רכבל אל הקייזרשמארן
-
רכבל אל הקייזרשמארןתענוג של סיפור, שירלי.
אולי קראו למסעדה fresser ? לצערי אני לא דובר יידיש, למרות שהסבים וההורים שלי דיברו, אבל אחת מהמילים שקלטתי היא פרסר, שזה אחד שאוכל הרבה...

-
רכבל אל הקייזרשמארןשבת שלום,
יונה - תודה על הפירגון ויופי שאתה כאן. העלית רעיון מעניין נחמד עם השם של המסעדה

הנה אני ממשיכה ומקווה שיש עדיין קוראים לאשכול שלי...
וזה מי שמחכה לנו, בין היתר, ביום הבא:

יום שישי 15.7.16 : יום טיול מפוצל בחלקו
התוכנית ליום זה:
* מערת הקרח אייסרנוולט (לא בטוח מתאים בשביל אמא שירלי, לכן נשקול פיצול - ובזמן שהבנים יטיילו במערה, אמא ואבא יהיו בעירה ציורית או בנקיק לאמרקלאם).
* מצודת Hohenwerfen הוהאוורפן , כולל מופע עופות דורסים
*מרחצאות אמאדה - THERME AMADÉ
נמצאים ב - Altenmarkt-Zauchensee
הביצוע:
בשעה 6 בבוקר צלצלו פעמוני הכנסיה ברדשטאדט - במנגינה ארוכה למדי
. אמא ואבא התעוררו
, אך למרבה השימחה נרדמו מחדש.סאבטקסט: עם כל הכבוד, לא מתאים לי להתחיל טיול בשעה כה מוקדמת!
התחלנו את הבוקר מאוחר יחסית, אכלנו ארוחת בוקר מושקעת בדירה ודיסקסנו את תוכנית היום.
אמא: אתם תלכו למערה. אני מוותרת. שמעתי שהעלייה קשה וזה לא מתאים לי.
אבא: אם את לא תלכי, אני אחכה איתך.
בנים: תבואו! את סתם מתלוננת מראש.
אמא: מי קרא על המקומות בטיול והכין תוכנית?!?
מיסטר נקסט: את יכולה! עובדה שהלכת על הקרחון בנורווגיה! ואבא כרגיל תופס טרמפ על התירוצים שלך!
אמא: נכון, אבל מערת הקרח נראית לי הרבה יותר קשה. מיותר עבורי!
סאבטקסט: הם לא יצליחו לשכנע אותי. אני אסתדר טוב בהחלט גם מבלי שאבקר במערה הזו. אז לא אבקר בכל "מאסט" באוסטריה. לא נורא בכלל.

הכנתי תוכנית גיבוי לאבא ולי ויצאנו לדרך.
מזג האוויר עדיין מעונן, מדי פעם גשם. לא להיט.
טיפסנו עם הכביש למערת הקרח. הנוף היה יפה עד מאד:

הגענו לחניון המערה. כל החניונים היו מלאים, אך מכיוון שהודענו לסדרנים שאנחנו רק מורידים את הבנים, נתנו לנו לעלות עד למעלה.
קנינו להם כרטיסים, איחלנו להם הצלחה והנאה, קבענו מפגש כעבור שלוש שעות (כך אמרו לנו בקופה שזה משך הזמן לביקור פחות או יותר) ונפרדנו מהם לשלום....
כך נראית הכניסה לאתר מערת הקרח אייסרנוולט - וורפן:

אמא: אני מציעה שניסע לטייל בנקיק למארקלאם.
אבא: את לא רוצה בית קפה?

אמא: מאד רוצה! וגם קייזרשמארן! אבל קודם, נטייל קצת.

אבא: אוקיי. יהיה לנו שקט מהם קצת...
בדרך למטה, עצרנו בתצפית על טירת וורפן:

אמא: נקווה שנצליח לבקר בטירה ולראות את מופע הדורסים. צריך להיות ב- 16:30, אנחנו אמורים להספיק.
אבא: את בטוחה?
אמא: כך כתוב בכל הדפים שלי, אבל ראיתי איזו מודעה חשודה ליד המערה. לא התעמקתי, כי היה כתוב רק בגרמנית
כדאי שנברר באינפורמיישן...ואכן, באינפורמיישן בוורפן אימתו את חששותי: עד ה- 18.7 ישנם רק שני מופעים עם העופות הדורסים, כשהאחרון ב- 15:00. זה כבר גבולי וככל הנראה לא נספיק. לכן, ייתכן שנוותר על התוכנית הזו...
* לכל המבקרים העתידיים באיזור - שימו לב לשעות... לא עשיתי ש"ב עד הסוף.
-
רכבל אל הקייזרשמארןנקיק לאמרלקאם - Lammerklamm
הדרך מוורפן לנקיק לאמר אורכת כמחצית השעה. זה אולי לא מבנה היום האידיאלי לטיול, לשלב בין מערת הקרח לנקיק זה - אך לנו זה התאים ביום המפוצל שלנו.

הכניסה לנקיק חינם עם כרטיס זלצבורגלנד.

בטיול שלנו ביקרנו בכמה נקיקים - וכבר אקדים ואומר שאהבתי את לאמרקלאם הכי מכולם!
ולמה?
מכמה סיבות:
* הוא יפהפה !!
* היו בו מעט מאד מבקרים והיה כיף לטייל לשם
* המסלול לא מאד קשה
* סיפור אגדה קסום עם יצורי יער ליווה את המסלול
אהבתי מאד!המסלול בלאמרקלאם נחלק לשניים - יורדים כמה דקות לצד ימין, שם מטיילים בערוץ הצר המהמם הנקרא דאנקל קלאם. לאחר מכן עולים בחזרה, ופונים שמאלה למסלול בשביל לאורך הנהר, בתוך יער מקסים ועל גשרי עץ.
חלק א' - הנקיק הצר של לאמרקלאם:

הסלעים בנקיק כמעט ומתחברים

המראה לכיוון השני, הצד ממנו הגענו:

על הסלעים ישנם פסלים סביבתיים של יצורי יער:


פשוט מקסים!
חלק ב' - שביל טיול ביער ולאורך הנהר :
חזרנו למעלה במדרגות והתחלנו ללכת בשביל ביער הירוק.

טיול נינוח ומקסים, עם נקודות עצירה לתצפית על הנהר

וסיפור אגדה בהמשכים על יצור היער שהתאהב בפייה או נסיכה, ובנה לה ארמון:

עצרתי כמעט ליד כל השלטים שסיפרו את האגדה.
אבא: הכל את צריכה לקרוא?
אמא: אני מאד נהנית מהסיפור!

הטיול שלנו היה שליו ונפלא. אהבתי מאד את היער הירוק והקסום שהלכנו בו.

מדי פעם היו גשרים וגרמי מדרגות עץ, מתוחזקות היטב.

פסלים סביבתיים


הנה נהר לאמר:

בשלב מסוים החל לרדת גשם ואנחנו שלפנו את המטריות והתחלנו לחזור.
בדרך חזרה למכונית נפרדנו לשלום מיצורי היער:

הטיול בלאמרקלאם היה נהדר! מומלץ בחום!!

-
רכבל אל הקייזרשמארןסוף-סוף קייזרשמארן!
אבא: אני זקוק לקפה!
אמא: גם אני! וגם למשהו מתוק!

היה לנו עוד זמן עד למפגש העתיד עם הבנים המטיילים במערת הקרח.
אמא: בדפים שלי כתוב על מסעדה שנמצאת כאן בסביבה, אבל פחות מומלצת (זו היתה יעלי גולן, אם אני לא טובה, שפחות נהנתה כאן).
אבא: מה זה משנה הדפים שלך! אין לנו זמן להתחיל לחפש מסעדות ובתי קפה. נלך למה שקרוב לכאן.
אמא: טוב, אתה צודק. ואולי זהו בכלל לא המסעדה. וגם אם כן - אולי יש שיפור קולינארי...

מצאנו בית קפה בפנסיון הזה:

המלצרית היתה מאד נחמדה.
הזמנו קפה ואפל-שטרודל.

אמא: אני רוצה גם קייזרשמארן.
אבא: אולי נחכה לערב ונאכל עם הילדים את זה? מה זה דחוף ?
אמא: אני רוצה כאן ועכשיו!!

סאבטקסט: כבר שלשה ימים אני באוסטריה ועדיין לא אכלתי קייזרשמארן!! שערורייה!!!
ואז הוא הגיע.

זו היתה אהבה מהביס ראשון!
קייזרשמארן מעולה, פריך, טעים ונימוח בפה, עם ריבת פירות יער... מממממ!

מאד נהנינו בבית הקפה הזה ואנחנו ממליצים!
(לא יודעת לגבי ה"אוכל" - לא הזמנו דבר מלבד קינוחים - שהיו מצוינים.)
זה הנוף הסובב את הפנסיון / בית-קפה / מסעדה:

-
רכבל אל הקייזרשמארןיאמי גם לי בא קייזרשמארן
אני צריכה לחפש מתכון
-
רכבל אל הקייזרשמארןמערת הקרח בוורפן - Eisriesenwelt
הטיול הזוגי שלנו עמד להסתיים
. היה כיף הפיצול הזמני הזה.נסענו לאסוף את הבנים. שוב עלינו בהר, שוב עברנו את מכשולי החניונים והגענו לכניסה.
הם עדיין לא סיימו ואנחנו חיכינו להם בקפטריה בפנים.
(גם שם מכרו קייזרשמארן...
).אמא: מעניין אם הם נהנו...
אבא: בטוח יחזרו עם חוויות!
אמא: אני יכולה להגיד לך מה יהיה המשפט הראשון שהם יגידו כשייפגשו איתנו...
אבא: מה..?

אמא: הנה הם מגיעים. תיכף תשמע!
מר קופירייטר: בחיים לא היית יכולה להעלות את זה!
מר מזג אוויר: זה היה טיול קשה, אבל יפה מאד!
מיסטר נקסט: זה היה הרבה יותר קשה מהקרחון בנורווגיה. לא היית שורדת!
סאבטקסט: כן, כן.. הבנים שלי מכירים אותי היטב!
על-פי בקשתי, הבנים כתבו על מערת הקרח.

הנה דבריו של מיסטר נקסט:
"עלינו חצי שעה ברגל עד הרכבל, בערפל כבד בעלייה תלולה. לאחר שעלינו ברכבל, הגענו לעוד ערפל כבד ולא ראינו כלום. היתה עוד עלייה קשה ברגל - חצי שעה טיפוס בעלייה קשה. אח"כ אכלנו ושתינו ונכנסנו לסיור מודרך של בערך שעה וחצי. הסיור היה די מתיש, לאחר שעה של עלייה תלולה ברגל - היו עוד 70 מדרגות ועוד עליות קטנות. המערה היתה יפה, ראינו קרחונים מרהיבים. אסור היה לצלם אבל כולם צילמו כל הזמן - אז גם אנחנו. לאחר מכן יצאנו מהמערה וחזרנו את כל הדרך בירידה היה לנו כר נוף יפה וראות טובה. ליד הרכבל שתינו קפה ושוקו ואכלנו דונאטס (סאבאקסט: עשו חיים...
). אח"כ המשכנו לרדת והתאחדנו עם ההורים.מר מזג אוויר:
טיול מהנה וקשה, עם הרבה עליות וגם 700 מדרגות. בסוף הגענו למערת קרח מדהימה. החיסרון היה שהיא היתה חשוכה ולא ראינו טוב את הצורות בקרח.
פינת הציניות - מר קופירייטר:
טיול ראשון אמיתי באוסטריה למערת הקרח - טיול שאמא לא היה עושה בחיים. מלא בישראלים - סינים - ערבים - הודים , מדריך דביל עם מבטא אנטישמי. מערת הקרח היתה יפה מאד.
והנה תמונות ממערת הקרח באדיבות הבנים:

סלפי מערת קרח





נוף יפה וראות טובה בדרך למטה

עד כאן הדיווח ממערת הקרח.
סאבטקסט: מזל שלא עליתי לשם...

I rest my case

-
רכבל אל הקייזרשמארןשירליקנה יקירתי,
כמה שאני מעריצה אתכם משפ' ט. היקרה! בטיטיזי ביקשתי והתחננתי מהמשפחה עוכרת השמחות שלי שנצטלם בבגדים מסורתיים. כ"כ רציתי! אב המשפחה והבת סירבו בכל תוקף. רק הבנים הסכימו (להפתעתי הרבה!). אז יש לנו תמונות של רק חלק מהמשפחה בבגדים מסורתיים. אני שמחה מאוד שאהבת מקומות שגם אני אהבתי מאוד: סנט גילגן, המצודה בזלצבורג עם הנוף המקסים שנשקף ממנה ואת גני הלברון (כמובן שגם אני סחבתי את כולם לראות את הגזיבו מצלילי המוזיקה). אני מאוד אוהבת את הפיצולים בטיולים שלכם. ניצול מיטבי של הזמן וגם נותן קצת מרחב לכולם. גם אנחנו שילבנו את מערת הקרח עם מצודת הוהאוורפן וגם אנחנו פיספסנו את מופע הבזים האחרון אז וויתרנו על המצודה. והקייזרשמארן - אוי איזה קינוח אלוהי! יאמי! בטיול הנהדר שלכם אני מגלה ונזכרת בכ"כ הרבה מקומות שמחכים לסיבוב שני שלנו באוסטריה. וברור לי שיהיה סיבוב שני. אולי לא עם הילדים (כי אלו רוצים מדינות חדשות שעדיין לא ביקרו בהן) אבל בטוח יהיה. מחכה להמשך כדי לקחת עוד ועוד רעיונות לאותו טיול שני

נשיבוקים (לאן נעלמו האייקונים?), עפרה
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי היקרה!
בעודי קוראת ומתמוגגת נתקלתי במילים "אם יש קוראים לאשכול שלי"...
הגזמת!!
ולפרוטוקול : בוודאי שיש! המון!!
וזה עוד יותר משעשע כשאני עדיין זוכרת חלק מהמקומות....
(דרך אגב, אני נמלטתי מאתגר מערת הקרח בגלל קטנצ'יק והסתפקנו בדכשטיין... עכשיו אני מבינה שגם בלעדיו כנראה שזה לא לרמתי....
) -
רכבל אל הקייזרשמארןשירלוש,
טוב שלא ויתרת לבנים והלכתם להלברון. ועוד ציינו זאת בדירוג הגבוה ביותר לאותו יום... 5 כוכבים!


(זה הכי קרוב לכוכבים שמצאתי....
).כל הכבוד לכם על ההיפרדויות, כל שכן על כך שויתרת על מערת הקרח. אומרים שזו שליד האלשטט קלה מעט יותר, אך גם ממנה נמנעתי. חוץ מהרגעים הזוגיים, הרווחת קייזרשמארן שנראה אלוהי!
ממשיכה ללוות אותך.
נשיקות,



אורנה
נ.ב. והרבה

שהאתר לא יעיף הפעם את תגובתי. -
רכבל אל הקייזרשמארןשירלוש,
איך אני מזדהה עם הרצונות שלך בטיול - הקינוחים, בתי הקפה, החשש מעליות...ואיזה כייף לך שהבנים שלך כבר גדולים ואפשר לשלוח אותם לבד לבד למסלולים.
כייף ללוות אותך באוטריה, למרות שזו אוסטריה, את הופכת אותך לנעימה...
-
רכבל אל הקייזרשמארןשילי
מנסיון אני יכול לומר שפיצולים בטיול בהחלט מממשים את המשוואה ש:
1+1 הם יותר מ 2...
במיוחד שכולם עצמאיים ולא צריך לדאוג לילדים קטנים
שני המסלולים מיוחדים
עכשיו אני צריך להחליט על מה לוותר...
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי יקרה,
עוקבת אחרי הסיפור שלך באותה הנאה צרופה בה עקבתי אחרי סיפור הטיול בנורבגיה ובקודמים להם. כפי שכתבו לפני את כותבת מקסים , מלא חיים ומשקף את החיים עם מקום של כבוד לסבטקסט כמובן.
כיף לכם כהורים שזכיתם לכזה טיול קסום עם שלושת הגברים הצעירים שלכם, זה לא מובן מאליו ! והתמונות מקרינות את הכיף והאהבה שהם חולקים לגברת הבית!
הסיפור הזה כמו גם הנורבגי כבר אוכסן לאחר כבוד במגרת תוכניות העתיד שלי כאשר הסיפור האוסטרי כנראה יועתק ויבוצע כחלק מהטיול הבא שלנו בספטמבר 2017.
כן ירבו טיולים כאלו ובעקבותיהם הסיפורים כאן באתר
ורדה
-
רכבל אל הקייזרשמארןהיי, כיף לראות שיש לי מלווים נאמנים

עפרה'לה - נשיבוקים חזרה

פנינית יקרה - זה לא בשבילנו המערה הזו...
ותודה על מילותייך החמותאורנה'לה - אני בדרך כלל לא מוותרת לבנים ולשמחתי אנחנו אוהבים אותם דברים

מיקוש - ברוכה השבה מהולנד וכיף שהגעת ישר אלי

ארז - יהיו עוד כמה פיצולים בטיול - ולך עוד התלבטויות... מתי אתם נוסעים?

ורדה יקרה - ברוכה הבאה! אני שמחה לארח אותך פה ולתת לך רעיונות והשראה. תודה על הפירגון!

הנה אנחנו ממשיכים ומסיימים את יום הטיול השלישי :
כאמור, המשפחה התאחדה. הבנו שלא נספיק למופע העופות הטורפים במצודה בוורפן.
הבנים, גם כך היו די הרוגים...
מר מזג אוויר: בכלל לא מעניינת אותי הטירה הזו.
מר קופירייטר: לא טירה ולא נשרים, אין לי כוח!
מיסטר נקסט: אני במילא ראיתי מופע כזה בטיול בדורדון. זה היה יפה והספיק לי.
לי קצת היה חבל, אבל לא נורא...
ירדנו אל העיירה וורפן - די שוממת אבל הרחוב הראשי נחמד:


אגב - מעיירה יוצא יש מסלול הנקרא The Sound of Music Trail - שם על הגבעה, צולמה הסצינה מהסרט בשיר "דו רה מי" ורואים ברקע את טירת וורפן.

סאבטקסט: הייתי מוכנה לעשות את המסלול הזה - אבל הוא בעלייה בהר...
וחוץ מזה, כמובן שאין עם מי לדבר...בכל זאת - היה לנו קצת זמן לעשות עוד משהו.
עיינתי בחוברת של כרטיס זלצ', וגיליתי שיש רכבל הנקרא "איקארוס" לא רחוק מוורפן, בעיירה שנקראת Werfenweng . זו אולי לא האטרקציה הכי ידועה באיזור, אבל מה אכפת לנו עלות לגובה של כמעט 200 מטר ולעשות תצפית?1
הבנים לא מאד התלהבו (כבר עלינו ברכבל היום, אין לנו כוח, וכו') אבל הודענו להם שזו עכשיו התוכנית.
עד שהגענו לרכבל, החל מאד להתענן.
מלבד זאת - הרכבל מפסיק לפעול לקראת 5 אחה"צ.
האנשים בתחנת הרכבל (שלא ידעו כל כך אנגלית) אמרו לנו שיש לנו מספיק זמן לעלות ולרדת, אך לא הרבה מדי זמן להיות בפיסגה.
החלטנו לעלות.
בדרך החל גשם והנוף מקרונות הרכבל היה אפרורי ומעונן. הראות - לא מי יודע מה...

היה מאד מאד קר למעלה!!! (כ -3 מעלות! )

עשינו סיבוב קצר - הנה ספסל בנוף ומכשיר מטאורולוגי ברקע :

החל לרדת גשם ולפתע - הרכבל עצר !!!
התקפת לב!

אמא: זהו! אנחנו תקועים על ההר!! מה יהיה..?!!

אבא: בכוח היית צריכה להביא אותנו לכאן!
מר קופירייטר: אמרתי לך שאנחנו לא צריכים לעלות על ההר השומם הזה!!
מיסטר נקסט: צריך לרדת ברגל. תתכונני!
מר מזג אוויר: יש מישהו בעמדת הרכבל! הוא גם צריך לרדת... לא??!
רצנו לתחנת הרכבל ואכן היה שם איש. האיש ראה אותנו והחליט להפעיל מחדש את קרוניות הרכבל (או שאולי שידר למישהו למטה שיפעיל).
אנחת רווחה.
ירדנו בקרונית, בגשם שוטף וזה מה שראינו:

מיסטר נקסט: הדבר הכי מיותר שעשינו בטיול באוסטריה , וכנראה גם הדבר הכי מיותר שעשיתי באיזשהו טיול!
אמא: לפעמים גם נכשלים. העיקר שהגענו למטה בשלום!
סאבטקסט: וכמובן שכרגיל, אני תמיד אשמה!
למטה, התבהרו השמיים וראינו נוף אוסטרי:

בנים: אנחנו רעבים!
אבא פנה, כהרגלו, לאנשים "מקומיים" ושאל על מסעדות טובות באיזור.
רובם לא ידעו אנגלית, אך אחת הנשים שקצת ידעה, המליצה על מסעדה, לא רחוק מכאן היא אמרה - וניסתה להסביר באנגלית קלוקלת היכן היא.
מה שקלטנו מהסברה היה שהמסעדה נמצאת Over the bridge
התחלנו בנסיעה. עברנו בדרך הרבה ברידג'ים - אך למסעדה לא הגענו. נסענו, הסתובבנו, חזרנו ולבסוף החלטנו שהאישה לא ידעה מהחיים שלה, וירדנו חזרה לכיוון וורפן ולכביש הראשי, בתקווה למצוא מסעדה שם.
ואז, כשהגענו כמעט לאוטוסטרדה - ראינו גשר גדול מאד (לנוסעים באוטסטרדה A10 הוא בוודאי מוכר)...
אבא: הנה ה- bridge !! בואו נחפש את המסעדה!
ואכן, המסעדה היה שם!
בתיאבון...!

המסעדה אכן היתה מוצלחת מאד. האוכל היה טעים.
הבנים אכלו שניצלים, אני אכלתי לביבית תרד, ולקינוח מה אכלנו...?
נכון!!
שתי צלחות קייזרשמארן!!
סאבטקסט: שימו לב, זו הפעם השנייה היום... חזירות. אז מה.

המלצריות אגב, היו מאד לא חביבות.
בנוסף, כשביקשנו קוד לוויי-פיי, הן טענו שרק ה"שף" יודע אותו הוא עסוק...
מר קופירייטר: מלצריות אנטישמיות! מה זה, השף מבשל את הסיסמה??
בכל אופן - הנה המסעדה - צילמתי את השלט עם שמה:

אצלנו במשפחה היא נקראת מסעדת "אובר דה ברידג'".
-
רכבל אל הקייזרשמארןסוף כל סוף קייזרשמרן!!!! ואפילו פעמיים!
הקלם שלכם מאוד מצא חן בעיניי ואפילו בדקתי על המפה כמה הוא רחוק מהמסלול שלי כדי לסטות אליו, והוא רחוק.... חבל.
יש לך ספק אם יש קוראים???? שלא יהיה ספק!
רבקה
-
רכבל אל הקייזרשמארןרבקה'לה - התירוץ הרישמי לקייזרשמארן מס' 2 לאותו יום היה "שהילדים יטעמו וידעו מה זה" , אבל כמובן שהשתתפתי בטעימה
אגב - הקייזרשמארן הראשון היה יותר מוצלח, אבל גם הבנים מאד התלהבו מזה של מסעדת Over the bridge .לגבי לאמרקלאם - הוא מקסים עד מאד. ויום אחד את תגיעי לשם....

המשך וסיום היום
לאחר שסיימנו את ארוחת הערב הטעימה, נסענו למקום שאליו כולם רצו להגיע : המרחצאות החמים - THERME AMADÉ . מקום זה אגב - מאד קרוב לעיירת-הבית שלנו, ראדשטאדט.
הכניסה למרחצאות חינם עם כרטיס זלצ' - אמנם למשך 3 שעות, אך מי שמגיע אחרי 6 בערב, יכול להישאר עד הסגירה, ב- 11 בלילה.
בילינו שם כמה שעת מענגות.

כולנו נהננו - מהבריכות החמות הפנימיות והחיצוניות (ירד גשם קל וזו היתה חוויה מיוחדת להיות בבריכה חמה עם גשם ואדים שעולים מהמים), מהג'קוזים השונים (דגמתי את כולם), מהמגלשות.... מגלשה אחת היתה מאד "שווה" לדברי הבנים (סאבטקטס: כלומר - מפחידה מאד!).
מיסטר נקסט: אמא, בואי תתגלשי איתי! יהיה לך כיף, את תצחקי!
אמא: אני מפחדת... ואם יכאב לי הגב..?

בנים: בואי! את תהני!
סאבטקסט: טוב שהם עוד רוצים שאבוא איתם...

והלכתי למגלשה הכי "קלה" עם בני הצעיר, מיסטר נקסט (כמו בימים שהוא היה ילד קטן...). האמת? אני אוהבת מגלשות מים (בתנאי שלא יתפתלו מדי או יזרקו אותי בפראות בסיום). היה כיף וצחקנו, ואח"כ חזרתי לג'קוזי...
כמה תמונות מתרמה אמאדה:

כאן, בג'קוזי הזה - ביליתי הרבה...

במגלשות האלו לא התגלשתי:

כמעט וסגרנו את המקום (שהיו בו אגב, די הרבה ישראלים).
אנחנו מאד ממליצים על המרחצאות האלה - הם חדשים יחסית, אסתטים ונעימים!

הגענו לדירה שלנו סמוך ל-11 בלילה - כאמור, נסיעה קצרה מהמרחצאות.
כשנכנסנו לדירה, כולנו קצת הצטערנו שלא סיימנו את היום מוקדם יותר, כדי להנות ממנה קצת יותר...
אבל - הגענו נינוחים ורגועים לאחר הטבילה במים החמים
.סיכום היום:
תכנון מול ביצוע : לא רע, אך לא מזהיר. תוכנית הפיצול הורים /בנים - התקיימה על הצד הטוב ביותר ושני הצדדים יצאו מרוצים: בנים במערת הקרח, הורים בטיול בנקיק לאמרקלאם ובבית קפה. לאחר מכן חלה הרעה: פיספסנו את מופע העופות הטורפים בטירה ולכן ויתרנו על הביקור שם, הגענו לרכבל לא ידוע וכמעט נתקענו בפיסגת ההר הקפוא. לקראת היום שיפור - מסעדה טובה וביקור מהנה במרחצאות.

מזג אוויר : עדיין די גשום, אם כי פחות מאתמול
הגשם, עם זאת, לא הפריע לנו בטיולי היום, מלבד הקור והגשם שהיה בפיסגת הר "איקארוס". דיווח קולינרי : ארוחת בוקר בדירה בראדשטאדט, סנדוויצ'ים ועוגות במשך היום, בית קפה מצוין עם שטרודל תפוחים וסוף סוף (!!) קייזרשמארן!! לקראת ערב - מסעדה אוסטרית טובה למדי הנקראת בפינו "Over the bridge"

דירוג אתרים וחוויות: - בשל הפיצול, ערכתי ממוצע דירוג משפחתי וע"פ מדד הנאה והרי התוצאות: מקום 3 - מערת הקרח (ניקוד מעט מופחת כי היה להם קשה בעלייה), מקום 2 - נקיק לאמרקלאם המהמם, מקום ראשון - המרחצות החמים תרמה אמאדה

הדבר המעצבן / המיותר: "רכבל סתמי וגרוע להר קפוא" - ציטוט משולב של דברי הבנים.

לקסיקון נאציזם ושואה: מלצריות אנטישמיות במסעדת Over the Bridge - סירבו לתת לנו קוד לווייפיי והיו אנטיפטיות באופן כללי

צחוקים מול עצבים : צחקנו במרחצאות, במיוחד במגלשות , עצבים היו ברכבל. גם לחץ...

הנאה: מר קופירייטר: יום לא רע. מר מזג אוויר: יום טוב. מיסטר נקסט: יום מוצלח ונהניתי בו מאד.

תמונת היום : לאמרקלאם

סאבטקסט: התביישתי לשים פה שוב את תמונת הקייזרשארן כ"תמונת היום"...

-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלוש יקרה
הבוקר השלמתי קריאה. עליתי לפני 10 שנים למערה הזו ועוד סחבתי אחרי ילדה בת חמש וחצי.... בחיי. וכושר טוב ממני והלאה.
לדעתי היית עושה את זה כמו גדולה , אבל שוין לא נורא. הנקיק שלכם למארקלאם נראה לא פחות טוב וגם אני בדעה שבטיול לא צריך לסבול . העיקר שכולם יצאו מרוצים.
הבריכות נראות נפלא וגם הקינוחים ותודה גדולה על התמונה התקופתית הנפלאה. הייתי ממסגרת .

אם היה לך ספק , בטח שיש קוראים הם פשוט עסוקים בכתיבת הספורים הבלתי נגמרים שלהם

יאללה עפתי , לפני שיגמרו לי 3 החודשים המוקצבים לכתיבת האשכול
מחכה להמשך
נשיקות
איריס
-
רכבל אל הקייזרשמארןהי שירלי,
ממשיכה לקרוא את האישכול שלך ולהנות מהכתיבה ובהתמונות.
איזה כיף לחזור דרך סיפור שלך לאותם מקומות שטיילנו בהם וגם להכיר כאלה שלא היינו בהם.
תודה רבה על השיתוף וממשיכה טיול המרתק שלכם באוסטריה יחד איתכם!!!!
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלוש יקירתי,
גם אני פה. נהנית כרגיל מכתיבתך.
מזפזפת לבין כתיבת הסיפור שלי, שדרך אגב אוסטריה מוזכרת בו מספר פעמים...
אני פשוט שקטה, מחכה בסבלנות לדברים שההכי אהבתי ויודעת שיגיעו וגם לביס קטן של קייזרשמארן בשביל הנוסטלגיה....
תודה על השיתוף!
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי היקרה
אני חשבתי שככול שהילדים יגדלו רמת הקיטורים ילכו ויקטנו.
נראה שלא משנה הגיל.
-
רכבל אל הקייזרשמארןחברים יקרים, כיף לי שאתם איתי - זה נותן "דלק" להמשך!
האתר די מתיש והקצב איטי, אך אני לא מתייאשת...
איריס מתוקה - יכול להיות שהייתי מצליחה לעלות למערה, אבל ויתרתי לעצמי מראש. גם ללכת על הקרחון בנורווגיה היה די קשה, אבל התרוממות הרוח מהחוויה ומהנוף חיפתה על הקושי. מילא... בטיולים לא צריך לסבול, זה המוטו!
לגבי התמונה התקופתית - היא כבר ממוסגרת, נו מה..?

מרינה, לימור ודובי היקרים - יופי שאתם עדיין כאן...! אתם מעודדים אותי להמשיך.

דובי - הילדים עדיין מקטרים, זה נכון - אבל הקיטורים פחתו והתחלפו בציניות... בכל אופן - כיף לטייל איתם וכל עוד הם רוצים לבוא איתנו זה מבורך!
הנה תמונה מהיום הבא, עליו אספר בקרוב (אם האתר לא יעיף אותי..):

* מי מזהה את האגם...? חמישים גוונים של ירוק.

ולפני שאמשיך, הערת אגב חשובה עד מאד.
גם לנו היה פלייליסט אוטו בטיול, כמו לאיריס. הבנים התחלפו ביניהם באחריות שידור השירים, אבל לעיתים העדפנו להקשיב לרדיו האוסטרי.
סאבטקסט: אע"פ שקשה לי מאד להאזין לטקסטים בשפה הגרמנית!!
בזלצבורגרלנד התבייתנו על שתי תחנות רדיו חביבות למדי, בטירול - היתה לנו תחנה קבועה בשם "אנטנה טירול" (עד היום אני יכולה לזמזם את הלחן של הג'ינגל שלהם...
).בכל אופן , למה שמנו לב..?!?
לכך שבאוסטריה מאד אוהבים את שירי האירוויזיון מכל הזמנים! (איפה רוביייי?!?)

נכון, לא כל אדם נורמלי היה יודע לזהות שירי אירוויזיון, אבל אנחנו - יודעים גם יודעים...
אז הנה אחד הלהיטים הגדולים בפלייליסט האוסטרי - נציג שבדיה לאירוויזיון 2016 - (לא מונס החתיך הזוכה של 2015 ) : קוראים לו פרנץ, הוא חמוד ויש לו שיר מקסים, שאהבתי מאד באירוויזיון השנה. עובדה שהוא נעשה להיט ברדיו האוסטרי!
הקשיבו ותהנו!!
