אוספים ולא רק כפתורים-פוסטרים ומה שרוצים-לסוףשבוע
-
בעקבות תמונת הכפתורים משוקולד של משה א, ובעקבות הצעה של אחד הגולשים,
אולי נעשה שרשור של אוספים
אוספים שיש לנו,
אוספים שהפסקנו לאסוף?
אוספים שנתקלנו בהם במקרה או במכוון בטיולים? כאן אוסף של טין טין ברוז’ בלגיה
-
Covent Garden transport museum- מוזיאון מענין כולו ; אוסף הפוסטרים היה מהנה במיוחד !
-
Schlumpf דרדסים. היה לבת שלי בזמנו אוסף גדול ……… חבל שלא שמרנו עליו …
-
-
באזור היידה- גרמניה, טירה מטורללת בפני עצמה
בתוכה איש אחד שאסף אין ספור קופסאות גפרורים (כן .גם מישראל היו לו)
-
נוסיף כאן או תפתחי חדש לגרפיטי?
-
הנה אחד לבינתיים
-
יונית הנה עוד פוסטר גם שלי. בבית …
-
-
בעיר בויזי, איידהויש במרכז העיר סימטה שכל כמה שנים אומני גרפיטי מקומיים מחליפים בה את הגרפיטי
-
אוספים הם ריכוז של פריטים שיש בהם מכנה משותף.
אחד הדברים שנהגתי לעשות בסיום ביקור בתערוכות מיוחדות ובמוזיאונים, היא אוסף מרוכז -קולאז', של התערוכה עצמה.
הלקטים-אוסף וירטואלי של תערוכה אמיתית.
מתערוכות מיוחדות שמוצגות לזמן מוגבל, לא אוספים קבועים.
תערוכה של ואן גוך נדירה שהוצגה במוזיאון הטייט בלונדון.
תערוכה נדירה של רישומים של רמברנדט בבריטיש מוזיאון בלונדון.
התערוכה של ואן-גוך היתה אחת מהמרשימות שראיתי בחיי, לא יעזרו כל המילים לתאר את החוויה אל מול היצירה המקורית, הרבה יותר מכל תצלום, פשוט מדהים.
אחד האומנים שיצירות המקור שלו, פשוט מרגשות שרואים אותן במציאות.
ואן -גוך -Tate London
רמברנדט רישומים - בריטיש מוזיאון.
-
אמרת גרפיטי - אמרת שורדיץ'
-
על איזה קיר זה נמצא? מרשים ביותר! -
. אחד התחביבים הנפוצים ביותר הוא איסוף בולים. תמונה זו של סוחר הבולים בשוק התחביבים של יום א בברצלונה זרקה אותי לימי בית הספר היסודי עת הייתי חוזר הביתה מהלימודים דרך חלון הראוה של סוחר הבולים ברח’ חובבי ציון בפתח תקוה. מעבר לדמיון האנושי בין הסוחרים גם התמהיל של האריזות זהה. מעט אלבומים והרבה קופסאות נעלים מלאות בבולים.
מעבר לבולים יש בשוק הזה כל מיני אוספים משונים כמו זה שבתמונה
רנצי -
מסלוניקי באהבה
-
אני לא זוכרת בדיוק. היינו בסיור גרפיטי מודרך (ומומלץ מאוד!) של חברת “ארטרנטיב” הישראלית בשכונת שורדיץ’ בלונדון. הסתובבנו רגלית בכל מוקדי הגרפיטי ברחובות וסמטאות השכונה, צילמתי המון יצירות, חלקן מופתיות ממש, אך בשל היותנו תלויים בקצב ההתנהלות של הסיור המודרך, לא הספקתי לצלם את כל מה שרציתי וגם לא לתעד מיקומים מדוייקים.בכל מקרה, טבעה של אמנות הגרפיטי הוא שהיא בת-חלוף ומשתנה כל הזמן. עבודות נמחקות כשהקירות (ושאר המקומות עליהם הן מצויירות) נצבעים שוב ושוב. כך למשל, אפילו הקיפוד הנפלא שבתמונה, שהיה אחד מסמלי סצנת הגרפיטי של שורדיץ’, נמחק זמן לא רב אחרי ביקורנו בו (אוגוסט 2017). רק עבודות מעטות נשמרות מוגנות, למשל של האמן המפורסם ביותר בזא’נר – בנקסי (יש עבודות שלו שאפילו הצמידו לוח פרספקס מעליהן כנגד ונדליזם).
כך שאפילו עבודה נהדרת כמו זו שאהבת בפוסט שלי – לא בטוח שהיא עדיין קיימת שם.
אני מצרפת כאן עוד כמה ממתקי עיניים משורדיץ’ – הקיפוד שהזכרתי, מחווה לאמנית היפנית האייקונית יאיוי קוסמה, בגובה בנין של 3 קומות, ועוד.
-
ועוד משהו קטן, למי שמתכנן ביקור בשורדיץ’ כשנוכל שוב להגיע ללונדון:
לפני שנסעתי נחשפתי לדיונים ערים בשאלה האם כדאי להצטרף לסיור מודרך בשורדיץ’, או שמא עדיף פשוט להגיע לשכונה ולהסתובב בה לבד (אפשר גם להוריד מהרשת כל מיני “מדריכים” שיכולים לעזור בהכוונה).
אז למרות שאני לגמרי נמנית על אנשי ה-DIY, ומעדיפה בדרך כלל להתנהל באופן עצמאי, דווקא כאן אני ממליצה בחום כן ללכת על סיור מודרך. יש המון סיורים של חברות שונות, אני בחרתי ב”ארטרנטיב” הישראלית כי הייתי עם תאומי בר המצווה אז העדפתי סיור בעברית, והם היו פשוט מעולים – המדריכה שלנו היתה סטודנטית לתואר שני באמנות, עם ידע רחב מאוד וגם יכולת מצויינת בהעברתו. אבל הכי חשוב – היצירות משתנות שם כל הזמן, וממש כדאי להסתובב עם מישהי בקיאה שתוכל להפנות אותך ליצירות שבחיים לא תגלה לבד.
למשל, יש כמה יצירות שמצויירות על מסטיקים לעוסים המודבקים על המדרכה. אין שום סיכוי למצוא אותם לבד, וכל “מדריך” שתורידו מהרשת, אם הוא ישן יותר מכמה ימים, עלול כבר להיות לא רלוונטי:
-
-
-
לא יצא לי לעשות סיבוב מודרך בשורדיץ׳ אז הלכתי עם חבר אוהב אומנות לבד …
