אנחנו רק בתיחלת המפגש עם גיל ההתבגרות (14,11) ובכל זאת ארשה לעצמי (יש לי נסיון מקצועי...).

אני דוווקא חושבת בניגוד לאחרים פה, שהמטרה של חופשה משפחתית היא שכולם יהנו, אחרת זו לא חופשה ובטח לא משפחתית. בדרך כלל, זה העיקרון שמנחה אותי. זה דורש מאיתנו מאמץ ומכולם להתפשר.

מבחנתי היעד פחות קירטי והוא נבחר לפי שיקולים שונים כמו תקציב, אקלים, גישה וכו’. 

לפעמים אני מערבת את הילדים בבחירת היעד. נניח שצימצמתי שתי אפשרויות שמבחינתי פחות או יותר זהות, אתן להם לבחור. כך למשל נבחרה בלגיהעל הולנד, לונדון לטיול בת מצווה, צ’כיה בקיץ האחרון, והשנה אם יסתדר כבר נבחר יעד ואפילו אופי הטיול- שייט תעלות באנגליה. כשהם מעורבים בקבלת החלטות, המחויבות שלהם לעניין משתנה. לפעמים אני אפילו מתייעצת איתם לגבי מיקום הלינה. שוב אחרי שמצמצמת מתוך אלו שנראים לי ושעומדים בקריטריונים שלי.

השלב הבא, לבקש מהם לעשות רשימה של הדברים שהם רוצים לעשות ביעד שמצאנו. ברשימה שלנו יש מקום לשופינג, זה חלק מהתקציב, זה גם חלק מהשיקולים למשל שצ’כיה נבחרה השנה. היא זולה ומאפשרת יותר שופינג. 

אנחנו משתדלים להתחשב במקומות שהם מוצאים ותאמינו לי שהם מוצאים מקומות ודברים מגניבים אפילו אם זו מסעדה אזוטרית. את העיר הגדולה והשופינג אני אוהבת להשאיר לסוף, כך יש בשביל מה לחכות ושווה לשתף פעולה גם אם אנחנו גוררים אותם לקיאק וקורקינט או טרק בטבע (מיותר לציין שהמתבגרת הייתה מעדיפפה לכלות את ימיה בקניון פלדיום? היא אגב, מצאה את האאוטלט ליד פראג. אני לא הייתי טורחת לחפש). לגבי השופינג, הם פחות או יותר יודעים מה התקציב שלהם ומסתדרים איתו. הם כבר עכשיו אומרים שהם מתחילים לחסוך לקיץ כי באולפנים של הארי פוטר הכל מאוד יקר וברור שאנחחנו לא נאפשר שם מסע קניות.

 

אנחנו מאפשרים מסכים. חשוב להם להיות חלק ממה שקורה בשדה החברתי שלהם. יומיים בלי וויפי טוב בהארכוב היו אתגר ובכל זאת צלחנו אותו. אנחנו מרשים לראות סרטונים, לשחק, מה שבא להם בשעות שאנחנו בזמן חופשי בדירה או בחדר. 

 

אנחנו משתדלים לטייל בקצב שלהם, שה לא קשה כי גם אנחנו צבים. מתבגרים אוהבים ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר. כשאנחנו בטיול בדרך כלל כלום לא בוער. נראה עוש מקום או פחות מקום. מה שחשוב לנו זה הבונדינג והחוויה המשותפת והנעימה. 

 

עם מתבגרים מבוגרים יותר אני ממליצה להתחשב בתחביבים אם יש. גלישה, סקטבורד, מחול, קומיקס… לחפש סדנאות, הופעות, מוזיאונים (מצאנו עצמנו במוזיאון האלכימאים בפראג, חתיכת מלכודת. הילדים בחרו ומאוד נהנו). הגדולה רוקדת ואנחנו מחפשים מופעי מחול, אפשר להתפצל. בברלין היא ואני עשינו שופינג בזמן שהבנים המשיכו להתעמק ברכבות. 

חברים שלנו מוצאים קורסים לגלישה לבנים שלהם. כן, זה “בזבוז” של יום או יומיים אבל בעיני הערך המוסף מדהים. זו גם הזדמנות להכיר את החיים שלהם ואת תחומי העניין שלהם. 

 

בגדול, כשמשתפים, מאפשרים בחירה ומכבדים העדפות קל יותר למצוא משהו.

מקווה שעזרתי

 

אני דווקא מהרהרת לגבי המסלול:

אתה נוחת בשש בבוקר בסן פרנסיסקו

אחרי טיסה של  15 שעות (הייתי בטיסה הזאת לפני חודש. נוחתים בחמש ויושבים שעה במטוס עד שמשמר הגבול יפתח את שדה התעופה בשש).

אומנם הנסיעה למוס לנדינג היא לא ארוכה, אבל התכנון של היום הראשון נראה לי באופן אישי עמוס.

 

בעיני מורו ביי הוא חור. היינו שם בביקור הקודם בקליפורניה, לא התרשמתי. מונטריי היא עיירה תיירותית ויחסית יש שם יותר תנועה ומה לעשות בערב (לילה זה יחסי. כמו שנאמר כאן מקומות רבים בארה”ב נסגרים מוקדם). במונטה ריי יש ברים שפתוחים עד מאוחר. לא רואה סיבה לרדת שעתיים דרומה בשביל שוק איכרים . אני מעדיפה לטייל ואולי לראות פחות אבל להיות במקום ולא לסמן V על המפה. טיילתי בכל המקומות שהזכרת (גרנו שלושה חודשים בסן פרנסיסקו ויצא לנו לטייל הרבה בקליפורניה). שוב, יש מצב שתמות מעייפות ולא תצטרך תעסוקה בערבים. אם אתה לא לוקח מקום עם ארוחת בוקר, או חדר עם מטבחון הייתי דואגת דווקא לארוחה קלה בבוקר. עד כמה שזכור לי לפני שמונה קשה למצוא ארוחת בוקר במונטה ריי אבל אולי אני טועה. 

אם אתה מתכוון לטייל ביוסמיטי כולל איזו הליכה או שתיים זה לא הרבה זמן. אבל זה מאוד אישי. אנחנו למשל היינו שלושה ימים במונטה ריי  (אומנם עם ילדים) והיינו נשארים עוד. בחוויה שלי כמבוגרת היינו כמעט יום שלם באקווריום. אותנו זה מאוד מעניין ומרתק למשל, חצי יום קייאק בים עם החיות. ועוד ביג סר וחבריו ביום הנותר. 

לגבי סן פרנסיסקו. מסעדות נסגרות מוקדם אבל הברים פתוחים עד מאוחר. בברים תמיד יש משהו לנשנש.

בגדול, כשמסתובבים בעיר אחרי תשע וחצי עשר בלילה היא נראית דיי נטושה. בפיר יש יותר תנועה של אנשים אבל לא בכולו.

אם אתה צריך המלצות על מסלולי טיול בעיר אשמח לעזור.

ממליצה מאוד לקנות כרטיס קליפרד (אם יש אפשרות אז כבר בשדה התעופה) ולהתנייד עם תחבורה ציבורית. 

 

 

חזרנו עכשיו מטיול באזורים ללא קליטה בארה”ב. הורדנו לעצמנו מוסיקה שאנחנו אוהבים בספוטיפיי וגם פודקאסטים. היה מעולה, בכלל לא חשבנו על אופציה של רדיו לוויני. כבר שנים שמשדרים תוכן מהטלפונים שלנו לרכב או בחיבורי AUX או בבלוטות’

אני מניחה שהם יסתדרו. בגדול התכלית העיקרית של הקבוצה הזאת היא הדרכה בעברית לילדים, כך שלא נבחרים אתרים שהילדים לא יכולים להסתדר בהם. מהכרות שלי עם צוות ההדרכה של גרייבר (נסענו איתם פעמיים: לפני שנתיים למאהיורפן ולפני חמש שנים לשלדמינג), הם מתאימים את האתר טוב. הילדים לא תמיד חורשים מליוני מסלולים ודווקא נהנים לחזור על אותו מסלול כמה פעמים.  בשבוע השני אין שום בעיה שירדו כחולים, בטח בהתחלה זה יהייה לאט יותר. 

בדרך כלל כבר בסוף השבוע הראשון יורדים כחולים כך שזה פחות מדאיג.

בפעמיים שהיינו עם גרייבר הקבוצה הייתה גדולה ואחוז הילדים בה היה גבוה. משהו בסביבות שישים ילדים.

מהניסיון שלי (ודרך החויה שלי, אולי מישהו אחר חווה את זה אחרת), יש ניסיון לייצר הומוגניות בגילאי ורמות הילדים (חלק מזה שהתחלתי את השרששור זה לפרסם את רמות וגילאי הילדים שלנו כדי שמי שמתלבט ידע שכבר נרשמנו). לפעמים זה לא מצליח. למשל, הבן שלנו גולש באופן מסודר בקבוצות האלה מכיתה א’. לצערנו, לרוב הוא הצעיר בקבוצה וגם בעל מבנה קטן דבר שמקשה עליו יותר בגלישה. הוא מסתדר. פעם כשלא הסתדר חברתית בגלל פערי גילאים בקשנו שיגלוש עם ילדים בגילו ברמת גלישה נמוכה יותר.

אנחנו חווינו גמישות גם אצל גרייבר בהרכב הקבוצות. הב שלנו, שהתחילה באותו הגיל תמיד הייתה בגיל הממוצע של הקבוצה של רמת הגלישה שלה. כך שזה גם עניין  של מזל. גם השנה, אני מקווה שלא יהייה המעיר בקבוצה… למרות שיש נחמה קטנה, שאולי כבר יגלוש עם אחותו. 

 

לגבי כמות הקבוצות, אני לא מעורה בעינייני הנהלה, אבל מהנסיון שלי (שנה תשיעית בקבוצות האלה), כמות הקבוצות תלויה במספר הילדים שנרשמו. הם מתחייבים על מספר מקסימלי של ילדים בקבוצה (לא זוכרת, שמונה אולי? אתה יכול לבדוק מולם). לפעמים בגלל הגמישות קורה שבמהלך השבוע יש קבוצות שגדלות וקבוצות שקטנות אבל זה מאוד מאוזן. 

 

מקווה שעניתי 

תמיד.

בפעמים שהייתי היו רכבים לקבוצה (נכון לכל הקבוצות שהיייתי בהם) ואת הילדים הצעירים הקפיצו לאן שצריך כך שהם אפילו לא הלכו. לפעמים מקפיצים כמה קבוצות בנגלות כדי לצמצם את התור לשאטל של המלון או לסקיבס. 

מהבחינה הזאת זה מאוד מאוד מאורגן ונוח. 

היינו במאהיורפן לפני שנתיים בפורים. שיפצו שם את הגונדולה ודווקא התורים לא היו כאלה נוראיים. מצד שני בד”כ אנחנו לא יוצאים לפני תשע לסקי.

לא הייתי בסן אנטון אבל היתרון של מאהיורפן הוא הסקי פס הענק של זלטרל. אנחנו היינו במלון במאהיורפן אבל בפועל גלשנו שם שלושה ימים. יומיים לבד ויום עם הילדים, כיום אחד מתוך היומיים היה ותיר ובכיף יכולנו לגלוש בקרחון. נשארנו במאהיורפן מסיבות שונות שלא קשורות לגלישה

אם הכוונה למכנסי סקי מבד סופטשל אז בעיני כן.

אני כבר גולשת חמש שנים עם מכנסיים כאלה. הן נהדרות. במזג אויר ממש קר (ינואר) אני לובשת מכנסיים טרמיים מתחת. 

איןמצב שאחזור למכנסיים הישנים. מעבר לנוחות יש גם את הלוק החתיכי יותר…...

אני לא רואה סיבה שלא ילך להם… רוב הילדים שאני ראיתי מצליחים לגלוש יותר טוב ממבוגרים בסוף השבוע הראשון (ביחס למבוגרים שהתחילו איתם).

אתם יכולים לנסות את אזור שאמוני,

חשבתי דווקא להמליץ על אוסטריה באזור של זלצבורג לנד

אתם יכולים לבדוק את אזור סנט מוריץ ולטייל בשוויץ

אזור טיטליס…..

בגדול בחורף אין כל כך טבע לטייל בו, כל הטבע של הקיץ הוא בעצם סקי בחורף

@drporat

תודות

 

מחפשת אתר אמין לבדוק בו הסטוריית שלג של אתרים.

מי מכיר?

@דנית-ח

אם אנחנו מדברות על אותו דיילי סיטי מדובר על פרוור מחוץ לעיר. עם רכב זה יכול לקחת המון זמן כי יש המון פקקים בכיסות לעיר כמעט בכל ימות השבוע. יש לכם בארט מדיילי סיטי לעיר (שוב בהנחה שאנחנו מדבריםעל אותו מקום). תעשו כרטיסי קליפרד למרות שכל הילדים לדעתי כבר ללא הנחה, זה עדיין קצת יותר זול אבל בעיקר נוח. הייתי משארה את הרכב שם גם ביום השני ולוקחת בארט לשם במקום לבזבז זמן על כניסה ויציאה מהעיר ברכב ושלא לדבר עלחניה.

ללא ספר האקווריום במונטה רי שווה יותר. לגבי האקספלוריוריום הוא נחמד מאוד אבל לא שונה ממוזואוני מדע אחרים בעולם  (אנחנו הולכים בכל טיול כמעט). במעט הזמן שיש לי, עם “ילדים” כאלה גדולים הייתי הולכת ברגל ומסתובבת בעיר. את לומברד נחמד לרדת באוטו אבל אנחנו דווקא נהנים לרדת אותו ברגל, משום מה הפיתולים שלו נראים לנו יותר נחמדים ברגל מה גם שתמיד כשהיינו שם עם רכב היה צפוף ולא כיף. 

49 מייל הוא מסלול נחמד. אני לא התעלפתי ממנו אולי בגלל שאת רובו ראיתי גם ככה בשיטוטים שלנו בעיר (כנעט כל השבוע טיילתי בעיר עם בילדים בזמן שבעלי עבד בסופי שבוע נסענו לטייל מחוץ לעיר). אם אתם עם ילדים כאלה גדולים ובא לכם לאכול במקום קצת פנזי, שעושים בו מרטיני מעולה (ליד השולחן, זה הקטע), . אני ממליצה מאוד לאכול בbix

בהרכב הזה 

אל תוותרו על מוזיאון המכונות הישנות הוא ממש מאחורי מאפיית בודווין על המזח. 

מקום מאוד מיוחד בעיני

הסיבוב שהצעתי ברגל לגמרי ישים אם אתם ההורים בכושר סביר. היינו בקיץ האחרון שוב שם (יומיים בתחילת הטיול ויומיים בסוף) ועשינו את הסיבוב הזה. שכחתי לציין שהולכים על הפיר עד לסופו  תגיעו לHYDE PIER שם יש תצוגה של ספינות עתיקות שאפשר להיכנס ולראות בעלות של דולרים בודדים. מאוד מעניין בעיני.

מקום קצת פחות מתוייר ומדובר. 

משם אפשר לקחת שוקו או גלידה בג’ירלדלי ולטפס ללומברד לנו זה לקח פחות מחצי שעה עם בת 16 ובן 13. 

אנחנו ירדנו לקולומבוס לאכול פיצה בפיצריה האהובה עלינו ומשם לסיבוב בצ’ינה טאון.

וחזרנו לאזור האמברקדרו שזה ממש מול האקספלוריטוריום. כל הסיבוב הזה בלי עצירות לוקח כשעתיים +.

עם עצירות זה יכול לקחת יום שךם.

טווין פיקס- אם אין ראות בעיני ממש לא שווה את הזמן אבל זה אישי. אם הולכים לטווין פיקס הייתי מוותרת על מגדל קויט.

בכל מקרה, אתם יכולים לתפוס בארט ליוניון סקוור אני מניחה שהילדים שלכם יהנו שם. 

 אם יש המלצות ספציפיות שאת רוצה או שאלות ספציפיות אשמח לעזור

 

מסכימה לגמרי.

חסרים נתונים, מה ההרכב שלכם? האם אתם נהנים מטיול רגלי? 

היכן הדירה?

 

אני מאוד ממליצה לא לטייל בעיר עם רכב. החניה שם לא נעימה בכלל וגם יקרה לטעמי (ואני תושבת תל אביב אז לשלם על חניון זה לא קללה בעיני). יש המון מה לעשות ולראות בעיר וההרכב שלכם משמעותי וכן מה אתם אוהבים לעשות.

למשל אנחנו משפחה עם מתבגרים ועוד לא קרה שבילינו פחות ניום שלם במוזיאון מדע. האקספלוריריום לא גדול אבל בהחלט מקום שאנחנו מסוגלים לבלות בו יום שלם (גרנו בעיר שלושה חודשים ממש מולו והיה לנו מנוי לשם. היינו בו המון). אם אתם לא נוסעים למנטה ריי ואתם עם ילדים או מתבגרים אולי תרצו לבקר באקווריום. ההליכה על הפיר מהאקספלוריטוריום לפישרמן וורף היא שטוחה ולוקחת פחות משעה. בפישרמן וורף יש את מוזיאון המכונות הישנות, לא משנה בני כמה ההרכב זה פשוט תענוג גדול, אנחנו היינו שם בקיץ האחרון פעמיים (בתחילת הטיול ובסופו) כל פעם כשעתיים (אבל אנחנו ממש איטיים) ומשחקים בהמון משחקים.

אם אתם בכושר סביר אתם יכולים לעלות מהפישרמן וורף ללומברד ברגל, זו עליה כמו כל העליות בעיר, זה ךוקח כארבעים דקות. אם לא, יש שם כייבל קאר (אני ממליצה דווקא לקחת מהפינה של פאוול וקליפורניה ולא שם בגלל התור. ולרדת בציינה טאון). אפשר ללכת מלומברד לצ’ינה טאון או ליטל איטלי. זה סיבוב של יום מלא בלי האקספלוריטוריום והאקווריום. 

אם היה לי יותר זמן הייתי מטיילת בגולדן גיט פארק ונכנסת למוזיאון הטבע. אם אתם עם רכב אפשר פשוט לעשות את מסלול ה49 מייל. הוא יפה מאוד ומקיף את העיר.

התניידות בעיר עם תחבורה ציבורית היא קלה מאוד. אפשר לקנות קליפרד שזה הרב קו שלהם כבר בשדה. הוא משמש לכל כלי התחבורה כולל המעבורות (לא הטקסי מיים זה פרטי). 

 

@ssg-goodwind

לתאריכי הנסיעה יש משמעות. שים לב שחנוכה השנה נופל על כרטסמט מייקר הכל. 

 

מחפשת דירה לאדם או זוג בשפאו או בסקיוולט

חזרנו עכשיו מטיול באזורים ללא קליטה בארה”ב. הורדנו לעצמנו מוסיקה שאנחנו אוהבים בספוטיפיי וגם פודקאסטים. היה מעולה, בכלל לא חשבנו על אופציה של רדיו לוויני. כבר שנים שמשדרים תוכן מהטלפונים שלנו לרכב או בחיבורי AUX או בבלוטות’

super shuttle  מאוד נוח.

אפשר גם אובר (מזמינים אותם דרך האפליקציה בשדה).

 

@Liav_3930983

למיטב ידיעתי אף חברה לא תאשר לכם להוסיף אותך כשאתה לא נמצא. מצד שני יש חברות (לא יודעת אם זולות את זה תברר) שפזורות בכל ארה”ב וקנדה כמו אלמו ונשיונל. יש חברות בי”ל שנמצאות בכל עיר כמו הרץ. 

אם אתם שוכרים רכב מסוכנות קטנה שאינה מרושתת קשה לי להאמין שתוכלו להוסיף אותך כנהג.

אני דווקא מהרהרת לגבי המסלול:

אתה נוחת בשש בבוקר בסן פרנסיסקו

אחרי טיסה של  15 שעות (הייתי בטיסה הזאת לפני חודש. נוחתים בחמש ויושבים שעה במטוס עד שמשמר הגבול יפתח את שדה התעופה בשש).

אומנם הנסיעה למוס לנדינג היא לא ארוכה, אבל התכנון של היום הראשון נראה לי באופן אישי עמוס.

 

בעיני מורו ביי הוא חור. היינו שם בביקור הקודם בקליפורניה, לא התרשמתי. מונטריי היא עיירה תיירותית ויחסית יש שם יותר תנועה ומה לעשות בערב (לילה זה יחסי. כמו שנאמר כאן מקומות רבים בארה”ב נסגרים מוקדם). במונטה ריי יש ברים שפתוחים עד מאוחר. לא רואה סיבה לרדת שעתיים דרומה בשביל שוק איכרים . אני מעדיפה לטייל ואולי לראות פחות אבל להיות במקום ולא לסמן V על המפה. טיילתי בכל המקומות שהזכרת (גרנו שלושה חודשים בסן פרנסיסקו ויצא לנו לטייל הרבה בקליפורניה). שוב, יש מצב שתמות מעייפות ולא תצטרך תעסוקה בערבים. אם אתה לא לוקח מקום עם ארוחת בוקר, או חדר עם מטבחון הייתי דואגת דווקא לארוחה קלה בבוקר. עד כמה שזכור לי לפני שמונה קשה למצוא ארוחת בוקר במונטה ריי אבל אולי אני טועה. 

אם אתה מתכוון לטייל ביוסמיטי כולל איזו הליכה או שתיים זה לא הרבה זמן. אבל זה מאוד אישי. אנחנו למשל היינו שלושה ימים במונטה ריי  (אומנם עם ילדים) והיינו נשארים עוד. בחוויה שלי כמבוגרת היינו כמעט יום שלם באקווריום. אותנו זה מאוד מעניין ומרתק למשל, חצי יום קייאק בים עם החיות. ועוד ביג סר וחבריו ביום הנותר. 

לגבי סן פרנסיסקו. מסעדות נסגרות מוקדם אבל הברים פתוחים עד מאוחר. בברים תמיד יש משהו לנשנש.

בגדול, כשמסתובבים בעיר אחרי תשע וחצי עשר בלילה היא נראית דיי נטושה. בפיר יש יותר תנועה של אנשים אבל לא בכולו.

אם אתה צריך המלצות על מסלולי טיול בעיר אשמח לעזור.

ממליצה מאוד לקנות כרטיס קליפרד (אם יש אפשרות אז כבר בשדה התעופה) ולהתנייד עם תחבורה ציבורית.