רכבל אל הקייזרשמארן
-
רכבל אל הקייזרשמארןמפעם לפעם קופץ לקרוא את הדיווח שלך. כל מה שהיה גשום אצלי אצלך מסביר עד בהיר וכל מה שהיה סביר עד בהיר אצלי גשום אצלך.
לא נסעתי עד היום לאוסטריה. זכרונות ילדותי וספרות שקראתי בהמשך רק חזקו בי את ההרגשה שהרעל הנאצי נבט והבשיל שם.בין לינץ לאוברזלצבורג. זוגתי שתחיה שלה מקורות אוסטרים לא הצליחה לחבב עלי את היעד למרות שנופים יש בו מהיפים ביותר.
למזלי חיברתי את הטירול עם הצד האיטלקי של האלפים ומוכרח לאמר כי הרגע בו שמעתי בשנית איטלקית היה רגע מקל.
בכל מקרה כיף לקרוא את הדיווח שלך
רנצי
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי- עדיין לא קראתי הכל, אבל התמונות מהממות,איזה יופי של משפחה, (אצלך בנים אצלי בנות).התמונות מחזירות אותי לחלק מהמקומות שהייתי בהם, את הלשטאט פסיפסתי באותה פעם, מנסה להכניס אותה עכשיו לטיול עם אמא.
-
רכבל אל הקייזרשמארןכמה נחמד לראות כאן מבקרים חדשים...
איילת - את אמנם לא "מהחדשים" - אבל שוב המון תודה על היותך כאן ועל החומר הרב ששלחת לי בזמנו. כל פעם שאני מזכירה את "הדפים שלי" - יש לך גם כמה אחוזים נכבדים.. דגמתי הרבה שטרודלים ואני חושבת שהטעים מכולם היה הראשון- בזלצבורג. אולי גם זה שאוכל ביום הבא שאספר עליו...
ראנצ'י - איזה יופי שגם אתה כאן. מתי הייתם בטירול? בקרוב אגע לחלק על טירול ואז גם אספר על הגבול בין איטליה לאוסטריה, וכמה נחמד היה לי לראות את הדגל האיטלקי... וכפי שאמרתי - אכן היה לי קשה עם כל שורשי הרוע הזה ועם השפה הזו.
שרון - כיף שהצטרפת ואת חייבת להגיע להאלשטאט "האגדית", כפי שקראו לה הבנים שלי... תודה על הפירגון!
מצרפת כאן תמונה עבור רנצי, ספוילר לעוד כמה ימים:
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי - כמה יפה אוסטריה, כל מפל, כל אגם, כל מסלולים ביער רטוב,
בדיוק מה שאנחנו אוהבים לעשות (חוץ מלעלות לפסגות)
קלאמים למיניהם ומערות מלח/קרח עם שייט תת-ימי זכורים לנו לטובה עד היום.
כמו כן לא אשכח "נחמדות" של אוסטרי בקופות כששאלתי שנית על איזה הסבר שלא הבנתי בפעם הראשונה - "פה זה לא ישראל! " - ולא ענה לי לשאלה...
הייתי בשוק כי ממש לא הבנתי איך הבין שאני מישראל וגם מה כבר שאלתי? ...
מישהו פעם אמר שאלוהים נתן לשוויצרים נופים כאלו כפיצויי על נחמדות...
נכון לגבי האוסטרים
אז נמשיך ליהנות ממה שאלוהים נתן להם,
מחכה להמשך
ליליה
-
רכבל אל הקייזרשמארןיום ראשון, 17.7.16 - יום (כמעט) אחרון בזלצבורגלנד
התוכנית ליום זה:
מספר אופציות:
או
תצפית חמשת האצבעות + מערת קרח דאכשטיין
סט. גיליגן
הלשטאט + שייט באגם
סגאוואיי / קורקינט הרים איפשהו
או
מדרגות לשוםמקום
סט. גיליגן
סט. וולפגנג
או
אבנטנאו – מגלשות הרים
הלשטאט + שייט באגם
אגם גוסאו
או
סט. גיליגן – לא רחוק
הביצוע:
קמנו בשש לפנות בוקר לדנדוני הכנסייה שהפעם היו ארוכים במיוחד - יום ראשון היום!
שוב נרדמנו מחדש והתעוררנו לבוקר גשום ואפרורי.
בכל אתרי התחזית + האתרים של מר מזג אוויר, היום הזה היה צריך להיות הכי יפה - עם שמש מלאה בציורים, בלי עננים. אבל, אתמול השתנתה המגמה והמצב החמיר!
אמא: לא היה צריך להיות היום יום יפה? אוף!
מר מזג אוויר: הכל השתבש. יש כאן מזג אוויר לא יציב וכל הגשם חזר! מעצבן!
אבא: איך שאנחנו אכלנו אותה...!
אמא: לפחות אתמול לא היה גשם ונהנינו. כל כך רציתי את תצפית חמשת האצבעות. ואת המדרגות לשומקום..!
מיסטר נקסט: אז בואו ניסע לשם!
אמא: אין טעם. לא נראה כלום.
מר קופירייטר: ארץ אנטישמית! הכל נגדנו! בוא ניסע לשם, אולי העננים יזוזו כשנגיע...
אמא: לא נוסעים לשם סתם. זה יקר מאד, לא כלול בכרטיס זלצ' וחבל על הכסף והזמן.
וכך ישבתי ושלפתי "תוכניות ליום גשם" שכמעט כבר אזלו לנו...
מצאתי בחוברת של כרטיס זלצ' איזה מכרה פחם שנמצא לא רחוק מהעיירה שלנו.
בנים: לא רוצים מכרה! היינו כבר במכרה מלח נאצי!
וגם במערה! סאבטקסט: זה לא יהיה קל היום...!
אבא: אני דווקא רוצה להיות שם, זה נראה מעניין.
אמא: אין לכם ברירה. ניסע לשם ונקווה שמזג האוויר ישתפר.
נסענו לשם, במזג אוויר עגמומי. הגשם לא פסק לרגע.
בדרך ראינו, כפי שרואים במקומות רבים באוסטריה - בניינים מאורכים עם ארובות, מהן מיתמר עשן.
מר קופירייטר: הנה עוד משרפות.
אבא: הפיתרון הסופי .
לא צילמתי את "המשרפות" אז הנה תמונה שקצת מייצגת אותן מהרשת לידיעת המטיילים היהודים:
הגענו לעיירה של מכרה הפחם שנקראת Huttau.
נפש חיה לא היתה שם.
שממה, גשם ותחושת "אין לנו מה לחפש כאן. בואו נברח מפה מהר".
בכל זאת התעקשתי, ולאחר התברברויות בעיירה שכוחת אל זו, הגענו לפתח מכרה הפחם.
סגור. כמובן.
היתה שם אישה מבוגרת, חסרת שיניים, שבקושי ידעה אנגלית.
כולם המתינו במכונית ורק אני יצאתי "לשוחח" עימה. מהשיחה הבנתי כי בשעה 12 יפתחו את המכרה לסיור.
מכיוון שהשעה היתה קצת אחרי 11, הסתלקנו משם.
הנה האתר של מכרה הפחם - אולי יביא תועלת למישהו בעתיד.. (רק תבדקו את שעות הפתיחה!)
מר מזג אוויר: אני כבר רואה שהיום הזה יהיה כישלון אחד גדול.
אמא: אני אשמה שמזג האוויר שלך לא משתף פעולה?!?
אבא: אולי ניסע שוב למרחצאות?
אמא: נשקול זאת! אבל נצטרך לחזור לדירה לקחת בגדי ים.
לאחר כמה דקות עצבים נוספות, החלטנו לנסוע לנקיק ליכטנשטיין.
הוא היה באחת התוכניות של הימים הקודמים ואיכשהו עדיין לא יצא לנו להגיע לשם.
-
רכבל אל הקייזרשמארןלא יכולה להתאפק וחייבת לומר משהו. יש כאן בטיול שלכם את כל החומרים מהם עשויה חופשה משפחתית טובה. אתר בטבע, לא צפוף, קצת רצון טוב, ספייס כשצריך וקורטוב אופטימיות. למי אכפת שזה לא נחשב "שוס"
הנערה שלי התחילה צבא. התיאור שלך מפיח בי אופטימיות שעוד נוכל לטייל כמשפחה. תודה על השיתוף.
-
רכבל אל הקייזרשמארןגם אני מצטרפת להרגשה שזה בדיוק כמו אצלנו, אני מתכננת, מזג אוויר קצת משפיע, אבל ביקר הסיור מוחות הזה שכל אחד מחליט במקום מתוך האופציות שיש, וגם לפעמים פספוסים, וגם תקלות וגם הרגשה של יום "מבוזבז" , אבל הכי חשוב שכולם חוזרים מגובשים ומרוצים בסופו של דבר.
ואם יש למישהו נסיון כי אני לא מצליחה - האם בני משפחה שלכם שוטפים לבניית מסלול, חיפוש , הצעות, בקשות?
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי,
ממשיך לקרוא בהנאה. יעזור לנו בשנה הבאה בטיול שלנו.
שתי שאלות. אגם גוסאו: אני רואה שיש כמה: Vorderer” Lake Gosau",
Hinterer” Lake Gosau" וגם Gosaub. מה האגם "שלכם"?
את זוכרת איך קוראים לחנות שבה הצטלמתם בבגדים מסורתיים?
תודה רבה!
-
רכבל אל הקייזרשמארןהיי
התחלתי לקרוא...ונזרקתי לקישור שצירפת לנורווגיה.....מאז אני שם ..נמסה מעונג...עוד אשוב
מירב
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלוש יקירתי,
אגם גוסאו נפלא נפלא נפלא!
והלשטט... אוו... הלשטט - כמה שהיא פוטוגונית תמיד ואצלך בכלל.
גרמת לי לגעגועים עזים.
תודה!
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלינקה יקירה,
אז נכון שאגם גוסאו מקסים! והלשטט מדהימה (גם אני אהבתי אותה מאוד!)!
אבל אתם הכי הכי - הכי יפים, הכי נהדרים, הכי כייפים.... פשוט הכי הכי.
משפחה לתפארת גידלתם את וג.
נשיבוקים,
עפרה
-
רכבל אל הקייזרשמארןווואו!
היי שירלי, איזו כתיבה נפלאה, איזו משפחה פוטוגנית!!
הסיפור שלך בא לי בול בזמן.. עוד יומיים וגם אני שם בכל במקומות היפים האלו,
לא יכולה כבר לחכות.
תודה על השיתוף, מחכה כבר להמשך הסיפור שלכם באוסטריה..
תמשיכו להנות תמיד מחופשות משפחתיות כאלה כיפיות.
(דרך אגב- אני לא מאמינה שאין אפשרות לשכור סירה בהלשטאט.. זה היה אחד הדברים שהכי חיכיתי להם בטיול)
-
רכבל אל הקייזרשמארןאיך לא ידעתי על הקינוח הזה לפני שהיינו בווינה? עכשיו אני מרגיש פיספוס.
ואם מתפנה לך זמן בין פרק לפרק אז הנה הסיפור של ראנצ'י:
-
רכבל אל הקייזרשמארןבוקר טוב חברים,
הפעם הנבצרות והעלמות שלי מהאשכול היא פרופר בגלל האתר המעצבן שהעיף אותי החוצה מספר פעמים. אני על סף יאוש...
לפחות אראה קצת יחס בינתיים...
לילוש - כיף שאת כאן, ועוד עם שתי הודעות
(אחת התחבאה לי). את צודקת, כנראה שהאוסטרים - שוויצרים - גרמנים קיבלו עודף אנטיפטיות וקור ולכן אולי הפיצוי שלהם זה בשפע מים וירוק. לא נעים לי להוסיף כאן עוד כמה איחולים עבורם, אבל בהמשך אספר על שיא הרוע שנתקלנו בו.העלית סוגיה מעניינת וחשובה לגבי שותפות בני המשפחה בתכנון הטיול. אצלנו אני אחראית על היוזמה והתיכנון, מנסה תוך כדי להתייעץ בבעלי שבד"כ אין לו סבלנות והוא מהנהן במקרה הטוב, או משלח אותי מעליו בתוספת הערות כמו אובססיבית, רק על חו"ל את מדברת"
וכו'. ילד זהב מתעניין מאד במסלול ולעיתים יש לו בקשות ודרישות (כמו הדרך האטלנטית בנורווגיה) והוא מסכם לרוב במשפט "במילא נעשה מה שאת מתכננת. אני סומך עלייך" כבר אמרתי ילד זהב של אמא שלו??הפעם, הבנים הגדולים בהחלט הראו שותפות בתכנון, ישבו יום אחד על הספר ועל הדפים שהדפסתי והכינו קובץ אקסל. מה את יודעת...! בחיי! להם היתה רשימת דרישות שאף כללה באנג'י מגשר אירופה - אבל אני הודעתי שאין על מה לדבר!!! לא אצפה באך ילד שלי מתעופף על חוט מגשר על פני תהום.
בכל אופן - הם היו מעורבים למדי. לא תמיד זה הועיל, אבל זה עדיף דעתי על פני "זומבים" שהולכים אחרי...
יונה - תודה על הפירגון והליווי הצמוד. לגבי האגם גוסאו - יש אגם עליון ואגם תחתון. נראה לי ש hinterer זה העליון. אנחנו טיילנו באגם התחתון, זה שמגיעים אליו למגרש החנייה השייך גם לתחנת הרכב. אל האגם העליון מגיעים ברגל במסלול שיוצא מהאג התחתון. נילי היתה שם וכתבה על זה כאן.
לגבי החנות בזלצבורג היא נמצאת ממש בירידה מהמצודה, מול הכניסה לפוניקולר. לא זוכרת את שמה - אבל קל מאד לאתרה!!!
מרברב - יופי שאת כאן, וכן... נורווגיה זה סקאלה אחרת!!
לימור יקרה - המשיכי ללוות אותי בנאמנות...!
עפרה'לה חברתי האהובה - מלא נשיבוקים חזרה
דנוש - איזה כיף לכם! מאחלת לכם ימים שמשיים ונעימים. בהחלט אפשר להשכיר סירה בהלשטאט - רק משום מה לא ראינו שם כאלה! רק ספינות תיירים (יפנים) גדולות יותר וזה לא בשבילנו! לא יודעת מה היה אותו יום. אף סירה לא נראתה באגם.
אלעד הנחמד - מהר לחזור לאוסטריה לדגום קייזרשמארן! ובינתיים רבקה,לה נתנה לי מתכון - אם תרצה אשלח לך (או לאלונה...). תודה על הקישור לסיפור של רנצי. אקרא.
מנסה לצרף פה בזהירות תמונה נוספת מנקיק ליכטנשטיין, כדי שיהיה למה לחכות...
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי אהובה,
אוסטריה שלך מהממת וגם אתם.
קיץ 2014 צרוב בלבי, זוכרת שתכננו ביחד, זוכרת את המתח ואת האכזבה החמוצה שבסופו כאשר נאלצתם לוותר על הטיול (ובעצם לדחות אותו) בגלל המלחמה הארורה.
אבל העיקר שבנייך שבו בשלום
ו"חזרתם" אל היעד, ובגדול!
המראות הכחולים-ירוקים האלה אף פעם לא משביעים את העין ואת הלב, ומתאימים למשפחה היפה שלך כמו כפפה ליד.
סליחה על כניסתי המאוחרת לסיפור.
אני קוראת כעת, נהנית מכל מילה ומכל פיקסל של תמונה
-
רכבל אל הקייזרשמארןסיימתי את נורווגיה...היה מואי כיף שם....
אוסטריה שלך מהממת גם אנחנו אהבנו אותה מאוד...
כיף ומעודד לראות את הטיול המשפחתי חוזר "לעצמו" אחרי השחרור
וקניון ליכטינשטיין לנצח יזכר כמקום שבו אמא הזמינה yeast dumplings
וקיבלה מאכל מזעזעעעעע- הבדיחה על חשבוני מאז
ממשיכה לעקוב
-
רכבל אל הקייזרשמארןיונתי היקרה - יופי שאת כאן, נוכחותך חשובה ולו בשביל התזכורת של אותו קיץ... תודה על המחמאות לבני המשפחה ועל כל העצות הטובות
ינינה - סליחה שפיספסתי אותך קודם (במסגרת ה"שיגועים" של האתר). אני שמחה שהצטרפת ואכן, יכולה לומר לך שיש חיים אחרי הצבא (וגם תוך כדי...). בהצלחה לילדה!
מרברב - נכון שאין כמו נורווגיה?!?! מאחלת לך לנסוע לשם!!
(ותיכף תקראי על מקרה האוכל המזעזע שלנו).- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - -
המשך : (ותחזיקו אצבעות שהאתר לא יעיף אותי...
)לאחר נסיעה קצרה הגענו לחניון של נקיק ליכטנשטיין.
אבא: החניון נראה מלא. אני עוצר כאן בצד.
אמא: השתגעת...? יש עוד כמעט קילומטר עד הכניסה!
סאבטקסט: לא אבזבז כוחות מיותרים בגשם על הליכה עד לנקודת הכניסה. לי יש "מזל חניות"!
בעלי היקר המשיך בצייתנות בנסיעה, ומצאנו חנייה בחניון הקרוב ביותר.
סאבטקסט: אמרתי לכם!!
(זה קרה אגב, בכל המקומות אליהם הגענו: הלשטאט, גוסאו וכו')
הגשם עדיין ירד, אך היתה רגיעה מסויימת.
אמא: אולי זה תחילתו של הסוף...? ובכל מקרה, נקיק ליכטנשטיין מומלץ כ"אתר גשם".
מר מזג אוויר: זה עדין לא נראה טוב. אבל מחר יהיה שיפור ניכר!!
התחלנו ללכת במסלול של נקיק ליכטנשטיין. (כלול בכרטיס זלצ').
המסלול היה עמוס אנשים ונראה בתחילתו כך:
מר קופירייטר: אפשר לחלק את האוכלוסיה כאן לשלושה חלקים : דוברי עברית, דוברי ערבית ושאר האנשים .
אכן היתה נוכחות ניכרת של העמים השמים, ובכלל היה עומס די גדול על השביל.
הבנים אהבו את ליכטנשטיין, גם אבא שלהם. אני הסתייגתי מעט.
אמא: הנקיק הקודם (לאמרקלאם) היה יותר יפה ומיוחד בעיניי.
סאבטקסט: בטח, היינו שם כמעט לבד! וגם היה סיפור אגדה קסום!
עדיין, מאד יפה שם.
המסלול ארוך למדי, כולל גשרי עץ, מדרגות, מעברים מקורים ומנהרות בסלע.
מטיילים לצידי הנקיק בו עובר נהר סוער למדי.
היה גם מפל
וכמובן שצולמו שם תמונות רבות ע"י בני המשפחה השונים:
בסך הכל, היה שם יפה מאד. מומלץ לביקור וטוב שהיינו שם בסופו של דבר.
במהלך הטיול ירד לנו גשם פה ושם, ואכן הנקיק הצדיק את הגרתו כ"מתאים ליום גשם".
סאבטקסט: ועדיין - לאמרקלאם מקום ראשון!
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלוש, אני דווקא מאוד אהבתי את ליכטנשטיין קאלם. במה לאמרקאלם מוצלח יותר, אם צריך לבחור? רק במדד הצפיפות? בבעניין החניות- זכור לי שגם אני הנחיתי את האיש שלי להחנות בחניון הראשון, והוא התעקש וצדק לחנות בחניון הקרוב יותר...
תודה על ההמשך בסיפור,
אורנה -
רכבל אל הקייזרשמארןאורנה'לה - הכל בעיני התבונן... אני אהבתי את לאמרקלאם הרבה יותר (כתבתי קודם באחת ההודעות מדוע). וכן, צפיפות אוכלוסין בטיול מורידה לי את מפלס הנאה... חוץ מהלשטאט כמובן!!
------------------------------------------------------------ -------------------
מיסטר נקסט: אני רעב.
אבא: ואני צריך קפה.
אמא: ואני רוצה משהו מתוק.
מר קופירייטר: מה נעשה עכשיו..? לאן אנחנו נוסעים?
מיסטר נקסט: לתצפית חמשת האצבעות.
מר מזג אוויר: למדרגות לשומקום!
אמא: לא זה ולא זה! אין ראות! חבל על המאמץ ועל הכסף! ניסע לסנט. גיליגן. כולם אמרו לי לא להפסיד!
מר קופירייטר: אבל הבטחת שנהיה בתצפית הזו ! נהרס היום!
מיסטר נקסט: כן, אני רוצה להיות שם!!
מר מזג אוויר: מה אכפת לי מהעיירה המוזרה הזו שלך! כל היום הזה נכשל!!
אמא: מה אני אעשה שיורד גשם ויש ערפל?? ולא נהניתם עכשיו בנקיק?!?
סאבטקסט: כפויי טובה!!
מה לעשות..? גם אני כל כך רציתי את מדרגות לשומקום. האתר שלו פתוח אצלי באייפד כל הזמן, כולל התחזית, מצלמת ווב - אבל לא ייצא מזה כלום! אוף.הויכוח הסתיים בזה שנסענו לעיירה סנט. יוהאן אין פונגאו. אלון המליץ לי על שתי קונדיטוריות שוות שם.
נכנסנו לעיירה.
נפש חיה לא נראתה ברחובות.
יום ראשון היום והכל סגור. גם הקונדיטוריות של אלון. אוף.
הסתובבנו סביב הזנב של עצמנו בניסיון למצוא בית קפה שווה.
נכנסנו לשניים ויצאנו. באחד היו רק זקנים והשני - נראה די מוזנח.
בקיצור, זה היה אחד מאותם רגעים בטיול בו כולם עצבנים ושום דבר לא מסתדר...
נקודת האור היחידה היתה שהגשם פסק ופתאום ביצבצה השמש!
מצאנו בית קפה שהיתה בו חצר.
כאן היתה את אחת מהאפיזודות הנון אלפיות ביותר בטיול.
הזמנו אפל שטרודל, עוגת גבינה ושני פנקייקים וגם קפה.
המלצר היה לא נחמד. היה לו חיוך מאולץ.
הקפה היה מגעיל ויקר.
עוגת הגבינה היתה טעימה למדי.
האפל שטרודל היה טעים מאד.
אבל הפנקייקים - מחרידים!! קרים, מתוקים מדי, פיכסה!
מיסטר נקסט: זה לא טעים!
אמא: אז נחליף את זה. נגיד שזה לא טעים.
הבנים הגדולים בינתיים אכלו חלק מהמנה שלהם (מרוב רעב).
קראנו למלצר ואמרנו שהמנה לא טעימה לבן ואנחנו רוצים להחליפה.
ומה היתה תשובתו...?!!
This is not my problem!!
לא יאומן!!
היינו בהלם, אך לא אמרנו מילה.
הזמנו עוגת גבינה נוספת ואח"כ את החשבון.
כמובן שנכללו בו שני הפנקייקים.
המלצר המגעיל הוכתר כאיש הרע של הטיול
סאבטקסט: זה ברור מה אבות אבותיו עשו!
גם החשבון היה גבוה - מעל 40 יורו. מעצבן!!
אבא: בואו נצא מכאן מהר. כמה שפחות זמן במקום הזה - יותר טוב.
אמא: קדימה. בואו ניסע לסנט. גיליגן. אולי שם גם תאיר השמש ונוכל לעלות לתצפית.
אבל בכל זאת, אני חושבת שזה היה האפל שטרודל הכי טעים בטיול.
צילמתי אותו עם התמונה של הרכבל של דאכשטיין (מדרגות לשמקום) אליו לא נגיע...
-
רכבל אל הקייזרשמארןהתגלגלתי במקרה לקרוא את האשכול שלך (בכלל חיפשתי חומר על סקטלנד
) ונשאבתי פנימה. חפרתי גם עמוק בנבכי הפורום ואני קוראת עכשו את כל טיולי העבר שלך. את כותבת נפלא והתמכרתי קצת לסאבטקסט.מחכה להמשך,
טלי
