טיול קטן בניחוח לוונדר - חופשה קצרה ליד אגם בלטון
-
סיפור הטיול של "שמחת" לווילס החזיר לי את החשק לכתוב, כנראה לא באריכות כהרגלי (אבל לכו תדעו
), על הטיול הנחמד עד מאד שעשינו ליד אגם בלטון, בסוף מאי.קצת אחרי שחזרנו פרצה המלחמה עם איראן, ולמי היה חשק לכתוב על טיולים בכלל..עכשיו התפניתי, אז למען הבודדים שעוד מציצים כאן ואף נותנים מעצותיהם לאחרים, חשבתי לספר על המקום הקסום הזה שנקרא אגם בלטון.
כמה תמונות מהטיול
הכל התחיל מכתבה שקפצה לי בטלפון לפני כשנה, על התקופה היפה של פריחת הלוונדר ליד אגם בלטון, ובמיוחד על עיירה אחת ציורית שחוגגת את הצמח הזה. בדקתי וראיתי שזה מתלבש לי בול על חג השבועות, בתוספת כמה ימי חופש שמגיעים לי, וזהו. סגרתי טיסה לסוף מאי השנה, במחיר מצחיק, לבודפשט.
קראתי קצת חומר על האיזור, והבנתי שאגם בלטון, שנמצא במרחק לא גדול מבודפשט, הינו אתר נופש ידוע בימי הקיץ וחופשת בית הספר.
לשמחתינו עדיין לא חופשת הקיץ ותיארנו לנו שאפשר יהיה לטייל בלי המוני מבקרים..
לאחר נפילת הטיל החות'י בנתב"ג, שוב ביטלו את הטיסות, כולל וויז. הכנתי את עצמי נפשית לכך שהם לא ישוב עד סוף מאי. התרגלתי לביטולי טיסות בשנה האחרונה (כולל אחת נוספת שראיין ביטלו לנו בעודינו במלון בהונגריה). לשמחתינו הם חזרו די מהר אלינו, והטיסה לא בוטלה.
28/5 יום רביעי
הטיסה עם וויז אחר הצהריים, שעה נוחה. לאחר הטראומה שהייתה לנו בטיול באפריל לסלוניקי, כאשר נתקענו בפקקי ענק בדרך לשדה והיינו בטוחים שנחמיץ את הטיסה, הפעם לא לקחנו צ'אנס ויצאנו מוקדם. כמובן שהגענו צ'יק צ'ק לטרמינל 1. כל כך מוקדם, שהצ'ק אין עדיין לא נפתח.. עדיף כך. מצאנו לנו איזור שקט ולא מוכר בטרמינל, שם אפשר לשבת בשקט על כיסאות, עם כוס קפה, ולחכות בניחותא. ברגע שהיה אפשר, ניגשנו לדלפקים וחיש קל הגענו לאיזור הדיוטיפרי.
הטיסה יצאה בול בזמן - האמת שהם עשו את הבורדינג כל כך מהר, וממש האיצו באנשים לשבת במקומותיהם.. נראה היה שהיו מתים לעוף מנתב"ג במהירות האפשרית. אפשר להאשים אותם?
הטיסה עברה בנעימים, פחות או יותר... ישבו לידינו כמה חסידי ברסלב, על ילדיהם הקטנים.. אז שקט לא היה כל כך, אבל לא נורא.
המלון אותו הזמנתי לאותו הערב, נמצא בכפר קטן ליד שדה התעופה. זהו מלון ספא שאפרט עליו בהמשך. הם מספקים שירות הסעות חינמי מהשדה אליהם. נאמר לנו לגשת לדוכן של חברת מוניות מסוימת ולהראות את שם המלון. כך עשינו. התאחדנו בשמחה עם המזוודה, וישבנו לשתות קפה בשדה. שמחנו לראות שוב את המחירים הנמוכים של הכל.. יצאנו החוצה ומיד מולינו ראינו את הדוכן האמור. הראיתי את שם המלון בטלפון, והפקיד הנחמד אמר שמיד תגיע מונית לאסוף אותנו, ושזה כמובן ללא עלות.
לא עברו כמה שניות, ולידינו נעצרה מונית חדשה עם נהגת, שתתברר תיכף כנהגת שודים
. נסענו מהשדה, ונהננו מהנוף. הבחורה נהגה במיומנות ובמהירות, וחיש קל הגענו לכפר נחמד, ולמלון שנראה מבחוץ מרשים מאד. הודינו לה על השירות, ונכנסנו למלון.קצת תמונות -
.
-
מוצא חן בעיניי העיתוי של מאי. מחכה להמשך. כמה ימים היה כל הטיול?
-
תודה מרב. גם אני כמובן מחכה להמשך..
-
תודה מרב. גם אני כמובן מחכה להמשך..
-
משך הטיול היה 6 ימים, כאשר היום האחרון כמובן יום שהתחיל בטיסה בחמש בבוקר.. אז 4 וקצת ימים. כפי שציינתי בכותרת, קצר, אבל נהדר
.כאמור, הגענו למלון שנראה נפלא מבחוץ. קיבלנו כרטיס לחדר והתמקמנו. אחלה חדר. החלטנו לשוטט קצת ברחבי המלון ובגינתו, כל עוד היה קצת אור. מלון שמשתרע על שטח לא קטן, ויש בו איזור שלם של ספא, בריכה מחוממת וכל מיני מתחמי הרגעות. הגינה בחוץ מהממת. כל מיני פינות ישיבה, דקים, בריכה עם דגים שונים ושושנות מים, פרחים, עצים וכו. כל זה בכפר קטן ליד בודפשט. מקסים ביותר.
חזרנו ללובי להרגעות, ואחר כך הזמנו לנו שתיה בבר. מגש ענק מלא מאפים שונים וטעימים חיכה על הדלפק, חינמי לחלוטין. מיותר לציין שלא התביישנו לאכול ממנו...
זהו. חזרנו לחדר לשנת ישרים.
ארוחת הבוקר הייתה מצויינת ומגוונת. יצאנו שוב לגינה לראות אותה באור יום ולצלם כמובן.
ב10 עלינו על המונית שלקחה אותנו בחזרה לשדה התעופה.
למי שמגיע לאיזור - ממליצה בחום על המלון הזה!!
הגענו לדלפק השכרת הרכב, שהיה ריק לחלוטין, וקיבלנו רכב. איך ידעו שאני לא אוהבת רכבים לבנים אלא צבעוניים?
יצאנו לדרך. מזג האוויר היה נעים מאד. הכיוון - אגם בלטון, כאשר מתוכננות עצירות/ עצירה בדרך. וויז הוביל אותנו היישר לבודפשט, כי כך בנוי הכביש משום מה.. אז כמובן שהיו עומסי תנועה. מזל שרגע לפני שנכנסים ללב העיר הכביש פנה מערבה, ומצאנו עצמנו נוסעים בדרך יפה וכפרית.
החלטנו לעצור ליד אגם בשם VELENCE. חנינו בקרבת האגם, ונפלנו על ברחשים שכנראה חיים שם בכיף בסביבת המים.. חיפשנו קודם כל 2 דברים חשובים - שירותים וקפה..
ראינו משהו שנראה כמו חנות אופניים, ובצמוד אליו היה מעין בית קפה קטן, שאיש לא אייש אותו. חיכינו עד שקלטו אותנו בחנות האופניים וחיש קל הגיע בחור צעיר וחמוד, הכין לנו קפה טעים וזול עד כדי גיחוך, ואף הראה לנו היכן השירותים. ישבנו ונהננו.
אחר כך הלכנו לשפת האגם. כאן המקום לציין שהיו שם רוחות מטורפותתת, שליוו אותנו גם לאגם בלטון. אז מה עושים כשיש רוחות כאלה? את זה:
הלכנו לאורך הטיילת הנחמדה, נאבקים ברוחות הבלתי אפשריות, וזה היה די מתסכל. כי ברגע שהיה רגע ללא רוח, היה תענוג. אבל זה היה רק לרגע. הלכנו והלכנו עד שלא יכולנו יותר. מה שעוד הבריח אותנו היה הקקי של הברווזים שכיסה חלק מהטיילת... כנראה בגלל שאין הרבה אנשים בעונה הזו אז הם מרשים לעצמם חח.
חזרנו, יותר נכון התעופפנו בחזרה לרכב ויצאנו לדרך למקום הלינה העיקרי, בכפר קטן בחלקו הצפוני של בלטון.
-
המשכנו לנסוע באיזור הכפרי, כשמסביב הכל פורח. כנראה שככל שמצפינים פריחת האביב יותר מאוחרת, כך שבאפריל חווינו פריחה וליבלוב בצפון יוון, ובסוף מאי בהונגריה. אני מדברת על שדות פרגים עצומים, לילך וסתם פרחי בר. ראינו מאד מרחוק שדות סגולים, אבל אני לא בטוחה שאלו שדות לבנדר.
הגענו לכפר שבקצהו חיכה לנו המלון הנפלא בו שהינו 3 ימים ולילות. מלון בוטיק בלב כרמים השייכים למשפחה, עם מעט חדרים. המלון צופה לנוף מרהיב של האגם והכפרים שלידו. כל איזור הקבלה מלא בתצוגת בקבוקי יין של המקום. נכנסנו לחדר - חדר ענק מלא בפינוקים, עם מקום לספה גדולה ונוחה.התמקמנו ויצאנו לשוטט ברחבי המלון. גם שם היה מתחם ספא, אז נכנסנו לראות מה קורה שם. יפה וחדש. הרוחות המטורפות עדיין המשיכו גם שם...מה מחכה מחר?.. כל יום אגב היה לנו מזג אוויר אחר. כל המגוון שחלילה לא נשתעמם.
בקבלה הסבירו שיש אפשרות לארוחת ערב, ושנזמין מקום אם רוצים. אז הזמנו ובשעה היעודה התייצבנו.
הנוף מחדר האוכל היה מרהיב. החלטנו לשבת לאכול במרפסת מול הנוף. היה תענוג צרוף!
בנוסף אלינו היתה קבוצה שכנראה באה לסיור וטעימות יין, אז היה שמח מאד.
את שאר הערב בילינו בנעימים בחדר.
-
וואו, נראה חופשה ממש מפנקת! איזה כיף!!
-
נהדר, תודה רבה לך על הסיכום המעניין.
-
תודה למגיבים! ואגב, האם יש אפשרות לתקן כותרת ראשית של פוסט? מסתבר שנכון יותר לכתוב לבנדר ולא לוונדר.. .
-
@meravshell מירב, איזו פנינה קטנה ומענגת של טיול! או ליתר דיוק חופשה. עשית לי חשק כמובן לעשות טיול דומה. הזכרת לי את השפע והנדיבות באווירה לא יומרנית (במובן הטוב של המושג) שחוייתי בשני ביקורים בבודפשט לפני 11 שנה.
בנוגע לארוחת הערב במלון: אני הסתובבתי אז עם פרדיגמה לפיה לא אוכלים ארוחות ערב במלון (ארוחות בוקר זה סיפור אחר). אבל כשהגעתי אז לבודפשט זה היה במסגרת דיל מצויין שהשגתי בהילטון (ולכן קראתי לו "הדילטון") שכלל גם ארוחת ערב אחת, אז למה שכלול לא אומרים לא. וזה התברר כאחת מארוחות הערב הטובות והמשובחות ביותר שאכלנו בכלל: 3 מנות (כולל לחמניות מדהימות עם חמאה בהתחלה, תראו איך אני זוכרת כל פרט מהארוחה הזאת אחרי 11 שנה!), שכולן היו ברמת שף מוצלח במיוחד גם בטעם וגם במראה.
אז לפחות בהונגריה - נראה לי שאין סיבה להחיל את הכלל הזה...
תודה על השיתוף! שמחה שיצא לכם לבלות בין הטילים...
-
תודה על השיתוף!
30/5 יום שישי
קמנו לאחר שינה נעימה והלכנו לאכול ארוחת בוקר אל מול הנוף המרהיב. היתה ארוחת בוקר נדיבה וטעימה.
מזג האוויר היה מעונן וטיפה קריר. לא היה זכר לרוחות מאתמול.
החלטנו שהיום ניסע לעיירה/ כפר TIHANY שיושבת על לשון יבשה הנכנסת לתוך אגם בלטון. ידועה כעיירה ציורית ומתוקה, מתויירת בהתאם, ומפורסמת בתעשיית הלבנדר - יש כאן מזקקה לייצור שמן לבנדר, ותעשייה שלמה המבוססת על הצמח - החל מקרמים, חפצי נוי וכלה בגלידת לבנדר.
יצאנו לדרכינו לכיוון האגם, נוסעים בינות כפרים חמודים, שדות מוריקים, ובאופן כללי טבע מרהיב ומרחיב לב. הגענו לכביש הנוסע לאורך האגם ונסענו בו עד לכניסה לעיירה. מראה נפלא. נכנסנו לעיירה והחננו הרכב באחת מהחניות המסודרות הנמצאות בכניסה.
אכן, היה ברור שהגענו למקום מתוייר - היו הרבה אנשים יחסית, כולם משוטטים ברחובות והסימטאות. החלטנו לעלות ברחוב צר שהיה בעלייה. משני צידיו חנויות לממכר מזכרות, הרבה לבנדר מציץ מכל פינה, מסעדות ובתי קפה.
בקצה הרחוב הציצה הכנסייה הידועה של העיירה, משקיפה מלמעלה על האגם שמתחתיה. מקום מבוקש לצילומים. ליד הכנסייה גנים יפים ונעימים, וטיילת שממנה מתצפתים על האגם ועל החוף. בחוף זה ניתן לקחת מעבורת לצידו השני - הדרומי, של האגם. למי שזמנו בידו נראה כחוויה נחמדה.
טיילנו שם קצת ואז ירדנו במדרגות לרחוב שנראה כמו הרחוב הראשי. התחשק לנו כרגיל קפה, ופתאום ראינו מקום חמוד, שנחבא לו מאחורי חנות בגדים קטנה. ירדנו אליו והתיישבנו לנו מתחת עץ הפקאן שהיה שם. כמובן שהיושבים בשולחן ליד היו שני צעירים ישראלים, אז ברכנו אותם לשלום
.התענגנו על קפה טוב ועוגת דובדבנים נהדרת. איזו שלווה
.
משם ירדנו בסימטה קטנה לרחוב שקט מאד וריק מאנשים. שוטטנו לנו בכיף, כשיורד עלינו גשם זרזיפי (עוד נתגעגע אליו למחרת) , קצת מעצבן אבל לא נורא.
פתאום בקצה הרחוב ראינו את המזקקה המפורסמת לשמן לבנדר.
החלטנו להיכנס. נכנסנו לחדר עם הסברים שכולם בהונגרית אז היה קצת קשה להבין את תהליך הזיקוק. בעודינו נכנסים לשם, קפצה בחורה צעירה ואמרה לנו להיכנס בבקשה לחנות המפעל ולשלם על כרטיס לביקור במזקקה... קצת הרגיז כי לא היו הסברים באנגלית בכלל, אז על מה בדיוק לשלם? נכנסנו לחנות, בחנו את הקרמים, סרומים וכו ובסוף בחרתי ריבה עם לבנדר. אותה בחורה הייתה גם בקופה, אז אמרתי לה שזה קצת לא בסדר שדורשים שנקנה כרטיס מבלי שיהיה הסבר באנגלית. מייד הציעה לעשות לנו סיור עם הסברים. ואכן קיבלנו הסברים מאד מענינים עם הדגמות. הסבירה ששמן הלבנדר שגדל ליד אגם בלטון עשיר יותר משמן הלבנדר הגדל בפרובנס למשל, בשל תנאי מזג האוויר, והמיקום הגיאוגרפי.
היה מאד מעניין, ושמחתי שעמדתי על שלי.
שאלתי את הבחורה היכן היא ממליצה לאכול גלידת לבנדר, והיא שלחה אותנו שוב לרחוב הראשי לגלידריה חמודה. קנינו ונהננו מאד.
המשכנו לשוטט, ולבסוף חזרנו לרכב ויצאנו מהעיירה.
החלטנו לנסוע לעיירה נוספת שקראנו עליה, גם היא קרובה למקום הלינה שלנו.
בדרך עצרנו ליד שדה צבעוני מאד. בתחילה חשבנו שזהו לבנדר, אבל כשהתקרבנו הבנו שאלה פשוט פרחי בר.
-
תודה על ההשקעה השיתוף והכתיבה היפה מרב
-
חן חן על הפירגון, ותודה דרור!
אז איפה היינו?
החלטנו לנסוע לעיר מקסימה בשם TAPOLCA, שיש בה אטרקציה מעניינת - שייט במערות חפורות מתחת לעיר עצמה. לצערינו הבנו שעד שנגיע אליה היא תיהיה כבר סגורה, ואמרנו שאם יתחשק ותיהיה אפשרות, נחזור אליה למחרת. למי שמגיע לאיזור - נראה ממש כיף ומיוחד!
אנחנו לא ישבנו ובכינו, אלא נכנסנו לעיר, ומצאנו חניה די בקלות. אמנם כבר לא נשוט היום, אבל בהחלט נשתמש ברגליים להליכה נמרצת בעיר המקסימה הזו.
הגיענו לרחוב הראשי הנחמד, ושמנו עין על בית קפה שנראה חמוד. נכנסנו פנימה וישבנו על קפה ועוגה. משם המשכנו בהליכה לכיוון פארק גדול שמרכזו אגם, והוא ממש מתחבא מאחורי הרחוב. איזה מקום חמוד ויפה! הלכנו לאורך האגמון, ואחר כך פשוט המשכנו ללכת וללכת עד שהגענו לשכונת מגורים. הכל שליו, ירוק ויפה. תענוג.
חזרנו לרחוב הראשי, חיפשנו מקום שנראה סביר לאכול, אבל כלום לא נראה לנו, אז חזרנו לרכב ומשם למלון. הדרך הייתה שוב מהממת ומלאה בפריחה מרהיבה. כשנכנסנו למלון, שאלנו אם אפשר לאכול ארוחת ערב ואמרו שכן. הפעם התיישבנו בפנים. לידינו הייתה חבורה עליזה מאד שתפסה שני שולחנות. המלצר כרכר סביבם, וניכר שלא התקמצנו על האוכל ועל בקבוקי היין שנפתחו שם למכביר. (בבוקר הסתבר שבאו לרכיבה רצינית על אופניים).
כרגיל סיימנו את הערב בחדר.
-
ממש יפה מירב! ומרשים כמה את מצלמת! אפילו את שלטי ההסבר!
-
זהו. הכנסתי לרשימת יעדי אביב פוטנציאליים זוגיים. אהבתי.
-
תודה מרים. אני אוהבת לצלם את שלטי ההסבר, למקרה שמישהו ירצה להגיע למקומות האלה, וגם לעצמי כדי לזכור..
-
שמחה לשמוע! אכן מומלץ לחופשת אביב קצרה ונעימה.
מקווה להמשיך מחר בסיפור הטיול, בו, לאחר שחווינו קרירות. רוחות משוגעות , זרזיפי גשם
, זכינו גם לחוות טיול ב 31 מעלות 
.. שינויים רציניים מיום ליום.דבר מעניין שראינו, בכל מקום היו מזגנים, לא רק בבתי המלון, אלא בכל הכפרים בהם עברנו, כולל הכפר הקטן ליד שדה התעופה. בכל בית ראינו מזגן. נחמד לדעת שבהונגריה הפנימו ששינויי האקלים כאן להישאר ושהקייצים כבר לא יראו כמו פעם, כשהיינו נמלטים לאירופה כדי להתקרר קצת..
-
יום שבת 1/6
קמנו ליום שימשי ויפיפה. התחזית להיום - בסביבות 31 מעלות בשיא
. ומה קורה בימי שבת? שווקים!! אחד הדברים שאני הכי אוהבת זה לבקר בשווקים מענינים.בדקנו מבעוד מועד שווקים באיזורינו, והחלטנו לנסוע לשוק שנמצא בפאתי כפר בשם KAPTALANTOTI. שם השוק הפתוח Open air Market Liliomkert.
הגענו יחסית (יחסית אלינו הכוונה
) מוקדם, כדי לא ליפול על החום שעוד מחכה לנו. השוק נמצא ממש בסמוך לכביש הכפרי שעברנו בו כבר כמה פעמים. מצאנו חניה, ונכנסנו למתחם. זהו מתחם שכולו עצים, מוצל ברובו, ובין העצים ישנם דוכני ומבני עץ שמשמשים את המוכרים. ישנן כל מיני פינות ישיבה מדליקות ומיוחדות, ובכלל אווירה בוהמיינית משהו. שוטטנו לנו בין הדוכנים, רכשנו כמה דברים נחמדים ושמנו לב שלא כל הדוכנים והביתנים מאויישים. חשבנו שאולי למחרת, ביום ראשון, זה היום היותר משמעותי והשוק יהיה יותר מלא. מי יודע. פגשנו אנשים מענינים ונהננו מאד.
יצאנו מהשוק והחלטנו לנסוע לעיירה די מפורסמת בקרב חובבי מרחצאות - HEVIZ. לאחרונה ראיתי פרסומים של חבילות טיסה ונופש אליה עם חברה ישראלית..
במרכזה של העיירה אמור להיות אגם טרמי מרהיב שמושך אליו המון חובבי מרחצאות, ועל גדותיו ישנם מלונות ספא למינהם.
אז נסענו לנו שוב בדרכים הכפריות היפיפיות, והכל פורח ומרחיב לב עד מאד.הטמפרטורות החלו לעלות והתחלנו להתגעגע לסגריריות והגשם המעט מעצבן של אתמול..
הגענו לעיירה, עשינו סיבוב הכרות, חלפנו על פני האגם שהיה מפוצץ ברוחצים, והבנו שאי אפשר סתם ככה לשוטט לידו, אלא אם נכנסים ומשלמים. אולי לא הבנו נכון, לא בדקנו את ההשערה. מספר האנשים במים הבהירו לי שאני מוותרת מראש. לבסוף מצאנו חניה בתשלום בצידי הכביש המוביל אל מרכז העיירה, היכן שכולם חנו, כנראה כדי ללכת לשוק המרכזי של המקום.
מיהרנו למתחם המקורה של השוק - זה השוק השני שסימנתי לי לבקר, רק שלא נשאר הרבה זמן עד הסגירה. שוק גדול ויפה, בכניסה מתחם אוכל נחמד. במרכזו איזור מקורה, ובו מכרו ירקות, פירות, מאכלים ומעדנים - בקיצור מזון. היה תענוג לשוטט שם. פירות נפלאים, דברי מתיקה, ריבות (שלא אקנה?
).יצאנו החוצה והמשכנו לשוטט בין הדוכנים שמכרו עבודות יד, תכשיטים ועוד ועוד דברים יפים. החום כבר היה בלתי נסבל
. יצאנו החוצה וחזרנו לרכב.
בסמוך לכביש היה איזור מקסים לטיולים, בינות העצים ולאורך נחל קטן. מעין שמורת טבע נחבאת אל הכלים..אז הלכנו לשם וטיילנו להנאתינו. מקום מקסים ביותר.
-
חזרתי....
אז איפה היינו? סיימנו לטייל בשמורה המקסימה והנחבאת מעט, וחזרנו אל המכונית.
נעשינו רעבים, ולא ממש התחשק לנו להיכנס לעיירה עצמה. אז המשכנו בכביש, חולפים שוב על פני האגם הטרמי ויוצאים מהעיירה. פתאום עיננו צדה מקום כפרי ונחמד שנראה כמו מסעדה מפונפנת. אמרנו - מה יש להפסיד. חנינו בחניה ואז ראינו שצמוד למסעדה יש מסעדה עממית יותר בסגנון בופה. אז נכנסנו וצעדנו קצת אחורה בזמן..אתה לוקח מגש, ובוחר לך מה אתה רוצה לאכול מתוך המבחר, והעובדת מכינה לך צלחת נאה וגדושה. התיישבנו לנו וראינו שמגיעים לשם משפחות, כמה זוגות מבוגרים וסתם אנשים מהמקום. אוכל טעים וזול. ברקע מוזיקה של פעם. חוויה.
התחלנו לחזור לכיוון המלון, לערב ולילה אחרון
. עבר מהר מידי. בדרך החלטנו לעצור באיזור יפיפה שמשקיף על אגם בלטון, ויש בו שבילי הליכה , נקודות תצפית, וכמובן, איך לא, כמה בתי קפה. אז עצרנו, ולאחר התלבטות היכן לשבת, הלכנו לשבת בבית קפה שמרפסתו משקיפה אל הנוף המרהיב. הייתי בטוחה שלא ימצא מקום בחוץ, אך נמצא גם נמצא. שתינו קפה טעים ואכלנו עוגה, סיום מתוק ליום כייפי. החום התחיל קצת לרדת לשמחתינו.בית הקפה:
משם הלכנו לנקודות התצפית ושבילי ההליכה וקראנו את שלטי ההסבר (לצערי לא רשמתי את שם המקום..). התענגנו על הנוף וההליכה, וחזרנו לרכב.
הגענו למלון למנוחה וסיום היום.
יום ראשון 1/6 (בפוסט הקודם טעיתי כמובן בתאריך - היה אמור להיות 31 למאי)
קמנו לעוד בוקר חמים ושימשי. אכלנו ארוחת בוקר, התארגנו, נפרדנו מהמלון והתיישבנו במכונית שחנתה מול הנוף המהמם של האגם. פשוט לא רצינו לזוז משם, אז ישבנו ובהינו בנוף המרגיע. מי רוצה לעזוב כזה מקום?
אבל אין ברירה, יצאנו לדרך. ונסענו בחלקה לאורך האגם. החלטנו לעצור באחד הכפרים שליד המים ופשוט להגיע לחוף. אז חנינו במקום שנראה כמו חוף מקומי ומסודר. בימי הקיץ הכניסה עולה כסף, אך עכשיו הקופה הייתה סגורה והכניסה חינמית. נכנסנו למתחם. מדשאות נעימות ועצים גבוהים. קצת מתקנים ובית קפה קטן. חוף קטן עם טיילת מתוקה וכמה ספסלים. במים הייתה אמא עם אחד הילדים, נהנים להם מהמים, בעוד שהאבא שיחק בארגז החול הסמוך עם הילד השני. פסטורליה. היה כל כך נעים ושליו. ככה צריך לחיות.
כיוונו את הוויז לעבר שמורת טבע שקראתי עליה ונראתה נחמדה. הכביש עלה מתוך אחד הכפרים, והתחיל להיות צר (מה שממש לא חביב עלינו...), אבל החלטנו להמשיך, מתפללים שאף רכב לא יבוא מולינו. הגענו לנקודה בה יש מעין בית קפה בינות עצים גבוהים, חניה, וסימון לשביל הליכה. החלטנו לעצור כאן כי חששנו איך יראה הכביש בהמשך. אנחנו לא מהאמיצים...
קראנו את השלט המסביר על השמורה, ובו סימונים לשבילי הליכה שונים. בנוסף, היה השלט הזה:
החלטנו להמשיך בכביש העולה בהר, ברגל, ונהננו מהצמחיה והשקט. הלכנו די הרבה, והחום התחיל כבר להכביד. הגענו לנקודת עניין שאמורה להיות מעין מתחם של בעלי חיים, אבל הכניסה הייתה סגורה... מכאן החלטנו לחזור על עקבותינו כי ממש נעשה חם. חזרנו לרכב, ירדנו בחזרה לכפר.
משם המשכנו הלאה לכיוון בודפשט.בדרך רצינו לעצור אז חיפשנו מתחם קניות שבו בודאי ימצאו שירותים ובתי קפה. אכן מצאנו כזה, וישבנו בבית קפה מקסים.
משם המשכנו לשדה התעופה להחזיר את הרכב. המלון בו התאכסנו היה איביס והוא פשוט צמוד , הן לרכבים להשכרה והן לטרמינל. מאד נוח. מלון פשוט עם חדרים בסיסיים (מידי לטעמי, אין מקרר, אבל בסך הכל זה מספיק). צמוד אליו מלון TRIBE שנראה יותר מוצלח. משום מה כשחיפשתי בבוקינג, זה הראה שהמלון מרוחק משדה התעופה, אז לא התייחסתי אליו.
הכנו לעצמנו משהו לאכול בחדר, קפה ותה היה בלובי כמה שרוצים, והלכנו לישון מוקדם, יען כי ציפתה לנו טיסה מאד מוקדמת, כרגיל עם חברת WIZZ. ביקשנו מראש שיכינו לנו ארוחת בוקר ארוזה.
בבוקר אכן קיבלנו שקית עם כמה דברים נחמדים, ותוך 2 דקות היינו בטרמינל, רק כדי להבין שיש עומס מטורף. בקושי היה פקיד אחד, אולי שניים, לטפל בכל המוני האנשים. הצ'ק אין נפתח מאוחר ואנחנו כבר נפלנו מהרגליים. הייתי בטוחה שלא נצא בזמן, אבל סוף טוב הכל טוב. אפילו פגשתי חברה מלשעבר מהעבודה.
זהו.
היה טיול נפלא, מלא בנופים מקסימים, המון פריחה ושלווה, חוויות ועוגות טעימות
. ממליצה בחום!תודה לכל מי שקרא, הגיב או סתם הציץ.
שיהיה טוב
-
תודה רבה מירב! נראה ממש מקסים! התיאורים שלך תמיד עושים חשק! אולי בתכנון עתידי שלי על בודפשט נוסיף כמה ימים באזור הנעים והיפה הזה
