טירול בסתיו – זכרונות מעידן התמימות
-
בסוכות טיילנו כשבוע בטירול, בהרכב משפחתי שמזמן לא זכינו לו –
אני ובן זוגי, פיקאצ'ו בן ה 15 והאמצעי שלנו בן 23 שהצטרף אלינו כפינאלה לטיול שלו בבלקן .
הבכור שלנו היה בזמן זה בטיול בהודו.
היה טיול נהדר, ואפילו ללא ימי גשם כלל
אבל את סופו בשבת השחורה – כולנו לצערנו מכירים.
מאחר ועצב וכאב יש לנו בשפע ,
החלטתי לכתוב את הסיפור שלי כרגיל,
ואולי לברוח קצת לכמה רגעים לעולמות אחרים, לפני שידענו שמציאות כזו אפשרית בכלל
בתקווה לימים טובים יותר
כמו תמיד תודה לכותבי הבלוגים שעזרו לי במיוחד בתיכנון – רויטל קריב, פילפלית – פה ופה,
גיל - פה ופה , מתן אוסקר ואלין וסער .
תודה גם לקבוצת הפייסבוק והווטסאפ אוסטריה למטיילים ולמנהלות שלהן קארין ונגה.
מי שרוצה יכול גם להיעזר בספר המשפחה המטיילת לאוסטריה- לגילאים שלנו פחות מתאים.
כמה תמונות.. ונתחיל
Seebensea
דרך Kaunertal
מסלול מרכבל Rofan
Olpererhutte ו - Schlegeis Stausee
הר Penken
תצפית ל Mayrhofen
-
וואו פנינית.. איזה תמונות.. איזה כיף לכם שהספקתם לפני המבול.. זאת עם הבן על הגשר- מפעימה ממש!
-
מנהלות וקוים כלליים
הטיול לטירול החל בטיסת ערב לשדה של וינה.
כידוע זה אינו השדה הקרוב ביותר לטירול -
טיסה למינכן תהיה נוחה יותר אך יקרה יותר, כל אחד שיעשה את השיקול שלו.
רבים טסים לוינה כדי לטייל באיזורים אחרים של אוסטריה,
קרובים יותר מאשר טירול – כמו קריניתיה וזלצבורגלנד,
אבל אנחנו היינו בזלצבורגלנד שבועיים תמימים ממש לפני רגע
(כלומר לפני 12 שנה
) כשפיקאצ'ו היה בן שלוש, ורצינו הפעם דווקא לטירול...
5-6 שעות נסיעה? קטן עלינו...
תוכנית כללית:
תוכנית הטיול כללה שישה ימי טיול מלאים נטו, טיול קצר בהרבה משל מטיילי הקיץ,
ובכל זאת בחרתי לחלק את הלינה בין שני כוכבים של שלושה לילות כל אחד, בניסיון "לתפוס" את המיטב מאיזור גיאוגרפי נרחב יותר.
לנסיעות ארוכות יותר משלנו כדאי לשקול את נושא כרטיסי ההנחה האזוריים (לכל עמק יש משלו) -
עבורנו לא היה מאוד רלבנטי והיה לי יותר חשוב לפצל את הלינה.
הכוכב הראשון היה בעמק Oetz , שיש בו לא מעט מה לראות והוא מאפשר בנוחות יחסית גם טיול בבוואריה ובעמקים מערביים יותר כמו פיצטל וקאונרטל.
הדירה שלנו - ROCHUS APPARTEMENTS בכפר Sautens סמוך ל Oetz התיירותית יותר,
היתה דירה נוחה חדישה לחלוטין כולל מטבח מאובזר ואיפשרה שימוש במכונת כביסה ומייבש במרתף.
אני ממליצה, והיא היתה במחיר אטרקטיבי,
אולם צריך לקחת בחשבון שהיא נמצאת מול מסעדה ובשבת בערב ליל הבילויים יתכן רעש (בשאר השבוע שקט לחלוטין).
מיקום כמו זה של הדירה הזו סמוך לצפון העמק מומלץ למי שרוצה לטייל גם מחוצה לו.
הכוכב השני היה בעמק Zilertal , עמק מזרחי יותר, שגם בו יש הרבה מה לראות ולהיכן לטייל.
הדירה שלנו - Appartement Dominik בעיר Uderns, גם היא הייתה דירה יפה וחדישה,
לקחנו פה דירה גדולה במיוחד של שלושה חדרי שינה ושני שירותים ומקלחות והמחיר היה עדיין אטרקטיבי.
הדירה גדולה למדי, וגם פה אפשרות למכונת כביסה ומייבש במרתף.
גם זו דירה מומלצת, החיסרון היחיד שמצאתי בה היה חוסר בגופי תאורה בכמות מספקת בסלון ובמטבח וכמו כן המטבח לא כלל תנור אולם זה לא היה משהו מאוד משמעותי.
בנוסף מידע לשומרי שבת - יש בתוך הדירה חיישני תאורה אוטומטים הפועלים בזיהוי תנועה.
אולי כדאי תמיד לוודא נקודה זו בכל דירה שכן האוסטרים ידועים בחסכנותם בחשמל. התשלום במזומן בלבד.
עוד נקודה חשובה היא תאריך הטיול בתחילת אוקטובר- רוב הרכבלים היו פתוחים עדיין,
חלקם עד סוף אוקטובר, חלקם עד 3 לאוקטובר וחלקם עד 8 לאוקטובר.
למטיילים בסתיו חשוב לבדוק היטב את ימי הפתיחה והשעות של כל רכבל ורכבל ולדוגמא - זו גם הסיבה שלא ביקרנו בעמק Stubai.
הטיול שלנו התמקד במסלולי יום של הליכה ברגל בהתאם לענין שלנו,
אבל יש באיזור שפע רב של אטרקציות אקסטרימיות יותר או פחות, גם לקטנים וגם למתבגרים – למי שמעוניין.
יש גם טירות, אתרים עירוניים, וגם כמה וכמה נקיקים –אבל אצלנו במזג אוויר שמשי טיול בהרים מנצח תמיד וכך היה.
ואחרי כל ההקדמות אז איך עברה עלינו הדרך לטירול?
הגענו לשדה בוינה מאוחר בלילה וישנו במלון moxy שבשדה, מרחק הליכה מקורה שאינו מצריך שאטל, ולמחרת חזרנו באותה דרך לשכירת הרכב.
כמה משימות היו לפנינו ביום הזה, שהתחיל יותר קרוב לצהריים אחרי שהגענו כל כך מאוחר בלילה למלון –
- לאסוף את האמצעי ממרכז וינה (בוינה עצמה לא עצרנו, רק נהנינו משלל מצלמות המהירות שם...
) - לערוך קניות בסופר מאחר שלמחרת יום ראשון וכולם סגורים
- להגיע לדירה שלנו בטירול – כאמור כשש שעות נסיעה
- ולראות משהו בדרך.. אולי...
תיכנון מול ביצוע –
כצפוי לא הספקנו לראות שום דבר מהעצירות המומלצות לשבירת הדרך הארוכה,
אבל את האמצעי אספנו מוינה וקנייה מכובדת בסופר עשינו .
בערב האמצעי הספיק לפנק אותנו בלזניה ביתית טעימה לארוחת ערב בסיועו של פיקאצ'ו
(רמז לבאות.. הגיע שף פרטי לטיול שלנו...
) ואת הטיול עצמו התחלנו למחרת.
סך הכל – יום של מנהלות כפי שציפיתי, הכל תיקתק כמצופה.
- לאסוף את האמצעי ממרכז וינה (בוינה עצמה לא עצרנו, רק נהנינו משלל מצלמות המהירות שם...
-
יום 1 - אגם Seebensea ובקתת Coburger
ביום הראשון לטיול אני מנצלת את האנרגיה של תחילת הטיול,
מעודדת את כולם לקום (יחסית) מוקדם,
ולמרות שזהו יום ראשון בשבוע שבו גם המקומיים מטיילים והעומס גדול יותר,
אני מחליטה לנסוע למסלול ידוע בבוואריה שמאוד רציתי לטייל בו – המסלול לאגם Seebensea ולבקתת Coburger.
מדובר במסלול באורך של כ 11 ק"מ עם שינוי גובה של כ 600 מ'.
יש לעלות ברכבל Ehrwalder Almbahn ומשם עולה המסלול עד לאגם Seebensea וניתן להמשיך הלאה לבקתת Coburger
(ואפשר גם להמשיך עוד אם יש לכם את הכושר המתאים...ראו פה)
לחובבי אולטריילס – המסלול נמצא פה אולם הוא כולל עליה ברגל במקום ברכבל – לא להיבהל מהנתונים.
כצפוי ליום ראשון – הגענו למגרשי חניה מלאים למדי, ולתור לקופות,
אבל – לא משהו שהפריע לנו יותר מדי.
מהתחנה העליונה של הרכבל יצאנו לדרך בשביל רחב משותף עם רוכבי אופניים,
הסימון מורה על שעה וחצי הליכה עד ל Seeben Alm - זוהי הבקתה הראשונה שבדרך,
שעתיים עד ל Seeben Sea - האגם עצמו,
שלוש שעות עד ל Coburger Hutte.
אנחנו מתחילים בדרך.
השביל עולה במתינות, לא מדובר בנופים מרהיבים בשלב הזה, קצת יער לפה ולשם.
לאחר מספר קילומטרים קיים פיצול שמאלה להולכי רגל בלבד ואנחנו נפרדים מהשביל הרחב וממשיכים בשביל צר ביער.
בסופו מגיעים לבקתה Seeben Alm , זמן להתפנק....
בקתה קצת מוזרה עם מלצרים שלא ממהרים להגיע (ומי בכלל שמע על בקתה עם מלצרים?),
ואחרי שאנחנו מתייאשים ואוכלים את הסנדביצ'ים שלנו,
בכל זאת מגיעה מלצרית ואנחנו מזמינים את השטרודל תפוחים הראשון שלנו.
Mit Sahne?
ברור!
שאנחנו נוותר על קצפת?
אחחח..
אם יש משהו שהאוסטרים טובים בו זה עוגות.
את זה אי אפשר לקחת מהם.
ואחרי התידלוק אנחנו מתאחדים שוב לזמן קצר עם רוכבי האופניים,
העלייה ממשיכה לה, ואחר כך שוב אנחנו מתפצלים לשביל צר להולכי רגל
(זה לא חובה, פשוט קצר יותר) ובסופו...
וואו! איזה אגם מדהים נפרש לפנינו!
היום יום שמשי, השמש בוהקת ומקשה על הצילום והראות לא בשיאה,
אבל אגם כזה צלול וירקרק לא פוגשים כל יום,
תראו את הצלילות!
אפשר לנוח פה, לעשות פיקניק,
וגם להיכנס למים אם זה מה שמתאים לכם...
אפשר להסתפק במסלול עד לאגם (עד לפה המסלול בעליה יחסית מתונה) ואפשר גם להמשיך הלאה.
אבל טיפ שלי – תנו מבט בשעון, צריך להספיק להגיע לרכבל חזרה.
אנחנו ממשיכים הלאה,
מעט אחרי האגם כל רוכבי האופניים קושרים את אופניהם ומפה והלאה מדובר בעליה רגלית ב"שביל נחש" עד לבקתה המיוחלת.
כאמור, רוב העלייה של המסלול מרוכזת בחלק הזה, קחו זאת בחשבון.
אנחנו עולים, ותוך כדי מתצפתים מלמעלה על האגם שרק לפני רגע ישבנו לידו...
מלמעלה הוא כבר לא ירוק, אבל עדיין יפה
כמובן שהגברברים מגיעים לבקתה לפני ומספיקים לדווח לי שיש תור ארוך לאוכל (יום ראשון, מה לעשות),
אבל אוסטרים הרי לא יישארו בלי בירה...
אז יש תור נפרד למשקאות, קצר בהרבה,
וכשאני מגיעה סוף סוף למעלה, מרפסת השמש של הבקתה מלאה מפה לפה, והבירה שלי מחכה לי,
והפתעה – עוד שטרודל, גם אותו אפשר לקבל בתור המשקאות...
המרפסת צופה לאגם נוסף , אגם Drachensee. אפשר לרדת אליו ואפשר להמשיך הלאה לשבילים אחרים.
אבל הגיע הזמן להתחבר למציאות ולהסתכל בשעון.
השעה כבר שתיים וחצי,
הרכבל האחרון יורד בארבע וחצי,
ובאופן לא ברור לי שקענו (או יותר מדוייק שקעתי) בזחיחות קלה...
יש לנו שעתיים להגיע לרכבל, והפעם – במגמת ירידה.
נגיע?
אנחנו מתאפסים ויוצאים לדרך בלי עיכובים, בלי צילומים ובלי שטויות.
על פניו הייתי בטוחה שיספיקו לי שעתיים..
ואני הרי החוליה החלשה פה...
בפועל – זה לא היה קל.
בכלל לא.
המשכתי ללכת וללכת כמעט ללא הפסקות,
זוכרים את הפיצול הראשון בין שביל אופניים להולכי רגל?
כשהגענו בכיוון ההפוך ראינו שכולם לא פונים לשביל האופניים אלא ממשיכים בשביל הולכי רגל ביער שלא ראינו אותו קודם בדרך הלוך וגם לא הלכנו בו.
המשכנו עם כולם ביער ולא כפי שהגענו בשביל האופניים בתחילת המסלול – זו ירידה תלולה ואני לא ממליצה לעלות בה מהרכבל.
בנקודה מסויימת כבר התייאשתי ,
הירידה הייתה נראית כל כך תלולה שכבר חשבתי שהיא כלל לא מובילה לרכבל אלא לתחתית ההר.
הגברים מקדימים אותי ומבשרים שזה המקום.. עוד קצת...
פיקאצ'ו מלווה אותי ומרוב לחץ של זמן אנחנו חוצים בחוסר אוסטריות משווע את השדה הסמוך לרכבל,
מזדחלים מתחת לגדר החשמלית של הפרות (כן!) ולסיום בהתאם להוראות של האמצעי דופקים ספרינט קצר לתחנת הרכבל....
הם שם כבר בתור ממתינים לנו.
1630 – הגענו.
וואו.
אנחנו מתיישבים ברכבל, מתבוננים בשביל הירידה ברגל, ומה אני אגיד לכם?
הוא ארוך ארוך ארוך ארוך.
מזל שהספקנו. באמת מזל.
ואיך נסכם את המסלול?
חלקו מקסים כפי שראיתם בתמונות, בחלקו כולל הליכה סתמית יותר ביער – אבל בעיני היה שווה!
מדד הכוכבים למסלול לאגם Seebensea ולבקתת Coburger
אני 4.5 בן הזוג 4 האמצעי 4 פיקאצ'ו 4.5
ומה עכשיו?
הייתי כבר עייפה.. ממש עייפה.
עצרנו ליד האגם הידוע Fernsteinsee אבל הוא לא הלהיב אותנו, אולי ענין של עונה ומצב רוח מתאים.
ניסינו את האתגר הקשה למדי –
האם תימצא מכולת קטנה פתוחה ביום ראשון?
ההתמדה השתלמה ומצאנו סופר קטן MPREIS בתחנת הדלק OMV שבעיר IMST.
חזרנו לדירה,
האמצעי בישל לנו שוב ארוחת ערב מדוגמת עם פיקאצ'ו כסו-שף,
אני על הכביסה – כמובן
ולילה טוב
-
יום 2 - דרך Kaunertal ומפלי שטובין Stuibenfall
בוקר טוב
יום הולדת לאמצעי היום! בן 23
גם היום שמשי ויפה.
התלבטתי רבות במה לבחור.. ובסופו של דבר החלטתי על נסיעה לדרך הנופית Kaunertal ,
שנמצאת בעמק בשם זה ויש בה רכבל לקרחון ומסלולים קצרים (מערת קרח – סגורה באוקטובר).
אנחנו נוסעים לאורכו של עמק קאונרטל,
ועוד לפני שמגיעים לדרך הנופית עצמה (שהיא בתשלום) כבר אני מתמוגגת מהנוף...
יפה פה מאוד, עמק פסטורלי במיוחד
אנחנו מתחילים בנסיעה בדרך עצמה שמסומנות בה לא מעט נקודות ענין ,
ומחפשים את הנקודות שרשמתי כמומלצות יותר.
הנקודה הראשונה שעצרנו בה – מס' 9 – תצפית מהסכר .
וואו. פשוט וואו. מקסים פה!
ממשיכים הלאה ועולים עם הכביש (מי שרוצה יכול לעצור בנקודה 18 – צילום הנוף דרך מסגרת)
ועוצרים בנקודה 23 לביקור ב Rifflbach waterfall -
קשה לקרוא לזה מסלול, משהו בסגנון 5-10 דקות לכל כיוון. מקסים.
מתחשק לנו קפה
ואנחנו ממשיכים עד סופה של הדרך, שם נמצאת מסעדה אל מול הקרחון ורכבל למעוניינים לעלות.
המסעדה תיירותית וערוכה לקבל צי של אוטובוסי תיירים, כך שאל תצפו פה ליותר מדי.
אבל ישבנו ונחנו במרפסת השמש וזה היה בהחלט במקום.
לאחר שאגרנו כוחות התחלנו את הדרך חזור.
מבט על האגם הלבן Weiss See (האגם עצמו בנקודה 28 וניתן להקיפו או לשבת לידו)
ואנחנו עוצרים למסלול קצר בנקודה 25 – לכיוון צמד האגמים Seelesseen lakes
מסלול לא ארוך, לאחר עליה קטנה הוא עובר על צלע ההר אל מול הקרחון
ומגיע לצמד אגמים שהשני בהם אומנם סיפק השתקפויות יפות אבל לא הרגשנו שהצדיקו את המאמץ,
במיוחד נוכח העובדה שהיה היום די חם.
המסלול הזה קיבל לא מעט המלצות ממטיילים בעבר כך שאני משערת שבקיץ החוויה טובה יותר מאשר בעונה שלנו.
מדד הכוכבים לדרך קאונרטל
אני 4.5 בן הזוג 4.5 האמצעי 4 פיקאצ'ו 3.5
לאחר המסלול חזרנו את הדרך לתחילתה, החלטנו להתקדם לכיוון עמק אוץ, עמק הבית שלנו.
השלמת קניות בסופר לפני שייסגר, האמצעי פורש לדירה שלנו לא רחוק מהסופר,
ושלושתנו ממשיכים לאחד האתרים הידועים של העמק – מפלי שטובין Stuibenfall.
המפלים ידועים בגובהם על פני כמה מאות מטרים,
ולאורכם הוקמו מדרגות מתכת תלויות כדי להתרשם מהמפל לכל אורכו.
אלא שכידוע מה שיורדים צריך לעלות..
אלא אם...
סיכמנו שנחנה בראש המפלים,
בן זוגי יחזור להביא את הרכב ויאסוף אותי מלמטה.
החניה המומלצת היא ליד Gasthof Stuibenfall,
מדובר במגרש חניה מוסדר שיש להציג בו קבלה על חניה מהמכונה שבמקום (אל תחנו בחניה של המלון עצמו).
המגרש איננו מהגדולים אבל לנו בעונה הזו ובשעת אחר הצהריים לא הייתה כל בעיה למצוא חניה.
לאורך גובהו של המפל הוקמו חמש פלטפורמות תצפית בין המדרגות,
וירידה מלמעלה מביאה אותנו לפלטרפומה 5. נחמד אבל לא יותר.
אנחנו ממשיכים לרדת..
בליבי אני כבר מתחילה לתהות האם בן זוגי יחזור הכל למעלה...מדובר בהרבה מאוד מדרגות.
פלטפורמה 4 קצת יותר מרשימה,
אבל הפלטפורמות הטובות ביותר הן 3 שבה נמצאים קרוב מאוד לזרימה העוצמתית של המפל,
ופלטפורמה 2 שבה ניתן לראות את המפל באופן מושלם לכל אורכו,
כמו פה בתמונה – ושימו לב למבני המדרגות בצד ימין
ראיתי כבר לא מעט מפלים מרשימים ברחבי העולם,
אבל מעולם לא ראיתי תשתית כל כך נרחבת של מדרגות תלויות העוברות לכל גובהו של מפל וזה מה שהיה כל כך מיוחד פה.
לאחר פלטפורמה 2 התפצלנו –
בן זוגי ופיקאצ'ו עלו מעלה חזרה לרכב, ואני המשכתי מטה לכיוון הכפר Umhausen.
יש עוד לא מעט הליכה מפלטפורמה 2 ועד למגרש החניה ,
בדרך עברתי בפלטפורמה 1 שאיננה מוצלחת כלל לטעמי,
ובהמשך ביער ובשביל הצופה לעיירה ומתקדם לעברה.
חשוב לשים לב לשילוט – החניה התחתית נקראת Bischofsplatz וזה מה שרשום על השילוט בשבילים בדרך,
לא רשום בשילוט Umhausen כפי שהייתי מצפה!
באופן קוסמי הגענו באותו זמן – בן זוגי ופיקאצ'ו הגיעו ברכב למגרש החניה ממש באותו רגע בו אני הגעתי אליו.
העובדה שביקרנו פה לקראת שקיעה בשעות קרירות בהרבה מאשר בבוקר מאוד הקלה על העלייה,
ובעיקר הקלה העובדה שלא אני הייתי צריכה לעלות את זה!
מדד הכוכבים למפלי שטובין
אני 4 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5
חזרנו לדירה בנסיעה קצרה,
ושוב ארוחת ערב של השפים הצעירים בתוספת עוגת יום הולדת וגלידה מהסופר...
לילה טוב
-
יום 3 - מסלול מרכבל Rofan
תאמינו או לא אבל שלושה לילות חלפו להם,
והגיע הזמן לפנות את דירתנו בעמק אוץ ולעבור מזרחה.
גם ליום זה היו לי לא מעט התלבטויות, גם היום שמשי ואפילו חם (מדי!),
החלטתי לנסוע לרכבל Rofan Seilbahn AG למסלול בהרים המשקיף לאגם הסמוך Achensee ויורד עד למטה,
ללא מתח להגיע בזמן לרכבל האחרון חזור...
את הדרך החלטתי לעשות לא באוטוסטרדה אלא דרך Kuhtai, דרך שתהיה נופית וכפרית יותר.
(Kuhtai עצמה היא עיירה בה יש רכבל המוביל למסלול שלושת האגמים הידוע –
אלא שבאוקטובר הרכבל סגור ופחות התחשק לי היום לעלות ברגל בלעדיו. בעונה אחרת בוודאי הייתי בוחרת גם במסלול הזה).
בסופו של דבר הגענו לרכבל Rofan בצהריים.. ודי שפשפנו את עינינו לא מאמינים.
כל מגרשי החניה היו מלאים עד אפס מקום,
התקשינו מאוד למצוא חניה.
לאחר מעשה הסתבר שהיום יום חג גרמני – יום האחדות הגרמנית ,
ומאחר ואנחנו מטיילים באיזור מאוד סמוך לגבול עם גרמניה באו רבים מהם לבלות את היום על ההר.
זו גם הסיבה ככל הנראה שרכבלים רבים באיזור פעלו במתכונת קיץ עד תאריך זה - 3 לאוקטובר-
למרות שמדובר לכאורה בסתם יום חול באמצע השבוע (באוסטריה).
אבל – אל ייאוש
למעט נושא החניה, בהמשך היום לא סבלנו כלל מעומס.
הגענו להר – בו נמצא מתקן אקסטרים Air Rofan - אם בא לכם להיות תלויים כך בין שמיים וארץ
התחלנו ללכת בשביל המסומן כ 413 לבקתה Dalfaz Alm.
שימו לב – בכיוון זה המסלול יחסית בירידה כך שמי שחוזר מהבקתה לרכבל יעשה את החזור בעליה.
יום יפה, כאמור קצת חם מדי גם היום,
והרבה מצנחי רחיפה יוצאים להם לרחף מעל האגם
הדרך יפה , באמצעה נקודה מסומנת ממנה ניתן להשקיף על האגם ועל הדואים מעליו.
גם היום השמש הייתה בוהקת והראות לא בשיאה,
אבל תצטרכו להאמין לי שמדובר באגם טורקיז מדהים!
עוד מהדרך לבקתה
והנה היא הבקתה מחכה לנו
יש בקתה = יש בירה
יש גם קייזרשמרן היום, אותו מאכל אוסטרי ידוע, מוגש במנה נדיבה ביותר
ולמרות החג – אין תור ואין עומס
ואנחנו יושבים לנוח פה לא מעט.
מהבקתה אפשר כאמור לחזור לרכבל
ואפשר לרדת מטה בואריציות שונות ולהשלים מסלול מעגלי.
אנחנו רצינו להמשיך למפלים Dalfazer Wasserfall –
כל המסלולים מטה מתחילים בירידה משותפת ומהר מאוד פיצול ימינה מסמן לשביל שיוליך למפלים.
"יוליך" זו מילה יפה שהשתמשתי בה אבל בפועל מסתבר שמדובר בחתיכת ירידה.
ירידה אינסופית, ושצריך להיזהר כל הזמן לא להחליק בה.
זה היה מתיש... מאוד
מתיש ולא כיף בכלל.
מיותר לציין ששאר בני המשפחה לא חלקו לי מחמאות רבות באותו רגע על התיכנון המופתי.
וגם אני תהיתי לעצמי איך קרה שבחרתי מסלול של 900 מטר שינוי גובה בירידה!!
כמובן שהנתון הזה לא היה לנגד עיני כשתכננתי.
במקרה הזה לא היה לי מסלול שמצאתי באולטריילס האהוב והסתפקתי בדיווחי מטיילים בלי לחפור יותר מדי כהרגלי...
משהו בזה קצת הרדים את החשדנות הטבעית שלי למסלולי ירידה מרכבל ובנוסף מאוד קסם לי שהירידה כולה אל מול האגם (זה נכון).
אני אומרת שזו הייתה ירידה בדרדרת
האמצעי טוען שלא מדובר בדרדרת
אם אתם בגיל שלו – תאמינו לו ותמשיכו לדלג בקלילות בשביל
ואם אתם בגיל שלי – תאמינו לי.
דרדרת.
ולרדת 900 מטר גובה בדרדרת בלי להחליק
(כמובן שיש לי מקל הליכה וכמובן שבכל זאת החלקתי כמה פעמים)..
וואו זה גם היה מאמץ וגם לקח המון זמן. (לי כמובן)
הגענו לתצפית למפלים.
ברור שהם לא היו שווים את זה או שווים בכלל. אפילו שהייתה בהם קשת.
מהמפלים המשכנו לכיוון Buchauer wasserfall - מפל עוד יותר "מוצלח" כי הוא פשוט היה יבש.
ומשם בשביל ביער לעיירה Maurach,
שם כבר חיכינו לבן זוגי שיביא את הרכב, אבל מדובר היה בסך הכל בעשר דקות הליכה מהרכבל.
אז כן הייתה פה איזה טעות בשיקול הדעת שלי..
אבל אני אומרת שמי שלא עושה לא טועה.
נכון או לא נכון?
המסלול עדיין מומלץ לדעתי – בתנאי שהולכים רק עד הבקתה וחוזרים לרכבל.
ההמשך לא מומלץ כלל.
מדד הכוכבים למסלול כולו מרכבל Rofan
אני 4 (עד לבקתה וחזור) בן הזוג 1- האמצעי 2 פיקאצ'ו 1-
נסיעה קצרה,
עוד השלמות מהסופר –כמובן,
והגענו לדירה הענקית שלנו בעמק צילרטל.
כיף של ארוחת ערב (כלומר בעיקר כשלא אני מכינה)
ולילה טוב, עד מחר הרגליים ישתקמו...
-
היי פנינית, הפוגה מהמצב הקשה והחדשות ...קוראת בגעגועים .אוסטריה אין סופית באפשרויות וכל הנופים גלויה. מעניין מה שכתב על המחירים של טיסות בוינה, כל פעם שחיפשתי טיסה -תמיד היה לי יותר זול לטוס ולשכור רכב במינכן. תמונות יפות ומרגיעות. תודה על השיתוף
-
@pninit1234 פנינית, איזה כיף שהחלטת לפנק אותנו בסיפור טיול שהוא כמו אויר לנשימה בימים מחניקים אלה.
אני לא קוראת לזה אפילו אסקפיזם, כי מי באמת יכול to escape מכל מה שקורה, מהמחשבות הבלתי פוסקות על החטופים שנמצאים שם כבר 96 יום, על אלה שחזרו ונלחמים כדי להשתקם, על כל אלה שכבר לא יחזרו מאותו יום ארור, ועל החיילים שלנו שמגנים בגבורה על הגבולות בדרום ובצפון?
אני כן קוראת לזה השרדות.
כל אחד בפינתו האישית אחראי לחוסן האישי והלאומי שלנו. כדי לתת ולתמוך ולתרום איפה שצריך אותנו, צריך גם לתחזק את עצמנו.
וצריך גם תקווה וגם קצת טוב בלב.
המוח שלנו בנוי ככה שכשהוא רואה תמונות של אוסטריה, מבחינתו אנחנו באותו רגע באוסטריה
וכשאנחנו קוראים סיפור טוב - אנחנו נכנסים לתוכו.
והסיפורים שלך נהדרים!
אז תודה, ואני מתחילה לקרוא.
-
תודה רבה, כיף לשקוע ולשכוח לרגע את העצב.
האמת היא שהתלבטתי מאוד אם לפרסם סיכום טיול ארוך במערב צרפת (בערך בין נאנט לבורדו). נחתנו בארץ יומיים לפני שמחת תורה, וזה נראה לי כמו לפני שנים...
אולי כשתסיימי לכתוב כאן על הטיול שלך אתיישב לסכם ולפרסם את הטיול שלי, נתת לי עידוד ותקווה
-
תיאור מושקע כרגיל ותמונות נפלאות שאי אפשר להתרגל אליהן. נראה איזור מקסים. אתם מתקתקים טיולים בקצב מעורר קנאה וסחרחורת ונשמע שאת הרוח החיה מאחורי הדברים/הגברים.
-
תודה לכולכן שבאתן לשמוע והגבתן
כן, אי אפשר לברוח משום דבר,
אבל מסכימה שצריך גם לתחזק את עצמנו עם קצת תקווה.
ואשמח מאוד לסיפור ראוי לשמו על מערב צרפת.. מחכה
לגבי טיסות למינכן לעומת וינה - למינכן אין טיסות לואו קוסט כך שהפער במחירים די ברור אם טסים בלואו קוסט.
לגבי הרכב שכרתי בוינה בחברה מקומית (שנמצאת בשדה) , זו כבר פעם שניה והכל בסדר גמור וזול בהרבה מבאדג'ט וכו.
-
הי, כיף לראותך!
היה טיול מאוד נינוח וכיפי.. כל כך שונה מהסוף שלו שלא נשכח.
כל אחד במשפחה ותפקידו בחיים ובטיולים...
יש גם את הבכור שלא השתתף בטיול הזה אבל בהחלט מתפקד כסוכן הנסיעות הצמוד שלי לעניני טיסות וזה שמפתה אותי לקנות כרטיסים לעוד שנה...
מה שחשוב שהדינמיקה טובה וכולנו באותו ראש ומסתדרים מצויין
את טיול חנוכה כבר הפסדנו, מקווה שבפסח נוכל לממש טיול נוסף, טוב שיש למה לחכות
-
יום 4 - מסלול Olpererhütte
היום הגדול הגיע..
ה-מסלול הכי ידוע בטירול....
מדובר במסלול לא ארוך מדי, 7 ק"מ , אבל עם עליה מתמשכת של כ 610 מ'.
המסלול נמצא באולטריילס פה ולמיטיבי לכת עוד יותר אפשר להאריך אותו ולהפוך אותו ממסלול הלוך-חזור למסלול מעגלי (ראו בלינק).
למזלי אתמול בלילה ירד מעט גשם, החום פסק,
האוויר נעשה צלול יותר, תנאים נפלאים לעליה היום.
היציאה למסלול לאחר כניסה לדרך הנופית Schlegeis Stausee (בתשלום, כ 15 יורו לרכב) ,
מומלץ מאוד להגיע לפה גם למי שלא מעונין במסלול.
כבר כשיצאנו מהרכב נשמטה לי הלסת..
מאגר מים בצבע טורקיז חזק, ממול קרחון הינטרטוקס. פשוט מהמם!!
אז התחלנו לעלות..
קצת עננים בשמיים וקיוויתי שיהיה מה לראות שם למעלה.
העליה אומנם משמעותית לפדלאה כמוני, אבל תוואי הדרך מסודר יחסית, לא חלקלק כלל,
ובמזג אוויר קליל אומנם נזקקתי להתמדה אבל זה היה מאמץ סביר.
מה שבטוח – היו הרבה סיבות לעצור ולהתבונן בנוף..
ולצלם שוב ושוב ושוב
בשלב מסויים עוברים ליד מפל הזורם מטה
בחלוף כשעתיים הגעתי לבקתה המובטחת!!
תיזמון רשמי של העליה הזו מוארך בכשעה וחצי, ובעלי כושר טוב יותר יוכלו להשלים אותה גם בשעה.
פה אכלנו אוכל קצת יותר רציני מעוגה ובירה (אבל כן, היתה גם בירה אל תדאגו
) – הבקתה הזו כנראה "סובלת" מעודף תיירות ועל כן קיבלה אשראי (לא מקובל כלל בבקתות)
ובתמורה סיפקה אוכל ממש לא משהו....
כל מה שהזמנו היה חלש. בקתה קצת ממוסחרת יתר על המידה.
ובכל זאת בלי שטרודל (וקצפת) על המרפסת מול הנוף - אי אפשר
נחנו,
קשקשנו,
ונותרה עוד "אטרקציה" אחת ידועה בסביבתה של הבקתה-
גשר חבלים תלוי ופוטוגני להחריד..
הדרך לגשר לא מסומנת כלל אבל כולם יודעים על קיומו ומצליחים למצוא אותו,
יש להמשיך הלאה מעט אחרי הבקתה לצד ימין.
וכן.. מדובר בנקודה מהממת...
ועוד תמונה מהצד, ברגעי חסד שבהם העננים לא הסתירו את הקרחון ממול
וד"ש לכל העיזים המסתובבות באיזור.. בניגוד לכבשים הן כלל לא פחדניות
ובזאת סיימנו את המנוחה בבקתה וירדנו חזרה לרכב (תיזמון שלי על הצד הגבוה – שעה וחצי),
ממשיכים ליהנות מהנוף מולנו..
היה מסלול נהדר שענה על כל הציפיות ממנו – שווה את המאמץ!!
מדד הכוכבים למסלול Olpererhütte
אני 5+ בן הזוג 5 האמצעי 4.5 ("קצת מתוייר מדי") פיקאצ'ו 5
מבסוטים אנחנו חוזרים את הדרך לדירה,
עוצרים בסופר האהוב לפני שיסגר
וריטואל הערב הקבוע – ארוחת ערב מהשפים הצעירים
לילה טוב!
-
יום 5 - מסלול Penkenjoch Rundwander Weg
בוקר טוב
גם היום אני בהתלבטות קשה..
עוד מסלול או עליה לקרחון הינטרטוקס וביקור במערת הקרח המרשימה שם?
לא היה קונצנזוס משפחתי בנושא,
אבל בסופו של דבר הכרענו לטובת המסלול Penkenjoch Rundwander Weg -
מסלול המשלב שני רכבלים שונים וטיול רגלי ביניהם, ויש אפילו כרטיס יעודי לקומבינציה הזו – כ 30 יורו למבוגר.
את המסלול בצענו בהתאם להמלצות באתרי התיירות המקומיים, אבל אפשר גם בכיוון ההפוך.
אנחנו מתחילים ברכבל Finkenberger Almbahnen, הנמצא בעיירה Finkenberg,
מעל העיירה הידועה יותר של האיזור Mayrhofen.
אני מבקשת בקופה את הכרטיס המיוחד והכל מתקתק ומוכר,
אפילו נותנים לי ברושור מיוחד שהוכן למסלול הזה.
שלב א כולל עליה ברכבל לתחנת האמצע.
וברגע שאנחנו מתיישבים ברכבל..
אופס...
בן הזוג אומר שנתפס לו הגב.
אאוץ', מה נעשה?
ממשיכים לתחנת האמצע, ממתינים קצת...
זה לא עובר ולא מתכוון לעבור.
אנחנו מחליטים שהוא יחזור לרכב (לא לפני שקיבל כדור מתאים מבית המרקחת הפרטי שלי על הגב)
ואנחנו נמשיך את המסלול בלעדיו.
מבאס.
אני והבנים מתחילים ללכת לכיוון הרכבל השני במסלול שנקרא BergWaldWeg.
נתון שלא היו לי בבית בזמן התיכנון הוא שלמעשה רוב העליה של המסלול כולו ממוקדת בחלק הזה וגם רוב הקילומטרז'.
מדובר ב 4.5 ק"מ, עם שינוי גובה של 250 מ' – לחלק הזה בלבד.
לא משהו קשה מדי אבל משום מה ציפיתי למסלול שטוח בקטע הזה..אז לא.
המסלול עובר על צלע ההר, צופה לעמק, אבל הראות לא משתפת פעולה היום ויש עננים נמוכים המסתירים את העמק
כמובן אם תעשו את כל המסלול בכיוון ההפוך – תקבלו מסלול בירידה בחלק הזה,
ואני לא רואה שום סיבה לעשות אותו בעלייה.
התוואי מאוד פשוט להליכה, למעשה די כבוש ואפילו אפשר לומר שמתאים לעגלות.
לקראת הרכבל השני אנחנו נתקלים בעדר פרות טירוליות מדנדנות בפעמונים..
והנה הגענו לתחנת האמצע של הרכבל Kombibahn Penken
מפה אנחנו ממשיכים ברכבל לתחנת הפיסגה , פה יש כמה מסעדות וגן שעשועים מרשים, כמקובל בהרים באוסטריה.
גם אנחנו נחים ומתפנקים קצת בעוגת שטרויזל-פטל וקפה,
וממשיכים בשביל נוסף – שביל הפנורמה המוליך בקלילות לאורך כ 2 ק"מ בלבד עד לתחנת הפיסגה של רכבל פינקנברג.
(המקטע הזה הוא רק חלק משביל הפנורמה המלא שניתן להתחיל אותו כבר מתחנת האמצע של רכבל Kombibahn Penken)
שביל הפנורמה בין תחנות הפיסגה של שני הרכבלים צופה לנוף, קליל, וגם הוא מותאם לעגלות.
לצערי לא זכינו ליום עם ראות מושלמת אבל גם כך נהנינו.
וגם נחנו קצת, גם הספסלים האלה הם חלק מהתרבות האוסטרית וניתן לראות אותם בלא מעט מקומות
הנוף היפה ביותר נשקף לטעמי סמוך לתחנת הפיסגה של רכבל פינקנברג (גם פה יש מתקני שעשועים ומסעדות) ,
בדיוק אל מול מאגר המים Stillupp Stausee,
הנה ראו אותו בתמונה, ומתחנה זו ירדנו למטה עד לרכב.
ובכן אז מה המסקנה?
ללא ספק ניתן להסב את המסלול לקליל ומשפחתי מאוד,
אנחנו לא אהבנו את החלק הראשון של המסלול – BergWaldWeg ולדעתנו הוא מיותר.
מה שכן כדאי לעשות לדעתי הוא לעלות ברכבל פינקנברג עד לתחנת הפיסגה,
לטייל קצת בשביל הפנורמה ממנו לכיוון רכבל פנקן – ולחזור.
הנוף הכי שווה ללא הליכה משמימה ובמינימום מאמץ.
ואם רוצים דווקא את המסלול המעגלי בדומה למה שאנחנו עשינו –
עשו אותו בואריציה אחרת כך שה BergWaldWeg יהיה במגמת ירידה ולא עליה.
מדד הכוכבים למסלול Penkenjoch Rundwander Weg
אני 4.5 (אם תקשיבו לשינויים שהצעתי) האמצעי 4 פיקאצ'ו 4
חזרנו לרכב, מצאנו את בן הזוג שנח וקרא ספר כל הזמן הזה.
הגב עוד תפוס וכואב אבל הוא בכל זאת רצה לראות משהו... צבר כוח...
ירדנו מפינקנברג לכיוון מאירהופן בעמק, בדרך נקודת תצפית מקסימה
ונסענו לכיוונו של אותו מאגר מים שראינו מלמעלה - Stillupp Stausee –
גם הוא נמצא בסיומה של דרך נופית בתשלום (10 יורו לרכב).
יפה פה, אבל לטעמי יותר יפה ב Schlegeis Stausee שם היינו אתמול – צבע הטורקיז עז שם בהרבה
בנקודה מסויימת יש לחנות וההמשך הוא רגלי בלבד, שטוח וקל אבל מדובר בכמה וכמה קילומטרים שאפשר להמשיך בהם אם יש את הזמן ואת הכוח.
מי שיילך לא מעט יכול להגיע למסעדה Stillupperhaus.
כמה תמונות מהאיזור
היינו בסך הכל מבסוטים.
המשך היום ברוטינה הקבועה –
סופר, ארוחת ערב בדירה, כביסה..
אתם כבר מכירים.
לילה טוב
-
יום 6 - מסלול מרכבל Spieljochbahn Fügen
בוקר טוב, ושוב אנחנו נאלצים לפנות את הדירה,
ביי ביי לכפר הפסטורלי שלנו עם לול תרנגולות ממש ממול לדירה...
היום נטייל קצת בהרים אבל גם נתקדם מזרחה לכיוון וינה לקראת הטיסה הביתה מחר.
עקב הצורך בנסיעה של מספר שעות בסוף היום, לא רציתי להעמיס עיכובים נוספים,
ובחרתי במסלול היוצא מהעיירה הסמוכה פוגן, מראש הרכבל Spieljochbahn Fügen.
במקור תכננתי מסלול קליל של 4.6 ק"מ עם כ 200 מ' שינוי גובה, מתחנת הפיסגה ועד בקתת Geolsalm,
אבל שלט בפיסגה בישר לי שהבקתה הזו סגורה כעת,
וניתן להמשיך הלאה עד לבקתה Gartlam ולהשקיע עוד הליכה מועטה יחסית ועוד 75 מ' שינוי גובה.
יצאנו לדרך וסיכמנו שנחליט בהמשך אם להמשיך לבקתה המרוחקת יותר או לא.
מצרפת פה את מפת המסלולים שכן יש כמה אופציות להליכה.
יצאנו לדרך בשביל רחב המשותף לקרטינג/סקוטרים היורדים מההר,
אולם לאחר זמן קצר יש לשים לב לא לפספס את הפניה ימינה לשביל הולכי הרגל המסומן במפה 17/18/20 ועובר ביער ועל צלע ההר,
אחרת תמצאו את עצמכם ממשיכים בדרך ארוכה בהרבה בשביל הקרטינג.
אנחנו דווקא פיספסנו את הפניה..
אבל מצאנו את הטעות די מהר וחזרנו לתקן את הפניה,
אלא שבשלב זה החליט בן הזוג שהגב עוד לא כשורה וחזר לנוח בתחנת הרכבל בעוד אני והבנים ממשיכים הלאה במסלול.
ההליכה בשביל הייתה מאוד נעימה,
החלק הזה של המסלול די שטוח ולא קשה להליכה (אבל לא מתאים לעגלות, יש גבול) וברובו משקיף אל העמק.
הגענו לבקתה הסגורה Geolsalm ואכלנו שם אוכל שהבאנו מהדירה, ואחר כך התלבטנו האם להמשיך...
לי היה חשק להמשיך אז שכנעתי את הבנים (והצלחתי),
ועלינו במעלה השביל לבקתה הבאה Gartlam.
הנה בקתת Geolsalm כפי שנשקפה מלמעלה
ישבנו בבקתת Gartlam – בקתה אחרונה שלנו לטיול הזה
- וזמן להתפנק בעוד עוגה אוסטרית...אחרונה חביבה
מפה חזרנו לתחנת הרכבל באותה דרך (קיימת גם דרך אחרת קשה יותר),
מצאנו את בן הזוג ממתין לנו בכיף וירדנו מטה חזרה לרכב.
למרות שהנופים עצמם לדעתי פחות יפים מאשר במסלול של אתמול,
משהו במסלול הזה היה יותר כיפי,
הליכה בשביל צר ביער או על צלע ההר נתנה תחושה אותנטית יותר של טבע לעומת השביל הרחב הכבוש בו הלכנו אתמול.
מדד הכוכבים למסלול מרכבל Spieljochbahn Fügen
אני 4.5 האמצעי 4.5 פיקאצ'ו 3.5
נותרו לנו עוד כמה שעות נסיעה מזרחה..
הגיע הזמן לצאת לדרך, אבל לא לפני ארוחה דשנה ב KFC לבקשת הבנים.
סניף KFC נמצא ממש על הדרך ב Worgel ויש בסמוך חנויות וסופרים למי שיש לו זמן ורצון לעצירה יותר מכובדת.
אנחנו הבנו שכדאי להתקדם כבר..
וספק אם נספיק לראות משהו בדרך שכן השקיעה הולכת ומתקרבת לה.
רגע לפני החושך המוחלט עוד עצרנו באגם של Mondsee
ומפה המשכנו למוטל סמוך מאוד לאוטוסטרדה – Topmotel ב Oberegging,
לינה נוחה מאוד "לשבור" את הדרך, אותה נמשיך מחר.
-
יום 7 –חוזרים הביתה?
השביעי לאוקטובר,יום שבת, שש וחצי בבוקר, אני קמה ראשונה כהרגלי.
הטיסה שלנו היום בשעות הצהריים המאוחרות.
מבט לפלאפון מבשר לי כבר בווטסאפים מחברות –
תראי מה קורה בארץ...
מתח, פחד, דאגה, אירוע שמתגלגל מרגע לרגע ובכל רגע מזעזע יותר ויותר.
במקביל לעדכונים ולהתפתחויות אנחנו נוסעים לשדה, מחזירים את הרכב.
לא אלאה אתכם בכל הפרטים – אבל הטיסה בוטלה כשהמתנו לבורדינג,
ולארץ הצלחנו להגיע רק לאחר שלושה ימים דרך לרנקה, במסגרתם שהינו שם שני לילות.
אז איך נסכם?
נגמרו המילים.
יש כל כך הרבה לקוות אליו.
הטיול הזה היה מוצלח מאוד,
והפך לזכרונות רחוקים מהעידן בו עוד לא ידענו שהמציאות עומדת להתהפך עלינו ממש עוד רגע.
תודה לכל מי שקרא וליווה אותי עד לפה,
מאחלת לעצמנו שנזכה לחזור לשיגרה, כולנו עד כמה שניתן!
ושעוד נזכה לחזור לטייל ולהיפגש פה שוב...
-
חזרתי איתך למסלולים היפים . אהבתי באזור הפנקן את הקפלה של מריו בוטה. אחד האדריכלים המעניינים בעיני. ראיתם?
וכל כך מצטרפת לתקווה לחזרה לשגרה ולטיולים בהנאה. רק בשורות טובות לכולם, ושוב תודה על השיתוף וההפוגה הטובה שנתת לנו. רק בשורות טובות !
-
תודה על תאור טיול מהנה ואינפורמטיבי עם תמונות מרהיבות.
-
למרות שרק ריפרפתי - התמונות מדהימות כרגיל. מקווה שיום אחד אני אוכל לחזור וגם לקרוא את הטקסט... אבל לי באופן אישי, למרות שאני מאוד מנסה ( ועובדה אני כאן) ממש קשה לי לחשוב על חופש כל שהוא. אז שמח בשבילך שהיו לך את הכוחות והיכולות לזכות את כלם בסיכום ותמונות מדהימות.
-
תודה פנינית, על סיפור טיול מקסים שבשבילי בימים אלה היה אוויר לנשימה.
נהניתי להשתתף איתכם במסלולים המקסימים ולצפות בתמונות המהממות.
כיף לטייל עם שף וסו-שף צמודים.
ומקווה איתך ועם כולם לימים טובים יותר.
