חזרנו מפראג היפהפיה
-
לאמהאמה,
היית שישה ימים בפראג? אני כבר מקנאת בך...
עוד נגיע בהמשך הטיול גם לשאר המקומות שרשמת. -
לזיויתזיוית,
תודה רבה!
המשך בערב...
אור -
לאיריסכמה כף לחזור לפראג ולצ'כיה בכלל.ואפילו לפגוש תרבות מאוד מרכז ארופית, בירות נפלאות ואנשים עם הלב הסלאבי החם.הכל ביחד זה מה שיש רק לצ'כים ז'א שההגדרה שלך ל"... המנטליות המזרח אירופאית " לא נראית לי כל כך.אבל כמובן שהרושם האישי של כל אחד שונה ומסוכן לעשות הכללות.
כבר הייתי בכמה ארצות במזרח ארופה והאנשים שם לא דומים לצ'כים, גם לא מצאתי שום מכנה של מנטליות משותף בין רוסים, צ'כים, סלובנים למונטנגרים ורומנים וכן הלאה.אבל באמת הצ'כים בעיני הם הכי הכי.אנחנו גרנו שם יותר משבועיים וגם בפראג רק בצימרים בבתים פרטיים.המפגש הזה עם הצ'כים זה משהו שאי אפשר לשכוח.
בטלץ עיירה שחיו בה בעבר הרבה יהודים, גרנו שם כמה ימים.אחרי שבועיים בסתיו צ'כי עם הרבה יערות, הייתי צריך עוד זוג מכנסי ג'ינס.
רצה בעלת הביית איתי לשוק של הויטאמיים לקנות בזול. אצלה בבית
פתחה את מכונת הזינגר העתיקה ותפרה לי למידה ועם חיוך.כשהצעתי לה תשלום ,אמרה שלאחרי הצהריים היא קבעה לי פגישה עם חברה שטיפלה בניצולים,בעיקר נוער יהודי.אז היא לא מוכנה להרשות לי פגישה עם מכנסיים לא מסודרים,ועוד לא דיברנו על האומלטים שלה ועל הבישולים. -
לאוריאורי,
יתכן שאתה צודק. טרם הייתי במדינות אחרות במזרח אירופה, אז מאמינה לדבריך המנוסים.
כמו שרשמתי, מאוד אהבתי את האווירה בפראג.
היה מרתק בעיני השילוב בין הנימוס, האיפוק והדומיה (כמו שתיארתי בעת הארוחות או העדר ציפצופים ברחובות), לבין האווירה המאוד חמה ולבבית שהרגשנו.
אהבתי את הסיפור שלך על העזרה של הצ'כית שגרתם אצלה. בעיני גם הסיפור שלך משקף את השילוב הזה: הלבביות והנכונות לעזרה בכך שהלכה איתך לקנות ותיקנה עבורך את המכנסיים, ומצד שני, החשיבות שבנימוס ובמראה החיצוני - שחס וחלילה לא תופיע אצל חברה שלה עם בגד קרוע או לא מסודר.
אור -
לאור,נהנית מאד-מאד מהחוויות והתמונות.כיף להיזכר... -
היי אורהסיפור על המכנסיים הוא רק סיפור אחד מהמון.בינתיים הצ'כים מנצחים כל עם אחר שפגשתי בכלל ואולי הסלובנים באים אחריהם בדרוג הפרטי שלי.אלו הם באמת עמים מזרח ארופיים במיטבם, שחוו מצד אחד את נחת זרועם של "המתורבתים" ממערב ארופה וגם "ברברים" ממזרחה.אני מקוה שקיבלת תיאבון לצ'כיה.שווה להיות בה יותר זמן. -
לאור- תודה על השיתוף!איזה יופי!
פראג נמצאת במקום גבוה מאוד ברשימת החלומות, מקווים להגיע לשם בקרוב...
בינתיים אנו מסתפקים בטיולים של אחרים
ונהנים מאוד מהתיאורים הצבעוניים והתמונות היפיפיות
נורית ואילון
-
לאור- תודה על השיתוף!וקריאה לאור: כבר ערב....
נתראה בהמשך הטיול בפראג,
אורנה -
לברנדיברנדי,
שמחה שאת נהנית
אור -
לנורית ואילוןנורית ואילון,
חכו, זה היה רק היום הראשון. אחרי סיום האשכול אולי תדרגו את פראג במקום עוד יותר גבוה ברשימת החלומות
אור -
לאורנהאורנה,
את צודקת בהחלט.
ממשיכים...
-
היום השניהתעוררנו לבוקר היום השני שלנו בפראג. התארגנו ופתחנו חלון, בחוץ קר, אבל לא קר מדי, אויר נעים נכנס מהחלון.
איך אני אוהבת אויר של בוקר!!!
ירדנו לארוחת הבוקר המצוינת של המלון.
טיפ לחובבי קפה: עבורי הקפה ה"רגיל"/הפוך המוגש בפראג היה חלש מדי. לאחר מספר ניסיונות בבתי קפה במהלך הטיול, גיליתי שכשאני מבקשת אספרסו עם חלב, אני מקבלת בדיוק את הנס קפה המגורען שאני אוהבת.
יצאנו מהמלון כשפנינו מועדות לכיוון גשר קארל. בדרך לשם עברנו פעם נוספת בכיכר העיר העתיקה:
"רגע, מה השעה?"
"מה עם צלצול השעון של שעה עגולה, עוד לא ראינו אותו."
"יש עוד חצי שעה."
"נחכה?"
"לא, נעבור פה כבר בפעם אחרת."
וכך פעם נוספת פספסנו את צלצול השעון האסטרונומי המפורסם. עוד נחזור אליו...
הגענו לגשר קארל. לאורך שולי הגשר נמצאים פסלים רבים. על הגשר אמנים מכל הסוגים: ציירים שמוכרים את סחורתם, סוחרים שמוכרים ציורים של אחרים, ציירים שמוכנים לצייר אתכם על המקום, סיכות ותכשיטים עבודת יד, קופסאות עבודת יד, נגנים למיניהם ועוד ועוד...
-
היום השני
-
היום השניבאמצע גשר קארל יש מדרגות המובילות לאי קמפה (Kampa). ירדנו במדרגות, בודאי שירדנו. איזה מזל שלא ויתרנו על טיול באי היפה הזה.
-
היום השנימיד לאחר שירדנו לאי, "קפצו עלינו" והציעו לנו לצאת לשיט. אמרנו "לא, תודה". הרי היינו כבר בשיט אתמול בערב. הלכנו שמאלה, ימינה, ועוד פעם מציעים לנו שיט באותו מקום. "כבר הצעתם לנו". 5 דקות לאחר מכן, אנו עדיין מתלבטים לאיזה כיוון בתוך האי כדאי לפנות, ועוד פעם מגיעה הבחורה: "השיט יוצא עוד 5 דקות".
חושבים. בעצם אנחנו אוהבים שיט, ואתמול בערב היה חשוך ולא ראינו יותר מדי.
יצאנו לשיט של שעה לאורך נהר הוולטבה. הפעם משקה היה כלול במחיר, והוגש לשולחנות לפי בחירתנו. ערב קודם לכן המשקה לא היה כלול במחיר השיט, אבל גם שם היו מלצרים שהגישו לשולחנות. בשני המקרים היה מדובר על סירות רגילות ושיט היכרות, ולא סירות שמיועדות לארוחות או משהו כזה. בכלל, גם במסעדות רגילות, כשהזמנו שתיה קרה, המלצרים מוזגים את השתיה לכוס, ולא נותנים ללקוח לעשות זאת לבד. לא בדיוק יודעת איך להסביר את זה, אבל יש איזו "קלאסה" בעיר הזאת.
לאחר סיום השיט המשכנו לשוטט באי קמפה, בין התעלות היפות. ראינו גם את גלגל טחנת הקמח ואת פארק קמפה.
-
היום השני
-
היום השני
-
היום השניהגענו למוזיאון קמפה. המוזיאון מציג אוסף אמנות מודרנית ממרכז ומזרח אירופה. אני הסתקרנתי לראות מה זאת אמנות מודרנית מזרח אירופאית, אז נכנסנו.
במוזיאון מוצגים בעיקר פסלים מודרניים של דמויות חסרות פנים, בגדים נטולי גוף, או של פצועים ונפגעי אלימות שונים. לדעתי, מבחינה אמנותית המיצגים מאוד מוצלחים, ולכן מעבירים בצורה חזקה את המסרים שלהם.
-
היום השני
-
היום השניהמשכנו לשוטט, והתיישבנו לארוחת צהרים באחת המסעדות בכיכר המרכזית של האי קמפה.
מצורפת תמונה של הכיכר, שבה אפילו רואים את המסעדה שאכלנו בה.