חזרנו מצפון ווילס והיה לנו מדהים ומפתיע
-
חזרנו משבוע בצפון ווילס ועוד כמה מקומות יפים בדרך. היה מהמם מאוורר ומהנה במיוחד!
חששתי להתאכזב אחרי איטליה ושוויץ, אבל נהננו מאוד מאוד, הכל היה פשוט קסום!
גם מזג האוויר שיחק לטובתנו, היה קריר ונעים, גשם ירד רק יום אחד.
לא פגשנו אף ישראלי בצפון ווילס וברור לי שלא הייתי מגיעה לאזור היפה הזה ללא המלצת חברי הפורום המדהימים, אז תודה על כך!
כמה תמונות לפתיח:
נוף אופייני של נהר באנגליה בכפר היפה bakewell
המראות ב great orme
גני בונדנט היפים
ב cwm idwal
ב watkin path pools בפארק סנודוניה
לקראת שקיעה ב south stack באי אנגלסי
-
נהדר! מחכה בקוצר רוח לקרא!
-
כבר שש שנים ברציפות שבעלי ואני נוסעים מדי שנה לשבוע בחו"ל. שבוע זה מהווה עבורנו גן עדן זוגי של חויות, הנאה, למידה, שאיפת אוויר נופים לריאות, וניתוק מטרפת החיים בבית ובעבודה וטוען אותי באנרגיות וכוחות להרבה זמן קדימה. כל שנה אני מחפשת יעד שקודם כל חשוב שיהיה קריר. מקווה שהרשימה לא תסתיים בקרוב
.. צפון ווילס נבחרה השנה בהיותה אזור נעים (בעל הצימר כתב לי בתשובה לשאלתי אם יש להם מאוורר לימים חמים ש 20 מעלות נחשב אצלם גבוה..), ונראתה לי כגיוון טוב אחרי נופים אלפיניים מדהימים שראינו בשנים האחרונות. ייחודו של האזור גם בשילוב בין נוף הררי של אזור סנודוניה לנופי צוקים מרשימים באזור הים, שנמצאים במרחק של חצי שעה נסיעה אחד מהשני. על הדרך גם קראתי ולמדתי על וולשים שרואים עצמם כאומה נפרדת, מדברים בשפה שונה וגאים במורשתם. . -
ביקרתי בצפון ווילס באוקטובר גשום במיוחד, לפני כמה שנים. למרות מזג האוויר המאתגר מאוד בו זכיתי - היה נפלא!
גובהם של ההרים לא מרשים במיוחד, אבל התחושה היא של הרים פראיים והנוף הוא די דרמטי.
גם אני מחכה להמשך השרשור
-
הכרטיסים נקנו השנה בינואר באל על למרות היותם יקרים יותר, מתוך מחשבה שבזמן מלחמה זה הכי בטוח. פחות משבועיים לפני הנסיעה המתוכננת פורצת כידוע המלחמה. הריצות למקלטים והדאגה לקרובי משפחה הפזורים ברחבי הארץ משכיחה בשבוע הראשון את העיסוק בהכנות לטיול, ובתחילת השבוע השני כבר די ברור שלא נטוס. כשאני שומעת על הורים שנתקעו בחו"ל כשילדיהם בארץ, אני גם לא בטוחה שאני רוצה לטוס.. אני בצער מבטלת את הרכב, עוד יותר בצער את הצימר המקסים ממש על שפת הים ב rhos an sea ליד לנדודנו ומאחלת לעצמי שביטולי טיסות יהיו הצרות היחידות שלי מעתה והלאה. אך באופן מפתיע ומשמח מגיעה הפסקת האש ביום שלישי 25.06.. חברות התעופה הישראליות ארקיע וישראייר מודיעות שטיסותיהן יחודשו ב 01.07 בגלל טיסות החילוץ, ואל על משאירה את העניין מעורפל.. הטיסה שלנו מתוכננת ל 30.06.. אני כבר די מבולבת מהשאלה אם מתאים בכלל לטוס במצב הזה, כשעוד לא באמת התאוששנו מהמלחמה , חברה שלי שאמורה לטוס יום למחרת מבטלת וקצת נוזפת בי על חוסר האחריות לנסוע ולקחת סיכון שאולי ניתקע, אבל בעלי שיודע כמה טוב זה עושה לי, אומר שאם הטיסה תצא- נטוס. אני שולחת הודעה זהירה לבעלי הצימר שביטלתי אם הם מוכנים לחכות כמה ימים ולשמור לי את הצימר עד שהעניינים יתבהרו. בעל הצימר המקסים כותב לי בהתלהבות ששמע על הפסקת האש ודאג לשלומנו כל הזמן לפניה, והוא שומר לי את הצימר כמה ימים. מאוד רגיש מצדו! וכמה שמחנו שהוא חיכה לנו, כי זו היתה בחירה פשוט מעולה של צימר מקסים על טיילת, בה פתחתי כל בוקר בצעידה על שפת הים.
ביום חמישי אל על מודיעים שהחל מ 29.06 הם חוזרים ללוח טיסות רגיל.
אז מסתבר שאנחנו טסים..
מכאן נתחיל בסיפור הטיול.
-
היום הראשון ובו סיפור הנחיתה והקפה שעלה ביוקר..
אנחנו ממריאים בטיסה מוקדמת של 05:00 בבוקר, ונוחתים בלוטון ב 08:00 שעון בריטניה.
היתה טיסה נוחה בה הצלחנו לישון היטב, וכל היום לפנינו.
ביציאה מתקשרים ל sixt שיבואו לאסוף אותנו עם השאטל, תוך כמה דקות אנחנו עם רכב ששידרגו לנו ל bmw אדומה ודנדשה.
בהצלחה לבן הזוג עם הנהיגה בצד שמאל, ובעיקר כמו שהזהירו אותנו- לכיכרות.
מתחילים לנסוע לאט לאט, ועולים על הכביש המהיר. הנסיעה מתחילה ממש בטוב. לוקח טיפה זמן להבין, אבל בעלי תופס את העניין די מהר ונוסע בביטחון. יעדנו הראשון הוא לנגולן, כ 3 שעות נסיעה.
אנחנו ערניים ומעדיפים להתקדם ישר לקראת תכנית היום הראשון, במיוחד שלא ראינו משהו מרתק בדרך שלא דורש סטייה משמעותית.
לאחר שעתיים של נסיעה בעלי מתחיל להרגיש את העייפות, ומרגיש צורך לעצור לקפה. אני מחפשת בגוגל מפות tea room נחמד לעצירה על הדרך, וזה מראה על ב moseley old hall באוקסלי.
אנחנו מחנים את הרכב ומבקשים להכנס אל בית הקפה. אך מה מסתבר? מדובר על אתר ששייך לרשות הטבע שלהם, בית הקפה הוא בתוך האתר, ואי אפשר פשוט להכנס ולשתות. צריך להיכנס לאתר.
טוב, הבטיחות מעל הכל, ניכנס במחיר "סמלי " של 10 פאונד לאדם. ואם אנחנו כבר כאן, לא נסתכל מה יש כאן?
אז נהנה לא רק מקפה, אלא מסיור מודרך ומשעשע בבית בו התחבא צ'ארלס השני אחרי תבוסתו בקרב ווסטר בשנת 1651.
סבתא חביבה ונער מתלמד שנראה בן 16 (אולי זה מה שהם עושים בכיתה י' במסגרת מחויבות אישית?) בחולצה לבנה מכופתרת מעבירים את הסיור רק לשנינו. מראה סוריאליסטי קצת..
מתקשים להבין הכל, אבל מבינים את עיקרי הסיפור לפיו צ'ארלס התחבא במסתור בבית הגדול והיפה, בו כמובן סיירנו (לא היה נעים לנו להבריז באמצע סביור אישי..), וצ'ארלס
והכיר טובה לכומר שהביא לו אוכל וטיפל בפצעיו עד סוף ימיו..
בית הקפה שעלה ביוקר
לאחר מנוחה קצרה סיור בבית היפה ובגנים ובעיקר המטרה לשמה התכנסנו-קפה טוב, אנחנו ממשיכים לדרכנו לעיירה לנגולן, אל אתר ידוע ומומלץ בשם pontcysyllte aqueduct, אקוודוקט מרשים בווילס, הנחשב לפלא הנדסי, בשל שימוש חדשני בברזל יצוק ובגלל גובהו הרב (הגבוה ביותר בבריטניה) והנופים בסביבתו מרשימים ביותר.
מראה האקוודוקט מלמטה
הסירות העוגנות, בהן שטים בתעלה כבילוי
יש ששטים בה בסירות משוטים,נראה די משעמם האמת..
אנחנו חצינו אותה ברגל, הנופים מלמעלה מרשימים ביותר!
שלט גזעני משהו פוגש את פנינו..
מכאן ממשיכים בנסיעה קצרה אל העיירה לנגולן המתוקה
-
איזה כיף שנסעתם ואיזה כיף לקרוא את הסיכום שלך!
למיטב הבנתי השלט הזה מתייחס לחברה מסחרית שנקראת Anglo Welsh שמשכירה סירות צרות לשיט תעלות. יכול להיות שהחברה הזו שוכרת מקומות עגינה מהרשות המקומית עבור הלקוחות שלה. זה אולי ישמע טיפה מוזר, אבל זה לא נשמע כמו הדרך שגזענים יגידו שהם לא רוצים זרים, בוודאי לא המילה Anglo. מאחר שיש חברה גדולה בשם הזה שמשכירה סירות לתעלות, נשמע לי יותר הגיוני שזה מתייחס לזה.
נ.ב - קטעים, יכלנו להחליף כיף בלוטון. אני יצאתי משם סביב 8 בבוקר אחרי שהבאתי את ההורים שלי לטיסה שיצאה חזרה ארצה באותו הבוקר.
-
חח ההסבר שלך בהחלט מסבר את האוזן. אם זו חברה ששומרת לה מקומות, אז נשמע יותר לגיטימי.. אנחנו קראנו את זה כמו "הצד הזה של הנהר נועד לאנגלו וולשים בלבד.."
וקטעים עם לוטון, שמחה בשביל ההורים שלך שחסכו לעצמם את חוויות המלחמה בארץ!
-
המשכנו לכיוון העיירה המקסימה לנגולן. עצרנו בסופר להצטייד במצרכים להמשך השבוע, וירדנו לכיוון הנהר של העיירה.
איזה מקום מתוק!
נהר רחב וגועש, מלא באנשים וציפורים, ולמרות שהיום סתם אחרי הצהריים של יום חול, המונים נמצאים ברחובות ובתוך הנהר, נהנים מיום חם במיוחד של 27 מעלות.
מטיילים להנאתנו בעיירה הנעימה, צופים עליה מהגשר כשהמים שוצפים מתחתיו. השעה 18:30 בערב,מחשיך כאן מאוחר.. מתלבטים אם לעלות לטירת בראן , ממנה אמורים להיות נופים מרהיבים של העיירה, אך מחליטים לוותר ולנסוע אל הצימר שלנו בארבעת הלילות הקרובים על שפת הים, בעיירה המתוקה rhos on sea, כשעה נסיעה מלנגולן.
הדרך יפה וירוקה מאוד, מלאה כבשים לרוב
-
נוסעים בדרך יפה שמתחלפת לנופי האוקיינוס. איזה יופי! מגיעים אל קוטג' לבן ויפה ממש שניה מהים
כבר כמעט שמונה בערב, אך הכל מואר ובהיר, כאילו אמצע היום.
מחשיך כאן ב 22:30! איזה כיף, כמה אפשר להספיק!
ואלו הנופים שיפגשו אותי כל בוקר בצעידת בוקר מהנה
הצימר עצמו בהיר, נוח ונעים, מאובזר בכל טוב
חדר השינה עם הנוף לים
המרפסת בה אכלנו את ארוחת הבוקר
-
שמחה שגם אהבתם את לנגולן! מקום מתוק להפליא.
-
יום שני לטיול ובו כמעט פגשנו את השטן:
קמים ליום ערפילי וקריר, היום בתכנון לנסוע לאזור פארק סנודוניה, למסלול סביב כמה אגמים בשם cwm idwal.
מגיעים בקלות לתחילת המסלול במרכזים המבקרים Ogwen center ומתחילים את המסלול. מזג אויר סגרירי אך לא גשום, מבחינתי כל עוד לא חם זה מצוין.
חוצים גשר והולכים כמה דקות לעבר האגם. הכל ירוק ומים זורמים מסביב. קסם
ממשיכים לכייון האגם ומתחילים להקיף אותו. מראה מרשים שהערפל רק מעצים
ממשיכים לטפס במדרגות שמקיפות את האגם, ושמים לב שהאנשים שהלכו איתנו נעלמו.. ממשיכים לטפס עוד ועוד, מסלול קליל הופך לקצת מאתגר. נוף אגם נוסף נגלה לעינינו
-
Llyn idwal הוא האגם שנראה קצת כמו גמל, ומאחוריו llyn ogwen
-
איפה כולם?? מסתבר כשירדנו והסתכלנו על המפה, שהמשכנו בטעות לטפס ולטפס לעבר סדק עמוק בסלע, שבימי ערפל נראה כאילו עולים ממנו אדים ומכונה "מטבח השטן" ( devil's kitchen), לכאורה אדים העולים מהמטבח שלו.. אז את השטן אמנם לשמחתנו לא פגשנו, אבל נופים דרמטיים בהחלט כן. ולשאלה מדוע הבריטים לא מסמנים את המסלולים שלהם, דבר שנתקלנו בו כמעט בכל מקום שטיילנו, אין לי תשובה. אבל היה לגמרי שווה את המאמץ!!
-
שמח בשמחתך שמחת… נהדר שהסתדר לכם ושאהבתם. טוב לשמוע שבעלי הצימר היו נחמדים כי הרושם דרך העיתונות הוא שתושבי האיים פחות מחבבים אותנו אבל כמובן שזו הכללה. מחכה להמשך… של טיילת מדופלמת ומאורגנת כמוך.
-
באמת נראה שטיפסתם לא מעט, חשבתי שזה מכוון
אבל גם ניכר שזה השתלם 
שאלתי את שאלת הסימון כשחציתי את מחוז האגמים. היו שם כמה שבילים עם אפס סימון. וביחד עם מזג אוויר מאוד רטוב וצמחייה עשירה, השבילים נעלמים בקלות.
-
תודה דרור, אכן בעלי הצימר היו מקסימים ובאופן כללי אנחנו באופן אישי הרגשנו מאוד נעים ובטוח בכל מקום בווילס. עם זאת, דווקא היהודים החיים במנצ'סטר, עמם בילינו את השבת, חשים תחושות קשות ומתח מתמיד ואף התנכלויות רבות, כפי שאתאר בהמשך. רובם מדברים על לעזוב בעתיד הקרוב או הרחוק
-
ונמשיך בסיפור היום השני:
לאחר שסיימנו את המסלול, המשכנו לעיירה שנחשבת לאחת המתוירות בצפון ווילס, עם השם הקשה להגיה כמו כל השמות באזור: betws y coed, או בשם קיצור- בטסי.
האמת- שהיא לגמרי מצדיקה את המחמאות: נמצאת בלב טבע מדהים, במרכזה נהר שוצף וחנויות ובתי קפה מתוקים, מפל מקסים במרחק הליכה- מאוד מאוד שווה ביקור!
הזרימה בנהר במרכז בטסי
גם כאן כבשים כמובן
כאילו חסר אותן בטבע, מככבות גם בחנויות
מסתובבים בעיירה היפה, ועושים מסלול יפה לאורך נהר בין שני גשרים שוצפי מים. ממשיכים גם אל מפלי swallow המרשימים
(הכניסה אליהם עם מטבעות, פתוחה משום מה רק עד 17:00)
-
לאחר סיור מהנה בעיירה, נוסעים כחצי שעה בחזרה אל הצימר למנוחה קצרה.
אנחנו אוהבים לנצל את העובדה שמחשיך מאוחר, כך שמעדיפים לקראת ערב לצאת ולראות עוד אתר.
העיירה התיירותית לנדודנו נמצאת על חוף הים, 10 דקות נסיעה מהצימר, קלאסי לביקור קצר של ערב.
אמנם היום קצת סגרירי, ואין הרבה אנשים ברחובות, אך העיירה יפהפה ומטופחת, נראה שיש בה בעיקר מלונות.
מטיילים במרכזה, על הטיילת ועל המזח הארוך שנכנס למעמקי הים וחוזרים עייפים אך מרוצים לצימר המתוק.
..
מטיילים על המזח היפה, הארוך ביותר בווילס, 700 מטר אורכו!
במהלך היום הוא מלא חנויות מזכרות ודוכני אוכל. בשעות הערב גם בעיירה מתוירת כל כך, הכל סגור. עוד אחד מפלאי האזור- אחרי 17:00 נראה שכולם הולכים כאן לישון, הכל כולל הכל סגור..
מזח במבט מטיילת עליונה
ועוד קצת מהעיירה המתוקה
-
היום השלישי והמעולה לטיול ובו ראינו נחש גדול, זנבות של דולפינים ופילו שלושה פפינים:
אם אתמול התמקדנו באזור ההררי של פארק סנודוניה, היום מתמקדים באזור הים.
הכל קרוב ונגיש, כמה דקות נסיעה, והמגוון עצום.
אז את היום אנחנו מתחילים בנסיעה GREAT ORME, צוק ענק סמוך ללנדודנו, עם מראות מרהביבים של ים שמקיף את הצוק מכל צדדיו.
מקור השם, כפי שהסבירה לנו האישה החביבה במרכז המבקרים, הוא בכך שהצוק נראה מלמעלה כמו ראש של נחש (orme היא מילה נורדית עתיקה, שמשמעותה נחש או דרקון), לשון יבשה שנכנסת אל תוך הים.
יש כמה דרכים לעלות למעלה, רכבל, דרך אגרה בתשלום או רכבת תיירותית קטנה. בשביל החוויה בחרנו בדרך השלישית המהנה.
על הרכבת עולים איתנו גם חבורה של ילדים קטנים ומתוקים שיצאו ליום טיול עם הגננות. 15 מעלות בחוץ, אבל הם עם קצר!
כנראה חום זה עניין יחסי
מגיעים למעלה והמראות פשוט מרהיבים!
אחותי אמרה שזה מזכיר לה את הנופים באירלנד.
לא הייתי, אז לא יודעת לאשר, אבל היה מקסים.
טיילנו שם כמה שעות טובות, נהננו מאוד!
גם זכינו ביום בהיר ויפה (עם רוחות חזקות ומקפיאות)
