שלכת מדברית ביוטה ואריזונה - אוקטובר 22
-
שלום חברים, התגעגעתי…
רוצה לשתף בטיול חדש שהסתיים לא מזמן
והפעם טסנו להגשמת חלום נוסף
הפארקים הלאומיים של יוטה ואריזונה
הביקור המשפחתי שוב קרם עור וגידים ויחד איתו התלבטנו לאיזה יעד ניסע לטיול הזוגי שלנו לפני הביקור המשפחתי
כיוון שהתאריך נקבע לחודש אוקטובר, החודש הסתויי האהוב עלי, האדום המדברי ביוטה ״קרא״ לי, וגם צריך לבדוק איך נראית שלכת מדברית, אז הוחלט שהפעם זה יהיה הפארקים של דרום מערב ארה״ב
(כמו תמיד, ברגע שנלקחה ההחלטה, נרכשו כרטיסי טיסה בהתאם ( נחיתה בלאס וגאס
נבנה מסלול ל-10 ימים שבעקבותיו נבחרו מקומות הלינה
היו מקומות שמאוד רציתי לבקר בהם ולכן גם היו הרבה שעות נסיעה, אך יחד עם זאת נבחרו כבישים נופיים שהיו תענוג לעיניים ונחת למצלמה
אוקטובר 12 - היום הראשון
טיסה ב01:00 ישירות לאל-איי עם אל-על
באנו מוכנים נפשית לעומסים כי בכל זאת חוה״מ סוכות, אך הפתעה… לא היו הרבה אנשים ותוך זמן קצר כבר היינו בדיוטי פרי
הטיסה ממריאה בזמן , עברה ללא כל הפרעות, נחיתה ב-5:30 ב6:00 כבר באימיגריישן וב6:30 כבר היינו בגייט לטיסת המשך ללאס ווגאס, מהירות כזו לא חווינו מעולם
כייף
.תוך כדי המתנה מקבלים הודעה שהטיסה נדחית בשעה
מכאן לשם, נחתנו בווגאס ב12:00, תור ארוך משתרך לשאטל המעביר לאזור השכרת הרכב
הבונוס שקיבלנו היה שאף אחד לא היה בתור בדלפק של אלאמו. עשיתי עוד בבית צ׳ק אין לרכב- שרות חדש . וזה הוכיח את עצמו, לא עמדתי מול פקיד שממלא טפסים על טפסים ומנסה למכור לי עוד ביטוחים
תוך דקה הפנו אותנו לחניית הרכבים, ציינו לאיזה אזור להגיע ואפשרו לנו לבחור ממה שיש במתחם עפ״י הקבוצה ששילמנו עליה
בחרנו יונדאי טוסון , דגם שלא מוכר בארץ , רכב מעולה
המפתחות בפנים ויאללה-ביי
נוסעים לוולמארט שמצאתי ליד השדה, מצטיידים בכל מיני דברים טובים וגם צידנית קרחונית מתקפלת , שיחוק של קניה, ושמנו פעמינו לכיוון ספרינגדייל.
עד שסיימנו עם כל הענייניים הללו יצאנו מווגאס בסביבות השעה 15:00 שעת עומס, פקוק מאוד, נוסעים באיטיות ורואים את בתי המלון המפורסמים שעל הסטריפ מכביש המקביל לו שמספרו 15.
נסיעה של בערך 3 שעות עפ״י גוגל מאפס.
סוף סוף עוברים את העומסים של פאתי ווגאס ויוצאים אל המדבר הנפלא. מרחבים של יופי , על הפרצוף של שנינו מרוח חיוך מאוזן לאוזן ואנחנו מאושרים.
בהמשך הדרך עבודות בכביש, התנועה נעצרת לזמן ממושך , הסבלנות הולכת ומתמעטת , חיכיתי כל כך לראות איך הנוף משתנה מול עינינו כשנתקרב לזאיון פארק.
אנחנו מגיעים לספרינגדייל בשעה 21:00 בחשיכה מוחלטת. לא הכי כייף לנהוג בעלטה באזור לא מוכר בדרך הררית, או אפילו לא יודעת מה עברנו מרוב מתח בכביש ורצון כבר להגיע.
העיניים טרוטות מחוסר שינה, בכל זאת אחרי טיסה ארוכה. אבל הגענו למלון שלנו, האזור הקרוב נראה מבטיח ומחכים לראות את הנוף מסביב מחר בבוקר.
-
היי שרה,
הגעתי ממש בזמן לסיפור שלך בעקבות סיפור הטיול של עודד, לאחר שלא ביקרתי כאן במשך זמן רב.
אז גם לנו יש תכנית לממש (סוף סוף) לאחר שהטיול שלנו לדרום מערב ארה"ב ,שהיה אמור להתממש בסוף ספטמבר 20' , בוטל.
כרגע המועד החדש הוא בסוף אפריל- עונה אחרת עם גוונים שונים....
אנחנו עתידים לטוס לווגאס דרך ניו יורק, בתקווה ששלוש וחצי שעות יספיקו להליך ההגירה.
אילו ידעתי שהליך ההגירה בלוס אנג'לס קצר, הייתי בוחרת לטוס כמוכם, אבל זה נותן לי כבר מוטיבציה לגבי טיול נוסף בצפון מערב, שאני רוצה לממש.
התכנון שלי כעת הוא למשך שבועיים, אך במסלול הפוך משלכם. אלווה את הדיווח שלך בעניין רב.
נילי
-
3.5 שעות עצירה בניו יורק די והותר, הסירי דאגות מלבך
מתי תהיו בוגאס ? אנחנו נהיה שם בחודש אפריל
-
היי נילי וראובן כייף לשניכם שבאפריל אתם שם. רק חזרתי וכבר רוצה שוב… נילי, בקשר להגירה בלוס אנג׳לס, רק בפוקס זה היה כזה מהיר. בדצמבר האחרון היינו גם וזה לקח שעה וחצי . אז זה בסדר גם בניו-יורק . אני בחרתי לטוס ככה כי הטיסה לווגאס מאל-איי היתה ממש קצרה. כ-45 דקות וזה התאים לי יותר. לא יודעת, העולם מתכווץ כנראה, פעם זה לקח שעה ועכשיו 45 דקות. פעם טסנו לאל-איי ישיר זה לקח כמעט 15 שעות והפעם 13.5 שעות. כנראה שינוי בנתיב הטיסה.
-
איך אני מעלה תמונות? נעלמה לי האפשרות הזו
-
אנחנו יוצאים לדרך ב-26.4, אבל נגיע לווגאס רק במאי.
שיניתי את מסלול הטיול ,שעזרת לי לתכנן ב-2019, והפעם נסתפק במסלול מעגלי מוגאס לוגאס.
מקווה מאוד שנעבור את ההגירה בקלות.
טסים עם אל על לניו יורק לשדה התעופה קנדי.בטיסה שעוזבת את ישראל ב-1:00.
לאחר שהתאכזבתי מאוד מביטול הטיול ההוא, מביטול כנס בצפון איטליה, ומביטול טיול באיים האזוריים, אני רק מקווה שלא נתאכזב שוב.
נילי
-
חבל, אנחנו חוזרים ארצה ב-20/4, אז ניפגש בטיול אחר, שבת שלום !
-
אני לא מצליחה להעלות תמונות ולהתקדם אז למי שמעוניין אני באמצע כתיבת בלוג לטיול הזה, כשאסיים אעלה אותו כאן.
-
-
היי מוני ניסיתי באייפון/אייפד וגם נייח אולי אני מפספסת משהו התחלתי טיוטת בלוג ושם זה פשוט רץ
-
רגע.. ניסיתי במחשב נייד לא נייח אולי זאת הבעיה ?
-
המלון בספרינגדייל
13 באוקטובר - היום השני
מתעוררים יחסית מוקדם, מיד פותחת את חלון המרפסת לראות את הנוף שמסביב, והנה ההרים המרהיבים האלה שכל כך רציתי לראות אתמול.
העיירה ספרינגדייל
בתוכנית להבוקר להיכנס לפארק למסלול הליכה לצידי נהר הוירג׳ן וגם לדגום הליכה בתוכו.
אנחנו מייעדים לזאיון פארק לילה אחד ועל כן עושים צ׳ק אאוט כבר מוקדם בבוקר אך ניתנת לנו האפשרות להשאיר את הרכב בחניית המלון לכל היום. אז אנחנו לא צריכים לכל היום אבל עד שעת הצהריים זה מעולה .
ליד המלון יש שאטל כל רבע שעה שמסיע למרכז המבקרים, 10 דקות נסיעה. שם אנחנו שוכרים נעליים וגרביים אטומות למים וגם מקל הליכה כי הכוונה לעשות את מסלול The Zion Narrows Riverside Walk , דמי ההשכרה הם במחיר מופקע לדעתי (32 $) לאדם במיוחד שהם לא עושים את העבודה לשמה הם מיועדים.
עוברים לתחנת השאטל של הפארק, בתחנה מעט אנשים, בכל זאת 7:30 בבוקר, די מוקדם וקר.
אנחנו נוסעים עד לתחנה מספר 9 שזו התחנה האחרונה שם מתחיל המסלול המיועד. בדרך אפשר לראות את יופיו של הפארק. השאטל עוצר בכל התחנות שבדרך ומוריד מטיילים שעושים מן הסתם מסלולי הליכה אחרים.
הנוף הנשקף מהשאטל
הרים בזאיון פארק
אנחנו מתחילים את קטע ההליכה לפני הירידה למים בשביל מסודר בערך 1.5 ק״מ לכל כיוון
המסלול המסודר לאורך נהר הוירג׳ן
כנ״ל
הנוף בצידי הדרך
סוף השביל הסלול ומכאן הליכה במים
אחרי כקילומטר וחצי יש ירידה לתוך הנהר, המים רדודים, אנחנו כזכור מצויידים בנעלים וגרביים אטומות למים, צעד ראשון בתוך המים ו… בלופ בלופ בלופ הנעליים והגרביים גומעות בשקיקה את מי הנהר ורגלינו ״שוחות״ בחדווה בתוך הנעליים והנה שחו להם 64$ על כלום ושום דבר בתוך הנהר.
אבל מקבלים זאת בגיחוך ובדיחות הדעת ונהנים מהאווירה. המים קרים אבל פחות קרים ממה שציפינו . קיפלנו את המכנסיים כך שנרטב מה שפחות. הלכנו פנימה במעלה הנהר כ1.5 ק״מ והחלטנו לחזור. נזהרנו מאוד עם מכשירי הסלולר והמצלמות חששנו להחליק או חלילה שהטלפון יחליק למים ועמדנו בגבורה כל זמן ההליכה, צילמנו מלא תמונות מהחוויה הנפלאה והמומלצת הזו.
נהר הוירגן
לקראת הצהריים אנחנו חוזרים חזרה עם השאטל למרכז המבקרים. כבר רואים עומס של מבקרים הנכנסים לפארק . מחזירים את הנעליים והגרביים המופלאות למרכז להשכרת ציוד ולוקחים את השאטל חזרה לעיירה ומגיעים לרכב המחכה לנו בחניה של המלון.
עכשיו עוזבים את הפארק ונוסעים לכיוון ברייס קניון.
עוצרים בעמדת הכניסה לפארק ורוכשים את הכרטיס השנתי בסך 80$ שכדאי בכניסה ל-3 פארקים ומעלה.
בבוקר נכנסנו עם השאטל ולכן הוא לא עוצר בעמדת התשלום ובמרכז המבקרים כשרצינו לרכוש את הכרטיס אמרו שאפשר בצהריים כשנסיים את ההליכה. אז יש כרטיס שנתי ואנחנו נוסעים על כביש מס׳9 לכיוון מנהרת כרמל.
מנהרת כרמל
מנהרת כרמל
בהמשך המנהרה ישנם פתחי אויר ואור, כי מי שקלסטרופוב זו חוויה קצת קשה ( עלינו זה עבר בסדר, אורך המנהרה 1.8 ק״מ).
ניסיתי קצת להעביר את החוויה אבל יצא מטושטש
אחרי שהמנהרה מסתיימת בצד ימין ישנה חניה קטנה למסלול הליכה שתכננתי שנעשה Canyon Overlook
אנחנו מגיעים והחניה חסומה, אז מוצאים חניה בצידי הכביש ליד עוד מכוניות ויורדים מהרכב אך מסתבר שהמסלול סגור. איזה אכזבה . כל כך רציתי לעשות את המסלול היפה שבסופו ישנה תצפית מאוד יפה ( עפ״י התמונות שראיתי) על זאיון פארק
זו תמונה מהרשת, לא תמונה שלי!!!
מאוכזבים קצת אבל אין ברירה וממשיכים בדרכינו.
בהמשך הדרך ישנה מנהרה נוספת קטנה יותר ואחריה הנוף פשוט נפלא, סלעים ייחודיים לאזור ולאט לאט הנוף משתנה והופך לאחר לגמרי. אזור כפרי, שלכת מבצבצת לאורך הדרך, עולים על כביש 89 ולאחר מכן לכביש הנופי הנפלא שמספרו 12 שילווה אותנו גם מחר.
המנהרה השניה
מראות יפים
הנוף בדרך
…
…
כאן כבר שלכת צבעונית יותר כי בזאיון לא ממש ראינו
קצת צבעוניות
מגיעים לכביש מספר 12 ודי מהר מתגלה הנוף הייחודי לברייס קניון אבל עדיין לא השוס שאליו אנחנו מצפים
הצריחים היפייפים המאפיינים את קניון ברייס
ממש שער כניסה טבעי לפארק
כניסה לגן עדן
כמה חיכיתי כבר
מגיעים לברייס בסביבות 16:00 קצת מוקדם ממה שתוכנן כי לא הלכנו את המסלול שרצינו ביציאה מזאיון. אז החלטנו לעבור בין התצפיות של הפארק.
עברנו בין כל תצפיות הפארק, כל תצפית עם היחודיות שלה, כולן יפות ומשקיפות על הפארק. טיילנו בשביל בינהן לחלקן צריך להגיע עם הרכב, לאט לאט השמש ירדה והשקיעה החלה לצבוע את הפארק בצבעי קסם נפלאים . הערב ירד ונסענו למקום הלינה המיועד ללילה אחד בלבד.
שלכת בברייס קניון
...
Paria view
...
Paria point
Bryce point
Bryce point
והשקיעה המרהיבה כבר כאן
Inspiration point
תצפית אינספיריישן
הערב ירד, ואנחנו בדרך למלון שלנו, בדרך חיות הבר יוצאות החוצה לארוחת ערב, כמה יפה…
איילים בארוחת ערב
עוד תמונת שקיעה מיני רבות שאהבתי מאוד
אנחנו מסכמים יום מוצלח ביותר.
14 באוקטובר - היום השלישי
אנחנו עדיין בג׳ט לג ומתעוררים מוקדם ב7:30בבוקר יוצאים מהחדר לארוחת בוקר ולאחר ארוחה טובה נכנסים שוב לפארק, הבוקר אנחנו רוצים לעשות את המסלול המשולב בתחתית הקניון - נבאחו לופ וגני הנסיכה. יוצאים להליכה ב8:20 , קר מאוד, מתחילים את ההליכה עם מעיל וכובע וגם כפפות ולאט לאט עם התקדמות הצעידה מתקלפים מהבגדים. השמים נקיים לחלוטין . השמש העולה מהמזרח צובעת את צריחי הזקיפים בקניון בצבע כתום זוהר והמראה מרהיב ומרנין. מתחילים את המסלול מנקודת Sunset Point ומסיימים ב-Sunrise Point
בתחילת המסלול
תצורות יפות כל הדרך למטה
הירידה התלולה מטה
כמעט מגיעים לתחתית
זהו, אנחנו בתחתית הקניון
מעברים בסלע
עוד מעבר יפה
בדרך חזרה מתחילים לעלות שוב
אנחנו מסיימים את המסלול הנפלא הזה בסביבות 11:00 ויוצאים לדרך, אנחנו עוזבים את ברייס קניון והיעד העיירה מואב, יש לנו היום נסיעה ארוכה מאוד מאוד ומתחילים בכביש 12 הנופי המרהיב והמיוחד בעל הנופים הרבים.
כשאני מנסה לעדכן את גוגל מפס לנסוע דרך כביש 12 הוא תמיד מנסה להוביל אותי דרך כביש מהיר בדרך הקצרה ביותר, אנחנו ככה רבים בינינו כמה דקות עד שאני מחליטה להגדיר את האפליקציה לנסוע בדרכים לא מהירות והכל מסתדר. אבל רק לבינתיים כי זה יגרום לנו לצרות בהמשך….
רק חולפים ליד, אין זמן הפעם לבדוק את המקום
כיוון שהיום נסיעה ארוכה מאוד עד למואב וגוגל מראה לנו 5 שעות נסיעה מכאן זה אומר להוסיף עוד איזה 10-15 אחוז זמן ועוד בלי להיכנס לאיזה מקום נוסף. אז עושים חישוב מהיר מה נוריד הפעם מהתוכנית ונשאיר לביקור אחר.
אנחנו ממשיכים בנסיעה …
בית קפה עם נוף נפלא
איזה כייף להם שם-לקנא
לוקחים נשנוש וקפה לדרך וממשיכים. הנופים כל הזמן משתנים לנגד עיניינו.
צבע הסלעים כאן כבר שונה
מרחוק רואים גבעות צהובות, אהה סוף סוף שלכת כלבבי , הדרך לשם נראית קצרה אך לא, היא ארוכה מאוד . לאט לאט הצהוב הזה מתקרב אלינו ואני רוצה להיבלע בתוך השלכת הזו , כמה נפלא הצהוב הזוהר הזה.
גבעות צהובות
…
…
…
…
ואני לא עומדת בזה ומבקשת יפה לעצור בצד כי חייב חייב לצלם גם לא תוך כדי נסיעה
קצת אדום בתוך הצהוב הזוהר הזה
שם ברקע הנוף שאנחנו נעבור דרכו בהמשך
איזה סתיו זה 
מגיעים לעיירה Torry מנצלים הזדמנות למלא דלק ופונים שמאלה לכביש מס׳24 .
הנופים הם הנופים שראינו מקודם מרחוק
…
בהמשך סוטים לכיוון פארק הגובלינים. בדרך, נוף ירח וצחיח
…
בדרך לגובלינים
כביש ישר ישר, אנחנו לבד על הכביש הזה. פעם ב-10 דקות חולפת מכונית, קליטה כמובן שאין. מנווטים אוף ליין עם גוגל מפס. אבוי למי שנתקע כאן, קצת מלחיץ
פניה שמאלה ושוב שמאלה באמצע השום כלום, לפתע רואים חניון קראוונים Thanks God קצת חיים . ומגיעים לנקודת הכניסה לפארק - 25$ כניסה לפארק מדינתי זה.
…
נסיעה של 5 דקות ומגיעים לחניון הגובלינים, מראה מוזר ומיוחד, הטבע משחק כאן בכל הקלפים.
3 האחיות מקבלות את פנינו
ועוד כמה בני דודים
פטריות אבן
🫣 אוי, זה מזכיר לי משהו
אחרי שטיילנו בין הפטריות, טיפסנו עליהן צילמנו אותן ואחד את השניה אנחנו יוצאים לדרך , השעה כבר אחרי 17:00 השמש שוקעת בימים אלה ב18:45, אני קצת נלחצת מהזמנים. גוגל מפס מראה בערך שעה וחצי נסיעה , צריך להוסיף עוד קצת בזמנים וזה אומר להגיע בחשיכה , כבר התנסינו כאן ביום הראשון וזה לא כזה כייף.
בקיצור, נוסעים חזרה כמו שנכנסנו וכשמגיעים לצומת הראשונה בה פנינו שמאלה אני מצפה לפנות עכשיו ימינה בחזרה לכביש מס׳ 24 בדרך בה הגענו ואני רואה שגוגל מפנה אותנו שמאלה. זה לא מסתדר לי ואני כבר מתחילה לחשוב שאולי אני טועה פה .
בודקת שוב, השעה הולכת ומתקדמת , השמש נוטה למערב צבעי השמים מתחילים להשתנות מעט, ומחליטים לא להתחכם עם תוכנת הניווט. פשוט ניסע עפ״י גוגל . צריכים להתמזג עם כביש I70. בקיצור נוסעים שמאלה לפי גוגל , לא נוח לי עם זה אבל איזה ברירה יש לי, לחזור אחורה ? ואולי אני טועה !!!!!!
ממשיכים בנסיעה והאפליקציה מתריעה שעוד כך וכך ק״מ פניה ימינה , זה הגיוני כי זה הכיוון של I70 , הנה מגיעים לפניה וזו בכלל דרך עפר , אמאל’ה , אין מצב להכנס לדרך עפר בשעה כזו, ואין נפש חיה בסביבה , מזל שמילאנו טנק דלק מלא בTorry . אני כבר חושבת איך אנחנו מעבירים את הלילה באוטו, מים יש, אוכל יש, ביגוד חם יש. לא נמות!!!
אני אומרת לו, תקשיב משהו כאן לא הגיוני, ולא מבינה למה זה קורה . עד עכשיו הניווט היה מעולה. בקיצור החלטנו להמשיך בכביש כי האפליקציה אמורה להתאפס על הדרך כשנתרחק מהפניה לדרך האפר. אחרי מספר דקות כפי שצפינו האפליקציה מתאפסת ומראה לנו שמספר ק״מ קדימה יש פניה ימינה והתמזגות לI70 . בכביש שיוביל אותנו בבטחה למואב.
נו, וזה לא נגמר בזה….
באמת עלינו על ה-70 עוברים בדרך באיזה עיירה קטנטנה נדמה לי ״גרין ריבר״ ושוב גוגל מפנה אותנו לדרך עפר. אז מה ניהיה ??????? כבר אוטוטו חושך אני כבר ממש מודאגת כי האפליקציה מורידה אותנו מהכביש כל הזמן.
אנחנו עוצרים בצד ואז האסימון נופל……
הגדרתי את האפליקציה בתחילת היום לנסוע בדרכים צדדיות כדי שנוכל לנווט על כביש 12.
בבוקר נאבקתי עם האפליקציה כשהתעקשתי על ה-12 ועכשיו היא ״התנקמה״ בי . שיחקה לנו בראש.
מיד משנה שוב את ההגדרה , והצבע חוזר ללחיים שלנו. גוגל לוקח אותנו היישר למואב בדרך שאותה למדתי והכרתי תוך כדי ההכנה לטיול. ראינו את השקיעה בדרך והגענו למואב כבר בחושך.
אנחנו מנווטים למלון שלנו, הוא על הכביש הראשי במואב, בצד הנגדי לנסיעה.
צריך לפנות שמאלה ואנחנו מפספסים את הפניה אז מתקדמים לרחוב הבא ועומדים ברמזור לפנות שמאלה כדי לחזור. הרמזור אדום ואנחנו בעצירה, האור מתחלף לירוק ונכנסים לצומת אך………. אוי לנו ושוכחים את חוקי התנועה האמריקאיים שגם אם יש אור ירוק שמאלה אז הרכבים ממול יכולים להמשיך בנסיעה ועלינו לתת להם את זכות הקדימה .
חוסר תשומת לב וצרחת אימים שבקעה מפי ועוד שניה לא היה מי שמספר את הסיפור שלנו.
המכונית חלפה, אנחנו פנינו שמאלה, עצרנו בצד והסתכלנו אחד על השניה. וזהו, אין מילים.
קיבלנו את המפתחות לחדר בו נשהה ב3 הלילות הקרובים.
15 באוקטובר - היום הרביעי
כל כך חיכיתי להגיע לחבל ארץ רחוק זה. אמנם זה הצריך נסיעה ארוכה מאוד ולמרות שהטיול שלנו תוכנן רק ל-10 ימים, לא רציתי לוותר על האזור היפה הזה עם הפארקים המרהיבים מסביב . אז הנה אנחנו כאן וייעדתי לכאן 3 לילות ושני ימי טיול מלאים.
אז היום הראשון יועד כולו לארצ׳רס .
ב8:00 יוצאים כבר לדרך נוסעים צפונה על כביש 191 כ-10 דקות נסיעה עד לכניסה לפארק.
בכניסה יש קצת עומס של מכוניות אבל בתוך הפארק הגדול לא מרגישים עומס בכלל גם בגלל השעה היחסית מוקדמת
…
תוך כדי המתנה בכניסה תפס את עיניי הגשרון החינני הזה
…
אנחנו עוברים בכל התצפיות , עוצרים המון לצלם.
תכננו מראש לעשות את Delicate Arch אך אחרי היום העמוס של אתמול לא היה לנו כח להליכה ארוכה יחסית אז עשינו את המסלול הקצר שבו רואים את הקשת מרחוק. עם מצלמה עם זום עוצמתי זה נראה ממש קרוב
Delicate Arch מרחוק
…
אמנם התמונה לא של קשת אבל כבר בכניסה מרגישים את העוצמה של הטבע כאן, הסלעים העצומים האלה
עוצמה של הטבע
… -
לצערי , המופע הנוכחי של הפורומים אינו מאפשר
שליחת תמונות מהסלולר/נייד, אלא אך ורק ממחשב נייח
מוני
-
-
-
לא יודע מה עשית , אבל אני כן יודע שדיווחים
כמו שלך וכמו של עודד שופכים אור על פורום
שידע ימים טובים יותר
מוני
-
בכייף ובשמחה.
-
היי שרה,
איזה מזל שהתגברת על בעיית התמונות!!!
הדיווח שלך עוצמתי. אני ממש מטיילת עימך, ובולעת בשקיקה כול משפט.
מעתיקה את שמות התצפיות והמסלולים, כדי להצליב עם החומרים שברשותי, ורושמת לעצמי במודגש את הטיפים לגבי הניווט והכבישים.
מבינה שיהיה לנו מאתגר...
אצלנו המסלול יהיה הפוך משלכם,.מתוך רצון לחסוך בנהיגות, חילקתי את הלינות כך:
לינה בבלאף (הגעה לשם מפייג')
לינה במואב
לינה בטורי
לינה בברייס
לינה בספרינגדייל.
מחכה בכיליון עינים להמשך הכתוב ולתמונות הנהדרות!
נילי -
תודה נילי
אם יש את הזמן הדרוש לינה בטורי זה רעיון מעולה. יתן לכם זמן לטייל באסקלנטה בלי לחץ זמן . הייתי שמחה להוסיף שם לינה גם אצלינו אך לא יכולנו לחרוג מ-10 ימי טיול ולא רציתי לוותר על סדונה.
-
מסלול קצר ב- Balance Rock Trail
.
Fiery Furnace Viewpoint
.
Sand Dune Trail
.
.
Broken Arch
.
.
Double Arch Trail
.
עד שעות אחה״צ אנחנו מטיילים בארצ׳רס . היה לנו מעניין וכייף ונהננו מאוד מהפארק, חוזרים למואב. מטיילים ברחובה הראשי ומסיימים את היום במסעדה איטלקית בארוחת ערב נהדרת וטעימה
.
16 באוקטובר - היום החמישי
היום השני שלנו במואב ונטייל היום בקניונלנדס נשיונל פארק.
אבל לפני כן
יוצאים ב8:30 , נוסעים שוב צפונה על כביש 191 כחצי שעה נסיעה.
ורוצים לעשות מסלול הליכה על הבוקר ל-Corona Arch, בדרך לשם אנחנו עוצרים ליד חומת קיר ענקית שעליה מלא פטרוגליפים. זה היום היחיד שמעונן, מאוד קר אבל העננים יוצרים שמים יפים ומעניינים. אני כבר שמחה על התמונות שיצולמו היום.
בדרך לקשת קורונה
קיר מלא של פטרוגליפים
וזה מעבר לכביש מול חומת הקיר עם ציורי הקיר
מלא פטרוגליפים על חומת הקיר מצד ימין
ציורי הקיר ממש גבוהים, זה אומר שאיפה שאנחנו עומדים היום בעצם או שהיה ים וציירו מתוך סירות או שהאדמה היתה גבוהה יותר וכוחות הטבע והזמן שחקו אותה.
אנחנו ממשיכים בדרכינו ומגיעים לאזור החניה ותחילת מסלול Corona Arch.
בתחילת המסלול יש עליה קצרה ואז חוצים פסי רכבת בזהירות והשביל הולך ונכנס פנימה לתוך השטח . המסלול נפלא נראה לי שנחשב ברמה בינונית, לדעתינו לא היה ממש קשה, קצת טיפוס תלול באמצעות מעקה שרשראות וגם סולם קטן , קצת משופע אבל לא משהו שנעלי הליכה טובות לא יעמדו בזה. לקח לנו שעה להגיע ו- 45 דקות לחזור עם מלא עצירות לצילומים. התחלנו ללכת ב9:00 היו מעט מטיילים. בדרך חזרה החניה כבר היתה מלאה.
בבוקר עדיין מעט מכונית
עוברים את פסי הרכבת
צריך לעבור גם את הגדר הזו
הנה הקשת היפיפיה הזו נגלית לעינינו
.
.
אני שם למעלה אחרי הטיפוס המוצלח
משם אנחנו ממשיכים לכביש 313 המוביל אותנו לקניונלנדס - הפארק הנפלא שקסם לי מאוד.מגיעים למרכז המבקרים, נכנסים פנימה. סיבוב קצר ומתחילים לעבור בין כל התצפיות הנפלאות של הפארק הזה
