סיכום טיול צפון מזרח ארה"ב עם ילדים קטנים - חגי תשרי 2019
-
יום 26 – יום ראשון ה-20.10.19
Time to say goodbye…
אז זה היום האחרון שלנו בטיול... הטיסה יוצאת ב-18:00, כך שיש לנו זמן לטייל עד 14:00 בערך. החלטנו לא להתרחק יותר מדי היום, ובמילא לא היו לנו עוד דברים שרצינו לעשות בעיר ולא הספקנו. החלטנו לפתוח את היום באיזי, לקום קצת יותר מאוחר, לעשות פינישים אחרונים לאריזות וגם לאכול ארוחת בוקר טובה במסעדה שצמודה למלון. במלון שלנו אין ארוחת בוקר, אבל הוא עובד צמוד עם המסעדה שלידו ואפשר לאכול שם ארוחת בוקר בהנחה. סעדנו את נפשנו עם אגז בנדיקט מופלא וחביתה לילדים. לילדים היה חסר קצת ירקות, ונזכרנו שיש לנו במקרר בחדר מלאי ירקות עוד מהטיול הרכוב, אז הבאנו להם והוספנו להם בצלחת (-:
לאחר מכן דאגנו לאחסן את כל המזוודות, התיקים והכסאות לרכב וסוף-סוף יצאנו לדרך. החלטנו שנטייל היום קרוב למלון, באיזור האפר ווסט סייד עד קולומבוס סירקל, נתרשם מהרחובות והאנשים, נטעם משהו טעים, ניכנס קצת לחנויות ואולי גם סוף-סוף נמצא לאשתי נעלי ספורט. עמדו לפנינו כ-3 שעות ויצאנו מהמלון במהרה לפגוש את בני המשפחה שכבר מחכים לנו באיזור לינקולן סנטר. בהפתעה גמורה, גילינו חנות נעליים ענקית ממש מול תחנת הסאבווי שליד המלון, שממנה היינו עולים ויורדים מדי יום בשבוע האחרון. איך לא שמנו לב לזה עד עכשיו ? תוך פחות מעשר דקות (ועוד היינו בלחץ של זמן) היא בחרה 2 זוגות של נעלי ספורט מהממות ובמחיר מעולה. בסוף דברים מסתדרים על הצד הטוב. בדיעבד, הצטערתי שגם אני לא חיפשתי.
מכיוון שהנסיעה קצרה ולא רצינו להסתרבל ברכבת עם העגלה והכל, רק כ-20 בלוקים דרומה, החלטנו לקחת אוטובוס במקום סאבווי. גם ככה הילדים רצו ממש לנסוע באוטובוס, אז שימחנו אותם על הדרך. במהלך הנסיעה אישתי החליפה את הנעליים הישנות (שנקרעו בטיול) לנעל החדשה. כשירדנו מהתחנה היא הניחה את הנעליים הישנות בפינת הרחוב והלכנו לנקודת המפגש עם החברים. אחרי כמה דקות חזרנו לאותה נקודה, והנעליים כבר הספיקו להיעלם. מי היה מאמין שכ"כ זריזים פה?
אז טיילנו לאורך רחוב ברוודוי ולמזלנו הרע התחיל גשם בשעות האחרונות שלנו בעיר. בהחלטה של רגע החלטנו להיכנס למרכז הקניות של קולומבוס סירקל. הרבה חנויות יוקרה ואין משהו שמעניין אותנו באמת, אבל איזו אלטרנטיבה יש לנו עכשיו כשגשום בחוץ ויש לנו כ"כ מעט זמן עד שנצטרך לחזור למלון ? החלטנו לשבת בבית הקפה הצרפתי הידוע "Bouchon" בקומה העליונה, אך כנראה שאנחנו לא היחידים שחשבו על זה. המקום היה מלא עד אפס מקום ולא היה סיכוי למצוא שולחן לכ"כ הרבה אנשים. נזכרנו שבקומה התחתונה יש מתחם של Whole Food Market. למי שלא מכיר מדובר בכולבו ענקי לאוכל, שאפשר לקנות בו גם דברים לאכול במקום, וגם מוצרים הביתה. יש שם הכל. כל סוגי האוכל, פינה עם מלא מרקים, מאפייה, מעדניות, כל הרטבים בעולם, מה שרוצים יש שם. אז הסתובבנו שם קצת, קנינו מאפים טעימים לנו ולילדים והופ, כמו סינדרלה, נגמר לנו הזמן.
מהר מהר נפרדנו מהמשפחה, המון חיבוקים ונשיקות. היה כייף אמיתי. עשינו את דרכנו לסאבווי, ומשם בריצה קלה למלון.
השוער במלון עצר לנו מונית צהובה גדולה, כי היו לנו באמת המון ציוד. לא ראיתי צורך לארגן הסעה מראש, כי יש כל כך הרבה מוניות בחוץ, וגם תמיד אפשר להזמין עם אובר או ליפט אם צריך. הנסיעה לקחה כשעה עד ל-JFK, אני העברתי את הזמן בשיחה עם הנהג הבנגלדשי והם נרדמו. בסוף אחרי שהנשמה כמעט יצאה לנו מלשבת באוטו שעה עם כל הפקקים והגשם הגענו. התלאות לא נגמרו כי הצ'ק אין בדלתא היה אוטומטי במכונות, אבל לדרכון של אשתי היה צריך לעבור עם פקיד בגלל שינוי שם. שוב מתעכבים. אח"כ מוסרים מזוודות אצל פקיד אחר. להפתעתנו, הוא גילה גמישות בכך שמזוודה אחת עברה את המשקל המותר, בעוד שהאחרות היו רחוקות מהיעד המותר. חברו כמעט כפה עלינו להעביר דברים מתיק לתיק, אבל הפקיד הנחמד אמר שזה מיותר ואין צורך. הוא שינה כמה דברים במחשב ואמר שזה יעבור והכל בסדר. משם הלכנו למסור את כסאות הבטיחות בכבודה חריגה וסיימנו את שלב הצ'ק אין. השלב הבא – בדיקה ביטחונית. מגיעים לתור ונדהמים - וואו כמה אנשים! כמות מטורפת עומדת בתור מחכה לבדיקות שכנראה אורכות זמן. למזלנו העצום, היינו עם עגלה והכניסו אותנו דרך תור צדדי שמיועד למשפחות עם ילדים קטנים ובעלי מוגבלויות. ואז גם גילינו למה יש תור. מסתבר שכל התור מתנקז לצוואר בקבוק אחד, כדי לעבור ליד כלב שמריח את האנשים ואת החפצים שלהם. כלב אחד, על כל האנשים. וזה לוקח זמן, כי צריך לעבור בזוגות בצורה מאוד מסוימת ובקצב יחסית איטי. פעם ראשונה שנתקלתי בדבר כזה. עברנו בשלום את הכלב, אך אני בטוח שאם לא היינו עם הילדים היינו עומדים לפחות שעה בתור. מכאן הכל רץ. בדיקה ביטחונית רגילה, דרכונים והלאה לדיוטי פרי. הגיע זמן לארוחת צהריים לפני המטוס – מקדונלדס אחרון שלנו בארה"ב! אחרי האוכל המשכנו למטוס.
הטיסה הייתה מעולה. כזכור קנינו טיסות דרך אייר פראנס עם קונקשיין בפריז. הלג ניו יורק-פריז בוצע ע"י דלתא. היה נהדר. הטיסה יצאה ב-18:00 כך שישנו חלק גדול מהטיסה. האוכל היה טעים, והשירות היה מעולה. הילדים התנהגו ממש יפה ובעיקר היו מבסוטים שמותר להם לראות טלוויזיה ולשחק באייפד כמה שהם רוצים. מבחינתנו, בטיסה אין הגבלות, רק שיעבור בשלום ומהר, כי זו גם ככה טיסה ארוכה ומייגעת.
בהגיענו לפריז היו לנו שעתיים קונקשיין שחלף במהרה. בשדה בפריז צריך לעבור בין האזורים השונים בטרמינל עם רכבת, ואח"כ היה לנו זמן לשתות קפה בסטארבקס ואפילו לקחתי את הילדים לג'ימבורי קטן וחביב. הטיסה לת"א הייתה במטוס הרבה יותר קטן ופשוט, אך בסך הכל עברה בסדר גמור. הגענו הביתה שלמים ומרוצים.
נהנינו מכל רגע בטיול הזה, זו הייתה חוויה של פעם בחיים ואנחנו מאוד שמחים על כך. נשאר לנו רק לצפות ולחכות לפעם הבאה. בתכנון של קיץ 2020 – צפון איטליה. לאמריקה עוד אין תאריך יעד, אבל ברור לנו שאנחנו עוד נשוב, ואולי יותר מהר משאנחנו חושבים.
תודה רבה לכל מי שעזר ותרם לנו מהידע הרב שלו, אם בעקיפין ואם במישרין. תודה לכל מי שקרא וליווה את הסיכום הזה. אני מקווה שהוא יעזור גם למטיילים עתידיים, ובעיקר ישפוך אור על טיול עם קטנים, שבהחלט יכול להיות חוויה מטורפת, מגבשת וייחודית והרבה פחות מפחידה ממה שאנשים חושבים.
-
גיא שלום
הדיווח שלך יעזור ועוד איך הוא יעזור.
בשרשור בו מדווחת הגולשת rinisco על הטיול שלהם בקרוואן בדרום מערב
התייחסתי בתגובה משלי לדיווחים שלך, ושל טל ,וכיניתי אותם במילה – מהפנטים
כל אחד מהדיווחים האלו ישמשו גם ישמשו את הבאים בתור, זה שלך יעזור מאוד למשפחה
שתצרף ילדים קטנים, שעד כה שיוועו לאטרקציות ושיהיו הפשוטות ביותר, והנה באה ההכנה / ההשקעה שלך
שהייתה מעל ומעבר, פורום צפון אמריקה זכה לה ,ועל כך תודה רבה לך.
כפי שכבר רשמתי/הבטחתי ,וכעת משסיימתם אתה וטל לרשום ,אדאג למקמם אחר כבוד בקוביות שמשמאל
בדף הראשון של הפורום.
בפורמט הקודם יכולתי לעשות זאת בעצמי ,אין הדבר כך בפורמט הנוכחי,
אבל הבטיחו במשרדים לעזור לי לקיים את הבטחתי ולרענן את הקוביה –
“סיפורי גולשים בפורום צפון אמריקה”
היה ברוך
מוני
-
תודה רבה לך על סיכום מושקע מאוד. כול הכבוד וניהנתי מאוד
מהקריאה גם באזורים שהייתי וגם באלה שלא.
-
גיא –
כל כך נהנתי לעקוב אחרי הטיול שלכם, שאומנם התרחש במקביל לזה שלנו, אבל מזוית שונה בעיקר בשל גיל הילדים.
ובתור הורה בכלל ושל תאומים בפרט, למרות שצאצאיי הפרטים כבר גדלו – הסיפור שלכם לחץ לי על כל כפתורי הרגש הקיימים.
מקריאה של הסיפור שלכם עולה טיול מקסים עם הכנה מוקפדת אבל שמאפשר הרבה גמישות בתנועה.
כל הכבוד לכם בעיקר על הכיף שהפקתם מטיול ארוך עם ילדים כה צעירים.
תודה על הפירוט הנהדר והמושקע שנותן זוית נפלאה איך אפשר כל כך להנות גם עם קטנים.
אז כמו שכבר אמרתי – נהנתי מכל רגע.
מחכה כבר לסיפורי ההמשך 🤩
טל
-
גיא, היה כיף גדול לקרוא את הסיפור שלך ,
כתבת יפה וקולח, הילדים מקסימים ואם אשתך מצליחה לקנות שני זוגות נעליים תחת לחץ ובפחות מ 10 דקות... אז היא בוודאי אשת חייל !
אני יכולה רק לאחל לך ולנו שהסיפור הזה יהיה תחילתו של הרגל ממכר - כתיבת סיפורי פורום ( זהירות ! זה באמת ממכר ! ) ושיהיה גם סיפור איטליה 2020.
ניו יורק עיר שתמיד חוזרים אליה או חולמים לחזור אליה ... ואגב cafe Gitane - יש להם טוסט אבוקדו אחד השווים !
ומכיוון שיש לי הרגשה שתחזרו לניו יורק ... אני אוסיף כאן בשבילך טיפ על מקום של בייגל ממש טוב, עם השם המחייב best bagel , ועם מיקום ממש במרכז מנהטן ( ליד פן סטיישן ) :
http://www.bestbagelandcoffee.com/
תודה על השיתוף המושקע!
עדי
-
אחד הסיפורים הכי טובים שראיתי פה בפורומים של המטייל!נראה שמאד מאד נהניתם. מאד התחברתי לסגנון הטיול שלכם, הקצב, וסוג האטרקציות שנבחרו.
-
שלום מוני ,
היות והעלית את הנושא, אז רוצה לעדכן שמאז הפורמט החדש - נעלמו כל סיפורי הטיול שהיו בקוביה תחת " אוסף סיפורי טיול בצפון מערב קנדה והרוקיס" , ועכשיו יש שם תחת הקישור שרשור שבכלל לא קשור לנושא, של ליאור.
אני אשמח אם תצליחו לסדר את זה ולהחזיר לשם את סיפורי קנדה/רוקיס, ובכללם את שלי על הרוקיס הקנדיים.
תודה
עדי
-
היי עדי
תודה
מנצל את התגובה הישירה אלייך ולציין את חשיבות הנוכחות שלך בפורום הזה .
בהחלט שאני מודע לנקודה שהעלית
ברור שגם את השורה הזאת אדרוש לתקן
ולשם כך אאסוף את הלינקים שאיילת ניפקה בשרשור
הדיווח שלה על טיולם אשתקד,בשתי הרצועות של צפון מערב,
ואת אלו שרשמה טל לצפון מזרח ,ואבקש את לירון מצוות למטייל למקמם מחדש.
ואני חוזר-לדיווחים הנוכחיים של טל ושל גיא ישמר לחוד מקום של כבוד
באותה קובייה.
מוני
-
המון תודה על השיתוף.
ליוויתי אתכם לאורך כל הטיול הנפלא שלכם.
בהחלט עזרת לי בתכנון הטיול המתקרב!
-
תודה מוני !
-
מה ,נגמר?……
היה ממש כיף ללוות אתכם בסיכום מפורט ומעמיק.
כל הכבוד על תכנון וביצוע של פרויקט שכזה!!
ובטח ובטח על הסיכום המדהים.
שנמשיך לטייל
סיגל
-
תודה רבה לכולם על התגובות החמות! אני מוצא את עצמי קורא בהנאה צרופה סיכומים רבים בשנים האחרונות של חלקכם ושל אחרים, (גם למקומות שעוד לא היינו בהם והם לא בתכנון כרגע), וזה תמיד מעורר בי חזק את יצר הטיולים, עד שסוף סוף הוצאנו אנחנו לפועל את החלק של צפון-מזרח. כבר מפנטזים על הטיול הבא: אולי להשלים מקומות במערב ? ילוסטון ? רוקיס קנדיים ? ואולי בכלל פלורידה ? בכל מקרה זה יחכה כמה שנים בתור...
בהיבט של טיול עם ילדים קטנים – אנחנו מרגישים שבכל טיול דילגנו על משוכה וראינו שהכל בסדר. התחלנו עם נופשון ביוון, אח”כ שבוע בברלין בגיל שנה וחצי, אח”כ 20 יום בתאילנד, ועכשיו כמעט חודש בארה”ב עם רכב בטיול מתגלגל… אני מקווה שאנשים אחרים יאמצו את הגישה הזו ולא ירתעו לטייל עם ילדים קטנים, כי יש בזה כל כך הרבה ערך מוסף לחוויה המשפחתית, ועם הכנה נכונה לטיול אזי השמיים הם הגבול. זו למעשה הייתה אחת המטרות העיקריות שלי בפרסום הסיכום הזה, ואני אשמח לסייע בטיפים ובתשובות לשאלות למי שיהיה מעוניין.
אני בהחלט מוצא שהפורום הזה הוא המקור הכי טוב ברשת (לכל הפחות בעברית) לטיולים בצפון אמריקה. כמות הידע שהוא מעניין ורלוונטי כל כך גדולה ומעשירה, וגם התשובות המעולות והסבלניות של המומחים, מסייעים לבנות טיול מ-א’ ועד ת’, כל אחד על פי מידותיו והעדפותיו.
סיפורי הטיול של הגולשים מרתקים ומוסיפים נופך אישי ואני מקווה שגם הסיפור שלנו יתרום את חלקו.
וכמו שסיגל רשמה והתחברתי לזה ממש – “שנמשיך לטייל
” -
המון המון תודה על השיתוף!!
היה כל כך מעניין, מועיל ומאוד עושה חשק!
בטוח תהנו גם בצפון איטליה (היא מהממת, וגם – הכי טעימה
)
