ניו זילנד שלושה שבועות משפחה בקרואן
-
אווו חזרנו, חזרנו ממסע קסום ונפלא מארץ מדהימה (טוב בטח כבר שמעתם את זה מיליון פעם, אבל באמת זה ככה) והיה מדהים!!!!
הטיול לניו זילנד היה הרבה זמן על הפרק, ותמיד הבנתי שבכדי לנסוע לסוף העולם (אשכרה סוף העולם, יש כאלה שטוענים ששם זה תחילת העולם) צריך לפחות חודש – חודש וחצי מינימום, כי פחות מזמן זה חבל על הדרך והזמן. אז תמיד זה נדחה, כי לנסוע בדצמבר-פברואר לחודשים עם 2 מתבגרים זה מורכב יותר.
ואז גיליתי שגם טיול של 3 שבועות זה אחלה בניו זילנד, ולא חייבים לנסוע לחודש וחצי +, אני חושבת שאם יש משהוא שאני הייתי לוקחת איתי , זה הדבר הזה, שלא חייבים לנסוע ולהנות מניו זילנד רק לתקופה של חודש וחצי מינימום, אפשר גם בפחות, ואם לא מסתדר לקחת עכשיו חופשה ארוכה של למעלה מחודש אז יאללה סעו ל 3 שבועות נטו ,מבטיחה לכם הנאה צרופה ומיוחדת.
יאלה מתחילים
אני יושבת בשדה תעופה סידני שבאוסטרליה ומחכה לטיסה שלנו לכרייסטצארץ וחושבת לעצמי "מי היה מאמין שאהיה כאן" , יש לנו שעתיים וחצי קונקשיין, הטיסה הקדימה ברבע שעה, יש לנו מספיק זמן בנחת לקונקשיין, אז יושבת כאן בשדה המקסים ומתחילה לכתוב את יומן המסע שלנו.
ניו זילנד היה יעד שתמיד רציתי להגיע אליו, ובעקבות המעבר לסינגפור היה לי ברור שזה כבר לא בגדר חלום אלא משהוא שיקרה אפילו יותר מהר משחשבתי.
כבר בפברואר התחלתי קצת לקרוא על ניו זילנד, והתחלתי לברר על כרטיסי טיסה, ולאט לאט התגבשה החלטה על טיול סביב 3 שבועות בחופשת הכריסמס, אך הפעם טיול זה שונה משאר הטיולים שחווינו, הפעם טלוש שלנו לא מצטרפת אלינו, נשארת להגן על מולדתנו, לקח לנו זמן לעכל את הענין, ולקראת הטיול היה פרגון מלא.
אין לי מושג מה קרה לי הטיול הזה, אך כמו לא בשאר הטיולים, לא היתה לי אנרגיה וחשק לתכנן את הטיול כמו שאני רגילה, עד לפרטים הקטנים, בהתחלה קראתי כל פיסת מידע, ועם הזמן פשוט הנחתי לזה, רציתי להיות יותר ספונטנית, יותר גמישה, פשוט בלי לתכנן כל פרט ופרט , פשוט לזרום ולתת לנו להרגיש ולחוות את המקום , וכך החלטתי שאני יוצאת לטיול הזה, מתכננת בגדול מה יש בכל אזור, איזה טרקים ואטרקציות וכך נזרום, מה שחשוב לי זה לעגן מקומות לינה לשבתות, ואת זה נעשה שנגיע לניו זילנד נבדוק מה מזג האויר ונחליט איך נטייל עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון.
ואז זה קרה, אנשים שטיילו בניו זילנד היו בשוק (בלשון המעטה) שכך אני מתכננת לטייל בניו זילנד בדצמבר, שזה שיא העונה ובנוסף חופשת הקיץ שלהם, ואני לוקחת ממש ריסק, וכך לאט לאט הבטחון שלי ירד לגבי אופן הטיול. ואז התחלתי להכנס לקבוצות בפייסבוק ושם הרגיעו אותי, שתמיד תמיד אמצא מקום לחניה יבשה, ושלא אדאג. ואז שוב חזרתי לבטחון המלא שלי, כי בעצם אני יודעת איך אנו אוהבים לטייל , אז החלטתי ללכת לפי תחושת הבטן שלי, ולטייל הפעם בצורה כזו, עוד נראה אם זה יצליח.....
את החומרים ליקטתי מהבלוגים ומסיפורי הדרך הנפלאים שקיימים באתר למטייל, ועוד בלוגים נפלאים ששמרתי לפני שנים כל פעם שראיתי "על הדרך" סיפור דרך על ניו זילנד.
אז ראשית תודה אישית לכל אחד ואחת מחברי הפורום המקסימים מפורום אוסטרליה-ניו זילנד ומפורום משפחות, כולכם עזרתם, תמכתם , ייעצתם והארתם את עיני,
תודה מיוחדת לכבש שתמיד ענה לי בסבלנו אין קץ, והפנה אותי לאתרים וחומרים לכל שאלה ששאלתי, תודה רבה לך איש יקר, אתה נכס גדול בפורומים הנפלאים האלה.
תוך כדי שיטוט בפייסבוק הגעתי לליאת המדהימה, בחורה מקסימה שפתחה בפייסבוק אתר "תכנן לך ניו זילנד משל עצמך" שהמטרה העיקרית של האתר, שאין טרק מסט, טיול יום הכי שווה, נוף הכי מתגמל וכו...כל אחד מרכיב לעצמו את טיולו לפי אופיו אופי המשפחה ומה שמתאים לו.
וכך יצרתי איתה קשר והשיחה איתה פשוט עשתה לי סדר, היא נסכה בי בטחון ורוגע, והשיחה איתה גרמה לי לגמרי לפעול על פי רצוני, לזרום, ואין מצב שלא נמצא מקומות לינה, הרי בשביל מה אנו מטיילים עם קרואן אם לא בשביל הספונטניות (בינינו, גם בשביל ההויה, אנו מאוד אוהבים טיול בקרואן).
אחד הדברים שנתנו לי פוש עם ליאת בשיחה הוא שאנו מוותרים על הקרחונים, כן אני יודעת שזה נשמע הזוי, והתגובות שקיבלתי מאנשים זה בערך "אתם לא נורמלים, זה המקום הכי יפה שיש וכו... בתחושת בטן שלי לא הרגשתי שאני מפסידה משהוא גדול (אולי רק את אגם מתיסון נפסיד ביופיו) השיקול היה שזה עושה לנו עיקוף גדול בדרך, ותמונות של רנצי של נסיגת הקרחונים לא עשו לנו את זה.... וטיסה מעל הקרחונים אפשר גם בהר קוק שנהיה שם, ונעשה גם טיול לרוב רוי שהנוף משם על קרחון הרוב רוי פשט מהמם (כך אומרים).
עוד אזור שוויתרו עליו זה אזור נלסון ואייבל טזמן, למרות שקראתי ושמעתי מכל מי שהיה שם שזה אחד המקומות הקלאסים למשפחות והיפהפים, החלטתי לוותר משיקול שפרק הזמן שלנו קצר בכדי להכיל את כל האי הדרומי, ואת האזור הזה נפקוד בעה בטיול הבא שלנו,
אחד האזורים שהחלטנו להיות בהם שהם בדכ לא במסלול הרגיל זה אזור קטלינז, שידוע בבעח הימיים שלו, ומכיוון שהילדים שלנו ככ אוהבים חיות החלטנו שנוסיף את האזור.
טוב אז מרוב שזה ברור מאילו לא ציינתי שהטיול הינו בקרואן, את הקרוואן שכרנו מראלי קרואנים, יצאו הכי זולים גם מול חברות מקומיות.
אז זהו הכל מוכן, כרטיסי טיסה יש, קרואן יש, תכנון בגדול של מסלול יש, יאלה יוצאים לדרך.
-
11/12 – יום שלישי – טיסה והגעה לכרייסטארץ
אתמול היה יום אריזות, אריזות אריזות ושוב פעם אריזות, כמה דברים אני אורזת, אם היינו יוצאים לטיול לשנה האריזה היתה אותו דבר. הרי צריך בגדים לכל עונות השנה, ארזתי מעילים, כפפות, חם צוואר, בגדי ים, בגדי קיץ, וזוג אחד לכל אחד של ביגוד טרמי. קיצר ארזתי הכללללל
הפעם לפחות נחסך ממני לקחת כלים, כי חברת הקרואנים התחייבה לתת לנו כלים חדשים וכך פתרנו את ענין כשרות הכלים,
ליאור ואריאל מאוד מתרגשות מהטיול, ככ אוהבות טיול בקרואן, ומרוב התרגשות חיברו שיר וריקוד לקראת הטיול בניו זילנד.
עד היום שטלוש היתה מצטרפת אלינו ברור "שהסוויטה" היתה משויכת לה, עכשיו שהיא לא מגיעה אליעד וליאור במשא ומתן מי יזכה בסוויטה המלכותית.
זוכרים שהפעם רציתי לטייל בצורה ספונטנית ובצורה של להרגיש איפה מתאים לנו להיות/ללון , אז הלינה היחידה שהזמנתי לנו מראש היה ליום האחרון של טיול, ואז בשעה אחת היום אמרתי שלא אקח סיכון ואזמין לנו קמפ למחר בערב שנגיע, בדקתי בטופ 10 ולא היה מקום , היה מלא!!!!! ופתאום אמרתי לעצמי, זה רציני???? איפה נישן בלילה הראשון שלנו??? האם באמת לקחתי ריסק וככה אי אפשר לטייל בניו זילנד????? האם באמת כל האנשים צדקו שככה אי אפשר לטייל בניו זילנד????בדיוק ליאת התקשרה, ושיתפתי אותה, והיא מיד הרגיעה אותי ואמרה לי "אורית, אין מצב שלא תמצאי מקום לינה, אל תחפשי רק בטופ 10, יש ככ הרבה הולידי פארק, " וכך עשיתי, חיפשתי הולידי פארק אחר בכרייסטארץ, ומיד מצאתי עוד 2 פארקים, מיד הזמנתי מקום באיזה הולידי פארק שלא ידעתי מה יש שם ומה מצבו, כי אמרתי לעצמי שאנו בכל מקרה נגיע בערב, גמורים מהטיסה ומה שאני צריכה זה רק שינה.
זה המקום היחיד בטיול שהזמנתי מראש מקום לינה לקרואן. ואגלה כבר שהגענו לקמפ רוב הסייטים היו ריקים, לא היה צורך להזמין מראש.
הטיסה שלנו בשבע בערב, אליעד לא הלך היום ללימודים, היה לו פיזיוטרפיה אחרונה לפני הטיול שלנו (אליעד קרע את השריר בירך לפני חודש וחצי במשחק כדורסל, ומאז הוא מנוטרל מפעילות ספורטיבית ומהכדורסל שלו, ואני די חששתי האם הוא יוכל לעשות את מסלולי הטיול שתכננו)
שלחתי את הבנות ללימודים היום ואיך שהם חוזרות אנו נוסעים לשדה, הם חזרו מבית הספר בהתרגשות גדולה, החליפו בגדים ומיד עלינו על מונית.
כל פעם שאני בצאנגי אני בהתפעלות מחודשת מהיעילות שלהם, איך הם עובדים ומתקתקים את הכל, הכל ככ בקלות, גם באימיגריישן כמעט ואין המתנה.
אנו טסים עם חברת Quntar אוו איזו טיסה מעולה!!!!! מושבים נוחים בטרוף, מלא מקום לרגלים, מושב המטוס נשכב בשכיבה מעולה, האוכל הכשר היה מצוין (כן כן מצויו!!!!), ואת הנחיתה בכלל לא הרגשנו, לא הרגשנו בכלל את הגלגלים על הקרקע נחיתה כזו חלקה אף פעם לא חוינו. והנוף מהחלון היה מקסים, ממש על שדה התעופה ישנו חוף ים, אהבתי את הדיסונס הזה.
בעקבות המעבר לסינגפור, אני נחשפת לחברות תעופה שלא הייתי נחשפת אליהם בארץ, וכל אחת יותר טובה מהשניה.
הטיסה לסידני עברה מצוין מלבד תינוקת מתוקה שכל הטיסה לא הפסיקה לבכות ולי זה לא הפריע, פשוט ראיתי את עצמי שם לפני כמה שנים שגם לנו היו תינוקות, העיקר שהילדים ישנו ועברו את הטיסה מצוין, נחתנו בסידני ברבע לשש בוקר (הטיסה הוקדמה בעשרים דקות), תוך דקה ורבע סיימנו את שיקוף התיקים בטרנזיט (איזה הבדל מאיסטנבול ששם התור לטרנזיט מטורףףףףף), קונקשיין של שעתיים וחצי וקדימה לכרייסטארץ.,שדה התעופה פשוט מקסים!!!!, הכל מקושט לכבוד הכרייסמס, הכל ממורק ונקי, עוצרים כמובן בסטארבק לאייס בלנדר וניל ושוקו, תופסים לנו עמדה של כורסאות וספות נוחות, פותחים שולחן של טאקי וממתינים, הקונקשיין עבר במהירות ובקלות.
את הטיסה הבאה שלנו לכרייסטרץ (3 שעות) נסענו עם חברת Metris חברת תעופה של האמירויות, טיסה מעולה!!!! מושבים מצוינים, מרווח ברגליים בצורה בלתי רגילה. ושכיבת הכסא פשוט תענוג.
הטיסה עוברת מעולה ובשעה שתיים נחתנו בכרייסטארץ, האמת שכולנו התרגשנו, המחשבה שהגענו באמת לסוף העולם לא נתפסת.
כפיר ישר התקשר לחברת השכרת הקרואנים שנחתנו ושיבואו לאסוף אותנו,
היינו די בלחץ, כיוון שנחתנו בשתיים והיינו צריכים עד ארבע לסיים ולהיות בחברת הקרואנים , שמענו על כל סיפורי האימה של האימגריישין , על הצהרת המזון, על ניקוי הנעלים, על כך שהניו זילנדים קנאים לארצם ולטבע הקיים בה.
מילאנו והצהרנו על כל דברים המזון שהבאנו והבאנו לא מעט, אבל על הנעלים לא הצהרנו, פיספסנו את הסעיף הזה, והאמת שגם לא ידעתי שצריך להצהיר על נעלי טיולים, אומנם קראתי את סיפורי האימה של ניקוי נעלי הטיולים אך לא ידעתי שצריך להצהיר.
את כל דברי המזון שמתי במזוודה נפרדת, הבדיקה הייתה זריזה מאוד, פתחו לנו את המזוודה, ראו מה הבאנו, ועברנו את הבידוק (זמן ההמתנה היתה בערך שעה), לאחר מכן עברנו שיקוף נוסף של כל המזוודות, ואז עצרו אותנו, איש המכס הגיע, ושאל את כפיר ברשמיות ככ, אתה ארזת את התיק הזה? אתה מילאת את טופס ההצהרה? כפיר ענה שכן, ואז הוא פותח לנו את תיק הנעליים, בודק נעל נעל (הברקתי אותם מניקיון בבית, איזה מזל), ואמר לנו, יש לך מזל , שהנעליים נקיות, אם הם לא היו נקיות היית חוטף קנס של 400 דולר, היית צריך לדווח על הנעליים בטופס. טוב למדנו לפעם הבאה .
בשלוש וחצי סיימנו את כל הבידוק ו- Welcome New Zealand
יוצאים החוצא לפגוש את נציג חב הקרואנים ופתאום איזה קורררר, אליעד אומר לי אמא איך התגעגעתי למזג האויר הזה מזכיר לי את אפרת (בטח מתגעגע, לחיות בלחות הזוועתית של סינגפור , קור זה בדיוק מה שמתאים לנו עכשיו).
מחכים ואף אחד לא ממתין לנו, מתקשרים שוב לAppolo והם אומרים לנו שהם היו שם ובגלל שלא היינו הם כבר עזבו, ועוד עשרים דקות יגיעו, מחכים מחכים ועדיין אף אחד לא מגיע, שוב מתקשרים , שוב אומרים לנו שהנהג כבר בדרך, לאחר המתנה של 45 דקות הועמסנו ונסענו לחברת ההשכרה, עברנו תדרוך של שעה בערך, הוספנו תשלום ביטוח של ביטול השתתפות עצמית, ביקשנו מחברת ההשכרה שולחן וכסאות קמפינג, נתנו לנו בשמחה, תוך כדי שאני שמה את השולחן והכסאות בקרואן , כפיר מסתכל עלי ואומר לי "תגידי, את חושבת שנצטרך את זה?????? תראי מה מזג האויר, לא נראה לך מיותר?????, לא הקשבתי לו והעמסתי לנו את הדברים.
הקרואן שלנו הפעם שונה שהקרואן שהיה לנו באיסלנד, באיסלנד היה לנו באגז ענקקקקק והפעם הבאגז שיש לנו, פיצפון לגמרי, אפשר לומר שאין באגז, קצת נלחצתי איפה נשים את כל הדברים שהבאנו???
ולאחר בדיקת הקרואן וסימונים של כל הפגיעות/שריטות צאנו לדרך .שמים אפורים, גשם מתחיל לרדת, וערפל מסתתר לו אי שם, כך קיבלה אותנו ניו זילנד.
השעה כבר שש וחצי בערב , כולנו כבר מחוקים, עוצרים לקניות בסופר, טורפים חומוס (מצאנו כשר!!!! איזו חגיגה) ובגטים שדי מהר הבהרתי לכולם שזאת ארוחת ערב....
מגיעים לקמפ קיווי הולידיי פארק בשמונה בערב, אור מוחלט עדיין בחוץ, מתחברים לחשמל, ואני מתחילה עם פירוק כל הבית שהבאתי, לאחר שעתיים סיימתי לסדר את כל הבית , והפכתי את תחתית המיטה שלנו כמחסן קטן,
הבית החדש שלנו מעכשיו ייקרא אפולוואן – Apollovan (ליאור ואריאל בחרו את השם). כולנו נפלנו שדודים למיטה, יצאתי החוצא בגשם להסתובב קצת בקמפ והקמפ היה מקסים!!!! פלייגראונד מקסים לילדים, טרמפולינה, מטבחון מאובזר מאלף עד תו, מקלחות והכל ירוק ויפה. לא השתמשנו בשום מתקני הקמפ, רק כפיר נכנס להתקלח, לילדים ולי לא היה כוח, אחרי שסיימתי לפרוק את כל הדברים והילדים כבר ישנים, ואליעד כמובן זכה בסוויטה של טל ובטוב ליבו הלילה כולם ישנו שם ביחד, הסתכלתי החוצא והגשם, הגשם לא חודל, ואני תוהה מה ככה יהיה לנו??? איזה בעסה!!!! מנסה להיות אופטימית, ויאלה למיטות.
צלחנו בהצלחה את היום הראשון שהיה עמוס לעייפה, טיסות, קבלת קרואן, הצטיידות ופירוק – הספק נאה!!! אההה ואל נשכח את ארוחת הערב המושקעת.....
-
יום רביעי 12/12 – לייק טאקפו
היום נוסעים ללייק טאקפו, כפיר התעורר בשש, התארגן ניתק אותנו מחיבורים והתחיל לנסוע, אני ישנתי מעולה!!!! לא זזתי, הייתי מחוקה, התעוררתי מיד ושוב הגשם לא חודל, גשם גשם גשם, מה יהיה???? אני תוהה ביני לבין עצמי. וביחד מבינה שאני צריכה להניח לזה, אין לנו שליטה על זה, זה מזג האויר וזה מה שיש ופשוט נהנה ממה שיש!!!!!
בהתחלה עברה בי מחשבה לאור הגשם שאולי נהיה היום במוזיאון האנטרטיקה שמתאים מאוד לימי גשם, אך כפיר כבר התנתק ויצא מהקמפ, והחלטנו שנמשיך לפי התוכנית,
עד אתמול בערב עוד לא החלטתי איך נטייל, עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון? בערב בדקתי את מזג האויר באתר https://www.metservice.com/national/home שה DOC משתמשים בו והתגלה אמין במאה אחוז, ולפי התחזית איזור דנדין והקטלינז היה גשום וערפילים לשלושה ימים הבאים, ואזור הר קוק מעונן חלקית, לכן החלטנו להתחיל עם הר קוק.
ולכן המסלול נקבע ל – הר קוק-וואנקה-קווינסטון-מילפורד-קטלינז-דנידן-חצי האי בנקס-הנמר ספרינג -וכרייסטארץ
זה שהחלטנו באותו רגע איך מטיילים ואיך מתקדמים על פי מזג אויר הראה כמה נכון לטייל כך בניו זילנד, וכה ספונטניות וגמישות הקרואן מאפשר לנו.
הנסיעה עד לייק טאקפו פשוט מהממת, הכל צבוע בצבעי וגווני הירוק, מרחוק אנו רואים חלקת דשא עצומה ומרחוק נקודות לבנות בכל הדשא, ליאור ואריאל שאלו אותי, "אמא מה זה האבנים האלה בכל מקום" לקח לנו זמן להבין שהנקודות והאבנים הלבנות הינם כבשים, כל הדרך יש כבשים, פרות, סוסים, אומנם הגשם עדיין יורד וערפל קיים, אך בכל זאת הנסיעה מהמממת, לאט לאט נפתחו השמים הכחולים וראינו את ההרים הנישאים אלינו, את היערות המרעים, פשוט לנסוע בתוך גלויה.
הנסיעה הייתה פשוט מופלאה, אויר צח, טורמוסים צבעונים מקסימים ושמים כחולים אחרי יום של גשם ואפרוריות ניטע בנו תקווה.
פעם ראשונה שאני נחשפת לשדות עצומים של טורמוסים בכל הצבעים, מראה פשוט מרהיב, עצרנו בצד הדרך להנות מהטורמוסים המופלאים ושיצאנו החוצא, קיבלנו משב של אויר נקי עם שמים כחולים ושמש, ההרגשה הייתה באמת אלוהית, כך הרגשתי בכל אופן, פשוט לנשום את האויר הנקי ולהנות מהטורמוסים המופלאים וממול לראות את ההרים הנישאים והמרעה הפתוח, פשוט מופלא.
הכביש לליק טאקפו בחלקו מפותל, ואז באחד מפיתוליו נגלה לפננו האגם בצבע טורקיז ומסביבו ההרים שערפל נושק לפסגותיהם דבר שהוסיף נופך , מראה מרהיב, מים כחולים כחולים מדהימים וצלולים, עצרנו ב I Sit קיבלנו מפה של האזור, משם חצינו רגלית גשר מהמם עם הנהר הזורם תחתיו, מראה פשוט מדהים, נסענו לקמפ שלנו בלייק טאקפו, קמפ פשוט מקסים עם נוף מדהים!!!!
איך שהגענו חנינו על שפת האגם (עוד לא התמקמנו בסייט שלנו) לעצירה , פתחנו שולחן פיקניק על האגם ואכלנו בוצר טעימה ביותר, בזמן שהכנתי את הבוצר הילדים וכפיר ירדו לנהר להקפיץ אבנים, (איך המשחק הזה מתאים תמיד לכל גיל...) הגיעו לבקר אותנו שפרה ומשפחתה (שפרה היא הברווזה שהגיעה ונצמדה לאריאלי, וזה השם שאריאלי בחרה לה מבלי חלילה לפגוע באף אחת באשר שמה).התמקמנו בקמפ, הבנות נהנו מהטרמפולינה,ו ואמרו לי "אמא זה הקמפ הכי שווה שהיינו בו" כולה הם ביום השני של הטיול, אמרתי להם, תהנו כמה שיותר כי משבוע הבא רוב החניות שלנו יהיו ללא טרמפולינות (מתכננים חניות יבשות על פי קצב התקדמותנו).
לקחתי לי כסא קמפינג התישבתי בחוץ עם האויר הנפלא ומול האגם המדהים והמשכתי לסכם את מסענו, כפיר תפס שנצ על הספסל שלידנו ואליעדוש נשאר באפולוואן לנוח.
היום בדיוק חשבתי איזה מזל שלא הקשבתי לכפיר ושלקחנו איתנו את שולחן וכסאות הקמפינג.
לאחר שעה שהבנות שחררו אנרגיה קפצו ונהנו, נסענו ל Mount Jhon מקום מדהים!!!!! לא לפספס, למאונט גון אפשר להגיע ברכב ואפשר רגלית, אליעד מאוד רצה להגיע רגלית אך התעצלנו ונסענו באפולוואן שלנו, כל הדרך מלווה אותנו הטורמוסים המדהימים הממלאים מרבדי הרים ושטחים בשלל צבעים, סגול, אדום ,ורוד פשוט מדהים, והנוף אחחחח איזה נוף, מדהים מדהים מדהים!!!!!
אההה שכחתי לציין שאיך שהגענו ללייק טאקפו הגשם חדל והשמים החלו להתבהר, אח איזה כיף פשוט תענוג.
מאונט גון נמצא על רכס ההר ומשם ישנה תצפית מדהימה ביותר על אגם טאקפו ורכסי ההרים, תצפית פשוט יפהפיה, ישנו גם בית קפה מתוק עם נוף מטורף, ויישנו גם מצפה הכוכבים המפורסם.
הגענו לראש ההר לתצפית שתינו שוקו חם עם עוגת בראוניז ועוגת תפוחים (השוקו היה אחד הטובים שטעמנו), הצטלמנו בשלל פוזות, כי אי אפשר בלי לצלם מכל זוית אפשרית.
בבית קפה פגשנו שני זוגות ישראלים שזה היה היום האחרון שלהם בטיול שאמרו לנו שמזג האויר שהיה קצת קלקל להם,
האמת ששבועים לפני שהגענו הסתכלתי כל פעם על מזג האויר, ומזג האויר היה ממש חורפי, גשמים ורוחות, הקיץ איחר להגיע!!!! כך אמרו כולם, אז די חששתי איך יהיה לנו, מה שנשאר זה פשוט להתפלל ולקוות למזג אויר ללא גשם וערפילים כבדים.
הנוף הנשקף ממרום ההר פשוט מדהים ויפהפה!!!! אגם טאקפו העצום בצבעו הכחול טורקיז (הילדים אמרו שהוא נראה יותר גדול מהכרנרת), ההרים ממול, וקשת מדהימה שנשקפת לנו לכל רכס ההרים, מחזה מרהיב!!!!
הצטערנו שלא עלינו את המסלול ברגל, אז אליעד ואני החלטנו שמחר על הבוקר הוא ואני ללא כפיר והבנות עושים את המסלול, קצת זמן איכות אחד עם השני,
לאחר מכן נסענו לטבול במעיינות החמים הנמצאים סמוך לקמפ, היה מעולה!!!! וכמובן ניצלנו את ההזדמנות להתקלח שם (הזכיר לנו את המעיינות החמים באיסלנד, אם כי באיסלנד הרבה יותר מקסים וטבעי, כאן הם מעיינות מלאכותיים, עם 3 בריכות בטמפרטורות שונות שהכי "קרה" היא 33 מעלות, היינו שם לפחות שעתיים.
חזרנו ל APPOLOVAN שלנו, התארגנו על ארוחת ערב , ובינתיים הבנות הלכו לטרמפולינה.
אכלנו ארוחת ערב – פתיתים טחינה סלט ובגט
ולמנה אחרונה פונדו עם תותים ובננות או כמו שאריאל קוראת לזה קטמנדו...
היום יש בבית ספר של הבנות יום של לימוד הורים וילדים על פרוייקט הקקאו שעבדו עליו בחודש האחרון , מכיוון שלא נהיה הבטחתי לליאור שנציין את היום עם פונדו נפלא וטעים, היתה הסכמה מלאה, (שהזמנתי לנו את כרטיסי הטיסה לא ידעתי על הפעילות, ליאור לקחה את זה מאוד קשה שלא נהיה בפעילות ולכן הצעתי את הפשרה שהתקבלה באהבה גדולה).
היום היה לנו יום מאוד מאוד רגוע, לא עשינו שום דבר רציני, שום טרק, שום אטרקציה, פשוט נהננו לנו מהרוגע ומהשקט והיה לנו יום קסום!!!!!
הטיול החלטתי שאני משתדלת לא להיות במרוץ ובאטרף של להספיק ולהספיק, גיליתי שגם ימים כאלה, שנראה על פניו כיום "מבוזבז" הם פשוט ימים מבורכים.
אנו רק ביום הראשון של הטיול וניו זילנד פשוט מדהימה!!!!!! שהיינו בבית קפה היה שם זוג שרץ כנראה את הריצה היומית שלהם, אמרתי לילדים פשוט לא להאמין שאנשים חיים במקום כזה, אז אליעד ענה לי "אמא הם רגילים לזה, הם בטח מתייחסים למקום שלהם כמובן מאילו הם לא מבינים בדיוק איפה הם חיים" , אולי הוא צודק.
נראה לי פשוט חלום לגור בתוך כל הטבע יציר כפיו של בורא עולם.
זהו השעה 11 בלילה כולם כבר רדומים,
יאלה לילה טוב
מחר הר קוק – בתפילה למזג אויר טוב אמן והאמת שאני מתרגשת לקראת מחר.
-
שדות התורמוסים המופלאים
לייק טאקפו המקסים -
לייק טאקפו המקסים
הארקציה המרכזית בטיול -
מאונט גון – תצפית מדהימה
-
איזה כייף!!!
מזכיר נשכחות... באופן מוזר, בדיוק הערב הבטחנו לילדים שניקח אותם לשם, כשייגדלו קצת
ממש מחכה כבר שזה יתממש …
וכן, גם אנחנו חשבנו שחלום לגור שם, והם לא תמיד מבינים את זה
-
נשמעת חוויה מופלאה!! מחכה להמשך...
-
וואהו, איזו כייף שאת מספרת. איזה טיול משגע והייתי אומרת נדיר פה בפורום.
אל תחסכי בפרטים וכמובן בתמונות.
מחכה להמשך
טל
-
איזה יופי של טיול , ממש חלום ואז הגיעו התמונות
נפלא נפלא נפלא !!! מחכה להמשך בכליום עיניים
שרה
-
וואי. איזה טיול! כיף לכם…
תמשיכו להנות. בינתיים שומרים לכם על הגוש...
-
-
יום חמישי 13/12 – הר קוק
היום היה לנו יום מושלם!!!! עם מזג אויר בהזמנה.
ישנו מעולה הלילה והתעוררנו לשמים כחולים ויום חמים במיוחד, כפיר ואני לא האמנו שיכול להיות מזג אויר כזה וחום כזה בניו זילנד, ישבנו לנו שעה בחוץ ונהננו לנו מהנוף המקסים הנשקף על האגם עם השמים הכחולים לללא העננים, מקום פשוט מקסים!!!
בסביבות השעה תשע יצאנו לדרך, הילדים עדיין ישנים, זמן טוב לנסיעה, הדרך להר קוק פשוט מהממת!!!! האגם פוקאקי לימיננו פשוט מדהים, הצבע הכחול שלו הגודל שלו וההרים סביבו פשוט מדהים. נכנסנו לשמורת Aoraki Mount Cook National Park והעוצמה של המקום זה פשוט אוווו, לא יכלנו להסב את המבט, היינו פשוט בהשתאות מול העוצמה של ההרים מולנו והאגם .
הר קוק הינו ההר הגבוה ביותר בניו זילנד , גובהו כ 3,724 מטר, ההר נקרא על שם חוקר ארצות אנגלי ששמו גיימס קוק שהגיע עם ספינתו לניו זילנד לראשונה בשנת 1769,
עוד דבר שלמדנו שהמטפס האוורסט הניו זילנדי הראשון (שלא זוכרת את שמו ) ערך את אימוניו על הר קוק.
התחלנו את הנסיעה עם שמים כחולים ללא עננים אך ככל שנכנסנו להר קוק העננים כיסו את ההרים המופלאים, המראה היה מרהיב, אך לא ראינו שום הרים מושלגים ראינו הרים אשר פסגותיהם מכוססות ערפל ועננות, המראה האמת מדהים אך רצינו לראות את הר קוק ורכס ההרים המושלגים, שבינתיים לא ראינו, אך לא התאכזבנו היה מזג אויר מדהים, חם נעים ונוף משגע וזה מה שחשוב.
הגענו לקמפ white horse hill camp site קמפ של ה DOC, קמפ מדהים בלב הטבע בדיוק כמו שאנו אוהבים , כמובן ללא חיבורים, יש שרותים (ללא מקלחות, לא נתקלח היום...) ויש ריקון שפכים ומים,((Dump station הקמפ כולו עטוף סביבו הרים , החננו את ה אפולוואן שלנו , התשלום עצמאי על בסיס אמון,ישנה קופסא שלשם משלשלים את הכסף ואת הקבלה מצמידים על קדמת שמשת הרכב. ואיך שאנו מחנים את הקרואן מולנו נחשף הרכס והר סטפן העוצמתי שכולו מושלג מראה מדהים!!! העננים התפנו וההרים המושלגים נחשפו במלוא הדרם לפננו, הילדים התעוררו, אכלנו ארוחת בוקר ובשעה 12 התחלנו את המסלול שמחים ומרוצים.
Hooker valley – מסלול יפהפה , כ 13 קמ הלוך ושוב אשר מקיף את העמק והנופים המטורפים, אךך איזה נופים מהממים!!!!!! חצינו 3 גשרים מדהימים, הגשר הראשון שחצינו היתה חוייה מקסימה, קודם כל לחצות את הגשר שמתחתיו זורם ושוצף הנחל עם מי הפשרת השלגים פשוט חוייה, אך מה שקרה זה שאיך שהגענו לגשר הראשון נפתח הנוף המדהים של העמק עם ההרים המושלגים מסביבו, מראה פשוט מדהים!!!! אני חושבת שקשה מאוד לתאר את המראות והתחושה להיות במקום כזה.
ירדנו לנחל לבדוק עד כמה קר הוא, אומנם כולו מהפשרת הקרחונים אך בכל זאת רצינו לבדוק, לא יכולנו להשאיר את היד 10 שניות מרוב שהיה קפוא. ולאורך כל המסלול ההרים הנגלים אלינו פשוט מדהימים, המפלים האין סופיים שנוצרים מהפשרת הקרחונים, גובה ההרים העצומים, אשר צד אחד של העמק כולו מושלג ומנגד בצד הנגדי לו הרים ענקיייםםם לא מושלגים, פשוט מהממםם.
בדרך פגשנו 3 אנשים הלבושים בלבוש שנראה כמו חיילים, אך על שכמם היה חצים וקשתות, שאלתי אותם מי הם? או מה הם? אמרו לי שהם ציידים, שהגיעו לצוד עזים (עז ההרים), הרגשתי איזה אכזריות כך לצוד חיות בימינו?? למה ??? שאלתי אותם ומה אתם עושים איתו ? אתם סוחבים אותו איתכם את כל הדרך? ענו שכן. צדים אותו, ומרימים אותו כל הדרך על הכתפיים, בדרך כולנו קיווינו שהם לא מצאו שום עז ולא הצליחו לצוד .
כל הדרך תהינו למה המים של הנחל הם ירקרקים/אפרפרים ף בנקודה התצפית של המסלול ראינו את הקרחון שכולו אפור ושחור וזו היתה תשובה לשאלה, נקודת התצפית מקסימה, מלבד הקרחון ישנו אגם שנוצר מהפשרת הקרחון ועליו יש שברי קרחונים, מקום פשוט יפהפה. (עד לפני 30 שנה לא היה את האגם, הקרחון נסוג בין מטר לשתיים ביום!! מטורף!!!!, את הנתון הזה קיבלנו מקברניט הטיסה שהייתה לנו למחרת).
המסלול ארך לנו סביבות 3 וחצי-4 שעות, בדרך חזור ממש סמוך לקמפ ראינו ארנבים ושוב שפרה באה לבקר אותנו (אריאלי הייתה בעננים), מי שלא זוכר שיפרה זו הברווזה שפגשנו לראשונה בלייק טאקפו.
הגענו לאפולוואן נחנו קצת, ואז שמנו לב שכולנו "נשרפנו" בפנים, מזג האויר היה מושלם, היה חם , נעים אך לא חשבנו להמרח בקרם הגנה, טעות גדולה!!!! השמש מאוד מאוד חזקה, להבא צריך להמרח כל הזמן.
אחרי שנחנו קצת החלטנו על מסלול נוסף קצר Kea Point – מסול הולך חזור של שעה בערך (לנו לקח יותר זמן כי עצרנו לפקל תה) המשקיף מקרוב על הר סטפן המושלג, מראה מדהים!!!!!!
אריאל לא רצתה לעשות את המסלול, והתחילה לבכות שהיא רוצה להשאר בקרואן וצריך לעשות גם דברים שילדים רוצים ולא רק דברים שאני רוצה, ולמה צריך ללכת ככ הרבה??? אין לי מושג איך יצאה לנו עירוניסטית
הבהרנו לה שאין לה ברירה והיא לא נשארת כאן לבד והיא צריכה לבוא איתנו, היו צרחות ובכי חצי מהדרך, ולבסוף היא נרגעה .
הגענו לנקודת התצפית שתינו תה חם (תודה ליאת על הטיפ) עם פתי בר, ונהננו כך מהנוף איזה חצי שעה, חזרנו לבית, ארוחת ערב דייסת סולת (שברתי שיאים של עצמי בארוחות הטיול הזה...) והלכנו לישון עייפים אך מרוצים.
-
מסלול ה – HOOKER VALLEY
ה
-
מסלול ה KEA POINT
-
יום שישי-שבת 14-15/12 – הר קוק ושבת בגן העדן (וואנקה למי שתהה)
הלילה כפיר ואני לא ישנו טוב, המיטות לא היו לנו נוחות , אין לי מושג מה קרה,
התעוררנו בתשע בבוקר, ממש מאוחר והחלטנו שהיום נתארגן בכיף ברגוע, הרמנו את הראש מחלון הקרואן וההר ממולנו כולו נגלה אלינו ללא שום עננות, ראינו את פיסגתו כולו מושלג אוווו זה היה מהמם. הערנו את הילדים והחלטנו שנברר לגבי טיסת מסוק בשמי הר קוק, נסיעה של 10 דקות והגענו למקום, ואיך שאנו מגיעים אנו רואים מסוקים נוחתים/ממריאים זה היה מקסים, לראות את זה ברקע של ההרים העוצמתיים המושלגים, קבענו לנו טיסה לשעת 12 וחצי , טיסה של 35 דקות. (הזמן היחיד שהיה פנוי ל 5 אנשים), פתחנו לנו ארוחת בוקר מול הנוף המהמם (איזה מזל שלקחנו איתנו את השולחן וכסאות הקמפיניג זה מאוד מאוד שימושי).
הגענו ברבע ל 12 להדרכה ותשלום (לא מבוטל בכלל) הצטיידנו עם משקפי שמש, חילקנו לנו שם למי שלא היה. ובשעה 12 ועשרים עלינו על המסוק, המסוק שלנו היה היפה מכולם, בצבע שחור מסיבי ממש כמו באיזה סרט אקשיין. עלינו כולנו, כפיר ישב בחזית עם הטיס שלנו, כולנו חבשנו את האוזניות, ומשקפי שמש והמראנו, אצל כולנו זו פעם ראשונה טיסה במסוק, היה פשוט מטורף וכיף. חוויה לכל החיים.
הנופים שראינו היו לא מהעולם הזה, בתחילה טסנו מעל האגם טסמן שנוצר מהפשרת הקרחונים של קרחון טסמן, זה פשוט מדהים, ומה שעוד יותר מדהים שלפני 30 שנה האגם הזה לא היה קיים, הכל היה קרחון, הקרחון כולו אפור, לא רואים בכלל שזה קרחון זה נראה כמו דרך עפר מלוכלכת, ואז לאט לאט נכנסנו להרים המושלגים, המראות פשוט מהפנטים, ומיוחדים. ואז הגענו למקום פשוט אלוהי, כולו לבן, כל ההרים מסביבנו מושלגים , ומרוב בוהק הלובן אי אפשר להסתכל ללא משקפי השמש, הטיס שלנו הנחית את המסוק ירדנו לקרחון טסמן, וזו היתה חוויה מיוחדת ומטורפת, להיות בתוך המקום האלוהי הזה.
נהנוו והשתובבנו שם בערך 10 דקות, הילדים וכפיר עשו מלחמות שלג, ותחרות ריצה בשלג, ואני הייתי אחראית להנציח את הארועים.
כל רגע שהיינו על הקרחון אליעד אומר לנו, או זה מדהים כאן, אווו זה ממש יפה כאן, זה מטורףףףף.
לאחר מכן המשכנו בטיסה, והטיס שלנו טס ממש ממש קרוב להרים המושלגים, זה היה פשוט מדהים!!!!! אין מילים!!!! ראינו את השבירות של הקרחונים, את המפלים שנוצרים מהפשרתם, את הצבע הכחול כחול של הקרחונים, ומה עוד שהטיס שלנו הטיס אותנו בצורת סיבוביות וסללים מה שגרם לליאור לי בחילות... עוד רגע ושתינו היינו מקיאות שם.... המראות היו קסומים ומיוחדים , זו באמת חוויה של פעם בחיים.
בדיוק כפיר ואני חשבנו כמה טלוש שלנו חסרה פה, כמה היא הייתה נהנית. טלוש אהובה שלי, כל יום כאן יש משהוא שמזכיר לנו אותך, אוהבים אותך ילדה שלנו. מתגעגעים אלייך טולה שלנו, ואת חסרה כאן המון...
לאחר הנחיתה ליאור ואני היינו צריכות זמן להתאוששות,
בתכנון המקורי היינו צריכים לישון ב Omarama , אך השעה הייתה שתיים , ושבת נכנסת סביבות תשע, אז אמרתי לכפיר בוא ניסע לוואנקה, ונעשה שם את השבת, הסתכלנו בגוגל זה בערך 3 שעות נסיעה, כיוון שכפיר לא ישן טוב בלילה אמרנו שנתחיל לנסוע ונראה לאן נגע, לא הזמנו קמפ אז ככה אנו גמישים.
הנסיעה חזור הייתה מהממת, זכינו להשתקפות מדהימה של העננים על אגם פוקאקי, זה היה פשוט מקסים, אי אפשר היה להסיר את העיניים מהאגם עם ההשתקפות.
כפיר החליט שהוא נוסע עד וואנקה ומקסימום נעשה כמה עצירות בדרך, בדרך תדלקנו, ואחרי נסיעה של שעתיים מצאנו מפרץ לעצירה, איך שאנו נכנסים לחניה, מגיע אלינו רכב והנהג פונה לכפיר בטון כועס במיוחד שהוא נהג מאוד לאט, ועשה פקק מאוד מאוד ארוך והוא כמעט התקשר למשטרה להתלונן עליו, הוא סינן איזה קללה ונעלם..
המקום שעצרנו בו פשוט מקסים, ממש ליד חנית המפרץ זורם לו נחל מקסים, עצרנו לאיזה נשנוש דרך (ניגוב חומוס עם ירקות ) אני בינתיים הכנתי את הבצק לחלות של שבת שיתפחו לבינתייים וכך שנגיע לקמפ ישר אופה אותם. והמשכנו בדרכנו.
הדרך מהעצירה שעשינו לוואנקה פשוט מהממת!!!!! הכול טובל בירוק, פרות, כבשים ושוב פעם כבשים ולקינוח כבשים, גם סוסים ראינו, נהרות, נחלים, פשוט מקסים.
הגענו לוואנקה, עיירה מקסימה!!!!!! עם אגם וואנקה המקסים, עצרנו לקניות לשבת והתפנקנו עם דג סלמון והגענו לקמפ המקסים שלנו, Mt Aspiring Holiday Park,, פשוט גן עדן!!!!!! שהגענו נכנסנו למשרד וקיווינו שיהיה לנו מקום ל 2 לילות, כיוון שלא הזמנו מראש לא ידעתי מה המצב.
הקמפ מוקף כולו בהרים ירוקים, וממנו נשקף אגם וואנקה המדהים, כולו שקט עם נוף פסטורלי, פשוט קסום. הזמנו לנו לילה לשני לילות, בקמפ יש בריכה כיפית לילדים עם מגלשה, ומגרש משחקים מקסים וטרמפולינה, זה הכי חשוב לליאור ואריאל, כל הדרך הם שואלות אותנו אם יהיה טרמפולינה בקמפ, הבטחנו להם שנהיה בקמפ שיש בו טרמפולינה.
בחרנו לנו סייט עם נוף מדהים מדהים הלקוח מגלויה, היינו לבדנו במתחם, פשוט חלום, לא יכולתי לבקש יותר.
איך שהגענו הבנות הלכו לטרמפולינה, והתחלתי לבשל לשבת.
הכנסנו את השבת בתשע בערב, התפללנו תפילת ערב שבת ואכלנו סעודת שבת מעולה, חלות שיצאו סוף הדרך, עוגת שוקולד , דג סלמון מעולה, אורז ושעועית ירוקה וכמובן סלטים . הארוחה היתה מעולה וטעימה או שמזמן לא אכלנו אוכל ביתי טעים...
את השבת העברנו בקמפ המקסים הזה, יכולתי להשאר שם שבוע, לא לעשות כלום, פשוט להיות שם, להרגיש את הטבע, לשמוע את ציוץ הציפורים ולהנות מהנוף המטורף הזה, כל הזמן אני אומרת לעצמי שיש אנשים שגרים במקום הזה, איזה מטורף.
בשבת קראנו, היינו בברכה, שיחקנו פריזבי, טיילנו קצת באזור ונחנו, עברנו שבת מושלמת.
השבת יצאה סביבות עשר וחצי, ובניתי לעשות כביסות אך השימוש במכונת הכביסה הוא בתשלום של מטבעות, ולנו היה רק שטרות והמשרד כבר היה סגור אז חזרתי כלעומת שבאתי, מקווה שמחר נסתדר עם הכביסה.
אחת בלילה
שבוע מבורך
נמשיך מחר
-
שימו לב לאפר האפור- זהו הקרחון
-
יום ראשון 16/12 – וואנקה – יום קסום!!!!
אחרי השבת המקסימה שעברנו, יצאנו בסביבות השעה שמונה בבוקר לכיוון ה I SIT לבדוק מה מצב הנחלים ומצב הדרך ברוב רוי, בכדי לדעת אם ניתן להגיע לשם עם הפולוואן שלנו, היום היה יום מקסים מלא שמש ומחר גם יום מצוין ויום שלישי צפי לגשם, כלומר את הרוב רוי עושים היום או מחר, לכן כבר בשמונה ורבע היינו ב I SIT , הם כמובן לא נתנו לנו תשובה מה מצב הנחלים, ומה שהם כן ידעו לומר לנו שאת הדרך הזו לא כדאי לעשות עם קרואן כי יש בה בומסות וקטעים שקרואן לא יכול לעבור וזה ללא קשר לנחלים שצריך לחצות, כפיר ואני התלבטנו מה לעשות, הרי ברור שאפשר להגיע לשם עם קרואן (מכירים כאלה שהגיעו לשם עם קרואן )ואנו יודעים שאין ביטוח לקרואן בדרך הזו, אז החלטנו להשכיר רכב למחר, סהכ 85 דולר ליום, לא לוקחים סיכון.
לאחר כל הבירוקרטיה החלטנו לעשות את mount Iron מסלול מעגלי, מצוידים במים כובעי שמש ומריחת קרם הגנה (כבר לא לקוחים סיכון אחרי הר קוק) עליה רצופה של 45 דקות בערך, עליה תלולה לא קלה, נעצרתי כמה פעמים בכדי לסדר את נשימותי, הילדים הלכו בקלות ובדרך עשו תחרות ריצה, ליאורי עם אליעדוש יד ביד, אריאלי כל הדרך עם אבושקה ואני בקצב שלי כל רגע עוצרת לצלם את הנוף המדהים. הנוף הנשקף מהדרך פשוט מדהים, ומהפסגה הנוף מהמם!!!! כל וואנקה מונחת על כפות ידינו, ההרים באופק אשר פסגותיהם מושלגות ושני האגמים פרושים לפננו, אגם וואנקה ואגם Hawea והמים הכחולים כחולים, עשינו עצירה כיפית למעלה, מזג אויר מעולה, שמים כחולים, פשוט תענוג!!!!!
הירידה מהפסגה לוקחת בערך גם 45 דקות, מסלול מקסים עם נוף מדהים הצופה על כל העיר, ממליצה מאוד.
התחלה טובה להכיר כך את וואנקה.
לאחר מכן המשכנו במרחק נסיעה של 5 דקות ל Puzzling World , מוזיאון של תעתועים אשליות ומבוך, היינו שם 4 שעות, ובכוח משכנו את אליעד החוצא, יש במקום כמה אזורים, אזור חיצנוי שיש שם מבוך, שצריך להגיע ל 4 מגדלים (צהוב, כחול, ירוק ואדום) הנמצאים בכל פינה, כל מגדל בצבע אחר נמצא בפינה אחרת, - היה חוויתי ומשפחתי , כולנו הצלחנו להגיע לשני מגדלים כחול וירוק, אריאלי כבר התעייפה אז יצאתי איתה החוצה (יש דלתות יציאת חירום למי שרוצה לצאת) וליאור אליעד וכפיר המשיכו לשאר המגדלים.
ישנו את המתחם של הכניסה שיש שם משחקי חשיבה – רק שם היינו איזה שעתיים, ואם היה אפשר אליעד היה גר שם!!!! טלוש כמה היית חסרה לנו כאן, היית נשארת ללון יחד עם אליעד במקום הזה.
ויש את המתחם הפנימי שיש שם מיצגים של תעתועים ואשליות, מקסים מקסים, ומטורף!!!! יש שם איזה חדר שאתה נכנס אליו אתה פשוט נשאב כמו מגנט, יש שם כוח משיכה שמושך אותך, הכדור מתגלגל מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה, המים זורמים מלמטה למעלה וכו...
היה מאוד מענין ומרתק, כולנו נהננו מאוד
השעה כבר הייתה חמש-חמש וחצי כולם כבר היו רעבים, אמרנו שנמצא מקום על האגם ונאכל שם ארוחת צהרים/ערב, מצאנו מקום מדוגם על האגם, פתחנו שולחן מתחת לעץ שיהיה לנו מוצל, בזמן שאני הכנתי צהרים כולם נכנסו לאגם, המים היו קרים אך אי אפשר לא לטבול, אחכ שיחקנו צלחת מעופפת, תוך כדי שהכנתי את האוכל היה חום אימים בקרואן, תוך כדי בישול כבר פינטזתי לטבול באגם בכדי להתקרר,
אחרי שסיימתי להכין את הפסטה, נכנסתי לאגם , המים היו קרים מאוד, אך היה תענוג, לטבול בשמש החמה של וואנקה ולהתקרר, אחרי שהתקררתי , הילדים ערכו שולחן הגישו את האוכל וכך אכלנו צהרים (פסטה סלט ירקות וחמוצים) על שפת האגם, הילדים אמרו לי שבחיים לא יצא לי פסטה כזו טעימה, אמרתי להם שזה בגלל שהם רעבים ומזמן לא אכלו אוכל מבושל ....
היינו באגם איזה 3 שעות, היה ככ כיף שלא רצינו לעזוב.
סביבות השעה שמונה וחצי התקדמנו לכיוון השנת לילה שלנו, יישנו בקמפ קרואנים בסיסי באלברט טאון, כ 5 דקות נסיעה מוואנקה, מקום מקסים על גדות הנהר עם נוף מהמם,
קמפ בסיסי זה אומר שיש שרותים בלבד וזה ללא חיבורים וללא מקלחות, אנחנו הכי אוהבים את הקמפים האלה, הם נמצאים תמיד בלב הטבע והחורש פשוט במקומות קסומים.
פגשנו שם כמה זוגות ישראלים, כל פעם שהבנות שומעות עברית הם אומרות לי בהתרגשות "אמא הם מדברים עברית", שגרים בגולה ופוגשים חברה ישראלים מרגישים הכי שייכות שיש.
קשקשנו איתם קצת, דיברנו בוידאו עם סבתא ולאה, ולקינוח הערב הכנו תירס.
היה לנו יום מקסים היום, קצת מכל דבר, היה פשוט מושלם!!!
-
פוסט זה נמחק! -
ההשתקפות המדהימה של העננים על אגם פוקאקי
