בולגריה בעליה ובעקול
-
בולגריה בעליה ובעקולומה איתי בינתים? באמת תודה ששאלת
.עדיין מרגישה כמו סמרטוט, קצת ישנה, קצת קוראת, מנסה לגלוש, אבל הוי פי המובטח לא עובד כלל בדירה אלה רק באזור הציבורי (עוד נקודה שלילית למלון),אז יוצאת למתחם הבריכות ותופסת לי אחת ממיטות הסטלבט הנחמדות שסביבה- עד שבא האחראי ומודיע כי אלה (בניגוד למיטות שיזוף הרגילות מפלסטיק ) בתשלום נוסף...
עד שעות אחר הצהרים כשהבנים חוזרים אני כבר מרגישה יותר טוב (וגם האימודיום עושה את שלו...) אבל עדיין חלשה וגם הם עיפים אחרי הטיול, כך שמאוד מתאים לכולנו בילוי רגוע ליד הבריכה. אף שהמחשבה על עוד לילה במלון Fawlty נוסח בולגריה לא מלבבת, בנסיבות העניין טוב שלא תכננו לנו עוד נסיעות או מעבר לאותו היום.
בערב אנחנו יוצאים לאכול במסעדה ליד הגייזר שמלאה ושמחה. קבוצה גדולה ,כנראה משפחה מורחבת, חוגגת איזה ארוע כאשר בראש השולחן יושב איש דת עם צלב ענק על חזהו שמוריד דרינקים בקצב (מרשים) כמו אחרון החוגגים, ועל כן מייד זוכה אצל הבנים לכינוי "הכומר שוטים"
. להקה מנגנת מוזיקה לייב ומכל השולחנות השונים סועדים קמים ומצטרפים לרוקדים המבצע מה שנראה דומה מאוד לריקוד הורה ולשיירה המסתובבת לה במעגלים. נותר רק לקבוע לאיזו מבין תנועות הקיבוצים ספרבה בניה בעצם שייכת..... -
בולגריה בעליה ובעקולג׳ני,
רק רציתי להגיד שגם אני נמנה על העוקבים הנאמנים והמאוד מאוד נהנים מהדיווח שלך המלא עניין וחיים וחף מכל שבלונה.
עוד מעט קט שבע הקפות על משקל שבע האגמים ואם כבר אנחנו בסימן שבע, אז למה לא לצרף גם איזה שיר בביצוע נוסטלגי וכל אחד יקח אותו אל ארץ אהבתו...
חג שמחת תורה שמח,
שמוליק
-
בולגריה בעליה ובעקולג'ני,
גם אני ממשיכה לקרוא אותך בהתלהבות, אוהבת את הנימה הצינית והמשעשעת.
צחקתי מההשוואה של בעלך בין ישראל של שנות השבעים לעיירות בבולגריה, אני מניחה שאת בשנות השבעים דגמת עיירות בסגנון קצת שונה....
-
בולגריה בעליה ובעקולגם אני חייכתי כשקראתי את המשפט הזה של שנות ה-60. אחרי הביקור הראשון בבולגריה אמרתי שזאת בעצם ארץ ישראל היפה והישנה של פעם. לפני עידן המילקי ב-5 ש"ח וכו'.
רק למען הדורות הבאים הערה על אגמי רילה וחודש אוגוסט. ב-19 באוגוסט כל שנה האחווה הלבנה עורכת פסטיבל השנה החדשה בשבעה אגמי רילה. מה זה האחווה הלבנה? כת. עם תורת חיים מאוד סדורה ואהבת אדם וכו'. לא ממש משנה. מה שמעניין זה החגיגות שלהם. אז אם מישהו באזור באמצע אוגוסט תנו שריקה, אחפש חומר ופרטים.
-
בולגריה בעליה ובעקולשמוליק ומיקה איזה כיף שאתם ממשיכים לקרוא אותי. אכן אני ביקרתי בעיירות קצת שונות באותן שנים (לדוגמה כפר קטן ליד לינקולן "שלך" שם היו למשפחה חברים).
אלונה, במיוחד בשבילך- מונטי פית'ון פוגש את האחווה הלבנה
אנחנו בינתים בדרך לסופיה (אם רק נצליח למצוא אותה...)
-
בולגריה בעליה ובעקוליום 10 - סוף סוף סופיה
סוף הטיול מתקרב ועלינו לחזור לסופיה, שם מוזמנת לנו לינה ללילה האחרון ממש במרכז העיר ברח' Paris. חוזרים על הטקס הקבוע, מקלידים את הכתובת לסיג'יק ויוק, אלא שהפעם זה כבר לא משעשע . איך בדיוק ננווט את עצמנו לתוך מרכז עיר לא מוכרת לכתובת לא קיימת..? ואז בהברקה של רגע אנו מקלידים לתכנה את שם הרחוב הראשי הקרוב למלון ,מתחילים לטייל ורטואלית לאורכו והתעלומה נפתרת - בשלט הרחוב עצמו ולכן גם בתוכנה כתוב " Parizh" .
כמובן. באמת איך לא ניחשנו? לתשומת ליבם של חברי ה Académie française ,שמשום מה מתעקשים אחרת...
הנסיעה עוברת בשלום ולאחר שחוצים את הפרברים האפורים של סופיה מתחילים לגלות שדרות רחבות עם בנינים קלאסים, הרבה פארקים, טראמים צהובים מיושנים למראה. היום יום ראשון ואין הרבה תנועה והרושם הראשוני הוא של עיר מעט מנומנמת.
הסיג'יק סוף סוף מכפר על עוונותיו ובעזרת הבן הצעיר שמילא בהצלחה את תפקיד הנווט מביא אותנו הישיר ל L'Opera Guest House השוכן בבניין אלגנטי המכיל רק 9 חדרי אירוח על שלוש קומות (חסרון עיקרי - אין מעלית וצריך לסחוב את המזוודות בלא מעט מדרגות).
זהו בפירוש guest house ולא מלון: הקבלה (דלפק קטנטן מתחת למדרגות) מאוישת רק מ 8.00 -18.00 ,והאורחים מקבלים את מפתחות דלת הכניסה החיצונית וצריכים להכניס את עצמם לאחר שעות אלה, מלבד החדרים עצמם וחדר ארוחת בוקר זעיר אין שום שטח ציבורי או facilities אחרים. אבל החדר דלוקס , שמורכב מחדר שינה, אזור הסבה וחדר רחצה, נעים ומרוהט בטוב טעם, לרבות שולחן עבודה עם מחשב נייח ואינטרנט חינם לשימוש האורחים, הרחוב אל אף מיקומו המאוד מרכזי (פחות מחמש דקות הליכה לקטדרלה) שקט למדי והמחיר – 44 ללילה כולל ארוחת בוקר- מאוד סביר.
-
בולגריה בעליה ובעקולעוד בהזמנת הרכב קבענו שנחזיר אותו במלון ולא בשדה התעופה (ללא תוספת תשלום) ובבוקר התקשרנו מן הדרך לקבוע שעה מדויקת. רבע שעה לאחר השעה היעודה מופיע הנציג המבוגר הנמוך בלבד. משימתו היא לקבל ממנו חזרה את האוטו ולבטל את חיוב כרטיס האשראי בגין הפקדון, כאשר לצורך הביצוע הוא מצוייד ב:
- הרבה רצון טוב
- מכונת כרטיס האשראי
- דף הוראות הפעלה בכתב יד
- אפס הבנה בהפעלתה
וכאן שוב מתחילה סאגה: הוא מנסה להעביר את כרטיס האשראי ככה והפוך, קדימה, אחורה, לאט, מהר, מתקשר לבוס שלו לקבלת הוראות, מזיע, מקלל את ה"טכנולוגיה" (הינה למדנו עוד מילה בבולגרית) אבל הפקדון "מסרב" להתבטל. לאחר כעשרים דקות כשאנו רואים שזה לא הולך לשום מקום אנו מגייסים לעזרה את פקיד הקבלה הצעיר של המלון. עוד 10 דקות של טלפונים ונסיונות והוא מצליח סוף סוף לגרום לכרטיס האשראי לתקשר עם המכונה.
משימת קבלת האוטו חזרה הרבה יותר פשוטה- הבחור שואל אותנו "? OK" (כן, מאה אחוז הרכב לא עשה בעיות) "full?" (כן, מילאנו דלק) ומתניע במהירות
, כאשר כל מה שהוא רוצה זה לא לראות יותר את פרצופינו (ועוד יותר את כרטיס האשראי שלנו) לעולם.
כיוון שזמננו היה בידינו ולא היו לנו תכניות מוגדרות לסופיה לא התרגשנו מהעיכוב, אבל טוב מאוד שכל זה לא התרחש בשדה התעופה בבוקר הטיסה כאשר אנו לחוצים בזמן.
ועוד הערה בנושא: ביום ראשון החנייה במרכז סופיה היא ללא הגבלה, אבל בשאר ימות השבוע צריך לשלם (שעות החניה מופיעות בשלטי רחוב גם באנגלית ), כך שביום אחר היינו צריכים להתעסק עם כרטיס חניה או פשוט להמתין את רבע השעה עד לבוא הנציג בתוך האוטו עצמו.
-
בולגריה בעליה ובעקולהגיע הזמן לתור את סופיה. התחנה הראשונה- קתדרלת אלקסנדר נבסקי שחזותה מאוד מרשימה ומיוחדת – הרבה יותר מהפנים האפלולי והעגמומי. ליד הקתדרלה מתקיים שוק קטן עם תמונות וכל מיני שמעטס, אבל אנו כבר רעבים ולא רואים בו דוכני אוכל אז לא מתעכבים. ביקור בלשכת התיירות שבתחנת המטרו St. Kliment (פתוחה בקיץ גם ביום ראשון) מניב מפה בסיסית של העיר והמלצה לחפש מקום לאכול ברח' Shishman הקרוב.
ואכן אנו מוצאים סנדוויץ' בר נחמד שמתמחה גם במרקים. המבחר טעים ומזמין- גבינה עם פסטו, גאוקמולה, מרק גזפצ'ו ועוד כפי שמסבירה לנו המלצרית באריכות באנגלית מצוינת ובכלל המקום הקוסמופוליטני הזה יכול היה לשבת בכל עיר בירה גדולה (נניח בנילס יאד בלונדון). ורק כשאני עולה לקומה השניה לשירותים סוף סוף אני מבינה למה העיצוב בעצם מוכר לי: מדובר ב Supa Star המצויין "של אלונה" שבמזל הגענו אליו גם בלי להכין שיעורים כמו שצריך!
לאחר האתנחתא הקולינרית המוצלחת אנחנו ממשיכים לאורך שדרת Tsar Osvoboditel הרחבה, עוברים את הפרלמנט, הכניסיה הרוסית (בשיפוצים) , פסל סבטה סופיה, המסגד (בשיפוצים), המרחצאות, בית הכנסת (סגור בימי שבת וראשון).
מה שאנו רואים זה ערבוב של מבנים קלאסים אלגנטים עם בניינם מודרנים מכוערים למדי, וברחובות הצדדים בתי דירות מתקלפים וקירות מכוסים גרפיטי. הרחובות שוממים, השמיים אפורים ובינתיים זה גם הרושם שמתקבל מסופיה- ואף שהבנים לא מקטרים בקול רם ברור שהם די משתעממים, כך שאנחנו חותכים חזרה למלון.
-
בולגריה בעליה ובעקול -
בולגריה בעליה ובעקוללאחר מנוחה במלון אנחנו יוצאים שוב לעוד סיבוב, הפעם רק בן זוגי ואני. אחר הצהרים של יום ראשון בקיץ ועונת החתונות בשיא
. בכניסיית סבטא סופיה הסמוכה למלון הן מתקיימות בסרט נע: בתוך הכניסיה הכומר מניח בחגיגיוות כתרים מוזהבים/אדומים על ראש זוג צעיר 
תוך כדי מזמורים, בחוץ כבר ממתינה הקבוצה הבאה - חתן, כלה, האורחים שהם dressed to kill, מסתובבים, מדברים, מעשנים (כן גם במעמד הזה
), הולכים לקנות שתיה (ראיתי אורח אחד נכנס לכניסיה עם בקבוק קולה חצי גמור ביד). גם שהקבוצה הקודמת יוצאת החוצה הניגוד בין המכובדות של הטקס לבין חוסר הפורמליות של ההתקהלות בחוץ מורגש. יש אמנם צלם אבל הוא לא ממש מנהל את העיניינים ורק כעבור זמן ולאחר צילומים של החתן וכלה עם החברים הצעירים מישהו סוף סוף נזכר להזמין את ההורים הגאים, שעד כה עמדו בצד והמתינו בסבלנות, להצטרף ולהצטלם - סדר עדיפויות שאף אמא יהודיה לא היתה עוברת עליו בשתיקה!
לאחר שכבר הספקנו "לחתן" כמה וכמה זוגות אנו ממשיכים להסתובב. אולי זה מזג האוויר היותר נעים, האור הרך של שעות אחר הצהרים, המקומיים ששמטיילים עם כלבים, יושבים בפארקים או בבתי קפה , אבל סופיה כבר מתחילה להתחבב עלי יותר. נכון היא פרובינציאלית ביחס לבירות מערב אירופה, אבל יש בה גם משהו נינוח ונעים, והפסלים הרבים הפזורים בעיר מוסיפים לה חן ועניין .
והנה-בעוד אנו יושבים לשתות קפה
(בערך) בפארק קטן שוב מגיעה אחת מקבוצות החתונה שראינו קודם לצילומים "אמנותיים". -
בולגריה בעליה ובעקולמקבץ פסלים
-
בולגריה בעליה ובעקולג'ני,
הנה הגעתם לסופיה, כל שכן למרקייה.
מטיילת איתכם.
אורנה
-
בולגריה בעליה ובעקולג'ני
תודה שאת ממשיכה לספר. גם אני מתחילה לחבב את סופיה ומקווה שנחבב אותה גם על אמת.
שבת טובה שתהיה ( אוף , נגמרים החגים... )
איריס
-
בולגריה בעליה ובעקולג'ני יקרה,
כמו תמיד, אני אוהבת לקרוא את סיפורייך, לא חשוב מאיזו מדינה
ואוהבת את הבנים הקופירייטרים שלך ("הכומר שוטים" - גדולללל!!!)
ואת זה שהם יורדים על אמא שלא יכולה ללכת בטיולים קשים (מוכר, מוכר...).
אני עוד שומרת להם חסד נעורים מהחור השחור בבוסניה....
ובכלל - מה את חולה בטיול? שתהיי בריאה!
חייבת לומר שאני קצת מבחינה בסאבטקסט שלך - לא יוצאת מגדרך מבולגריה. או שאולי לא ?! מחכה למסקנות ולתובנות בסוף.
בכל אופן, הכי אהבתי את המנזר ברילה ואת סיפורי השטן... נראה מקום באמת קסום ומיוחד.
החברות החמודות מההודעות למעלה הפעילו עלי לחץ מתון עד חזק שאבוא איתם לסופיה - אבל משרד החינוך אינו מאפשר לי...
אז אולי יום אחד זה יקרה בשלוף, ואני אשמור את הדיווח הזה שלך
ובינתיים - נהנית כתמיד מכושר הסיפור שלך, מהציניות המלווה בחיוך ומהדיוק בפרטים.
תודה,
שירלי
-
בולגריה בעליה ובעקולהיי ,ג'ני,סיבה מצויינת לבקר בסופיה...
שעתים טיסה,מחיר סביר פלוס,מחייה גם וחנות של ריארקר בתמונה שלך..
וליד עוד חנות עם כיתוב בולגריה"נעליים"
רק להבנה...היום,סוף עונה כבר ממש סוף נתניה...סנדלי ריארקר רק 470 שקל! אותו סנדל ביוני ,תחילת עונה בקרקוב בלי טובות 210 שקל!!!
וחוצפנים וויז אייר ביטלו טיסות לדצמבר שהיו ב19.9
חשבתי להתחדש בנעליים ,מגפיים ....
והמוכר בחנות, לא הבין ?מה רע בהוזלה,,,הם בדרך כלל לא יורדים במחיר.נכון.כאן לא יורדים!!!
ובנות,מתוך סתם טיול בגוגל,אוטלט סופיה
אמה
-
בולגריה בעליה ובעקולתודה אמה על הטיפים . נעליים נראות נהדר
-
בולגריה בעליה ובעקולאורנה, איריס - אני מקווה מאוד שאכן סופיה תעיר לכן פנים. אני בטוחה שיש עוד הרבה מה לראות בה מעבר לחצי היום שהקדשנו לה, אבל מה לעשות שהבנים הם ממש לא "עכברי העיר" ויש גבול לכמה שאפשר למתוח את הסבלנות שלהם.
אמה, שצילמתי את הבית (הנמצא בערך מול הכניסה לבית הכנסת אגב), בכלל לא שמתי לב לחנות הנעלים. גם לא שהעליתי את התמונה! רק בזכותך עכשיו הטיפ הזה מצטרף למידע בשרושר.
שירלי יקרה, איזה כיף לראות גם אותך כאן. מילא אני הייתי חולה איזה 24 שעות בטיול,כאשר בסך הכל, כמו שציינת בזכות זה נחסו ממני עוד הרבה ירידות. לא בטוחה בדיעבד שהייתי שורדת את שבעת האגמים גם ב"כושר" הרגיל והמאוד בינוני שלי. אבל את, שעשית את בודפשט פצועה וצולעת את הגיבורה האמיתית
! מקווה שכל הפרק הלא נעים של הפציעה כבר לגמרי מאחוריך ואת יכולה להתכונן בשקט לטיול הבא- לאן שהוא לא יהיה ורק שמשרד החינוך ישתף פעולה!הרגת אותי לגמרי עם המשפט "חייבת לומר שאני קצת מבחינה בסאבטקסט"
את, שהסאבטקסט שלך הפך לשם דבר בפורום, לחווית קריאה שאנשים פה ממש ממתינים לה (וגם כן ממש לא משנה מה היעד) "קצת מבחינה"...
Understatement of the year!
וכמובן שאת צודקת במה שרשמת ותכף אגיע לסיום ומסקנות- הרי כפי שאיריס הזכירה, תכף צריך להתרגל חזרה למציאות של שבוע עבודה מלא של חמישה ימים
,ובאמת הגיע הזמן לסיים את הדיווח. אז גם אוכל להתפנות לקרוא כמה סיפורים מן הקיץ ששמרתי לי בצד, וסיפור צרפת שלך כמובן בניהם.שבת מהנה שתהיה לכולם.
-
בולגריה בעליה ובעקולבערב אנו יוצאים לאכול במסעדת Pri Yafata המומלצת שנמצאת שתי דקות מן המלון. אף שכאשר עברנו יותר מוקדם המלצרית המליצה לנו לעשות הזמנה היא התבררה כמיותרת לגמרי שכן בערב המסעדה ריקה כמעט לחלוטין (מלבד קבוצה גדולה של ישראלים שבדיוק מסיימת כשאנחנו מגיעים). האוכל טעים אבל לבן הצעיר ממש אין תאבון, הוא מודיע שלא מרגיש טוב ואיך שאנחנו חוזרים למלון הוא מקיא את נשמתו. לא הדרך הכי סימפטי לסיים את הטיול.
יום 11
בבוקר הצעיר קצת מתאושש אבל גם אחיו מצטרף ל"חגיגה" ואפילו בצורה יותר קשה. לכן אין אצלנו הרבה ביקוש לארוחת הבוקר הבסיסית למדי שמוגשת במלון (בדרך כלל רק משעה8.30 אבל לבקשתינו ושל אורחים נוספים הקדימו בשעה) שמנוצלת בעיקר להכנת סנוודיצים בתקווה שאולי תהיה להם דרישה בהמשך.
בול ב8.00 פקיד הקבלה הנחמד מגיע ומזמין לבקשתינו (או יותר נכון לבקשת בן הזוג שכבר לחוץ לקראת הטיסה של 10.50) מונית גדולה לשדה התעופה. עשר דקות והמונית מגיעה וכעבור עוד רבע שעה ותמורת 12 לבה אנו כבר בשדה.
הצ'יק אין והבידוק מהירים ורגועים וחוץ מישראלים השדה נראה נטוש למדי, כך ששוב יש לנו עודף זמן עד לעליה למטוס, זמן שהחולה "מבלה" שרוי על שלושה כיסאות באזור ההמתנה. לא שזה בעצם משנה, כי לא היה טעם להשתהות במלון, אבל אבקש שירשם לפרוטוקול שגם בחזור צדקתי בכך שאין צורך להקדים להגיע לשדה!
הטיסה ממריאה בזמן ועוברת חלק עד שבסוף עיכוב בנחיתה תוך כדי סיבובים באוויר- כנראה בשל צמצום הנתיב האווירי נוכח איום הטילים- מחבר אותנו שוב בחדות למציאות של הקיץ הזה. למחרת בבוקר עוד נתעורר מוקדם מן המתוכנן לקול אזעקה אחרונה.
חזרנו.
-
כמה תובנותהמרחקים
המרחקים בבולגריה נמדדים לא בקילומטרים "יבשים" אם כי בתוואי ותנאי הכביש, והם לרוב ארוכים ממה שהם נראים. המסלול שתואר כאן כלל כמה וכמה נסיעות ממושכות. לנו- ולנהג בפרט- לא היתה בעיה עם זה, אבל למי שמתאים טיול יותר נינוח, כדאי למצמם מרחקים ולהוריד אתרים.
ניווט
כפי שהבנתם, זהו אתגר רב תחומי המשלב בתוכו שכל ישר, תושיה, יצירתיות ומזל. בכל מקרה מומלץ לא לוותר על מפה טובה בה שמות הישובים רשומים הן באותיות לטיניות והן בקירילית, דוגמת מפת 1:400,000 של Freytag & Berndt
אינטרנט
בעיתי. אף שכל המלונות שהוזמנו הבטיחו וי פי חינם הם לא תמיד קיימו. באחד האינטרנט עבד רק במרפסת ולא בחדר, בשני רק מחוץ לחדר, ובכולם הוא איים לקרוס בכל רגע, כפי שאכן קרה לא פעם אחת. וכשהאינטרנט שובק חיים, איתו גם הקשר של המלון עם מסוף האשראי, וכך קרה שבמלון שעקרונית מקבל כרטיס אשראי נדרשנו בסוף לשלם במזומן (לאחר שהצעקות הרמות שבעל המלון בטלפון לספק האינטרנט שלו " אינטרנט נירובוטה" לא הועילו). אותו דבר קרה לנו גם במסעדה- כדאי להיות ערוך תמיד עם מספיק מזומנים.
-
סוף דבראז מה היה לנו?
טיול בהחלט מהנה, אין סוף ירוק בעיניים, מים בשפע, תרבות שונה, אנשים נחמדים, עלויות נמוכות, הרבה ביחד משפחתי וחוויות שנצברו. יחד עם זאת וכפי שכבר כתבתי זה היה בפירוש טיול מינורי, וגם אם אמרתי לעצמי לפניכן שאין לצפות לוואוו, באיזהשהו מקום הוא היה לי חסר. היו מקומות שציפיתי שירשימו יותר.
אז בעיני בולגריה כן יעד מומלץ- היא קרובה וזמינה ונגישה גם למי שלא דובר שפה סלבית, אבל חשוב לתאם ציפיות ולהחליט אם מה שיש לה להציע עונה על מה שאתם מחפשים בטיול.
תודות
ראשית כל לשגרירת בולגריה בארץ (שרק טעות מצערת של ממשלת בולגריה מונעת ממנה את המעון הרשמי ורכב השרד): אלונה היקרה שיצאה מגדרה לעזור גם כאן וגם בפרטי. המידע והעצות שלה היו שווים זהב , ואם בסופו של טיול לא הגעתי לאותן תובנות כמוהה לגבי בוגלריה- האחריות, כמו שנהוגים לאמר, היא של כותבת שורות אלה בלבד.
תודות גם לאמה, נילי, רנצ'י, רחל, מיכל ואורלי על הדיווחים הסיפורים על בוגלריה והתשובות לשאלות הרבות שלי, ללי האחת והיחידה שאמנם לא נמנית עם צוות בולגריה אבל כמובן מחזיקה במאגר מלא של קיושרים מעולים למדינה, ואם קיפחתי מישהו – סליחה.
וכמובן שכל מי שקרא והגיב ובכך הופך את הכתיבה ואת ההשתתפות לפורום למתגמלים ומהנים כל כך. להתראות בטיולים הבאים.
