שאלות כלליות לקראת טיול גדול במזרח
-
אם טרקים זה אחד מהדברים החשובים עבורך בטיול אל תוותר על נפאל. תקרא על טיולי צד ותוספות לטרקים המרכזיים, זה יכול להוסיף גיוון ולהרחיק קצת מהמסלולים שלעיתים מרגישים עמוסים. לדעתי, עבור מי שאוהב ומחפש טרקים אין מה להשוות טרקים של שבועיים – שלושה בהם עוברים בין נהרות, מפלים ואזורים ירוקים בתחילת הטיול ובאמצעו מטפסים למעברי הרים בגובה של יותר מ 5000 מטר וצועדים למרגלות קרחונים והפסגות הגבוהות בעולם לטיולים של יומיים – שלושה – ארבעה במדינות כמו קמבודיה, לאוס ותאילנד. בכל מקרה, בחצי שנה אפשר להספיק לטעום גם מזה וגם מזה.
לגבי מעבר מנפאל לסין דרך טיבט – תקופת הטיול שלך היא החורף. נראה לי שהחורף בטיבט (כולל הבק-דור לצורך העניין) הוא קר מאוד מאוד מאוד. לא יודע מה אפשרויות הטיול באזורים הללו בתקופה הזו.
טיול בנפאל מאוד “רגיש” למזג אוויר. לכן אם רוצים לטרק בנפאל צריך לכוון לאוקטובר נובמבר (תחילת הטיול שלך) או מרץ – אפריל (סוף הטיול).
אני חושב שטיסות לפעמים הן פתרון טוב יותר מנסיעות ארוכות. אולי כי לי נסיעות הן קשות ולכן אני מוכן להשקיע עוד קצת כסף ולסיים בארבע שעות (שעתיים טיסה + שעתיים הגעה לשדה התעופה והמנהלות שלפני) מה שבנסיעה לוקח יום שלם, וצריך לזכור שגם נסיעה ברכב\רכבת עולה כסף. בוודאי שטיסה כמו בנגקוק – קטמנדו \דלהי שהיא יחסית קצרה וזולה היא לא סיבה להוריד יעד כמו ההימאליה למי שאוהב לצעוד ומחפש טרקים.
בין נפאל והודו יש מעברים קרקעיים. אם רוצים לראות גם את מרכז הודו אז עדיף לעשות זאת לפני התקופה החמה שמתחילה במרכז הודו בסוף מרץ – אפריל. אפשר לעשות את הטיול בהודו בתקופה זו כמסע לא ישיר מדלהי דרך רג’טאסטאן, מאדיה פרדש לסיים בוואראנסי ואז נסיעה לא ארוכה למעבר הגבול או בכיוון ההפוך אם אתה מתחיל את הטיול בטרקים בנפאל (ואז מתחילים בנפאל, ממשיכים להודו ומשם טסים למדינות דרום מזרח אסיה).
-
לא ניראה שחסרות לך אפשרויות, להיפך אולי יותר מידי, ובכל זאת אוסיף אחת: המובלעת הצפון-מזרחית של הודו המכונה “שבע האחיות”. מתאים לעונה, תרבויות שונות ומשונות כמה שתירצה – אולי האזור הכי מגוון תרבותית באסיה, פסטיבלים ללא הפסקה, נופי גבעות יפים ואפילו נופי הימלאיה בארונצ’ל (אם כי בשיא החורף קר באזורים הממש גבוהים). ואם חשוב לך החיבור הקרקעי, תוכל לעבור יבשתית מדרום מזרח אסיה לנפאל, דרך מיאנמר, שבע האחיות ודרג’ילינג.
-
על זה אני יכול להעיד שנסיעה בדרכים פחות כבושות ושחוקות (במקומות אחרים) היא קשה יתר מנסיעה בשבילי החומוס, אבל מזמנת חוויות בלתי נשכחות שרק מי שיוצא מהמסלולים המקובלים חווה.
