איסלנד- אי שכולו טבע בראשיתי –קיץ 2019
-
@ורדה-ש אמר:
אני רואה שזכיתם למזג אויר מקסים בצוק לטרברג, ואני נהנית לראות את המקום דרך התמונות שלך זאת מאחר וכשאנחנו הגענו לשם היתה רוח מטורפת שמנעה מאיתנו להתקרב , ומהר מאוד נאלצנו לוותר כדי לא למצוא את עצמנו צונחים מטה
ממשיכה לעקוב ולהנות
כנ”ל בעניין הרוח המטורפת. זכיתם כי זה מקום מדהים ועדיף לחוות אותו בשלווה ללא רוח
-
-
ורדה,
רק מי שהיה באיסלנד מבין מהן רוחות מטורפות. קראתי ולא הפנמתי עד שהגענו. עפר היה חייב לאחוז בי ליד ויטי שבאסקיה .
כאן בצוק, התמזל מזלנו
נילי
-
ה-27.7:
מקום הלינה שלנו בכפר בילדודאלור איפשר נסיעה ארוכה של יותר מ-6 שעות עד מקום הלינה הבא שלנו. הוא גם איפשר הגעה בשלהי הבוקר למפל דינאינדי עוד לפני שהגיעו אליו תיירים רבים.
הדרך לאורך הפיורדים שהובילה למפל הייתה יפיפיה, וכבר נגמרו לנו הסופרלטיבים כדי להללה.
כאן בצילום מפל אנונימי ללא שם
והרי לפניכם אחד המפלים הכי יפים של איסלנד, שוצף, קוצף על סלעים כהים,
מראה לנו עד כמה אנחנו בני האנוש זעירים לעומת כוחותיו של הטבע. מדובר בעצם בסדרה של 7 מפלים נופלים, שרק לאחד מהם העליון בצורת הטרפז קוראים dynjandi שפירושו: הרועם.
צעדנו אל סדרת המפלים ועלינו למפל הגדול העליון. לא הפסקנו להתפעל מעצמתו המים ומן הנופים שנשקפו מהפיורד הסמוך לו, ארנרפיורדור, שבו עגנה ספינת טיולים שהורידה בסירות קטנות את נוסעיה לכיוון המפל.
גם הדרכים הארוכות והדיי שוממות שנסענו בהם עד לכפר פלטרי ולעיירה איספיורדר, העיירה המרכזית בצפון מערב הפיורדים, היו נפלאות. התחושה הייתה רוב הזמן שאנחנו נוסעים במקום שהוא כמעט שומם מישובים וממכוניות. נטו של טבע יפיפה . כבישים ארוכים ומפותלים בהתאם לקו החוף של הפיורדים וההרים.
נילי
-
-
מקסים נילי
ואיזה יופי שאת מפרטת כך את כל המקורות.
כרגע, לצערנו לא יעד מתאים עם המתבגר שנשאר שותף הטיולים שלנו ..
אז שומרת לימים יבואו (בתקווה שהקרחונים יחכו)
בנתיים ממשיכה לעקוב בהנאה.
תודה,
טל
-
@taldar
מקסים ..כבר אמרו כאן ..
...אבל זו האמתאיזה צילומים !!
פשוט מהפנט
אנא המשיכי !
-
גם אני פה ממשיכה לעקוב מקרוב..
כל הכבוד על קצב הפירסום!
ואפילו פאפינים מצאתם.. ממש מושלם, כאילו לא מספיקים הנופים המהממים!
-
היי נילי
הנה הצטרפתי עכשיו לקהל הצופים בשרשור.
התמונות יפות יפות כמצופה מאיסלנד. נראה באמת מקום מדהים.
את המלל קראתי בינתיים חלקית ואשלים קריאה בימים הקרובים.
מצפים להמשך.
-
נילי יקרה לי מאוד
אני מ ת א פ ק ת כבר מהתמונה הראשונה , מבעבעת מאדים חמים, מתקררת מלגונות כחולות קרחונים, זורמת במפלים, אשדים, חיבור נהרות בקשת של צבעים נדירים, עפה על הפאפינים ושלל הציפורים...זהו שוברת שתיקה, ונסחפת עם הזרם בגן העדן האיסלנדי ( רק מי יכול להגות את השמות האלו ?)
ואיך שאני נהנית מהתאורים שלך
מצידי יכול להמשך ולהמשך… שלא יגמר לי
תודה על השיתוף הנפלא הזה -
תודה חברות וחבר!
עדי- את יכולה לתאר לעצמך את המעבר מגג העולם למדינת החום, הלחות והצפיפות שלנו.
אין צדק גיאוגרפי ואקלימי!!!
ישראל ואיסלנד- כה שונות זו מזו.
יש לציין בין ההבדלים הניכרים את הבדלי כמויות המים, לשימוש האזרחים.
עצרנו בתחנות דלק עם צינורות מים זורמים. אין כלל ברזים.
המים נשפכים ונשפכים.
מראה משונה למי שמגיע מארץ מתייבשת, שבה יש הקצאת מים לחקלאים ותעריפי מים שונים לצריכה ביתית.
טל- עוד יבואו ימים…כיון שאיסלנד הפכה להיות יעד לצעירים רבים (אפשר לראות זאת בקבוצת הפייסבוק- “ישראלים אוהבי איסלנד”), יתכן שתוזמני לטייל בה על ידי ילדיך
.דפנה- הצילומים עדיין לא מראים קמצוץ מן הטבע הנפלא…. היופי של הטבע הוא נשגב. לא ניתן להעברה.
פנינית- הקצב של הכתיבה שלי איטי לטעמי. אולי כי אני חשה שאני מתקשה בהעברת החוויות.
לגבי הפאפינים: קשה לצלמם ללא עדשות חזקות. ראינו להקות במי הים באיי וסטמאן, אבל אף אחד מן הפאפינים לא נקלט במלמה שבן זוגי השתמש בה.
עודד ונירה- אתם חייבים להגיע, לראות ולחוש את האי המופלא הזה. הוא הרבה מעבר למה שמצופה….
טובה’לה- יודעת שאת כאן מתפעמת. תושיבי את פטריק מול המרקע. אולי משהו יזוז
נילי
-
אנחנו עדיין ביום הרביעי של הטיול.
עד כמה הנסיעה ארוכה תוכלו לראות במפה הבאה
נוסעים לכפר פלטרי Flateyri
הנסיעה אליו דורשת סטייה של 7 ק"מ מהכביש הראשי לאיספיורדר.
מחפשים בפלטרי את מוזיאון הבובות, לפי המלצתה של זוגתו של יאיר. מסתבר שהוא נמצא בתוך בית קפה. צנוע מאוד, מתאים לאופי האיסלנדי החסכני והמאופק. אל תצפו לגדולות, אך יש כאן שירותים וקפה חם.
בהמשך הרחוב אנחנו (הנשים) צועדות למוזיאון חנות הספרים הישנה. תמיד נחמד להריח ספרים ישנים. הריח מזכיר לי שעות ארוכות שביליתי בילדותי בספריה ליד ביתי.
ביציאה מן הכפר מבקשת מגיסי לעצור כדי להתקרב לסככות הדגים המיובשים. הריח – נורא!
מאות רבות של ראשי דגים מתלויים לייבוש. מאוחר יותר הוסבר לי שהראשים האלו מיוצאים לניגריה. שם הם נדרשים על ידי האוכלוסייה הענייה לבישול מרקים מסריחים במיוחד.
ממשיכים לאיספיורדר, המוגדרת "הלב הפועם" של הפיורדים המערבים. כאן חיים 2500 תושבים, שזה המון יחסית לישובים הקטנים, הממוקמים לאורך הפיורדים המערבים.
מתחילים מן המודיעין. מקבלים מפה והולכים לפיה לראות את בתי העיירה העתיקים, במסלול קצר. נכנסים לקונדיטוריה העמוסה, Gamla Bakariioמוותרים.
לבסוף קונים עוגת תפוחים מצוינת לערב בקונדיטוריה אחרת.
אוכלים במסעדת Edinborg Bistroליד הנמל (האוכל היה טעים), וצופים ב-3 בחורים צעירים ישראלים הפורסים את כול הציוד שלהם בפומבי ומגלגלים אותו. נראה שחזרו מטרק כלשהו.
ועדיין לפנינו דרך מפותלת ויפה עד למקום הלינה שלנו בחווה בהדאלור, שעליו אני ממליצה מאוד.
יש בחווה יחידות אירוח בגדלים שונים. אנו לנו ליד גדר הסוסים, די קרוב לבריכה והג'קוזי המקורים ובריכת הסלעים הטבעית החיצונית.
ארוחת הבוקר כאן הייתה עשירה וטעימה.
נילי
-
נילי,
כמה מעורר זכרונות לראות את הבריכה החיצונית בהדאלור!! מקום מדהים ובעלת המקום אישה מקסימה ולבבית…..
דרך אגב, את ראשי הדגים המתייבשים פגשנו בהמוניהם בשנה שעברה באיי לופוטן שבנורבגיה. לא ידעתי שישנם גם באיסלנד .
ממתינה להמשך ……..
ורדה
-
ורדה,
מכירה מספר אנשים ואני עימם, המחכים לסיפור הנורווגי שלך
לגבי הראשים המיובשים- ירדתי מהרכב לצלם. שלושת שותפיי סגרו היטב את הדלתות והחלונות מפאת הסרחון.
לא הצלחתי להבין מדוע אני רואה רק ראשים, ומי לעזאזל נזקק לגועל הזה.
כאשר הגענו למודיעין התיירים באיספיורדור שאלתי. התשובה- שהראשים נשלחים לניגריה סגרה מעגל מסוים.
גיסי , הנהג המיומן שלנו באיסלנד, עבד בניגריה 4 שנים במסחר בדגים קפואים מנורווגיה (רק לא בראשים מיובשים).
הוא סיפר לנו במספר הזדמנויות שמרק הדגים שהמקומיות מבשלות איום ונורא.לא ניתן לטעום אותו בשל ריחו הדוחה... הוא לא ידע שחומר הגלם הגיע מאיסלנד...וכנראה גם מנורווגיה…
נילי
-
תודה יקרה, יום יבוא
-
נילי היקרה
תדעי רק שאני עוקבת אחרי כל מעלליך באיסלנד היפה.
אני רואה שאהבת את בריכת המים ולא רצית לצאת ממנה.
איך הכניסה אליהן האם ישנן מדרגות או שקופצים?
לי לא יצא להכנס אל אחת כזו. הפרוצדורה עם נרתיק הכסף והמסמכים היכן להשאיר כשאנו נכנסים מנעה את התענוג הזה.
רד באחת הבקתות היה צמוד חיצונית לבקתה אבל זה נראה יותר כמו אמבטיה.
רחל לבון
-
רחל הקולומבוסית היקרה,
כיף שאת מלווה אותי
!זו לא אני בתמונה. צילמתי תיירת אחרת.
ביקשתי את רשותה…הגעתי לבריכה עם בגד ים ומעיל מעליו. בסופו של דבר “השתפנתי “ורק צילמתי. את יודעת שאני שונאת קור.
לא היו שם מדרגות. מדלגים על הסלעים ונכנסים. זה לא עמוק. רק עפר ואחיו שהו שם.
נילי
-
ה-28.7:
זה היה היום הפחות מוצלח בטיול בעיקר בשל מזג האוויר. מה גם שהיה די חבל לעזוב את החווה.
שוב ציפה לנו יום של נהיגה ארוכה.
ראשית נסענו אל העיירה Hólmavík. לא כדי לבקר במוזיאון המכשפות שלה...
נכנסנו למוסך המטפל בלנד קרוזר, כי גיסי גילה שחסר לנו פקק מסוים שאמור לסגור את נוזל האוריה במיכל שליד המנוע. ההנחה הייתה שלא סגרו אותו כיאות, כאשר הרכב עבר טיפול טרם השכרתו לנו, והוא עף באיזה שלב בדרך...
צלצלנו לחברת ההשכרה והם הורו לנו לקנות פקק מתאים. החשש היה שאולי נתקע בהמשך. במוסך בדקו, קראו לחברים נוספים ואלתרו פקק חלופי שהוצמד עם הרבה איזולירבנד. סרבו לקחת כרטיס אשראי, למרות שהסברנו שנקבל החזר מחברת ההשכרה. ציידו אותנו בסליל של סרט ההדבקה, והורו לנו לבדוק את מצב הפקק מעת לעת (הוא החזיק לאורך כול הטיול). היינו המומים מן היחס והאדיבות. לא חושבת שתייר בישראל היה נתקל ביחס שכזה.
שיאו של היום היה אמור להיות הצפייה בכלבי הים בחצי האי vetnesnes וההגעה לסלע המפורסם קוויטסרקור, אבל ככול שנסענו מזרחה כך נהייה יותר קר. נשבה רוח עזה ובהמשך נהייה גשום.
ניתן היה לראות מבעד חלונות המכונית ק"מ של שטחי מספוא שנקצרו, שבהם גלילים עטופי ניילון המחכים לאיסוף לקראת החורף הארוך.
הגענו בגשם שוטף אל Hvammstangi
אכלנו במסעדה הבייתית, שהומלצה מאוד על ידי רחל הקולומבוסית- Hladan Kaffihus
היו שני סוגי מרקים טעימים מאוד, שניתן היה לאכלם שוב ושוב. וגם שאר המנות שהזמנו, היו טובות.
המשכנו בהקפת חצי האי לאחר ויכוחים עם וייז, שלא אהב את ניסיון ההקפה, ושוב ושוב פקד עלינו לשוב לאחור.
באחד המקומות על המשך כביש 711 עצרנו בעקבות מספר רכבים חונים ונכנסנו דרך שער בגדר לשביל שהוליך לים. הלכנו לעבר הצוקים ברוח אימתנית וקרה. לבסוף הגענו למקום שבו יכולנו לצפות בכלבי ים, שרבצו על הצוקים. בקושי ניתן היה לצלם.
נילי
-
המשכנו בהקפה לצוק Hvitserkur
כיאה לאיסלנד, יש מיתוס המספר עליו.
Rising from the beach 15 meters above the surface of the beach located on the east side of Vatnsnes peninsula, Hvítserkur (The White Caftan) resembles a large animal or a fossilized creature from another dimension. According to an Icelandic folklore, Hvítserkur is an evil troll late on a night mission attacking a neighboring church, grabbed by the early ray of sunlight and turned to stone.
לגיאולוגים יש הסבר אחר- הסלע הוא שריד להר געש שנשטף ברבות השנים על ידי זרמי הים, הרוחות והגשמים.
צעדנו מן החניון כדי לצפות בו ובמטיילים שירדו אליו דרך הסלעים הרטובים. החוף לצדו נראה מלמעלה מרשים ביותר.
זה החוף המדהים שליד הסלע
המשכנו לאוסר רק כדי לעצור לשירותים. הרוח לא אפשרה הליכה על החוף שם כדי לצפות בכלבי הים כפי שבתי ובן זוגה המליצו בכול פה.
משם המשכנו ללינת הלילה שלנו בחוות הסוסים Gauksmyri Lodge
החדר שלנו היה קטן, אבל המקום עצמו מקסים.
נילי
-
