סיכום טיול אירלנד, 12 ימים
-
תודה על השיתוף ועל התמונות.
אכן זכיתם במזג אויר נדיר, ואיזה כיף לכם
-
ממשיכה עם הביקור ב- Powerscourt:
בהמשך המסלול בשטח האחוזה נמצא הגן היפני היפה והמטופח
ובהמשך בית קברות לחיות מחמד, ולא רק, שחיו באחוזה בעבר. קבורים שם כלבים, חתולים וסוסים של המשפחה שחיה שם, ועל המצבה מפורט השם שלהם ופעילותם המסורה לטובת המקום. נחמד ומרגש.
-
כאמור, אפשר בקלות להיות בגנים שעה-שעתיים. החניה נוחה מאוד וממש מול החנייה יש גם חממות גדולות ויפות שניתן לבקר (לא היינו) ואפילו מזקקת ויסקי (הייתה סגורה באותו יום).
אפשר להמשיך מעט בנסיעה ממגרש החניה אל מפל Powerscourt Waterfall , (מצרפת כאן את האתר). זהו מפל גבוה, 120 מטר בערך, אבל לא מאוד מרשים, בעיקר משום שהוא "זולג" לאורך מדרון אבן שחם.
הכניסה למתחם הזה עולה כסף. יש במקום שבילי הליכה נחמדים, גינת משחק לילדים ואפשרות לשבת ליד המים. הייתי מגדירה את זה כנחמד, אבל בהחלט לא חובה.
לעומת זאת, אם מחפשים מקום לעצירה ואוכל (יש שם "קיוסק" קטן) זה בהחלט יכול להתאים.
-
מן האחוזה רואים את "הר הסוכר", הפסגה הגבוהה בהרי וויקלו, ומתחתיו משבצות-משבצות צבעוניות
לאחר הביקור הנהדר באחוזה יצאנו אל מרכז המבקרים של הפארק הלאומי גלנדלוך שנמצא כחצי שעה משם.
הנסיעה בכביש R755 היא נהדרת. הדרך בהרים (הרי וויקלו) פשוט מקסימה - גבועות ירוקות, כבשים בהמוניהן, חוות, עצים ושיחים פורחים. בכלל, כמעט כל הנסיעות באירלנד היו בדרכים נהדרות, פשוט כיף לנסוע בתוך הנוף הזה.
כאשר מנווטים צריך לרשום: Glendaloough Visitor Center, ואז מגיעים למגרש החניה הגדול שנמצא ליד האגם התחתי.
מה בעצם יש שם? המקום נקרא "עמק שני האגמים", כי יש שם שני אגמים שמחוברים ביניהם, האגם התחתי - אליו מגיעים באמצעות הניווט שהזכרתי, יש שם מגרש חנייה, מרכז מבקרים גדול, חנות, אוכל שירותים וכו, ובהמשך המסלול נמצא האגם העילי. גם לידו יש חניה אבל עדיף להתחיל מהתחתי.
העובדה שהם נקראים "תחתי" ו"עילי" לא אומרת שיש הפרש גבהים רציני ביניהם. בכלל לא.
מעבר לנוף המשגע שם, יש מסלולים רבים באזור - כולם מפורטים בשלטים ליד מרכז המבקרים וגם מסומנים בשטח בצורה מאוד מאוד ברורה, בצבעים שונים. ליד האגם התחתי נמצא גם אתר היסטורי מאוד חשוב - שרידי המנזר של קווין הקדוש. קווין הקדוש יסד שם מנזר במאה השישית(!) וכיום יש שם שרידים של מנזר קדום אחר שנבנה על חורבותיו, כנסייה, בית מגורים ובית קברות. זהו מתחם שיש לו חשיבות עצומה מבחינת ההיסטוריה של אירלנד ויש שם מבקרים רבים.
זו המפה של האתר הארכיאולוגי וזה אתר האינטרנט שלו:
אנחנו ביקרנו באתר הארכיאולוגי שהיה מעניין אבל לא מאוד מרשים בשבילנו, כנראה משום שמבחינה דתית-היסטורית זה לא אמר לנו הרבה.
בהמשך, שביל ההליכה אל האגם העילי היה נהדר, ההליכה סביב האגם הייתה מקסימה והנופים שם... דומה לפיורד, לא?
אפשר לשחות ולשכשך באגם העילי
והשביל בין האגמים נפלא גם הוא, לאורך גדת הנחל, מרחוק רואים את הצריח העגול הגבוה שנמצא במתחם הארכיאולוגי, ואת הכנסייה ועוד מבנים.
בדרך חזרה מן האגם העילי פגשנו ביער -
-
המקום פשוט מקסים, ממליצה עליו בחום רב, יש הרבה צל, יש פינות לישיבה, ילדים יאהבו את זה מאוד לדעתי.
ועוד כמה תמונות משם, כי באמת אי אפשר שלא להתאהב:
-
בקיצור - יעד מומלץ ביותר, כל אחד ימצא מה לעשות כאן - אפשר לעשות מסלולי הליכה, חלקם מסלולים אתגריים בהרים, אפשר לעשות מסלולים קלים ויפים סביב האגמים, אפשר לשחות או לשכשך באגם המקסים ואפשר סתם לשבת על החוף להפסקת אוכל ומנוחה.
-
את היום הנהדר הזה סיימנו בעיר קילקני Kilkenny, המרוחקת שעה וחצי מגלנדלוך. שוב, הנסיעה עצמה הייתה נהדרת, והגענו בשעת ערב מוקדמת, בחוץ כמובן זורחת השמש.
המלון שבו ישנו - Kilkenny Pembroke Hotel - מומלץ מאוד, ממוקם ממש בלב העיר, קרוב לכל מה שיש לראות, חנייה מצוינת במלון, חדרים נוחים וארוחת בוקר טעימה.
ארוחת ערב מעולה אכלנו במסעדה שנמצאת ממש מעבר לפינת הרחוב של המלון - The left bank - גם היא מאוד מומלצת. יש שם גם פאב וגם מסעדה - בשניהם אווירה נהדרת.
כשסיימנו לאכול ארוחת ערב עוד היה אור בחוץ אז שוטטנו קצת בעיר. זה היה יום שישי בערב והעיר הייתה מלאת חיים, היה נחמד מאוד.
קשה היה לנו להאמין שסיימנו רק את היום הראשון המלא של הטיול, הספקנו כבר לצבור הרבה חוויות. אגב, זו תחושה שתלווה אותנו לאורך כל הטיול - אחרי שבוע באירלנד הרגשנו שאנחנו נמצאים שם לפחות חודש...
היום השלישי לטיול
את הבוקר הקדשנו לעיר קילקני, היא לגמרי שווה כמה וכמה שעות. העיר נחשבת לעיר היפה ביותר בפנים הארץ, יושבת על גדות נהר והייתה בירתה של אירלנד בימי הביניים. עיקר הייחוד שלה במבנים העתיקים של העיר, רחובות שבהם נמצאים בתים מימי הביניים ששוחזרו ושומרו. ישנו מסלול הליכה מאוד יפה ברחוב high street, וברחובות הסמוכים שנקרא The Medivial Mile. נחמד לשוטט בשני הרחובות העתיקים המשוחזרים ובסמטאות המקשרות ביניהם. בשבת בבוקר המקום היה הומה אנשים, חנויות חמודות, בתי קפה, דוכנים שצצו בכיכר ליד הגשר שחוצה את הנהר, מבנים מעניינים ופאבים רבים. למי שאוהב - בירה קילקני מיוצרת שם, יש סיור במבשלה. הספקתי לתפוס כמה תמונות בסיור בוקר מקדים, לפני שהרחובות התמלאו אבל גם כאשר היו הרבה אנשים היה נעים ולא עמוס מדי.
זו סמטת החמאה שבעבר היו בה דוכני חמאה (שם זה לא נמס כל כך מהר...)
הבתים על הנהר, יש גם מסעדות ובתי קפה שמשקיפים אליו
-
במשך הבוקר ביקרנו גם בטירת קילקני, שהיא בעצם מצודה נורמאנית השולטת על הנהר. כפי שהזכרתי הכול נמצא ממש מעבר לפינה של המלון שלנו.
בטירה לקחנו טיול מודרך שהיה מאוד מעניין והוא גם נכנס למקומות שאין אפשרות להגיע אליהם ללא מדריך.
שמענו קצת על ההיסטוריה של המקום, ביקרנו במרתפים ובגלרייה הארוכה, ובתערוכה נהדרת של שטיחי קיר רקומים מודרניים, בעקבות שטיחי קיר רבים שנמצאים בטירה עצמה.
הסיור המודרך היה שעה בערך ואפשר להיות שם עוד זמן לבד, אם רוצים.
מבט מחלון הטירה אל הגן הרחב המקיף אותה
-
- עוד ראינו בקילקני קתדרלה מן המאה ה-13, St. Canice's Cathedral, שמורה היטב, בנויה מאבן גיר. יפה מאוד מבפנים, ניצבת על ראש גבעה ומסביבה גן יפה. אפשר לטפס לראש הצריח שלה ומשם להשקיף על העיר, שמעתי שהטיפוס למעלה משתלם. הכניסה לקתדרלה ולצריח בתשלום. בעיניי היא הייתה מיוחדת מאוד.
וזה המגדל שהיה "שווה מאוד" לטפס אליו (לא ניסיתי)
-
עזבנו את קילקני בצהריים ויצאנו להמשך היום שלנו. מפת הנסיעה שלנו היום נראית ככה
התחנה הבאה שלנו היא סלע קאשל - Rock of Cashel - שעה נסיעה מקילקני.
במילה אחת - וואו. ועכשיו הפירוט:
על גבעה ירוקה המשקיפה לנוף מקסים, מעל מישורי טיפרארי, עומדים שרידי מבנים של מצודה, כנסייה קטנה קתדרלה ומגדל עגול, הכול מן המאה ה-12.
הכניסה בתשלום, ואפשר להצטרף סיור מודרך. הסיור היה מאוד מעניין, ההסברים היו מרתקים, ובנוסף - רק משתתפי הסיור המאורגן יכוליה להיכנס לכנסייה הקטנה ששומרה ושוחזרה ומקפלת בתוכה סיפורים מעניינים.
למי שמתכוון להגיע לשם - יש במקום בעיית חנייה רצינית בסופ"ש (היינו ביום שבת). קשה מאוד למצוא חנייה ברחובות העיירה הקטנה הנמצאת למרגלות הגבעה, ובכל מקרה החנייה היא בתשלום במדחנים הנפלאים שמקבלים מזומן בלבד או באמצעות אפליקציה מסתורית שלא הצלחנו להתחבר אליה.
כדאי מאוד להגיע לשם, יש במקום קסם מיוחד, מעט מפחיד אפילו.
התמונות מדברות בעד עצמן:
זה הנוף הנשקף מלמעלה
זו המצודה עצמה
וכך זה נראה מרחוק (סליחה על העננים שהופיעו לרגע...), בדיוק כמו תמונות הפרסומת של המקום
-
נהנית מהתאורים ומהתמונות הנפלאות!
-
מצטרף למחמאות. יופי של סיפור, יופי של תמונות. מחכה להמשך
-
מקסים ותמונות מהממות, תודה על הסיפור המפורט!
-
תודה לכל המפרגנים והמגיבים על המילים החמות 
כיף להמשיך ולספר עם קוראים כמוכם אחרי הביקור בסלע קאשל עברנו גם ב- Cahir (כן, כן, קהיר) כי הכוונה המקורית הייתה לבקר במבצר המפורסם שלה, שנבנה על אי בנהר במאה ה-13 והשתמר מעולה.
אבל, כאשר הגענו לשם המקום כבר היה סגור והסתפקנו במבט מבחוץ. לא יודעת אם שווה להגיע, תחליטו לבד...
נסיעה לא ארוכה הביאה אותנו אל היעד האחרון שלנו להיום, קינסייל Kinsale, עיירה מתוקה ביותר, עם נמל יאכטות גדול שנחשבת גם ל"מעוז קולינרי".
ישנו שם לילה אחד במלון (אולי בכלל זה B&B? לא בטוחה) קטן ושווה, לא ממש במרכז העיירה, כך שהיה שקט מאוד ונגיש מאוד (כל העיירה לא גדולה), שנקרא Blindgate House.
התמונות באתר אמיתיות, כך זה באמת נראה גם במציאות. ארוחת הבוקר הייתה מקסימה ואישית, ובעלת המקום שלחה לנו מראש, במייל, הודעה שכדאי מאוד להזמין מסעדה מראש לאותו ערב.
כזכור זה יום שבת, ובמקום קטן כזה המסעדות מתמלאות מהר.
ואכן, הזמנתי מסעדה מראש לפי המלצתה, היה וואו. המסעדה נקראת ManFriday. ישבנו במרפסת החיצונית המשקיפה על נמל היאכטות הקטן, השמש של 7 בערב הייתה חמימה ונעימה, האוכל היה מעולה. מה עוד אפשר לבקש?
אגב, ההמלצה להזמין מקומות מראש במסעדות לסופ"ש התבררה כנכונה - כאשר הגענו למסעדה ראינו אנשים שמגיעים ללא הזמנה ונאלצים לעזוב.
קינסייל עצמה מתוקה וצבעונית, כפי שתראו בתמונות. התמונות צולמו מוקדם בבוקר יום ראשון, אך במשך היום בתי הקפה והפאבים פתוחים, מקום מלא חיים, יש גם לשכת תיירות טובה בנמל עצמו שהייתה פתוחה.
וזה מה שרואים כשיושבים במרפסת המסעדה
בקיצור, קינסייל מומלצת מאוד ומחר בבוקר מחכה לנו טיול נהדר שיוצא ממנה, מן הסוג שגם ילדים יאהבו מאוד.
-
היום הרביעי לטיול
היום יום ראשון - קצת על פתוח/סגור ביום ראשון.
בתי קפה, מסעדות, פאבים - הכול פתוח, לעיתים בשעות מצומצמות יותר.
אתרים - הכול פתוח.
חנויות - סופרמרקטים כמו Lidl, Spar - פתוח, קצת פחות שעות. חנויות "תיירותיות" גם פתוחות, בדר"כ רק עד הצהריים. חנויות רגילות בדרך כלל סגורות, לא מצאתי חוקיות מסוימת לפי סוג החנות או גודל המקום (עיר גדולה או עיירה).
סך הכול - יהיה בסדר, לא תישארו רעבים ביום ראשון
אחרי ארוחת בוקר מעולה התארגנו ויצאנו אל צ'ארלס פורט (Charles Fort) מסלול של שעה וקצת מקינסייל, לאורך המפרץ, אל מצודה נהדרת בצורת כוכב, אחת היפות באירופה. דרך החוף הרגלית אליה משולטת מרציף היאכטות ואי אפשר לטעות. השביל עצמו נהדר - עובר בתוך חורש מקסים, מתפתל ליד המים וליד בתים ישנים ושמורים ומטפס בסוף אל המצודה.
כאן אפשר לראות את המסלול על מפת תיירות מקומית שאפשר לקבל בלשכת התיירות, ומפורטים כאן מסלולים נוספים
כך נראה השביל לשם, לאורך המפרץ
וכאשר הגענו למצודה (הכניסה בתשלום) קיבלנו הסבר קצר על המקום ועל ההיסטוריה שלו והתחלנו לשוטט לבד. המקום ענק(!) השטח שלו עצום ומלא מבנים, מעברים, מדרגות, חרכי ירי - מבצר כמו בסרטים. הוא נמצא על חוף הים, שמור נהדר, נופים מקסימים מסביב. יש גם תערוכה מעניינת על ההיסטוריה במקום, אפשר גם לעשות סיור ארוך מאוד על החומות. לדעתי ילדים יאהבו את זה מאוד.
-
וכך נראה המבצר מלמעלה, רואים עד כמה הוא גדול
אחרי בוקר נהדר בקינסייל שכלל גם שוטטות נעימה בעיר יצאנו בשעות הצהריים אל היעד הבא שלנו, קילארני, שם נישן 3 לילות.
כך נראה המסלול שלנו היום, קילארני נקראת באירית "קיל איירן".
לאחר עצירה בעיירה Macroom שלא הייתה מעניינת במיוחד אבל הייתה "על הדרך", הגענו אל קילארני.
קילארני היא עיר גדולה יחסית, המרכז שלה גדול. יש מלונות בתוך העיר עצמה אבל הכניסה אל העיר היא רחוב רחב וארוך שמוביל אליה ולאורכו נמצאים מלונות רבים, חלקם ממש על הרחוב וחלקם קצת יותר פנימיים. בדרך כלל אלו מלונות גדולים, ובאחד מהם בחרנו לישון: The Brehon. זהו מלון גדול מאוד, מרווח, חדרים ענקיים עם חדר ארונות וחדר אמבטיה גדול במיוחד. מגרש חנייה גדול וצמוד, גישה נוחה מאוד לטיולים באזור.
-
לגבי גלנדלוך- נוסעים איתנו זוג עם קשיי הליכה מסוימים. עדיף לחנות למעלה ולרדת? או להיפך?
-
טיילתי באירלנד בצעירותי, בתחבורה ציבורית ומאוד נהנתי. באתי לקרא למקרה שארצה לקחת את כל המשפחה. בתור חובבת סקוטלנד מושבעת, גם אני סקרנית איך התרשמת בהשוואה (אצלי סקוטלנד נשארה במקום ראשון
) -
הלכנו מהתחתי לעליון, ובחזרה. המסלול מאוד נוח וגם אם יש עלייה כלשהי היא מאוד מתונה ולא מורגשת במיוחד.
המסלול לפורט ויליאם כולל עלייה רצינית יותר, ולגביו הייתי אומרת שלא יתאים, אבל כאן זה באמת נוח.
בכל מקרה זה מסלול מעגלי - אז צריך גם לחזור.
-
אני חושבת לתת עוד קצת זמן לרשמים לשקוע, אבל בינתיים אם הייתי צריכה לומר משהו על ההשווואה ביניהן - סקוטלנד "פראית" יותר, צריך להתאמץ קצת יותר בשבילה. אירלנד יותר "קלה". אבל דעתי עוד לא מגובשת לגמרי בעניין.
