של כיף לפני שהמשכנו בטיול... גם בילוסטון ביקרתי באיזו מרפאה, כבר לא זוכר למה, אבל זוכר כמה שעות המתנה לחזרתם של אלו שטיילו איתנו שישלימו את טיולם...ויש לנו עוד כמה סיפורים כאלו במרוצת השנים...
מקווה שהילד הגדול בסדר ואתם יכולים להמשיך בטיול!
-
תודה לכם על התעניינות! לגדול שלנו שלום, הוא פתח את הסנטר בפעם השנייה ודאג שזה לא יהיה באותו המקום..
אבל הוא נהדר והתגבר בקלות ובעיקר היה מאוד עייף לבלות שם שלוש שעות במיון..
ולגמרי מסכימה בנושא תרבות האינסטגרם ..אבל זאת פלטפוטרמה אחרת
ואיזה כיף שאתם איתי זה באמת נותן חשק להמשיך למרות שכולם ישנים ואני רוצה גם
ממשיכים!
מאחדת שוב כמה ימי מעבר

יצאנו מילוסטון כדי להגיע לגליישר ומכוון שזאת דרך שזכורה לי מאוד משעממת חשבנו איך לשבור אותה.
נזכרתי ביריד מונטנה בגרייט פולס (שאנחנו פספסנו בסבב הראשון באזור) אז סגרתי שם 2 לילות (מזל…) ויצאנו לדרך..
עצירה ראשונה עשינו בבוזמן לוולמארט (אפשר להתוודות שאני אוהבת את וולמארט?) גם לישון שם היה נהדר.
שקיעה מדהימה,דשא והרים מולנו…
לא שמענו את הכביש המהיר כי האוזניים שלנו מכוונות לתדר ילדים בלבד (כנראה).
בבוקר נסענו למוזיאון הרוקי,הגדול שלנו חובב דינוזאורים והמקום היה מאוד מוצלח!
גם שלדים מרשימים גם תצוגה מעניינת, משחקיה שווה ונעימה באמת אין תלונות.
העברנו במקום משהו כמו 3 שעות ..
מכוון לא ידענו איפה נישן בערב פשוט התחלנו נסיעה צפונה לכיוון הלנה, עצרנו ליד נהר המיזורי כל אחר הצהריים מחצלת,דשא, מים ופשוט נחנו.
באמצע עשינו בדיקה לאוהל שהזמנו לקמפינג באגם אוהרה (עכשיו המחשבה עליו יותר מלחיצה אותי מאשר בבית
)האוהל תקין לפחות.
בסוף מצאנו קמפ פשוט ללא חיבורים אבל על הנהר - מספיק לנו.
להלנה תכננתי פארק טרמפולינות בבוקר ועוד סיבוב בעיר אבל בסוף נתקענו בגן שעשועים מעץ במשך שעתיים.
האמצעית דרדרה אמרקאית להוריד סנדלים ולשחק יחפה לעיני האמא שהייתה בהלם .
צחקתי בלב.
בצהריים נרדמו כרגיל וככה נסענו בשקט (אוהבים את הרגעים האלה!) עד גרייט פולס.
הדרך כמו רוב האזור פשוט עוצר נשימה..מצוקים מרשימים מעל נהר המיזורי ..הכל ירוק ואז צהוב ושוב ירוק והנהר מלווה אותנו כל הדרך..ורק בא לי לקנות פה חווה ולנוח .
הגענו בצהריים לקמפ שלנו (הפעם koa) זה באמת עולם אחר אבל לא הייתי בוחרת רק קמפים כאלה..לשלב זה תמיד איזון טוב.
בחרתי בו כי הגדול שלנו יכול לחיות במים ויש פה בריכה, רציתי לתת לכולם יומיים מנוחה לפני פארק גליישר (אהוב ליבי הנצחי חסר להם שלא יהנו ) .
אז רציתי.
4 שעות אחרי כבר היינו במיון..
נחזור להתחלה..הבריכה הייתה הסיבה העיקרית והילדים באמת לא ידעו את נפשם מרוב אושר
התגלשו,קפצו עברו לג׳קוזי וחזרה
התגלשנו יחד ולבד באמת היה כיף כיף לגמרי במקום בגל החום הזה ..
שיצאתי לרגע עם פיצי מהמים חשבתי לעצמי איך אין פה מציל..בכל זאת כמה מגלשות והמון ילדים חלק עולים מהכיוון הנגדי למגלשה
חלק מתגלשים עם אבוב ונתקעים באמצע וההורים לא על זה בואו נגיד את זה ככה.
מצד אחד אחריות אישית ומצד שני אני לא צריכה לפחד שילד יעוף על הילדים שלי ..
וקמפ שלוקח 80 דולר ללילה יכול להרשות לעצמו מציל.
ואז זה קרה- הבן שלי עמד בכוונה להתגלש והתעכב לרגע (אנחנו שם מתחת מסתכלים) והילד מאחוריו דחף אותו
מכוון שלא הספיק להתיישב הוא נפל בצורה רעה ופתח את הסנטר.
לפי העומק והאורך הימרתי על תפרים (בסוף נתנו לנו להחליט מזל..)
10 דק אחרי כבר היינו פה במיון לא בגלל הלחץ פשוט רצינו שידביקו לו את זה..
ואז עברו 3 שעות……ארוכות ארוכות
גם בקראוון עם שני הקטנים
וגם הגדול שכבר היה עייף עייף....... רק בעשר בלילה שחררו אותנו.
אבל מוטו הטיול הוא ״מחר יום חדש״ ואנחנו דבקים בו.
בוקר וכולם קמו מאוחר (אחרי שבע!!) זה לא קורה אצלנו ..אבל פיצי עם חום אז מסתדר
היום תכננתי להיות בבריכה רוב השעות החמות אבל הרופאה נתנה הוראה שלא, אז מה עושים היום?
הולכים לסטייט פארק פה בעיר -שוב נהר,מחצלת ודשא העיקר שכולם בטוב
הגדול כבר שכח את אתמול והתרכז בהאכלת דגים,האמצעית מחפשת אבנים בצורת ביצה והקטן קודח מחום
אמריקה.
אבל בלי ציניות - היה בוקר טוב
️הפארק יפה ומוצל הכל מטופח ונעים ממש היה נהדר.
בצהריים נרדמו כולם ביחד ולא בשלבים כמו שלפעמיים קורה והיו לנו שעתיים של שקט בהן לא עשינו כלום ואיזה כיף זה לא לעשות כלום לפעמיים.
אחר הצהריים נסענו ליריד ואמרנו לעצמנו איזה כיף יום בלי תקלות!
עשינו רוורס נכנסנו בענף עכשיו יש לנו אוורור אחורי..
אחרי רגע של באסה אמרנו לעצמנו אין מה לעשות נלך לוולמארט כשנחזור וכרגע נהנה- נכנסנו ליריד.
האמת חוויה אמריקאית לחלוטין..אותנטית ונהדרת!
הרגשתי כמו בסרט עם דוכני הבובות,מקלות או יותר נכון שקיות של צמר גפן מתוק והמתקנים הישנים והחצי מתפרקים ..
אני עליתי עם הקטנים להכל כי החצי לטענתו סובל מבחילות (גם ממכונית מתנגשות ״בסדר״ ).
ואפשר מילה על האוכל? אני מתגעגעת לאוכל! אמיתי..
חשבתי שנבשל יותר וככה נהיה עצמאיים אבל בפועל קונים המון…
כי עד שכולם נחים אני אעמיד סיר? גם ככה יש לסדר,לכבס ולחפש מרפאות (פיצי עדיין קודח) ונרות אקמול (כי פיצי מקיא תרופות….).
אז לסיכום מתגעגעת לאוכל ...
וזה כנראה עדכון אחרון לימים הקרובים
מחר נוסעים לגליישר ל-3 ימים וזכור לי שאין קליטה..
נסיים בבריאות איתנה לכל החבולים והקודחים



















-
@hofmanim מאחל לכם הרבה בריאות ! והמשך טיול מהנה ללא תקלות- ללא
וללא
תמונות יפות- הדגים בבריכה מזכירים לי את הכעבה במכה
-
הופמנית, מה זה!?!?!?!? סיפור מתח! מקווה שכולם הבריאו... בהצלחה בהמשך ותודה גדולה על התמונות והדיווחים!
-
איזה יופי , גם אני מקווה שכולם הבריאו , כל הכבוד למטיילים
-
משפחת הופמנים יקרה !!!
יושבת מהופנטת מול המסך וקוראת בשקיקה את הטיול שלכם ואת כותבת נהדר!!!
אם תחשבי טוב לא בטוח שתחזרו בעוד 20 שנים למקום הזה
אנו היינו כאן ב-1981 והקניון בילוסטון מול המפל נראה בדיוק כמו אז!!!
העולם גדול וינן מדינות כה רבות
אנחנו נסענו עם שתי בנותינו כשהיו בנות 5 ו-7 טיולי קמפינגים עם אוהל. הן מאד נהנו
אצלכם אופרציה קשה יותר!!!
הצילומים מעלפים של הביזון, הדוב ןהזאבים וכמובן גם היתר.
ממשיכה לשבת כעת בשקט ולשתות בצמא מה שתכתבי.
ריגשת אותי עם סגירת המעגל על הגבעה עם בנך .
המשך טיול מענג!!!
-
רחל היקרה תודה רבה!!! מהטיול שלך לקחנו ברבה לטיול שלנו בשוויץ שנה שעברה.. ואני מסכימה העולם מספיק מעניין..חולמת על אפריקה,אלסקה,צ׳ילה… אמריקה זה יחסית נוח

אנחנו בינתיים מבלים את הבוקר במיון שוב.. פיצי לא משתפר עדיין חום 39+ בנוסף התחיל להקיא… בקיצור לילה סיוטי עבר עלינו..
בינתיים זיהו שפעת ומחכים לצילום ריאות . בתקווה לצאת מפה מתישהו ולהתחיל נסיעה לגליישר….
-
מקסים :::
-
@Hofmanim אני שמחה שיכולתי להועיל לכם עם הטיול שלכם לשוויץ, חבל שאין לי איך להועיל לך לגבי מצבו של פיצי.
מקווה שמצבו ישתפר במהרה אולי עם מנת אנטיביוטיקה, אבל הרופאים יהיו יותר חכמים אחרי צילום הריאות.
יש לו נזלת או משתעל? כי ההקאה לדעתי אינה קשורה לדלקת ריאות אולי אכל משהו ולא ערב לו וסתם צירוף מקרים.
אבל אתם בידיים טובות ושרק ירגיש טוב במהרה - הלוואי אמן מתפללת עבורכם.
רחל לבון
-
רפואה שלמה לקטנצי'ק!! טוב שאתם באמריקה עכשיו לא באיזו מדינת עולם שלישי...
-
חזרתי! ואיזה תלאות עברנו ..ואיזה כיף לסכם אותן בדיעבד ולשים מאחורינו.
בקיצור לפיצי שלנו יש נגיף חבר של משפחת השפעת זיהו אותו במטוש מיוחד שמזהה 15 וירוסים
הוא גורם לבעיות נשימה, דלקת עיניים שעברנו וללא קשר יש גם דלקת אוזניים אבל לא דלקת ריאות (הידד)
לאחר יומיים עם אנטיביוטיקה אנחנו במקום אחר, הלילות שלנו במקום אחר והנה ממשיכים ..
באותו הערב של היריד לילה קשה עבר על כוחותינו
החום של פיצי התפתח לסשן הקאות ובכי בסבבים ובקושי ישנו כל הלילה..
לאחר התייעצות עם הביטוח ובמחשבה שאנחנו יוצאים שוב לאזורים בלי יותר מדי שירותי רפואה התייצבנו במיון.
אני אקצר ואסכם שהיינו שם 6 שעות.
יותר נכון החצי היה איתו ואני השתגעתי איתם בקראוון.. זה העונש שלי שלא למדתי לנהוג בו עד עכשיו .
בדיעבד חשבתי שיקח זמן אבל לא 6 שעות אחרת הייתי עושה איתם משהו ובאמצע לא הצלחתי לתקן.
מתישהו (כבר נאבדו לי השעות) החלטתי לחפש גן שעשועים ובאמת היה אחד מעבר לכביש…
אבל הם כבר היו עייפים וחסרי סבלנות ואני איתם.
לסיכום לפיצי יש סוג של שפעת + דלקת אוזניים ועיניים -כיף.
קיבלנו אנטיביוטיקה ובשעה שתיים יצאנו לדרך לכיוון גליישר.
אני הייתי במצב די נמוך, עייפה מהלילה לא לילה, מההמתנה שם, מההתעסקות באיך להעסיק אותם ובקיצור ללא כוחות.
החצי היה צריך לרומם את כולם אבל לא לזמן רב כי כולם התעלפו ונרדמו בדרך (יאייי) .
גוגל הראה שעתיים וחצי שזה עם קראוון לפחות 3 שעות וכבר ראיתי את המסלולון הראשון שלנו באגם Two medicin יורד לטמיון…
אבל באמת שלמרות הבאסה ההבנה שאין מה לעשות הייתה חזקה והמשכתי הלאה.
הנסיעה עברה מדהים! שקט שלהם ושיחות שלנו לתוך מרחבי הענק של מונטנה..
פעם קודמת לא באנו מהכיוון הזה והיה כיף לנהוג בדרך חדשה..
שדות על שדות ללא סוף, תחושה של שמיים שלא נגמרים והמון המון חוות ופרות ..
מצד אחד לא הנוף המרשים עם ההרים,עמקים והמים שנשפכים מכל עבר אבל היה בזה בו שקט ממש נוף להרגע- מה שהיינו צריכים.
מתישהו באמצע אחרי שכולם ישנו שעתיים הגענו ל״עיירה״ באמת לא סגורה איך לתאר כי בתחושה היו שם 4 בתים בערך..
על הכביש מונח שלט ״צהריים אכלת?״ בתרגום חופשי שלי..וואלה לא, לא אכלנו לא צהריים ולא בוקר אז עצרנו.
איזה כיף שעצרנו! מקום כזה מהסרטים,טעים וגם זול ממש…
עם טיפוסים שלא רואים בכל יום וגם היו סלחנים וחייכנים לשלושת פראי האדם שלנו שהתלהבו מראש של ביזון תלוי (בחילה) ומלכודת דובים על הרצפה….
בהמשך החלטתי שאני נוהגת! אני לא אתקע ולא אהיה תלויה אין סיבה שלא אסתדר ומה תגידו השד לא כזה נורא…
אמנם לא נהגתי בעיר אבל הצלחתי לתת לחצי מנוחה ועברתי את המחסום המנטלי.
ואז….הגענו לגליישר
וואי גליישר קשה לי לתאר מה הפארק הזה עבורי
גיליתי אותו מהפורום כאן כשענת ״אמא ישראלית״ טיילה שם לפני כמה שנים והתאהבה בו
זה היה הטריגר לטיול הראשון שלנו לאזור לפני 5 שנים ומאז הוא בליבי ובמחשבותי…
עם כל הכבוד לילוסטון הנפש והלב הם במצוקי הענק,ים העציםבכל עבר והאגמים של גליישר.
שהיינו זוג עשינו פה את המסלולים הארוכים של הפארק וזה באמת פארק שצריך ״ללכת אותו״ בשבילים העמוקים,בטיפוסים לקרחונים יש כאן ק״מ של טבע טהור זה גן עדן !!!
בחזרה למציאות, אנחנו עם קטנטנים אז היה ברור שלא יקרה פה שום מסלול רציני וגם עשינו את אותם מסלולים אז לא הרגשנו החמצה.
אבל הלב נשאר פה אז באנו לאסוף אותו..או לפחות להגיד שלום.
והנה עוד לא נכנסו בשערי הפארק וישר ראינו גריזלי! ככה בדקה מהכביש קלטנו מכונית בודדת ואת הגריזלי ממול!
הוא הלך והלך ולא הצלחנו לצלם כראוי אבל ראינו! והמורל באוטו..וואו ההפך הגמור מהבוקר! איזה כיף .. נפרדנו והמשכנו לאגם.
בהמשך הדרך פרות ועוד פרות שחורות ובצד עגלים וכל רגע עוצרת..מחכה..עוצרת..
והחצי :
״זה לא דוב תסעי………״
מתעצבנת קלות ואז!
דוב!!! שחור!!! רץ מהצד השני לתוך היער ועובר את הקראוון שלנו!
ואני צועקת דובבבבב דובבבב
וזה באמת היה בריצה אז אין אפילו זכר לתמונה…
תצטרכו להאמין
️איזה פתיחה מבטיחה לפארק האהוב הזה..שרק ימשיך ככה.
במקור הזמנתי סייט לקמפ בסנט מרי (50 דק מאיתנו) אבל ברגע של ספונטניות לא אופיינית שאלנו את הרנג׳ר אולי יש משהו פנוי?
והוא הצביע- זה האחרון ->
יש! איזה מזל !
כרגיל אנחנו בנוהל מחצלת,אגם וצחוק ילדים ..ערב שקט ונעים.
(פיצי ישן שעות בגלל החום) בתקווה לימים שקטים….
מחר ננסה לעשות את המסלול running eagle falls שהחמצנו היום.















-
אירועי הלילה כבר לא משנים אנחנו בסימן התקדמות (והכחשה חזקה) מישהו לא נזכיר שמות העיר אותנו בחמש בבוקר (אבל חזר לישון).
רוחות מלחמה בחוץ ואני כבר מנצלת את ההזדמנות להישאר ערה - אנשי בוקר וזריחות
️הזזנו את הקראוון מהקמפ לחניית האגם החצי חזר לישון ואני מכינה לעצמי קפה ומחכה..
האגם סוער,העצים זזים לכל עבר חשוך לי ונעים אני אוהבת זה

לאט לאט השמש עולה מאחורי הקראוון השמיים מתבהרים,האגם נרגע…
מרגיש בדיוק כמו הלילה והבוקר שלנו..
אנחנו ראשונים בחניה ובודדים מצטרפים אחרינו כבר שעה שאני עם עצמי על פגוש הקראוון (טקטיקת התחמקות מדובים כדי להרגיש "בטוחה")
מחכה ולא מחכה שיקומו..אוהבת את השקט, רק בקצוות היום יש לנו את הזמן הזה לעצמנו ואני נהנית ממנו.
כולם מתעוררים ליום בהיר אבל איזה רוחות!! הכל עף סביבנו.
האגם עדיין יפה יפה כמו גלויה ושקט גם בשמונה ותשע בבוקר זה החלק הפחות מתויר של גליישר והאמת שלא בצדק.
אנחנו גם פסחנו עליו בטיול הראשון אבל הוא פנינה אמיתית.
אוכלים א.בוקר מול האגם, הגדול רודף אחרי סנאי/בונה בית לסנאי/רוצה להאכיל סנאי…. (אסור).
האמצעית סובלת מהרוח
ופיצי שלנו עדיין חולה וישן.
אחרי 4 וחצי שעות הצלחנו להזיז את עצמנו מהאזור אבל החלטנו לא ללכת למסלול..לא רצינו להעיר אותו ולהעביר למנשא גם האמצעית לא זרמה וזהו המשכנו לכיוון סנט מרי.
הדרך ..נגמרו לי התיאורים אז אחזור על עצמי
עוצרת נשימה! עמקים,נהרות,מצוקים ו….דוב!!! עוד פעם! חוצה אותנו מצד הכביש לראש ההר
ושוב לא היינו מוכנים לצלם..אין פה הפקת לקחים בנושא..פעם הבאה מצלמה בהיכון.
עשינו סיבוב בסופר ובgenral srore הידועות ואיך אני אוהבת אותן ..נכנסת בכל פארק לכמה מהן (שיש בהן אותו דבר) וקונה מזכרות קיטשיות לעצמי.
משם המשכנו למני גליישר שם אנחנו ישנים הלילה ..
זה אולי המקום הכי יפה בפארק באמת, שמיים בהירים,אגם מנצנץ ושמש חזקה בשמיים..
נוהל מחצלת בפעולה וכולם מרוצים.
בפעם הקודמת עשינו פה את המסלול לקרחון גרינל ופספסתי את המלון המפורסם כי הייתי עייפה מדי להכנס (מוטיב חוזר) אז באתי לעשות השלמה עם פיצי
התיאורים של החצי היו די מדויקים..
מלון כבד באופן חיובי, כולו מעץ, ספות עור ואח ענק באמצע החלל
כל התקרה קורות קורות של עצים ומהחלונות? גן עדן….
מלון לפנסיה
️ הנה מצאתי סיבה לחזור.אחרי שלוש שעות התקדמנו לקמפ,ארוחת ערב,ריבים, צחוקים החיים עצמם.
פיצי שלנו באמצע היום החל להשתפר! לחייך..להסכים להיות לא במיטה או עלינו
התגעגענו.
מחר לא החלטנו מה לעשות..מניחה שנישאר חצי יום באזור ולאחר מכן נעבור לגליישר הקנדי!
יש התרגשות באוויר יעד חדש לחלוטין מקומות שלא ראינו…
הבריאות חוזרת אלינו כל השאר בונוס.
















-
כותבת מקסים והתיאורים מעלים זכרונות טריים מהחגים של שנה שעברה. מני גליישר אכן נקודה מדהימה……. ושוב שאפו על האתגר שלקחתם על עצמכם ואיך שאתם את מצליחים למצוא את רגעי השלווה והיופי בדרך
-
מדהימים שכמותכם!!!
-
כיף לקרוא, להיזכר וקצת לתכנן עוד חזרה לשם....כל הכבוד לכם על הכוחות!
-
הנופים עוצרי נשימה וגם החוויה. מקווה ממש שמעכשיו רק הפתעות נעימות. שמרו על עצמכם. מחכה ממש להמשך, את כותבת נפלא!
-
@hofmanim אתחיל הופמנית יקרה עם איחולים לבריאות טובה לפיצי שהחל להתאושש סוף כל סוף, כי הוא המפתח להמשך הטיול.
שנית שאפו על המראות המהיבים שצילמת והתמונות פשוט מעלפות.
אספר לך שכאשר אנו הגענו בשנת 1981 כשהיינו נשואיים טריים,
הגענו לאגם מדיסון. בכניסה לפארק הראנג'ר סיפר לנו כי לפני כמה ימים הייתה שם להקה גדולה של גריזלים.
הזהיר שאת כל דברי האוכל נארוז היטב ונרחיק מאיתנו ומהרכב.
אנו לנו באוהל וכל משב רוח קל כבר ראיתי לנגד עייני שזהו גריזלי בא אלינו.
מרוב פחד הטלתי מיימי כל הלילה ל"שירותים המאולתרים שלנו" עד שהמיכל התמלא ונאלצתי להעיר את בעלי היקר
שילך לרוקן כי הוא האמיץ ואני פחדתי לצאת מהאוהל.
בחוץ לא חיכה לנו אף גריזלי ואף לא דוב אחד לרפואה.
נהנית מאד מסיפוריך ומחכה להמשך.
-
לגמרי מזדהה איתך! ואתם עוד הייתם באוהל...הגדול שלנו מתחנן לישון יותר באוהל מהרגע שקיבלנו את החדש שלנו בוולמארט.
הוא לא מבין שהאוהל הוזמן רק בשביל הקמפינג באגם אוהרה ....אני מאוד אוהבת את הקראוון כבר מפנטזת על גדול יותר בטיול נוסף.
אני פותחת בתקווה שהמצב בארץ ירגע מקווה שכולם בטוב ובני משפחותיכם במקום בטוח.
קיפלתי עכשיו 5 מכונות כביסה מול הקלטה של אולפן שישי (קשה להתנתק לגמרי..).
ממשיכה מהיום אחרון שלנו בגליישר
פתחנו את הבוקר בסימן שאלה מה עושים היום…
הסתכלנו קצת על המסלולים ולא תפס אותנו משהו ספציפי ואז החלטנו הולכים לקרחון גרינל!
יותר נכון לאיפה שנגיע איתם (ספוילר לא הרבה
).מרוב אגמים שכחנו איזה יפה ביער…
יש משהו קסום בללכת באמצע היער ולהיות מוקף בעצים ועצים ...
נוהל דובים (ולא מחצלת) נכנס לפעולה וצעקנו כל הדרך…האמת היא שהילדים שלנו יודעים לעשות מספיק רעש גם באופן טבעי והיינו בכל זאת "קבוצה" של 5 אז פחות חששתי לעומת הפעם הראשונה באזור.
הצלחנו לעבור את אגם swiftcurrent בהצלחה, אמרנו שלום למלון המושלם מהצד השני ובאופטימיות תמימה המשכנו הלאה..
2 דק לאחר מכן ...........
אמא ידיים
אבא קשה לי
ועוד פנינים מהאמצעית שלנו..
שוב בחכמת הדיעבד יכולתי להביא עוד מנשא יש לנו 2 בקראוון , אחד טיולים רציני שהיא יכולה בכיף לשבת בו ואחר פשוט שפיצי נכנס בו..
הצלחנו למשוך עוד קצת ביער ובאגם השני (jusefin ) רגע לפני תחילת העלייה הוכנענו.
לפחות הכניעו אותנו ב״חוף״ מקסים !!! והיינו לבד לבד….עדיין בנוהל דובים ולא מחצלת (כי שכחנו את המחצלת טיולים) אבל איך נהננו! הגדול המשיך לבנות בתים לכל הסנאים באזור מעצים,זרדים ואצטרובלים שהוא מוצא בדרך..
האמצעית ממשיכה לאתגר בחיפושי אבנים (עברנו לחפש אבנים בצורת לב) כשההגדרה לצורת לב מאוד נמתחה…
ופיצי שלנו מתוק כזה ורק רוצה לאכול אבנים שזה שיפור מדהים מלא לאכול כלום בכלל .
שמש בשמיים ואפשר להרדם….
האמת קצת היינו שאננים בכל זאת פעילות דובים באזור
שכבנו שם לבד,עצמנו עיניים ואם באמת היינו לבד היינו נרדמים אני והחצי.
שעתיים פלוס לאחר מכן גירדנו את עצמנו חזרה ..
פרידה מופלאה לפארק האהוב אהוב הזה!!! לא מאמינה שנפרדים..
היה קצר מדי אבל יש הטוענים שבקנדה יפים ממך אז אנחנו בדרך לשם….
הדרך לקנדה עברה במהירות! ולאחר התקף לב קצר בו האפילקציה לנכנסים הודיעה שהגדול שלנו מעל 5 חייב חיסון קורונה...
(מה?!?) אני יסודית זה לא קורה לי טעויות כאלה..
אבל האפליקציה שחייבים לקבל ממנה ברקוד כדי להכנס לקנדה לא נתנה אופציה כזו! הילד חייב חיסון.
חשבתי אולי שינו משהו? פספסתי משהו בחודשיים האחרונים?
בחשש כבד נסענו למעבר גבול בו הפקיד לא הרגיע וברגע שהחצי אמר שהגדול לא מחוסן הוא סגר את החלון להתייעצות.
אמרו לנו לעצור בצד ולחכות…...........
בסוף הכל היה בסדר! האפליקציה פשוט הטעתה אותנו.
אגב מאוד הפתיע שהם אפילו לא ביקשו לראות את הילדים שישנו בפנים…לקחו דרכונים וזהו יכלו להיות עוד 10 איש בפנים.. קנדה.
הדרך לwaterton lake יפה יפה….דומה לצד האמריקאי רק ירוק יותר באופן מפתיע..
הגענו לקמפ שהרגיש עירוני ביותר אבל הכפר עצמו…התאהבנו
יש דברים שקשה להסביר..פשוט קסם של מקום! בתי הקפה,הבקתות, הרחובות המטופחים והחנויות הסתובבנו עם חיוך על הפנים..
וכל היופי הזה בתפאורה של אגם ענק ..מתי עוברים?!
הילדים מצאו את שאהבה נפשם באחד החופים בו זרוקים בולי עץ שנסחפו לחוף (מישהו פה יאהב את חופי אולימפיק…) ונזרקו למשחקי דמיון,מחבואים ועוד…
פייר התמוגגתי
בשיטוט שלנו פגשנו פה זוג ישראלי בסוף שנות ה-60 (לראשונה שומעים עברית בטיול! ) הם בקנדה כבר 60 יום מטיילים באוהל וסיימו עכשיו מסלול של 16 קמ! השראה..הלוואי עלינו בעתיד.
יש מקומות שאין להם הילה מסוימת, שלא שמעת עליהם בלי סוף מאנשים ועדיין משאירים בך חותם ככה מרגישה הערב.
מחר מתכוונים לעשות את מסלול Red Rock Canyon
ממש חבל לי שלא הזמנו פה עוד לילה..
אז סיכמתי עם עצמי לחזור



















-
מאחדת ומקצרת את היומיים האחרונים (אנחנו שוב פחות בטוב).
יום נסיעות ארוך עבר עלינו אבל הגענו לקלגרי סוף סוף!
הבוקר התחיל מוקדם כרגיל כי קראתי שבred rook אין חניה אחרי 9 בבוקר
וגם לא היינו סגורים אם הדרך עבירה בקראוון (הדעות היו חלוקות בפורומים) מסכמת שעם 25 פיט ונהג לא מנוסה כמו החצי לא הייתה בכלל בעיה ולמעלה יש גם חניית אוטובוסים אז…
גם החניה לא נתפסה אפילו שסיימנו באזור בשעה 10:00 פלוס, אולי הכוונה לעידן טרום קורונה?
בכלל באופן כללי כמעט בכל מקום ריק ולא מורגשת תנועת תיירים כמעט.
הלוואי וימשיך ככה בבאנף וג׳אספר...
הגענו סביבות 7 וחצי והיה קררר
לא שזה הפריע לגדול שלנו לקפץ שם במים וליפול פעמיים לגמרי (ולהתעקש להחליף בגדים לשווא).
מקום מקסים ויפה מאוד זה לא מפתיע כבר התרגלנו (בקטע טוב) קשה לטעות פה, כל מקום הוא פנינה.
לקראת עשר התחלנו להתקפל כולם התעייפו מספיק כדי להרדם בנסיעה

עצרנו בחוות שקראתי עליה ממש פה בפורום Bar U Ranch
החווה מדהימה! לא פחות מזה..סוג של מוזיאון פתוח- המבנים מפוזרים לאורך ורוחב כל המשק בצורה פוטוגנית ומעוררת קנאה.
בפנים רמת הפירוט והשימור ממש יוצאת דופן כרכראות, בתי העור, הכנת הפרסות והחווה עצמה עם הסוסים …נהדר.
בסיום הסיור עושים סיבוב בכרכרה עם הסוסים הענקיים האלה (Percheron)
הקטנים וגם אנחנו נהננו כל כך וזה היה ממש שונה מהדברים שעשינו עד עכשיו.
חוויה ואני ממליצה ממש ממש!
הגענו לקלגרי לפארק North Glenmore Park לפרוק קצת אנרגיות שהצטברו בנסיעה הארוכה הזאת..
מרגישה שחוזרת על עצמי אבל באמת מה זה?
הכל יפה פה איך מתרגלים..
כביכול פארק עירוני פשוט ״רק״ על אגם מדהים עם טיילת משגעת! וכסאות קנדים אדומים פרוסים בכל מקום..
גם בגן שעשועים ניכרת הרמה זה לא רק מקום משחק יש גם תוכן ,אם זה בהסברים על חיות הבר או כל מני מוצגים..נשאר רק לקנא.
יום למחרת היינו בגן החיות של קלגרי
באופן מפתיע הוא לא היה יוצא מגדר הרגיל וגני החיות שלנו לא נופלים ממנו.
אבל כן ניכרת יותר השקעה בחיות עצמן ברמת גודל הכלוב האוורור ועוד..
שכחתי כמה מעייפים יצים בגן חיות באמת יצאנו סחוטיםםם וכמה הלכנו.. נראה אותם מצייצים בטיול שתכננתי לאגם אוהרה.
(בדיעבד הייתי מורידה את הגן חיות).
עכשיו ערב..פיצי שלנו לאחר יום טוב אחד חזר לסורו
הוא ברע ממש ולפי המכתב שחרור האחרון התייצבנו שוב במיון..לפחות יש פה בית חולים של ילדים בלבד והרמה הרבה יותר גבוהה מבגרייט פולס.
מחר אמורים להגיע לבאנף..
אמורים ..



















-
מקווה שבבוקר תהיו בטוב
אם זה יכול להיות רלוונטי לפני שממשיכים לבאנף
לקחת תמונה פנורמית יפיפיה של קלגארי מנקודת תצפית שברחוב הקשת-crescent road viewpoint
זה המיקום בגוגל- https://goo.gl/maps/Ukr4g1972VKCPi468 יש גם דק מעץ להליכה קלה
וזה מה שרואה הסייר של גוגל מהנקודה - דאון טאון קלגארי על כף היד
מוני