דרום מערב ארה"ב בפסח - סיכום טיול טבע
-
נובחניות בברייס
--
ברייס-
--
--
--
--
--
--
--
--
RED CANYON
--
מטפסים בהרים
--
--
--
--
--
--
-
הגענו אל פאתי זאיון בשעת ערב מאוחרת, ועלינו להחליט מה עושים מחר. לפנינו יומיים מלאים באיזור הזאיון אבל הנסיבות הן כאלו: מדובר בשבת – ראשון, פסחא, ובשבת יש יום חינם בפארקים הלאומיים. צירוף נסיבות שטוב לא ממש יכול לצמוח ממנו….
בגדול, תכננו לאיזור הזאיון יומיים כשמאוד רציתי לעשות את מסלול מנחת המלאכים (רק עד נקודת התצפית הראשונה ללא הקטע המסוכן בסוף), את מסלול ה RIVERSIDE WALK ועוד דברים קטנים כמו הסלע הבוכה ואמרלד פולס. כמו כן תכננתי לעשות שני מסלולים מאיזור הכביש המחבר לברייס, אבל הכביש הזה נחסם לתיקונים מה שצמצם את האופציות. מלכתחילה התלבטתי מאוד איך לחלק את הימים בין הברייס לזאיון, קראתי המון דיעות לכאן ולכאן, חצי התלהבו יותר מהזאיון וחצי מהברייס. לבסוף חילקתי לשני לילות בברייס ו3 לילות בזאיון, מה שנתן לי יומיים מלאים בכל אחד מהם.
מכיוון שהגענו מאוחר ואנחנו עייפים לא נקום מוקדם מחר להגיע בשעת הפתיחה כפי שתכננו במקור. הגעה בשעת בוקר מאוחרת בוודאי תגרור בעיית חנייה, המתנה ארוכה וכו’, כך שהחלטנו לצאת לטייל מחוץ לפארק ולהגיע לפארק בשעת אחה”צ, ולמחרת לעשות את מסלול מנחת המלאכים מוקדם על הבוקר.
אנו נוסעים עד ל VIRGIN ומשם מטפסים צפונה על כביש שנקרא KOLOB TERRACE ROAD. הדרך מטפסת בגובה לאט לאט והופכת ליפה יותר ויותר עם ההתקדמות בה. לפתע אנו רואים “במבי” חמוד חוצה את הכביש לפנינו, מימין יש דרך עפר שנכנסת לשטח, אנחנו נכנסים פנימה במטרה למצוא את הבמבי… מתקדמים עם הדרך והנוף פשוט מדהים לאורכה, עד שנתקלים בשער לחווה וסימון שמכאן והלאה מדובר בשטח פרטי. מסתובבים וחוזרים לכביש. ממשיכים עד ל HOP VALLEY TRAILHEAD. כאן קראתי שיש מקבץ סלעים מעניין ממש בתחילת שביל ההליכה. חונים במגרש החנייה הקטן, ותוך כעשר דקות אנחנו למרגלות הסלעים. וואוו. סתם מקום שעליתי עליו באקראי, אין כאן אף אחד חוץ מאיתנו, והמקום מדהים!!! אנחנו מקיפים את הסלעים מימין ולאט לאט מתחילים לטפס למעלה. ניתן להגיע ממש עד למעלה. זה לא היה ממש מסלול הליכה אלא הוגדר כ”שיטוט”, אבל זה היה המקום שהכי אהבתי באיזור הזאיון כולו.
-
מכאן ממשיכים בטיפוס עם הרכב במעלה הכביש, עד לנקודה בה הוא היה חסום. קצת לפני החסימה אנחנו מוצאים עוד שני במבים חמודים יושבים מתחת לעץ. מצלמים אותם כמה דקות, עד שהם קמים ומתרחקים…
אנחנו רוצים לעצור לארוחת צהריים אבל אנחנו כרגע בגובה וקר כאן ויש רוחות, מתחילים לרדת במורד הכביש, עד שמוצאים נקודת פיקניק מושלמת באיזור המיועד לטיפוס צוקים. משם ממשיכים לעבר ספרינגדייל והכניסה לשמורה. מגיעים, כפי שצפינו אין תורים, ולאחר סיבוב קצר של פחות מחמש דקות אנו מוצאים חנייה. הפארק עמוס, מגרשי החנייה ענקיים ועמוסים, אנו הולכים אל תחנת השאטל. בדיוק פספסנו אחד שיצא דקה לפני שהגענו לתחנה, וגם על השני אנחנו לא עולים כי הוא עמוס. עולים על השלישי ונוסעים עד לתחנה האחרונה. הדרך עצמה אורכת כ 40 דקות, והיא בהחלט יפה אבל קשה להינות ולצלם מבעד לחלונות השאטל. אני אוהבת לנסוע ברכב שלי ולעצור איפה שבא לי… מגיעים לקצה, יורדים, סנאי קטן מתרוצץ ומספק דקות ארוכות של הנאה וצילום… ממשיכים למסלול עצמו. המסלול יפה, בהחלט יפה מאוד. המים בנהר זורמים בחוזקה באפריל, והמפלים בשיאם. אנחנו מטיילים בטאיטיות לאורך הנהר, נהנים מהנוף היפה ומהסנאים המלווים אותנו. אנחונ אפילו רואים תרנגול בר יפה. מכיוון שההליכה איטית וכבר מאוחר, אנחנו מבינים שלא נגיע לסוף המסלול (היכן שמתחילים המיצרים, שממילא סגורים בעונה זו) ומחליטים להתפצל – בן הזוג יתחיל לחזור עם שניים ואני אמשיך עוד קצת עם זה שלא מוכן להפסיד כלום
מתקדמים כמה דקות ואז אנחנו מבחינים באייל צעיר יפה. אנחנו מתלהבים ממנו, הבן אומר לי הסתכלתי עליו דקה וחשבתי שזה פסל עד שהוא זז… האייל מתרחק מאיתנו אבל אנחנו מאגפים אותו וממתינים לו היכן שיהיה חייב לעבור… זה עובד, הוא מגיע, עובר על פנינו, חוצה את הדרך לצד השני ופונה לנהר. הילד כ”כ התלהב, ובכלל, הוא היחידי מאיתנו שממש ממש אהב את הזאיון, אולי גם בגלל האייל שמצא…
מתקדמים עוד קצת לעיקול להציץ מאחוריו וחוזרים. שוב מפספסים בשניות את השאטל ומחכים רבע שעה לבא. חוזרים לרכב ולמלון. איך שאנחנו מתקרבים למלון אנחנו קולטים שהמלון הסמוך לנו מוקף כולו במשטרות וכבאיות. נכנסים למלון שלנו ושואלים את פקידת הקבלה לפשר הדבר. היא עונה שאין לה מושג ולמה כולם שואלים אותה… בישראל אין מצב שלא היו יודעים מיד מה קרה מעבר לרחוב
בערב עושים סיכום מצב – מתייעצת קצת עם בן הזוג והחוויה של שנינו מהזאיון דומה – המגרשים הענקיים, העומס, ההמתנה לשאטלים ועצם הנסיעה בהם, כל זה לא עשה חשק לחזור. מוותרים על הזאיון למחרת, מה שמשאיר אותנו עם חור בתכנון של יום. כבר מצטערת שלא השארתיי ום נוסף לברייס, אין לי יותר מדי דברים בתוכנית למחר, לאחר ביטול היום המלא בזאיון וגם הכביש לברייס שנסגר עם מסלולי ההליכה שתכננתי שם. מה שכן, תכננתי לסיים את היום בסנט ג’ורג’ לטובת הילדים, אבל מה נעשה בבוקר? מתחילה להזכר בדברים שקראתי בשלב התכנון ולא נכנסו לתוכנית:
- קניוני קולוב – חלק נפרד של הזאיון השייך גם הוא לפארק הלאומי. מקריאה והתבוננות בתמונות הרבה פחות התלהבתי מהאיזור.
- מפלי KANARRAVILLE FALLS – נראה מאוד יפה אבל עולה 12 דולר לאדם ולא בא לי להוציא 60 דולר על מסלול הליכה…
- איזור RED CLIFF RECREATION AREA מצפון לסנט ג’ורג’ נראה יפה.
- מפלי TOQUERVILLE – נראים מדהים אבל הדרך אליהם היא דרך 4X4 לא קלה.
חופרת קצת באינטרנט על האופציות ומחליטה לקום בבוקר ולהחליט מה נעשה.
-
KOLOB TERRACE
--
--
--
--
--
--
--
--
--
--
--
--
ZION
--
--
--
--
--
--
--
-
קמים בבוקר ומחליטים להתחיל בקניוני קולוב. הדרך לשם קצרה יחסית, אנו נכנסים לתוך הפארק הלאומי, כמה מעט אנשים. פשוט לא יאמן איזה הבדל מהקטע המרכזי של הזאיון. והנוף… וואוו הנוף. מדהים, יפה לא פחות וכנראה גם יותר מהזאיון. ולחשוב שכשהכנתי את המסלול כל מה שראיתי כל כך לא הלהיב אותי ואיזה הבדל בין הדמיון למציאות. אנו מתקדמים לנקודת התצפית שבקצה הפארק, ומתחילים לחזור, ראינו קניון ממש יפה באמצע הדרך עם מסלול הליכה בתוכו שממש קרא לנו… מגיעים למגרש החניה הקטנטן בכניסה למסלול, השמיים בינתיים מתעננים ומתחיל טפטוף קל, ואז איך שאנחנו יוצאים, לא הספקנו אפילו ללכת, ומתחיל גשם שוטף. חוזרים בחזרה לרכב, מחליטים לעשות הפסקה קצרה ולאכול בינתיים משהו קל, ולהמתין. אוכלים, וכשמסיימים נראה שמתבהר ואנו מתארגנים שוב ליציאה. איך שאנחו יוצאים מהרכב מתחיל ברד חזק ורוח… אוףףףף , כנראה שאנחנו לא אמורים לעשות את המסלול הזה ככלות הכל. מחליטים לוותר, נכנסים למכונית, בינתיים נראה כאילו שוב מתבהר אבל כבר החלטנו לעזוב, ברור שאם נתארגן ונצא שוב יחזור הגשם … מחליטים לרדת בגובה ודרומה אל איזור RED CLIFF שם איתרתי באינטרנט מסלול הליכה יפה וגם יש שם צ’ופר – עקבות דינוזאורים. מגיעים למקום ואכן ההחלטה היתה טובה – כאן חמים ונעים עד מאוד. אנחנו יוצאים למסלול ההליכה שהולך עד למפל שבתחתיתו בריכת מים. המסלול עצמו קצר ומאוד יפה, ויש כמה אנשים ומשפחות שעושים את דרכם למפל, אבל הוא לא מאוד עמוס. מגיעים עד מהרה למפל, בן הזוג והילדים מחליטים לטפס לראש המפל, יש שם מעבר לצד הבריכה עם שני חבלים … אני מחליטה שלא בא לי לצנוח למים עם התיק והמצלמה ונשארת מאחור לצלם. הם עולים לראש המפל, לפי מה שקראתי הנוף משם והלאה אפילו יפה יותר. מכיוון שאני לא מצטרפת הם חוזרים, והילדים מחליטים לטבול קצת במים. עושים הפסקת אוכל קצרה ליד המים וחוזרים אל הרכב. אני הולכת עם הילדים לראות את עקבות הדינוזאורים ובן הזוג מתמקם ליד שולחנות הפיקניק להכנת ארוחת הצהריים. מקום נהדר. לאחר ששבענו אנחנו נוסעים לסנט ג’ורג’ – למקום שנקרא FIESTA FUN שם הילדים נהנים ממיני גולף, לייזר טאג, וממול יש גן שעשועים נחמד, ומגרש כדורגל. בן הזוג והגדול הצטרפו למשחק כדורגל מקומי… אנחנו נשארנו בגן השעשועים. סיום כיפי ליום שאמנם לא היה מתוכנן אבל יצא נהדר. -
קולוב קניונס
--
רד קליפס-
--
--
--
--
--
--
--
--
-
תם ונשלם הפרק של יוטה.
למען הסדר הטוב וכדי שלא ליצור פוסט מפלצתי, נראה לי שאסיים את הפוסט הזה כאן, ואפתח בהמשך חדש שיספר על נבאדה וקליפורניה.
מקווה שנהניתם עד כאן
-
נהניתי מאד לקרוא עד כאן!
והתמונות מדהימות!
עושות חשק ליסוע ממש עכשיו למקומות שלא ידעתי אפילו שקיימים
-
איך שהוא פספסתי את סיפור הטיול הזה.
אז ישבתי בשבת וקראתי ברצף.
וואהו איזה טיול. נהניתי מאוד לקרוא והתמונות משגעות.
טל
-
@הזברה אמר:
TOADSTOOL HOODOOS
וואו, כמה נקודות את מוסיפה לתכנון שלי לאוקטובר… אני עדיין קוראת ועוד לא הגעתי לסוף, אבל חייבת לשאול כדי לסנן, כי גרמת לי להוסיף הרבה נקודות שלא היו מתוכננות… אז: כמה הליכה נידרשת ב- TOADSTOOL HOODOOS כדי להגיע לפטריות החול? האם זה מסלול ארוך? כמה זמן לשריין בערך?
-
@rona-n אמר:
@הזברה אמר:
TOADSTOOL HOODOOS
וואו, כמה נקודות את מוסיפה לתכנון שלי לאוקטובר… אני עדיין קוראת ועוד לא הגעתי לסוף, אבל חייבת לשאול כדי לסנן, כי גרמת לי להוסיף הרבה נקודות שלא היו מתוכננות… אז: כמה הליכה נידרשת ב- TOADSTOOL HOODOOS כדי להגיע לפטריות החול? האם זה מסלול ארוך? כמה זמן לשריין בערך?
זה לא מסלול ארוך. למיטב זכרוני כחצי שעה לכיוון לפטריות הראשונות וכשעתיים לכל הסיבוב הלוך חזור. -
-
יופי של תמונות. מקסים !
אנחנו לא ראינו בכלל בעלי חיים בציון באוגוסט .. כנראה עוד יתרון של מזג האוויר הקריר .
עוברת בשמחה לחלק ב' ,
תודה על השיתוף !
