חזרנו מסין,אם ובת, כמה תובנות
-
ובכן, לאחר שהתייעצנו ונעזרנו כאן, חזרנו אתמול בבוקר ולהלן כמה תובנות.
פעם שביעית שלי בסין, בעבר בעיקר לעבודה עם קצת גיחות לטיולים קצרים כשמתאפשר, פעם שנייה של הבת לאחר טיול בהרכב משפחתי מלא לפני 4 שנים.
ראשית, המסלול:
4 לילות – 5 ימים בייג’ינג. עשינו את אתרי החובה בטיול הקודם, הפעם די לקחנו את הזמן, ל”נחיתה רכה” בסין
3 לילות, 2 ימים פינגיאו
לילה שיאן (בגלל מסלול הרכבות) טיול של חצי יום, כבר די מיצינו בסיבוב הקודם.
לייאנג שני לילות – בעיקר למערות לונגמן וומקדש שאו לינג
ברכבת לצ’ונצ’ינג – 2 לילות
שיט על היאנגצו (יצא מצ’ונצ’ינג)– 3 לילות
8 לילות, 9 ימים באזור סצ’ואן, צ’נגדו עם גיחות של יום ללשאן – איימישאן, ויום הר Qingcheng ומערכת ההשקייה (irrigation system) ב Dujiangyan
טיסה חזרה לבייג’ינג, יום אחד למנוחה וקניות וחזרה לישראל.
-
ועכשיו התובנות:
- נובמבר הוא חודש מ ע ו ל ה לטיול בסין. התחלנו בביג’ינג, היה קריר ונעים, בשאר האזורים – שוב, קריר ונעים. לא נתקלנו כמעט במאסות של התיירים , מחירים נמוכים יותר, אין בעייה להשיג כרטיסים ברכבות ובקיצור, לדעתינו בשום אופן לא לטייל בסין בקיץ או בתקופות החגים הסיניים, נובמבר – היה מעולה!
- זו הפעם השנייה שאנחנו מטיילים בסין, הפעם אם ובת. אין שום בעייה לטייל עצמאית, הרגשנו בטוחות לחלוטין, פגשנו עוד נשים שטיילו בזוגות ואין ספק שסין הוא יעד מועדף מבחינת תחושת הביטחון האישי.
- הסתדרנו מעולה עם תחבורה ציבורית, מיעטנו לקחת מוניות, ולא רק עקב החיסכון הכספי. בביג’ינג נתקלנו כמה פעמים בנהגי מוניות שניסו לרמות (לא הצליחוו), אבל לא היה לנו כוח להתווכח כל פעם. היו ערים בהם מוניות מסודרות יותר (לויאנג), אבל כמעט תמיד הסתדרנו בשילוב של רכבות, אוטובוסים ובערים הגדולות – מטרו. כמובן שגם הלכנו המון ברגל…
- הסינים מאוד מאוד ידידותיים, מאוד מנסים לעזור. ברגע שפונים למישהו, כמעט תמיד ייצא מגדרו לעזור. גם אם לפני רגע נראה מנותק ולא מתקשר, ברגע שפונים, את כאילו “באחריותו” והוא או היא ינסו לעזור עד כדי לקחת אותך ביד ולכוון, לחפש דקות ארוכות בטלפון הנייד שלהם וכו’.
- הבעייה הגדולה ביותר למטייל בסין – זיהום האוויר. בתחילת הטיול ממש היינו בהלם. לא היה זכור לי בביקורים קודמים (אולי בגלל החורף?) שהמצב כל כך חמור. המצב השתפר ואולי גם למדנו להסתדר (בחלק מהזמן חבשנו מסכות נגד זיהום, לא ברור כמה באמת הן יעילות), היה לנו גם מזל ולעיתים ירד גשם והייתה רוח ששיפרה את המצב. כשאחזור לסין, מצב זיהום האוויר באתרים בהם אבקר, יהייה פאקטור רציני. למשל, ארצה לטייל ביונאן וטיבט, אך לא בטוח שארצה לחזור למרכז סין שם המצב חמור מאוד.
- רכבת, רכבת ושוב רכבת. כל כך נהננו להתנייד ברכבות המהירות והמדוייקות שלהם. כל כך לא נהננו לטוס (הפעם רק טיסת פנים אחת). לשים לב לאיזו תחנה מגיעים בכל עיר, יש מספר תחנות. פעמים רבות לא יוצאים מהעיר מאותה תחנה ממנה הגענו.
- כרגיל, יכולנו להסתדר עם פחות בגדים. בפעם הבאה אוודה שכל 4-5 ימים יש איפה לעשות כביסה, ואשאיר חצי מזוודה בבית
- הכי כיף, טעים, זול וגם נקי – לאכול במסעדות הרחוב. הפעם היחידה שהבת קלקלה את הקיבה היה דווקא במסעדה יחסית יוקרתית יותר, שהומלצה על ידי המלון. מכיוון ששתינו אכלנו מאותה הצלחת, כנראה שמה שגרם לבעייה היה כמה גושי עובש בכוס חד פעמית שקיבלה ושגילתה לאחר ששתתה חצי כוס
- כרטיסי רכבת – אפשר תמיד לנסות להחליף כרטיסים אם למשל הוזמנו מראש ורוצים להקדים הכמה שעות. כמובן על בסיס מקום פנוי. למיטב הבנתי אפשר גם להזדכות על כרטיסים שלא השתמשתם בהם ואם מפספסים את הרכבת, לקבל כרטיס לרכבת מאוחרת יותר. לא ניסינו, אבל להבנתי זה בהחלט ניתן.
- המסלול שציינתי למעלה עבד מצויין. השיט על היאנגצה היה פינוק אדיר (ולא זול), הפוגה של כמה ימים מהצורך להתנייד עצמאית, נחנו, התפנקנו. בחרנו את הרמה הגבוהה של חברות השיט אבל בחרנו את החדר הבסיסי ביותר ברמות החדרים בספינה והיה מעולה. אין שום צורך לשדרג למרות שקראתי שלעיתים די לוחצים את ה”זרים” לשדרג. אין שום צורך.
- קניות – היום וחצי שהשארנו לעצמינו בביג’ינג לסוף היה מעולה. קימצנו מאוד בקניות במהלך הטיול, וביום האחרון בדקנו כמה משקל נשאר לנו, ו”התפרענו”. גם אז, לא הגענו למקסימום המשקל שאפשר להחזיר. קנינו בסופר גדול המון תה, גם הביתה וגם כמתנות, ערכות של קומקום וכוסות תה (משתמשים הרבה באירוח בבית ובמהלך השנים נשברו רוב הכוסות מהסיבובים הקודמים), סימניות מסוגים שונים (קל לסחיבה ונהדר כמתנות קטנות), ממתקים סיניים שאנחנו אוהבים, קצת בגדים, תיקים (זול מאוד, בעיקר בשווקים בערים הקטנות), נעליים לבת, דפי אורז לברכות, קצת קישוטים.
-
- הלכנו המון. בסין הכל גדול, ענק. מגיעים לאתר, ועד לכניסה צריך ללכת. הרבה. המון מדרגות. סין “סובלת” כבר שנים מ”תיירות היתר” ששאר העולם מתחיל להרגיש. זה אומר שכמעט כל המקומות בהם ביקרנו הם לא שבילים טבעיים, אלא שבילים מסודרים ומדרגות. המון המון מדרגות. רצוי מאוד להגיע עם כושר. לפחות מינימאלי. זה נכון לכל טיול כמובן.
- הוסטלים = כן, בהחלט! שם פוגשים תיירים לא סיניים, רוב הפעמים הצוות מדבר אנגלית ומאוד יכול לעזור בתכנון. בתי מלון – אפשר למצוא במחירים יחסית זולים, החדר אולי יותר מפנק, אך קשה יותר למצוא צוות דובר אנגלית ורוב האורחים האחרים יהיו סיניים. אבל...
- למשל בצ’נגדו – לנו יומיים ראשונים בהוסטל. נעזרנו בצוות דובר האנגלית לתכנן את שארית הימים. עם זאת, ההוסטל היה מאוד ספרטני וכל הזמן היה לנו קר. בחדר, במקלחת, בקומת המסעדה, בלובי. החלטנו לעזוב אחרי יומיים. שכרנו לשאר הימים דירה מפנקת במגדל באזור העסקים של העיר. ב 100 ש”ח יותר ללילה, קיבלנו דירה בקומה 36 עם שני חדרי שינה, סלון, מטבח ומכונת כביסה עם מייבש. היה מעולה. לקחנו את הדירה ל 6 לילות, מתוכם יצאנו לשתי גיחות של לילה מחוץ לצ’נגדו. השארנו את כל הציוד בדירה, לקחנו כל אחת תיק גב קטן עם מינימום דברים, טיילנו כל היום, הגענו להוסטל מחוץ לצ’נגדו ללינה, טיילנו למחרת וחזרנו ברכבת לצ’נגדו, לדירה “שלנו”. הבעייה
- הדירה שלקחנו הייתה בבית מגורים, לא היה עם מי לדבר. נפגשנו ביום הראשון עם נציג הבעלים, שלא ידע מילה באנגלית מלבד תודה. באחד הלילות הייתה הפסקת חשמל – למרבה המזל החשמל חזר אחרי שעה. חזרנו מטיול וגילינו שאין מים חמים, הסתדרנו כי גילינו שדוד המים היה מכובה (אולי בעקבות הפסקת החשמל). היה לנו מספר טלפון, אבל בצד השני דיברו רק סינית. בקיצור, מעולה לקחת דירה, אבל בפעם הבאה אבדוק שיש עם מי לדבר…
- גם בצ’ונצ’ינג לקחנו דירה, שם היה צוות דובר אנגלית, הסטודיו היה אחלה והמחיר מאוד מאוד סביר. גם שם נהננו מאוד ממכונת הכביסה והמייבש.
- ביג’ינג – לקחנו ל4 לילות הראשונים מלון מפנק. במחיר לא גבוה, קיבלנו פינוק אמיתי ונחיתה רכה. לקחנו מלון מרכזי יחסית, ושדרגנו לקומת עסקים, כך שקיבלנו ארוחת בוקר במחיר וכניסה למועדון העסקים, שם יש שתייה כל היום ולקראת ערב – מעין נשנושים, שבימים עצלים שימשו לנו ארוחת ערב לפני שינה מוקדמת. ביומיים האחרונים של הטיול חזרנו כאמור לבייגינג, ולקחנו מלון במרחק הליכה מסנליטון. נהננו לטייל באזור המודרני, קצת קניות (חנות אוניקלו...), קרוב ובכיוון של שדה התעופה כך שלא צריך לחצות את העיר מ ואל שדה התעופה.
-
- כסף. יצאנו עם כסף סיני שקנינו בארץ לאחר שהשווינו מספר צ’יינג’ים. בנוסף לקחנו דולרים, לא היה קושי להחליף, החלפנו את כולם במלון לאחר שבדקנו וראינו שהציעו לנו שער סביר ביותר. מראש כיוונו כך שנצטרך עוד כסף במהלך הטיול, לא רצינו להסתובב עם המון מזומן. לא הייתה שום בעייה להוציא כסף בכספומט, יש בכל מקום והם מאפשרים להוציא כסף גם בכרטיסי אשראי זרים ללא בעייה.
- הפעם לא ניתקלנו בבעייה של כסף מזוייף. בטיול שעבר לפני 4 שנים איכשהו הגיע אלינו שטר אחד של 100 יואן מזוייף, הפעם לא נתקלנו בבעייה, אם כי בדרך חזרה שמענו ישראלים אחרים שתלוננו שקיבלו איכשהו שטרות מזוייפים.
- הסינים משתמשים בווי-פיי ועלי-פיי. בכל מקום. הם כמעט לא משלמים במזומן. גם מוכרת הקלמנטינות ברחוב יושבת עם ברקודים לשתי אפליקציות אלה. אנחנו לא הצלחנו להתקין את האפליקציות וכנראה שהן בעייתיות לשימוש לזרים. מצער מאוד, כי למשל בערים הגדולות יש אינסוף זוגות אופניים שאפשר לשכור בקלות עם האפליקציות האלה, אנחנו לא יכולנו. כנ”ל מכונות אוטומטיות לשתייה ועוד ועוד. פעט למקרים מעטים הסתדרנו עם מזומן בכל מקום, אבל אין ספק שהיה מאוד מקל עליהו אם היינו יכולות גם אנחנו להשתמש באפליקצייה של תשלומים. בתקווה שגם אנחנו בישראל מתישהו נצליח לפענח את הנושא הזה – בין אם נתחיל להשתמש באפליקציות דומות גם בישראל, ובין אם נצליח להתקין את האפליקציות הסיניות…
- כמעט בכל מלון ואכסנייה מקבלים שמפו, סבון, מברשת שיניים ומשחה, נעלי בית (לא בכולם). כדאי תמיד להביא – נייר טואלט (הם מאוד מקמצים), מרכך שיער למי שצריך, קרם גוף.
- בחלק מההוסטלים ובתי המלון מחוץ לערים, מבקשים לזרוק את נייר הטואלט המשומש לפח.... מטעמים מובנים אנחנו שונאות את זה. בואו נגיד שהיינו סלקטיביות בהיענות לדרישה, והשתדלנו מאוד להיות זהירות… לא נתקלנו בבעייה מיוחדת בשיטה זו….\
אוסיף עוד תובנות בהמשך, אשמח לענות על שאלות ולתת מידע או לפרט.
-
נשמע יופי!! (מה עם קצת תמונות?)
(כדאי להכניס את הכתוב למערכת הטיפים בכדי שלא ילך לאיבוד).
תודה רבה על הסיכום והשיתוף! -
שם המשתמש מוכר לי לא מעכשיו, כנראה בהקשר לטיול המשפחתי.
בתור אחד שמעודד ומנסה להפיג חששות, כאלה ואחרים, בנוגע לטיול בסין,
טוב לשמוע שגם החששות על טיול נשים עצמאי התבדו.
תמשיכו להנות בטיולים
-
נהניתי מאוד לקרוא את הסיכום, הייתי שמחה לקרוא גם קצת על התרשמויות מהיעדים עצמם.
-
תאי, תומר וקרניאל, תודה על התגובות. זה בהחלט מעודד ואשמח להרחיב ולצרף תמונות, אם כי המלאכה מייגעת, להוריד מגוגל תמונות למחשב ומשם לאתר זה (אפשר ישירות? לא ברור לי). אנסה במהלך הימים הבאים כל פעם לכסות כמה ימים מהטיול, קשה מאוד לתאר טיול של כמעט חודש בכמה שורות…
ובכן, בייג’ינג – ברור שאי אפשר לדלג על העיר המדהימה הזו
הפעם לקחנו את זה ממש באיזי, כי כיסינו את כל אתרי החובה.
ביקרנו בפארק האולימפי – לדעתי מתאים רק למי שכבר היה ומחפש עוד נקודות עניין. הפארק עצום, המרחקים גדולים, הסינים לא ממש יודעים מה לעשות עם הפילים הלבנים שנותרו להם מהאולימפיאדה, הקיוב (בריכות השחייה) ממש מאכזבות מבפנים. הם מתחילים כנראה כבר עכשיו בהכנות לאולימפיאדת החורף שתתקיים אצלם ב 2022. קן הציפור – האצטדיון, יש אפקט וואו כשנכנסים פנימה ורואים את הגודל. זהו, הפארק עצום, הסינים רוכבים להנאתם באופניים, אנחנו לא יכולנו כי אין לנו וויצ’ט ולכן הלכנו ברגל עד סוף הפארק. נחמד, היה יום שמש נעים וקריר. לא יותר מזה
בתמונות – ה”קיוב” אתר בריכות השחייה מבפנים, הבריכה מכוסה. לאחר מכן אצטדיון הציפור.
-
בביג’ינג ביקרנו גם ב Art Zone 798, ביקרתי שם כבר כמה פעמים ואני אוהבת את המקום. אם לוקחים את הזמן ומסתובבים, מוצאים תערוכות מפתיעות, גם חנויות שלא בהכרח מוכרות את אותו ג’אנק סיני מוכראלא מוצרים מקוריים ויותר איכותיים. גם מסעדות ובתי קפה נחמדים.
-
רחוב Nanluogoxiang מאוד מאוד תיירותי, מאוד מלא, צפוף, ובכל זאת, יש פינות נחמדות. אפשרות לסיור ערב
-
פארק BEIHAI , נחמד לשיטוט ביום שמש קריר. הסינים מאוד מתלהבים מהשלכת, וכמובן משקיעים מאמצי על בצילום אחד של השני, ובעיקר הילדים, בכל זווית אפשרית
-
ממש לפני שיצאנו לסין, טריפאדוויזר פרסם את המסעדה שקיבלה את הציון הגבוה ביותר מהמדרגים של האתר – והמסעדה בביג’ינג. ביררתי ומסתבר שיש להם תפריט צהריים שלא צריך בשבילו לפתוח תוכנית חיסכון. הזמנתי מקום. פרט לכך שמוקד ההזמנות שלהם שלח אותנו לכתובת הלא נכונה, הייתה לנו באמת חוויה נחמדה במסעדה, ארוחת גורמה עם כל הטקס בישבן, במחיר צהריים הגיוני. גם קיבלנו פיצוי על הטרטור, כוס יין נתזים טעים. שם המסעדה TRB Forbidden Ci ומסתבר שהם יושבים ממש בחומה ליד הכניסה לעיר האסורה. אם בא לכם לפנק את עצמכם בארוחת גורמה מערבית בביג’ינג, אנחנו בהחלט ממליצות
-
תיקון – שם המסעדה המלא TRB Forbidden City. משם מה לא יצא נכון.
מעבר לזה, בעיקר הסתובבנו בחוטונגים, ברחובות הקניות, נחנו במלון, התרחצנו בבריכה (התפנקנו במלון New World Beijing).
לאחר כחמישה ימים, יצאנו ברכבת לפינגיאו, וכאן נתקלנו לראשונה ראש בראש בזיהום האוויר הנורא. כבר מהרכבת ניתן היה לראות את הערפל, הערפיח האפור. התפללתי שעד שנגיע לתחנה “שלנו” נצא מהזיהום הזה, אך בלילה כשהרכבת עצרה בתחנה, היה ברור לנו שאנחנו באמצע כל הענן הרעיל הזה. פינגיאו ידועה בעיקר בזכות העובדה שהעיר העתיקה שלה, המוקפת חומה, כמעט לא השתנתה מאות שנים, מאז הייתה מרכז פיננסי חשוב מאוד. כמה מהבנקים הראשונים הוקמו בעיר, ושם השתמשו גם בצ’קים הראשונים בעולם. עם דעיכת העיר לאחר שהעניקו הלוואה ללא כיסוי לקיסר, שנגחאי והונג קונג לקחו את ההובלה על הפיננסים, ופיניאו ננטשה ולמרבי מזלינו, לא הוחרבה לטובת מגדלים מודרנים נוצצים. העיר בהחלט שווה ביקור של שני ימים. יום אחד לסיור ברחובות והחצרות המרתקות שלה, ויום סיור מחוץ לעיר
בתמונות למטה – העיר העתיקה, החומה וזיהום האוויר
-
בפינגיאו קונים כרטיס המקנה כניסה במשך 3 ימים לכל האתרים המפוזרים בחלק העתיק המוקף חומה. שוב, הכל מאוד תיירותי, אבל מעניין מאוד והשילוט באנגלית בכל האתרים מספק בהחלט. החלק העתיק קטן יחסית, ולכן מתניידים ברגל. לנים לרוב באחד מחצרות הבתים של העשירים לשעבר, שהוסבו למעין הוסטלים. לא לצפות לפינוק גדול, אנחנו קיבלנו חדר בסיסי למדי, אבל חוויה, והכל בכ 750 יואן ל 3 לילות…
בתמונה למטה חצר של מקום הלינה ולאחר מכן, החצר של מוסד פיננסי (בנק) עתיק
האחוזות הסיניות בנויות חצרות חצרות, כשמסביב לחצר החדרים של הדיירים – בין אם האציל עצמו, משפחתו או משרתיו. לכל ענף במשפחה – חדר משלו, לעיתים חצר משלו.
-
לקראת ערב מזג האוויר השתנה, החל גשם ורוח. למזלינו. מכיוון ששינוי משטר הרוחות סילק את ענן זיהום האוויר. קמנו למחרת ליום שמש עם אוויר יחסית נקי, לפחות נסבל מבחינת רמת זיהום האוויר. לקחנו רכב עם נהג ליום טיול מחוץ לפינגיאו. ביקרנו בשלושה אתרי חובה – Shuanglin Temple לא רחוק מפינגיאו, אתר משפחת וואנג שהייתה אחר המשפחות החזקות והעשירות בימיד הזוהר של פינגיאו, ומבצר Zhangbi Ancient Fortress עם רשת תעלות תת קרקעיות לא רחוק מאתר משפחת וואנג.
לא ברור לי איך נקבע סדר העלאת התמונות, אז הפעם יצא הפוך.
התמונה הראשונה היא מרשת התעלות של מבצר זאנגבי. התמונות השנייה והשלישית הן טעימות ממתחם אחוזת משפחת וואנג, שכנראה הייתה כל כך עשירה, שהייתה צריכה להתרחק מהעיר, לבנות מעין עיר שלמה מבוצרת, מבוך של חצרות לבני המשפחה ומקורביה. התמונה האחרונה היא דוגמית של הפסלים המדהימים בחיותם שניתן לראות במקדש שאנגלין לא רחוק בפינגיאו.
-
כשחזרנו לעיר אחרי סיור היום, הספקנו עוד לסייר בכמה אתרים בעיר העתיקה שלא הספקנו ביום שלפני. למטה, החצר במתחם הענק של פקידי העיר, החזיקו ביד עוצמה אדירה, שתורגמה גם לעושר כמובן.. בערב הלכנו למיצג אורקולי על שער החומה הדרומי. הופתענו מהמקצועיות וההשקעה, בהחלט היה שווה.
-
ובכן, נתקדם. בפינגיאו לנו כאמור במעין הוסטל הממוקם בחצרה לשעבר של משפחה עשירה. היינו מאוד מרוצות מהבחירה. ההוסטל בנוי חדרים חדרים מסביב לשתי חצרות חמודות. אמנם החדר פשוט ביותר, לא היה ארון למשל, אך המקום עצמו היה בתוך העיר העתיקה, במרחק הליכה לכל מקום. היה נקי, מטופח, החצר הייתה נעימה ביותר. המחיר הזול של הלינה לא כולל ארוחת בוקר, אותה ניתן לבחור מתוך תפריט של המסעדה המופעלת במקום על ידי בעלת ההוסטל. ניתן לבחור ארוחת בוקר מלאה בכ 40 יואן, או ארוחה מצומצמת וגמישה ב 20 יואן. ניתן לאכול כמובן גם ארוחת צהריים או ערב במקום. לא ניסינו, היו כל כך הרבה אפשרויות בעיר העתיקה…
בעלת המקום מאוד מאוד נחמדה, שקטה ומסבירת פנים, מדברת אנגלית מצויינת. היא אחת הסיבות להמלצה החמה שלנו על המקום. איפשרה לנו להשתמש במכונת הכביסה ללא תוספת תשלום. תלינו את הבגדים לייבוש על מתקן שהעמידה לרשותינו, ומכיוון שירד גשם, עזרה לנו למקם את המתקן בתוך מעין חממה בחצר המבנה. בקיצור, אנחנו מאוד ממליצות.
גם את יום הסיור מחוץ לפינגיאו ארגנה לנו הבחורה הנחמדה בקבלה, בתשלום שנקבע מראש ומפורט על שלטים בחדר הקבלה. שם המקום
City Wall Old House.Ji Residence Pingyao
אציין שאת רוב מקומות הלינה הזמנו דרך בוקינג. נוח מאוד מכיוון שלאחר ההזמנה, כל המקומות מרוכזים על הנייד דרך האפליקציה של בוקינג. האפליקציה נותנת את שם המקום גם בסינית והשתמשנו בכך רבות. כמו כן, האפליקציה מציגה את המיקום של הלינה על מפס מי, mapsme מכיוון שגוגל לא עובד בסין וגם כשעבד דרך וי פי אן, היה בעייתי מאוד. בכלל, מפס מי היא אפליקציית המפות העיקרית שנעזרנו בה בסין, ממש לא ברמה של גוגל מפס, אבל זה מה יש והסתדרנו.
נזהיר שגם המיקום של בוקינג דרך מפס מי בעייתי, ולפחות פעם אחת שלח אותנו עם המזוודות הכבדות לכתובת שגויה מתחנת הרכבת עד למיקום הלינה בסוף הטיול בביג’ינג. כן, קשה בלי גוגל מפס בסין…
לגבי בוקינג – נראה שחלק גדול ממקומות הלינה שעברנו בהם, מעדיפים שנבצע את ההזמנה דרך בוקינג (בניגוד למשל לבתי מלון באירופה וצפון אמריקה). כשהצענו להאריך לינה בבית המלון בביג’ינג ישירות, ניתן לנו מחיר גבוה בהרבה ונרמז לנו שעדיף להזמין דרך בוקינג כי “כנראה יש להם מבצעים” ולכן המחיר דרך בוקינג זול בפער ניכר. מכיוון שבכלל המחירים בסין לא מאוד גבוהים, גם אם לעיתים ההזמנה דרך בוקינג קצת יותר יקרה, ההפרשים בש”ח בסופו של דבר לא משמעותיים (וכפי שראינו, לעיתים גם זולים בהרבה לעומת הזמנה ישירה).
לאחר שלושה ימים בפינגיאו, יצאנו ברכבת לכיוון שיאן. הגענו לעיר אחר הצהריים, ואת פנינו קיבל אותו ענן מחריד של זיהום אוויר. לנו באכסנייה שבה לנו לפני כארבע שנים. לא מאוד נהננו, החדר לא היה מספיק נקי ומזמין. החסכנות עד כדי קמצנות ניכרה בכל דבר, כולל בגליל נייר הטואלט המצומצם שקיבלנו. כשירדי בשבע בבוקר לבקש עוד גליל, התבקשתי למסור את מספר החדר והדבר נרשם…
מכיוון שביקרנו כבר באתרי החובה בשיאן, הסתפקנו בסיבוב לעת ערב בשוק המוסלמי, כאשר עקב זיהום האוויר השתמשנו במסכות ומיהרנו לחזור לחדר.
-
משיאן יצאנו ברכבת בבוקר, לעיר לויאנג. כאן הגענו לעוד הוסטל מקסים, ממש אחד הטובים שהיינו בהם. נקי, חדש, מודרני, עם כל מה שהמטייל הממוצע צריך. כן ובגדול. המינוס היחיד הוא שאין בהוסטל אפשרות לאכול ארוחת בוקר. אך השלמנו זאת, כשקמתי מוקדם ממילא ויצאתי לקנות לנו באנים מהעגלה כמה מטרים מההוסטל.
הגענו ללויאנג בעיקר כדי לראות את מערות לונגמן החצובות בהר. בהתאם להמלצת הספר ופקידת הקבלה החמודה בהוסטל, לקחנו אוטובוס ונסענו למוזיאון לויאנג עליו אנחנו ממליצות בחום. לויאנג הייתה עיר הבירה של שולשלות קיסרים במשך מאות שנים. בחפירות התגלו שם אלפים רבים של פריטים מרתקים, את חלקם ריכזו במוזיאון ענק (סין… כבר אמרנו) בלויאנג. הכניסה למוזיאון חינם, ובילינו שם כמה שעות טובות.
-
התור למוכרת הבאנים 7 בבוקר לויאנג -
זה יכנס לבלוג? או שזה יותר מדי מסורבל?
