חזרנו מפראג היפהפיה
-
המשך היום השלישיארמון הלורטה נמצא ברובע הרדצאני (אותו רובע של מצודת פראג). במקום נמצאים אוצרות אמיתיים, כשגולת הכותרת היא אוצר שנקרא "השמש של פראג". זהו תשמיש קדושה קתולי מהמאה ה- 17, העשוי מ- 12 ק"ג זהב ומשובץ בכ- 6000 יהלומים.
אטרקציה נוספת בכנסייה שבמתחם היא קונצרט הפעמונים - 27 פעמונים המנגנים בבת אחת מדי שעה שיר צ'כי בשם "אנחנו מברכים אותך אלף פעמים".
השמש של פראג לא עצומה בגודלה, אבל מנצנצת כמו שרק 6000 יהלומים יכולים לנצנץ
.
אסור לצלם בתוך מתחם הלורטה. הצטערנו על כך מכיוון שחצר הלורטה מאוד יפה. כנראה יותר פשוט עבורם לאסור את הצילום בכל המתחם, מאשר להשגיח על מי שמנסה לצלם את אמצעי הבטיחות בכניסה לחדר האוצר.
דרך אגב, למי שתהה, השמש של פראג נמצאת בתוך זכוכית עם חיישנים שונים, וחדר האוצר, הכולל גם אוצרות ותשמישי קדושה יקרים נוספים, נראה מאובטח גם הוא.
לא הצלחתי להתאפק והורדתי מאתר האינטרנט הרשמי של הלורטה תמונה של החצר היפה וכמובן תמונה של השמש של פראג.
תמונה מהאינטרנט - השמש של פראג.jpg(גודל:22.10KB) תמונה מהאינטרנט - חצר הלורטה.jpg(גודל:16.11KB)
-
המשך היום השלישיביציאה מהלורטה.JPG(גודל:37.97KB) הלורטה לפנות ערב.JPG(גודל:33.50KB)
-
המשך היום השלישיחיפשנו איך לחזור מהלורטה לכיוון המרכז, ועלינו על קו חשמלית מספר 22. טראם 22 נחשב לדרך הכי יפה להגעה למצודת פראג, וקראנו בכמה מקומות שמומלץ לנסוע בו. עבורינו הדרך לא היתה מרשימה יותר מדרכים אחרות שראינו, ואת רוב המקומות שטראם 22 עבר בהם ראינו כבר "דרך הרגליים" בימים הקודמים. אולי אם נוסעים בו בתחילת הביקור בפראג זה יותר מרשים.
ירדנו מטראם 22 בעיר החדשה (הוא לא מגיע למלון), והתחלנו ללכת לכיוון המלון. בדרך נזכרנו שטרם ראינו את השעון האסטרונומי בפעולה, והלכנו לכיוון כיכר העיר העתיקה.
כבר היה חשוך ונהיה קר, ומסיבה לא ברורה החלטנו שזה הזמן המתאים לאכול גלידה בגלידריה מחוממת שראינו בדרך.
"מה השעה? כמה זמן יש לנו עד צלצול השעון?"
"יש חצי שעה."
"נספיק להגיע?"
"בטח. אנחנו קרובים."
"אולי קרובים, אבל אין לנו מושג מאיזה כיוון."
"יש מלא זמן."
"בטח עוד פעם נפספס את השעון הזה."
"אולי."
חמש דקות לפני שש בערב התייצבנו ביחד עם כל העולם מול השעון האסטרונומי, בצפיה דרוכה לראות סוף כל סוף מה קורה בשעון הזה מדי שעה עגולה.
בשש בדיוק השעון התחיל לצלצל, 2 חלונות קטנים במעלה השעון נפתחו, ובמשך דקה או שתיים היה ניתן לראות בובות קטנות שמייצגות את 12 השליחים של ישו מהברית החדשה.
"זה הכל?"
"מה זה הבובות האלה?"
"לא סתם בובות. השליחים של ישו."
"הם אפילו לא יצאו החוצה, רק הסתובבו קצת בתוך השעון."
"זה מה שבאים מכל רחבי העולם לראות?"
"ממש מופע חבובות."
עדיין לא סיימנו את ה"רומן" שלנו עם השעון האסטרונומי במהלך הטיול הזה. ביום המחרת עוד נזכה לראות את מופע החבובות של השעון הרבה יותר מקרוב.
השעון עם חלונות סגורים.jpg(גודל:21.31KB) השעון עם חלונות פתוחים.jpg(גודל:33.70KB)
-
המשך היום השלישיואם אנחנו כבר בכיכר העיר העתיקה, מצרפת לכם עוד תמונות של הכיכר היפה הזאת מוארת בערב.
כיכר העיר העתיקה בערב 1.jpg(גודל:26.53KB) כיכר העיר העתיקה בערב 2.jpg(גודל:17.88KB)
-
המשך היום השלישיחזרנו למלון, מנוחה קצרה, ויצאנו לחפש מקום נחמד לארוחת הערב.
התחלנו ללכת ברחוב Celetna Ulice המוביל מכיכר הרפובליקה לכיכר העיר העתיקה (ואשר הלכנו בו מספר פעמים בכל יום). בערך באמצע הרחוב מצד שמאל שמענו צלילי מוזיקה נעימים. הצצנו פנימה. מיד באה לעברנו המארחת והציעה להושיב אותנו בשולחן.
אוכל טוב, הרבה בירה, להקת נגנים בקדמת המסעדה, נגן כינור שעובר בין השולחנות. איזה בילוי נפלא! לילה טוב לכולם.
-
היום הרביעיהתעוררנו ליום האחרון שלנו בפראג. הטיסה יוצאת ב-12 בלילה וכל היום עוד לפנינו.
מתארגנים, ארוחת בוקר, אריזות, צ'ק אאוט במלון, הפקדת מזוודות, ויוצאים לדרך.
היום הוא ה- 28 באוקטובר וזהו יום העצמאות של צ'כוסלובקיה (לא טעיתי, צ'כוסלובקיה). זהו יום שבתון וחג לאומי לציון השחרור של צ'כוסלובקיה מההבסבורגים בשנת 1918. נכנסנו ביום הקודם ללשכת המידע לתיירים לברר מה קורה ביום הזה. נאמר לנו שזה יותר יום של טקסים ממלכתיים וארועים ממשלתיים ופחות יום של חגיגות בכיכרות. קיבלנו הסבר על מוזיאונים וגלריות שפתוחים לקהל הרחב ללא תשלום.
למרות שלא נתקלנו בחגיגות, הרגשנו תכונה יתרה בחלק מהמקומות בהם הסתובבנו באותו יום. כנראה שעצם קיומו של "יום שבתון" משמח לבב בני אנוש בכל המדינות.
התחלנו את היום בהליכה לכיוון בית הפרלמנט, שנאמר לנו שזהו היום היחיד בשנה שהוא פתוח לציבור. בית הפרלמנט נמצא בשכונת מאלה סטראנה, ולא הפריע לנו לעבור פעם נוספת בגשר קארל וברחובות מאלה סטראנה בשביל להגיע אליו.
אני קיבלתי הכי הרבה טיפים.jpg(גודל:34.55KB) על גשר קארל.jpg(גודל:32.13KB)
-
היום הרביעיהגענו לפרלמנט. נכנסנו לכמה חדרים שהיו פתוחים, וגילינו שהכניסה להיכל הראשי היא רק בסיור מודרך בצ'כית. ויתרנו על ה"תענוג".
ישבנו לאתנחתא ולכוס קפה בבית קפה איטלקי בכיכר המרכזית של מאלה סטראנה. האיטלקים בהחלט יודעים לעשות קפה. בינתיים גם צפינו בקבוצת אנשים עם תלבושות מוזרות שעברו לידנו עם תופים.
מנגנים על גשר קארל.jpg(גודל:34.03KB) מתופפים ברחובות.jpg(גודל:36.71KB)
-
היום הרביעיאני הזכרתי את העובדה שטרם היינו בכיכר ואצלב, המהווה את מרכזה של העיר החדשה, וטענתי שגם שם צריך להיות. זה היה היעד הבא שלנו.
כיכר ואצלב הוא למעשה השם של שדרה עם חנויות משני צידיה. במרכז יש צמחיה ירוקה וספסלים רבים לעוברים ושבים, למטיילים, לקונים, ולאוכלי הנקניקיות מהדוכנים הרבים שבסביבה.
בסוף השדרות נמצאים המוזיאון הלאומי ופסל של המלך ואצלב, הרכוב על סוסו.
המוזיאון הלאומי.JPG(גודל:36.47KB) ואצלב בכבודו ובעצמו.JPG(גודל:30.17KB)
-
היום הרביעילאורך כיכר ואצלב יש הרבה בניינים עם ארכיטקטורה מיוחדת, כשכל בניין נראה שונה מרעהו.
כיכר ואצלב 1.JPG(גודל:34.55KB) כיכר ואצלב 2.JPG(גודל:36.38KB)
-
היום הרביעיכיכר ואצלב 3.JPG(גודל:39.54KB) כיכר ואצלב 4.jpg(גודל:23.50KB)
-
היום הרביעיכיכר ואצלב 5.JPG(גודל:38.49KB) כיכר ואצלב 6.JPG(גודל:41.21KB)
-
היום הרביעיכיכר ואצלב 7.JPG(גודל:40.79KB) כיכר ואצלב 8.JPG(גודל:38.05KB)
-
היום הרביעיכיכר ואצלב מרושתת בדוכני נקניקיות לכל אורכה.
אחד מהרבה דוכנים בכיכר ואצלב.JPG(גודל:45.10KB) בתאבון.jpg(גודל:20.64KB)
-
היום הרביעיחלק גדול מהנקניקיות וגם חלק גדול מהמנות הבשריות במסעדות עשויות מבשר לבן בוריאציות שונות. באיזה שלב בטיול בן הזוג תמצת את העניין הקולינרי המרכזי בפראג באומרו: "לא כדאי להיות חזיר בצ'כיה".
בית קפה בכיכר ואצלב.JPG(גודל:35.53KB) לא כדאי להיות חזיר בצ'כיה.JPG(גודל:37.39KB)
-
היום הרביעימכיכר ואצלב הלכנו לכיוון הרובע היהודי. ברובע היהודי הסתובבנו קצת ביום הגעתנו לפראג, כשכבר התחיל להחשיך, והרגשנו שלא טעמנו מספיק מהאזור.
טיילנו ברובע היהודי וראינו את בתי הכנסת. באחד מהרחובות יש גם שוק לממכר תשמישי קדושה ומוצרי יהדות. התלבטנו האם להיכנס לבתי הכנסת (כרטיס הכניסה הוא משולב לכולם). בן הזוג אמר שביקרנו כבר בכמה כנסיות בטיול הזה אז אולי בכל זאת ניכנס גם לבתי הכנסת. התקרבנו לקופת הכניסה של אחד מהאתרים, כדי לברר איך הולך כרטיס הכניסה וכמה עולה. הזקנה הזועפת בקופה התחילה לצעוק עלינו משהו בצ'כית.
נזכרתי באותו רגע בדיון בנושא האנטיפטיות של הצ'כים ברובע היהודי, שהיה באשכול של ענת על הטיול שלה בפראג בשנה שעברה. בסופו של דבר בן הזוג החליט שהוא לא מעוניין לשלם לצ'כים אנטישמים בשביל לראות בתי כנסת ברובע היהודי. לא יודעת אם זה נכון, אבל זאת היתה התחושה באותו רגע. כמובן, שאם היינו מאוד רוצים להיכנס לאתרים ברובע היהודי, זה לא היה מרתיע אותנו. אבל עד עכשיו אני לא מבינה, איך זה שבכל מקום בפראג התייחסו אלינו בחביבות ולבביות וכל העוסקים בתיירות היו אדיבים ומסבירי פנים, ורק ברובע היהודי נתקלנו בכניסה לאתרים בזקנות זועפות שצעקו לעברנו.
המשכנו לכיוון כיכר העיר העתיקה, כדי לראות האם נספיק להיכנס למוזיאון ההיסטורי התת-קרקעי שבבית העירייה.
-
היום הרביעיהמוזיאון התת-קרקעי בבניין העירייה
הספקנו להגיע למוזיאון התת-קרקעי, שנמצא מתחת לבית העירייה בכיכר העיר העתיקה, לסיור האחרון באנגלית לאותו יום, שהתחיל בשעה 16:00. הכניסה למוזיאון היא רק באמצעות סיור מודרך. המוזיאון נמצא באותו בניין שבו נמצא השעון האסטרונומי.
כבונוס לפני תחילת הסיור, בשתי דקות לפני 16:00, זכינו לעבור ליד החדר שבו נמצאות הבובות, שרואים בחלונות השעון האסטרונומי בעת הצלצולים של שעה עגולה. כבר רשמתי שגם ביום הקודם לא יצאנו מגדרנו מהאותנטיות של הבובות, המייצגות את השליחים של ישו. אז עכשיו כשראינו אותן מקרוב, זה היה נראה לנו אפילו עוד יותר מגוחך. בובות לא גדולות, אפילו נטולות רגליים, מסתובבות על ציר פשוט, כשכולם מחכים למטה בצפיה דרוכה בשביל לראות אותן. אני חייבת לציין, שהיו לידנו כמה אנשים שממש התרגשו מהקרבה לדמויות המייצגות את השליחים של ישו
. כמובן שאני מצרפת עבורכם תמונה של הבובות, או כמו שאנחנו קראנו להן "מופע החבובות".
הסיור במוזיאון התחיל בקומה הראשונה של הבניין, בחדרים ההיסטוריים של בית העירייה הישן. לאחר מכן ירדנו לקומת התת-קרקעית. קיבלנו הסברים על התפתחות פראג לאורך ההיסטוריה והדורות. עברנו דרך חדרים שבעבר שימשו כבית הכלא והצינוק. עברנו בין המעברים התת-קרקעיים האותנטיים והעתיקים, שחלקם נשארו מהבניה המקורית.
בן הזוג היה מרותק לסיפורים ההיסטוריים במהלך הסיור. אני נהניתי בעיקר בגלל המדריך האנרגטי ששילב את הסיפורים ההיסטוריים באנקדוטות מעניינות.
בין השאר, סיפר המדריך, שבעבר הרחוק, עקב הצפות משמעותיות שהיו בעיר הוחלט להעלות את מפלס פני הקרקע בפראג כארבעה מטרים מעל הגובה שבו היה לפני כן. כתוצאה מכך, כיום, בחלק גדול מהאתרים, החנויות והמסעדות יש מדרגות לרדת לקומה תת-קרקעית באותה טבעיות שיש מדרגות לעליה לקומות העליונות. למעשה, מה שהיום הוא קומת המרתף שימש בעבר כקומת הקרקע של מקומות אלה.
במוזיאון התת-קרקעי.jpg(גודל:24.35KB) מופע החבובות של השעון.jpg(גודל:20.05KB)
-
היום הרביעיבכיכר העיר העתיקה עומדות כל הזמן כרכרות שמחכות לתיירים. הסתכלנו על הכרכרות, ואני בחרתי לי כרכרה שמצאה חן בעיני. התקרבנו. שאלנו כמה עולה הסיבוב בכרכרה. 800 קורונות, השיבה "נהגת" הכרכרה שלנו. הסתכלנו בכיסים - 800 קורונות זה בדיוק מה שנשאר במזומן, אח"כ מסעדה בכרטיס אשראי ונוסעים הביתה.
עלינו על הכרכרה לסיבוב בעיר. תשמעו, כמה שתמיד הדברים האלה קיטשיים ובזבוז כסף, זה כיף גדול. אי אפשר להסביר למה, אבל כרכרה זאת כרכרה. כחצי שעה מאוחר יותר ירדנו מהכרכרה שלנו שמחים ומאושרים.
הכרכרה שלנו.jpg(גודל:26.55KB) הסוסים שלנו.jpg(גודל:22.09KB)
-
היום הרביעיהתיישבנו במסעדה בכיכר הקטנה (Male Namesti). הכיכר הקטנה צמודה לכיכר העיר העתיקה - פינת חמד שלווה ברובע העתיק, שכדאי לעבור דרכה בדרך.
אנחנו התיישבנו במסעדה שנמצאת בדיוק במרכז הכיכר הקטנה ואי אפשר לפספס אותה. התמקמנו ליד אחד מתנורי החימום שהיו מפוזרים בין השולחנות. ככה ישבנו בפינת החמד שלנו, באוויר הפתוח, צמודים לתנור חימום, אכלנו, שתינו והזמנו גם קינוחים, שהיו מעולים. ישבנו שם בנחת והתקשקשנו עד שהגיע זמננו לחזור לבית המלון ולקחת את המזוודות לקראת הטיסה.
חזרנו עם "טעם של עוד"
הסתיים טיולנו בפראג. ביקרנו באתרים העיקריים במרכז פראג, ובאתרים שהיו חשובים לנו. הספקנו לשוטט ברחובות פראג היפים, ולטעום קצת מהאווירה המקומית.
ביום שנסענו לטיול (ה- 25 באוקטובר) צ'כיה עברה לשעון חורף, ולכן החשיך יותר מוקדם. במהלך ימי הטיול שלנו בשעה 5 אחה"צ כבר היה חושך מוחלט. כמובן שהמשכנו להסתובב גם לאחר שהחשיך, אבל לראות אתרים חדשים בחושך זה לא אותו דבר, והדבר האט את קצב הטיול.
לא יצא לנו להיות בהצגה של תיאטרון שחור או לטרנה מגיקה. כשניסינו לקנות כרטיסים בערב לפני האחרון, נאמר לנו שהכרטיסים כבר אזלו. אנחנו בכוונה לא רכשנו כרטיסים מראש, כי רצינו לראות איך נזרום עם הזמן, אבל כנראה שלמי שזה חשוב, כדאי להתארגן עם כרטיסים כבר ביום ההגעה. רשמתי למעלה, שמספר פעמים במהלך הטיול קיבלנו פליירים לקונצרטים של מוזיקה קלאסית בשעות אחרי הצהריים או לפנות ערב - בכנסיית סנט ניקולס ובמקומות נוספים. לא נכנסנו לאף אחד מהם, מכיוון שכל פעם לא רצינו להישאר באותו אזור מספר שעות. נראה לי שיכול להיות נחמד לשבת באופן רגוע לקונצרט לא מחייב בשעות אחרי הצהריים.
לא הספקנו לבקר בגבעת פטרין, לא הספקנו לעבור דרך הגנים הפרנציסקנים, שנמצאים באזור העיר החדשה. אני מניחה, שהרובע היהודי גם הוא ראוי לביקור יותר מעמיק. לא היינו בעוד הרבה מקומות ואתרים נוספים שמראש חשבנו עליהם כ"אופציה נוספת".
חזרנו מהחופשה שלנו בפראג עם במיוחד הרבה "טעם של עוד"...
-
היום הרביעיאור,סיימתי לקרוא את הטיול שלכם, ומה זה עשה לי חשק לפראג.
את המוזיאון התת קרקעי לא ראיתי 
,והסתובבתי בעיר 6 ימים .אני חושבת שזאת סיבה מספיק טובה לחזור לעיר.ויש עוד סיבה.ברח' הזהב,באחת החנויות ראיתי עגילים,סיכות וסתם אבנים של ענבר,מרוב השפע והיופי החלטנו לקנות מאוחר יותר,לאחר קצת סיבוב ברחוב.נו,וירדנו לבסוף דרך הגנים וכמובן שלא קניתי את הענבר הצהוב.הדבר לימד אותי לקח חשוב 1 . לא לדחות סיפוקים 
2. לנסות לחזור למחרת היום לאותו המקום.והכי חשוב,לא שמעתי קונצרט בכנסיה.את כתבת כל כך יפה ונכון,לא חייבים לרוץ ולסמןV סתם ישיבה במסעדה במקום יפה בעיר -זה גם בילוי.מקווה שתהיה לכם עוד אפשרות לחזור ולטייל בעיר.
אמה -
היום הרביעיאור,
תשמעי, קראתי כל מילה שכתבת.
אהבתי את הטיול שלכם, ברוב המקומות היינו גם, היה לי העונג לחזור לפראג היפה.
הזדהתי לגבי מה שכתבת ברובע היהודי.
אז אנחנו לא היחידים שחשנו נזופים שם. מרגיז, אבל אני לא רוצה לעורר שוב ויכוח.
ישנם מקומות שאתם ביקרתם בהם, ואנחנו לא.
גם אני מרגישה שהייתי רוצה לבקר שוב בפראג.
תודה לך על הכתיבה הכל כך יפה ועל השיתוף המהנה.
ענת
