וינה יפייפיה ושקטה
-
וינה יפייפיה ושקטהצודקת קיפודה על המעבר החד...
המחירים - איך שכחתי...
המחירים יקרים יותר ככל שמתקרבים למרכז העיר הפנימית, ככל שמתרחקים הם זולים יותר (הגיוני).
היו ארוחות מצונינות שכללו שתי מנות ובירות ב30 יורו, ואילו הארוחה בPlachuttas Gasthaus zur Oper כללה שלוש מנות + מנת פתיחה + שתייה - 65 יורו.
אני מניחה שמסעדה דומה בארץ היתה עולה הרבה הרבה יותר...
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהזיוה - מבטיחה תמונות יותר נחמדות בערב....
עדו - תהנה!
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה'לה, אלפי תודות!
נראה לי שצריך להתחיל לצמצם באוכל כבר מהיום כדי להגיע רעבים ואולי גם קצת יותר רזים...
לגבי המוזיאונים - כתבת שיש שניים אבל בשתי הפסקאות כתבת על ליאופולד - מי השני?
מירה
-
וינה יפייפיה ושקטהמתנצלת מירה... עכשיו לעד זה יישאר עם הטעות???
המוזיאון הראשון (הפיסקה הראשונה) זה מוזיאון אלברטינה - ממש מאחורי האופרה.
אני מבטיחה שאת כל הקלוריות תורידי בהליכות....
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהמשלל המוזיאונים שהייתם בהם - יש משהו שלדעתך מתאים למתבגרים? או יותר נכון - למתבגרות? משהו יותר קליל? קל לעיכול? לא מוצאת את המילים המתאימות... בקיצור, לא משהו שצריך רקע אומנותי היסטורי נרחב, שיש בו איזה סוג של קריצה או אפילו גימיק וכו'. מקווה שהשאלה מובנת.
אורה
-
וינה יפייפיה ושקטהבהחלט מובנת אורה.
בעיניי זו תמיד תהיה אמנות בת זמננו.
במומוק ראינו כמה תערוכות מקסימות של אמנית בשם קוסימה פון בונין. אני חושבת שמתבגרת היתה יכולה להתחבר אליה. אלא שהתערוכה ננעלת בינואר....
יש גם מוזיאון אנטרופולוגיה שאומרים שהוא הגדול מסוגו באירופה. היה ברשימה שלי, אבל רגליי כבר לא נשאו אותי, אז לא יכולה לדווח.
כל בניין שני בערך בעיר הפנימית הוא מוזיאון למשהו. יש מוזיאון לכלי נגינה, לשוקולד ולמה לא? אני מניחה שאפשר יהיה למצוא משהו מתאים...
מה גם שאני מניחה שבתקופה שאתם תגיעו, הפרטר כבר יהיה פתוח, והרחובות יהיו יותר שטופי שמש...
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהלמירה------וינה מפוצצת במוזאוני אומנות. אני, בנוסף לשני אלה, ביקרתי גם בבלבדר.
שם אני ביקרתי רק מתערוכה של קלוד מונה אבל ישנן כמובן תערוכות נוספות.
את האושר האומנותי של וינה מראה שבנוסף ללאופולד גם בבלבדר יש תערוכה של ציירים האוסטרים: גוסטב קלימט,אגון שילה ואוסקר קוקושקה. את הקישור למוזאונים האלה תוכלי למצא בבלוג שלי.
-
וינה יפייפיה ושקטהאורה היי,
בזמנו ג'מוס המליץ לי על המוזיאון לכלי נגינה. הגענו אליו(הורים+2 מתבגרים) אך היה סגור באותו יום, כדאי לבדוק שעות וימי פתיחה (זה די ברור, אבל איכשהו זה התפספס לנו..). אם בתך מנגנת המוזיאון סביר להניח שיעניין אותה יותר אבל הוא כנראה מרשים בכל מקרה.
תהנו
-
וינה יפייפיה ושקטהקיפי, את תיירת מנוסה. הדבר הראשון בתכנון זה לבדוק את שעות וימי הפתיחה של האתרים.
-
וינה יפייפיה ושקטהאני יודעת…היינו באמצע השבוע וכנראה שהנחתי שהכל פתוח. אחרת אין לי הסבר ל"יציאה" הזו...
-
וינה יפייפיה ושקטהזיוה - תמונות מוזיאון ליאופולד.
תיכף אראה לך מוזיאון שעומד בניגוד גמור לחדרים המרווחים האלה.
ולכולם - קצת תמונות וינה המוארת והמקושטת
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה'לה יקרה,
גם אני כאן עוקבת אחרייך.איך אפשר לפספס את הטיולים שלך?
לא הייתי בוינה ובודאי שרוצה אני.
קצת פוחדת מהקור ומחכה לימים חמימים יותר.
מחכה לכל פרט ותמונה-מאלו המיוחדות שלך.
דבורה
-
וינה יפייפיה ושקטההי דבורה. תודה. כיף שאת כאן.
בתוך העיר הפנימית בוינה יש אין ספור ארמונות. באמת המון. חלק גדול מהם הוסבו לשמש כמוזיאונים.
לא כל ארמון מתאים לשימוש זה. החדרים גבוהים, "כבדים" בעיצובם, התאורה בדרך כלל לא מתאימה וקשה מאוד ליהנות ככה מיצירות. התמונה למטה מדגימה את מה שאני אומרת: זה אחד החדרים בקונצהיסטורישה מוזיאון.
כארמון - זה אחד הארמונות הכי מדהימים שראיתי. כמוזיאון - קשה מאוד.
למזלי, שני החדרים שהכי רציתי לראות - היו הרבה יותר מרווחים ונוחים מבחינת התצוגה, כך שיכולתי ליהנות.
גם ארמון הבלוודרה לוקה באותן לקויות וחבל.
אני לא אומרת חלילה לדלג עליהם, כי חלק מהיצירות התלויות בהם שוות בהחלט את אי הנוחות הזו, אבל כשהייתי צריכה לומר היכן נהניתי יותר - אני בהחלט לוקחת בחשבון את כל מה שציינתי למעלה.
אגב, באלברטינה לאחר השיפוץ רב השנים, השאירו שני חדרים כפי ששימשו כחדרי ארמון - והם מעניינים ויפים.
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה יקרה, תודה על התיקון ועל העידוד - עכשיו אוכל לאכול במצפון שקט
גם בתנאי קור שורפים יותר קלוריות, שהגוף משתמש בהם כדי להתחמם...lbd - תודה על המידע ועל הקישור לבלוג.
מירה
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה,
תודה רבה. התמונות (כולן) יפות ומרשימות.
מחכה להמשך החוויות והתובנות.
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקהההההההההההההה
"ליברקניידלזופה " - אוי אוי אוי
זו גם ההיסטוריה המשפחתית שלי .
שבתי בשבוע שעבר מברלין - חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי .
וינה על הפרק. שוב . תמשיכי .אוצרת ושומרת כל מילה .
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה - תודה על המידע.
גם לך, קיפדה.
אורה
-
וינה יפייפיה ושקטההי אירית ברוך בואך! בגלל מה שאמרת נראה לי שהגיע הזמן של פרק יהדות וינה.
למרות שנסענו לוינה לחגוג לבנזוגי יום הולדת מאוד משמעותי, וינה היא גם שורשים. אביו שהוא יליד וינה, השכיל לעזוב אותה בזמן ולעלות ארצה. הוא אהב את וינה לפחות כמו שאהב את הארץ, ונסע לבקר בה הרבה. תמיד חזר לביתו שנהרס ונבנה מחדש.
למרות ששמענו ממנו הרבה מאוד סיפורים, חסרו לנו הרבה מאוד חלקים בפאזל, שלא הוסברו בתמונות הרבות, ובמסמכים הרבים שנשארו, ומזה 27 שנים גם אין את מי לשאול. אז מרגע שקנינו כרטיסים התחלתי לחקור. חיפשתי ברשת מידע כללי שאולי יוביל אותי לפרטי ומצאתי דברים מאוד מעניינים.
למשל, הידעתם שהיה פעמיים במהלך ההסטוריה גירוש כללי של יהדות אוסטריה מתחומה? ופעמיים אחרי הגירוש הבינו האוסטרים שללא יהודיה אין תזרים מזומנים ולכן הזמינו אותם מחדש לגור בתחומם, כל פעם בהגבלות אחרות.
מצאנו תמונה של הסבא מגליציה, שחוייל לצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה, פיענחנו את דרגות הקצונה שלו לפי תמונות דומות שמצאנו ברשת, בשולי התמונות מצאנו תאריכים וכתובות רשומים בכתב יד, מהמסמכים ההסטוריים הבנו שתוך כדי מלחמת העולם הראשונה, היתה הגירה מאסיבית של יהודים לוינה עצמה - מבערך קהילה של 5000 איש הפכו לקהילה של 200,000 איש. זו גם התקופה שהסבא וסבתא הגיעו לוינה.
בתמונה - חנוכיה בעיצוב דומה להפליא היתה לחמי.
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטההמשך - יהדות וינה.
יהודי וינה היו חילוניים (הרצל לדוגמא). חלק גדול מהם מתבוללים (מאהלר לדוגמא) - בתחילת המאה ה-20 יהודי וינה היוו כ-10 אחוז מכלל תושבי וינה אבל 90 אחוז מיוצרי התרבות שלה - כך למדתי מהספר הנפלא של חיים באר "מזכרונותיה של תולעת ספרים". חיים באר מתחקה אחר הסופר ג' שופמן בוינה, בשפה נפלאה, ותוך כדי כך את חיי היום יום בעיר. כך למדתי על הנוהג לשבת בבתי קפה, לשחק שחמט, להתעדכן בכל 20 העתונים היומיים ולפגוש את כל האמנים החשובים, וכל זאת על כוס קפה אחת.
הלכתי על כן לחפש את קפה סנטרל המתואר בסיפור, ודומה היה שכלום לא השתנה.
לכן, נראה לי מאוד משונה שהמוזיאון ליהדות בחר להציג בקומה שלמה חפצי יודאיקה וצילומי כתובות (לא המקוריות חלילה) וקומה נוספת שמסבירה מהו אוכל כשר. בחצי קומה תמונות של הרצל ופרויד בענק, ועוד כמה צילומי מסמכים לא מעניינים.
אחרי גרוש ספרד הגיעה משם קהילה די גדולה לוינה. הקהילה הספרדית היתה זו שקלטה את ההגירה ממזרח אירופה - המהגרים היו יותר מסורתיים ויותר דתיים, לעומת היהודים האשכנזים בוינה שכבר היו חילוניים.
בגלל איסורי הדפסת ספרים יהודיים בבתי דפוס רגילים, התפתחה כאן תעשיית דפוס מקרב היהודים שהיתה ידועה בכל אירופה.
ספר אחד מאוד מרגש ראינו בספרייה הלאומית האוסטרית - מורה נבוכים של הרמב"ם.
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהאולי הקשר ההדוק הזה בין יהודי וינה לוינה, הניב את עץ חג המולד הזה עם קישוטי חנוכה....
ובתמונה השנייה רגע מאוד מרגש, בו גיליתי בשוק הפשפשים של נאש מרקט פמוטים בדיוק כמו אלה שאמא שלי נהגה להדליק בהם נרות שבת (אלה עם אשכולות הענבים).
מירה - נזכרתי שלא השבתי על שאלתך - שוק הכרמליטים, נמצא ברחוב TABOR, ונכתב עליו במדריך שלנו, שהוא שוק אוטנטי ומעניין. יכול להיות שהוא מתפקד ככזה בסופי שבוע. אנחנו מצאנו בו מגרש די ריק עם הכנות לדוכנים (שלא היו, כאמור) עם כמה בתי קפה טרנדיים, אנחנו דגמנו אחד מהם, ו... גילינו את שכונת היהודיים. קהילה די גדולה של יהודים חרדים גרים שם היום, עם בתי כנסת בתוך בתים רגילים (ראינו אותם יוצאים מתפילה). ישנו גם בית הכנסת הגדול, שלא הגענו אליו.
רבקה
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות